איך לשדרג את הדואר לשירות מודרני באמצעות טכנולוגיה // עברייני רשת


עידו קינן, ג’וני זילבר

עברייני רשת. קליק לארכיון המדור. צילום: Lydia (cc-by), עיבוד: חדר 404

על גסיסתו של הדואר דיברנו בטור הקודם, שבמחווה לנושאו התפרסם באיחור של כמה שבועות. סיכמנו שכדי שהדואר ישרוד הוא חייב להתקדם, לרתום לטובתו את הטכנולוגיה ולהפוך יריב ראוי למתחריו. כאן נציע תוכנית לייעול הדואר, שכוללת ממשק מקוון חכם בין הדואר לבין לקוחותיו.

שינוע מידע וחפצים. בבסיסו, הדואר הוא שירות שמקבל מהשולח מידע או פריט פיזי וכתובת נמען, ומעביר אותם לאותה כתובת. בתהליך הזה יש כמה דרישות יסוד בעייתיות: השולח צריך להגיע לתיבת הדואר או, במקרה של דואר מהיר, רשום או חבילה, לסניף הדואר; השולח צריך לדעת את כתובתו העדכנית של הנמען; הדוור צריך להצליח לקרוא את הכתובת; הדוור צריך לאתר את הכתובת; הדוור צריך למצוא את התיבה הנכונה; דבר הדואר צריך להיכנס לתיבה; אם לא נכנס, הדוור צריך להשאיר הודעה לנמען ולהחזיר את דבר הדואר לסניף לפני שהנמען מגיע אליו, והנמען צריך להגיע לסניף.

כתובת פיזית זה כל כך שנה שעברה. בתחילת 2013 הורחב המיקוד בישראל מחמש לשבע ספרות, עם פוטנציאל של יותר מעשרה מיליון מיקודים – יותר ממספר האזרחים בארץ. בהתחלה חשבנו שזו הפרזה. אחר כך הבנּו שמדובר בהברקה: כתובת פיזית פוגעת בפרטיות כשהיא חושפת את מקום מגוריו של הנמען לכל מי ששולח לו דואר, ומעבר דירה מחייב עדכון של אנשים וגופים שמתקשרים עם הנמען באמצעות הדואר. את הכתובת הפיזית אפשר להחליף בכתובת-וירטואלית חד-ערכית קבועה, כמו מספר בן שבע ספרות או כתובת אימייל, ומדוייקת לרמת הנ”צ.

במקום לרשום על המעטפה כתובת ארוכה, שטעויות עלולות ליפול בה ולא בטוח שהיא עדכנית, אפשר יהיה לרשום את כתובתו-הווירטואלית של הנמען (או להדפיס את גירסת קוד ה-QR שלה מאתר הדואר), והמכתב יגיע ליעדו. כאשר הנמען יעבור דירה, הוא יצטרך לעדכן רק את רשות הדואר, שתשייך ברשומותיה את הכתובת-הווירטואלית לכתובת הפיזית החדשה, ומאותו רגע תעביר אליה את המכתבים. מכתבים מתקופת החפיפה שהגיעו לכתובת הפיזית הישנה ישולשלו בחזרה לתיבת הדואר ויישלחו מחדש לכתובת העדכנית. פריטי דואר לאדם מסויים שממשיכים להגיע לכתובת לא נכונה ולהיות מוחזרים לתיבת הדואר יקפיצו התרעה בסניף דואר, והפקיד האחראי ייצור קשר עם הנמען כדי לברר את כתובתו העדכנית.

הכתובת-הווירטואלית תשמש גם כשם המשתמש של האזרח באתר הדואר, והוא יוכל לקשר אותה לפלטפורמות תקשורת נוספות (אימייל, סמס, פקס, הודעת משיבון, תזכורת באפליקציה, נוטיפיקציה בפייסבוק ועוד).

דוור. איור: vectatory (cc-by-nc-nd)

דבר דואר. נייר ועט הם לא כלים הכרחיים לכתיבת מכתב, ופותח מעטפות הוא לא כלי הכרחי לקריאת מכתב. הדואר החדש יגשר בין העולם הדיגיטלי למוחשי – השולח יוכל לשלוח טקסט דיגיטלי וקבצים לנמען, גם אם אין לנמען אימייל. ולהיפך: הוא יוכל לשלוח מכתב מנייר שיתורגם לקובץ דיגיטלי – תמונה סרוקה או טקסט דיגיטלי, שהומר באמצעות תוכנה או פקיד דואר. הבחירה באיזה פורמט לשלוח את המכתב תהיה בידי השולח והבחירה באיזה פורמט לקבלו – בידי הנמען, שיוכל לקבלו בכל אחת מהפלטפורמות שמקושרות לכתובתו-הווירטואלית. חברות וארגונים ממשלתיים ישמחו לבטל את עלויות הנייר, ההדפסה, ההכנסה למעטפה, הדפסת הכתובת והשליחה של מכתבים פיזיים, ולשלוח הודעות דיגיטליות בתעריף מופחת. נמענים ישמחו להיפטר מהנייר שמציף את הבית והולך לאיבוד במגירות, ולהמירו בקובץ דיגיטלי זמין וחפיש.

בתחילת העשור שעבר הפעילה רשות הדואר שירות מסורבל בשם “דואר-טק“, שבו הנמען מתקשר לדואר ומקבל כתובת אימייל זמנית. השולח שולח אימייל לאותה כתובת, והנמען מקבל אותה מודפסת במכתב או מפוקססת. שירות נוסף היה “מברקים באינטרנט” – השולח מזין את המסר באתר הדואר, וזה מדפיס את המסר ומעביר אותו לנמען באמצעות שליח.


בול. אם מדובר במכתב לחו”ל, צריך לברר את התעריף לאותה מדינה. אם מדובר במכתב פיזי כבד או חבילה, צריך להחזיק בבית מאזניים כדי לשקול אותם, ולחשב כמה בולים צריך. אם אין בולים בבית, צריך ללכת לסניף הדואר לרכוש אותם. בדואר החדש אין בולים – באתר הדואר משלמים על המשלוח (או בוחרים באפשרות “איני יודע כמה לשלם”), מקבלים מספר פריט וכותבים אותו על המעטפה. כשהחבילה תגיע לסניף הדואר היא תישקל, התעריף ייקבע והסכום החסר ייגבה מחשבון הדואר של השולח.

שירותי הדואר הממלכתיים בשוודיה ובדנמרק התנסו כבר בתחילת העשור בהחלפת הבולים בתשלום מקוון. שולחי המכתבים סימסו למספר ייעודי וקיבלו בחזרה קוד, שאותו כתבו על החבילה.


תיבת הדואר וסניף הדואר. אנחנו לא צריכים ללכת לתיבת הדואר או לסניף כדי לשלוח דואר. על תאי הדואר הפרטיים באזורים הפרבריים-כפריים בארה”ב מותקנים דגלים. השולח מכניס את הדואר היוצא לתא הדואר שלו עצמו ומרים את הדגל. כשהדוור עובר במסלול החלוקה שלו, הוא עוצר ליד התאים שדגליהם מורמים, אוסף את הדואר ולוקח אותו לסניף. אנחנו מציעים דגל וירטואלי: כאשר יש לנו דואר לשלוח, נניח אותו בתא הדואר הביתי שלנו ובאתר הדואר נקליק על “יש לי דואר יוצא”. הדוור שאחראי על אזור המגורים שלנו יקבל את המסר ויאסוף את הדואר בסיבוב הקרוב. אם נקליק “יש לי דואר יוצא דחוף”, יצא שליח במיוחד לאסוף את המכתב, והתשלום על השירות המיוחד ייגבה מחשבוננו. ולגבי הסניפים, הם ישדרו לאתר בלייב את מספר הלקוח שמטופל כרגע, את מספר הלקוח האחרון שנשלף מהמכונה ואת זמן ההמתנה המשוער, כשכל אחד יוכל לשלוף מספר מרחוק באמצעות האפליקציה, ולקבל התרעה כמה דקות לפני שתורו מגיע. אבל זה רק לאנשים חובבי פיזיות, משום שאת רוב הפעולות שאפשר לעשות בסניף לא באמת צריך לעשות בסניף.

הדואר בפיצריה. במקום ללכת לסניף או לזמן את הדוור, אפשר להשתמש בסניף דואר אד-הוק כגון פיצריה שפתוחה עד אחת בלילה. השולח משאיר את החבילה שם והנמען אוסף אותה בשעות יותר נוחות מאלו המוגבלות של הדואר.

קבוצת מאמאזון מרקט רמת גן-גבעתיים מבצעת ניסוי בשירות הישראלי dropic, שבו מקומות ציבוריים מוסכמים מראש משמשים כסניפי דואר חלופיים. מה עושים כשהנמען והשולח לא באותה עיר? חברי הקהילה יכולים לקחת איתם את החבילות אם הם ממילא נוסעים מכאן לשם. מי שלוקח חבילה מקבל נקודת זכות, שאיתה הוא יוכל לשלם כשהוא יצטרך לבצע משלוח דרך דרופיק.


מכונית של אאוטבוקס. צילום: Adam Fagen (cc-by-nc-sa)

הדואר בדרך. זה השלב המסתורי, הקופסה השחורה של הדואר: איפה נמצא המכתב? האם הגיע לסניף הדואר? האם יצא כבר באוטו האדום? שמא הוא כבר בידיו של הדוור, או אפילו בתוך התא של הנמען? האם, לכל הרוחות, הצ’ק באמת בדואר? ובכן, מסתורין לא עוד: בכל שלב במסלול, מספר פריט הדואר ייסרק, ודיווח יישלח הן לשולח והן לנמען – “המכתב בסניף השולח”, “המכתב הגיע לסניף הנמען”, “הדוור מוביל את המכתב”, “המכתב הונח בתא הדואר”. איך? בפלטפורמת התקשורת המועדפת מבין אלו המקושרות לכתובתם-הווירטואלית.

חברת Traveling Mailbox מציעה לסרוק את מעטפות המכתבים שממוענים ללקוחותיה, ולמייל אליהם את הסריקה.


הדוור המבוזר. אין סיבה שהדואר ישלם לאדם שיסע במיוחד עם חבילה מהשולח לנמען, כשהוא יכול לבזר את המשלוח לרצים, רוכבי אופניים ונהגים שממילא עושים את אותו המסלול. כמו בכל שירות מקוון מכובד שמחבר בין לקוחות וספקים, השולחים והנמענים ידרגו את השליחים, כדי שמשתמשי השירות יוכלו לבחור שליח שזוכה לציון אמינות גבוה. שירות כזה יכול להתרחב לשירות הובלות – מישהו שמצא ספה ברחוב, קיבל אותה ממישהו שהציע אותה למסירה באינטרנט או רכש אותה בחנות רהיטים, יוכל לחפש באמצעות השירות הזה מוביל ולקבל את הספה הביתה במחיר שלא יכול היה לקבל בדואר הישן.

השירותים RideShip ו-Kanga מחברים בין אנשים שרוצים להעביר חבילה ממקום למקום לבין אנשים שמוכנים להסיע אותה ליעדה תמורת תשלום. השולחים מעלים מסלול רצוי והצעת מחיר, והמסיעים בוחרים חבילה משתלמת ומובילים אותה. Gett, הסניף הניו יורקי של גטטקסי, מאפשר למשתמשיו להזמין מוצרים – כוס קפה, זר פרחים או טייק אוויי ממסעדה – שיגיעו אליהם עם המונית שהזמינו, בתעריף של 10 דולרים נוסף על מחיר המוצר.


מה במעטפה? ברגע שהמכתב מגיע לידי הדוור, הנמען יודע שיש דבר דואר בדרך אליו, ויודע מי השולח. אבל מה יש שם? הוא יצטרך לחכות עד שדבר הדואר יגיע. או שלא: משתמשים שיבחרו בכך יוכלו לקבל סריקה של המכתב או צילום של תכולת החבילה, שיישלחו אליהם ברגע שדבר הדואר הגיע לסניף הדואר השולח. אם הנמען רואה שהוא לא צריך את העותק הפיזי של המכתב, או שהחבילה מכילה דברים שאינו צריך, הוא יכול ללחוץ על כפתור “עצור!” באתר הדואר ולעצור את המשלוח. המכתב ייגרס, הפריטים יושלכו לפח או יימכרו במכירה פומבית, וזיכוי חלקי על המשלוח יחולק בין השולח לנמען.

ב-2010 פתחה פינלנד בפיילוט לאומי לפתיחת מעטפות, סריקת הדואר והמרתו לפדף. הסטארטאפ האמריקאי קצר הימים Outbox הציע שירות סריקת מכתבים ושליחתם לתיבת אימייל באפליקציה, כולל אפשרות של סינון ספאם (מכתבים פרסומיים בלתי קרואים), שליחת המכתב הפיזי במידה שהנמען מעוניין בו וגריסתו במידה שלא. מי שגרם לסגירת השירות בתחילת 2014, אחרי כשנה של פעילות, הוא מנהל שירות הדואר האמריקאי, פטריק דונהיו, שלדברי היזמים אמר להם שהוא רואה בשירות פגיעה בלקוחות שלו – לא תושבי ארה”ב, אלא 400 חברות הדואר הכמותי, שם מכובס לחברות שמציפות את התיבות בדואר זבל פיזי. המנהל הודיע ליזמים שלא יעבוד איתם, כשכל שעליו לעשות זה להורות לסניפי הדואר לא לכבד בקשות של לקוחות להעביר את מכתביהם אל אאוטבוקס (דובר הדואר הכחיש את הדברים). החברה עברה לשיטת עבודה של איסוף הדואר מתאי הדואר של הלקוחות באמצעות “אל-דוורים” (unpostmen), שם שעוקץ את דונהיו ושירות הדואר שבניהולו. אולם לבסוף הוכרעה אאוטבוקס על ידי העלויות ונסגרה.


מזכיר דואר אישי. אם המכתב שנפתח ונסרק הוא חשבון חודשי, הקלקה על “שלם עלי” תעביר לפקיד הדואר האישי שלי הוראה לשלם אותו מחשבון הדואר שלי. אם זו הזמנה לאירוע, הוא יזין אותו לקלנדר שלי. אם מדובר בפרסומת לדויטש הדברה, הוא יזרוק אותה לפח.

חברת Zumbox, שסיפקה תיבת אימייל מאובטחת שאליה חברות וגופים שלחו גירסאות דיגיטליות של מכתבי נייר, ואשר נסגרה באפריל, הציעה בין השאר שירות תזכורות לתשלום חשבונות. חברת Earth Class Mail, שמספקת שירות טיפול במכתבים, מציעה בין השאר שירות הפקדת צ’קים שהגיעו אל לקוחותיהם בדואר.


איך תרצה לקבל את הדואר שלך? בשיטה הנהוגה כיום, רק השולח יכול לקבוע איך הדואר יגיע לנמען – במשלוח רגיל, במשלוח מזורז או עם שליח עד הבית. בדואר החדש, הנמען יוכל לקבוע, עבור כל פריט דואר או באופן גורף, אם ברצונו לקבלם בזמן רגיל, תוך 24 שעות או בשליחות עד הבית – או המשרד, או המלון שהוא שוהה בו, או היער שבו הוא משתתף ברייב, או כל מקום אחר. הנמען יבחר את מקום הקבלה ואת המועדים הנוחים לו, והדוור יגיע לשם עם דבר הדואר. קבלת חבילות מסניף הדואר תתבצע ללא מגע יד פקיד דואר – הנמען יקבל קוד, שהקשתו תגרום לפתיחת דלת האשנב ומסירת החבילה באמצעות מסוע, כמו שמקבלים כסף בכספומט.

שירות Boxit של חברת פליינג קרגו הישראלית עובד עם חנויות מקוונות, ששולחות אליו את החבילות שהלקוחות מזמינים. הלקוח מקבל סמס עם קוד אישי, מגיע למיקום של הלוקר שאליו ביקש לשלוח את החבילה, מזין את הקוד ומקבל את החבילה ללא מגע יד אדם. ענקית קמעונאות הרשת אמזון הודיעה בסוף השנה שעברה שהיא עובדת על פיתוח מזל”טים שיטיסו את החבילות אל היעד במקום לשלוח אותן באמצעות הדואר או חברות משלוחים.


תשובה מהירה. הנמען יוכל לסרוק או להקליד את המספר הסידורי של המכתב וללחוץ “השב”, והאתר ינפיק לו מספר סידורי חדש למכתב תשובה. הוא יוכל לשלוח אותו בלי לציין עליו את כתובתו ואת כתובת הנמען, ואתר הדואר יתעד את שרשור חליפת המכתבים הזאת, ממש כמו בתכתובת אימייל.

מוזמנים להמשיך את הדיון כאן בתגובות או בפייסבוק:

(תודה לקוראים שרעיונותיהם נתנו לנו השראה: אורי גיל, ליאור רותם גורדון, נאווה ענבר, ג’ודי ואן דר לוין, רועי רון, יאיר קיבייקו, אסף מגידש, אהרן פוירשטיין, עופר הבר, טום כספי, טל דלברי, משה הלוי, עמית נתנאל, טל וינוגרד, נועה אור פלג, טל אקשטיין, זוהר מסד, בן קול, דורון וידר, מאיר קוטליאר, איתי מוזס-חי נתנאל, טד קצ’ינסקי, אסף ק. דקל, אלעד בוכריס, סיעורה זנגביל יוחאי, שלי דובילנסקי, ענת אבישר, יובל “ריל” עופר, כנרת פלד אמירי, יהונתן קלינגר ונריה בר-לבב)

ג’וני זילבר ועידו קינן עובדים יחד כבר יותר מדי שנים. הטור התפרסם במדורם “עברייני רשת” במוסף “גלריה שישי” של “הארץ”, 29.6.2014

תגובות

תגובות

Powered by Facebook Comments

תגובות

5 תגובות לפוסט “איך לשדרג את הדואר לשירות מודרני באמצעות טכנולוגיה // עברייני רשת”

  1. אמיר אהרוני on 30 ביוני, 2014 11:02

    אתם יכולים בהזדמנות לכתוב גם איך לכבוש את הר הנמר באמצעות אסטרטגיה?

  2. nachum37 on 3 ביולי, 2014 08:59

    זה נשמע כמו תיאור עתידני של הדואר בעוד 100 שנה, ובטח בארץ זה לא יקרה קודם

  3. תעריפי הדואר פשוט החליטו לעלות בספונטניות בלי להודיע לאף אחד אז אין על זה עדכון באתר - חדר 404 on 1 בפברואר, 2015 16:13

    […] דואר ישראל ממשיך להוכיח שהוא עוד לא הגיע לשלהי המאה ה-20, שלא לדבר על תחילת המאה ה-21. […]

  4. ככה גורמים לבנק אגוד לתת כתובת אימייל לפניות הציבור - חדר 404 on 15 באפריל, 2015 10:21

    […] בול ומעטפה, ללכת לשים את המכתב בתיבת הדואר, לקוות שדואר ישראל יצליח להביא אותה ליעדה, לחכות שבבנק יקבלו אותה בלי […]

  5. » “הסוס לא אוכל סלט מלפפונים”: תולדות הטלפון, מהעברת צופרי ספינות ועד אמוג’י on 31 בדצמבר, 2016 07:07

    […] היום אנחנו צריכים לחכות רק ימים, ולפעמים שבועות, עד שדואר ישראל יביא את המכתב לנמען, אבל יש לנו חלופות, לרשות הדואר, למכתב וגם לשפה […]

פרסום תגובה