קיקאסטורנטס נסגר והוחלף • מישהו תפס את כל הפוקימונים » האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

עוד אתר טורנטים נסגר ונפתח מחדש

ביום חמישי נסגר אתר הטורנטים קיקאסטורנטס (KickassTorrents), הדומיינים שלו נתפסו על ידי הרשויות האמריקאיות ובעליו ארטם “tirm” ואולין נעצר בפולין. האתר נסגר בעקבות מבצע עוקץ של רשויות האכיפה האמריקאיות, שהגישו החודש תלונה פלילית (פדף) נגד ואולין בבית המשפט המחוזי של המחוז הצפוני של אילינוי, שבה הוא מואשם בשני סעיפים של הפרת זכויות יוצרים פלילית, קשירת קשר להפרת זכויות יוצרים פלילית וקשירת קשר להלבנת כספים. ארה”ב תבקש מפולין את הסגרתו.

האתר הוקם ב-2008, צבר פופולריות והפך לאחד מאתרי שיתוף הטורנטים הפופולריים בעולם, כשהסגירה הזמנית של אתר פיירטביי השוודי בשנה שעברה הפכה אותו לאתר הפופולרי בתחום. האתר מציג פרסומות, מכניס 12.5-22.3 מיליון דולר מפרסומות בשנה ושוויו הנקי מוערך ב-54 מיליון דולר, לפי התלונה. סגנית התובע הכללי לזלי קלדוול מסרה בהודעה לעיתונות כי “ואולין מואשם בהפעלת אתר שיתוף הקבצים הלא-חוקי עם הכי הרבה כניסות כיום, שאחראי להפצה של חומרים מוגנים בזכויות יוצרים ביותר ממיליארד דולר”.

קיקאסטורנטס שיתף פעולה במידה מסויימת עם דרישות תעשיית הבידור בנושא זכויות יוצרים. אתר טורנטפריק, העוקב אחר עולם פיראטיות התוכן, דיווח בתחילת החודש כי קיקאסטורנטב הסיר טורנטים לבקשת בעלי הזכויות בהתאם לחוק DMCA האמריקאי, וכי לפי המספרים שהאתר סיפק לגבי הסרות שבועיות וחודשיות, נראה שהוא מסיר חצי מיליון טורנטים בשנה. שיתוף פעולה כזה עשוי להגן על בעל האתר, שיכול לטעון במשפט שהחוק מגן עליו כל עוד התכנים הפיראטיים הם תוכן גולשים, ושהוא מסיר אותם מיד עם קבלת בקשה כזו. אולם לפי ג’ארד דר-אייגן, סוכן מיוחד של חקירות בטחון המולדת (Homeland Security Investigations – HSI), אשר הגיש את התצהיר במסגרת התלונה הפלילית, מפעילי קיקאסטורנטס נהגו לעכב מילוי בקשות כאלו בתואנות טכניות שונות.

אתר הטורנטים קיקאסטורנטס ב-17.7.2016. תמונה: archive.is

במסגרת מבצע העוקץ, סוכן סמוי של מס הכנסה האמריקאי ביקש לפרסם באתר, קיבל הצעת מחיר ופרטי חשבון בנק בלטביה, ובמרץ העביר 1500 דולר לאותו חשבון עבור הקמפיין, שאכן פורסם באתר. פרטי החשבון, שהחוקרים קיבלו במסגרת החקירה, העלו הפקדות אליו של 28.4 מיליון אירו בין אוגוסט 2015 למרץ 2016, כך דיווח כלכליסט.

אף שואולין הפעיל את קיקאס באמצעות חברת קש בשם Cryptoneat, שנועדה להקשות על איתור זהותו, הוא לא היה זהיר מספיק בשמירה על חשאיות, כפי שפרסם אתר גיזמודו. ואולין ניהל דף פייסבוק של קיקאסטורנט. החוקרים פנו לפייסבוק לקבל מידע על הדף, וקיבלו את כתובת האימייל שמקושרת לפרופיל שבאמצעותו הוא נוהל, tirm@me.com. הסיומת me.com מופעלת על ידי אפל. החוקרים פנו אז לאפל, וזו גילתה להם שאותה כתובת שימשה לביצוע רכישות בחנות אייטיונז, ששומרת את כתובת ה-IP של הרוכש. הכתובות הללו התחברו הן לרכישות של tirm@me.com באייטיונז והן לניהול דף קיקאסטורנטס בפייסבוק.

ואולין קיבל תרומות לקיקאסטורנטס בביטקוין. למרות שמדובר בקריפטומטבע שמאפשר לפתוח חשבון ולהעביר כספים בלי להזדהות, ואולין בחר לנהל את חשבון הביטקוין שלו בחברת קויינבייס, בחשבון על שמו עם אותה כתובת אימייל, tirm@me.com, ומספר טלפון זהה לזה שהופיע במרשם הדומיינים של שלושה מהדומיינים ששימשו את קיקאסטורנט. אחת מכתובות האייפי שקושרו לואולין שימשה להתחברות לחשבון הקויינבייס שלו.

בינתיים קיקאסטורנטס חזר קם לתחייה בגופם של חקיינים, כפי שאתרי שיתוף קבצים נוהגים לעשות אחרי שסוגרים אותם: אתר הטורנטים איזוהאנט הקים את גירסת המראה המוגבלת KickassTorrents.website, ומפעילים אנונימיים דיווחו על הקמת KAT.am.

היית חייב לתפוס את כולם?

מונופולים מודרניים: מה נדרש כדי לשלוט בכלכלת המאה ה-21″ הוא שמו של ספר שניק ג’ונסון, ראש הפלטפורמות בחברת אפליקו, היה שותף בכתיבתו. אבל עכשיו רוב העולם יכיר אותו בזכות הישג אחר: “תפסתי כל פוקימון שזמין כרגע בארה”ב”, דיווח ג’ונסון ברדיט ביום חמישי על ההישג שלו במשחק הפופולרי פוקימון גו.

ג’ונסון, שיום העבודה שלו מסתיים ב-18-18:30, הלך לצוד פוקימונים אחרי העבודה במנהטן ובברוקלין, במסעות שארכו עד שמונה שעות כל אחד. ולפי אפליקציית הבריאות באייפון שלו, הוא הלך כ-12.87 ק”מ ביום בממוצע בשבועיים מאז שהמשחק יצא, כך מדווח בכתבה עליו בביזנס אינדייסר. הפוקימון הלפני אחרון להשלמת האוסף שלו היה פוריגון, ולדבריו “אולי ואולי לא ראיתי אותו על הרדאר ואז הזמנתי אובר להסיע אותי כה וכה עד שמצאתי אותו”. את האחרון, אומסטאר, גידל בעצמו, אחרי שבעיות קליטה סלולרית בחברת ורייזון, שבה הוא מנוי, מנעו ממנו לתפוס אותו יום לפני כן.

הפוקידקס של ניק ג'ונסון, שתפס את כל הפוקימונים האפשריים בארה"ב במשחק פוקימון גו. תמונה: ניק ג'ונסון

מתוך 151 מפלצות הכיס במשחקי הווידאו המקוריים שעליהם מתבסס פוקימון גו, במשחק הווידאו מבוסס המציאות הרבודה והגאוגרפיה זמינות בארה”ב 142, ושלוש נוספות ייחודיות לאזורים גאוגרפיים אחרים – מר מיים באירופה, קנגסחאן באוסטרליה וניו זילנד ופארפצ’ד באסיה, וג’ונסון מחפש כעת אתר תיירות או סטארטאפ שיממן לו מסע עולמי ללכידת הפוקימונים החסרים.


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


מיהודה הישראלי עד אלאור אזריה: מחאה במימון-המון » רבע לדיגיטל

רבע לדיגיטל. קליק לארכיון המדור

פלטפורמות מימון-הקהל, שמפיחות חיים וכסף באמנות, מוצרים ומיזמים טכנולוגיים, משמשות בזמן האחרון למחאה והתרסה נגד המדינה והשלטונות, כמו הקמפיין למימון הסיוע המשפטי לאלאור עזריה. דיברנו עם יוסי מאירי, המייסד השותף של הדסטארט, שרה העצני הכהן, יו”ר “ישראל שלי” ומיוזמי קמפיין “מחזירים את יהודה הביתה!“, ואורי קול, מ”מחזקים את השמאל ברשת” ומהמוחים נגד קמפיין “שכונת גל”.


עורכת: מיקה נכטיילר; טכנאית: הילה מזרחי; סייברמפיקה: סתיו נמר; מגיש: עידו קינן; רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון התוכנית; פניות לתוכנית: reva@room404.net


פייסבוק הוא משחק, פוקימון גו הוא החיים – אני מתראיין בגיקונומי

דורון ניר וראם שרמן ראיינו אותי אמש בפודקאסט שלהם, גיקונומי. הנה זה עם כל הלינקים באתר, פייסבוק, טוויטר.

גיקונומי

לך, פוקימון גו, לך!

משחק המציאות-הרבודה Pokémon GO, שכבש את העולם בלי מאבק, נולד כמתיחה. יום לפני ה-1 באפריל 2014 פרסמה גוגל את “אתגר הפוקימון“. “אנחנו מעריכים עובדים לוקחי-סיכונים ומכווני-פרטים, בעלי ידע טכני עמוק ויכולת ניווט בצמחייה גבוהה לתפוס יצורים פראיים”, נכתב בפוסט שפרסמה החברה בזמנו בבלוג של גוגל מפות. “מתברר שהכישורים הללו משותפים למקצוע נוסף – זה של מאסטר פוקימון. עם המחשבה הזאת, עבדנו עם פוקימון ונינטנדו לפתח כלי אימון חדש לעזור לאנשים לשפר את יכולות ציד הפוקימון שלהם באמצעות שימוש בגוגל מפות”. המתיחה לוותה בסרטון שהדגים את אפליקציית ציד הפוקימונים, ויישום פשוט שנבנה על גבי גוגל מפות ואיפשר לצוד אותם.

משחק הפוקימון של גוגל מאפס, 3.2014

לפי כתבה בבלומברג, ג’ון האנקה, מנכ”ל חברת ניאנטיק, אז בבעלות גוגל ויוצרת המשחק מבוסס המיקום המצליח אינגרס, התלהב מהרעיון של משחק ציד הפוקימון, ושאל את מסאשי קוואשימה, מנהל אסיה-פסיפיק בניאנטיק, אם “אפשר לעשות את זה בעולם האמיתי”. האנקה הצטרף לגוגל ב-2004 כשמכר לה את קיהול, חברה שייסד ושהיתה הבסיס לגוגל ארת’, ושהטכנולוגיה שלה שימשה להקמת גוגל מאפס ויישומים מבוססי מיקום נוספים של חברת הטכנולוגיה.

המשחק פותח על ידי מפתחים מנינטנדו, פוקימון, שנמצאת בבעלות חלקית של נינטנדו, וניאנטיק, שאחרי ההודעה על פיתוח המשחק גייסה השקעה של 30 מיליון דולר מנינטנדו, פוקימון וגוגל. המשחק הושק רשמית ב-6 ביולי בחנויות האפליקציות בארה”ב, אוסטרליה וניו זילנד, אולם אפשר להתקינו גם במדינות אחרות אם משיגים את חבילת ההתקנה לאנדרואיד. הטראפיק לאתר apkmirror.com, שאפשר להוריד בו את חבילת ההתקנה של פוקימון גו, עלה מ-600 אלף כניסות ב-5.7 ליותר מ-4 מיליון ב-6 ביולי, לפי סימילרווב. חיפוש בגוגל של המילה APK, שהיא מילה גנרית לחבילת התקנה לאנדרואיד, מחזיר בתוצאה הראשונה והשנייה את ה-APK של פוקימון גו באתר apkmirror.com.

פוקימון גו. צילום מהאתר הרשמי פוקימון גו. צילום מהאתר הרשמי

השחקנים במשחק מסתובבים בעולם – זה הפיזי, עם המזג אוויר והאנשים – בחיפוש אחר פוקימונים שמופיעים על מפה על מסך הסלולרי. כשהם מוצאים אחד, הם יכולים לעבור למצלמה, ולהציג את הפוקימון הדיגיטלי על גבי המציאות האנלוגית, וצריכים לצוד אותו על ידי רגימתו בכדורים – פוקיבולז, כשבהמשך הם יכולים להגדיל את כוח הקרב שלו, להשתלט על ג’ים ועוד.פוקימון גו הפך ללהיט חסר תקדים – לפי דיווח של טקקראנץ’, הוא האפליקציה הכי פופולרית אי פעם בארה”ב, יש לו יותר משתמשים יומיים מטוויטר, ואנשים משתמשים בו יותר זמן מאשר בפייסבוק. יום אחרי השקתו הוא עבר את מספר ההתקנות של טינדר בארה”ב בטלפוני אנדרואיד, ואחרי יום נוסף הוא היה מותקן על 5.16% מטלפוני האנדרואיד במדינה, לפי סימילרווב.

בעקבות הצלחת המשחק והעומס על השרתים, שנתקעים ומחזירים הודעות שגיאה לשחקנים, החברה דחתה את השקת המשחק באירופה. בדקות האחרונות דווח על קריסה של השרתים, ויש קבוצת האקרים בשם פודלקורפ שנטלה אחריות וטוענת שהיא אחראית לכך.

המשחק בגירסת ה-iOS (אייפון) דרש גישה לכל חשבונות הגוגל של המשתמשים, מה שהעלה חשש לדליפת מידע של המשתמשים בטעות או בזדון, מה שלא הפריע לפופולריות של המשחק. החברה מסרה שמדובר בטעות, ותיקנה את ההרשאות. ועדיין, מדובר במשחק שעושה שימוש במיקום של השחקנים ובמצלמה של הסלולרי שלהם, עוד הרגל רע שגורם לנו לפגוע מרצוננו בפרטיות שלנו. בצה”ל, בשילוב של מודעות לאבטחת מידע ורצון לרכוב על הפופולריות של המשחק, הודיעו לחיילים שהמשחק בפוקימון גו בבסיסים אסור (📁).

פוקימון גו במשכן הנשיא רובי ריבלין. צילומסך מהפייסבוק של ריבלין

כוס

החמישיה הקאמרית מגיבה על סיפור הספל של אוניברסיטת צפון טקסס.

מערכון מבחן הרורשאך והכוס של החמישיה הקאמרית עם כוס ה-CUNT של UNT. מם: עידו קינן, חדר 404

On the Internet, nobody knows you’re not a robot

On the Internet, nobody knows you're not a robot. תמונה: עידו קינן

בפרק הקודם: Someone is DOG on the internet

אהבה/מין/הכרויות » רבע לדיגיטל

רבע לדיגיטל. קליק לארכיון המדור

קטגוריה: אהבה

“ההיכרויות והמפגשים ברשת זו תופעה שהיתה לי מול הפנים כל הזמן, ומהר מאוד הבנתי שיש פה מן מקור בלתי נגמר לדרמה”, אומר משה רוזנטל, יוצר סדרת הרשת Confess, שעוסקת בהכרויות ברשת, לעורך “רבע לדיגיטל” מירון ששון. “ברמה הקולנועית, לי כצופה יש צורך גם להתעסק במיניות וגם לצפות בתוכן שהוא איפשהו בין חווית צפייה סקסית אבל לא ביקורתית כלפי מין, ולא מבזה את המצולמים. משהו שהוא גם חיובי. ‘קונפס’ היא סדרת רשת של עשר דקות ראשונות של מפגשים שנוצרו מאפליקציית היכרויות בזק – תופעה מאוד נרחבת בעולם הרווקים בערים הגדולות. כל פרק נושא שם קטגורי, כמו ‘הארדקור’ או ‘חובבנים’, ובעצם במפגשים האלה אנחנו צופים במשהו שבוחן את המיניות שלנו. גם הבחירה באיזה סרטון לצפות מזכירה בחירה שעושים באתרי היכרויות – כי אתה הולך אוטומטית לקטגוריה שמושכת אותך. גם באתרי היכרויות, הכל מחולק לקטגוריות – אתה הוא סך המאפיינים שלך ואתה מחפש מאפיינים שמושכים אותך, ובחלוקה הזו יש הרבה חסרונות והיא מעניינת במפגש עם המציאות, ואני רציתי לבדוק מה קורה לנו במפגש הזה”.

אתר הסדרה Confess של משה רוזנטל

“הסדרה מבוססת על חוויות שאנשים סיפרו לי, זה כמובן עבר תסרוט ועיבוד ואני אישית יצקתי לזה הרבה דברים מתוכי, ובסופו של דבר היה לי נורא חשוב למצוא את הדברים הכי קטנים ולעמוד על הדקויות שהכי מעניינות בסיטואציה הזו: עניינים שנוגעים לדימוי עצמי, משיכה מינית והמקום שלה בחיים היומיומיים שלך”, אומר רוזנטל. “ייעדתי את הסדרה מראש לאינטרנט. רוב מה שנמצא בטלויזיה, וגם מה שנמצא ברשת לא נוצר כמשהו שמיועד לרשת. תוכן אינטרנטי לא יעבוד עד שהיוצרים יכוונו את עצמם לאינטרנט. יצרנו סדרה שמכוונת לאינטרנט ומדברת לאינטרנט.”

מה זה עושה לך?

האפליקציות להיכרויות מחקו את שוק אתרי ההיכרויות כפי שהיכרנו אותו, ובנו עולם חדש – זמין, מפולח ומבוסס מיקום. אבל זה לא הופך את אלה שמחפשים אהבה או מין מזדמן למאושרים יותר, גילה טל סולומון ורדי, סטודנט בשנקר שחקר את יישומוני ההיכרות. התוצאה היא “אהבה בינארית“.

אתר "אהבה בינארית" של טל סולומון ורדי, binary-love.com

“במסגרת קורס לעיצוב אינפוגרפיה החלטתי לעשות סקר בענייני אפליקציות ודייטינג. בסקר השתתפו 200 איש שענו על תשע שאלות בנוגע לחוויית השימוש באפליקציה”, סיפר סולומון ורדי לששון. “המסקנה הבולטת היתה שרוב האנשים מרגישים תחושת תסכול מהאפליקציות האלה. הם חשים שהם לא מוצאים את מה שהם מחפשים. הם טוענים שהקהל באפליקציות לא מספיק איכותי, או שאין הרבה אנשים. הם לרוב נרשמים עם מוטיבציה מאוד גדולה ומתייאשים די מהר”.


עורך: מירון ששון; טכנאי: שגיא גבאי; סייברמפיקה: סתיו נמר; מגיש: עידו קינן. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון התוכנית; פניות לתוכנית: reva@room404.net


משטרת ישראל החליפה את ההשחרה הלא-מסתירה ב-XXXXXXXX

קטע מושחר מנוהל פתיחה באש שמשטרת ישראל מסרה בעקבות עתירה של עדאלה. מימין: המסמך המקורי. באמצע: אחרי עיבוד גרפי. משמאל: מוחלף באיקסים. תמונה: חדר 404

משטרת ישראל חשפה נהלי פתיחה באש שלא התכוונה לחשוף, כשמסרה אותם במסמך פדף עם השחרה לא יעילה באמצעות טוש שחור לא ממש אטום, דיווחתי כאן. המשטרה מסרה את הנהלים בהוראת בית המשפט, שקיבל את עתירת תנועת עדאלה לפרסם את הנהלים. עדאלה, שלא ידעו שההשחרה לא עובדת, ואף שקלו לעתור שוב לבג”ץ לחשוף את הנוהל המלא, העלו את המסמך לאתרם.

אחרי הפרסום פה, המשטרה מסרה למאקו כי “השחרת הפרטים החסויים לא נעשתה על ידי גורמי משטרת ישראל, עם זאת הסוגיה תועבר לבחינה ועיון של גורמים הרלוונטיים ובמידת הצורך יופקו לקחים”. לקח אחד היה, כך נראה, להורות לעדאלה להחליף באתרם את המסמך המושחר-ברשלנות במסמך חדש, שבו ההשחרה הוחלפה באיקסים. מתברר שבמשטרה יש נוהל לסגירת אורווה אחרי שהסוסים ברחו; מעניין אם הנוהל הזה מושחר כראוי.

• עוד בנושא: היועץ המשפטי לממשלה החליף את ההשחרה הדיגיטלית הלא-מסתירה בטוש שחור

להורדה (PDF, 139KB)

📻 לייב בפייסבוק: שוטר ירה בבן זוגי למוות [אזהרה: תמונות אלימוּת]

סרטון פייסבוק לייב בפוסט של דיימנד "לאביש" ריינולדס שתיעד את הרג בן זוגה פילנדו קסטיל בידי שוטר, 7.7.2016

אפליקציות שידור חי בווידאו שימשו אזרחים ופעילים לתעד עוולות של שוטרים, פשעים, עבירות תנועה ואקטיביזם. השילוב של השידור החי לתוך פייסבוק, “פייסבוק לייב”, נותן לשידורים הללו פלטפורמת רשת חברתית מאוחדת ומרובת צופים.

ראיון איתי בנושא אצל רועי שרון ושמעון ריקלין בגלצ:

ביום חמישי, שוטר במיניאפוליס עצר רכב לבדיקה וירה ארבעה קליעים בנוסע פילנדו קסטיל, כשזה ניסה להוציא רשיונות והשוטר טען שחשב שהוא שולף אקדח. חברתו של קסטיל, דיימנד ריינולדס, פתחה שידור חי בפייסבוק ושידרה במשך עשר דקות את בן זוגה מדמם, את השוטר מכוון אקדח לתוך הרכב וצורח עליה להשאיר את הידיים שלה במקום ומסביר בצעקות ובבכי מה עשה, את ההסבר שלה שקסטיל נשא נשק ברשיון והודיע לשוטר שהוא מוציא את הרשיונות מכיסו. היא צילמה את מעצרה, ותמונה דוממת של השמיים, חוטי חשמל וצמרת עץ כשהטלפון הסלולרי מונח על הרצפה והיא צורחת ובוכה ושואלת אם קסטיל מת. אחר כך מישהו הרים את הטלפון, העדשה מכוסה והתמונה שחורה, ושוב קולה של ריינולדס נשמע כשהיא בוכה ומסבירה שהוא ניסה להוציא את הרשיונות ושהוא חף מפשע. בהמשך רואים בשידור את בתה ואותה בניידת.

קסטיל לא קיבל טיפול רפואי במשך עשר דקות, ומת מפצעיו בבית החולים.

השידור החי נשמר כשידור מוקלט בפוסט בפייסבוק גם אחרי סיומו. פייסבוק הסירה את הסרטון, ואחר כך התנצלה, הסבירה שמדובר היה ב”תקלה טכנית” והחזירה אותו עם אזהרה מפני “תוכן גרפי” (כך שייתכן שה”תקלה” היתה צנזורה מכוונת, שהחברה חזרה בה ממנה והחליטה לבטלה ולהחליפה באזהרה).

הסרטון צבר מיליון צפיות בשעה שהיה באוויר עד שהוסר, וכעת, שלושה ימים אחרי שפורסם, יש לו 5.5 מיליון צפיות ו-317 אלף שיתופים.

Police

Posted by Lavish Reynolds on Wednesday, July 6, 2016

פעיל הרשת הוותיק חנן כהן ממליץ על הדרך הנכונה לשימוש בפייסבוק לייב נגד התעמרות שלטונית בפוסט בבלוגו וובסטר:

מדי פעם אני קורא על מפגשים של אזרחים עם נציגי שלטון אלימים – בחיי היומיום או בעימותים – ובהם נלקח הטלפון מהאזרח. השוטר או החייל מחרימים את הטלפון או שובר אותו. עכשיו, לאזרח אין תיעוד למפגש.

כאשר יצא Facebook Live חשבתי שזה הוא פתרון לבעיה.

[…]

כאשר צפוי מפגש עם נציגי השלטונות, מייד מתחילים לשדר שידור חי. החברים בפייסבוק מקבלים על כך הודעה וצופים. התיעוד נשמר בשרתי פייסבוק אפילו אם הטלפון נכבה או נשבר.

התיעוד לא חייב להיות בולט, מול הפנים של השוטר. אפשר גם להחזיק את הטלפון לצד הגוף ולהקליט את הסאונד.

הבעיה הגדולה בשיטה הזאת היא האמון בנציגי השלטון. אנחנו (היהודים הפריווילגים) מאולפים להאמין שהם בעדנו. צריך לזכור שכל רגע עלול להתפרץ ויכוח שבו נציג השלטון לא יהיה בעדנו. צריך להתחיל את התיעוד לפני שמתחיל המפגש. באמצע הקונפליקט אי אפשר להתעסק עם הטלפון.

איור מתוך פטנט 9,380,225 של אפל למניעת שימוש במצלמה הסלולרית

אף שהצילום הסלולרי והשידור החי נותנים כוח לאנשים מול המערכת, פלטפורמת ההפצה במקרה הזה נמצאת בידי תאגיד מסחרי, פייסבוק. ואפילו הסלולרי עצמו לא תמיד בשליטתנו המוחלטת, כפי שמראה פטנט 9,380,225 של אפל שאושר בחודש שעבר, שמאפשר לה למנוע מהמשתמשים שימוש במצלמה הסלולרית בנסיבות מסויימות. התקשורת דנה בעיקר בהשלכות של הפטנט על צילום במהלך הופעות, אבל השליטה הזו עלולה להינתן בידי השלטונות, ולשמש אותם למנוע מאנשים לתעד התעמרות שלטונית.

סרטון פייסבוק לייב בפוסט של דיימנד "לאביש" ריינולדס שתיעד את הרג בן זוגה פילנדו קסטיל בידי שוטר, 7.7.2016

להמשך קריאה

משטרת דאלאס לא מחקה מטוויטר תמונה של גבר שחור עם רובה גם אחרי שהבינה שהוא לא הצלף הרוצח » האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

Tonight it appears that two snipers shot ten police officers from elevated positions during the protest/rally. Three…

Posted by Dallas Police Department on Thursday, July 7, 2016

“זה אחד מהחשודים שלנו. בבקשה עיזרו לנו למצוא אותו!”, כתבה משטרת דאלאס, טקסס, בטוויטר שלה, לצד תמונה של איש שחור עם זקן תיש, לבוש בטישרט בצבעי הסוואה צבאיים ונושא רובה. המשטרה פרסמה את התמונה ביום חמישי, זמן קצר אחרי שצלף, אלמוני באותו זמן, ירה למוות בחמישה שוטרים ופצע שבעה נוספים במהלך הפגנת תנועת המחאה השחורה Black Lives Matter. המשטרה איתרה לבסוף את מיקה חבייר ג’ונסון, חייל לשעבר, שהתבצר בחניון וחוסל על ידי פצצה שהוצמדה לרובוט לסילוק פצצות, ובחיפוש בביתו נתפסה תחמושת, אפודי מגן, חומרים לייצור פצצות וספרים על טקטיקות קרב, דווח בסוכנויות הידיעות. ג’ונסון הוא לא האיש בתמונה בציוץ של משטרת דאלאס.

האיש בתמונה בציוץ של משטרת דאלאס הוא מארק יוז. טיים מגזין מדווח שיוז ואחיו קורי הגיעו לצעדה שערך ארגון Next Generation Action Network, כשמארק החליט להביא איתו את רובה ה-AR-15 שלו כדי לממש את זכותו לשאת נשק בגלוי, כפי שמותר בטקסס למי שמחזיק נשק ברשיון וכפי שעשו משתתפים באירוע של דונלד טראמפ בחודש שעבר. כשהחלו היריות, האחים רצו לתפוס מחסה וקורי הציע למארק לתת את הנשק שלו למשטרה כדי שלא ייחשד כמעורב בפיגוע. מארק יוז הפקיד את הנשק בידי המשטרה, והאחים יוז התגייסו לסייע לשוטרים לפנות אנשים מאזור הטבח.

תמונה של מארק יוז והכיתוב "זה אחד מהחשודים שלנו. בבקשה עיזרו לנו למצוא אותו!" בטוויטר של משטרת דאלאס, שטענה שהוא חשוד בירי בשוטרים בהפגנת Black Lives Matter. צילומסך

מוקדם יותר באותו יום, מישהו צילם את מארק יוז עם הרובה וחולצת ההסוואה, ואחרי הירי העביר את התמונה למשטרה. זו פרסמה אותה בטוויטר והפכה את יוז לחשוד. הוא גילה זאת כשהיה בדרך לחפש את מכוניתו, נבהל וחיפש שוטרים כדי להבהיר שהוא לא היורה. הוא הוריד את החולצה וחיפש שוטרים בודדים, מחשש שקבוצה גדולה של שוטרים עלולה לירות בו. הוא הסגיר את עצמו לידי שני שוטרים, שאזקו אותו ולקחו אותו לתחנה. קורי, שהסוללה של הסלולרי שלו גוועה, הצליח סופסוף לטעון אותה, גילה שאחיו חשוד במעשה טרור, חיפש אותו ולבסוף מצא אותו במשטרה. מארק יוז נחקר במשך 30 דקות – “השוטרים שיקרו, אמרו שיש להם סרטון שלי יורה באקדח, שזה שקר, אמרו שיש להם עדים שאמרו שיריתי באקדח, שזה שקר. בסופו של יום, המערכת ניסתה לתפוס אותי”, אמר ל-KTVT אחרי ששוחרר. המשטרה שחררה אותו, אבל סירבה להחזיר לו את החולצה ואת הרובה (קורי אמר לו לוותר, כי זה לא רעיון טוב להסתובב עם הרובה במצב הזה), וסירבה למחוק את הציוץ.

הציוץ של משטרת דאלאס קיבל 18 אלף פיברוטים ו-40 אלף שציוצים והיה באוויר במשך 17 שעות, לפחות 14 מהן אחרי שנחקר ושוחרר כחף מפשע. כשאתר מאשבל שאל את המשטרה למה הציוץ עדיין באוויר, התשובה שהתקבלה היתה “כי אנחנו משאירים אותו שם”. כשאתר באסל שאל שאלה דומה, התשובה היתה ש”אין מידע לגבי זה”, והוא הוסר לאחר מספר דקות.

תמונת מארק יוז בשידור פריסקופ בטוויטר של תדרוך עיתונאים של משטרת דאלאס

מלבד זאת, ציוץ נוסף עם תמונתו של יוז עדיין מופיע (שבת בערב) בטוויטר של משטרת דאלאס. הציוץ, שהועלה בשישי בבוקר, מציג שידור פריסקופ מתדריך עיתונאים של מפכ”ל משטרת דאלאס דיויד בראון, שבו דובר על יוז כחשוד (בלי להזכיר את שמו) והוצגה תמונתו, תמונה שמשמשת כתמונת הפריוויו של הסרטון.

הציוצים גרמו נזק לאחים יוז, שהספיקו להפוך לאויבי הציבור ולקבל אלפי איומים ברצח, חלקם עם מפות גוגל של כתובות מגוריהם, מדווחים טיים והוושינגטון פוסט. השניים מסתתרים בבתיהם מחשש לפגיעה בהם ובמשפחותיהם. אולם מארק יוז מסרב להישבר ולוותר על זכותו החוקתית לשאת נשק, כפי שהסביר לטיים: “אם נפסיק ללכת לעצרות ונפסיק לשאת נשק מחשש שהדבר הזה יקרה לנו, אנחנו עושים עוול לאבותינו – זה אומר שאנחנו נכנעים להפחדה, לאיומים. החוקים שעברו לא יהיו שם בשבילנו אם נוותר ולא נממש אותם”.


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


← לדף הקודםלדף הבא →