“שתבוא אלינו מהמלכותש’ך”

ובפינתנו לסוף השבוע “מותה של הסאטירה”:

1. האפיפיור לוקח לכותל פתק ועליו תפילת האדון ומטמין אותו בין יחצניו, שמפיצים לעיתונים.

2. מחלקת החדשות של טמקא, המשמש כבמת הפרסום העברי הנקראת ביותר לקומוניקטים ותוכן שיווקי, מפרסמת את תוכן הפתק תחת הכותרת “נחשף!!!”. במקום סתם לקפסט את ~~המקור העברי~~ הנוסח העברי המקובל של התפילה, שהאפיפיור כתב בשפת אמו, מחליטים טמקא להשקיע ולהעביר אותה דרך מתרגם הבית גוגל טרנזלייט.

3. האינטרנט לועגת לטמקא, ובעקבות כך:

3.א. טמקא מוותרים על התרגום היצירתי שלהם למען המקור העברי.
3.ב. טמקא לא מציינים מה הם מתרגמים. מבחינת הקורא, האפיפיור כתב מרחשי ליבו שאת לחם חוקנו תן לנו היום.
3.ג. טמקא מוחלים לעצמם על הטעות ולא מציינים שהטקסט תוקן – בנוהל;
3.ד. כדי לא לקלקל את שמם הטוב, טמקא משאירים שגיאת כתיב אחת בתרגום, וכדי שאיש לא יחשוב שהם מתביישים בסטנדרטים העיתונאים הנהוגים אצלהם – שגיאת הכתיב עולה לכותרת המשנה.

4. הטוקבקיסטים של טמקא מתרעמים – על הפגיעה בפרטיותו של האפיפיור (טמקא אתם גונבים פתקים מהכותל!!!!!!!!)

____________________________
[עדכון 22:07] אפרופו קומוניקטים, הקורא ישי פלג מעדכן אותנו שהתרגוגל של תפילת האפיפיור קופסט ישירות מהודעה לעיתונות של הקרן למורשת הכותל המערבי.

(תודה לדובי זולטי, שרונה ראובני ואבישי עברי)

ג’וני זילבר הוא כותבו של פוסט זה

30 במאי, 2014 | בנושאים: 404, עיתונות ותקשורת | להגיב זה מגניב

עיזרו למשפחת נתניהו לנהל את תקציב משק הבית

קרן גרינבלט אומרת: “ראיתי את הדיווח על ההוצאות החודשיות של משפחת נתניהו על קניות בסופר, ונהייתי ממש מודאגת. יש משפחות שלמות בישראל שלא יודעות להתנהל כספית, וזה לא משנה מה הרקע או רמת ההשכלה שלהן. כשקשה – אני מאמינה שצריך לעזור, אז פתחתי שרשור לעצות טובות לחיסכון בקניות“.

30 במאי, 2014 | בנושאים: 404 | להגיב זה מגניב

אין ביקורות חינם

עידו קינן

מבקרת קולנוע, כתב צרכנות ועיתונאים אחרים שעוסקים בביקורת הם, באופן אידיאלי, אנשים שמתמחים בתחום הסיקור שלהם, ודעותיהם עשויות לרומם או להחריב מסעדה, תקליטור או חנות לכלי בית. מנגד יש אנשים שנשים שצרכו מוצר, שירות או תרבות ופרסמו ביקורת באתר אינטרנט המוקדש לביקורות צרכניות. הם לא אנשי מקצוע בהכרח, אלא צרכנים שהאתר נותן להם במה להביע את דעתם על הסובייקט המבוקר. הם זוכים לפרגן למישהו שעשה עבודה טובה, או לקטול מישהו שלא. דעתם בפני עצמה אינה בעלת חשיבות רבה למי שלא מכיר אותם אישית. אבל במצטבר, כמות גדולה של ביקורות בכיוון מסויים יכולה להשפיע על צרכנים פוטנציאליים אחרים שמשתמשים באתר להחליט אם לשכור שיפוצניק או ללכת להצגה. כלומר, לפעול עליהם באותו אופן שבו פועלת ביקורת של מבקר מקצועי. מבקרת הקולנוע, כתב הצרכנות והעיתונאים האחרים שעוסקים בביקורת מקבלים משכורת על עבודתם. האם המבקרים החובבים זכאים גם הם לתשלום?

אלן פנזר, איימי סיירז, לילי יונג ודארן וולצ’סקי חושבים שכן. הארבעה הגישו תביעה ייצוגית נגד קהילת הביקורות האמריקאית Yelp, בטענה שהיא מוכרת פרסומות באתרה על גבי תוכן ש”נוצר ללא-שכר על ידי גדודים של כותבים שהתבקשו לעשות זאת, תוך הפרת חוק העבודה הסטנדרטי הפדרלי” (החוק האמריקאי שמסדיר את שעות העבודה ושכר המינימום). לפי התביעה, ילפ מתחמקת מתשלום משכרות על ידי הגדרת כותבי הביקורות כ”מבקרים”, “ילפרים”, “קבלנים עצמאיים”, “מתמחים”, “מתנדבים” ו”תורמים”.

ארוחה בחושך. צילום: Yelp Inc. (cc-by-nc-nd)

הסוגיה הזאת אינה חדשה. כל מי שמפרסם תכנים בפייסבוק, אינסטגרם, ישראבלוג, תפוז אנשים ואפילו בטוקבקים באתרי חדשות יודע שהוא לא רק צרכן השירות (החינמי, במקרים רבים), אלא גם עובד היזע שמייצר את התכנים שמושכים את הטראפיק שמייצר את ההכנסות. גם מי שמפרסם תכנים באתר עצמאי משלו הוא חלק מהתעשייה הזאת, כשהאתר שלו מזין את תוצאות מנועי חיפוש, שממומנים גם הם מפרסומות. מי ששולח אימייל לכתובת בג’ימייל מאכיל את המכונה של גוגל, שמנתחת את המייל ומצמידה לו פרסומות רלוונטיות. אפילו מי שמשחק בקנדי קראש הופך לנציג קידום מכירות של המשחק כשהוא מעלה ממנו עדכונים לרשת ומבקש חיים מחבריו.

אף אחד לא מכריח איש לעבוד בחינם, אבל הסביבה שנוצרה מטמיעה את העבודה הזאת כחלק מהותי מחיי הרשת של אומת האינטרנט. בהנחה הסבירה שהתביעה תידחה, מי שירצה לשמור על זכויותיו הסוציאליות יצטרך להעביר את הסלולרי למצב טיסה ולתלוש את המודם מהחשמל.

התפרסם בטור “השרת” במדור fi בגליון נובמבר 2013 של מוסף פירמה של גלובס

30 במאי, 2014 | בנושאים: 404, השרת, כתבות מ"גלובס" | 2 תגובות

אנדי וורהול משחק במחשב // הורדות

באירוע ההשקה של המחשב האישי קומודור אמיגה, שנערך ביולי 1985, צייר אמן הפופ-ארט אנדי וורהול את ציור המחשב הראשון שלו – עיבוד גרפי באמצעות תוכנת ProPaint לתמונה דיגיטלית של הזמרת דבי הארי, שצולמה במקום. עד מותו ב-87′ רכש וורהול מספר מחשבי אמיגה והשתמש בהם ליצירה.

ב-2001 התגלו על דיסקט בעזבונו 20 תמונות צבועות של מרילין מונרו, פריימים עבור סרט מונפש בשם YOU ARE THE ONE, ומוזיקה עבור הסרט הזה וסרטים נוספים בדיסקט נוסף, ואלו שוחזרו והוצגו במוזיאון MONA ליום אחד בלבד, בגלל ענייני זכויות יוצרים.

בעקבות פנייה של האמן קורי ארקאיינג’ל למוזיאון אנדי וורהול, נחשפו באחרונה כעשרים ציורים דיגיטליים של וורהול על דיסקטי אמיגה שנותרו בעזבונו. אלו יוצגו במוזיאון ובסרט תיעודי על תהליך השיחזור שלהם.

בראיון למגזין “אמיגה וורלד” ב-1986 נשאל וורהול איך יוצגו עבודותיו הממוחשבות לציבור. “ובכן, נוכל לקבל תדפיס של זה. הייתי יכול לפשוט להדפיס את זה לו היתה לנו המדפסת”. על היצירות עצמן אמר: “הדבר שאני הכי אוהב ביצירת אמנות מסוג זה על האמיגה הוא שזה נראה כמו עבודה שלי”.

http://www.youtube.com/watch?v=hWiOVa1R4m0

התפרסם במקור במדור “הורדות” בגליון 5.2014 של מוסף פירמה של גלובס

30 במאי, 2014 | בנושאים: אמנות גיקית, כתבות מ"גלובס" | תגובה אחת

אורטל בן דיין: לא אעשה עירום ב”האח הגדול”; עושה עירום ב”האח הגדול”

אורטל בן דיין בראיון למקו:

מה אף פעם לא תעשי בבית? מה הקו האדום שלך?
קשרים רומנטיים, עירום וכו’.

ממה את הכי חוששת, כלומר מה את חושבת שיהיה לך הכי קשה?
אובדן הפרטיות, לחלוק מקלחת ושירותים.

בן דיין בתוכנית: מתפשטת במקלחת.

(דרך שלום צוברי)

29 במאי, 2014 | בנושאים: 404 | תגובה אחת

כמה זמן לוקח להוט להפוך מספר לחסוי תוך 2 ימי עבודה?

הוט מתחייבת להסיר מספרי טלפון ממאגר המודיעין שלה תוך 2 ימי עבודה מיום הבקשה. גיל שוורץ ביקש הסרה של מספר מהמאגר וחיכה פי שישה. בהוט לא חושבים שהם צריכים להסביר את עצמם והתעלמו משאלותיי בנושא.

ב-16.5 פנה שוורץ להוט וביקש להסיר את המספר. בטופס “בקשה לחיסיון פרטי לקוח בשירותי מידע לבירור מספרי טלפון” (פדף) נכתב כי “HOT תבצע את בקשתי ללא תמורה , תוך 2 ימי עבודה ממועד קבלת ההודעה במשרדי חברת HOT”. סמס מהוט לגיל שוורץ על קבלת בקשת חסיון המספר שלו משהבקשה לא טופלה פנה שוורץ ב-21.5 דרך לשונית שירות הלקוחות בפייסבוק של הוט והגיש את הבקשה בשנית. הוט המשיכה להתעלם.

ציר זמן: 5 ימים אחרי הפניה הראשונית.

בתלונה שפרסם ב-25.5 בפייסבוק של החברה כתב: “עברו 6 ימי עסקים מאז שביקשתי שהמנוי שלנו לא יופיע ב144 ו3 ימי עסקים מאז שפניתי בטאב השרות לגבי תיזכורת (ולא קיבלתי כל תגובה) עניין והמספר שלנו עדיין גלוי. וזאת למרות שאתם מתחייבים לטפל בפניה תוך 2 ימי עסקים”. בהוט התנצלו: “צר לנו על העיכוב במענה דרך טאב השירות. נציגנו מטפלים בפניות קודמות ויטפלו בפנייתך בהקדם האפשרי”.

ציר זמן: 9 ימים אחרי הפנייה הראשונית, 4 ימים אחרי הפנייה בלשונית השירות.

למחרת עדכן שוורץ: “עוד יום עבר והמספר עדיין גלוי. אני מבין שלא מפריע לכם שכל יום שהמספר שלי גלוי, עוד גורם שיווקי מקבל את המספר שלי שאני לא מעוניין שיתקשרו אליו”. אחרי שעה השיבו לו בהוט: “שלום גיל, נציג אישי ישמח לעזור לך בהקדם האפשרי. אנו מודים לך על הסבלנות”.

שוורץ תייג אותי, ואני התערבתי בשיחה והצעתי לו לפרסם את מספר הטלפון של מנכ”ל הוט, כדי שזה יתרשם ממקור ראשון מהבעייתיות שבחשיפת מספר טלפון בניגוד לרצון בעליו. הוט השיבו לי: “אנו מטפלים בכלל הלקוחות ובפרט בגיל ונשמח לעזור לו ואף רכז אישי כבר נתן מענה לפנייתו”. שוורץ הכחיש: “על איזה רכז אישי אתם מדברים? המספר עדיין גלוי במודיעין שלכם(בדקתי עכשיו). התגובה היחידה היא מה שקיבלתי כאן- שהנציג ישמח לעזור לי. והוא עדיין לא עזר לי”.

הוט התעקשו: “קיבלת תשובה מרכז שירות בנושא. על מנת לראות את תוכן ההודעה אנא היכנס לטאב השירות ולאחר מכן תלחץ על הכפתור ‘הודעות שלי’ ובדיון הפרטי תוכל לצפות בתוכן התשובה”. תשובת נציג השירות הגיעה ב-26.5.

ציר זמן: 10 ימים אחרי הפנייה הראשונית, 5 ימים אחרי הפניה בלשונית השירות, יום אחרי התלונה בדף הפייסבוק.

התשובה שקיבל שוורץ היתה בלתי מספקת – הנציג שמיר הודיע לו כי ביצע את החסימה וכי “השינוי מתבצע עד 3 ימי עבודה. אני מתנצל על האי נעימות” – לא רק שהבקשה בוצעה באיחור, היא גם תיכנס לתוקף תוך 3 ימי עבודה, בניגוד ליומיים המובטחים בטופס.

אה, ועוד משהו: יכול להיות שהיא לא תתקבל, כפי שכתב שמיר: “במידה ולאחר מכן המספר שלך עדיין יהיה גלוי אני מזמין אותך לפנות אלינו בשנית”.

המספר נמחק מהמאגר ב-28.5.

ציר זמן: 12 ימים אחרי הפניה הראשונית, 7 ימים אחרי הפניה בלשונית השירות, שלושה ימים אחרי התלונה בפייסבוק, יומיים אחרי שנציג השירות הודיע שהחסימה בוצעה.

כמה זמן לוקח להוט לתת תשובות על התנהלותה?

שאלתי את הוט מדוע הבקשה של שוורץ לא טופלה מיד עם שליחתה. דוברת הוט, שירי קריספין, לא השיבה על שאלתי.

שאלתי מדוע הנציג הודיע שהמספר יוסר תוך 3 ימי עסקים ולא 2 כמובטח. הדוברת לא השיבה על השאלה.

הדוברת כן השיבה על שאלה טכנית (שוורץ טען שלא יודע כשהנציג השיב בלשונית השירות, קריספין אמרה שהחברה מיידעת לקוחות ובבדיקה נוספת מצא שוורץ את ההודעה בתיקיית הספאם שלו). לפיכך אני מסיק שהתעלמותה מהשאלות המהותיות היא מכוונת.

שוורץ מסכם: “כשמתפרסמות תלונות על זמן ההמתנה הטלפונית, הוט מתגאים בשלל האופציות של המדיה הדיגיטלית. לצערי גם באופציות אלו השרות קלוקל. בתור נותן שרות בעצמי, תקלות קורות, ופניות יכולות להעלם. אבל שרות נמדד ביכולת שלו להגיב על תקלה. הוט נכשלו גם בכך ובגדול”.

29 במאי, 2014 | בנושאים: 404 | תגובה אחת