🍏 אפל חוסמת באיראן 🔏 זיהוי ממציא ביטקוין לפי כתביו 💸 מבקר גוגל הועף מארגון במימונה 📻 רבע לדיגיטל

רבע לדיגיטל. קליק לארכיון המדור

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

משולחנו של סטושי נקמוטו

ממציא המטבע הקריפטוגרפי ביטקוין מכנה את עצמו סטושי נקמוטו, אבל מדובר כנראה בשם בדוי שמאחוריו מסתתר אדם או קבוצת אנשים. במהלך השנים היו מספר פרסומים שטענו שחשפו את זהותו, אולם אלו לא הביאו ראיות חד-משמעיות, וזהותו של מיליארדר-הביטקוין עדיין סודית.

בלוגר בשם אלכסנדר מיוז טוען כעת שארגון הביון האמריקאי NSA פיצח את זהותו של סאטושי נקמוטו באמצעות סטיילומטריה – מציאת טביעת האצבע הכתיבתית של של נקמוטו, מתוך טקסטים שכתב בפורומים של ביטקוין ובהתכתבויות אימייל עם מפתחי ביטקוין שפרסמו אותן בפומבי, לקורפוס הטקסטים העצום של NSA, התכתבויות מקוונות פרטיות שנאספו באמצעות ציתות לתעבורת רשת במסגרת הפעילות השוטפת של הארגון. לדברי מיוז, המקור שסיפר לו על כך לא מסר לו את זהותו של נקמוטו. לדברי מיוז, היו גם גורמים אחרים שניסו שיטה זו, אולם להם אין את כוח החישוב הדרוש ואת מאגרי הטקסטים הדרושים להשלמתה.

ביטקוין. תמונה: Tiger Pixel, cc-by-nc-nd

ביטקוין. תמונה: Tiger Pixel, cc-by-nc-nd

דיברנו על סטיילומטריה עם ד”ר אורן צור מהמחלקה להנדסת תוכנה ומערכות מידע באוניברסיטת בן גוריון. לדבריו, גם אנשים שינסו במודע להסתיר את זהותם בטקסט שהם כותבים יתקשו לעשות זאת ולהערים על מערכות הלמידה העמוקה, שמאתרות את טביעת האצבע בין השאר בשימוש במילות יחס וקישור.

להזמין מונית באיראן

לאור הסנקציות האמריקאיות על איראן, אפל הסירה מהאפסטור אפליקציות של מפתחים איראניים. שר התקשורת הטרי של איראן, מוחמד-ג’וואד אזרי ג’הרמי, יצא נגד המהלך ואמר שיטפל בכלים משפטיים, וגם סיפר על מגעים להסרת החסימה שאיראן מפעילה על יוטיוב וטוויטר (שהוא עצמו מצייץ בה, כנראה באמצעות VPN, כמו מנהיגים ואזרחים איראנים רבים).

השר ג’הרמי צייץ: “אף אחד אינו מסכים עם סגירת המרחב הווירטואלי, כי זה לא יהיה חכם. הממשלה מעוניינת להרחיב את הגישה של העם למרחב הווירטואלי, תוך שמירה רצינית על התרבות” וקינח בההשתג האורווליאני “#חירות_אחראית” (#آزادی_مسولانه). אומת הרשת האיראנית הזכירה לג’הרמי את חלקו בציתות לשיחות של אזרחים במהלך המהפכה הירוקה ב-2009 בפרט, ואת הפגיעה של המשטר בזכויות האדם בכלל. אחד המצייצים לעג להשתג וכתב: ”חירות אחראית: אתם חופשיים לגשת למרחב הווירטואלי, אנחנו נפרק לכם את הצורה באחריות”.

פרופילי הטוויטר של מנכ"ל אפל טים קוק ושר התקשורת האיראני מוחמד-ג'וואד אזרי ג'הרמי

הטוויטרים של מנכ”ל אפל קוק ושר התקשורת האיראני ג’הרמי

דיברנו על כך עם ד”ר תמר עילם גינדין מהמרכז האקדמי שלם בירושלים ומרכז עזרי באוניברסיטת חיפה. את הטור המלא שלה על המאבק בין שר התקשורת האיראני ג’הרמי, מנכ”ל אפל טים קוק ואומת הרשת האיראנית אפשר לקרוא כאן.

כמה עולה ביקורת נגד גוגל?

בארי לין, מנהל יוזמת Open Markets בארגון המחקר New America, פרסם ביוני הודעה לעיתונות באתר הארגון שבה בירך את הרגולטור האיחוד-אירופי על הקנס בן ה-2.4 מיליארד אירו שהטיל על גוגל בגלל פגיעה בתחרות, וקרא לרגולטורים האמריקאים לנהוג באופן דומה. זה הרגיז מאוד את אריק שמידט, יו”ר אלפבית, חברת האם של גוגל, והוא הביע את כעסו בפני נשיאת ניו אמריקה, אן-מרי סלוטר.

הכעס של שמידט מובן, אבל למה שלניו אמריקה יהיה אכפת ממנו? כי מאז הקמת הארגון ב-99′, הוא קיבל מגוגל/אלפבית, משמידט (שהיה היו”ר שלו עד 2016) וממשפחתו של של שמידט יותר מ-21 מיליון דולר. יומיים אחרי פרסום ההודעה, סלוטר זימנה את לין לשיחה ואמרה לו שהוא והיוזמה שלו יצטרכו לעזוב את ניו אמריקה. לין סיפר לניו יורק טיימס על הלחצים של גוגל והכוח שלה על הארגון, וכשהכתבה התפרסמה בשבוע שעבר, סלוטר פיטרה אותו באותו יום מהארגון, על יוזמתו ועשרת עובדיה – פיטורים שהיא תלתה בהתנהגותו הבלתי קולגיאלית והבלתי שקופה. לין מנסה להקים כעת ארגון עצמאי, ואת הכסף כנראה לא יגייס מגוגל.

אין כניסה לגוגל. איור: עידו קינן

אין כניסה לגוגל. איור: עידו קינן

גוגל משקיעה רבות בשתדלנות ובמימון גופי מחקר – במחצית הראשונה של 2017 הוציאה גוגל 9.5 מיליון דולר על שתדלנות, סכום עצום וכמעט נטול מתחרים, ותרמה ל-170 ארגוני מחקר, עלייה משמעותית לעומת 45 הארגונים שקיבלו ממנה כסף ב-2010, לפי הטיימס. מארק רוטנברג, נשיא EPIC, ארגון שפועל לקידום פרטיות אלקטרונית ואינו מקבל מימון מגוגל וחברות אחרות, אמר לטיימס שהכסף של גוגל בארגוני המחקר מצליח בשנים האחרונות להנמיך, אם לא להשתיק, ביקורת על החברה. לדבריו, “יש פחות ופחות ארגונים שמוכנים לדבר על הפעילויות של גוגל שמסכנות את הפרטיות המקוונת. הארגונים שאמורים לדבר לא עושים זאת”.


עורכת: נעה קינן; מגיש: עידו קינן; תוכנית זו משודרת ב-5.9.2017. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון רבע לדיגיטל; רסס רבע לדיגיטל; פניות לתוכנית: reva@room404.net

📵 שר התקשורת האיראני נגד מנכ”ל אפל, ואומת הרשת נגד שניהם 🇮🇷 מהנעשה באיראן


תמר עילם גינדין

מהנעשה באיראן. קליק לארכיון המדור

ב-20 באוגוסט הושבע מֹחַמַּד-גַ’וָאד אָדַ’רִי [אזרי] גַ’הְרֹמִי כשר התקשורת בממשלתו החדשה של חסן רוחאני. אזרי ג’הרמי הוא השר הצעיר ביותר בהיסטוריה של הרפובליקה האסלאמית, והשר הראשון שנולד אחרי המהפכה האסלאמית. טרם יבשה הדיו על כתב המינוי שלו, וכבר פרץ הסקנדל הראשון בתחום אחריותו: אפל הסירה מהאפסטור שלה אפליקציות של מפתחים איראנים, שנועדו לשימוש בתוך איראן.

פרופילי הטוויטר של מנכ"ל אפל טים קוק ושר התקשורת האיראני מוחמד-ג'וואד אזרי ג'הרמי

הטוויטרים של מנכ”ל אפל קוק ושר התקשורת האיראני ג’הרמי

איראן היתה ועודנה שרויה בחרם בינלאומי. הסכמי הגרעין אמנם התניעו תהליך של הסרת החרם, אבל ההסרה היא הדרגתית וחברות בינלאומיות עדיין אינן קופצות על השוק האיראני הבלתי יציב. קולין אנדרסון, מומחה למדיניות-אינטרנט ויחסי חוץ מאוניברסיטת פנסילבניה, מדגיש שמאז חתימת הסכמי הגרעין לא השתנה הרבה מצד ארה”ב, ורוב הסחר עם איראן עדיין אסור. רוב השיפור במצבה של איראן חל ועתיד לחול בשל הסחר עם מדינות אירופה ומדינות אחרות בעולם, שחרב החרם האמריקאי הוסרה מעליהן. העם האיראני כמובן מאוכזב מתוצאות החרם.

אחת ממשמעויות החרם היא שהזרמת כסף לתוך איראן וממנה החוצה עדיין בעייתית, גם מבחינה משפטית וגם מבחינה טכנית. חברות האשראי הבינלאומיות המובילות, כמו ויזה ומסטרקארד, עדיין אינן מנפיקות כרטיסי אשראי בינלאומיים לאיראנים. כרטיסי האשראי הבינלאומיים שאפשר כעת להשיג באיראן הם של חברות סיניות וקוריאניות, ואינם מכובדים ברוב אתרי הסחר הבינלאומיים ובתי העסק במדינות אחרות.

האיסור החשוב ביותר בחרם הוא שאסור לכסף לעבור לתוך איראן והחוצה מאיראן – בפברואר הורתה אפל למפתחים האיראנים להסיר מאפליקציותיהם כל אפשרות תשלום כדי למנוע כניסת כסף איראני לארה”ב. לפיכך, האפליקציות התוך-איראניות של המפתחים האיראניים – ביניהן אלו המקבילות לגטטקסי, אמזון וגרופון – משתמשות בשירות העברות בנקאיות בין חשבונות איראנים, שאפרכּ, שנפתח באיראן בעקבות הסנקציות, וכן במזומן ובדרכים אחרות, כך לפי הניו יורק טיימס. לכאורה אין הפרה של החרם, כי הכסף נשאר בתוך המדינה, בין אזרחים ובעלי עסקים, משפר את חיי הפרט ואת העסקים ואינו קשור לממשלה.

הודעה של אפל למפתח אפליקציות איראני על חסימת תשלומים אליו בגלל החרם האמריקאי על איראן

הודעה של אפל למפתח אפליקציות איראני על חסימת תשלומים אליו בגלל החרם האמריקאי על איראן

אז למה בכל זאת הן הוסרו? כי חרם. בהודעה שאפל שלחה למפתחים האיראנים, שאת אפליקציותיהם הסירה, כתבה החברה: “בהתאם לכללי הסנקציות האמריקאיות, האפסטור לא יכולה לאחסן, להפיץ או לעשות עסקים עם אפליקציות או מפתחים שמקושרים לארצות מסויימות שנמצאות תחת חרם אמריקאי”.

הדבר עורר את זעמם של המפתחים בפרט ושל העם האיראני בכלל: האפליקציות שירתו את העם, לא את הממשלה. לא עבר כסף בין איראן לבין העולם שבחוץ. רוב הציוצים בסולמיתג #StopRemovingIranianApps זועמים, ובצדק, על הפרת זכויות הלקוח, על כך שיישום זה של החרם מתמקד בעם, המדוכא גם כך, ולא בממשלה. נכון שאפל אינה סוחרת עם איראן, אבל אייפונים מוברחים מהווים כ-11% משוק התקשורת של איראן, לפי ציוץ של שר התקשורת החדש מוחמד-ג’וואד אזרי ג’הרמי.

גם כאשר מנכ”ל אפל טים קוק צייץ ב-26.8 ש”לכולם מגיעה גישה שווה לחינוך מצוין”, רוב התגובות כללו את הסולמיתג הנ”ל, ומשפטים כגון “לכולם – חוץ מאשר לאיראנים” או “אבל לאיראנים לא מגיע אפילו לתפוס מונית”.

איראנים דורשים ממנכ"ל אפל טים קוק להפסיק להסיר אפליקציות איראניות

הדבר המעניין יותר מבחינתי היה הציוצים בפרסית, ובפרט התגובות לתגובתו של שר התקשורת, שאמר שיטפל בהסרת האפליקציות בדרכים משפטיות. רבות מהתגובות הזכירו לו שאל לו לדבר על זכויות אזרח וזכויות לקוח, כשהוא היה מעורב בציתותים לשיחות של אזרחים במהלך המהפכה הירוקה ב-2009, שלא צלחה. תגובות אחרות תקפו את גילו הצעיר ואת חוסר הניסיון וחוסר ההשכלה שלו, ובאופן כללי את המשטר שפוגע בזכויות אדם הרבה מעבר לזכות להזמנת מונית או לקניות בקליק.

אגב, טוויטר, כמו פייסבוק ויוטיוב, חסום באיראן מאז 2009, אבל רוב בכירי המשטר, כולל שר החוץ מחמד-ג’ואד ט’ריף [זריף], הנשיא חסן רוחאני והמנהיג הדתי עלי ח’אמנהא’י, מתחזקים חשבונות טוויטר פעילים. גם הם, כנראה, כמו רוב האיראנים, גולשים דרך VPN (פרוקסי) באירופה או בארה”ב. לכן מוזר היה לראות בעיתונות את הודעתו של שר התקשורת יום לאחר השבעתו, שהוא פצח במגעים עם טוויטר להסרת החסימה, ואולי גם יוטיוב, אם אלו יסכימו לסינון תכנים “בלתי מוסריים”.

ב-27 באוגוסט צייץ השר: “אף אחד אינו מסכים עם סגירת המרחב הווירטואלי, כי זה לא יהיה חכם. הממשלה מעוניינת להרחיב את הגישה של העם למרחב הווירטואלי, תוך שמירה רצינית על התרבות”, והסולמיתג “חירות אחראית” (#آزادی_مسولانه), שגררה מבחר תגובות מגחיכות ומאשימות, ובהן “לא ברור איזה חלום הם חלמו בשבילנו עם המושג החדש הזה “חירות אחראית””, ו”חירות אחראית: אתם חופשיים לגשת למרחב הווירטואלי, אנחנו נפרק לכם את הצורה באחריות”, וגם: “חירות אחראית או חירות הבכירים? [مسولانه נגזר מהמילה ל- “אחראי”, המשמשת גם לציון אנשים בעמדת סמכות, תע”ג] כולם יודעים שלבכירים אין צורך ב-VPN והם חופשיים לחלוטין” ו”חירות אחראית זה לדעתכם שיתוף פעולה עם רצונות הממשלה?”

בינתיים האפליקציות של אפל לא חזרו, חלק מהאיראנים עברו מאייפונים מוברחים לאנדרואידים מוברחים או תוצרת מדינות שלא מחרימות אותם, וכולם מצפים לשערורייה הבאה. בהצלחה לשר התקשורת הצעיר!


ד”ר תמר עילם גינדין היא בלשנית איראנית ומומחית לאיראן מהמרכז האקדמי שלם בירושלים וחוקרת במרכז עזרי באוניברסיטת חיפה, ומעבירה הרצאות העשרה בנושאים כגון מגילת אסתר, מהנעשה באיראן, השפעות איראניות על לשוננו ועל תרבותנו, נשים באיראן ועוד. עילם גינדין כתבה על איראנים שמחרימים את הבחירות בגליון יוני 2013

👀 פרסום תמונות עירום של ג’סטין ביבר באינסטגרם של סלינה גומז כנראה בגלל סייברפירצה 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

ביום שני עלו באינסטגרם של סלינה גומז, האינסטגרמרית הפופולרית בעולם עם 125 מיליון עוקבים, תמונות פפרצי בעירום של האקס שלה ג’סטין ביבר. זמן קצר לאחר מכן ירד החשבון מהאוויר, וחזר ללא התמונות. יומיים אחר כך נחשפה פירצת סייבראבטחה באינסטגרם, שבאמצעות התחברות לממשק האפליקציות והתוכנות (API) איפשרה לשאוב את כתובות האימייל והטלפונים של משתמשי הרשת החברתית, גם אם אלו היו מוסתרים מהציבור ואמורים להיות זמינים רק לאינסטגרם. הסיסמאות לא נחשפו, אבל בעזרת המידע הקיים והנדסה חברתית ניתן לעתים להשיג פרטים נוספים ולבצע פעולות בשם אותם אנשים, מה שנקרא גניבת זהות, וכנראה שזה מה שקרה בחשבון של גומז.

הפירצה נסגרה יומיים אחר כך, אבל בדיילי ביסט חשפו ביום חמישי כי האקרים הורידו נתונים של משתמשים מהאתר ומציעים אותם למכירה באתר בשם Doxagram, תמורת 10$ לחיפוש. ההאקרים, שטענו שיש להם פרטים של 6 מיליון משתמשים, סיפקו לדיילי ביסט דגימה של 1000 משתמשים – שהכילה את רוב 50 הפרופילים הפופולריים ביותר באתר.

תמונות עירום של ג'סטין ביבר באינסטגרם של סלינה גומז

תמונות עירום של ג’סטין ביבר באינסטגרם של סלינה גומז

באינסטגרם אמרו שההאקרים השיגו גישה לא מורשית לפרטי ההתקשורת של משתמשים בפרופיל-גבוה, ושהחברה הודיעה על כך לבעלי החשבונות המאושררים – כאלו שיש להם וי ליד השם שמעיד שאינסטגרם וידאה את זהותם. אולם ביום שישי, בהודעה על הפירצה בבלוג הרשמי של אינסטגרם, החברה הודתה שגם בעלי חשבונות לא מאושררים נפגעו.

מלבד פגיעה במשתמשים ובתדמית של החברה, פריצות כאלו עלולות להגיע גם לבית המשפט. ביום רביעי פסקה השופטת המחוזית לוסי קו מסן חוזה, קליפורניה, כי משתמשי יאהו שנפגעו מפריצות למאגרי החברה ב-2013-2016 יוכלו לתבוע את החברה, . יאהו ספגה שלוש פריצות משמעותיות – ב-2013 נגנב מידע על יותר ממיליארד חשבונות שלה, מידע שהיא חשפה לציבור רק שלוש שנים מאוחר יותר; ב-2014 חוותה החברה פריצה שנגעה ל-500 מיליון חשבונות (משרד המשפטים האמריקאי האשים בחודש מרץ שני סוכני שירות הבטחון הפדרלי הרוסי FSB ושני האקרים בקשר לפריצה הזאת); ופריצה שלישית קרתה מתישהו בין 15′-16′. הפירצה השנייה נחשפה בזמן שיאהו היתה במגעים למכירתה לחברת התקשורת ורייזון, מה שהביא להורדת המחיר שלה בכמה מאות מיליוני דולרים. ורייזון ניסתה למנוע את התביעות, בטענה שאף חברה לא חסינה בפני סייברפריצות, אולם כעת תיאלץ להתמודד עמן בבית המשפט.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

🐑 הנסיך מכבסה וניקוי יבש


פוסט של אדם עציון

תוכלו לשוות בדמיונכם את תמהוני כשעם עלות היום העיר אותי קול קטן ומשונה, ואמר:
“בבקשה, צייר לי כבשה!”
“הה?”
“צייר לי כבשה!”

או לפחות, כך חשבתי שאמר הקול.
לכשהתעוררתי דיי, ביקשתי מהילד המשונה שעמד מולי לחזור על דבריו.
“עשה לי כביסה,” הוא הפציר.

“שמע, ילד, אני לא ההורה שלך ואני לא מכבס לך שום דבר. איך נכנסת לכאן בכלל?”
אך הילד המטונף המשיך בשלו.
“אנא ממך, עשה לי כביסה.”

“תקשיב לי ותקשיב לי טוב,” עניתי בטון הולך וגובר. “אני לא מכבס לך כלום. אם אתה רוצה כביסה, תרד כאן למטה, תפנה ימינה ואז שמאלה באמ;פם, ותגיע לרחוב ראשי גדול. אם לא תואיל בטובך לדלג תחת גלגליו של אוטובוס, לפחות תוכל למצוא שם מכבסה ולנקות לעצמך את הבגדים. יום טוב!”

הילד קימט את מצחו וחשב לרגע. “מכ…בסה?” הוא שאל. “מה זה?”
“אלוהים אדירים ילד אני מנסה לראות פה את משחקי הכס. מכבסה! יש שם מכונות כביסה! מכניסים מטבע ודוחפים את הבגדים פנימה ו… קיבינימט מה הבעיה שלך בכלל?”
“איך אדע שמצאתי מכבסה?”
“אתה תראה שכתוב באותיות גדולות בכניסה.”

הילד מצמץ בעיניו הגדולות ובלורית הזהב שלו התנפנפה באוויר הדלוח של המזגן הדולף שלי. “אינני יודע לקרוא,” הוא אמר בקול קטן.

“לא אפטר מהילד המסריח הזה בחיים,” חשבתי לעצמי.
“תראה, נורא קל לזהות. זה פשוט חדר עם מלא מכונות כביסה.”
“מכונות כביסה?!” הילד התרעם. “מה זה?”

“ג’יזס.” מלמלתי. “הנה, תראה, זה נראה ככה.” ציירתי לו תמונה קטנה.

מכונת כביסה. תמונה: אדם עציון

מכונת כביסה

“מה זה?!” הילד הזדעק. “למה כלואה בפנים עז?”


אדם עציון הוא כותב. אפשר לקרוא אותו בטוויטר ובאתר שלו

👂 פרשן ישראל היום לא שמע על המתקפה האקוסטית בקובה אז הוא הכריז שהיא קונספירציה

הכתב המדיני של ידיעות אחרונות, שמעון שיפר, פרסם אתמול (ג’, 29/8) ידיעת שער שכותרת הגג שלה קבעה: “כך נכשלה הפסגה בין רה”מ נתניהו לנשיא רוסיה פוטין”. בכותרת המשנה בשער נכתב: “גורם רוסי ל’פרבדה’, שופרו של פוטין: ‘נתניהו היה קרוב לפאניקה, אבל הנשיא נשאר קר רוח, איראן בעלת ברית ונמשיך לתמוך בה'”. במאמר עם הפניית שער שפרסם היום בישראל היום (זהירות, אוטופליי), אריאל בולשטיין קוטל את שיפר ואת כתבתו, מסביר שפראבדה אינו שופרו של השלטון כבר הרבה זמן, שהמאמר בכלל פורסם באתר Pravda.ru שלא קשור לפראבדה ושהוא “אתר צהוב, שמתמחה בתיאוריות קונספירציה, מקושר ללאומנים הקיצוניים ונגוע באנטישמיות גלויה”, ומגרר על פומפיה את המוניטין של מחבר המאמר, איידין מכטייב.

שער ידיעות אחרונות, 29.8.2017, ושער ישראל היום, 30.8.2017

בולשטיין מציג טורים נוספים של מכתייב כדי לקעקע את אמינותו: “את המאמר ששיפר ציטט, פרסם מכטייב בבוקר 25 באוגוסט, כיממה ומשהו לאחר פגישת פוטין־נתניהו. למחרת כבר האשים את ציר מולדובה־אוקראינה בקשירת קשר נגד רוסיה, וב־27 בחודש עסק בהפעלה של ‘נשק אקוסטי’ בידי קובה נגד דיפלומטים אמריקניים. מה זה ‘נשק אקוסטי’? לחובבי הקונספירציות פתרונים. אתמול ניתח מכטייב, את ‘התכנית הסודית’ של האמריקנים לפתרון הסכסוך בחבל נגורנו־קרבך. הספק לא רע”.

מי הם חובבי הקונספירציות שעוסקים בנשק האקוסטי? רשויות הביון של ארה”ב, קנדה וקובה, למשל. בתחילת החודש הודיעה מחלקת המדינה האמריקאית עובדים בשגרירות ארה”ב בהוואנה דיווחו בסוף 2016 על תסמינים רפואיים בלתי מוסברים, וחלקם הועברו לארה”ב לטיפול או התבקשו לעזוב את קובה. בעקבות כך, הודיעה מחלקת המדינה, היא סילקה בחודש מאי שני דיפלומטים קובניים מארה”ב.

פסל אוזן. תמונה: Colin Mutchler cc-by

שומע? תמונה: Colin Mutchler cc-by

זמן קצר לאחר ההודעה, נחשף בתקשורת כי ארה”ב חושדת שגורם כלשהו – אולי מדינה שלישית, וייתכן שמדובר ברוסיה – הפעיל מיכשור אקוסטי שהשמיע בסביבת השגרירות בקובה צלילים שאינם נקלטים באוזן אנושית. הצלילים פגעו בין השאר בשמיעתם של 16 עובדי השגרירות ובני משפחותיהם, וכן בדיפלומט קנדי אחד. לא ברור אם מטרת מתקפת הצלילים היתה לפגוע באנשים, או שהיתה להם מטרה אחרת והפגיעה היתה תוצר לוואי אקראי. ארה”ב, קנדה וקובה, שמכחישה קשר למתקפה, חוקרות את המתקפה האקוסטית.

🗣️ מעשיות בווטסאפ 👎 עלילות ב”לא רלוונטי” 🌇 נזקי איירבנב 📻 רבע לדיגיטל

רבע לדיגיטל. קליק לארכיון המדור

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

נחגוג יחד עם חנן כהן יום הולדת 15 לאתר בדיקת השמועות “לא רלוונטי” | נשמע מאלה רוטשילד את הסיפור שמאחורי קבוצת סיפורי השמע שלה בווטסאפ | וגם – מה עושה איירבנב לשכונות מגורים?

המלצה: לא להעביר

דיברנו עם חנן כהן, בעל אתר “לא רלוונטי” לבדיקת שמועות ואגדות אורבניות. האתר החל את דרכו לפני 15 שנה, כשרוב השמועות עברו באימייל – כותרת המשנה שלו היא “חנן כהן מגיב על מכתבי שרשרת ושמועות דואר אלקטרוני” – וממשיך לפעול עד היום, כשהטכנולוגיה התקדמה (פייסבוק, ווטסאפ) אבל התמימות/זדוניות נותרו כשהיו.

שמועה מופרכת על תפוזי איידס מעזה שהגיעו לישראל, שהתפרסמה בפייסבוק

שמועה על תפוזי איידס שהגיעו מעזה לישראל

עוד בנושא:

השמועות בוואטסאפ על שלושת הנערים היו נכונות • מהפכת הטוויטר של מכבי חיפה • אולימפיאדת האופליינים » רבע לדיגיטל

עשר שנים ועדיין לא רלוונטי // חנן כהן מציין עשור לאתר בדיקת השמועות שלו

שמועות שקריות ברשת, כתבה של אילן לוקאץ’

פסטיבל מווטספי סיפורים

אלה רוטשילד הקימה את קבוצת הווטסאפ Urban Stories, שחבריה מקליטים את עצמם באודיו מספרים סיפורים, וסיפרה לנו למה יצרה אותה ולאן היא עשויה להתפתח בעתיד.

אנשים עם מגפונים. תמונה: Empire St.Pauli cc-by-nc

מגפונים. תמונה: Empire St.Pauli cc-by-nc

רשת בתי המלון איירבנב

איירבנב, פלטפורמת השכרת החדרים והדירות, ממוצבת כחברה בכירה ב”כלכלת השיתוף”, שיטה שבה אנשים משתפים את העודפים של הנכסים והשירותים שברשותם – למשל, מספר משתמשים שחולקים קו אינטרנט אחד שאינו מנוצל במלואו על ידי משתמש בודד, או טרמפ במכונית שיש בה מקומות פנויים.

אולם מחקר שערכו לאחרונה מספר עיתונים אירופיים בהובלת העיתון הגרמני סודויטשה זידוייטשה צייטונג מפריך את התדמית הזאת. מבדיקת 37 אלף רשומות של חדרים/דירות להשכרה בערים הגדולות בגרמניה, עולה ש-58% מהן הן דירות שלמות או אפילו בלוקים שלמים, וכי 1290 בעלי בתים משכירים יותר מדירה אחת במדינה. חברות השכרה רבות מסוות את ההצעות שלהן כך שייראה שמדובר במשכיר פרטי בבית פרטי. פחות מ-2% מהרשומות הן למיטות בודדות בדירות משותפות.

משמעות הדבר היא שרוב החדרים שמשתמשי איירבנב מציעים להשכרה בערים הגדולות בגרמניה אינם חדרים עודפים – חדר פנוי בדירה שמתגוררים בה אנשים, או דירה פנויה לזמן קצר כשהדיירים בה בחופשה – אלא חדרים ייעודיים להשכרה לתיירים – כלומר מלונות. באיירבנב טוענים שהמתודולוגיה של המחקר פגומה והמסקנות שגויות.

בית. תמונה: tommy the pariah cc-by

בית. תמונה: tommy the pariah cc-by

הלוס אנג’לס טיימס פרסם כתבה על המאבק בהשכרת דירות לטווח קצר בעיר וניס. גם שם, איירבנב מאפשרת ליזמים להפוך דירות לחדרי מלון בלי רישוי וללא התחשבות בתכנון העירוני, בעיקר על קו החוף. אלו באים על חשבון תושבים, שלא יכולים לעמוד במחירים שהתיירים מכניסים לבעלי הנכסים.

אתר insideairbnb.com מגרד נתונים מאיירבנב על ערים גדולות, ומציג סטטיסטיקות שמרמזות על מלוניזציה של איירבנב – שיעור גבוה של השכרה של דירות שלמות/בתים שלמים, זמינות גבוהה מאוד של דירות ספציפיות להשכרה (כלומר, אין בהן דיירים קבועים), ריבוי ביקורות לדירות ספציפיות (כלומר, יש בהן ריבוי דיירים מזדמנים) וריבוי רשומות למשתמש (כלומר, כנראה לא מדובר בבעל דירה שמשכיר חדר מזדמן אלא בבעל עסק קבוע להשכרת חדרים לתיירים).


עורכת: נעה קינן; מגיש: עידו קינן; תוכנית זו משודרת ב-29/8/2017. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון רבע לדיגיטל; רסס רבע לדיגיטל; פניות לתוכנית: reva@room404.net

#️⃣ עשור ל #השתג, שנולד ליצור קבוצות וליווה מהפכות 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🔊 להאזנה לפינה 🔊

ההשתג חוגג עשור. ההשתג הוא טקסט (תג) שבראשו סולמית (האש), שמסמן את הפוסט שבו הוא נמצא כמשתייך לקבוצה, נושא, מטרה וכיוצא בזה. למשל, “בואו בהמוניכם! #אוהביםאתביבי” או “ראיתי עכשיו את #קונאן תוקע סנדוויץ’ בקופיקס”.

את ההשתג המציא הטכנולוג כריס מסינה, בהשראת השימוש בסולמית לפתיחת קבוצות ב-IRC וביישומים נוספים. ב-23/8/2007 צייץ מסינה:

אחר כך הרחיב ופירט את הצעתו בפוסט בבלוגו. אומת הטוויטר אימצה את ההצעה, באירועי חירום ובהתארגנויות אקטיביסטיות מקוונות ואקסווביות.

לטוויטר לקח שנתיים לאמץ את ההצעה ולהפוך את ההשתגים לשימושיים הרבה יותר בכך שהפכה אותם ללינקים, שמובילים לעמוד עם כל הפוסטים באותו השתג, ובהמשך להציג טרנדים בסטטוסים לפי השתגים. רשתות חברתיות אחרות אימצו גם הן את ההשתג.

דיברנו על כך עם מעין אלכסנדר, מנהלת פרויקטים חברתיים דיגיטליים, שכתבה על כך בפייסבוק של בלוגה, “אינטרנט, טכנולוגיה ושינוי חברתי“:

במקור, ההשטאג נועד לאגד שיחות בנושא מסוים ולעקוב אחרי הנושא, ולאפשר לאנשים שזה לא מעניין אותם לסנן את התוכן הזה מרשימת העדכונים שלהם. זה התחיל בטוויטר ומשם עבר לרשתות נוספות ולהקשר תרבותי רחב יותר.

כ-125 מיליון השטאגס נוצרו מאז, והניסיון מראה שזה עובד טוב בעיקר סביב אירועים מקצועיים-חברתיים-טכנולוגיים.

השטאגס תומכים ביצירה של קהילות: חיבור ושיחה בין אנשים סביב נושא, גם אם הם לא מכירים. לפעמים קשה להתחיל להשתמש בהשטאג מסויים, וללמוד להכיר את הרלוונטיים לנושא שמעניין אותך. אבל כשמיליוני אנשים משתמשים בהשטאג מסויים, זה יכול להיות כלי עוצמתי להניע תנועות חברתיות. למשל: #yesallwomen , #blacklivesmatter, ובישראל: #j14, #no2bio.

כמו כל דבר חברתי שמצליח, חברות מסחריות משתמשות בכלי הזה גם, לקמפיינים מסחריים ושיווק מוצרים. מצד שני, יש כמה מאות אלפי השטאגס שרק אדם או אשה אחת השתמשו בהם. השטאגס גלמודים שכאלה.

בעברית ההשטאגס קצת פחות תפסו, גם בהתחלה לא כל הרשתות תמכו בעברית, וגם בגלל שסימן ה-# הוא תו לא עברי ולפעמים סדר האותיות משתבש.

דווקא השימוש בהשטאגס באינסטגרם שמטרתו הרחבת הפצת התוכן מכניס השטאגס לשימוש יותר נרחב ע”י דוברי עברית שגולשים ברשת.

עושה רושם שההשטאגס כאן כדי להישאר.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

“נעיצת הלקוח”: מסמך של סלקום מלמד מוכרנים לטנף על מוצרי פרטנר ולעקוף סיכולים של בזק

אמ;לק: חשיפה של תדריך מכירות עדכני של סרטן האיידס סלקום, שבו הם מסבירים למוכרנים איך לטנף על מוצרי המתחרים ולעקוף נסיונות סיכול שלהם כדי לגייס לקוחות.

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 1

הקורא העירני איליה רוטיצקי קיבל שיחה ממוכרן של סרטן האיידס סלקום, שביקש למכור לו חבילת טלפוניה, ואחר כך אינטרנט, ואחר כך טלוויזיה. רוטיצקי העסוק ביקש מהמוכרן להתקשר יותר מאוחר. המוכרן הציע לשלוח הצעה באימייל/וואטסאפ. כשרוטיצקי הסתכל על הקובץ שקיבל, הוא לא מצא שם הצעה, אלא את “תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17”, מסמך פדף שמסביר למוכרני סרטן-האיידס איך למכור את מוצרי החברה. רוטיצקי עשה את הדבר הנכון והעביר את המסמך לחדר 404.

המסמך שרוטיצקי קיבל מכיל 102 עמודים ומחולק לשניים – תדריך סלקום ותדריך נטוויז’ן, אולם מדובר בתדריך זהה לחלוטין, בן כ-40 עמודים, שמלמד את המוכרנים איך למכור את שירות הטלוויזיה הרב-ערוצית ואת שירות האינטרנט המשולב ספק+תשתית. התדריך נפתח במשפט הצעקה “הכי טובים בשוק!”, ומיד אחריו, במקום להוכיח את ההצהרה המפוקפקת, מתחיל לטנף על המתחרים, פרטנר. “אז Partner מוכרים טלויזיה ב-69 ₪[.] נכון, המחיר זול[,] והתמורה?”, עולג התדריך בשאלה, ומשיב: “תשפטו בעצמכם!”

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 5

התדריך מונה “מגוון מצומצם של סדרות ללא כל העונות וללא סדרות חדשות, ללא תכני HBO (משחקי הכס, האנטומיה של גריי, ויפ, סופרנוס ועוד…)”, “רוצים לצפות בסרטים חדשים? – תדרשו להוסיף תשלום בעבור כל סרט (כן, גם על הסרט ‘לשבור את הקרח’…)” (שלוש נקודות, קריצה קריצה מרפק במותן מה לעזאזל יש לכם משלוש נקודות). וזה נמשך עוד ועוד, כולל לעג לערוצים איזוטריים של פרטנר (וייס – “ערוץ דוקו לא מתורגם שפונה בעיקר לקהל אמריקאי”; AMC – “ערוץ שמכיל 80% סרטים ישנים ולא מוכרים”), היצע הספורט היקר והמוגבל, בעיות בהיצע התכנים לילדים –

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 7

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 8

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 9

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 10

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 11

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 12

– וסיכום שמזכיר הפעלה בצופים:

“אז מה דעתכם[,] שווה את התמורה?

ממש לא!

יש לנו הצעה הרבה יותר אטרקטיבית!

עם התמורה הגדולה ביותר ובמחיר המשתלם ביותר בשוק!”

(סימני הקריאה הם חלק משפת המותג של סלקום, אני משער. כלומר, אני משער!)

בעמוד 17-18 מוצג לראשונה השירות של סרטן האיידס עצמם, על המפרט שלו, ארבעה עמודים של טבלאות השוואה שאפשר היה לצמצם לעמוד אחד, נוח יותר לקריאה, ואז “תשפטו בעצמכם!”

משם עובר התדריך להסבר על השוק הסיטונאי – ספק אינטרנט ותשתית אינטרנט בניהול חברה אחת. “חידשנו בתסריט שיחה מכוון יותר למכירה”, אומר התדריך, “חילקנו את תסריט המכירה ל-3 חלקים: 1. הכרת הלקוח 2. הצעת המכירה ושיקוף 3. נעיצת הלקוח”. אם ננעצתם פעם כלקוחות, כנראה שעברתם בהצלחה את שני השלבים הקודמים.

בשלב הכרת הלקוח, יוני שמו בתדריך, הוא נשאל באיזו חברת תשתית הוא, באיזו מהירות הוא גולש ומה המחיר. “בשלב הזה, נאסוף ‘פיקים’ על הלקוח שנשתמש בהם מאוחר יותר בשלב המכר”, מסביר התדריך. המוכרן בודק ב”מערכת ה-IIP” את מספר הטלפוןן של הלקוח הפוטנציאלי כדי לראות איזו מהירות מקסימלית הוא יכול לקבל מבזק/הוט.

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 27

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 28

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 29

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 30

בשלב המכירה, המוכרן מציע ללקוח את החבילה הרלוונטית ואת החסכון: “למעשה, אני מציע לך מחיר נמוך משמעותית למשך שנה וחצי ותוכל לחסוך עד- 800₪ בשנה!”

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 31

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 32

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 33

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 34

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 35

בשלב הנעיצה צריך להילחם בטקטיקות ההפחדה של תאגידי התקשורת המרושעים: “יוני, חשוב לי להוסיף, כי יתכן ובסיום התהליך בזק יצרו עמך קשר על מנת לנסות לשמר אותך כלקוח שלהם. הם ישתמשו במידע שאינו נכון על יכולות האינטרנט שלנו ועל השירות שלנו, וזאת על מנת להפחיד אותך כדי להישאר עימם”.

מה עושים, יוני, מה עושים????

“אין צורך להיכנס ללחץ -”

יוני נושם לרווחה

“קבוצת סלקום היא” בלה בלה בלה בלה בלה בלה אלפי לקוחות בלה בלה בלה אינטרנט בלה בלה בלה טכנאים בלה בלה בלה.

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 36

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 37

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 38

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 39

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 40

“אם מתקשר אליכם נציג בימים הקרובים שתדעו שהם לא מציעים שום דבר חדש, ודרכי השכנוע שלהם הפכו מוטלות בספק”, כתב הקורא העירני רוטיצקי בפייסבוק. “לדעתי האישית, אולי במקום להתנצח עם חברות אחרות, תנסו פשוט להדגיש את נקודות החוזקה שלכם. במקום להגיד ל’חברה המתחרה’ יש תוכן פחות טוב ולנו יותר טוב, פשוט תגידו מה מבדיל את החברה שלכם מהאחרות. כי אחרת, אתם פשוט גרועים כמו המתחרים שאתם מלכלכים עליהם. במילים אחרות, תפסיקו לזלזל בקהל הלקוחות”. הגולשת ליאו שפרמן הגיבה לו: “אני רואה משבר מדיה… מצד שני, לא יעלו על זה אם אין להם ניטור כי לא תייגת אותם”. רק שאי אפשר לתייג אותם – הנהלת סלקום פחדנית מכדי לפתוח דף פייסבוק רשמי לחברה, כי לקוחות עלולים להגיע לשם ולהתלונן על כל מיני דברים במקום להסכים בשתיקה שסלקום הכי טובים בשוק. סימן קריאה.

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 41

👒 האפליקציה לחוזרת בתשובה 🎩 הקוד של חסידי גור ⭐ כוכבים נגד סמים 📻 רבע לדיגיטל

רבע לדיגיטל. קליק לארכיון המדור

הרצף הדתילוני – הדר קינן, חוזרת בתשובה, בוגרת לימודי תקשורת חזותית ב-HIT המכון הטכנולוגי חולון, ורותם אדריאן, יוצאת בשאלה, בוגרת לימודי תקשורת חזותית בשנקר, מציגות פרשנות טכנולוגית בעבודות הגמר שלהן בתקשורת חזותית; וגם: דירוג נמוך לסוחרי סמים ברשת האפלה

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

עוד בנושא:

להסתיר רגשות בפייסבוק // אמנות טכנולוגית

פשוט הגידו דירוג-כוכב-אחד לסמים

מכירות תרופות המרשם והסמים ברשת האפלה הולכות ועולות בארה”ב, בזמן שרשויות החוק נלחמות לסגור את החנויות המקוונות וחדשות נפתחות תחתיהן. מאד’רבורד דיווח שחוקרים מאוניברסיטת אוהיו סטייט, בראשות הדוקטורנט לסוציולוגיה סקוט דקסברי, חושבים שמצאו דרך מפתיעה בפשטותה לפגוע במכירות: ביקורות גרועות.

יו לורי בתפקיד האוס. תמונה: חאריס טסוויס  (cc-by-nc-nd)

יו לורי בתפקיד האוס. תמונה: חאריס טסוויס (cc-by-nc-nd)


במחקר, שהתפרסם ב-Journal of Quantitative Criminology, ניתחו החוקרים עסקאות סמים בדארקנט במשך שישה חודשים בין 57 מוכרים ל-706 קונים. הם גילו שעבור קונים שזו רכישתם הראשונה, 82% מהרוכשים בתקופת הבדיקה, העריכו את אמינות המוכר יותר מכל דבר אחר, כולל מחיר נמוך. זאת, בין אם היו למוכר ביקורות חיוביות ודירוגים גבוהים או לא.

רק 18% מהקונים חזרו לשוק המקוון לבצע רכישה נוספת, ורק 30% המשיכו לחפש מוכרים אחרים לאחר שמצאו מוכר שהם סומכים עליו. על כן, המקום היעיל לפגוע בסחר הוא לפני המגע הראשוני בין המוכרים לקונים. לטענת החוקרים, רשויות האכיפה יכולות לבצע מספר רכישות קטנות ממוכר ואז להציף את הפרופיל שלו בביקורות שליליות ודירוגים נמוכים, מה שיבלבל את הקונים החדשים והבלתי מנוסים, שלא ידעו על מי לסמוך ומאיפה לרכוש את הסמים.


עורכת: נעה קינן; מגיש: עידו קינן. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון רבע לדיגיטל; רסס רבע לדיגיטל; פניות לתוכנית: reva@room404.net

איפה הנאו-נאצים ימצאו מוזיקה, אופנה ודייטים אחרי שחברות הטכנומידע חסמו אותם?

קהילת הטכנומדע הכריזה מלחמה על הימין הקיצוני (אלט-רייט, עליונות לבנה, נאו-נאצים) בארה”ב אחרי ההפגנה בשרלוטסוויל (למעט כמה צדיקים בסדומים או סדומאים בצדיק, ובהם חברת אירוח האתרים דרימהוסט, שהצהירה שתמשיך לארח אתרי ימין קיצוני כל עוד תכניהם חוקיים בארה”ב). המלחמה, שמתנהלת באמצעות חרם שירותים, נוגעת גם להיבטי התרבות, הבידור והלייפסטייל של הימין הקיצוני.

[עדכון] דיברתי על כך ב”גם כן תרבות” עם גואל פינטו בכאן תרבות (רשת א’.

אחד מהאלמנטים התרבותיים של תנועות הגזענות השונות – כמו של תנועות פוליטיות וחברתיות רבות – הוא המוזיקה. אתר דיג’יטל מיוזיק ניוז פרסם לפני שבוע את הכתבה “מצאתי עכשיו 37 להקות שנאה של עליונות לבנה בספוטיפיי”, חיפוש שהתבסס על רשימת להקות שנאה שפרסם שלוש שנים קודם Southern Poverty Law Center, ארגון למלחמה בגזענות, כדי לגרום לאפל להסיר שירים כאלו משירות אייטיונז.

מוזיקה נאצית באתר ספוטיפיי

בעקבות הכתבה, שירות המוזיקה ספוטיפיי הודיע שהסיר ממאגריו רבות מלהקות השנאה, ובוחן בדחיפות את הנותרות. דוברת ספוטיפיי מסרה לבילבורד כי המוזיקה במאגרי החברה מגיעה ממאות אלפי חברות תקליטים ואגרגטורים מרחבי העולם, שאחראים לתכנים שהם מעלים, אולם “אנחנו לא סובלניים כלפי תכנים בלתי חוקיים או חומרים שמעודדים שנאה או מסיתים לאלימות נגד גזע, דת, מיניות וכד'”. השירות המתחרה דיזר הודיע שיסיר גם הוא את להקות השנאה.
דיזר

גוגל הודיעה שתצטרף למאבק, ושכל מוזיקה שמפירה את תנאי השימוש שלה לגבי שיח שנאה או הסתה לאלימות תוסר משירותי גוגל פליי מיוזיק ויוטיוב, והיא קוראת למשתמשים לדווח לה על שירים כאלו דרך מנגנוני הדיווח המובנים בשירותים.

אתר האופנה הנאצית Vinland Clothing

מאפיין נוסף של תנועות ימין קיצוני הוא אופנה. vinlandclothing.com היא חנות מקוונת לבגדים עם סמלים נאציים. Americanvikings.com היא חנות שמוכרת חולצות גאווה לבנה. בעליה, ברין ג’יימס, אמר לבאזפיד שהוא מזדהה כ”לאומן אזרחי” ו”פרו-לבן”. בשבוע שעבר, חברת אפל חסמה לשני האתרים את השימוש בשירות התשלומים שלה, אפל פיי, והפנתה את באזפיד לתנאי השימוש, שאוסרים שימוש בו באתרים ש”מקדמים שנאה, אלימות או חוסר סובלנות שמבוססים על גזע, גיל, מגדר, זהות מגדרית, אתניות, דת או נטייה מינית”. פייפאל חסם את וינלאנד אך ממשיך לסלוק לאמריקן וייקינגז.

אתר ההכרויות אוקייקיופיד מכריז בטוויטר על סילוקו לצמיתות של הנאו-נאצי כריס קאנטוול

וכדי להמשיך את השושלת, לבנים טהורים צריכים להכיר, להתאהב ולהתרבות בתוך הגזע. אבל אתר ההכרויות לגיקים אוקייקיופיד סילק לצמיתות את כריס קאנטוול וביקש מהמשתמשים לדווח על משתמשים כמוהו, כדי שהוא יוכל לחסום גם אותם. ואפליקציית ההכרויות הפמיניסטית באמבל, שמפעיליה היו קורבן למתקפת עליונות לבנה, משתפת פעולה עם הליגה נגד השמצה וקוראת לדווח על משתמשים שעושים שימוש במילות או סמלי שנאה, כדי שיוכלו לחסום אותם.

אולי הגזענים יוכלו להיפגש באתר ההכרויות הנוצרי-לאומני-לבן-קונפדרטיבי להגדרתו העצמית וואספ-לאב, אם כי לפי העדכונים האחרונים באתרו נראה שהוא גווע מעצמו בשנה שעברה.

← לדף הקודםלדף הבא →