צוות מנואל, את מי אתה מייצג? #tmanuel #j14

פוסט של חגי אלעד

“הכל יקום או יפול על אותנטיות השיח”, ציטטתי כאן ב-18.8 את אחד מהעומדים מאחורי צוות מנואל. חברת הצוות שירי פרציגר-כהן, בפוסט ב-20.8, השיבה ש”הדיון על שכר צוות מנואל מחטיא את העניין האידיאולוגי”. אכן – רצוי למקד את הדיון בעיקר ולא לנסות להסיטו.

מה זה “צוות מנואל“? בעמוד “אודות הצוות” באתר כתוב ש”הצוות פועל כגוף עצמאי במסגרת צוות ההידברות של ועדת טרכטנברג […] הצוות אחראי על האסטרטגיה ברשתות החברתיות ועל ניהול השיחה עצמה ע”י תגובות מהירות והתייעצות טלפונית בלתי פוסקת עם נציגי ועדת טרכטנברג ובעיקר צוות ההדברות”. בפוסט התגובה שלשום נכתב ש”לבחירה בשם ‘צוות מנואל’ היו שתי סיבות. סיבה אחת היא כדי להבהיר מי אנחנו – אנחנו לא מנואל עצמו ואנחנו גם לא הועדה. המטרה שלנו היא לשמש דרך להעברת מידע בין הציבור ובין הועדה בשני הכיוונים”.

נניח בתום לב שלא היתה כוונה שמישהו יחשוב בטעות ש”צוות מנואל” הוא “מנואל” או שהוא “ועדת מנואל”. זה מותיר אותנו עם השאלה הבאה: אם, כדברי העומדים מאחורי הצוות, “צוות מנואל” איננו הוועדה ואיננו מנואל – אז מה זה צוות מנואל? את מי הצוות מייצג, בשם מי הצוות מדבר, כלפי מי הצוות אחראי?

במילים אחרות, למה אי אפשר היה פשוט לומר את המובן מאליו, ש”צוות מנואל” הוא חלק מהדוברות של ועדת טרכטנברג? כשמישהו מוגדר, למשל, כדובר ראש הממשלה, אז אין צורך בכל הסאלטות הלשוניות כדי להסביר שהוא “אינו ראש הממשלה” ואף “אינו הממשלה” – לכולם ברור שפשוט מדובר בדובר מטעם, וזה בסדר גמור, וזהו.

בהקשר של “צוות מנואל”, אחרי שמנפים את המילים העוטפות את משפטי ההסבר הארוכים, נשארים עם התשובה הבאה המוצגת לציבור: צוות מנואל אחראי על משהו שבין “העברת מידע דו-כיוונית” לבין “ניהול השיחה” ברשתות חברתיות. אגב, יש הבדל מהותי בין שני הדברים – הראשון הוא צינור פסיבי שאינו מתערב בתכנים; השני הוא מעצב אקטיבי של השיח. בכל אופן, בין אם הצוות מתיימר להיות צינור אובייקטיבי ובין אם הצוות הוא יחצ”ן אקטיבי, עדיין נותרת בפנינו שאלה נוספת: מטעם מי זה נעשה? מטעם חברי ה”צוות”? מטעם מנואל? מטעם ועדת טרכטנברג?

למה כל זה מסובך כל כך, מסורבל ומורכב להסבר? מדוע נמנעים פשוט מלומר שלרשות ועדת טרכטנברג עומדים, מטעם המדינה, משאבי דוברות ויחסי ציבור, ושהתקבלה החלטה להשקיע חלק גדול ממשאבים אלו ברשתות חברתיות, ושלשם כך נשכר בתקציב מסוים כוח אדם בהיקף הנדרש (חלקו אולי עובדי מדינה, חלקו אולי שירותי יח”צ מגוף מקצועי חיצוני), ושלשם כך הוועדה העלתה בלוג, ופתחה חשבונות טוויטר, פייסבוק ויוטיוב?

אילו כך היה נאמר בפשטות, לא היו עולות התהיות שסימנתי. לגיטימי שהמדינה תשקיע משאבים, בהיקפים הולמים, בעבודת הדוברות ויחסי הציבור של ועדה בנושא חשוב כמו הנושא שלשמו הוקמה ועדת טרכטנברג. זה מובן מאליו.

אלא שלא כך נעשה, ולכן עלו התהיות. במקום שוועדת טרכטנברג פשוט תגיד לציבור את מי ואיך היא מעסיקה כדי שיטפל ביחסי הציבור שלה, קיבלנו את “צוות מנואל”. זהו העניין.

ישנם הסברים אפשריים שונים מדוע זה נעשה כך, מדוע לא התקבלו החלטות פשוטות, שקופות ומובנות. הנה, פעם נוספת, הסבר אפשרי, שכבר הוצג בפוסט הקודם שלי בנושא, הסבר המעוגן בהיבטים כמו “האותנטיות של השיח” ו”ניהול השיחה”: ההחלטות בנוגע ל”צוות מנואל”, כולל ההגדרות העמומות, הן חלק מניסיון לנהל את השיחה בעניין, ובפרט: לייצר לציבור שיח שמרגיש יותר אותנטי. זאת, על סמך תובנה מקצועית שעבודת יח”ץ טובה עבור ועדת טרכטנברג תהיה עבודה שתנהל את השיחה עם הציבור באופן שהוועדה תרגיש לציבור כמה שפחות כמו “ועדת טרכטנברג” (ממשלתית, רשמית) וכמה שיותר בגובה העיניים, קשובה לרחשי “העם”, אותנטית כמו מאבק האוהלים עצמו.

התהיות והטרוניות בעניין זה אינן עניין אישי והן אינן מופנות כלפי ד”ר אורן צוקרמן ופרציגר-כהן, העומדים מאחורי “צוות מנואל”. הטענות מופנות למדינה, לוועדת טרכטנברג, שקיבלה את ההחלטות כיצד לדברר את עצמה וכיצד “לנהל” את השיחה שלה עם הציבור. אלא שוועדת טרכטנברג החליטה, כידוע, לנהל את השיחה שלה עם הציבור באמצעות צוות מנואל, הצוות שמאחוריו עומדים צוקרמן ופרציגר-כהן. אלא שהשניים, כאמור, אינם מנואל ואינם ועדת מנואל – ולכן לא מהם צריך לבקש תשובות. כך שכל שנותר לי הוא לבקש מצוות מנואל לחדול לרגע מ”ניהול השיחה”, ופשוט להעביר את השאלות הבאות לאחד פרופ’ מנואל טרכטנברג, האיש העומד בראש ועדה שמינה ראש הממשלה, היא ועדת טרכטנברג:

מי מנהל את עבודת הדוברות ויחסי הציבור של ועדת טרכטנברג?
מהן הסיבות לכך שעניין זה לא הובהר לציבור עד כה בצורה ברורה?
ועדת טרכטנברג, כך הוצהר, מחויבת למידה גבוהה של שקיפות ושיתוף הציבור. כידוע, התנהלות שקופה ופתוחה מסייעת לבסס אמון ציבורי, בעוד ניסיונות לתעתע פוגעים בכך ויוצרים ניכור, חשדנות מוצדקת וחוסר אמון. בהתחשב באופן בו פועל “צוות מנואל”, מה תרומתו של הצוות לביסוס אמון ציבורי בוועדת טרכטנברג?

לסיום: אני מבין שכיום כולם “חברתיים”. הטייקונים חברתיים. רני רהב חברתי. הסלבזים של הסוגה העילית “TLV עושים את תל-אביב” חברתיים. נתניהו, ברק ולבני חברתיים. כו-לם חברתיים – למעשה, תמיד היו. אז הנה עצה (בחינם!) לוועדת טרכטנברג: אל תנסו להצטרף לנשף המסכות, נסו עבודה עניינית. זה עושה פלאים לתדמית ויכול מאוד לסייע בניהול שיחה אותנטית.

________________________
חגי אלעד (פייסבוק, טוויטר) הוא פעיל לשינוי חברתי, בעל טור, מנווט וכותב. בעברו המנכ"ל הראשון של הבית הפתוח בירושלים ואסטרופיזיקאי, מוסמך מכון רקח לפיסיקה באוני' העברית. כיום מנכ"ל האגודה לזכויות האזרח בישראל, אולם העמדות המבוטאות במאמר אינן מייצגות בהכרח את האגודה

22 באוגוסט, 2011 | בנושאים: 404, חיי רשת ותרבות דיגיטלית | 8 תגובות

צוות מנו: האותנטיות של השיח (#tmanuel #j14)

פוסט של חגי אלעד

1.

“רצינו להצליח וליצור שם שמתאים למדיום. זאת לא חשיבת יח”צ, אלא חשיבה של מה נכון לגולשי האינטרנט”. ד”ר אורן צוקרמן, מומחה לניו-מדיה וראש התמחות תקשורת אינטראקטיבית בבית הספר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה, בראיון שהתפרסם הבוקר בדה-מרקר. ד”ר צוקרמן הוא אחד משני “האנשים שמאחורי צוות מנואל“.

2.

יחד עם ד”ר צוקרמן מהבינתחומי מובילה את היח”צ של צוות מנואל שירי פרציגר-כהן, ש”הגיעה מהעולם העסקי” (שאלה: אם אדם לא עוזב את המקום ממנו בא, אז לאן בעצם הוא מגיע?). פרציגר-כהן עומדת בראש “חטיבת דיגיטל” בשלום תל אביב, שהיא “חברת יחסי ציבור המספקת שירותי ייעוץ תקשורתי, ניהול משברים ופתרונות אסטרטגיים לגופים מקומיים ובינלאומיים“.

3.

במשרדי יחסי ציבור, מסתבר, לא “חושבים יח”צ”: חושבים מה נכון לגולשים. מזל שלצוות מנו אין יח”צ.

4.

“אנחנו חמישה אנשים בצוות, שעובדים בשכר זעום” (צוקרמן, שם). ואכן, בעמוד “אודות צוות מנואל” כתוב שעבור “ניהול זירות פייסבוק טוויטר והבלוג” (שכחו את היוטיוב) מקבלים “3 צעירים שכר של כ-6,000 ש”ח בחודש כל אחד”.

5.

6,000 ₪ ברוטו בחודש זה קצת יותר מהשכר הממוצע למשרת שכיר בתחום השירותים הקהילתיים, קצת פחות מהשכר הממוצע למשרת שכיר בתחום החינוך (נתוני מאי 2011, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה).

6.

ע”פ צוקרמן, באינטרנט “הכל יקום או יפול על אותנטיות השיח”. צוות מנו גאה ב”שכר הזעום” שהוא משלם לעובדיו: הם חוסכים בשבילנו כסף! הם חברים שלנו! בהסתכלות ניאו-ליברלית, להשוויץ בזה שאתה מעסיק צעירים באופן זמני בשכר זעום בהחלט נשמע “אותנטי”. אם מטרת ההעסקה של שלושת הצעירים היא למכור לישראלים עתיד בו יהיה אפשר להמשיך להעסיק עוד המון אנשים (מורים, עובדים סוציאליים, רופאים מתמחים, צוות היח”צ של ועדה ציבורית שאמורה לעסוק בשאלות קריטיות לעתיד של כולנו) בשכר זעום, זה אפילו עוד יותר אותנטי.

7.

מקבלי שכר נוספים בצוות מנו: “שירי פרציגר-כהן, 3,500 ₪; אורן צוקרמן 2,000 ₪”. מדובר בשני אנשים שהם מומחים בתחומם, בעבודה אינטנסיבית. לא מדובר בשכר ראוי. למעשה, לא מדובר ב”שכר” בכלל: גובה השכר עצמו הוא מודעה בתשלום, והוא נקבע מן הסתם כחלק מהיח”צ, כחלק מהחשיבה איך לעצב את “מה שנכון לגולשי האינטרנט”. מה שנכון לגולשים זה לחשוב על צוות מנואל בתור הדבר האמיתי, האותנטי, הדבר הקרוב ביותר לכמה צעירים שעובדים בהתנדבות מאוהל ברוטשילד. הדבר הכי רחוק מנתניהו וטרכטנברג, הדבר הכי קרוב למנואל, שירי ואורן, שעושים את מה שהם עושים “ממניעים של משימה חשובה ונכונה, ולא משיקולים כלכליים או תדמיתיים”. בעצם יש כאן בדיוק חצי אמת: השיקול בקביעת “שכרם” אכן לא היה כלכלי, אלא תדמיתי נטו.

8.

שכר לא ראוי הוא ביטוי של העסקה נצלנית. את מי מבקשת לנצל העסקתם של פרציגר-כהן וצוקרמן?

9.

פרציגר-כהן: “אני הוקסמתי ממנואל, מהכנות שלו”. טרכטנברג, בבלוג של מנואל: “כדי שנצעד יחד חשוב שכל אחד יפתח צוהר אל פנימיותו”. הטוויטר הרשמי של צוות מנואל: “מנשנו אותנו”.

10.

אייל גבאי, חבר ועדת טרכטנברג (ומנכ”ל משרד ראש הממשלה), בשיחה עם מפגינים באמצעות המדיה הישנה המכונה שיחה: “בישראל לא תהיה מדינת רווחה”. מנואל טרכטנברג, ראש הוועדה הנושאת את שמו, בשיחה עם גולשים באמצעות המדיה החדשה המכונה טוויטר: “לא אני אעצב את הגורל שלכם”. אולי בכל זאת כדאי להאמין לטרכטנברג.

[עדכון 20.8.2011] הדיון על שכר צוות מנואל מחטיא את העניין האידאולוגי. שירי פרציגר-כהן משיבה לחגי אלעד [\עדכון]

[עדכון 22.8.2011] צוות מנואל, את מי אתה מייצג? חגי אלעד ממשיך בדיון [\עדכון]