הוט נגד העיתונאים: שמישהו יפנה לבורר (טור מ-3/2009)
הוט כועסים על האינטרנט. מה זה כועסים? זועמים. לא סתם זועמים: רותחים. עובדה, מישהו שם דיווח (בזעם!) לאתר הברנז’ה אייס שהפרק השלישי בעונה השנייה של הבורר כבר הגיע למרתפיו החשוכים של האינטרנט ומחליף שם ידיים מיוזעות. לפי הוט, 24 אלף גולשים הורידו את שני הפרקים הראשונים, שהיו זמינים לצפייה ב-VOD, ו-6000 הורידו את הפרק השלישי (תעשיות הקולנוע והטלוויזיה האמריקאיות ישמחו לשמוע שהוט מצאו דרך קסמים למדוד בדיוק של אלפים בודדים כמה אנשים הורידו כל פרק). ומאחר שהפרק השלישי טרם שודר במועד הפרסום, הוט חושדים שהמדליף הוא עיתונאי טלוויזיה, מאלה שקיבלו את שלושת הפרקים לצפייה מקדימה. בהוט, נמסר בידיעה, “מדגישים כי מדובר בעבירה על החוק ופועלים בימים אלו נמרצות כדי למצות את הדין עם העבריינים”.
עיתונאים מושחתים, פיראטים אנונימיים, מעילה באמון, עבירות פליליות, סקס סמים ורוקנרול – בפרק הזה יש הכל. חבל רק שהוא משודר בשידור חוזר. לפני שנה וחצי שלח רון וינברג מיחסי הציבור של הוט הודעה לעיתונות על “מספר שיא של הורדות לא חוקיות של ‘הבורר’ באינטרנט….”. גם אז, ימי שידור העונה הראשונה, נטען שפרקים שטרם שודרו הגיעו לאינטרנט, לאתר tvnetil.com. “על אף העובדה שזה לא חוקי וקצת מעצבן… ישנו צד מאוד חיובי שמראה כמה הסדרה באמת מצליחה”, כתב וינברג, צירף לינקים להורדה, הראה שאחד מהם הוּרד למעלה מ-12 אלף פעמים וסיכם: “מדובר בהישג ובעוד הוכחה לכך שהסדרה היא להיט. מספר הורדות שכזה לסדרה ישראלית”.
גם אז, בידיעה שפורסמה ב-ynet, האשימה הוט את עיתונאי הטלוויזיה. אלא שגם אז וגם היום מדובר בספקולציה נסיבתית קלושה ונטולת ביסוס ראייתי. ובהיעדר ראיות, יודע כל חוקר מתחיל, או מי שראה חוקרים מתחילים בסדרת טלוויזיה, צריך לחפש את האינטרס. כמו, למשל, אינטרס של חברת טלוויזיה שרוצה לקבל יחסי ציבור חינם לעונה חדשה של סדרה שלה. ובאותו חוסר אחריות משמיץ בו הוט מפנה אצבע מאשימה כלפי עיתונאים, אותו חוקר מתחיל יכול להפנות אצבע מאשימה כלפי את הוט עצמה, שאנשיה “פועלים בימים אלו נמרצות”, כפי שוודאי פעלו נמרצות גם בעונה הראשונה, לחקור, למצוא את האשם ולהגיש נגדו תלונה לרשויות הברנז’ה.
(פורסם במקור במגזין רייטינג, 18/3/2009)
תגובות
תגובה אחת לפוסט “הוט נגד העיתונאים: שמישהו יפנה לבורר (טור מ-3/2009)”
פרסום תגובה
עליך להתחבר כדי להגיב.
לא יודע איך זה בהוט אבל כל הסקרינרים שיס שולחת לעיתונאים מלווים בכתובית “למטרות צפייה בלבד” המופיעה לכל אורך הפרק כך שאם עותק כזה מגיע לאינטרנט אפשר מיד לדעת שמקורו הוא עותק שנשלח מהחברה.
הדיבורים בברנז’ה הם בכלל שרשף לוי הוא זה שלכאורה הפיץ את הפרקים באינטרנט כי הוא פשוט רצה שכולם יצפו בסדרה.
בכלל, לפני שחברת טלוויזיה מתחילה להאשים עיתונאים שתחפש היטב אצל גורמים בחברות ההפקה, אולי שם יש עובד נלהב שרצה לתת לאנשים הצצה מוקדמת, יש גם בתי עריכה שמשם אפשר להשיג עותקים. בקיצור, יש הרבה מקומות בשרשרת המזון ויש כמובן את העומדים בראשה.