מלחמת האותנטים

שלום לקוראים של עידוק ולפעילי הרשת האותנטיים של רון חולדאי. אני ג’וני, זה שמבטיח לעידוק פוסט אורח כל חצי שנה ואז לא מקיים. אז הנה, עידוק. תראה מה קצת טרולים מצליחים להוציא ממני. פוסט אורח.

לאחרונה, כפי ששמתם לב, התלכלך הבלוג המצוין הזה באוסף של תגובות “אותנטיות” ו”מהשטח” של “אנשים” שמדברים “מהלב” למען ראש העיריה הנוכחי. הטובקים שלהם בולטים בין שאר התגובות כמו שטר של מאה שקל בין החוחים, לא רק בגלל שהמגיבים האותנטים כולם גילו את חדר 404 כאחד, אלא כי כולם כל כך לא דומים לאנשים שמסתובבים פה בדרך כלל, עד שזה נראה כמו קומדיה מוצלחת על המלחמה הקרה: כל מיני רוסים מסתובבים בעייריה אמריקאית קטנה ומנסים לדבר במבטא מיד-ווסטרני.

האם מתקפת האותנטים פוגעת בבלוג של עידוק כי הוא הודיע שהוא פעיל בקמפיין של דב חנין? לא היא; כי אפשר למצוא את החבר’ה האלו תחת כל עץ רענן ובכל דיון שאיכשהו נוגע בחנין ובראשות העיר ושכחו לכבות בו את הטוקבקים.

זה מפריע להמון אנשים, במיוחד לדורה, והרבה אנשים מדברים על כמה זה לא בסדר, שיש טוקבקיסטים מטעם. אבל זו טענה שכל כך קל לצד השני להתמודד איתה, שכל דיון מסתחרר בסוף לתהומות של ייאוש, כמו זה של תומר בבלוג של חנין. היי, היי, היי! גם אתם מטעם, אומרים לנו. גם אתם יוצאים די חארות במלחמתכם למען חנין. אז גם לנו יש זכות להיות מטעם (ובמובלע: גם לנו מותר להיות חרא באינטרנט).

והם צודקים. מותר להם. ברשת מותר לכל אחד להיות שקרן ומניפולטיבי. מותר לשקר לגבי הזהות שלך (זה הרי הקסם הגדול באינטרנט, הנזילות הזו של הזהות). זאת לא הבעיה, שהם מטעם. הבעיה היא שהם שכירי חרב.

לכל קמפיין פוליטי יש אנשים מטעם, אחרת הקמפיין עקר ורדום. ככל שליותר אנשים איכפת יותר, ככה הם יותר מטעם יותר מהזמן. ההיסטוריה הקצרה שלנו מלאה קמפיינים מלוהטים שבהם כותבים פמפלטים ושוברים ראשים. והרבה לפני שהמציאו את האינטרנט כבר ידעו אנשי שלומנו להסתנן למחנה היריב, לשתול טקסטים מביכים, לשבור עצרות תמיכה. כששני מחנות מתדיינים בלהט יש בדרך כלל תוצאות בלתי נעימות. ומי שאוהב נקניקיות ומכבד את שלטון החוק, עדיף שלא יברר איך רוקחים את מי מאלו.

הבעיה הגדולה היא שלראש העיר הנוכחי אין מחנה, אין תמיכה עממית, אין אהבה גדולה. לא קל להיות תל אביבי ולחבב את האיש כבד היד הזה, את העירייה הלא-חמה הזו. הוא לא ראש עיר נוראי, אבל הוא לא ראש עיר טוב, והוא בטח לא מנהיג כריזמטי ואהוב. גם מי שיצביע עבורו יצביע מתוך תחושה שאין טוב ממנו. אפשר למצוא מי שידבר בעד ראש העיר הזה, כמובן, אבל אי אפשר למצוא מי שיהרג בשבילו. לחנין, לעומתו, יש אוהבים. יש תנועה עממית. יש אנשים שהם מטעם בכל לבבם. איך יתמודד עם זה מנהיג שאין לו קהל? חוכמת אנשים מלומדה היא עוד מימי יוון הקלאסית, שכשהתושבים שלך לא ירימו חנית כדי להגן על עירם, אתה מזמן שכירי חרב מן החוץ.

וזה מה שכל כך מעליב ודוחה באנשים האלו שמופיעים בחדר 404 לאחרונה: לא שהם משקרים לגבי זהותם, לא שהם מניפולטיבים, אפילו לא כמה שהם משעממים. גם אנחנו לפעמים מצנזרים, משקרים, מתעללים ביריבים שלנו. הסיבה היא שהאורחים החדשים האלו הם ציבור כל כך מרופט וציני, שיש כל כך מעט להט מהפכני מאחורי המילים שלהם וכל כך הרבה שבלוניות מרירה ועייפה. אתה קורא את התגובות וממש רואה לנגד עיניך איך הכותב משפיל עיניים מדי פעם, כדי לקרוא מהדף המודפס את הנקודות שיש לחזור עליהן. אתה לא שומע אותם אומרים דברים חמים ונמלצים בזכות המועמד שלהם. רק לועגים לג’יפ של שי אביבי.

אנחנו שומעים מהם כל הזמן שציבור מרוצה לא יוצא אל הרחובות – אבל לקוחות נאמנים ומאושרים, כשהם שומעים שיחליפו להם את החנווני שהם אוהבים, יוצאים להגן עליו. ועם זאת איש לא אוהב את חולדאי ואיש לא מדבר בזכותו – רק חבורה של רונין, עיקשים וחסרי כבוד, שמסתתרים בינינו ומנסים לשכנע אותנו שהם, כמונו, אנשים שאיכפת להם מהעיר הזאת.

יהונתן זילבר הוא עיתונאי, עורך ערוצי דיגיטל וגברים במקו, וכותב הבלוג a digitali.st

תגובות

27 תגובות לפוסט “מלחמת האותנטים”

  1. דורה on 31 באוקטובר, 2008 11:55

    ג’וני, יו דרטי ביץ’. היית חייב להזכיר שאתה כותב יותר טוב ממני, נכון? לפחות אני עדיין יפה יותר.

  2. ג'וני on 31 באוקטובר, 2008 12:02

    הרבה יותר יפה.

  3. ג'וני on 31 באוקטובר, 2008 12:02

    וגם כותבת בנ”ז. ביום שתבחרי לעזוב את הסמרטוטון המזוהם שאת עובדת בו תרימי לי טלפון, יא?

  4. דורה on 31 באוקטובר, 2008 12:12

    אני לא חושבת שאני מוכנה נפשית לכתוב בגוף עיתונאי איכותי *באמת*, אבל תודה!

  5. צביקה בשור on 31 באוקטובר, 2008 12:19

    שחולדאי לא היה יכול לגייס איזה משהו דמוי מה שאנחנו עשינו. זה היה דורש מהאנשים שלו (וממנו) קצת מאמץ, אבל אני מוכן-להתערב-על-מה-שאתם-רוצים שיש כרגע איזה חמישים בלוגרים פעילים, תומכי חולדאי, שמתעצבנים ממה שאנחנו עושים, ולא עושים עם זה כלום כי אין כלום לעשות. אני לגמרי חושב שמדובר בקמפיין אינטרנטי מחורבן, ולא במועמד שאי אפשר לעשות איתו כלום. מעבר לכל חוסר החיבה שאני חש כלפי אדם שוב, אני באמת חושב שהוא חובבן.

  6. ג'וני on 31 באוקטובר, 2008 12:30

    טוב, את לא כזאת יפה.

  7. יהונתן on 31 באוקטובר, 2008 12:48

    ג’וני,
    אתה לחלוטין מבוזבז בתחום הוידאו, אולי תעבור לשירה ותרבות?

  8. יהונתן on 31 באוקטובר, 2008 12:49

    אה, ועברת על תנאי השימוש של מקו, שמרשים ללנקק רק לעמוד הבית.

    בוש והכלם.

  9. ניבה on 31 באוקטובר, 2008 13:48

    ג’וני, תודה. בתור מי שמתעניינת יותר בסוגיית הטוקבקים מאשר בבחירות בתל אביב (באמת לא העיר שלי, אפילו לא קרוב)תהיתי איך זה שחלדאי הגיע למצב שאין לו “תומכים באינטרנט”. אין להם מחשבים? הם לא יודעים להפעיל אותם?. התשובה שלי היא שיש מועמדים שלתמכים שלהם פשוט לא אכפת. בדיוק כמו שלא אכפת להם להם שהורסים להם את העיר ואת האוויר ולא אכפת להם גם לעשות את זה בעצמם. עצם הקיום של טוקבקים בתשלום אומר על הקבוצה הזו, ועל המועמד שלה הרבה יותר מאשר הטוקבקים מטעם שהם שולחים.

  10. אלעד-וו on 31 באוקטובר, 2008 14:12

    יהונתן לול!

  11. עידן on 31 באוקטובר, 2008 15:47

    מעניין אם הפעם ה”תומכים” של חולדאי יבואו…

  12. רוני פ. on 31 באוקטובר, 2008 16:24

    צביקה בשור, אתה פתטי.

    1. תן גילוי נאות. אדם שוב זרק אותך מדה מרקר קפה בגלל התעקשות ילדותית שלך להפר את כללי השימוש באתר ומאז אתה מחפש את תשומת הלב ההיא שקיבלת למשך שעתיים ורבע בבלוגוספירה ורוכב עליו בכל הזדמנות.

    2. עכשיו, בוא נראה מי חובבן, ונעשה זאת לאט לאט, טוב?

    א. טענת אז שבגללו דה מרקר קפה תיסגר ותיכשל ודה מרקר קפה שגשגה פרחה והפכה לרשת חברתית גדולה מאוד. לא מוצלחת לטעמך האנין אולי אבל הצלחה מוכחת בשוק הישראלי.

    ב. צביקה ה”בלוגר” הקים לפני כשנה בלוג תחת השם הפסאודו-פלצני והעלק הפוך על הפוך “האחראים על האינטרנט”. הבלוג הושק בקול רעש גדול, צלצולי הבלוגוספירה השמיעו נהמות הידד, המקלדות עמדו מלכת וחיילי האינטרנט פסקו מלצעוד לשמע הבשורה המתקרבת. מה קרה? כעבור פוסטים בודדים נפח הבלוג את נשמתו כאחרון הבלוגרים המתיימרים והפך למדבר וירטואלי מוזנח.

    ג. הקמת “חברת סטרטאפ”, הרעיון (כן, אני מגזים קצת בכוונה לשם הדיון) היה “גאוני”: . בואו-נוציא-את-המגניבים-מדיונים-במייל-ונעביר-אותם-לאינטרנט”. וואו. נפלו שמי האינטרנט בעולם, סרגיי ברין פעור פה, ביל גייטס עומד בתור לרכוש, וג’רי יאנג זועק: “לעזאזאל, איך לא חשבנו על זה קודם”. מה קרה לחברה הזו? שרפה כספי משקיעים, עומדת להיסגר, פיטררה את רוב עובדיה בשבועות האחרונים.

    האדם שאתה תוקף לעומתך, הקים וניהל מערכות עיתונאיות גדולות ברדיו ובטלויזיה, הקים מאפס רשת חברתית גדולה ומצליחה, והקים בתוך פחות משנה חברת אינטרנט שמשרתת את הלקוחות הגדולים ביותר במשק הישראלי, הם מרוצים מאוד, אתה קצת פחות, הם והוא מספקים פרנסה ראויה ומקצועית ללא מעט עובדים, אתה מלהג במקלדת.

    עכשיו בחזרה אליך ולסעיפי החובבנות שלך. הגעתי עד סעיף ג’ אבל יש לי גם ד’ וה’ ואפילו ז’, רק תבקש.

    מה המוטיבציה שלי לכתוב את כל זה, אוההה, תודה ששאלת, הנה גילוי נאות:
    עבדתי עם אדם שוב, אני חבר שלו, אוהב אותו, מעריך אותו, ובעיקר: יש לי חוש צדק מפותח.
    היה שלום.
    רוני.

  13. דורה on 31 באוקטובר, 2008 16:49

    רוני פ., כל מה שלא תרצה להגיד על צביקה לא משנה את מה שהוא אומר על הקמפיין של חולדאי. נעזוב את הבלוג הכעור והמאולץ, נעזוב את עצם הבחירה בספאם טוקבקים ככלי, מה עם זה שבכל מקום ניכר חוסר היכולת של הכותב/ים לשמור על קור-רוח וענייניות? כמעט כל טקסט בקמפיין האינטרנטי הזה משדר עוינות, עצבים ועלבון אישי, מלכלך על דב חנין ותומכיו באלימות נרגנת וילדותית (בערך כמו התגובה הזאת שלך לצביקה), וזה כשאדם שוב לא נכנס כדי לאיים בהוצאת דיבה, שניים וחצי טוקבקים אחרי שהוא כתב משהו כמו “יאללה, ברינג איט און, אני מבטיח לענות לכל בחיוך :) :)”. טוקבקים בבלוג של חולדאי שטוענים שקיימים טוקבקים מזויפים נמחקים “כי זה פוגע במגיבים האחרים”, בעוד שטוקבקים שקוראים לתומכי דב חנין חארות נשארים. תסלח לי שאני לא מבינה, אני אשת עיתונות ואינטרנט ולא אשת פרסום, אבל מה הערך האסטרטגי של כל זה? מה זה אמור לשדר על חולדאי?

    למעשה זה מזכיר לי את הכתבה שעידוק כתב אז בכלכליסט על הבלוג האומלל של מקדונלדס — אשת הפרסום שגויסה לערוך את הבלוג הזה התגייסה עם מלוא הנוכחות האינטרנטית שלה לקרב, כולל הבלוג האישי שלה בקפה דה מרקר, אבל כשהגיבו לה שם אנשים עם מה שהם באמת חושבים על מקדונלדס, היא קיללה אותם ואת אורך הזין שלהם והתלוננה שהיא מקופחת ושיורדים עליה.

  14. רוני פ. on 31 באוקטובר, 2008 17:14

    דורה ק.

    כל מה שלא תשרבטי, גם אם לא יהיה לו שום קשר למציאות לא יהפוך אותו למציאות.
    אני לא הדובר שלו אבל אני כן עוקב אחרי העניינים, אז בואי נעשה סדר בשרבוטים:

    A. מי עויין ומי משדר עויינות: האם תומכי חולדאי הם אלה שכתבו חולדאי=היטלר? האם תומכי חולדאי הם אלה שפתחו קבוצה בפייסבוק שכותרתה – “לשרוף את חולדאי בעודו מפרפר”? האם תומכי חולדאי הם אלה שפתחו קבוצה של מאות אנשים ובה תמונות של נשים כעורות ותייגו אותן כרון חולדאי? את צודקת, זה ממש מופת של ענייניות וקור רוח.
    בבלוג של חולדאי לעומת זאת, אני רואה כל הזמן טורים של אנשי מקצוע עניניים מאוד – אדריכלים, אישי ציבור, אומנים, סופרים ואחרים, שמסבירים בענייניות למה לטעמם רון חולדאי הוא ראש העיר הטוב ביותר שהיה לעיר הזו.

    B. את החלטת שכל טוקבק “נרגן” הוא מבית מדרשו, וכל טוקבק “ענייני” הוא מבית מדרשכם. ממתי את חולשת על נבכי האיי פי של כל גולש, מניעיו, ומי עומד מאחוריו?
    או שמא גם את נופלת בפח האומלל שלפיו “אם-אתה-בעד-חולדאי-בטח-משלמים-לך”.

    C. אני גם לא איש עיתונות אבל אני גולש אינטרנט וגם עובד בתחום באופן עקיף. אז את תסלחי לי שאני מלמד אותך, אבל החברה הזו שעליה את מלכלכת בשם האידואולוגיה האדומה שלך עשתה כמה דברים “אסטרטגיים” עם תוצאות ברורות. לא, אני לא עובד שם, כן, אני חבר של אדם וכבר אמרתי זאת.

    ההבדל בין המקרה של מקדונלדס שניהל אותו משרד פרסום כושל ואכן היה אומלל הוא הבדל כה תהומי שקשה להאמין שבכלל הבאת את הדוגמה הזו:

    שם, הבלוג נסגר והלקוח ניזוק. כאן, הבלוג (למיטב ידיעתי) עם טראפיק גדול מאוד, מביא תכנים מצויינים ורלוונטיים מדי יום ומעורר עניין, והלקוח מוביל באופן חד בסקרים. אגב, אין ספק שפעילותו קשה מאוד בגלל שהאינטרנט הוא מגרשו הביתי שלא יריביו. זה כמו לקחת (מחילה על ההשוואה) את צה”ל להלחם במארג’ עיון – הוא גדול וחזק ומסורבל ומחוייב לכללים ולחוקים, היריב, קטן, גרילאי, לא מחוייב לכלום.

  15. נויף on 31 באוקטובר, 2008 20:55

    רוני,
    אני אשמח לשמוע את כתב ההגנה שלך על הפרויקט הנוסף של אדם שוב בבחירות האלה:
    http://www.tlvote.org.il
    האתר שרק אחרי ש”חשפו אותו” נזכר להוסיף לאתר האודות שלו שהוא ממומן ע”י חולדאי. האתר שעדיין מעיד על עצמו ש”למרות דיעותינו הפוליטיות, האתר שאנחנו מקימים הוא אובייקטיבי ונטול פניות ומנוסח בשפה חדשותית נקייה מהטיות.”
    אני מציע שתקרא שם כמה פוסטים ותגיד לי מה אתה חושב על זה.

  16. נויף on 31 באוקטובר, 2008 21:22

    ג’וני,
    טקסט טוב ומעניין, ואני חושב שעמדת על כמה הבדלים עקרוניים ב”מלחמת האינטרנט” בין חולדאי לבין חנין.

    אבל אני חושב שבכל זאת פספסת בנקודה שאני חושב שרבים מתומכי חנין לוקים בה (ואני אומר את זה בתור תומך חנין).

    (ציטוט שלך) “גם מי שיצביע עבורו [חולדאי] יצביע מתוך תחושה שאין טוב ממנו. אפשר למצוא מי שידבר בעד ראש העיר הזה, כמובן, אבל אי אפשר למצוא מי שיהרג בשבילו”

    זה אולי לא נחמד להודות, אבל זה נכון: יש אנשים רציניים בתל אביב שחושבים שחולדאי ראש עיר מצויין, והם יצביעו עבורו בגלל שהם חושבים שהוא ראש עיר מצויין. נקודה. אנחנו קצת נוטים לזלזל בצד השני. כאילו אצלנו מצביעים רק בגלל היתרונות של המועמד שלנו, ובצד השני רק בגלל החסרונות של המועמדים האחרים.

    בבועת האינטרנט התל אביבית יש באמת מעט אנשים שמדברים בזכות חולדאי. אבל יש עיר שלמה והרבה מאוד תושבים מעבר לאינטרנט ול”שכירי החרב”. יש אנשים, ואני דיברתי עם לא מעט כאלה, שיצביעו חולדאי בלב שלם. אני לא יודע אם הם אוהבים אותו, אבל הם משוכנעים שהוא ראש עיר מצוין.

    אני חושב שם טועים. אבל אני לא חושב שהם לא קיימים.

  17. דורה on 31 באוקטובר, 2008 21:29

    רוני, אתה טוען שאנשי הקמפיין של חנין פתחו את הקבוצה המטופשת בפייסבוק כחלק מאסטרטגיית הבחירות? כי אם לא, אני לא מבינה מה הקשר.

  18. דורה on 31 באוקטובר, 2008 21:34

    אוי, פספסתי את “האידיאולוגיה האדומה שלך”. לולז. ואני עוד עונה לך ברצינות. אדוני הסנטור, אני לא ומעולם לא הייתי, נשבעת באמא’שלי.

  19. רוני פ. on 31 באוקטובר, 2008 22:14

    לא דורה, אני טוען שכפי שאני לא יודע מי פתח את הקבוצות האלה, מי כתב חולדאי=היטלר, מי חילל את קברי הוריו, אצטרה אצטרה, כך את לא יודעת מי עומד מאחורי טוקבקים שלכאורה תומכים בצד השני.
    אבל למרות שאת לא יודעת, את מציגה זאת כאקסיומה ומשייכת אותם לאדם ספציפי ולעובדיו בעוד שסביר להניח, לפחות אחרי שראיתי חלק מהטוקבקים האלה, שהם ממש, אבל ממש לא עומדים מאחוריהם. (הם פשוט אינטיליגנטיים הרבה יותר מהעילגים בטוקבקים האלה).

  20. מפצח גרעינים on 1 בנובמבר, 2008 12:54

    די, אדם. כולם יודעים שזה אתה שם.

  21. שחר לנגבהיים on 2 בנובמבר, 2008 02:19

    יש טוקבקים נלהבים שעוסקים בטוקבקים מזוייפים לכתבה שעוסקת בטוקבקיסטים שמטקבקים תוך זיוף נלהבות, וחוזר חלילה. האינטרנט, הוא מכיל את עצמו בתוכו.
    שעשוע.

  22. אלעד-וו on 3 בנובמבר, 2008 21:02

    but, but, someone is wrong on the internet!

  23. אכמו on 7 בנובמבר, 2008 02:21

    קצת באיחור, אבל למה לא: כפי שנאמר קודם, עד כמה שקשה לתפוס את זה ממחנה חנין, יש אנשים שהולכים להצביע לחולדאי כי הם חושבים שהוא ראש עיר מצוין, לא בהצבעת “אין משהו יותר טוב” (ואני ביניהם). ולמה לא שומעים אותם באינטרנט, או בכלל? לא יכולה לענות בשם כולם, אבל תשובה אפשרית אחת: לאור התפיסה שהוא ראש עיר מצוין, ההרגשה היא שאין צורך לעשות רעש או להשקיע ממאמצים בלשכנע אחרים, כי הוא עומד לנצח גם בלי זה. גם אם אתה אוהב את החנווני שלך, אתה יוצא להגן עליו רק כשאתה מרגיש שהוא נמצא בסכנה.

  24. שי on 7 בנובמבר, 2008 17:40

    “הבעיה הגדולה היא שלראש העיר הנוכחי אין מחנה, אין תמיכה עממית”

    לו זה היה נכון, לא הייתה בעיה, כי לא היה לו כל סיכוי להיבחר.
    לא בדקתי בזמן האחרון, אבל למיטב ידיעתי חולדאי כרגע מנצח בבחירות בסקרים. להזכירכם, על מנת לנצח בבחירות צריך להשיג יותר תמיכה מכל מועמד אחר.
    זו בדיוק הבעותיות של הבלוגוספירה שניסיתי להצביע עליה בתגובות אחרות בבלוג הזה.
    יש אחוזים רציניים מאוכלוסיית תל-אביב שהולכים להצביע לחולדאי. כנראה שיותר מאשר לדב חנין. למה? גם אני לא יודע למה, אני לא חושב שהוא היה ראש עיר טוב. אני בטח לא אצביע בשבילו (אגב, גם לא לחנין), אבל עובדה, זו המציאות וצריך להתמודד איתה.

  25. ג'וני on 7 בנובמבר, 2008 18:13

    אכמו, תפסיקי לקלקל לי כל הזמן עם ההגיון הבריא שלך.

    שי, הסיבה היא שחולדאי הוא ראש העיר הנוכחי, ותל אביבים לא נוהגים להחליף את ראש העיר שלהם. כמו שאומר אבא שלי, תל אביבי לפי מוצאו: המשרה הכי בטוחה בארץ היא ראש העיר של תל אביב. יתרה מכך, חולדאי אינו ראש עיר נוראי והמתחרים שלו לא מציגים רקורד מקצועי שיסמן למצביעים השמרנים יותר שהם אלטרנטיבה טובה ובטוחה. ועם זאת אני עומד מאחורי מה שאמרתי: גם אם רוב המצביעים יבחרו לא להמר במשרת ראש העיר — ואולי טוב שכך — לחולדאי, שאינו ראש עיר טוב, אין מחנה ואין אוהבים רבים.

  26. ג'וני on 7 בנובמבר, 2008 18:20

    נויף, אם עוד כאן: גם אני מכיר אנשים שיצביעו לחולדאי בלב שלם. אני גם מכיר אנשים שיצביעו לחנין, ולא יעשו את זה בלב שלם, משום שהם יודעים שהם מחליפים ראש עיר בינוני אבל לא מסוכן במישהו שאין לו רקורד של עשייה ניהולית ברמה כזאת. ולא קל לנהל עיר כמו תל אביב.

    וזאת בדיוק הבעיה: אם אתה תל אביבי שלא מתעניין בעתיד העיר או באופי שלה, וחושב רק על כמה יפות המדרכות באבן גבירול ואם יש חנייה וכמה קנסות מקבלים, אתה לעולם לא תבחין כמה חולדאי מסוכן לעיר הזאת.

  27. על הקקי של נגב קרמיקה | חדר 404 • הבלוג של עידו קינן on 2 בפברואר, 2010 15:08

    […] הארכיון: • תגובה מהממת!!!!! • מלחמת האותנטים • מקבלוג: פוסט מורטם • אריה ניר והטוקבקים • די ללכלך […]

פרסום תגובה