זהירות, פוקאידיוט גו • רובוחילזון ים • עוד מראה שחורה » האחראי על האינטרנט
הם באו מהים!!!1
רובוט ביוהיברידי עשוי מחלזון ים מסתובב בינינו. חוקרים באוניברסיטת קייס ווסטרן ריזרב בקליבלנד, אוהיו שבארה”ב יצרו את הרובותועבה הזאת, שאורכו פחות מ-2 אינצ’ים (5.08 ס”מ), עשוי מרכיבים גמישים מותלתפסים ורקמת שריר מפיו של חלזון ים, שנשלטת על ידי שדה חשמלי חיצוני, וזוחל כמו צב ים על החוף.
יתרונו של הרובוט על רובוטים שאינם ביוהיברידיים הוא הגמישות של השריר לעומת הרכיבים הקשיחים שלהם, והשימוש שלו ברכיבים מהסביבה הימית כדלק. בעתיד מתכוונים החוקרים לכלול ברובוט גנגליונים (צבירי תאי עצב שמעבירים אותות לשרירים כשהחלזון אוכל), כשלט אורגני. החוקרים מעריכים שבעתיד, נחילים של רובוטים כאלו יוכלו לאתר מקור של דליפה רעילה באגם או לחפש קופסה שחורה של מטוס בקרקעית האוקיינוס.
מובילת המחקר ויקטוריה וובסטר, תלמידת מחקר לתואר שלישי באוניברסיטה, מסרה בהודעה שפרסמה האוניברסיטה: “אנחנו בונים מכונה חיה – רובוט ביוהיברידי שאינו לגמרי אורגני – עדיין”.
חייב אידיוט את כולם
זהירות! בתקשורת ממשיכים לפרסם שטויות על פוקימונים. בשבוע שעבר, ב-25 וב-26 ביולי, פורסמו כתבות על שני צעירים שנפגעו, אחד כשחטף התקף לא ברור בזמן שהיה בים והשני כשרכב על סקייטבורד ככל הנראה ללא קסדה ולא הסתכל על הדרך. ב-28 ביולי פרסמו בוויינט כתבה על “שני פצועים בינוני במצוד אחר פוקימון”, שבה סופר על איש בן 35 שהתנגש בזכוכית וספג שבר וחתך עמוק ברגל, ונערה בת 15 שנפלה מאופניים שעליהם רכבה ללא קסדה וספגה שבר בגולגולת וזעזוע מוח.
ארבעת הפצועים שיחקו במקרה בפוקימון גו, ולכן הם, מד”א שפינה אותם ובתי החולים שטיפלו בהם, זכו לכתבות יחצנות ואזהרה מפני המגיפה. לא מגיפת הטפשות של ללכת/לרכוב בלי להסתכל לאן ובלי לחבוש קסדה, אלא מגיפת הפוקימון גו.
כתבה נוספת, מה-28.7 בידיעות אחרונות, “משחק או סכנת חיים – פוקימון גו נצפה בכבישי ישראל”, מדווחת כי “ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים מודאגים מהסכנה לבטיחות בכבישים שיוצרת אפלקציית ‘פוקימון גו’. […] בימים האחרונים קיבלה הרשות פניות של אזרחים מודאגים ששלחו לאנשיה צילומי מסך של הפוקימונים ש’החביאה’ האפליקציה בכבישים עירונים, על גבי הדשבורד ברכב, ויש גם עדויות לפוקימונים שהמערכת הציבה בכבישים בין עירוניים”.
כאן, לפחות, יש באמת קשר לפוקימון גו: ניאנטיק, יצרנית האפליקציה, אכן שולטת במקומות שבהם מוצבים הפוקימונים. בבדיקה שערכה חברת סילף רואוד נמצא מתאם חזק בין היווצרות סוגי מפלצות (וירטואליות) שונים במשחק לבין מאפיינים בעולם האמיתי – מפלצות מים נוטות להיווצר יותר ליד גופי מים, מפלצות דשא ליד מגרשי גולף וכיוצא בזה. ג’ון הנקה, מנכ”ל ניאנטיק, אישר באחרונה כי “כן, אנחנו מנסים ליצור את הפוקימונים בהתבסס על איפה שהם היו למעשה מתקיימים בעולם האמיתי”.
אבל האפליקציה לא מחביאה פוקימונים על הדשבורד ברכב. אם פוקימון משוייך לנקודה מסויימת על כביש, והשחקן מסתכל עליו דרך המצלמה הסלולרית שמופנית לדשבורד, הוא יראה אותו על הדשבורד; אם יפנה את המצלמה לכביש, יראה את הפוקימון על הכביש.
בידיעות אחרונות דווח כי מנכ”ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מרדכי בהירי-דואני, פנה לארגון הבינ”ל לבטיחות בדרכים IRTAD ולגוגל ישראל, שחברת האם שלה גוגל מושקעת בניאנטיק, כדי שיפעלו להפסיק הצגת פוקימונים במקומות שעלולים לגרום לתאונות דרכים. לדבריו, “אנחנו דורשים כי הפוקימונים לא יוצבו במקומות העלולים לסכן חיי אדם בקרבת כביש, שול הדרך או בקרבת מעברי חצייה”.
בין אם ניאנטיק תיענה לבקשה ובין אם לא, מי שצריך לדאוג לא לסכן חיי אדם בתאונות דרכים הם בני האדם – הן הולכי רגל והן נהגים צריכים להסתכל לאן הם הולכים/נוהגים, ולא להתעסק בטלפון הסלולרי – לא בפייסבוק, לא בסמסים, לא בפוקימון גו ולא בקריאת כתבות על מועמדים לפרסי דארווין.
זה כמו בפרק הזה של כל יום בחיים שלנו
“מראה שחורה” חוזרת. הסדרה הטכנודיסטופית של צ’ארלי ברוקר החלה את דרכה בצ’אנל 4 הבריטי ורצה שתי עונות ומיוחדון כריסמס.
הפרק הראשון של הסדרה, ששודר בדצמבר 2011, עסק בדילמה של ראש ממשלת בריטניה, שטרוריסטים דורשים ממנו לזיין חזיר בשידור חי בתמורה לשחרור הנסיכה סוזנה. בספטמבר 2015 פרצה שערוריית Piggate – הצהובון הבריטי דיילי מייל פרסם חלקים מ”Call Me Dave”, ביוגרפיה לא-רשמית של ר”מ בריטניה דאז, דיויד קמרון, שכתבו הפוליטיקאי מייקל אשקרופט והעיתונאית איזבל אואוקשוט, שבהם נטען מפי מקור אנונימי כי קמרון הכניס “חלק פרטי של האנטומיה שלו”, כלומר את הזין שלו, לתוך פה של חזיר מת, במסגרת זובור קבלה למועדון הסטודנטים האוקספורדי פירס גייבסטון. ברוקר התייחס לחזירגייט בתוכניתו “ניוזווייפ”, ופקפק באמינות הסיפור:
הסדרה תחזור באוקטובר בנטפליקס. אבל בעולם שבו ארה”ב מאשימה את רוסיה בפריצה לשרתי האימייל של המפלגה הדמוקרטית ופרסום האימיילים בוויקיליקס כדי לסייע לבחירתו של דונלד טראמפ, אנשים צועדים לתוך התנועה ונדרסים כדי לצוד מפלצות וירטואליות ומדענים מייצרים רובוטים ביוהיברידיים, ברוקר יצטרך לעבוד קשה כדי להפחיד אותנו יותר מכפי שאנחנו כבר פוחדים.
מה יש לדניס הפעם בתוך הקופסא? קורנפלקס עם פתיתי סלמונלה // מם
בימים האחרונים התגלה שיוניליוור איחזרה חבילות קורנפלקס תלמה בגלל חשד לסלמונלה. העיתונאית עדי דברת-מזריץ חשפה היום כי החשדות לזיהום התגלו לראשונה לפני ארבעה שבועות, כלומר סמוך לסוף חודש יוני. דניס, הפרזנטור.ית של דגני הבוקר של תלמה, רמזה על כך שבוע אחרי הגילוי, ב-7.7, בפוסט בפייסבוק של תלמה:
ובקיצור:
אמברגו לפרסום ביקורות על הסרט “בכל מדיה, טויטר, אינסטגרם, פייבסבוק, אינטרנט ופרינט”
לפני שנתיים, חברת יונייטד קינג לא הסתפקה בדרישה ממבקרי קולנוע שמוזמנים להקרנות מוקדמות לציית לאמברגו ולהימנע מפרסום ביקורות לפני סופהשבוע הראשון להקרנתם, ודרשה מהם לחתום על התחייבות מפורשת. המאבק בתחום החל לפני עשור, כשחלק ממפיצי הסרטים בישראל החרימו מבקרי קולנוע שסירבו לדרישת האמברגו הזאת והפסיקו להזמינם להקרנות המוקדמות . מבקר הקולנוע וסגן עורך “העיר” דאז, ישי קיצ’לס, כתב אז ב”העין השביעית” כי “האינטרנט מספק, וימשיך לספק, עשרות ביקורות, מבלי להתחשב בתאריכי יציאה או הקרנות מוקדמות. יתרה מזאת, במקרים קיצוניים במיוחד, פלאי האינטרנט גם יספקו בדרכם המפוקפקת את הפתרון למבקרים שירצו לעקוף את החרם, לשמור על הרלבנטיות שלהם ולהמשיך להחזיק במשרתם”.
כך נראית הזמנה להקרנה מוקדמת שנשלחה באחרונה לעיתונאים – האמברגו הוא אותו אמברגו ישן ואנכרוניסטי, אבל עכשיו הוא מגיע גם באינסטגרם, פייסבוק, טוויטר וגם אינטרנט וגם פרינט!
זיר”ה כועסים כי אמרתי שפיראטיות היא חלק מהאתוס הישראלי
פיראטיות היתה נושא תוכנית הרדיו שלי “רבע לדיגיטל” ב-31.5 בעקבות הצהרה של מנכ”ל יס על הפיראטיות כאחד האתגרים שעומדים בפני החברה, ודיווח שלפיו שרת המשפטים איילת שקד מקדמת חקיקה שתאפשר לתבוע אנשים שמורידים תכנים באופן פיראטי. זה לא מצא חן בעיני זיר”ה, הגבל עסקי שמאגד חברות תוכן ומבצע בשמן פעולות למלחמה בפיראטיות.
הנה מכתב התלונה ודרישת ההתנצלות ששלח עו”ד ההגבל למפקד גל”ץ, ירון דקל, בתחילת חודש יוני, ואחריו תשובתי.
תשובתי שנשלחה למאיה גייר, העורכת האחראית של “רבע לדיגיטל”:
בתוכנית האמורה של “רבע לדיגיטל” עסקנו במספר היבטים של פיראטיות התוכן – כלכלית, חוקית, עסקית וטכנית, בין השאר בעקבות דוח של יס, שהאשים את הפיראטיות במספר חריג של מנויים עוזבים. ביקשנו לראיין בתוכנית את מנכ”ל יס, אחת מהחברות בזיר”ה, אולם ביס לא הסכימו לאפשר לו להתראיין, ומסרו שהגורם שכן מתאים להתראיין בנושא זה אינו בארץ ועל כן לא זמין לראיון.
המרואיינים בתוכנית היו סמנכ”ל סינמה סיטי אבי אדרי, שדיבר על נזקי הפיראטיות לתעשיית הקולנוע; העיתונאי אמיתי זיו, שדיבר על טענות יס ועל גורמים אחרים שמשפיעים על נטישת המנויים – השיפור בשירות של הוט, הרגולציה, התחרות מצד ספקי האינטרוויזיה הבלתי מאוסדרים נטפליקס וסלקום טי.וי., ומודל חבילות הערוצים המיושן של יס שלא מאפשר רכישה וצריכה מיידית של תכנים טלוויזיוניים, בניגוד לאפשרות לצרוך מיידית מוזיקה וספרים דיגיטליים, למשל; ומנכ”ל הולה, עופר וילנסקי, שדיבר על אי ההיתכנות של חסימת הפיראטיות באמצעים טכניים, וקרא גם הוא לשפר את המודל העסקי. עד כאן לגבי השמעת הקולות המגוונים בתוכנית.
לעניין המשפט שחברת זיר”ה מצטטת מפי במכתבה – מדובר בציון עובדה. במדינת ישראל יש אתוס פיראטי, שנמתח מהקלטת שירים מהרדיו, מתקליט לקלטת ומקלטת לקלטת (טייפ דאבל קאסט, הדוגמה שזיו נתן), העתקת תוכנות ומשחקים בדיסקטים (המונח “מדינה של דיסקט אחד”, שרווח בשנות השמונים המאוחרות והתשעים המוקדמות), והורדה פיראטית של תכנים בידוריים, אלו שקידמו את חדירת האינטרנט המהיר לישראל ואף שימשו לקידום המכירות של אינטרנט מהיר של חברות תקשורת ובהן בזק, חברת האם של יס, החברה בזיר”ה והמתלוננת על נזקי הפיראטיות. אלמלא האתוס הזה, חברת זיר”ה לא היתה קמה, וממילא לא היתה שולחת מכתבים.
בנוגע להבעת דעות – כמגיש תוכנית מגזינית-דעתנית, המנדט שלי (כפי שאני מבין אותו) הוא של פרשן-מומחה, שמשמש כפרקליט השטן בראיונות וגם מחזיק בעמדה משלו, שאותה הוא רשאי להשמיע בפני המרואיינים והמאזינים. עמדה זו יכולה לעמוד בניגוד לעמדת חברת זיר”ה (ולא ארגון, כפי שהיא מכונה בסעיף 1), הגבל עסקי שמטרתו להגדיל את הכנסות בעלי המניות שלו, ושהממונה על ההגבלים העסקיים הגביל את הפעילות הפרסומית שלה לעריכת פעולות הסברה והדרכה לציבור בקשר עם המאבק בפעילות אתרים פיראטיים. החברה מוזמנת לפנות למערכת התוכנית ולהציע מרואיין מטעמה, שיתראיין בתוכנית, יגיב לנאמר בה ויציג את הצד של החברה (אם כי אנחנו נעדיף לראיין נציגים מתעשיית התוכן עצמה, כפי שאכן עשינו).
המכתב של זיר”ה נראה כמו נסיון להצר את חופש הביטוי שלי בתוכנית ולייצר מציאות מדומה שבה פיראטיות היא תופעה עבריינית חריגה מחוץ למיינסטרים ולקונצנזוס. בין השאר, המכתב עושה שימוש מניפולטיבי במונחים משפטיים – עורכי הדין החתומים עליו ודאי יודעים שהורדת סדרה או סרט לצפייה ביתית, עד כמה שהיא מקוממת את שולחיהם, אינה גניבה ואינה מעשה פלילי.
אפשר לשמוע את התוכנית המדוברת פה למטה, ואת הפוסט המלא שלה אפשר לקרוא כאן.
ויראלים מהרשת לטלוויזיה • מטעים את המעקב של גוגל » רבע לדיגיטל
טים ווילקרסון, במאי סדרת הסרטונים הוויראליים Adam Ruins Everything ואחרים – מדבר על יצירה ברשת, יצירה בטלוויזיה והמעבר ביניהן. צילה חסין על איך מסתירים מגוגל את הדברים שאנחנו באמת מחפשים. ומה קורה כשמישהו מתפלפ מזה שגוגל עוקבים אחריו?
הרחבות לאייטמים מהתוכנית:
סדרות של טים ווילקרסון:
Adam Ruins Everything
If Google Was A Guy
צילה חסין: ראיון שערכתי איתה ומידע על שמוגל.
RuinMySearchHistory.com, האתר שמזבל את ארכיון החיפושים שלכם בגוגל.
ראול מוריו דיאז התחרפן על גוגל – ניסה להצית ניידת גוגל סטריט ויו בבקבוק תבערה, ירה לעבר בנייני מטה גוגל והצית עצמכונית של גוגל. מוריו דיאז טען שעשה את המעשים כי הרגיש שהחברה עוקבת אחריו.
עורכת: מיקה נכטיילר; טכנאי: בן קטן; סייברמפיקה: סתיו נמר; מגיש: עידו קינן; תוכנית זו שודרה ב-26.07.16. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון התוכנית; פניות לתוכנית: reva@room404.net
סכנה: כלי תקשורת פרסמו כתבות יחצנות מטופשות על בתי חולים – בגלל פוקימון
קאי שוורץ רכב על סקייטבורד בבית אריה תוך כדי משחק בסלולרי, איבד ריכוז, מעד, נחבל בראשו, קיבל זעזוע מוח ואיבד את ההכרה. עובדי מחלקת הבטחון של הישוב העניקו לו טיפול ראשוני והסיעו אותו לביתו, ובני משפחתו פינו אותו לבית החולים תל השומר. אסף בן גוזי רץ לתוך הים באשדוד תוך כדי משחק בסלולרי, התמוטט, איבד הכרה וכמעט טבע למוות. אחיו משה אותו מהמים והוא אושפז בבית החולים קפלן. שני המקרים נטולי כל ייחוד רפואי. ובכל זאת, שני בתי החולים השיגו לעצמם כתבות יחצניות בהיקף משמעותי. המשותף לכתבות היחצניות היא שהן עוסקות במשחק הסלולרי שהנפצעים שיחקו בו בזמן שנפגעו, פוקימון גו.
בחדשות 10/נענע10 דיווחו כי “בעקבות המקרה, ביקשו מבית החולים [קפלן] להזהיר כי השימוש באפליקציה בסביבת הים ‘מהווה סכנת חיים בשל היעדר ריכוז בעולם המציאותי'”. טיפ שימושי לנער שלדברי אמו, ענת, “התמוטט מסיבה לא מובנת והחל לפרכס, איבד הכרה והתעלף” כשהוא במים – אילו רק לא היה לו סלולרי עם פוקימון גו ביד, כל זה ודאי לא היה קורה! כמו כן, ביקשו מבית החולים להזהיר כי אין לנשום מתחת למים בשל היעדר ריכוז חמצן מספיק בעולם התת-ימי.
חדשות 2/מאקו דיווחו כי ד”ר אילן בוש, פסיכיאטר ילדים בכיר בקפלן, אמר ש”במהלך המשחק הילד נראה כאילו הוא במצב של ‘עיוורון מכוון’ מכיוון שעיניו פקוחות אך קיים העדר הריכוז והתמקדות בעולם המציאותי המעלה את הסיכון, כמו במקרה דנן, לפגיעות גופניות ואף לתאונות מסכנות חיים, כגון תאונות דרכים, טביעה ועד נפילה וחבלות שונות”, דברים שכידוע מעולם בהיסטוריה המתועדת לא קרו לילדים לפני המצאת משחקי הסלולר בכלל ופוקימון גו בפרט.
ד”ר זאב פלדמן, מנהל היחידה לנוירוכירורגיה ילדים בבית־החולים תל־השומר, מצוטט בידיעות אחרונות כאומר ש”היעדר תשומת לב כשמשחקים במשחק הזה בכביש או בדרך עלול להביא לאסון”. ד”ר פלדמן לא הזהיר, או שהעיתון לא טרח לצטט את אזהרתו, מפני היעדר תשומת לב בכביש או בדרך כשקוראים כתבות כאלו, או כשעושים כל דבר אחר שאינו משחק בפוקימון גו, דברים שכנראה לא מצדיקים ראיון בעיתון.
לפי הדיווח, אפשר להבין ששוורץ לא חבש קסדה, אבל הכותרת לידיעה בידיעות אחרונות לא היתה “זעזוע מוח בגלל רכיבה על סקייטבורד בלי קסדה ומבלי להסתכל על הדרך”, אלא “זעזוע מוח בגלל פוקימון”, ארס-פואטיקה של עורכים במרדף תקשורתי אחרי אנשים שנפצעו/נהרגו “בגלל פוקימון”. אגב, בכתבה לא מצאתי המלצה של אף רופא בכיר לחבוש קסדה כשרוכבים על סקייטבורד.
תימצת יפה את הטפשת אתר הידברות, “אתר היהדות הגדול בעולם” (שכנהוג בחלק מאתרי היהדות, העלים מתמונת היחץ את האישה, פרופ’ רונית גלעד, מנהלת המחלקה הנוירולוגית בקפלן), שדורש: “השאלה הנשאלת היא למה לחכות לאסון הבא שיגבה קורבנות נוספים, במקום לטפל בתופעה המתפשטת כאש בשדה קוצים, בהקדם”.
הפרטיות שלנו בסכנה, מה אפשר לעשות? » הרצאה שלי ב-10.8 בתל אביב
תקציר: פייסבוק, סלולר, רב קו, טביעות אצבע, אפילו הכלב שלכם – כולם מסכנים את הפרטיות שלכם. וגם אתם. וגם החברים שלכם. דברים שאתם עושים – וגם כאלו שלא – נאגרים על ידי חברות טכנולוגיה, שאוספות ומנתחות את המידע, מבצעות עליכם מניפולציות ומוכרות את הפרטים לגופים מסחריים ופוליטיים. בואו לשמוע איך זה קורה, ומה המעט שאפשר לעשות נגד זה.
מתי: 10.8.2016, 20:00
איפה: הזוזו, רוטשילד 32 תל אביב
מחיר: 40 שקל, מקומות לא מסומנים, להזמנה כאן.
צו איסור כרסום על זהותו של און רפאלי
ביום חמישי 21.7 הותר לפרסום שאחד החיילים, שנחקרו באזהרה בפרשת השוחד לנגד בצה”ל, הוא און רפאלי, אחיה של הדוגמנית בר רפאלי. כנהוג, עוד לפני הסרת איסור הפרסום, בתקשורת מצאו דרכים לרמוז לקוראים במי מדובר בלי להגיד זאת במפורש ולהסתבך עם החוק.
בוויינט פרסמו כתבה ובה תמונות של האחים רפאלי, צרובים (חתוכים) על רקע חוף (?), בפנים מפוקסלים. היו שהצליחו לזהות את בר רפאלי לפי התמונה, שנצרבה ממודעה שלה לחברת הודיז. אנשי “אני לקבל יכול פלאפל” האכילו את הגולשים בכפית של ממים כשהדביקו את המודעה לצד הכתבה, וגרמו לרבים לחשוב שמערכת הצגת הפרסומות הפרה באופן אוטומטי וללא מגע יד אדם את איסור הפרסום.
בהמשך, עם או בלי קשר, החליפו בוויינט את תמונתה של בר רפאלי לתמונה אחרת, מפוקסלת גם היא כמובן.
באתר פנאי פלוס פרסמו ידיעה על הודעת התמיכה שאמו של רפאלי פרסמה באינסטגרם. בידיעה פורסמה תמונה של רפאלי עם אביו, כשפניהם מטושטשים, אבל בהמלצות על כתבות נוספות, “אולי תאהבו גם”, הופיעה הפניה לכתבה “פוקר פייס: רפי ואון רפאלי מבלים”, עם אותה תמונה בדיוק, כשהיא לא מטושטשת, כפי שגילה אמיר טטלבאום. אני לא יודע אם היתה פה מקריות של אלגוריתם המלצות או התאמה למילות מפתח שהופיעו מאחורי הקלעים.
מקרה דומה קרה בעבר לדולה הזכר מרחובות שנעצר בחשד לעבירות מין ושמו נאסר לפרסום, כשבתחתית כתבה חיובית עליו ב-nrg עם שמו ותמונתו הופיעה המלצה על כתבה על מעצרו והחשדות, עם אותה תמונה שבה פניו מטושטשות.
עוד בנושא: התקשורת רומזת על חקירתה ברשות המסים של בר רפאלי
דסטין הופמן השקיע במניות כתר פלסטיק // מם
תוקן שלט הרחוב בירושלים עם 3 השגיאות ב-3 השפות
הגדוד העברי ניצח. שלט הרחוב של הגדוד העברי בירושלים לוקה בשגיאות כתיב בשלוש השפות שבהן הוא כתוב, סיפרתי כאן במאי בעקבות גילוי של המתגלץ’ “הקוטר”.
בעברית: הגדוד העיברי במקום הגדוד העברי.
באנגלית: Hagud Haivri (“הגוד העברי”) במקום Hagdud Haivri.
בערבית: هچدود هعپري (“הגדוד העפּרי”) במקום هچدود هعڤري.
סגנית ראש עיריית ירושלים וחברת מועצת העירייה, יעל ענתבי, הגיבה אז בפייסבוק: “אכן, תמונות מביכות. ביקשתי לטפל לאלתר. אודה אם בעתיד תתקל במקרים מסוג זה, תעביר אלי ישירות”.
המתגלץ’ יאיר שלומי דיווח ביום שישי שהשלט תוקן.
[עדכון 11:25] ענתבי מוסרת: “אכן תוקן במהלך החודש. ותודה שהסבת את תשומת ליבי. חוזרת על בקשתי, אם אתה או מישהו מכם נתקלים במקרים דומים, או בשלטים פגומים מסיבות אחרות, יותר משאשמח לדעת עליהם ולוודא שיתוקנו. השלטים בעיני הם חלק מהארת הפנים של ירושלים כלפי התושבים והמבקרים בה”.
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
-
לאחרונה בחדר 404
-
ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות
האחראי על האינטרנט בגלצ
-
שליחות קטלנית בלי ביטוח רפואי האחראי על האינטרנט בגלצ
-
ה-NFL מזייפים את אלישה קיז, קנדה אייר מאשימים את הצ’טבוט ומפסידים האחראי על האינטרנט בגלצ
-
שתיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
-
איך מדרגים בעברית?
- שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
-
זום מסתבכת עם העובדים והמשתמשים האחראי על האינטרנט בגלצ
- אילן מאסק ממשיך לחטוף יוזרים בטוויטר
- ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
- פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
- תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
-
זעם נגד תרגום המכונה האחראי על האינטרנט בגלצ
-
מתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים האחראי על האינטרנט בגלצ
-
תיק-תק לחסום את טיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
-
זו תרבות ביטול על כלום האחראי על האינטרנט בגלצ
-
ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות
