🕵️ ראש ה-NSA לשעבר רוצה שנשתף את הממשל במידע על הסייברמתקפות נגדנו

“טכנולוגיה מכפילה את עצמה מדי שנתיים. מידע ייחודי מכפיל את עצמו כעת מדי פחות משנה. המשמעות היא שניצור יותר מידע השנה מאשר בחמשת אלפים השנים האחרונות יחד. עשר המשרות המבוקשות ביותר שהצעירים מחפשים היום לא היו קיימות לפני עשור. לפני עשר שנים יצא האייפון. היום אנשים רצים לאייקלאוד, לאפליקציות. מה כל זה אומר? זה אומר שאנחנו מלמדים ילדים בבי”ס עבור טכנולוגיה שלא נוצרה, על עבודות שלא קיימות, לפתור בעיות שאנחנו לא יודעים שהן בעיות. הזדמנויות עצומות. אנחנו חיים בזמנים אקספוננציאליים”. כך פתח את דבריו קית’ אלכסנדר במסגרת נאומי 8 הדקות באירוע Rethink Cyber ב-25.7.2017, במסגרת שבוע הסייבר 2017.

אלכסנדר יודע משהו על סייבר, התפוצצות המידע ובעיות שאנחנו לא יודעים שהן בעיות. הוא כיהן כראש ה-NSA שמונה שנים כשאדוארד סנואודן הדליף לעיתונות מסמכים מהארגון שחשפו את העומק, ההיקף והיכולות הטכנולוגיות של ארגון הביון האמריקאי, ואת ההטעיות והשקרים של בכירי סוכנויות הביון, לא רק בראיונות ובנאומים אלא גם בדברים שאמרו לסנאטורים וחברי בית הנבחרים, בין השאר בעדויות בשבועה. חודשים ספורים לאחר מכן ביקש אלכסנדר לפרוש מהתפקיד. כיום הוא עומד בראש חברת הסייבראבטחה שהקים, איירוננט סייברסקיורטי.

“אם תחשבו על מה שיבמ עשו עם ווטסון – הם שיחקו ג’פרדי נגד כמה מהשחקנים המוצלחים בעולם וניצחו”, אמר אלכסנדר. “מה שהם עשו בקהילה הרפואית מרתק. אם אבחנו אצלך סרטן מוח יש לך 14 חודשים לחיות פלוס מינוס חודשיים – כי זה הזמן שלקח לחשב את הקרינה והכימותרפיה שאתה צריך. עם ווטסון זה ירד מ-30 יום לתשע דקות. הטכנולוגיה הזאת שנוצרת, שיתוף הפעולה, המידע הייחודי, ישנו את העולם שקיים היום. זה מרתק. אני מקווה שנגיע לבניית עין תלת-ממדית, פתרון לסרטן, בניית עמוד שדרה. לא נוכל להאט. אבל עם כל זה מגיעה פגיעויות עצומות. רק לפני עשור יצא אייפון והיתה מתקפה על אסטוניה. אני לא מאשים את אפל אבל מעניין לציין את התזמון. כראש ה-NSA, גם אני הואשמתי בדברים כאלה. כשחושבים על זה, מדינה תקפה – רוסיה, שנה אחר כך גאורגיה הותקפה באותה מתקפה, כשכוחות רוסיים נכנסו לשם, במקביל הותקפו הבנקים והממשלה במתקפות סייבר. ב-2008 הותקף משרד ההגנה האמריקאי על ידי רושעה. האשמה הוטלה על רוסיה. באופן אירוני, זה הוביל להקמת פיקוד הסייבר. הם עזרו לי לקבל את הכוכב הרביעי שלי [אלכסנדר קודם בדרגה לגנרל ומונה לראש פיקוד הסייבר החדש ב-2009, ע”‘ק], תודה רבה! הכל מסתדר לטובה, נכון? ב-2012 היו המתקפות ההרסניות – ארמקו הסעודית, וכו’ וכו’ וכו’. סייבר משמש עכשיו כאלמנט של עוצמה לאומית, וזה לא ייפסק”.

“לפני כחודש וחציתי הייתי באירוע דומה בסינגפור. שמונה דקות הנאום שלי עסקו בתופעה של יכולות סייבר ברמה מדינתית שמגיעות לאינטרנט והופכות לסחורה ולנשק, ואיך להתמודד עם זה. למחרת בבוקר הייתי בלונדון ו-WannaCry יצאה”, סיפר מייסד-שותף ומנכ”ל חברת הסייבראבטחה טים אייט, נדב צפריר, והראה צילום של שערי עיתונים על מתקפת הכופרה המסיבית שהדביקה מאות אלפי מחשבים ב-150 מדינות בעולם. וואנהקריי התבססה על פירצות אבטחה אפס-ימים (zero-day) שהקבוצה המסתורית The Shadow Brokers גנבה מה-NSA, הארגון שאלכסנדר עמד בראשו בזמן שצפריר היה מפקד המקבילה הישראלית, יחידה 8200 של צה”ל.

“היה לוואנאקריי כל מה שצריך כדי להגיע לכותרות”, אמר צפריר, “היא הגיעה לתפוצה רחבה ופגעה בהרבה אנשים. למרבה הצער היא גרמה לנזק אמיתי – בתי חולים בבריטניה שותקו, ניתוחים נדחו, ובכנות, כל זה קרה בגלל מתקפה די חובבנית. היתה כתבה בניו יורק טיימס, יש אנשים שטוענים שזה מסך עשן למתקפות אחרות שעשו שימוש באותן פירצות, שלכאורה שאדוברוקרז הוציאו מה-NSA. התוקפים לקחו בסך הכל 200 אלף דולר, כמובן שהנזק היה הרבה יותר גדול. אבל זה רק חלק ממה שאנחנו מדברים עליו בשנים האחרונות – זה אסימטרי ובלתי צפוי. אריק שמידט אמר ש’האינטרנט היא הדבר הראשון שהאנושות בנתה שהאנושות לא מבינה, הניסוי הכי גדול באנרכיה שאי פעם היה’. האם אנחנו מוכנים לעולם ההיפרמחובר הזה שנחווה בשנים הקרובות?”

“במבט לאחור”, חוזה-קובע צפריר, “2016 תיתפס כשנה מהפכנית בסייבראבטחה. כי ב-2016 השינוי הוא שהמדדים לא באמת סופרים את הנזק, זה כבר לא כמה, אלא מה נתון בסכנה. התוקפים הולכים על היסודות של החברה: 2016 התחילה עם אוקראינה עם תשתית החשמל, ואז בנגלדש – מערכות העברת כספים דיגיטליות, ואז לאינטרנט עצמה, עם המתקפה על DYN[, ספקית שירותי ה-DNS], עם הרושעה מיראי, ולבסוף הבחירות בארה”ב – וואו. ואחת המתקפות שלא פורסמה מספיק היא על ספקית החתימות האלקטרוניות DocuSign, וכשעושים זומאאוט השאלה היא לאן זה לוקח אותנו. מה יקרה כש-IoT יהיה מאוד נפוץ? האם יש לנו מה שנדרש לתמוך בהתמזגות של הסייבר עם המערכות הפיזיות שלנו בשנים קרובות?”

“מה שכולנו יכולים לעשות זה ליצור מערכת חדשה, שתהיה יותר בת הגנה, פשוטה ומשולבת. זירקו את האייפונים שלכם!”, צחק אלכסנדר, שהארגון שבפיקודו גרם לרבים לאבד אמון בטלפון הסלולרי כמכשיר לניהול תקשורת אישית, פרטית ואינטימית. “אם נוכל להגן על רשת של חברה ולקחת את המידע שפוגע ברשת הזאת ולשתף אותו. […] הצעד הראשון הוא למצוא דרך לחלוק מידע בין חברות במגזרים במהירות רשתית, שיאפשר להגן על רשת, על מגזר, במהירות רשתית. זה חייב להיות במהירות רשתית. אם נעשה זאת, אפשר להתחיל להבין מי מתקיף ומה הוא מנסה לעשות. חשוב מכך, אפשר לעשות צעד נוסף – להתחיל לבנות את מה שנדרש כדי להגן על מדינה ולעבוד עם בני ברית. כיום, אם מישהו תוקף את הרשת של החברה שלכם, עליכם להגן עליה בעצמכם. זה מה שאנחנו עושים היום – כל חברה מגינה על עצמה ואז משתפת את המידע ידנית. אם מגזר האנרגיה ומגזר הפיננסים מותקפים, הם יכולים לשתף זה את זה, וחשוב מכך, את הממשל”.

אם בתפקידו הקודם הוא אסף מטעם המדינה כמה שיותר מידע באמצעים נסתרים, עכשיו אלכסנדר מציע לעשות זאת בגלוי ובהסכמה. “אם מדינה תוקפת אתכם, אין לכם יכולת לתקוף בחזרה. זה לא חוקי. אז מי יעשה זאת? זו חייבת להיות הממשלה. אבל אם הממשלה לא רואה את זה היא לא יכולה לעשות את זה. יש לנו היכולת הטכנית לעשות זאת היום. אם נעבוד יחד עם חברות בתוך מגזרים, בין מגזרים, עם המדינה שלנו ועם בני הברית שלנו, נוכל למנף את הטכנולוגיה שמפותחת כדי להגן על המדינה שלנו. כי מדינות אחרות ישתמשו בסייבר כאלמנט של עוצמה לאומית, ואנחנו צריכים להתגונן”.

---

---

עוד בנושא:

היידישע מאמע עינה פקוחה

ו…הופ! הפרטיות שלכם נעלמה

פוקימון גואו והשואה 🐭 איך הופכים משחק מזדמן לחוויה חינוכית?

[ פוסט זה באנגלית – This post in English ]

אשלינד האוול פרצה את דרכה לבולמוס קניות פוקימון באפליקציית אמזון, כשהיא רוכשת 13 פריטים ב-250$ בסך הכל. כדי לעשות זאת, האוול השתמשה בשיטה פשוטה אך נועזת שבדרך כלל רואים בסייברמותחנים בקולנוע – היא לחצה אל קורא טביעות האצבע של הטלפון את אצבעה של בעלי הטלפון כשזו ישנה, פתחה את הטלפון וביצעה את הרכישות. אבל משהתעוררה, בת’אני האוול לא יכלה לכעוס על בתה בת השש – “היא ממש גאה בעצמה”, אמרה האם הנפרצת לוול סטריט ג’ורנל. פוקימון לימד את בתה כיצד להשתמש באפליקציית אמזון ובנעילת טביעת האצבע, ומה שחשוב יותר – שטביעות אצבעות אינן דרך בטוחה לניהול זהות וסייברהגנה. אבל מה יכול פוקימון גואו, משחק הווידאו הסלולרי מבוסס המיקום ומרובד המציאות, ללמד את הילדים, ואיך אפשר להשתמש בו כעזר הוראה?

פוקימון גואו היה טרפת כשהושק באמצע 2016, ולא רק בקרב ילדים. אנשים במדינות שבהן לא שוחרר רשמית הצליחו לשחק בו בכל זאת על ידי הורדת גירסה לא רשמית. נסמן וי על מיומנויות האקינג.

המטרה העיקרית בפוקימון גואו היא לאסוף פוקימנים  – מפלצות כיס – אשר פזורות ברחבי שכבה רבודה שמונחת על גבי סביבת השחקנים בעולם האמיתי, ובכך לאלץ אותם לעזוב את המחשב, לקום מהכסא, לצאת ולהתחיל לחפש כדי לשחק, ולא תוך ישיבה או שכיבה. מבול של כתבות חדשותיות דיווחו על ציידי פוקימון שהסיגו גבול בחצרות פרטיות, לכדו בנהיגה, פיצחו את גולגולותיהם, נתקלו בחפצים ושעטו דרך הסנטרל פארק. אז ההשלכות לחינוך גופני מובנות מאליהן, שלא לדבר על כישורי הישרדות, אם כי מהסוג העירוני והמשפטי.

המשחק לא סתם משגר שחקנים לשוטט ברחובות באקראי, אלא מנחה אותם למיקומים ספציפיים על ידי הפיכת המיקומים לפוקיתחנות (PokeStops), שבהן שחקנים יכולים לקבל פריטי משחק, כולל פוכדורים (PokeBalls) שמשמשים ללכידת הפוקימונים, והטענת הפוקיתחנות במודולי פתיון (Lure Modules), שמושכים פוקימוני פרא. יש גם חדרי כושר (Gyms), ששחקנים נאבקים על השליטה בהם. מורים יכולים לכוון את תלמידים לנקודות ציון היסטורית וספריות ציבוריות על ידי זריעתם בפתיונות, או להטילם ליד יצירות אמנות חשובות במהלך ביקור בית ספרי במוזיאון, למשל.

חלק מהתוכן החינוכי כבר מובנה

מיקומם של פוקיתחנות וחדרי כושר מבוסס על מיקומי פורטלים באינגרס, המשחק שחברת ניאנטיק יצרה לפני פוקימון גואו. מייסד ומנכ”ל ניאנטיק, ג’ון אנקה, אמר למאשבל שהרשימה הראשונית של מיקומי פורטל שהחברה שלו אצרה הורכבה מ”דברים שהיו יצירות אמנות פומביות, שהיו אתרים היסטוריים, שהיו בניינים עם היסטוריה או מאפיינים ארכיטקטוניים ייחודיים, או עסק מקומי ייחודי”. רבים מהם הוצבו בנקודות ציון היסטוריות, תוך שימוש במידע מבוזר-המונים על ידי מתנדבים של ה-Historical Marker Database, אמר מייסד ומו”ל המאגר, ג’יי. ג’יי. פראטס, לסוכנות AP. אחד מהאתרים הללו הוא שלט הנצחה לנאומו של אייברהם לינקולן בהיכל הרכבת בפרובידנס, רואוד איילנד, ב-1860. מישהו הטיל מודול פתיון לצדו, וזמן קצר לאחר מכן, שחקן הפוקימון גואו בן ה-15 ג’יידן קרוז אכל את הפתיון. “קודם פשוט הייתי הולך מנקודה א’ לנקודה ב’, אבל עכשיו אני לומד דברים”, אמר ל-AP בעודו עובר ליד שלט ההנצחה. פראטס טען כי הכניסות לאתרו הוכפלו פי ארבעה בפחות מחודש מאז השקת המשחק, דבר שאפשר לייחס לשחקנים שמחפשים פוקיתחנות.

לא מן הנמנע, וכך כנראה היה, שפוקימון גואיסטים ממוקדים במטרה צדו בשוגג בסביבת ובתוך מוזיאון השואה בוושינגטון DC, אתר הזכרון באושוויץ, פולין, אתר הזכרון בהירושימה, יפן, ומגדל החירות לזכר מתקפות הטרור של ה-9/11 בניו יורק, ארה”ב. סימונם של שחקנים כאלה כקהי חושים, נטולי רגישות או חסרי כבוד, ודרישה מניאנטיק להסיר את האנדרטאות וציוני הדרך מהמשחק, כמו שמוזיאון השואה אמר שינסה לעשות, הם תגובה מובנת, מיושנת ואוטומטית שעיוורת להזדמנות אשר נמצאת בהישג היד: לעורר את סקרנותו של העדר האדיש ולהפוך את הביקורים המקריים לחוויה לימודית.

“צודו ספרים, לא מפלצות” הוא הרעיון מאחורי “Chasseurs de livres” ( “ציידי ספרים” בצרפתית), משחק ציד ספרים בפייסבוק ובעולם הפיזי בהשראת פוקימון גואו. “בעודי מסדרת את הספרייה שלי, הבנתי שאין לי מספיק מקום לכל הספרים שלי. מאחר ששיחקתי פוקימון גואו עם הילדים שלי, עלה לי הרעיון לשחרר את הספרים לטבע”, סיפרה אבלין גרגואר, מנהלת בית ספר יסודי בלגי שהגתה את המשחק, לסוכנות רויטרס. השחקנים מחפשים ספרים בהתבסס על רמזים ותמונות שמתפרסמים בקבוצת הפייסבוק על ידי האנשים שהחביאו אותם. ברגע שהשחקנים סיימו לקרוא ספר, הם משחררים אותו בחזרה אל הטבע. הקבוצה משכה 40,000 משתמשים בתוך שבועות ספורים, וגרגואר אמרה שהיא שוקלת להפוך את המשחק לאפליקציה.

טקסונומיה של מפלצות כיס

מאות מיני הפוקימונים מחולקים ל-18 סוגים, שכל מין פוקימון יכול להשתייך לאחד או שניים מהם. לפיכך, הם אינם מפוזרים באקראי בעולם האמיתי, אלא מיושבים בקפדנות, מה שתורם לאותנטיות של חווית המשחק. בדברו על איך נקבע איזור המחייה של הפוקימון, האנקה מניאנטיק הסביר למאשבל, “אנחנו מקצים ערכים המבוססים על אם יש גוף מים באזור – אז נחל, נהר, או אגם – אם האזורים מוקצים לגני חיות או פארקים, או סוגי הקצאות מיפוי אחרות”. אתר הטכנולוגיה דיווח כי מקבץ נתונים נוסף במשחק שואב מידע סיווג גיאוגרפי המבוסס על אקלים, צמחייה וסוגי אדמה וסלע. “זה מכניס יותר מידע מסוג [מערכות מידע גיאוגרפיות – GIS] … ואנחנו מנצלים את זה כדי למפות מיני פוקימון לאזורי המחייה המתאימים”, הסביר אנקה. תארו לעצמכם את ההשראה שמורה יצירתי לביולוגיה יכול לקבל מזה לחוויית למידה ייחודיות – לקחת את התלמידים שלו לציד מפלצות, תוך שהוא מלמד אותם על ההבדלים בין בעלי חיים ימיים, יבשתיים ודו-חיים, על הכחדה, הסתגלות ואבולוציה, ועל עוד הרבה יותר.

התפתחויות עתידיות בפוקימון גואו, ובטכנולוגיות המשמשות את המשחק, ירחיבו יותר ויותר את ההזדמנויות החינוכיות ועשיות להצית את אהבת הלימוד גם בקרב התלמידים האדישים ביותר. אני חושב על חוויית מציאות מרובדת מועצמת קסדה של שיחזור לייב אקשן מאשאפ: “פוקימון גואו: פארק היורה”. חייב לתפוס את כולם, אבל אם הם יאכלו קודם את המנהל, האם באמת תוכלו להאשים את התלמידים על שלא עמדו בדרכם?

---

עוד בנושא

שחקני פוקימון גו “חיים את זה כאילו זה אמיתי”, אומר איש שמשכנע אנשים אחרים שאלוהים קיים

סכנה: כלי תקשורת פרסמו כתבות יחצנות מטופשות על בתי חולים – בגלל פוקימון

לך, פוקימון גו, לך!

הכתבה התפרסמה בעברית ובאנגלית בבלוג של מיינדסט מבית מטח

🕴️ גוגל תחסום בדפדפן המונופוליסטי שלה פרסומות של גופי פרסום מתחרים 📻 ראיון אצל גואל פינטו

גוגל תטמיע חוסם פרסומות בדפדפן כרום לקראת סוף השנה, כך דיווח הוול סטריט ג’ורנל. אבל גוגל היא לא רק ספקית דפדפנים ששולטת בשוק, אלא גם מפעילת מנוע חיפוש שהמודל העסקי שלו בנוי על פרסומות בתוצאות, וגם פלטפורמה שמקשרת בין מפרסמים למדיה (בעלי שטחי פרסום), כלומר יש לה אינטרס לפגוע בפרסומות של גופים מתחרים כדי להגדיל את הכנסותיה. החברה ציינה שתחסום פרסומות שלא יעמדו בסטנדרטים של “הקואליציה למודעות טובות יותר”, גוף שהיא ופייסבוק החברות הבולטות מאחוריו. דיברתי על כך עם גואל פינטו ב”גם כן תרבות” ברשת כאן תרבות.

המחיר שגוגל תשלם על שירות השוואת המחירים עלול להגיע למיליארדים

נציבות התחרות האירופית, רגולטור ההגבלים העסקיים של הנציבות האירופית, שואפת לפסוק לפני חופשת הקיץ באוגוסט כי גוגל מפירה את חוקי ההגבלים העסקיים ופוגעת בתחרות בתחום חיפושי הקניות והשוואת המחירים, כך לפי דיווח של פו יון צ’י ברויטרס מפי שני מקורות שמכירים את הנושא. הנציבות האשימה את גוגל ב-2015 בכך שהיא מטה את תוצאות החיפוש של מוצרים לטובת שירות הקניות שלה, גוגל שופינג. החלטה נגד גוגל תאפשר לקנוס אותה בעד 10% מהמחזור השנתי הגלובלי (המחזור הגלובלי של גוגל ב-2016 עמד על 90 מיליארד דולר) ולהורות לה לחדול מהפגיעה בתחרות. גוגל והנציבות לא הגיבו לפרסום. אני מדבר על כך עוד מעט ביומן הערב של רשת ב’ עם רן בנימיני.

גוגל שופינג הוא שירות קניות מקוון עם מנגנון השוואת מחירים, שסוחרים צריכים לשלם כדי להכניס אליו מוצרים, כלומר הוא לא מהווה השוואה אובייקטיבית ובלתי-תלויה של המחירים בשוק. גוגל מקדמת את גוגל שופינג בתוצאות החיפוש שלה, כדי למשוך לשם גולשים שמחפשים מוצרים שונים. נציבות התחרות חוקרת את הנושא מזה שבע שנים, בעקבות תלונות רבות מצד מתחרים של החברה באירופה ובארה”ב.

הנציבות פרסמה בעבר הסבר על סוגיות ההגבלים העסקיים השונות של גוגל שהיא מטפלת בהן, במסגרת שלוש חקירות נפרדות. אחת מהסוגיות היתה “הדרך שבה גוגל מציגה לינקים לשירותי החיפוש הייעודיים שלה בתוך תוצאות חיפוש הווב שלה [תוצאות החיפוש הרגילות, ע”ק]. בנוסף לשירות הדגל של חיפוש ווב, גוגל מפעילה מספר שירותי חיפוש ייעודיים כמו גוגל שופינג, שמתמחה בחיפוש מוצרים […] גוגל מציגה באופן בולט לינקים לשירותי החיפוש המיוחדים שלה בתוך תוצאות חיפוש הווב שלה, ולא מיידעת את הגולשים על היחס המועדף הזה. לאור היחס המועדף של גוגל לשירותים שלה עצמה, סביר יותר שצרכנים לא ישתמשו בשירותים מתחרים שפוטנציאלית רלוונטיים להם יותר”.

עוד טענה הנציבות כי גוגל, שמחזיקה ב-90% משוק החיפוש האירופי, מציבה ומציגה באופן בולט את שירות השוואת הקניות שלה בדפי התוצאות הכלליים בלי קשר לאיכות ההמלצות; מפלה לטובה את גוגל שופינג לעומת שירותים אחרים, שאותם היא מענישה על כללים שונים בעונשים כגון הורדת דירוג; הצליחה לקדם את הגידול של גוגל שופינג וגוגל חיפוש מוצרים בזכות היחס המועדף, לעומת שירות פרוגל, הגלגול הראשון של גוגל שופינג, שלא זכה ליחס מועדף ולא הצליח; וכי הקידום של שירותי גוגל על חשבון שירותים מתחרים פוגע בצרכנים, שלא בהכרח מקבלים את תוצאות השוואת הקניות המתאימות ביותר לשאילתות שלהם, ובמתחרים, שהמניע שלהם לחדשנות יורד מכיוון שגוגל ממילא תקדם את השירותים שלה על חשבונם.

גוגל דחתה בזמנו את ההאשמה, וטענה כי הנציבות מתעלמת מהתחרות מצד קמעונאיות הרשת אמזון ואיביי. החברה ניסתה להגיע לפשרה מספר פעמים עם נציב התחרות האירופי הקודם, חואקין אלמוניה, אך ללא הצלחה. יורשתו, מרגרת’ה וסטגר, מפגינה קו קשוח יותר מול ענקית הטכנולוגיה, אומרים באתר סרצ’אנג’נלנד.

🖕 #המאגר הביומטרי מתחיל. לייב-בלוג ממסיבת עיתונאים של רשות האוכלוסין

השידור של עומר כביר בכלכליסט:

הדוברים:

ברוך דדון, מנהל הפרויקט הביומטרי ברשות: בימים האחרונים הוציאו ברשות האוכלוסין כ-6500 דרכונים ביום (חצי-חצי בטוח וביומטרי) לעומת כ-4k בימים אחרים.

@idokius …שזה אומר שהציבור לא מעוניין בתעודות ביומטריות

— PurpleUmbrella (@PurpleUmbrellla) May 29, 2017

דדון אומר שבתקופת החגים תמיד עולה מספר ההנפקות, ומשער שזה גם קשור לפרסומים שמזהירים שאלו הימים האחרונים להוצאת תעודות לא-ביומטריות.

יותר מחמשים אחוז זה המון, אבל הנתון המעניין הוא תעודות הזהות. גם כי אין הגבלה על מועד החידוש וגם כי אין משמעות לסמיכות אל החג. https://t.co/aMhCmspxzj

— Galit Lubetzky (@HornetOB) May 29, 2017

דוברת הרשות, סבין חדד, אומרת שהופצו הודעות וואטסאפ במשך 3-4 חודשים, שצריך למהר להנפיק ת”ז/דרכון עד ה-1.6 כי זה בחינם, ואחר כך יעלה כסף, בעוד שהאמת היא שת”ז היא בחינם למעט מקרים מיוחדים, ודרכון – אם היה לך דרכון רגיל שהתוקף הנותר בו הוא שנתיים ומעלה ורצית להחליף לביומטרי זה היה בחינם, אחרת זה עלה רגיל.

@idokius הניואנסים האלה אומרים שהם יכולים לקחת כסף ממי שבא להם, אלא אם כן התעודה שלו במצב מזעזע או שהוא באמת משנה פרטים. שיקול הדעת מאוד רחב פה pic.twitter.com/l07058DQq6

— Roee Rotman (@roee_r) May 29, 2017

דדון: אתמול עשו 6114 דרכונים ו-3972 ת”ז – 10 אלפים מסמכים שרשות האוכלוסין הנפיקה אתמול – 40% מהדרכונים ביומטריים, ו-47% מהת”ז ביומטריות.

מצגת רשמית:

סה”כ תעודות זהות ביומטריות שהונפקו – 905,730 אלף תעודות (כ-36% מסך תעודות הזהות שהונפקו בתקופה המדוברת [3.5 השנים של הניסוי הביומטרי; ע”ק]).
סה”כ מסמכי נסיעה (דרכונים [ותעודות מעבר]) ביומטריים שהונפקו – 950,506 תעודות (כ-35% מסך מסמכי הנסיעה שהונפקו בתקופה).
סה”כ זהויות ביומטריות הקיימות במאגר – 1,207,288 זהויות.

@idokius אני גאה להיות מה64% וה65%

— Ayal Herman Badt (@AyalHermanBadt) May 29, 2017

התפלגות גילאי מנפיקי ת”ז ומסמכי נסיעה:

התפלגות מיגדר מנפיקי ת”ז ומסמכי נסיעה – רוב לגברים:

שאלה מטוויטר: “אתה יכול לשאול מה הקטע שבשדה התעופה חוטפים לאנשים את הדרכון ומכריחים אותם להצטלם במכונות של הביומטרי בתואנה ש’זה לא ביומטרי’?”

@hagaraf שמואלי: המטרה היא לשפר את השירות – לזרז את התורים

— עידוק (@idokius) May 29, 2017

@idokius @hagaraf וזה בלי שדיברנו על זה שצריך יותר ממילה של דובר מטעם רשות האוכלוסין כדי להאמין שהם לא ינצלו טכנולוגיה שיש להם למקסימום

— Roee Rotman (@roee_r) May 29, 2017

עד כאן.

👿 כללי פייסבוק לגבי איומי טרור, שיח שנאה, גזענות והכחשת שואה

איומי טרור, שיח שנאה, גזענות והכחשת שואה מתקיימים בפייסבוק, ודורשים מהחברה לקבוע מדיניות שמנווטת בין חוקים מקומיים, חופש ביטוי ודיון ציבורי שיותיר אצלה את המשתמשים, מניעת סיכון חיים ושמירה על פלטפורמה ידידותית למפרסמים. הערב אדבר בתוכנית “לונדון את קירשנבאום” בערוץ 10 על “מסמכי פייסבוק“, החשיפה של הגרדיאן על כללי סינון ומחיקת התכנים של פייסבוק.

טרוריסטים משתמשים ברשתות חברתיות להשמיע איומים בטרור כדי להטיל אימה, חלק ממטרותיו של הטרור, וכן לגייס פעילים ולהפיץ את מסריהם. בחודש אוגוסט 2016 טיפלו מסנני התכנים האנושיים של פייסבוק בכ-1300 “איומי טרור אמינים” באתר, וביצעו בהם אסקלציה, כלומר דיווח למנהלים בכירים בפייסבוק, שחסמו או ניטרלו 311 פוסטים וחשבונות. 8 מהפוסטים טופלו על ידי צוות נגד-טרור של החברה.

ואלו רק התכנים שמתפרסמים ברשת החברתית ומדווחים על ידי גולשים . הגרדיאן מדווח שיותר ממחצית תכני הטרור שפייסבוק מסירה מאותרים על ידי תוכנה, שמנטרת פעילות של “חשבונות הידועים כרעים” וחשבונות שקשורים אליהם, מזהה את התכנים הקיצוניים ומיירטת אותם מיידית.

פייסבוק לא תמיד תסיר תכני הכחשת שואה, בנימוק שהיא “אינה מקדמת בברכה חוק מקומי שעומד כמכשול בפני עולם פתוח ומחובר”. החברה תחסום תכני הכחשת שואה רק אם “אנחנו נעמוד בפני סכנה של חסימה במדינה או סכנה משפטית”.

לפי המדריך של החברה, “בכ-14 מדינות יש חקיקה בספרי החוקים שלהן שאוסרת לטעון שההיקף של המוות והחומרה של השואה מוגזמים. פחות ממחצית מהמדינות עם החוקים הללו אוכפים אותן. אנחנו חוסמים בהתאם לדיווחים רק באותן מדינות שפועלות בנושא מולנו באופן אקטיבי”. אותן מדינות הן ישראל, גרמניה, אוסטריה וצרפת, “אנחנו נשתמש בגאוחסימה [חסימת תכנים רק בפני גולשים מאזורים גאוגרפיים מסויימים, ע”ק] רק אם המדינה נקטה בצעדים מספקים להראות שהחוק המקומי מתיר צנזורה במקרה הזה”, נכתב במדריך.

אגב, הכחשת פיגועי 11 בספטמבר מותרת.

פייסבוק טוענת במדריכים שלה שאינה מתירה שיח שנאה, אבל כן מעודדת את קהילתה לאתגר רעיונות, מוסדות, אירועים ומנהגים. החברה מסבירה שהיא מגינה על בני אדם, לא על רעיונות, על מאמינים של דת ולא על הדת, על אנשים ממדינה מסויימת אך לא על מדינות.

היחס של פייסבוק לתכני שנאה נראה סובלני מאוד מאוד. החברה מתירה השמצה של מהגרים ושל דתות עד לרמה של גזענות/שנאנות מפורשת – למשל: “איסלאם היא דת של שינאה. סיגרו את הגבולות בפני מהגרים מוסלמים עד שנבין מה לעזאזל קורה”; “מהגרים הם מטונפים”; “מהגרים מקסיקנים הם אוכלי חינם שמוצצים את כספי המסים שאין לנו”; ו”מהגרים הם גנבים ושודדים”. אולם את המהגרים אסור “להשוות לסוגים אחרים של פושעים, למשל אנסים, מנצלים מינית של ילדים, רוצחים או טרוריסטים”. מותר להגיד ש”כל הטרוריסטים מוסלמים”, אך לא ש”כל המוסלמים טרוריסטים”. מותר להשתמש בזיהוי לאומי/אתני/דתי כקללה (“אתה כזה יהודי (You are such a Jew)”), ולטעון שעם מסויים הוא עליון (“הצרפתים הכי טובים”), אך לא לטעון שהוא עליון בעוד עם אחר הוא נחות (“אירים הם הכי טובים, אבל האמת שהצרפתים דפוקים [sucks במקור, ע”ק]”).

החברה הגדירה “קטגוריה מוגנת” לקבוצות מסויימות, שתכני שנאה נגדם יימחקו. בקטגוריה הזאת נכללת בין השאר נטייה מינית (החברה מדגימה זאת עם הנטיות הטרו, הומו, בי, א-מיני), ולא נכללת בה אידיאולוגיה פוליטית (דוגמאות: רפובליקנים, דמוקרטים, סוציאליסטים, קומוניסטים, מהפכנים).

עוד בנושא: מדיניות פייסבוק לגבי איומים באלימות, בריונות, דמויות ציבוריות, לעג לבעלי מוגבלויות, פגיעה עצמית והתאבדויות.

🚧 “מסמכי פייסבוק”: הגרדיאן חושף את מדיניות הסינון של הרשת החברתית 📻 ראיון ב”פתחי וזמרי בעם”

🚂 אתר רכבת ישראל לא מכיר את תחנת תל אביב השלום כי קוראים לה “תחנת תל אביב – השלום” יא מטומטם

רכבת ישראל (מוטו רשמי: “הרכבות יוצאות בזמן ואיינשטיין קבע שזמן הוא דבר יחסי”) שינמכה לאחרונה את אתרה כך שלא יאפשר למצוא תחנות לפי שמותיהן בשפת בני אדם.

מי שבנה את אתר הרכבת (מנכ”ל: שחר איילון; שר אחראי: שר הבטחון מטעם עצמו ושר התחבורה מטעם מדינת ישראל, ישראל כץ) סובל מבעיה שמשותפת לאנשי טכנולוגיה רבים – הוא מתייחס לבני אדם כאל בוטים.

נסו למשל לחפש “באר שבע מרכז”. אין דבר כזה. “תל אביב השלום”? לא מכיר.

חובה עליכם לדעת לא רק את השם הרשמי המלא של התחנה, אלא גם את התחביר המדויק שבו הזינו אותה בוני האתר – להלן “תל אביב – השלום” ו”באר שבע – מרכז”. תחביר מדויק, כלומר שאם התחנה הוזנה כ”תל אביב – סבידור מרכז” ואתם תקלידו “תל אביב – מרכז”, תקבלו הודעת שגיאה. זו התנהגות של מכונות, לא של בני אדם.

אגב, תחנת באר שבע אוניברסיטה נקראת שם “באר שבע- צפון/אוניברסיטה”, עם שגיאת התחביר של היעדר רווח לפני המקף המפריד. אם תקלידו “באר שבע -“, ההשלמה האוטומטית תציג רק את באר שבע מרכז.

בערים שבהן יש רק תחנה אחת לא אמורה להיות בעיה – מקלידים את שם העיר ומחפשים. אם תחפשו נסיעה מאשדוד לרחובות, האתר יציג לכם את הרכבות בלי בעיה ינזוף בכם “נא לבחור תחנת מוצא” ו”נא לבחור תחנת יעד”, כי אתם בטח לא מצפים שהוא ינחש לבד לאיזו מבין התחנה האחת שיש באשדוד אתם מתכוונים, ואיזו מבין התחנה הבודדת שיש ברחובות רציתם.

רחובות היא “רחובות (א’ הדר)”, כי ככה זה כשההורים נותנים לך שני שמות, ואשדוד היא לא סתם “אשדוד עד הלום” אלא “אשדוד עד הלום (מ’ בר כוכבא)”, אתם יודעים איך זה חתונה בין תחנות שרוצות לשמור על שמות המשפחה של שני הצדדים.

הדבר היחיד שאפשר לומר לזכותו של האתר זה שהוא מציע שמות תחנות במהלך ההקלדה. אם, למשל, אתם רוצים לחסוך את 50 דקות הנסיעה ברכב מתל אביב לגן החיות התנ”כי ולעשות את המסלול הזה במשך שעה וחצי ברכבת, פשוט תקלידו “התנ”כי” באתר – עד שתגיעו לגרשיים עוד תראו את האתר מציע לכם את “גן החיות התנכי”, אבל ברגע שתכניסו את הגרשיים תקבלו הודעת שגיאה, כי אתר הרכבת לא יודע להתמודד עם האיות החלופי, כלומר הנכון, “גן החיות התנ”כי”.

וזו עוד נחשבת שימושיות עילאית לעומת מוביט, אפליקציית הניווט בתחבץ, שמוצאת את אולם סמולרש רק אם כותבים את שמו בכתיב שגוי.

🚧 “מסמכי פייסבוק”: הגרדיאן חושף את מדיניות הסינון של הרשת החברתית 📻 ראיון ב”פתחי וזמרי בעם”

4500 מסנני תוכן (מודרטורים) עובדים בפייסבוק, כשהחברה הודיעה שתגייס 3000 נוספים כדי להתמודד עם תכנים מפוקפקים שמשתמשי הרשת החברתית מפרסמים בה, הודעה שהתפרסמה אחרי שאדם שידר את עצמו בשידור חי בשירות פייסבוק לייב כשהוא רוצח את בתו בת כמעט שנה. מסנני התוכן, שחלקם עובדי קבלן, מקבלים הכשרה של שבועיים, ומקבלים מדריכים כתובים לסינון. כמה מאות מדריכים שונים כאלו דלפו לגרדיאן, שחשף אותם השבוע. אני מדבר על המסמכים הבוקר בתוכנית “פתחי וזמרי בעם” ברדיו דרום ורדיו גלי ישראל.

ברשת חברתית שיש בה 1.94 מיליארד משתמשים פעילים, גם המספרים שנוגעים לסינון עצומים. מדי שבוע מקבלת פייסבוק 6.5 מיליון דיווחים על חשבונות שנטען שהם מזוייפים, כלומר לא של אדם אמיתי. בינואר השנה בחנו עובדי החברה 54 אלף חשדות לפורנו-נקמה – הפצת אימג’י עירום/מין של אנשים בלי ידיעתם או בניגוד לרצונם. פייסבוק חסמה בינואר 14 אלף חשבונות שקשורים להתעללות מינית, ב-33 מהם היו מעורבים ילדים.

מסננים מסירים תכנים אלימים ויזואליים רק על סמך דיווחים של גולשים. איומים באלימות צריכים להיות ספציפיים כדי להימחק או לעבור אסקלציה (דיווח לממונים בפייסבוק). איומים כאלו, למשל, הם נגד ראשי מדינות, סגניהם, מועמדים, אנשי רשויות אכיפה מסויימים, עדים ומודיעים, אנשים שהיו נגדם נסיונות התנקשות, אנשים שהם מטרה של “ארגונים מסוכנים אסורים”, אקטיביסטים, עיתונאים, הומלסים, זרים וציונים. איומים ישירים אסורים: “אחתוך את הגרונות [כך במקור] שלך ואתלה את הצווארים [כך במקור] שלך משזירות השיער שלך!”, “שמישהו יירה בטראמפ”, “#דקור והפוך לפחד של הציוני”, “צריך לשים את כל הזרים בתאי גזים”, “אנחנו צריכים לאנוס אותם, לבצע בהם לינץ'”, ו”אני אשמיד את משרדי דבלין של פייסבוק”. אז דורי בן ישראל ממזבלה, אם אתה שומע את זה, רק הפגנות חוקיות מול משרדי פייסבוק בדבלין.

לעומת זאת, “כדי לשבור לביץ’ את המפרקת, תקפיד להפעיל את כל הלחץ למרכז הגרון שלה”, “כדי שאתם האסהולז תתפללו לאלוהים שאני אשמור על השפיות שלי כי אם אני אאבד אותה אני ליטרלי אהרוג *מאות* מכם”, “ילדה קטנה צריכה לשמור על עצמה לפני שאבא ישבור לה את הפרצוף” ו”בואו נרביץ לילדים שמנים” – מותר.

איומים צריכים להיות נגד אדם חי או נכס, ולהכיל מיקום, תזמון, שיטה, פרס, תמונה של נשק או מכירה של נשק. למשל: “השמידו את משרדי פייסבוק בדבלין” – מותר; “הפציצו את משרדי פייסבוק בדבלין” – אסור.

פייסבוק מגדירה בריונות (bullying) כ”התקפה על אנשים פרטיים בכוונה לצער או להשתיק אותם”. אנשים שאינם פרטיים, לפי פייסבוק, הם מנהיגים פוליטיים ודתיים מהמאה עד המאה ה-19 ובהם איש הדת ישו, הרוצח ההמוני צ’ארלס מנסון, המיליונר ויזם הטרור אוסמה בן לאדן, אנסים, מבצעי אלימות דומסטית ומפירי כללי שיח שנאה. עוד דמויות ציבוריות הם פוליטיקאים, עיתונאים וכל אדם בעל 100 אלף עוקבים ומעלה נחשב לדמות ציבורית, ומאבד את ההגנות השמורות לאנשים פרטיים – והדבר נכון גם לגבי קטינים עם 100 אלף עוקבים ומעלה.

אנשים עלולים להיכנס בעל כורחם להגדרות הציבוריות של פייסבוק – אלו אנשים “שהוזכרו [בשמם או תוארם] בכותרת או כותרת המשנה של חמישה ומעלה כתבות או אייטמי תקשורת במהלך השנתיים האחרונות”.

עם זאת, גם אנשים ציבוריים זכאים להגנות מסויימות מפני “נושאי אכזריות”. פייסבוק מדגימה זאת באחד המדריכים באמצעות הזמרת ריהאנה: “ריהאנה מפורסמת בזכות עצמה כזמרת. היא גם היתה קורבן של אלימות דומסטית. מותר לכם ללעוג לה על שירתה, אבל לא על היותה קורבן של אלימות דומסטית”. אולם המסננים מחוייבים אוטומטית להסיר פוסטים כאלו רק אם יש בהם גם תמונה של ריהאנה.

פייסבוק הורתה למסננים להתעלם מתמונות שלועגות לאנשים עם מוגבלויות – במדריכים הוצגו תמונות של אנשים עם תסמונת דאון עם כיתובים לועגים. בתגובה לפניית הגרדיאן, פייסבוק הודיעה שהתמונות הללו אסורות בפרסום וכי הן יוסרו. החברה טענה שהמדיניות שונתה בחודשים האחרונים, אבל סירבה למסור פרטים. לפי המדיניות החדשה, תמונה של אדם עם מוגבלות וכיתוב לעגני תוסר אם גולשים ידווחו עליה, אולם הערה לעגנית ללא תמונה לא תוסר.

מפייסבוק נמסר לגרדיאן: “אנחנו מבקשים מאנשים שדנים בנושאים הללו בצורה לא רגישה לעשות כן בשקריפות, כדי שאחרים יוכלו לנהל איתם דיון או לאתגר אותם על כך. אם אתה מתבדח על כך בפייסבוק אתה לא יכול לעשות זאת באנונימיות. אנחנו מאלצים אותך לפרסם את שמך לצד זה, או שאנחנו מסתירים (unpublish) את העמוד”.

משתמשי פייסבוק עושים שימוש ברשת החברתית לדווח ולשדר נסיונות פגיעה עצמית והתאבדות. בתקופה של שבועיים, מסננים ביצעו אסקלציה (דיווח לממונים) לכ-4500 דיווחים על פגיעה עצמית, 63 מהם הועברו לצוות טיפול רשויות החוק של פייסבוק, שעובד מול המשטרה ורשויות רלוונטיות אחרות. דיווחים נוספים על שני פרקי זמן בני שבועיים במהלך שנה זו מנו כ-5000 וכ-5400 על פגיעה עצמית.

ההוראות של פייסבוק קובעות ששידור חי של פגיעה עצמית לא ייעצר, כי היא “לא רוצה לצנזר או להעניש אנשים במצוקה שמנסים להתאבד”. המדיניות נובעת מהרצון לאפשר להם לקבל עזרה: “הסרת תוכן פגיעה עצמית מהאתר עלול לפגוע ביכולת המשתמשים לקבל עזרה בעולם האמיתי מקהילות החיים האמיתיים שלהם. משתמשים מפרסמים תוכן הרס-עצמי כזעקה לעזרה, והסרתו עלולה למנוע מהזעקה הזאת מלעבור הלאה. זה העקרון שיישמנו עבור פוסטים התאבדותיים לפני יותר משנה בעצת [הארגונים] Lifeline ו-Samaritans, ואנו רוצים להרחיבה לסוגי תכנים אחרים בפלטפורמה”. פייסבוק תסיר את הסרטונים “ברגע שאין יותר אפשרות לעזור לאדם” – כלומר אם נסיון ההתאבדות סוכל או הצליח, אלא אם האירוע הוא בעל חשיבות עיתונאית, ואז הסרטון לא יוסר.

מסננים קיבלו הוראה לבצע אסקלציה לתכנים שקשורים לסדרה “13 סיבות למה”, שעוסקת בהתאבדות, מחשש שזו תעודד חקייני-התאבדות, תופעה הידועה בשם אפקט ורתר.

ליד הכותל נעצרה עצמכונית ומתוכה יצא הנהג של טראמפ

ישיבה על קידום תחום התחבורה החכמה‎ נדחתה בגלל שינויים בהסדרי התנועה והקושי הצפוי בהגעה לכנסת :)

הצצה לאחורי הקלעים של ניסוח תקנון שימוש של בזק

בשבוע שעבר ערכה בזק מסיבת עיתונאים (ככה מספרים לי, לא הוזמנתי) שבה השיקה את סמארט נט, שירות סייברסייבר להגנה מפני דברים מפחידים באינטרנט. הנה תנאי השימוש:

להורדה (PDF, 142KB)

והנה טיוטה שלו, עם הערות טכניות, שירותיות ומשפטיות, חלקן ממודגשות במקור לנוחיותכם:

להורדה (PDF, 89KB)

← לדף הקודם — לדף הבא →

• מה זה פה?

  חדר 404 של עידו קינן הוא מגזין תרבות דיגיטלית, טכנולוגיה וחיי רשת. הקליקו למידע נוסף »

  Room 404 by Ido Kenan is an Israeli based digital culture magazine. Click for more info in English »

• רוצה להפיק פודקאסט?

  

• המלצת סייברסייבר (מ)

  

• פרנסה

  

• לאחרונה בחדר 404

  • זו רק בדיחה של בכירת דיסוקנט הפורשת – בגלל זה היא, כלכליסט וגלובס מחקו אותה
  • בוטים של חברות AI תוקפים ספריות ומוזיאונים
  • ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שליחות קטלנית בלי ביטוח רפואי 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
  • ה-NFL מזייפים את אלישה קיז, קנדה אייר מאשימים את הצ’טבוט ומפסידים 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שתיקטוק 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
  • איך מדרגים בעברית? ⭐⭐⭐⭐⭐
  • שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
  • זום מסתבכת עם העובדים והמשתמשים 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
  • אילן מאסק ממשיך לחטוף יוזרים בטוויטר
  • ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
  • פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
  • תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
  • זעם נגד תרגום המכונה 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
  • מתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

•