אין בחורה שלא עושה את ארבעת הדברים האלה בפייסבוק כדי שתעשו לייק

אתם כבר למדתם איך אפשר לראות תכנים נחשקים בפייסבוק בלי ללייקק. אז שודדי הלייקים השיקו את הדור הבא: העמוד מבטיח שאתם לא צריכים לעשות לייק, אבל גורם לכם ללחוץ על לייק מוסווה. כתבה שלי ב-ynet >>

זכרתם לא להזיז את השעון שעה אחת אחורה?

הלילה מתחילה המחאה נגד שעון החורף. זכרתם לא להזיז את השעון שעה אחת אחורה?

לוגואים שהופרדו בלידתם

פלייבוי ופלאפון.

תנובה ו-Newark Liberty International Airport.

תפוז אנשים ובייבי סייף.

רסס ו-Fashion Floors Carpet One.

עיר המלכים והישרדות איי הפנינה.

מיראז’ שליחויות וג’ימייל. צילומים: אסף שגיא.

הבהאמס ומיקרוסופט אופיס לייב.

פרינגלס ו-Rich Uncle Pennybags ממונופול.

בנק איגוד וריבר נודלז בר.

רפידשר ובולזאיי7.

פינס, ג’אווה ונערות שעשועים.

וורדפרס ו-פולקסוואגן.

ארביק וואפ ויוטיוב.

הילטון ואופטיקה הלפרין.

yes stars ו-ABC Family.

הלשינו: שני שוורץ, FrEEzE, עגכי יגיגכ, לירון נוימן, גל חן, ניר ש, רועי אחירון, מזבלה, עינת חורשי, אסף שגיא, אור הלוי, איתן שלו.

תיבת הסקס של נוח

ברק פיטוסי צילם את האורגיות האלו בחנות ביג בחולון.

על זמני: הערה על כרזה של חוגי סיירות ופייסבוק

פוסט של רונן וודלינגר



מצד אחד החומר – בד לבן (סדין ישן), צבעי גואש. בקלות אפשר לדמיין את חברי חוג הסיירות רוכנים מעל לכרזה שלהם עם מכחולים גדולים, אולי עם הידיים, כמו שעשינו פעם אנחנו, לפני טיולים בתנועה. גם מרבית התוכן מתאים לאווירת הלואו-טק – החברה להגנת הטבע, סמל החבצלת, עקבות הרגליים, שתי גבעות חומות, איחולי חופשה נעימה.

רק למטה, מתחת לפרחים ולגואש, אפשר להבין לאן בעצם מוליכות העקבות, תזכורת לזמן שאנחנו נמצאים בו.

היה זה פוסט של רונן וודלינגר



לענות לעיר בגרפיטי

אחת היצירות העדכניות של אמן הרחוב בנקסי מבוססת על מכונת רכיבה, כזו ששמים עליה ילד ומכניסים מטבע כדי שהיא תזוז קדימה-אחורה. בנקסי בחר במכונה עם דולפין, שאליו הוסיף רשת לדיג טונה, חבית וכתם נפט, מחאה על אסון BP. שם היצירה הוא Pier Pressure, משחק מילים שמשלב בין רציף של נמל לבין לחץ חברתי.

מוקדם יותר השנה יצא סרט תיעודי על בנקסי, Exit Through The Gift Shop, ולקראת יציאתו בדיוידי התראיין האמן המסתורי לסאן: “אתה מתגורר בעיר וכל הזמן יש תמרורים שאומרים לך מה לעשות ושלטי חוצות שמנסים למכור לך משהו. ואני הרגשתי שזה בסדר לענות קצת, אני מניח. שהעיר לא צריכה להיות רק שיחה חד-כיוונית. […] גרפיטי תמיד היה צורת אמנות זמנית. אתה משאיר את החותם שלך ואז מקרצפים ומורידים אותו. זאת אומרת, רוב הגרפיטי מעוצב כך שייראה טוב ממכונית נוסעת. לא בהכרח בספרי ההיסטוריה. אבל אולי הרעיון של כל סוגי האמנות הוא רק לחיות עוד קצת. אני מתכוון, אומרים שאתה מת פעמיים. פעם אחת כשאתה מפסיק לנשום ובפעם השניה, קצת אחר כך, כשמישהו אומר את השם שלך בפעם האחרונה”.

הציור השבועי ליליד

רעיון: אני (לפי “הציור השבועי לילד“). איור: אור רייכרט.

בקשו רחמים, זה טעם החיים!

צילום: גיא ווסט, cc-by-sa.

מסלולי אופניים בתל אביב: הפרסומת מול המציאות

דיברנו פה לא פעם על ההומור של עיריית תל אביב בנוגע לשבילי האופניים. הנה דוגמה עדכנית: השוו בין רכיבה מדומיינת בקמפיין של עיריית תל אביב לבין רכיבה במסלולי האופניים האמיתיים שעיריית תל אביב אמורה לתחזק נקיים ממכשולים.

שתהיה לכם השנה הכי יפה בחייכם :)

[עדכון] רועי בן אברהם מעדכן שב”יש גבול” עשו משהו דומה.

[עוד עדכון] אסף בילט מספר בתגובות שהוא עשה משהו דומה בטיים אאוט.

עוד בנושא: גלריית ברכות שנה טובה ומכוערת

← לדף הקודםלדף הבא →