💊 התרופה שמלשינה כשנוטלים אותה
הבדיקות הרפואיות שלנו מדוגטלות ועולות למאגרים שאינם תמיד מאובטחים. צמידי כושר ובריאות מודדים את גופנו ומשדרים את התוצאות לענן, מופקרים לחסדי היצרניות ורשלנותן. ויש גם תרופות מעקב.
Abilify MyCite, שפיתחו Otsuka Pharmaceutical ו-Proteus Digital Health, היא התרופה הראשונה בעולם עם יכולת שידור (חברות נוספות עובדות על פיתוחים דומים). הרכיב התרופתי שלה מיועד לטיפול בסובלים מסכיזופרניה, מאניה, דכאון ודו-קוטביות. המשדר שלה מיועד לאפשר לרופאים לעקוב אחר נטילתה. כאשר התרופה נחשפת לחומצות הקיבה, החיישן האכיל שלה משדר לטלאי לביש שמודבק לעורו של המטופל, אשר משדר אל אפליקציה בטלפון הסלולרי, שמיידעת את הרופא, כך שזה יכול לדעת אם המטופל נטל אותה או לא.
החולים במחלות שאביליפיי מייסייט מטפלת בהן נוטים לא להתמיד בנטילת התרופות שלהם, מה שעלול לפגוע בהם. אבל האירוניה היא שהתרופה הזאת בעייתית במיוחד דווקא כלפיהם, כפי שהסביר הפסיכיאטר ג’יימס לוונסון: “חולים שסובלים מפרנויה עלולים לחוש לא בנוח עם הרעיון של תרופה שמשדרת אותות. המטופל עלול לחשוש לקחת אותה”.
גם מי שיש להם חשש בריא מפגיעה בפרטיות לא בהכרח ישמחו מהחידוש הזה, שאושר על ידי ה-FDA ב-2017. האפשרות לתת לגורם חיצוני לעקוב אחרי נטילת התרופות עלולה לשמש בעתיד כתנאי לקבלת עבודה או רכישת ביטוח, שלא לדבר על שימוש לרעה במידע על ידי האקרים ועובדים סוררים. ההסכמה החופשית תהפוך לחובה ולכפייה.
המחיר הגבוה של התרופה המשדרת – פי 30 מהמחיר של הגירסה הגנרית ללא המשדר – מרתיע גם הוא. ויש את העניין הזה שהיצרנית בכלל לא הוכיחה (ולא נדרשה להוכיח) שהשיפצור הטכנולוגי בכלל פותר את הבעיה. ה-FDA אישר רק שהתרופה בטוחה לשימוש, שהיא אכן יודעת לשדר ושהאפליקציה שלה פשוטה לשימוש.
👨💻 “סיליקון ואלי” היא בעצם סדרה תיעודית 🎙 שׁרת התרבות
יוצרי הסדרה הקומית “סיליקון ואלי” נפגשו עם עובדי Yelp לשמוע סיפורים ולקבל הערות על עולם ההייטק והסטארטאפים של עמק הסיליקון. אפי פוקס, בכיר בחברה, מספר לעידו קינן ושקד אורבך על האמת שמאחורי הסאטירה. פרק 8 של שׁרת התרבות הוקלט ב-2017 במסגרת פיילוט לתאגיד.
שׁרת התרבות הוא הסכת (פודקאסט) על תרבות רשת מגישים: עידו קינן ושקד אורבך 👨🔧 עיצוב סאונד: עומר סנש מוזיקת פתיח וסגיר: N1N10DOH! (cc-by) 🙉 אינסרטים: סיליקון ואלי, Office Space השראה ושם התוכנית: אלה נובק 🗜️ טכנאי: שלומי בנעטיה 🏭 הוקלט באולפני תאגיד השידור “כאן” הופק על ידי Podcasti.co – מפיקים פודקאסטים מעולים, בשיתוף אורבן פלייס
⚒️ מירי רגב לא החמיאה למשחיתת הקולוסיאום 💾 איך מלמדים ג’אווהסקריפט בעברית? 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
ג’אווהסקריפט בעברית
המתכנת וידיד “סייברסייבר” רן בר-זיק מהבלוג “אינטרנט ישראל” החליט להוציא ספר לימוד ג’אווהסקריפט בעברית. הוא ייעד את פרוייקט מימון-הקהל ל-40 אלף שקל – יעד שהוגשם תוך 4 שעות. הפרוייקט ממשיך, וכעת, יומיים לפני הסיום, הספר כבר גייס 185,190₪, כשהוא בין עשרת הספרים שגייסו הכי הרבה כסף בתולדות הדסטארט. בפינה מספר בר-זיק מהי שפת ג’אווהסקריפט ולמה הספר הזה כל כך חסר בשוק:
ג׳אווהסקריפט היא שפה אולטרה פופולרית שמשתמשים בה בהמון המון מקומות: אתרי אינטרנט, שרתים, אפליקציות מובייל ותוכנות מחשב ואפילו ל-IoT. זו השפה היחידה שאפשר לבנות איתה תוכנות שלמות מאפס.
ג’אווהסקריפט היא לא רק שפה מאוד מאוד נפוצה – היא גם שפה שקל ללמוד וקל להכנס אליה. מלמדים אותה בכל הבוטקאמפים שיש בישראל ובהמון קורסים וירטואליים שיש בUdemy. המון אנשים לומדים אותה כשפה ראשונה.
כשהבן שלי רצה ללמוד שפה מודרנית יותר מהאסמבלי שהוא למד בתיכון – רציתי לתת לו ספר טוב על ג’אווהסקריפט ופשוט לא מצאתי. מה שהיה היה מאוד מיושן (בן 20 שנה) ולא רציתי לתת לו באנגלית – אנשים רוצים ללמוד בשפת אימם.
הביקוש מאוד מאוד הפתיע אותי. תמיד ידעתי שיש ביקוש לתכנים בעברית – בכל זאת יש לי 30,000 מבקרים באתר בחודש, וזה אתר לתכנות בעברית.
אמזון וגוגל נ’ העובדים, מירי רגב והשחתת קולוסיאום, ושיר לחזירים צרפתים
👩🏭 בסוף השנה שעברה נחשף ברויטרס כשל טכנולוגי-ערכי של אמזון. בחברה בנו בינה מלאכותית לגיוס עובדים שדירגה קורות חיים מהרשת, אך גילו שהיא מפלה נגד נשים – בגלל שהאימון שעברה לזיהוי תבניות של עובדים רצויים נעשתה על מאגר של קורות חיים של גברים בעיקר. החברה ניסתה לתקן את הב”מ אך לבסוף סגרה אותה.
👨🏭 באמזון לא למדו לקח, וכעת נחשף בוורג’ כי החברה פיטרה 300 עובדים במשרה מלאה מתוך כ-2500 העובדים באחד מהמחסנים הלוגיסטיים שלה בתקופה של שנה (אוגוסט 2017-ספטמבר 2018), משום שלא עמדו במכסות יצרנות. איך הוחלט על הפיטורים? מערכת ממוחשבת של אמזון עוקבת אחרי קצב העבודה של כל אחד מהעובדים, ומנפיקה אוטומטית אזהרות או הודעות פיטורים שנוגעות לאיכות או תפוקה, בלי שום התערבות של הבוסים של אותם עובדים. מאמזון מסרו שהבוסים של העובדים יכולים לעקוף את החלטת הפיטורים של המערכת, וכי “באופן כללי, מספרי המפוטרים ירדו לאורך השנתיים האחרונות במתקן הזה כמו גם ברחבי צפון אמריקה”, אולם לא סיפקו מספרים.
מן הארכיב – היחס של אמזון לעובדים:
🏭 שתי עובדות גוגל טוענות שהחברה מתנכלת להן בגלל שהיו מעורבות בארגון שביתת מחאה נגד החברה. מרדית’ וויטקר, שעומדת בראש Open Research, וקלייר סטייפלטון, שעובדת בחברה תריסר שנים והועסקה כמנהלת שיווק ביוטיוב, היו ממארגנות השביתה של 20 אלף עובדי החברה בנובמבר אשתקד, במחאה על הטיפול הלקוי של גוגל בתלונות על הטרדה מינית ונושאים נוספים. וויירד חושף שהשתיים דיווחו על ההתנכלויות בפורומים פנימיים של החברה. מגוגל מסרו כי “החברה אוסרת על פעולות תגמול נגד עובדים ותחקור את כל האישומים”, אולם טענו ששינויים בצוותים ובתפקידים קורים בחברה כל הזמן, ואין בכך משום התנכלות.
🏟️ שרת התרבות והספורט מירי רגב לא הביעה תמיכה בישראלית שהשחיתה את הקולוסיאום על ידי התיירת הישראלית, אבל צילומסך מפוברק של הודעת תמיכה כזאת התפרסם בדף הפייסבוק הסאטירי “עמ;לק” ומשם הופץ ויראלית והפך לפייק ניוז – עד שמפעילי הדף הסירו אותו. לדבריהם,
עמ;לק הוא עמוד סאטירי שמגחך על המציאות הישראלית המגוכחת מלכתחילה. בעקבות פנייה שקיבלנו מדובר השרה, בחרנו להסיר את הציוץ ההומוריסטי על מירי רגב, וזאת על אף שהבהרנו מראש במסגרת הציוץ כי מדובר בדברים פיקטיביים וסאטיריים. חשוב להדגיש שאנחנו מסרבים לקחת אחריות על שאר אמירותיה של מירי רגב בעשור האחרון.
[עדכון 28.4.2019] השרה רגב הודיעה אתמול בערב שהורתה על הגשת תלונה במשטרה.
🐷 המוזיקאית הצרפתיה אנז’ל הוציאה את השיר Balance Ton Quoi (חישפי את ה’מה’ שלך), רפרנס להשתגית #balancetonporc (חישפי את החזיר שלך), הגירסה הצרפתית ל-#metoo.
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ. תודה להדר בן יהודה על סיוע באיסוף החדשות
🐉 נעימת משחקי הכס על פסנתר במשחק וידאו 🤷 זאקרברג מסתבך 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
זאקרברג מסתבך
📩 ארגון הריגול האזרחי פייסבוק שאב פרטי אנשי קשר של 1.5 מיליון משתמשים ללא הסכמתם מאז מאי 2016, נחשף בביזנס אינסיידר. את הגישה לאנשי הקשר קיבלו בפייסבוק באמצעות דרישה שערורייתית ממשתמשים לספק את כתובת האימייל והסיסמה שלהם. לטענת החברה, מדובר באיסוף “לא מכוון”, והיא מוחקת כעת את הנתונים.
🕵️ עוד התגלה השבוע שפייסבוק שמרו סיסמאות גלויות של מיליוני משתמשי אינסטגרם. כדי לקבור את הסיפור, בפייסבוק פרסמו אותו שעה לפני חשיפת דוח מולר וערב חג הפסחא, כשהם לא מפרסמים אותו בפוסט נפרד אלא מוסיפים אותו לפוסט קיים מלפני חודש, שדיווח על שמירת סיסמאות גלויות של עשרות אלפי משתמשי אינסטגרם ומאות מיליוני משתמשי פייסבוק.
🤷♂️ הפרות הפרטיות החוזרות ונשנות עלולות לסבך לא רק את תאגיד פייסבוק, אלא גם את מייסדו ומנכ”לו מארק זאקרברג. ברשות הסחר הפדרלית (FTC) בוחנים אם וכיצד להטיל עליו אחריות אישית, במסגרת חקירה שנמשכת מאז מרץ 2018, ומתמקדת בבדיקת הפרות הסכם הפשרה שנחתם בין פייסבוק לרשות ב-2011.
משחקי הספויילר
⛪ הדיון על שיחזור קתדרלת נוטרדאם השרופה כבר בעיצומו, ויש שני מקורות סיוע מפתיעים: סריקת תלת-ממד ומשחק ווידאו. סריקת הלייזר של הקתדרלה בוצעה על ידי ההיסטוריון המנוח אנדרו טאלון, שביקש ללמוד את סודות הבנייה שלה; ועותק דיגיטלי מפורט שלה נבנה במשך שנתיים על ידי האמנית קרוליין מיוס, חברת צוות הפיתוח של המשחק Assassin’s Creed Unity. בחברה שיצרה את המשחק, יוביסופט, הודיעו על תרומת 500 אלף אירו וחלוקת המשחק בחינם למשך שבוע, כדי “לתת לכל הגיימרים הזדמנות לחוות את ההוד והיופי של הקתדרלה באמצעות Assassin’s Creed Unity ל-PC”.
🐲 בקרב אזרחי אומת הרשת, ספויילרים הם חטא גדול – וגם הנקמה המושלמת. בעונה השישית, אישה אחת שלחה לאקס הבוגדני שלה ספויילרים למשחקי הכס מדי פרק. בהשראתה, רוס הטל, האנטר ליין וג’ו מיינוורינג יצרו שירות בשם ספויילד, שתמורת תשלום ישלח ספויילרים עם שידור כל פרק למספר שבחרתם ובלי לחשוף את זהותכם. הם מפרסמים תגובות נבחרות לספויילרים בטוויטר שלהם.
🎹 במשחק הווידאו Overwatch יש פסנתרים שאפשר לנגן בהם. אז הנה רודריגו ללס מנגן את אות הפתיחה של משחקי הכס באמצעות ירי על הקלידים:
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ
🔌 חברת החשמל של הפלסטינים חושפת הכל 🐱💻 סייברסייבר
לקרוא למה שהיה באתר חברת החשמל המזרח ירושלמית (شركة كهرباء محافظة القدس) פירצת אבטחה יהיה עלבון לפירצות אבטחה. מי שבנו את האתר לא שמעו על אבטחת מידע. לא כשמועה רחוקה, לא כרמז הנישא על כנפי הרוח, ואפילו לא כניחוח רחוק המזכיר גשם ישן. כלום. סיבר סיבר? סיברסיבר?? סייבר סייבר?! סייברסייבר – פרק 11, עם נעם רותם + עידו קינן.
הערותוכנית
דיברנו על פירצות אבטחה בחברת החשמל לישראל בפרק 7 של סייברסייבר:
סיבר סיבר? סיברסיבר?? סייבר סייבר?! סייברסייבר! 🐱💻 סייברסייבר הוא הסכת (פודקאסט) על האקרים ומאפים 🗣️ מגישים: עידו קינן, נעם רותם 🎵 מוזיקה: Fauna & Killah B (CC-by), רוברט קלאות’ 🎛️ אפקטים: Timbre (cc-by-nc), Stevious42 (cc-by), RunnerPack (cc-by), video forum (cc-by), keweldog (cc0), InspectorJ (cc-by), InspectorJ (cc-by), Macif (cc0), Ryding (cc-by), elankford (cc-by), animationIsaac (cc0), Breviceps (cc0) 👨🔧 עיצוב סאונד: עומר סנש 🔧 הופק על ידי Podcasti.co – מפיקים פודקאסטים מעולים, בשיתוף אורבן פלייס
📰 חדשות סייברסייבר: @OhCyberMyCyber 📫 כיתבו לנו אל cybercyber@podacsti.co
⛪ סריקת תלת-ממד ומשחק וידאו יוכלו לסייע בשיחזור קתדרלת נוטרדאם
“אין מצווה לחפש כנסיות נוצריות בחוץ לארץ ולשרוף אותן. בארצנו הקדושה, הנושא יותר מסובך”, הבהיר הרב שלמה אבינר לקורא סקרן שתהה, עוד בטרם התקררו הקורות, אם מותר להצטער על שריפת קתדרלת נוטרדאם. ובינתיים בצרפת: ההתגייסות להשבת המבנה לקדמותו בעיצומה ועשירי הארץ כבר התחייבו לתרום מאות מיליוני אירו. איך משחזרים מבנה כזה? באמצעות סריקת תלת-ממד ומשחק וידאו.
את סריקת הלייזר התלת-ממדית ביצע ההיסטוריון המנוח אנדרו טאלון בקרבי הקתדרלה בנסיון לפענח את סודות הבנייה שלה. בראיון לנשיונל ג’יאוגרפיק סיפר שהסריקה הניבה מיליארד נקודות מידע, וכי “אם עשית את העבודה שלך כראוי, [הסריקה] מדוייקת עד לרמה של 5 מ”מ” (בעניין דומה, זוג אמנים טוען שסרק את הפרוטומה של נפרטיטי, שנמצאת במוזיאון החדש בברלין, ושחרר דגם תלת ממד שלה לשימוש הציבור).
לגבי החוץ – תוכנת Photosynth (שהפצתה הופסקה) של מיקרוסופט ואוניברסיטת וושינגטון יודעת לבנות דגם תלת-ממדי של בניינים מתצלומי דו-ממד מרובים – דבר שקל להשיג במקרה של אטרקציות תיירותיות כמו כנסיית נוטרדאם.
מקור נוסף למידע מבני על נוטרדאם הוא משחק הווידאו Assassin’s Creed Unity. עלילת המשחק ממוקמת בפריז במהלך המהפכה הצרפתית. אחת האמניות שעבדו עליו, קרוליין מיוס (Caroline Miousse), בנתה במשך כשנתיים דגם ממוחשב מפורט, פנים וחוץ, של הקתדרלה. בטוויסט אירוני, הדיוק ההיסטורי הוביל לכך שהמבנה במשחק לא כלל את הצריח המחודד, שטרם נבנה באותה תקופה, אולם שחקנים נסיינים טענו שהצריח חסר להם בתמונה – ומיוס נאלצה להוסיף אותו. הצריח הזה קרס בשריפה.
🗳️ סיכום בחירות 2019 ברשת: פייסבוק לייב, סמסים ופייקים 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
להסרה הצביעו “הסר”
סמסים פרסומיים בלתי קרואים אסורים לפי חוק הספאם, אולם הפוליטיקאים ששומרים על השמנת השכילו להחריג מהחוק סמסים פוליטיים. בבחירות 2015 התקבע הנרטיב, שהוצג בתחקיר של עמית סגל, לפיו מה שהיטה את הכף לטובת הליכוד ובנימין נתניהו היו מיליוני סמסים ורובושיחות עם הפחדות שקריות על שיעור הצבעה גבוה בקרב הערבים, שנשלחו למצביעים פוטנציאליים והוסתרו מהתקשורת.
הלקחים יושמו גם בבחירות הנוכחיות: עקיפת התקשורת המסורתית באמצעות פלטפורמות סושיאל מדיה למסרים ישירים (פייסבוק, טוויטר, מסנג’ר), ושמירת נאמנות גם לפלטפורמות המיושנות (סמסים ורובושיחות; על תעמולה בפקס לא שמענו, תודה לאל(גוריתם)).
הרבה זמן לא קיבלתי טלפון מקבר רחל אני מתחיל לפחד שקרה לה משהו
— Reshef Shay (@Rereshef) April 10, 2019
כרגיל, נתניהו היה התלמיד המצטיין. הוא עקף את תשדירי התעמולה המיושנים בטלוויזיה עם אולפן ומראיין משלו ב”ליכוד TV” בפייסבוק לייב, שנתן לו במה אוהדת להגיב במהירות על ענייני היום; אסף מידע על גולשים באמצעות צ’טבוט פייסבוק מסנג’ר, שיטה מתוחכמת שהקשתה על יריביו ועל ועדת הבחירות לעקוב אחר פעילותו; ובשילוב מרגש של ישן וחדש פנה לאוהדיו במסנג’ר וביקש מהם להתקשר בטלפון לאנשים ולשכנע אותם לצאת ולהצביע מח”ל.
לא מפתיע לגלות שנתניהו היה זה שיירט את הנסיון להחיל את חוק תעמולת הבחירות על האינטרנט. יו”ר ועדת הבחירות, השופט חנן מלצר, חתר תחתיו כשהחליט (תב”כ 8/21) לחייב מפלגות להיות חתומות על כל פרסום מטעמן ברשת, ופרסם החלטה דומה על החובה להזדהות גם בספאם הסמסים.
במפלגת העבודה עקפו את האיסור באמצעות הבטחה ל”פרטי השולח” בלינק ייחודי לכל נמען, שהוביל אמנם לאתר מפלגת העבודה, אך גם סימן את הנמען כבעל טלפון פעיל שקיבל את המסרון. וזה עוד הרע במיעוטו – גופים אחרים (מפלגות? ארגונים פוליטיים) המשיכו לשלוח הודעות לא חתומות גם אחרי האיסור, מה שהעלה ריח חזק של חותמת גומי שרופה שאין לה שום משמעות בעולם האמיתי.
הפוגה קומית אקטיביסטית נרשמה כשאזרח בשם אייל גרוס החליט להחזיר למספימים באקסווב. הוא הגיע לכינוס של מרצ כשבידיו הטלפון מוצף הספאם שלו, ובזמן שראש המפלגה ח”כ תמר זנדברג נשאה דברים, הוא התפרץ לדבריה והחל להקריא את הסמספאמים ששלחה לו. אנחנו מדברים עם גרוס בפינה היום.
בזירה הפוליטית של הרשתות החברתיות היו גם יוזרים רבים שהדהדו תעמולה – יוזרים מזוייפים, לפי טענת תחקיר “פרוייקט הבוטים הגדול“* השנוי במחלוקת, שפורסם בידיעות אחרונות ובניו יורק טיימס. הליכוד רכב עליו בשמחה, כשנתניהו סימן את המילה “בוטים” ככינוי גנאי לימנים לצד “צ’חצ’חים” ו”מנשקי קמעות”, אירח בהצהרה לתקשורת את אחד הצייצנים שהוחשדו בתחקיר, וליכודניקים התגאו בחולצות בוטים נחשקות. הפרוייקט פרסם קודם לכן תחקירים על רשתות השפעה זרה מסעודיה, טורקיה (?) ודובאי, וטוויטר עצמם גילו וסגרו רשת השפעה של הכת הנוצרית-סינית CAG. פייסבוק הודיעו שסגרו מאות דפים ומשתמשים פיקטיביים מאיראן שפעלו נגד נתניהו. אפילו במפלגת העבודה בראשות אבי גבאי הפעילו דפי פייסבוק אנונימיים נגד יאיר לפיד, שחשד בכלל בנתניהו.
אולם עד כה, אף גורם חקירה, סייבר או אכיפה ממלכתי לא פרסם מסקנות משלו.
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ.
* גילוי נאות: נעם רותם מ”פרוייקט הבוטים הגדול” ואני מגישים יחד את הפודקאסט סייברסייבר
🗳️ מעל 100 אלף רשומות על ליכודניקים דלפו לרשת 🐱💻 סייברסייבר בחירות 2019
לכבוד הבחירות אנחנו מקדישים את פרק 10 של סייברסייבר, עם נעם רותם, עידו קינן ורן בר-זיק, למיטב הפירצות באתרי המפלגות, שהפקירו לכל גולש חובב מאפים את הפרטים של מתפקדיהן – ובמקרה של הליכוד, גם את הספירה החוזרת של ההצבעה בפריימריז, וברגע האחרון גם 119 אלף רשומות על תומכי ליכוד.
הערותוכנית
00:00 נעםר איתר פירצת אבטחה טרייה, שחשפה 119 אלף רשומות מידע על תומכי ליכוד. מערך הסייבר דאג לסגירתה תוך שעתיים. ממפלגת הליכוד לא נמסרה תגובה.
05:45 כפר הבחירות של דפקון פורץ מכונות הצבעה (פדף)
08:27 פירצת אבטחה באתר מפלגת העבודה חשפה את שמות המתפקדים
14:48 העבודה שמרו פרטים של חברי מפלגה גם אחרי שעזבו
15:41 פירצת אבטחה באתר הליכוד (המטה הלאומי בליכוד) חשפה פרטי מתפקדים, איפשרה את השחתתם ואיפשרה שתילת מתפקדים פיקטיביים
17:22 פירצת אבטחה באתר הבית היהודי חשפה פרטי מתפקדים
17:57 פירצת אבטחה באתר של שאול מופז ממפלגת קדימה חשפה פרטי מתפקדים
18:15 פירצת אבטחה באתר של עמרם מצנע ממפלגת העבודה חשפה פרטי מתפקדים
23:27 פירצת אבטחה באתר הפריימריז של הליכוד איפשרה השחתת נתוני ההצבעות בפריימריז
26:15 הפורנזיקה של הפירצה באתר הפריימריז של הליכוד:
ב @Likud_Party לפי מה שהבנתי טוענים שמדובר במערכת לקריאה בלבד. זה כמובן שקר גס ועלוב במיוחד. הנה תמונות המסך שמוכיחות שהמערכת הזו לא היתה לקריאה בלבד. הטופס המוצג הוא טופס עריכה והמערכת קיבלה בקשות POST והציגה את התוצאות כתוצאות אמת.
— Ran Bar-Zik (@barzik) February 13, 2019
או שדובר הליכוד משקר, או שמשקרים לו. אין באמצע pic.twitter.com/BLxtt9ZvAy
סיבר סיבר? סיברסיבר?? סייבר סייבר?! סייברסייבר! 🐱💻 סייברסייבר הוא הסכת (פודקאסט) על האקרים ומאפים 🗣️ מגישים: עידו קינן, נעם רותם (בחופשה), רן בר-זיק 🎵 מוזיקה: Fauna & Killah B (CC-by), רוברט קלאות’ 🎛️ אפקטים ואינסרטים: Sirkoto51 (CC0), ניר שרף, לע”מ 👨🔧 עיצוב סאונד: עומר סנש 🔧 הופק על ידי Podcasti.co – מפיקים פודקאסטים מעולים, בשיתוף אורבן פלייס
📰 חדשות סייברסייבר: @OhCyberMyCyber 📫 כיתבו לנו אל cybercyber@podacsti.co
📲 היישומונים: זה שיעיר אותך, זה שיגרום לילדים לענות וזה שילווה אותך כשמפחיד בחוץ 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
לעולם לא תצעדי לבד
רותם שוחט ובן זוגה נדב לכיש יצרו את סקורה (Sekura), אפליקציה שמסייעת לנשים להרגיש בטוחות יותר במרחב הציבורי. שוחט כתבה בפייסבוק:
הרעיון נפלט באישון לילה, על הספה, מתוך החוויה האישית שלי – איך לא קיים (לפחות לא באופן שאני חושבת עליו) כלי טכנולוגי שמאפשר לנשים להרגיש בטוחות יותר במרחב הציבורי? את החוויה של הפחד, העוררות המוגברת והתחושה הלא נעימה של ללכת לבד בלילה אני מאמינה שכל נערה ואישה מכירה.
עבדנו על האפליקציה במשך שנה בניסיון לייצר אותה קלה לתפעול כדי לאפשר תחושה אקטיבית של מסוגלות בזמן אמת. האפליקציה מאפשרת לך להפעיל רעש של סירנה, לגרום לטלפון לצלצל, לשלוח הודעה עם מיקומך בזמן אמת וגם לחייג למספר חירום.
ועוד יישומונים
🤙 “לבן שלי יש אייפון, ובכל זאת אני לא יכול להשיג אותו בקלות משום שהוא תמיד על מצב שקט”, סיפר ניק הרברט לאתר GH. “לא מצאתי פתרון קיים שיאפשר לי לשלוח לו הודעה שתעקוף את מצב השקט ותופיע מעל כל דבר אחר שהוא עושה ותודיע לי שהוא ראה אותה”. וגם כשהילדים במצב לא שקט, הם לא תמיד אוהבים לענות להורים. הרברט פיתח אפליקציה בשם RespondASAP (הגב בהקדם האפשרי), שכששולחים באמצעותה הודעה היא משתלטת על המסך של הנמען, נועלת אותו ומרעישה עד שהוא עונה.
🛸 האפליקציה Odd Alarm מיועדת למי שמתקשה להתעורר בבוקר, גם עם שעון מעורר. הייחוד שלה הוא הצלילים המעצבנים, המגעילים והמפחידים שהיא משמיעה בשעה היעודה – קרב חתולים, כלב מקיא, חייזר מעצבן וזומבי זועם, בין השאר.
🏏 עמותה בריטית נגד אלימות במשפחה, Cithrâh Foundation, יצרה אפליקציה לתיעוד התעללות ואלימות. האפליקציה מוסווית כאפליקציית לייפסטייל, והמידע שמתועד דרכה נעלם מהמכשיר ונשמר בענן. שמה של האפליקציה נשמר בסוד ונמסר רק למי שצריך אותה, כדי לא לחשוף את שימושיה האמיתיים למתעללים פוטנציאליים.
📍 כוחות משטרה וחירום ברחבי בריטניה החלו להשתמש ב-what3words, שירות שמאפשר לשתף מיקום ברמת דיוק של 3 מ”ר באמצעות שלוש מילים במקום כתובת, הסבר מפורט או נ”צ עמוס מספרים. השירות זמין לציבור דרך אפליקציה, ופועל עם גישה ל-GPS גם כאשר חיבור האינטרנט כבוי. השירות זמין בכמה עשרות שפות (עברית לא כלולה שם, ערבית כן), ובכל מקום בעולם, כולל בישראל. הכתובת של גלצ, למשל, היא ///reds.canines.tailed.
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ. תודה להדר בן-יהודה על סיוע באיסוף הסיפורים
💊 עישנתי וואטסאפ אבל לא לקחתי לריאות 🎙 שׁרת התרבות, פרק 7
הפוסט “אפליקציות הזיה – וואטסאפ ופייסבוק כסמים משני תודעה” בבלוג “טכנומיסטיקה” הביא אותי להזמין את מחברו, חוקר הפסיכדליה ד”ר עידו הרטוגזון, לפרק השביעי של הפודקאסט שׁרת התרבות לשיחה על טכנולוגיה כסם ממכר, אהבה דיגיטלית לעומת קינטית, איך האינטרנט ההיפית הפכה לנאו-ליברלית ועוד.
הערותוכנית
00:00 הפוסט של הרטוגזון, “אפליקציות הזיה – וואטסאפ ופייסבוק כסמים משני תודעה“
03:06 סרטון החיים ההיפר-מרובדים “HYPER-REALITY” של קייצ’י מטסודה
05:58 הספר של הרטוגזון, “טכנומיסטיקה“
06:47 סטוארט ברנד וה-Whole Earth Catalog
06:55 המאמר של סטוארד ברנד על ההאקרים – Spacewar
08:48 מחאות של עובדי אמזון וגוגל נגד שת”פים וחוזים בטחוניים
19:23 החלפת אמוג’י האקדח לאקדח מים באפל 🔫
שׁרת התרבות הוא הסכת (פודקאסט) על תרבות רשת יוצר ומגיש: עידו קינן 👨🔧 עיצוב סאונד: עומר סנש מוזיקת פתיח וסגיר: N1N10DOH! (cc-by) 🙉 אינסרטים: Fear and Loathing in Las Vegas, Idiocracy, Bandersnatch, Jabberwocky, read by Arctura/LibriVox, Nkzdra/Freesound השראה ושם התוכנית: אלה נובק הופק על ידי Podcasti.co – מפיקים פודקאסטים מעולים, בשיתוף אורבן פלייס