כך תנקמו/תשתלו מסרים בכלי תקשורת שמצטט את הטוויטר שלכם

בעוד שם המשתמש בטוויטר (@idokius) הוא חד-ערכי, והחלפתו מביאה להשבתו למאגר השמות הפתוחים לרישום וגם לשבירת לינקים ישנים, כינוי (“עידוק”) אפשר לשנות בקלות. כל כך בקלות, שהאקרים פרצו לחשבונות מאושררים (בעלי וי כחול), שינו להם את השם לאילן מאסק, כתבו שהם מחלקים ביטקוין בחינם והפילו בפח לא מעט אנשים.

שננינגז נוסף שאפשר לעשות עם שינוי הכינוי הוא לדפוק גרפיטי בתוך אתר שציטט את המשתמש. זה קורה הרבה בארה”ב, כשאתר חדשות מצטט אנשים שמתנגדים לקו הפוליטי שלו, רוצים להעביר מסר או שבא להם לעשות שיגועים. אחרי שהאתר מאמבד את הציוץ, המשתמש מחליף את הכינוי למסר שהוא רוצה להעביר.

הנה דוגמה טרייה מאצלנו – בכתבה שלהם על רפורמת הרב קו של #ישראלכץהביתהבתחבץ, דה-מרקר הטמיעו ציוץ מצויין של @oneofusoneofu. בתגובה הוא שינה את הכינוי שלו ל”שונא את דה-מרקר ששונאים עובדים”, ועכשיו הטקסט הזה מופיע במרכז הכתבה.

“בדה-מרקר החליטו שהציוץ שלי שווה ציוץ, אבל וואלק לסחבק יש זיכרון ארוך. אז החלפתי את הניק כדי להעביר מסר”, כתב. “שנה טובה, אתם עדיין יכולים לחזור בתשובה”.

(מזכיר לי שפעם גלובס שמו בהומפייג’ ווידג’ט טוויטר ששאב ציוצים עם מילות מפתח מסויימות, אז קצת הצפתי להם אותו בציוצים חיוביים על דה-מרקר. געגועים לימי השנניגנז)

(הלשין: תומר אשור)

תומר שרון, לאן הולכים הבולבולים כשהשרת קפוא? שׁרת התרבות, פרק 5

השחקן והמוזיקאי תומר שרון פרסם שיר בפייסבוק. בעקבותיו מישהי התחילה איתו, שלחה לו נודז וביקשה שישלח גם הוא. תומש חסר הנסיון בתחום צילם דיקפיק שבו רואים את פרצופו ושיגר אותו בטעות לפייסבוק במקום בהודעה פרטית. משם זה רק החמיר. שלא לדבר על הפעם ההיא שצ’וטט במשך חצי שנה עם אישה רק כדי לגלות שנפל קורבן לקאטפיש. תומש מספר על חוויותיו בפרק החמישי של שׁרת התרבות.

הערותוכנית (shownotes)

• 09:38 אמרתי “קיבלר רוס” אבל זה למעשה מודל קובלר רוס
• 16:44 הפוסט מורטם של תומש:

• 17:09 מבקר התאטרון של “הארץ” מיכאל הנדלזלץ נענה לאתגר ומפרסם ביקורת על הזין של תומש
• 24:23 הסיפור על המשורר שהתחזה לאישה שצ’וטטה עם תומש במשך חצי שנה

---

שׁרת התרבות הוא הסכת (פודקאסט) על תרבות רשת יוצר ומגיש: עידו קינן  הפקה: הדר בן יהודה עיצוב סאונד: עומר סנש מוזיקה: N1N10DOH! (cc-by) אפקט חייזרים: Daniel Simion (cc-by) השראה ושם התוכנית: אלה נובק  הופק על ידי Podcasti.co – מפיקים פודקאסטים מעולים, בשיתוף אורבן פלייס

---

נתניהו ורגב נאלצו להסיר סרטוני תעמולה פרק אינטראקטיבי של “מראה שחורה” האחראי על האינטרנט, מוצ”ש 19:30 גלצ

להאזנה לפינה

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

• בן 14 מהצפון יאושפז לצורך הסתכלות פסיכיאטרית, בין השאר על רקע התמכרות למשחק פורטנייט, כך מדווח וויינט. שופטת בית המשפט לנוער בנצרת, אילנית אימבר, אמרה בפס”ד: “נראה שמשחק המחשב פורטנייט מנהל את חייו של הקטין באופן התמכרותי ואינו מותאם לגילו”.
• נטפליקס העלו בסופהשבוע את “באנדרסנאץ’“, פרק אינטראקטיבי בסדרה הדיסטופית “מראה שחורה”, שבו הצופים בוחרים את התקדמות הפרק כמו בספרי “בחר את ההרפתקה שלך”. התוכן האינטראקטיבי הראשון של נטפליקס נבנה סביב הסיפור “חתול במגפיים” והושק לפני שנתיים.
• טעות אנוש גרמה למבוכה גדולה ל”ישראל היום”. עם היוודע מותו של הסופר עמוס עוז, שלחו אנשי העיתון פוש שכותרתו “כאן קבור בכיף”. התקלה נבעה מכך שזו היתה הכותרת של פוש קודם של העיתון, שנשלח על טור של יאיר ניצני.

• ח”כ מיקי זוהר פרסם סרטון תעמולת בחירות שבו הוא מציג את תכונותיו על רקע מוזיקה. פעמיים במהלך הסרטון נשמעת אישה אומרת ברקע “אודיוג’אנגל”. זה לא מסר סמוי של הח”כ לקראת הפריימריז, אלא סימן מים שחנות המוזיקה המקוונת אודיוג’אנגל שותלת בדוגמיות המוזיקה שלה, כדי שמשתמשים לא יקחו ממנה מוזיקה בלי לשלם. מח”כ זוהר נמסר בתגובה ל”הארץ”: “ח”כ זוהר רכש את הג’ינגל המקורי ושילם עליו כדין. בשל טעות בתום לב הופצה ברשתות החברתיות גירסת הדמו של הסירטון ולא הגירסה המקורית”.

נושא ראשי

שר הבטחון בנימין נתניהו ושרת התרבות מירי רגב נדרשו להסיר סרטונים שהעלו לרשת, בעקבות פעילות של שני אקטיביסטים.

עמותת “מחזקים” של אורי קול עתרה לוועדת הבחירות המרכזית נגד רגב ומשרדה, בטענה שהסרטון בן שעתיים וחצי שמתעד את פסטיבל “כתר המזרח – מצדיעים לתושבי עוטף עזה” מהווה תעמולת בחירות, “אשר כל מטרתו לפאר ולרומם את [השרה רגב], לזקוף לזכותה הישגים, להציגה באופן מחמיא ולייצר קשר תודעתי עמוק בינה לבין עצם קיומו של הזמר המזרחי […] וכל זאת, במימון הציבור”. במשרד התרבות הודיעו לוועדה כי הסירו את הסרטון.

עו”ד שחר בן מאיר עתר לוועדת הבחירות בנוגע לסרטון קצר, שבו בנימין נתניהו צולם על ידי לע”ם כשהוא משוחח עם חיילים ומשבח אותם ואת צה”ל. היועץ המשפטי לממשלה מסר לוועדה את עמדת המדינה, לפיה “מתעוררים קשיים אל מול הוראת סעיף 2א לחוק דרכי תעמולה. זאת בין היתר בשל כך שהסרטון נערך על-ידי עובדי מדינה מחומרים שמקורם בלע”מ ומקורות ממשלתיים אחרים, ובשים לב למאפייניו של הסרטון; קרי כזה שהופק ונערך תוך שילוב דברים שנשא ראש הממשלה בפני החיילים בזמן הביקור בליווי מוסיקה ותמונות, אשר יוצרים אפקטים דרמטיים ומבליטים את חלקו האישי של ראש הממשלה בסרטון. לאור האמור, היועץ המשפטי לממשלה הנחה את הגורמים הבכירים במשרד ראש הממשלה, לפעול להסרת הסרטון מהעמוד הרשמי בפייסבוק ומכל דף רשמי אחר ברשתות החברתיות, ללא דיחוי. […] עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא כי יש להסיר את הסרטון האמור גם מן העמוד הפרטי-פוליטי בו עושה שימוש תנועת הליכוד. זאת, ראש ובראשונה לאור העובדה שמדובר בשימוש בסרטון שכאמור מעורר קשיים אל מול הוראת סעיף 2א לחוק דרכי התעמולה”.

---

---

דבר אלי בפרצופונים: המרשתת והשפה העברית מושב בכנס יום העברית

אומת האינטרנט היא הגורם הכי משמעותי בהתפתחות השפה העברית בעת הנוכחית, לדעתי. ברוח זו הנחיתי את מושב “דבר אליי בפרצופונים: המרשתת והשפה העברית” בכנס יום העברית של האקדמיה ללשון העברית, בהשתתפות יעל סלע, ראש צוות התרגום של גוגל ישראל; שרית כץ ואסף כץ, מנהלי קהילת “ילדים הם התסריטאים הטובים בעולם”; ופרופ’ סיריל אסלנוב מהאקדמיה ללשון העברית. הנה המושב במלואו.

[פרסומת] ואם אתם מחפשים מנחה/מרצה לאירוע שקשור לאינטרנט, תרבות רשת וטכנולוגיה, דברו איתי [\פרסומת]

השפה העברית האינטרנטית ראיון ב”מה שכרוך”

האקדמיה ללשון העברית עורכת מחר אירוע ליום השפה העברית [₪ כרטיסים]. אני מנחה שם מושב על העברית האינטרנטית, עם ראש צוות התרגום של גוגל ישראל יעל סלע, פרופ’ סיריל אסלנוב מהאקדמיה ללשון העברית, ומייסדי קהילת “ילדים הם התסריטאים הטובים ביותר” שרית כץ ואסף כץ. אני מדבר על זה היום ב-12:20 ב”מה שכרוך” עם מאיה סלע ויובל אביבי ב”כאן תרבות”.

בין הנושאים בפאנל:

יעל סלע תספר על “פרוייקט גוליית”, פרוייקט לעדכון השפה של ממשקי גוגל. בין השאר, הציוויים הפכו להצעות, והפניות בזכר הפכו לפניות נייטרליות מגדרית. היא תזכיר גם את המאמץ של מפתחי שירות התרגום גוגל טרנסלייט להפחית הטייה מגדרית.

פרופ’ סיריל אסלנוב ידבר על המקורות העבריים הזמינים ברשת, ובהם התנ”ך המנוקד, ועל אלו שאינם זמינים, כמו הספרות העברית החדשה מחמישים השנים האחרונות, מה שהופך אותם להרבה פחות נגישים לאלו מאומת הרשת שממעטים לקרוא ספרים.

שרית כץ ואסף כץ ידברו על ילדים שנולדו לעולם הדיגיטלי, שבו חלק ניכר מהתקשורת הבינאישית מתווך דרך מחשב/טלפון/טאבלט, ועל שפת הכלאיים בין דיבור לכתיבה.

ארון שוורץ, ההאקר של כולנו מנהר הזמן

ארון שוורץ האמין בתמימות שמידע רוצה להיות חופשי, וכהאקר פעל אקטיבית לשחררו. רשויות החוק נפלו עליו עם כל המשקל שלהן, אולי כדי לעשות ממנו דוגמה למי שינסה ללכת בעקבותיו. וזה גמר אותו.

התארחתי בפרק על ארון שוורץ בתוכנית הנהדרת “מנהר הזמן” של ערן מנהר ב”כאן”. מוזמנים.

פסטי-פסטי-ספוטיפיי שׁרת התרבות, ע00פ04

איך מקדמים מוזיקאים ישראלים בשירותי המוזיקה השונים, ומי מעלה לשם את כל המוזיקה הישראלית, מדודו פארוק ועד הפסטיגל? “שׁרת התרבות“ עם תומר קריב מ-NMC יונייטד:

• 13:25 הונאת שירי ה-30 שניות בספוטיפיי
• 16:30 שיר השקט של סמיר מזרחי
• 20:16 קריב מדווח שהפסטיגל מגיע לספוטיפיי
• 30:45 קידום עצמי: התוכניות של קריב ברדיו הקצה

---

שׁרת התרבות הוא פודקאסט תרבות רשת יוצר ומגיש: עידו קינן  עיצוב סאונד: עומר סנש מוזיקה: N1N10DOH! (cc-by) השראה ושם התוכנית: אלה נובק  הופק על ידי Podcasti.co – מפיקים פודקאסטים מעולים, בשיתוף אורבן פלייס

---

הפרקים הקודמים:

תוספי נגישות הם אסון ‍ סייברסייבר ע01פ01

בפרק הבכורה של סייברסייבר, נעםר מספר לעידוק איך הכוונות הטובות של תקנות הנגישות הביאו בעלי אתרים לפעור פירצת אבטחה חמורה באתריהם. וגם: מה ד’ה פקס הקטע של הבנק עם פקסים?

הנגשה לכבדי שמיעה: התסריט המלא של הפרק מתפרסם כאן.

סייברסייבר הוא הסכת על האקרים ומאפים. מגישים: נעם רותם ועידו קינן. מוזיקה: Fauna & Killah B (CC-by), רוברט קלאות’. עיצוב סאונד: עומר סנש. בורקס: Dan Zelazo cc-by-nc-sa). הופק על ידי Podcasti.co – מפיקים פודקאסטים מעולים, בשיתוף אורבן פלייס

כרטיסים בהנחה להצגה “העולם האחר” + ראיון עם הבמאית איה קפלן

ההצגה “העולם האחר” (במקור “The Nether”), שנכתבה על ידי המחזאית האמריקאית ג’ניפר היילי, עוסקת בעולם וירטואלי של פדופילים ובהתמודדות של החברה איתו. ב-19/12 תוצג ההצגה בתאטרון החאן בירושלים, ואחריה אראיין על הבמה את במאית ההצגה, איה קפלן.

אם אתם רוצים להגיע, אפשר להזמין כרטיסים מוזלים ב-55₪ כאן עם קוד ההנחה 2023 .

על תבונה ורגישות מלאכותית האחראי על האינטרנט, מוצ”ש 19:30 גלצ

להאזנה לפינה

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

אלי גורנשטיין, ששר את שיר הפתיחה של “רכבת ההפתעות”, יצר גירסה חדשה שבה הוא מתלונן על הבעיות ברכבת ישראל. #ישראלכץהביתהבתחבץ

 יוטיוב פרסמה דוח שקיפות ל-Q3 2018, שלפיו חסמה 1.67 מיליון ערוצי יוטיוב, שמוקדשים לנושא שמפר את תנאי השימוש או הפרו את תנאי השימוש 3 פעמים בתקופה של 90 יום, ובכך הביאה להסרת 50.2 מיליון סרטונים. 79.6% מהערוצים הוסרו בגלל ספאם והטעיה, 12.6% בגלל עירום או מין ו-4.5% בגלל סיכון קטינים. בנוסף הסירה החברה ישירות 7.8 מילון סרטונים, 72.2% בגלל ספאם והטעיה, 10.2% בגלל סיכון קטינים ו-9.9$ בגלל עירום או מין.

מבין הסרטונים שהוסרו ישירות, 6.38 מיליון דווחו על ידי כלים אוטומטיים של פייסבוק (74.5% מהם לפני שמישהו בכלל צפה בהם), 878 אלף דווחו על ידי נאמנים, 547 אלף על ידי משתמשים רגילים, 32 אלף על ידי ארגונים לא-ממשלתיים ו-34 סרטונים בודדים על ידי רשויות ממשל.

החברה גם הסירה 224.4 מיליון תגובות, 99.5% בעקבות דיווח אוטומטי ו-0.5 בעקבות דיווח אנושי.

עוד במחיקת תכנים: מתנדבים פועלים לארכב 700 אלף חשבונות טאמבלר שנפחם 800 טרהבייט, אשר עומדים להימחק על ידי הרשת החברתית לאחר שזו אסרה על תכנים מיניים החודש. ההחלטה התקבלה לאחר שגילוי תכנים פדופיליים בטאמבלר הביא את אפל להסיר את האפליקציה מהאפסטור. האפליקציה הוחזרה בינתיים לחנות. מאמצי האירכוב מנוהלים על ידי Archive Team, גוף שהוקם על מנת לשמר את ההיסטוריה האינטרנטית.

בעקבות פרשת קיימברידג’ אנליטיקה, שבה נחשף בין השאר כי חברות חיצוניות השיגו גישה לפרטי עשרות מיליוני משתמשים של פייסבוק, ושאלו שימשו את קמפיין דונלד טראמפ להטות את דעת הקהל, הרשת החברתית פעלה השבוע לנקות את תדמיתה ולקדם את הטענה המופרכת שהיא דואגת לפרטיות הגולשים. החברה הקימה בבראיינט פארק בניו יורק דוכן פופ-אפ פרטיות שבו עובדים סייעו לציבור לתפעל את הגדרות הפרטיות שלהם בפייסבוק. בכירה בחברה, קרוליין אוורסון, סגנית נשיא לפתרונות שיווקיים, התראיינה בנושא לאתר השיווק דיגידיי ואמרה ש”למדנו הרבה לקחים אחרי פרשת קיימברידג’ אנליטיקה, אבל אחד החשובים שבהם הוא שיש לנו כמות עצומה של כלים עבור צרכנים לשלוט על הגדרות הפרטיות, אולם רוב הצרכנים, או רבים מהצרכנים, לא יודעים איך להשתמש בהם”. עוד אמרה אוורסון כי “אכפת לנו עמוקות, הכי עמוק שיכול להיות אכפת לחברה, לגבי פרטיות. אלו היסודות של החברה שלנו, ואנחנו רוצים שאנשים ידעו שאכפת לנו”.

ובינתיים, במציאות: למחרת הפעלת הדוכן הודיעה החברה שחסמה פירצת פרטיות חדשה, שבטעות נתנה למפתחי אפליקציות חיצוניים גישה לתמונות של 6.8 מיליון משתמשים, ובהן תמונות פרטיות – כאלו ששימשו בזירת המסחר של פייסבוק, מרקטפלייס, או בסטוריז שלהם. הפירצה היתה פתוחה במשך 12 יום בספטמבר.

בנה של ג’יליאן בראקוול נולד מת, והרשתות החברתיות הציעו לה תכנים ופרסומות מאוד לא מותאמים. היא כתבה מכתב ל”חברות הטכנולוגיה היקרות”:

אני יודעת שאתן יודעות שהייתי בהריון. זו אשמתי, לא עמדתי בפיתוי להשתמש בהשתגים האלה באינסטגרם – #30weekspregnant, #babybump. וטפשונת שכמותי! אפילו הקלקתי פעם או פעמיים על מודעות לבגדי הריון שפייסבוק הציגה לי.

[…]

אבל לא ראיתן שגיגלתי “[צירי] ברקסטון היקס נ’ לידה מוקדמת” ו”תינוק לא זז”? לא ראיתן את שלושת ימי השתיקה שלי ברשתות החברתיות, שאינם אופיניים למשתמשת בתדירות גבוהה כמוני? ואז פוסט ההכרזה עם מילות מפתח כמו “שבורי לב” ו”בעיה” ו”עובר מת” ו-200 אמוטיקוני דמעות מהחברים שלי? זה לא משהו שאתן עוקבות אחריו?

[…]

תנו לי לספר לכן איך זה להשתמש ברשתות חברתיות כשאת סוף סוף חוזרת הביתה מבית החולים עם הזרועות הכי ריקות בעולם, אחרי שאת ובעלך ביליתם ימים בבכי במיטה, ואת מרימה את הטלפון לכמה דקות של הסחת דעת לפני הבכי הבא. זה בדיוק, באופן שובר לב, אותו דבר כמו שזה היה כשהתינוק שלך עדיין היה בחיים.

[…]

וכשמיליונים מאיתנו שבורות הלב מקליקות באופן מועיל על “אני לא רוצה לראות את המודעה הזאת”, ואפילו עונות לשאלתכן “למה?” עם התשובה האכזרית אך נכונה “זה לא רלוונטי לי”, האם אתן יודעות מה האלגוריתם שלכם מחליט, חברות טכנולוגיה? הוא מחליט שכבר ילדת, מניח תוצאה חיובית ומציף אותך במודעות לחזיות ההנקה הטובות ביותר (יש לי עלי כרוב על השדיים כי זה הפתרון הכי טוב שמדע הרפואה מציע להפסיק את החלב), דיוידים על איך לגרום לתינוק שלך לישון בלילה (הייתי נותנת הכל כדי לשמוע אותו בוכה בכלל), והעגלות הכי טובות לגידול התינוק שלך (שלי יישאר לנצח 1.84 קילו)”.

[…]

אנא, חברות טכנולוגיה, אני מפצירה בכן: אם האלגוריתמים שלכן חכמים מספיק להבין שהייתי בהריון, או שילדתי, אז הם ודאי יכולים להיות חכמים מספיק להבין שהתינוק שלי מת, ולפרסם לי בהתאם – או אולי, רק אולי, בכלל לא”.

חוכמה מלאכותית, בינה מלאכותית, דעת מלאכותית

אנחנו מדברים בפינה עם אורי אליאבייב, יועץ בתחום הבינה המלאכותית, על ההתמודדות עם דעות קדומות המובנות באלגוריתמים של בינה מלאכותית. למשל, השינויים שגוגל הכניסו בגוגל טרנסלייט כדי להיפטר מהטייה מגדרית. גם אצלנו בישראל מתחילים לעסוק בזה בצורה מסודרת, עם ועדה ממשלתית שיזם פרופ’ יצחק בן ישראל.

---

---

לדף הבא →

• מה זה פה?

  חדר 404 של עידו קינן הוא מגזין תרבות דיגיטלית, טכנולוגיה וחיי רשת. הקליקו למידע נוסף »

  Room 404 by Ido Kenan is an Israeli based digital culture magazine. Click for more info in English »

• רוצה להפיק פודקאסט?

  

• המלצת סייברסייבר (מ)

  

• פרנסה

  

• לאחרונה בחדר 404

  • ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שליחות קטלנית בלי ביטוח רפואי האחראי על האינטרנט בגלצ
  • ה-NFL מזייפים את אלישה קיז, קנדה אייר מאשימים את הצ’טבוט ומפסידים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שתיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
  • איך מדרגים בעברית?
  • שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
  • זום מסתבכת עם העובדים והמשתמשים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • אילן מאסק ממשיך לחטוף יוזרים בטוויטר
  • ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
  • פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
  • תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
  • זעם נגד תרגום המכונה האחראי על האינטרנט בגלצ
  • מתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • תיק-תק לחסום את טיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
  • זו תרבות ביטול על כלום האחראי על האינטרנט בגלצ

•