שקל כלשהו: הונאות פילנתרופיה בפייסבוק
לפני שנתיים מצא קרייג רדפורד הבריטי מצלמה דיגיטלית ועליה תמונות של בלונדינית שאוהבת להצטלם בביקיני ובתחתונים, העלה את התמונות לקבוצה בפייסבוק וביקש את עזרת הציבור באיתורה. אחרי אלפי חברים והצעות סיוע (“לא פלא שהיא איבדה את המצלמה – אין לה כיסים!”, כתב אחד מהם). נחשפה התרמית: המצולמת היא וונדי, שחקנית פורנו, והקבוצה נוצרה לקידום אתר פורנו, שמפעיליו אמרו לתקשורת כי מדובר ב”קמפיין שיווק ויראלי מחוכם”.
בישראל פועלת גירסה משודרגת של הסיפור: נשים בלבוש חושפני שגם עוזרות לנזקקים. רחלי פרבר, שמצולמת בביקיני בפרופיל שלה, הקימה קבוצת פייסבוק בשם “הצילו את רותם”, הזקוק להשתלת מח עצם. רחלי הבטיחה שעל כל מצטרף לקבוצה יקבל רותם שלושה שקלים. הבלוג “מרגלשת”, הבודק מכתבי שרשרת ושמועות באינטרנט, דיווח שמדובר בהונאה מוכרת: גיוס חברים לקבוצה, שגם מגייסים חברים בעצמם; שינוי פרטי הקבוצה והקדשתה לקידום מוצר, משחק פירמידה, שיווק רשתי וכדומה; והצפת חברי הקבוצה בספאם פרסומי.
הקבוצה נסגרה ופרבר התאדתה, אבל התופעה נמשכת. למשל, בקבוצת “גם עוזרים לחייל וגם מרוויחים מאות שקלים בשבוע.תצטרפו”, שמודיעה כי “בקישור המצורף על כל אחד שמצטרף החייל מקבל שקל.אחרי שנרשמתם אתם מקבלים קישור אישי שדרכו אתם מצרפים חברים.על כל אחד שמצטרף קבלו שקל מתנה ללא הגבלת מצטרפים.פלוס קבלו כסף על מיילים שהנרשמים דרככם ופותחים.ובנוסף קבלו כסף על הנרשמים דרך מי שרשמתם (נכדים). כמה שתצרפו יותר אנשים הרווחים שלכם יגדלו יותר”. הלינק הוא של חבר Purecash, אתר שמבטיח לחבריו תשלום תמורת צפייה בפרסומות ותמורת גיוס חברים חדשים.
“חייל קרבי בחובות”, המשתמש הפיקטיבי שהקים את הקבוצה, פרסם את הלינק גם בקבוצת “הצילו את אלירן” – שנוסדה על ידי “צורית מגנדי” (בלונדינית-צבועה עם איפור כבד ומחשוף גדול) ויש לה 9,036 חברים. הקבוצה מדווחת כי “אלירן ממש חולה.הגענו להסכם עם תורם שעל כל אחד שמצטרף הוא תורם לניתוח שלושה שקלים.זה אמיתי לגמרי.בערב אני יעלה צילום של הדף שהוא חתם עליו.תזמינו את כולם.זה חשוב להצלת אלירן המתוק”). בעמוד הבית מופיע אותו לינק לפיורקאש.
חברי פייסבוק יריב מלכה ואלעד טוויג החליטו לפעול נגד התרמיות הללו. הם מדווחים על חלופת אימיילים עם “צורית” ששכנעה אותה לסגור את הקבוצה, על סגירת קבוצת “עזרו לאלכס הקטן שזקוק לניתוח!!! על כל חבר שיצטרף יתרמו 3 שקלים!!!!” (18,046 חברים) ועל השתלטות על קבוצת “דניאל זקוק להשתלה!” (לא פחות מ-137,225 חברים), שם הם מרכזים את פעילותם וקוראים לגולשים לסייע להם באיתור ודיווח על קבוצות דומות.
אביעד פינטו, לעומתם, פועל בדרכי סאטירה – הוא הקים קבוצה בשם “הכלב של דני זקוק להשתלה ומכל אחד שמצטרף דני מקבל 3 ש”ח למימון טיול בתאילנד”, וכתב בה: “הכלב של דני חולה מאוד וזקוק להשתלת פרווה אחרת לא ישרוד את החורף הקר!!! בבקשה ממכם אנשים טובים, על כל אחד שמצטרף קרואלה דה ויל תתרום 3 שקלים למימון הטיול שלו לתאילנד!! עזרו לו להגשים את החלום”.
• הטור התפרסם בגירסה שונה מעט במדור “השרת” במוסף “פירמה” של גלובס, גליון פברואר 2010
ה”מרכאות” ה”מיותרות”
באיקאה ממרכאים לשווא את כל הפרחים. בעבר סיפרנו פה על “חרציות” (זהר מסד).
עכשיו אנחנו מעדכנים עם “רקפות” (אלירם חקלאי).
בית הכנסת אולי נקרא “קוידנוב”, אבל הוא על שם קוידנוב, לא “קוידנוב” (אסף שגיא).
חדשות 2 ביוטיוב: אם זה כמעט טורנדו, למה הטורנדו במרכאות? אגב, כפי שהעיר לי קורא, אם זה מעל מים זה לא טורנדו אלא ציקלון.
“בשר עוף אמיתי” (יהונתן קלינגר, cc-by-sa).
יניב אבירן ממליץ על חולצת המרכאות המיותרות הזאת של ת’רדלס.
בשולי המרכאות המיותרות
מרכאות ציטוט שממוקמות לא נכון ב-ynet (ערן כ”ץ).
גרשיים מיותרים במסד נתונים (רני הוד).
יום שישי הטוב: משקה קל אמיתי (אמנות דיגיטלית)
היצירה לעיל, Real Soda, אקריליק על פחית קוקה קולה, תפסה לי את העין בשניה, בהיותי סאקר של אמנות 8 ביט ואספן קוקה קולה בדימוס. רשות הדיבור ליוצר, אשלי אנדרסון, אמן מאטלנטה, ג’ורג’יה (מולדת הקוקה קולה, אבל אני לא חושב שזה קשור):
בעודי משחק במשחק המחשב Bad Dudes הרגתי נינג’ה, שבמותו הפיל פאווראפּ של 5X9 פיקסלים; הפאווראפ הזה, למרות גודלו המזערי, מזוהה מיד כפחית קוקה קולה. זה פוצץ לי את המוח המזדרגג!!! הייתי מאוהב.
אז התחלתי לעבוד על כמה תמונות שחוקרות את האייקון הסופר מצומצם הזה של האייקון (באל”ף רבתי). התמונה הספציפית הזאת היא הנסיון הראשון בסדרה שלי.
התמונה היא של פחית קולה אמיתית שחרצתי עם משורית וצבעתי כדי שתיראה כמו הנגזרת הפאווראפית שלה.
מרתק אותי ה-painterliness [הערת המתרגם: זה מונח באמנות, אין לי מושג איך אומרים את זה בעברית; ע”ק] של האייקון המופשט, כמו גם היכולת שלו לשמור על קשר כה חזק וישיר לאובייקט הממשי.
הקמע של אולימפיאדת החורף: דב פדופיל
כיצד הגיע דוב פדופיל לדיווחים של כלי תקשורת שסיקרו את אולימפיאדת החורף בקנדה? דרך תמונה שכלי תקשורת מצאו באינטרנט. אייטם שלי ב”העין השביעית” >>
להמציא את המצאת הגלגל (כתבה שלי בכלכליסט)
איך מעודדים חדשנות בחברות? גוגל נחשבת לאחת החברות החדשניות בעולם, שעושה מהפכות בתחומים קיימים (למשל, בתחום האימייל עם ג’ימייל) ויוצרת חדשים (גוגל ווייב). החדשנות הזאת הכרחית לחברה שפועלת בשוק היפר-תחרותי ונטול נאמנויות, בו הגולשים לא יהססו לנטוש מנוע חיפוש, תיבת אימייל, שירות ניווט וכל שירות אחר ברגע שתצוץ חלופה טובה יותר. כשחברה אחרת יוצרת מוצר חדשני שמתאים לגוגל, גוגל תנסה לרכוש אותה ולגייס אליה גם את הממציאים. העובדים של גוגל מתבקשים להשקיע 20% מזמן העבודה שלהם בפיתוח פרויקטים חדשים, שחלקם יהפכו למוצרים רשמיים (למשל, גוגל ניוז). גוגל גם מתגמלת במיליוני דולרים עובדים שאחראים על פרוייקטים יוצאי דופן בחברה, כדי לעודד אנשים יצירתיים שרוצים להקים סטארטאפ להתגייס לגוגל ולעשות זאת שם. אסטרטגית החדשנות של גוגל, אם כך, היא לקנות את כל הרפת בשביל כוס חלב.
אינוסנטיב (InnoCentive), לעומתה, מספקת שירותי חדשנות לחברות שלא יושבות על הר מזומנים כמו זה של גוגל, או שלא חולקות איתה את האסטרטגיה הזאת. התהליך מתחיל אצל המחפש (Seeker), שהוא הגוף או החברה שנזקקים לפתרון. המחפש מאתר בעיות ואתגרים עסקיים שלא נמצאה להם תשובה בתוך הארגון, ומעביר אותם לאינוסנטיב בצירוף כמה אלפי דולרים דמי פרסום בעיה – כ-15 אלף דולר לחברות שמפרסמות 20-40 בעיות בשנה. צוות מומחים של אינוסנטיב מנתח את הבעיה, מגדיר אותה במדויק ומתמחר את הפתרון שלה בסכום בין 5000 למיליון דולרים – הסכום שהמחפש ישלם עבור פתרונות שימצאו חן בעיניו. הבעיה מתפרסמת באתר של אינוסנטיב, בדרך כלל תוך הסתרת שם המחפש מסיבות של סודיות עסקית. גולשי האתר נחשפים לבעיה – המנכ”ל דוויין ספרדלין אומר שכל אתגר נצפה על ידי כארבעה מיליון גולשים, כש-25% מהטראפיק מגיע מפלטפורמות סושיאל מדיה – ומי שמעוניין להשתתף בפתרונה נרשם לאתר כ-Solver (פותר), חותם על הצהרת סודיות ומקבל פרטים נוספים. הפותרים מגישים את פתרונותיהם עד לדדליין, ואלה מועברים למחפש, שבוחר אילו פתרונות לרכוש ומעביר את התשלום בצירוף עמלה לאינוסנטיב, שעומדת על 10-40% ממחיר הפתרון. גם הפתרונות לא נחשפים בדרך כלל לקהל הרחב.
בונוס לקוראי החדר: הבוקסה הבלתי נמנעת “מתי אתם מגיעים לישראל?”
ראיונות עם אנשי עסקים בכירים מחו”ל מסתיימים תמיד בנסיונות של המראיין לדוג מחמאות על ישראל, ובמרואיין שמציית לכללי המשחק ומחמיא לשוק המקומי, שבו הוא מתכוון לבקר ממש בקרוב, להקים סניף מפואר, לספק מאות מקומות עבודה ולרכוש אינספור סטארטאפים. במקרה הזה, ספרדלין העלה את הנושא בלי פרובוקציה מצד המראיין – ישראל באמת נמצאת על המפה האסטרטגית שלו. “השוק הישראלי מסקרן אותנו”, אומר ספרדלין. “אנחנו מאמינים שישראל היא שוק מיוחד למדי וחדשני בצורה יוצאת דופן. אנחנו עוקבים אחרי דברים כמו מספר הפטנטים לנפש והגידול העצום במגזר הטכנולוגי, וזה מאוד מרשים. אנחנו מתמקדים בשוק הישראלי ומחפשים הזדמנויות להשתלב בו בצורה יותר צמודה”.
“בטווח הקצר ניצור קשרים עם השוק המקומי, וננצל הזדמנויות כמו הראיון הזה ליידע אותו על קיומנו. אנחנו רוצים לראות התקדמות בקרב מחפשים ופותרים בישראל”, אומר ספרדלין. בניגוד לחברות שמביעות עניין ברכישת סטארטאפים וחברות ישראליים, מה שמסתיים פעמים רבות בסגירת המשרד המקומי והגירה של יזמים ועובדים לחו”ל, זירת הפעולה של אינוסנטיב היא אתר האינטרנט שלה, מה שמאפשר לישראלים להשתתף בה בלי לעזוב את הבית. ועם זאת, ספרדלין מגדיר את הקשר של אינוסנטיב עם ישראל “וירטואלי”, ורומז על נוכחות משמעותית יותר בעתיד הקרוב: “אנחנו מקווים שהספקטרום שלנו בשנתיים-שלוש שנים הקרובות יהיה רחב מספיק לאפשר לנו קשר אמיתי וישיר עם ישראל”.
מקומו של יום האישה במטבח
יעל בן-ישראל, שמציגה את עצמה כפמיניסטית מעוצבנת, כתבה לי אתמול:
ראיתי את המודעה המצ”ב היום בעיתון (איזה מוסף פרסומי-רפואי של הארץ שבמקרה פרסם כתבונת על נשים ברפואה שחשבתי שיהיה לה פוטנציאל להיות מעניינת), והתעצבנתי. נראה לי שהיוצרים של הדבר הזה אפילו לא קלטו כמה אוקסימורוני (או סתם מורוני) זה לכתוב ‘לכבוד יום האישה הבינלאומי, אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שאת זו שצריכה לבשל לכל המשפחה שלך! תראי, רקע ורוד!’… בכל אופן, אחרי שגמרתי להתעצבן, רציתי להרגיש שאני לא היחידה אז חשבתי שאולי אצלך באתר יהיה לזה מקום. :)
אני מצרפת גם את המודעה שראיתי במקור, וגם צילומסך מהאתר. אני לא ממש מצליחה להחליט איזו משתיהן מרגיזה יותר.
קבוצה בפייסבוק בין חברים לפני שמתפרסם בפייסבוק
בחרו את המיטב מ”העין השביעית” (בקשת עזרה)
אני זקוק לעזרתכם ולדעתכם בבחירת הטקסטים המוצלחים ביותר שפורסמו באתר “העין השביעית“, והטקסטים הכי מוצלחים שלי שם. טקבקו או שלחו באימייל the7i@kenans.net. תודה.
אולימפיאדת המוטנטים

(בדרך כלל אני מצלם מה שיש, לא מביים תמונות, אבל הפעם לא יכולתי להתאפק).

























