בלייזר מטרילים צייצנית: “בתור מישהי שלפני שתי דקות רצתה להתפשט עבורנו, מציעים דיאטה”

אפשר להתווכח על גישת ה”שוביניזם בקריצה נו אל תהיי כבדה אבל בעצם אנחנו לא מתכוונים באמת” של מגזין “בלייזר” בגירסת הפרינט שלו. היום היא התרסקה על דיון מכוער של פרופיל הטוויטר של בלייזר עם הטוויטריסטית אלינוריגבי, כפי שתיעד הגולש ישי אולצ’יק, שהשתתף בדיון (ותודה לניר הופמן שהפנה את תשומת לבי).

אלינוריגבי ניהלה עם חברים דיון על המראה החיצוני שלה ועל יכולתה להתקבל לסוכנות דוגמנות. “אצלם את עצמי בבגד ים ונפרסם את ההתערבות שלנו. ‘האם היא מספיק רזה כדי לדגמן?’ ונפיץ. נראה מה יגידו”. כתבה. אחד החברים השיב לה: “מה זה משנה מה סוכנות דוגמנות תחשוב עליך? משנה מה את חושבת על עצמך”. אלינוריגבי השיבה: “פספסת את הקטע שבו אני ממש ממש צריכה כסף”. משום מקום התערב בשיחה פרופיל הטוויטר של בלייזר וכתב: “איזה קטע, אנחנו בדיוק צריכים מישהי שממש ממש צריכה כסף”.

מכאן, במפתיע, השיחה רק הידרדרה (כאן יש צילומסך של השיחה המלאה).

אלינוריגבי: “אוקיי. מתי להתפשט?” [*]
אלינוריגבי: “אה, רגע. אני גם כותבת. ממש טוב. עם כל העירום שכחתי מזה”.
בלייזר: “למה שיעניין אותנו איך את כותבת?”
אלינוריגבי: “סתם, במידה ואתם רוצים יותר קהל, קהל איכותי…פחחח רגע אתם בלייזר. שכחו מזה”
בלייזר: “פחחח זה באמת סימן לכתיבה איכותית עוד מימי עגנון, עוד תגרמי לנו לשנות את דעתנו”.
אלינוריגבי: “מאוד ורסטילית, אם יש לכם היכולת להבין את המילה”
בלייזר: “זה משהו שקשור באנאלי, לא?”
אלינוריגבי: “קרוב קרוב. די דומה למה שגם אתם עושים. מחרבנים מהפה”
בלייזר: “עם גישה כזאת אין פלא שאת צריכה כסף”
אלינוריגבי: “עם גישה כמו שלכם, תכף גם אתם תצטרכו”.
בלייזר: “אנחנו מיליונרים, עובדים בעיתונות”
אלינוריגבי: “אההה וואו זה ממש אתם? לא מעסיקים ממחים? אפילו יותר גרוע!” (ממ”חים: מומחי מדיה חברתית. בטוויטרספירה הישראלית משמש על פי רוב ככינוי גנאי).
בלייזר: “טוב, מתחילה לשעמם. כשתתפשטי תודיעי”.
אלינוריגבי: “עשיתם לי חשק להתפשט בהתחלה, אחכ עשיתם לי חשק להקיא. אתם לא ממש טובים בעבודתכם”
בלייזר: “‘עשיתם לי חשק להתפשט בהתחלה, אחכ עשיתם לי חשק להקיא.’ @Elinorigby מבטאת את רחשי נשותינו”
אלינוריגבי: “רחשי נשותינו? שפה חדשה? עברית קשה שפה? מי הקהל שלכם, מתבגרים ביסודי?”
בלייזר: “בתור מישהי שלפני דקה רצתה לכתוב לנו, מציעים שתחזיקי מילון בבית. בתור מישהי שלפני שתי דקות רצתה להתפשט עבורנו, מציעים דיאטה”.
אלינוריגבי: “לקח לכם הרבה זמן לנסח את זה. נעזרתם בויקימילון?”

ישי אולצ’יק (@YishaiO) בתגובה להערת הדיאטה: “בתור מישהו שמתפרץ לשיחות בטוויטר על מנת להעליב אנשים, מציע שתתחיל לעדכן את קורות החיים”.
בלייזר: “למה, זה נראה לך כמו תוספת טובה?”
אולצ’יק: “אתה יודע מה? כן. בעמוד הראשון של קורות החיים שלך תכתוב שאתה מציק, מטריד ומעליב אנשים שמתייחסים למותג שאתה מקדם”.

@Gilli_Parann (בתגובה על הערת הדיאטה): “וואו. בטח יש לך כ-ז-ה זין גדול שאתה מדבר אליה ככה. ועוד מתחבא מאחורי שם בדוי של ‘בלייזר מגזין’.אתה כה מרשים אותי”
בלייזר: “השם ‘בלייזר מגזין’ לא בדוי”.
@yberrybot: “בדוי, אולי לא. בזוי? לאללה”.

בלייזר סיכמו את הדיון: “עבודתינו כאן הושלמה. היעלבויות אפשר להפנות לעמוד הקונקט שלנו”.

[* עדכון 22:08] הציוץ הזה משמעותי. לא הבחנתי בו כשכתבתי את הפוסט, ועדכנתי אותו אחרי שקורא הסב את תשומת לבי אליו.

אנטון גר בקרטון, אורית החד-הורית ועוד בחבורת הזבל של המצב הכלכלי-חברתי

פוסטר “חבורת הסבל” בשדרות רוטשילד. צילום: עודד בביוף

הילדים שגדלו על קלפי “חבורת הזבל” הם היום באזור גיל שלושים, והקלפים הצרובים בזכרונם הם חומר גלם לסאטירה על מצבנו. “חבורת הקרן החדשה לישראל“, דף פייסבוק שהחל לפעול בסמוך לפרוץ המחאה החברתית, יצר את “חבורת הקרן“, שגיבוריה השליליים הם מנהיגי המחאה החברתית, פוליטיקאים מהשמאל, פעילי שמאל, עיתונאים, אויבי ישראל ואחרים, ובהם קדאפני ליף, מחסום וויטש ויונתן שפירע. מהצד השני פועלת כעת יוצרת שמבקשת להישאר בעילום שם, שגיבורי “חבורת הסבל“, שלה הם “הדמויות השקופות שנדפקות בצורה הבוטה ביותר מהמדיניות האכזרית של הכלכלה הניאו-ליברלית”: אליקים אוסף הבקבוקים, אנטון גר בקרטון, אורית החד-הורית ואודי סיעודי. אפשר למצוא אותם באינטרנט, מקום המפגש של המחאות החברתיות של השנתיים האחרונות, אך גם בעולם הפיזי, בכרזות ובקלפי הדבקה ברחבי תל אביב ורחובות.

יוצרת חבורת הסבל הגתה את הדמויות, שלחה אותן באימייל ל”מאייר צעיר וחתרני שעבודותיו לא יילמדו במערכת החינוך הממלכתית – מטעמי מוסר והיגיינה”, והוא החזיר לה איורים מוכנים. היא בחרה לצאת מהאינטרנט לעולם הפיזי כדי להגיע ליותר עיניים, אף שלדבריה היא לא חלק מתנועה ושהפרויקט ממומן מכיסה הדל: “אנשים נמצאים המון מול מחשב ויהיה נחמד להגיע אליהם דרכו, אבל בשאר הזמן הם יוצאים מהבית ונוסעים לעבודה ועומדים בתור לכספומט ולדואר ולאוטובוס וצועדים ברגל ממקום למקום. ההזדמנות לתפוס את העיניים שלהם דווקא במקום שבו הם לא מצפים לו היא הזדמנות שחבל להחמיץ, על אף ההוצאה הכספית שבצידה”.

לדבריה, נדמה שהציבור עייף מהמחאה החברתית, ואחת הבעיות העיקריות היא מיעוט נתוני אמת בתקשורת לגבי הגורמים למצוקה. לכן כל אחת מדמויות “חבורת הסבל” מלווה באתר בהסבר ובנתונים על הדרך שבה הגיעה למצבה הקשה. למשל, אנטון גר בקרטון כי “אין לו סיכוי לגור בדירה משלו, ואפילו לא בדירה שכורה. […] עד לפני כמה שנים הייתה לאנטון עבודה שעזרה לו להחזיק את הראש מעל המים. אבל אז הוא ואשתו התגרשו, והוא לא הצליח לשלם גם שכר דירה וגם מזונות. וזה לא שהוא לא רצה. הוא ניסה למצוא עוד עבודה אבל אף אחד לא הסכים לקחת בנאדם מעל גיל 50 שכבר עובד במשמרות”.

היא לא חושבת שהאינטרנט איבדה את כוחה ככלי בידי אנשי המחאה חברתית – “אנשים מעבירים אחד לשני כמויות של מידע רלוונטי (ומכעיס להדהים) בנושאים חברתיים – שיתוף כתבות, אתרים, סטטוסים ותמונות הוא דבר נפלא. צריך לזכור שלולא האינטרנט, הידיעה על האוהל הקטן שהקימה בחורה אנונימית בשדרות רוטשילד בקיץ 2011 היתה מגיעה למקסימום 50 אנשים מהמעגל שלה, וזהו. לולא כפתור השיתוף – כל התהליך של המחאה היה גווע באיבו, אולי אפילו באותו ערב, כשאותה בחורה הייתה מקפלת את האוהל והולכת, מבואסת מכך שחוץ משניים-שלושה חבר’ה, אף אחד לא בא לשבת איתה – ולא היינו יודעים על כך דבר”.

עם זאת, היא מודעת למגבלות של המדיום: “אנשים נחשפים בעיקר לתוכן שהם רוצים להיחשף אליו – הסיכוי שמשהו מפתיע או בעל השקפת עולם הפוכה לשלהם יחדור את החומה הבצורה של רשימת החברים, סינון העדכונים וחוסם הפרסומות הוא די נמוך. זו הסיבה שבחרתי להשתמש בעולם שבחוץ, כדי להגיע גם למי שאין סיכוי שהיה מגיע אליי באינטרנט, למי שמסרב לקרוא טקסטים כאלה, בגלל שהם סותרים את השקפת עולמו, בגלל שזה לא מעניין אותו מספיק כדי להקליק”.

______________
התפרסם במקור בגירסה שונה בוואלה טק, 2.9.2012

בשנה הבאה נשב על המרפסת ונספור ציפורים זועמות

גיקים? שולחים שנות טובות? הקאתם קצת בפה עכשיו? הנה כמה כרטיסים גיקיים שיצר אנוש בר-תור, בוגר המחלקה לתקשורת חזותית ב”מנשר לאומנות” בת”א. “אני חושב שאני גיק מאז ומעולם, עוד לפני שבכלל קראו לזה ככה”, הוא אומר, ומציע את שירותיו כמאייר שנות טובות מקוריות, מתדפיס פוטושופ ועד ציור ידני, בין 10 ל-50 שקל לגלויה. דברו איתו.

עלייתו ונפילתו ועלייתו של הכפתור האפל

קומיקס על כפתור הפרינטסקרין מאת רועי קהת (וליתר דיוק, הרועי קהת שכותב בס”ד):

קיורינג: אדבאסטינג באמצעות קודי QR

אדבאסטינג, הפרקטיקה של השחתת מודעות לשם שינוי המסר, הגיעה לקודי ה-QR, הברקודים שנראים כמו תשבץ, אשר מתפרסמים בגוף המודעה, נסרקים עם המצלמפון באמצעות אפליקציה סלולרית ומתורגמים לכתובת דף אינטרנט לפעילות המשך של הצופים.

השחתת מודעה באמצעות קיואר – אני מציע את הפועל QRing (קיורינג) – מצריכה הדפסת קיואר של אתר היעד על מדבקה בגודל המתאים והדבקתה על המודעה. אם הקיואר מודבק במדויק ישירות על הקיואר הקיים של המודעה, קשה יהיה להבחין שנעשה במודעה שיבוש, והצופים שיגלשו לאתר דרך הקיואר הזר עשויים לחשוב שהמפרסם התכוון להפנותם לשם. האופציות לשיבוש קמפיינים אינסופיות, ואני מחכה לראות מה אקטיביסטים מסוגם של Yes Men יעשו עם זה.

באחרונה קיוארו (קוירו?) בת”א מודעות שהציגו את הרבי מלובביץ’ כ”משיח” – הקיואר שהודבק עליהן בצורה בוטה (על פניו של הרב) הפנה לאתר תומכי המשיח המתחרה, “יהודים למען ישוע“.

_________________________
התפרסם במקור בגירסה שונה במדור “דברים חדשים” במוסף הארץ, 31.8.2012

אייפון 5: לא נחשף • מאכילים את הטרולים בשיר • היום המתקפה על איראן! | האחראי על האינטרנט ב”שישבת” עם אסף ליברמן

סיפורים מהפינה “האחראי על האינטרנט”, המשודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית שישבת עם אסף ליברמן בגל”צ:

איראן עכשיו

תרימו רגע את העיניים ותסתכלו מהחלון: יש מלחמה עם איראן בחוץ? לא, כי השמועות ברשת קבעו שזה קורה היום. אבל יש עוד כמה שעות עד שהיום נגמר אז אסור לאבד תקווה.

האם נספיק לראות את אייפון 5 לפני שנמות במלחמה גרעינית?

לא בטוח. מכשיר הסלולר אייפון 5 נחשף בדוכן של חברה לכיסויי טלפונים סלולריים בתערוכת IFA, דיווח היום אתר GSM ישראל. זמן קצר לאחר מכן יצאה ההודעה: זה לא האייפון 5.

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=pkbJMG4A98c[/youtube]

נהנית? ספר לחבריך. לא נהנית? הטרל

איחלת לי סרטן
וטעית באיות של “סרטן”
אבל אני יודעת שזו מטאפורה
אתה מקווה שאגדל בדיוק כמו הגידול
שקיווית שיהרוג אותי
בתוך הציצים שעליהם אמרת שהיית רוצה סיבוב

הקומיקאית הבריטית איזבל פיי היא קורבן לטרולים שמטנפים ומנאצים ומטרידים ומאיימים. היא יודעת שאסור להאכיל את הטרול, אבל היא הקדישה להם שיר אחרי טוקבק מבחיל במיוחד, שמתואר בציטוט לעיל מהשיר. בשיר מתארחים כוכבים בריטיים נוספים, מקריאים סטטוסים שטרולים כתבו להם ואומרים תודה.

הנה הקליפ המלא:

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=uz2jbCJXkpA[/youtube]

וכאן פיי מספרת עליו:

← לדף הקודם