הבית של הומלס
הומלס שדרגו את האתר. מעין ששון הביאה צילומסך, וגידי ויגו הגיב: “העיצוב הזה יותר מוצלח מהקודם”.
סקופופוביה: הפחד שמישהו בוהה בך
דרך דורון שם טוב.
• This post in English – הפוסט הזה באנגלית >>
תנאי שימוש של טקס פרסי המוזיקה
מה לכל ה…?
From: Inbar Noyhoze [mailto:[XXX]@telad.co.il]
Sent: Thursday, November 18, 2010 10:46 AM
Subject: --- הגבלות הקלטה ושידור מטקס פרסי המוזיקה ---שימו לב להגבלות הקלטה ושידור מאירועי ‘טקס הפרסי המוזיקה 2010‘ שישודר בלילה שבין ראשון (21.11) לשני (22.11) ב- 03:00-07:00
בערוץ !E
- אישור השידור מותנה בקידום השידורים החוזרים בלבד!
- בכל קטע שיוקלט וייבחר לשידור, יש לשים סטריפ לאורך כל הקטע: “באדיבות ערוץ !E ” – שימו לב לסימן קריאה מימין ל- !E
- ניתן להקליט את הטקס ולשדר כל קטע באורך של עד דקה – רק בתנאי לקידום השידור הנוסף!
- סך כל הקטעים לא יעלו על 3 דקות!
- אסור להשתמש בקטעים מוזיקליים/הופעות מתוך הטקס ובכלל במוזיקה המושמעת בטקס.
- אסור להראות תכנים מגוף שלישי (קטעים מתוכניות או קליפים של זמרים)
- אסור לקשור בין משתתפי הטקס לבין גופים מסחריים.
- האישור הינו לשידור בטלוויזיה בלבד ובאינטרנט! אסור להעלות את הכתבות בסלולר.
- אישור השידור מותנה בקידום השידורים החוזרים בלבד!
דרושה עזרה קלה בשפצור בוקמרקלט בג’אווהסקריפט
קיצור כתובות ב-ow.ly מתבצע באמצעות הבוקמרקלט החצי פיראטי הזה:
[code]javascript:var%20d=document,w=window,f=’http://hootsuite.com/twitter/bookmark-tool-v2?’,l=d.location,e=encodeURIComponent,p=’address=’+e(l.href)+’&title=’+e(d.title),u=f+p;a=function()%7Bif(!w.open(u,’t’,’scrollbars=0,toolbar=0,location=0,resizable=0,status=0,width=550,height=330′))l.href=u;%7D;if(/Firefox/.test(navigator.userAgent))setTimeout(a,0);else%20a();void(0);[/code]
הוא לוקח את הטייטל ושותל אחריו את הקיצור. מה שהוא לא עושה זה להוסיף אחרי/במקום הטייטל את הטקסט המסומן (selected) בעמוד שעליו הוא מופעל. התכונה הזאת כן קיימת בבוקמרקלט של קיצור כתובות ב-j.mp.
[code]javascript:var%20d=document,w=window,enc=encodeURIComponent,e=w.getSelection,k=d.getSelection,x=d.selection,s=(e?e():(k)?k():(x?x.createRange().text:0)),s2=((s.toString()==”)?s:(‘%22’+enc(s)+’%22′)),f=’http://j.mp/’,l=d.location,p=’?v=3&u=’+enc(l.href)%20+’&s=’+enc(d.title)+’%20’+s2,u=f+p;try{if(!/^(.*\.)?tumblrzzz[^.]*$/.test(l.host))throw(0);tstbklt();}catch(z){a%20=function(){if(!w.open(u))l.href=u;};if(/Firefox/.test(navigator.userAgent))setTimeout(a,0);else%20a();}void(0)[/code]
מישהו יכול לקחת את הקוד של ow.ly ולהוסיף לו את התכונה הזאת מ-j.mp? ואם אפשר, ש-ow.ly גם ייפתח בטאב חדש ולא בפופאפ.
תודה.
[עדכון] קובי לאידרשניידר נתן בראש.
הנה הקוד שלוקח את הטקסט המסומן אחרי הטייטל:
[code]javascript:var%20d=document,w=window,f=’http://hootsuite.com/twitter/bookmark-tool-v2?’,l=d.location,e=encodeURIComponent,s1=w.getSelection,s2=d.getSelection,s3=d.selection,s=(s1?s1():(s2)?s2():(s3?s3.createRange().text:0)),s4=((s.toString()==”)?s:(‘ ‘+s+’ ‘)),p=’address=’+e(l.href)+’&title=’+e(d.title+’ ‘+s4),u=f+p;a=function()%7Bif(!w.open(u))l.href=u;%7D;if(/Firefox/.test(navigator.userAgent))setTimeout(a,0);else%20a();void(0);[/code]
הנה הקוד שלוקח את הטקסט המסומן במקום הטייטל:
[code]javascript:var%20d=document,w=window,f=’http://hootsuite.com/twitter/bookmark-tool-v2?’,l=d.location,e=encodeURIComponent,s1=w.getSelection,s2=d.getSelection,s3=d.selection,s=(s1?s1():(s2)?s2():(s3?s3.createRange().text:0)),s4=((s.toString()==”)?s:(‘ ‘+s+’ ‘)),p=’address=’+e(l.href)+’&title=’+e(s4||d.title),u=f+p;a=function()%7Bif(!w.open(u))l.href=u;%7D;if(/Firefox/.test(navigator.userAgent))setTimeout(a,0);else%20a();void(0);[/code]
שלום, מגדל
מגדל שלום בוער. מעניין אם בובות מוזיאון השעווה מזינות את האש. ברן, צביקה פיק, ברן!
צילום: שנילי, cc-by-sa. עיבוד: אני.
מודעת אבל היא לא מודעת פרסומת: לא צריך לשים בה לוגו של הארגון
לוגואים במודעות אבל: טיפלתי בזה בעבר, אבל עכשיו מיכלי דיווחה על עמוד עמוס במיוחד בידיעות אחרונות, 15.11.2010. מחקתי את כל שאר המודעות והשארתי רק את הלוגואים, שמות החברות והז”ל.
עוד על מודעות אבל:
• J&B מודיעה בתדהמה על מותו של ג’וני ווקר
• מחלקת מודעות האבל של מעריב בדרך לעוד לקוח מרוצה
בעקבות דוח המבקר: קופת חולים מאוחדת מחליפה לוגו
פוסט של עידן בכורכחלק מהמהלך האסטרטגי לבלימת השפעותיו השליליות של דוח מבקר המדינה החליטה הנהלת קופ”ח מאוחדת בישיבה מיוחדת במלון Ritz-Carlton בניו-יורק להחליף את הלוגו והסלוגן הקיימים:
ולהציב במקומם לוגו חדש המבטא את חזון הקופה, ערכיה וייעודה:
______________________________________
היה זה פוסט של עידן בכור, העוסק בייעוץ שיווקי וארגוני וכותב את הבלוגים "הגיגית", על ניהול, שיווק וחדשנות, ו"דאחקה עכשיו", שכשמו כן הוא. בכור כתב על שיטות המכירה באינטרנט של תמי בר בגליון נובמבר 2010.
דירה להשכיר? חפשו אותה בפייסבוק
את מה שעשו הומלס ודומיו ללוחות המקוונים מאיים פייסבוק לעשות להומלס. אנשים מחפשים ברשת החברתית דירות להשכרה ושותפים להשכיר איתם בסטטוסים, דרך חברים ובקבוצות ייעודיות שהוקמו לשם כך. המתווכים רואים בפייסבוק איום אבל גם הזדמנות לשיתופי פעולה ואיתור נכסים. משווקי פרוייקטי הבנייה עדיין לא יודעים איך לעשות זאת בפייסבוק, אך רואים בו את העתיד
לפני כחצי שנה החליטה מיכל רשף, סטודנטית לתסריטאות בת 24 מתל אביב, שהיא רוצה לשדרג את מצב המגורים שלה. רשף פרסמה את דרישותיה – דירת שני חדרים, מרכז תל אביב, בלי שותפים ולא בקומת קרקע – בפייסבוק, בטוויטר ובשורת הסטטוס שלה בג’יטוק. “אם אני גם ככה כל היום דוגרת במקומות האלה ואומרת המון שטויות, לפחות שזה ישתלם לי איכשהו”, היא מסבירה. “במקום להתחיל להזכיר לאנשים כל הזמן פנים מול פנים שאני מחפשת דירה, פייסבוק מאפשר לי להגיד לאנשים במרוכז, וככה אנשים שהם לא בהכרח מכרים קרובים זוכרים אותי”. כמו רשף יש עוד ישראלים רבים, שפעילים ברשתות החברתיות ומשתמשים בהן לחיפוש עבודה, הכרויות ובחירת מקומות בילוי. באופן טבעי, הם פונים לחברים שלהם שם גם כשהם מחפשים דירה להשכרה, דירה להחלפה או שותפים לחיפוש משותף.
במסגרת חיפושי הדירה בדקה רשף גם את אתרי הלוחות, אבל לדבריה “כל דירה שעולה, באמת מסתערים עליה די הרבה. בפייסבוק יש עוד סיכוי שזו דירה בין חברים, ולא אחת שכל העולם רואה”. וזו סיבה נוספת לפופולריות של חיפוש דירות בפייסבוק. ההצלחה של הומלס ושאר אתרי הלוחות המקוונים, שחסכו למחפשים דפדוף מעיק בלוחות מודפסים ועמלות גבוהות של מתווכי הדירות, חזרה אליהם כמו בומרנג. בשוק הביקוש הגבוה שהתפתח בתל אביב והסביבה, הלוחות אפשרו לבעלי הנכסים להעלות מחירים ודרישות, ויצרו תופעה בה כל השוכרים הפוטנציאליים מוזמנים לראות דירה בו זמנית, והבעלים מקיים מכירה פומבית ומשכיר את הדירה למרבה במחיר, גם אם הדירה בקושי ראויה למגורים ולא שווה אפילו את המחיר ההתחלתי שנדרש עבורה. כך נולדה הריאקציה ללוחות המקוונים: חיפוש דירה דרך חברים ברשתות החברתיות. אחת הקבוצות הפופולריות בפייסבוק לחיפוש דירות, עם כמעט 14 אלף חברים, נקראת “דירות ריקות בין חברים בתל אביב, לפני שמתפרסמות בהומלס“.
גם מיכל כהן, בת 31 מחולון, דיילת אוויר ובעלת תואר באדריכלות פנים, חיפשה דירה. ראשית פנתה לחברים, לקבל עצות. הם הזהירו אותה מפני הלוחות המקוונים. היא התעקשה לנסות בעצמה, ונכוותה. “כל ה’שוק’ הזה של השכירות והמכירה הוא משהו שלא רציתי לקחת בו חלק ושיש לי הרבה ביקורת להעביר עליו”, היא מספרת. “אנשים עומדים שעות בתור לראות דירה, מחכים כמו ילדים טובים לטלפון החוזר, רק כדי לגלות בסוף שנתנו אותה למישהו ששילם עוד 200 דולר. והדירה? לא הייתי מאחלת לאף אחד לגור בתנאים האלו”. הצעד הבא שלה היה לפתוח את קבוצת “דירות מפה לאוזן בת”א” בפייסבוק. “טוב, אני מתחילה קבוצה בה נעלה אינפורמציה על דירות טובות ולא קורעות כיסים שאנחנו יודעים שמתפנות, שאתם מפנים,שחברים מפנים שסבתא שלכם מפנה …. או שסתם שמעתם עליה. כל דירה מכל סוג שהוא….אבל טובות וזולות!”, כתבה כהן בדברי ההסבר של הקבוצה, ושלחה אותה לכ-300 החברים שלה בפייסבוק, בתקווה שאחד מהם ישדך אותה לדירת החלומות שלה. שנתיים וחצי עברו והיום יש שם כמעט 18 אלף חברים, שמעדכנים את הקבוצה באופן שוטף בדירות להשכרה, דירות להחלפה וחיפושי שותפים. “כבר יש קבוצות שמחקות אותה”, מספרת כהן בגאווה. ויש גם מי שניזון ממנה: פרופיל הטוויטר @tlvapartments, שבנה יהונתן קלינגר, קולט עדכונים מהקבוצה של כהן ומקבוצות נוספות, מסנן אותם ופולט רק דירות להשכרה בתל אביב.
“אני חושבת שכל יוזמה שמתחילה מתסכול עמוק סופה להצליח, בטח כשהיא משותפת לעוד קהל אנשים גדול מעבר לאדם הספציפי עצמו”, מסבירה כהן את ההצלחה הלא-מתוכננת של הקבוצה שלה. “כנראה שבכמה מילים שנכתבו בדף הראשי, הצלחתי להעביר את התחושה שאנחנו באותה סירה, מבלי לנסות באופן מכוון כמובן, כי אני מחפשת בדיוק כמותם ומתוסכלת בדיוק כמותם. סיבה נוספת היא האפשרות של אותם אנשים לראות שיש פנים מאחורי הקבוצה הזו, יש את מי לשאול שאלות, לבקש ממנו בקשות ואפילו סתם לכתוב את מה שעל לבם. אני באופן אישי ממש לא ציפיתי לכמות התגובות שקיבלתי מאנשים”.
אפשר לעשות מזה כסף?
“הלוואי, אבל אם אתה עושה כסף, תעשה אותו ממקום שאתה בעד האנשים שאתה הולך לעבוד איתם. זו לא היתה המטרה הראשונית שלי”.
כהן עובדת על שדרוג הפעילות של הקבוצה. לדבריה, “פייסבוק הפך להיות קטן ואנחנו רוצים לגדול”.
מותו ולידתו מחדש של סוכן
“לפני עידן הרשתות החברתיות היו מדביקים בחדר מדרגות או במכולת מודעה, ‘זוג צעיר מחפש דירה באזור זה’. זה עבר מהרחוב לרשתות החברתיות”, מפרשן צפריר ורטנפלד, בן 50 מהרצליה, סגן יו”ר ארגון המתווכים הארצי מלד”ן ובעל משרד התיווך תילן. צבי טלית, בן 34 מתל אביב, בעל משרד התיווך “תל אביבים” ויזם אינטרנט, אומר ש”פייסבוק, כמו שאר האתרים, פגע בחלק מהפעילות של עולם התיווך. אם עיקר הלחם של המתווך זה סחר במידע, יש פה בעצם פירצה ענקית בגדר של גן שפעם היה כולו של המתווכים. הרבה מהמידע פתוח, אבל לא כל המידע. מתווך טוב נמדד בעיקר בכמה אנשים הוא מכיר, ופייסבוק הוא אלגוריה מאוד נחמדה לעולם של התיווך. זה קשור לא רק במאמצים, אלא בכמה הקול שלך נשמע”.
“המקצוע משתנה. המתווך תמיד מכר אינפורמציה של נכסים. היום הוא הופך להיות יועץ נדל”ן”, אומר ורטנפלד, ומפתיע כשהוא פוסק ש”זה מבורך שאנשים משתמשים ברשתות החברתיות לחפש נדל”ן, כי לא כל אחד צריך לרכוש שירותים של תיווך, במיוחד חבר’ה צעירים שמחפשים שותפים ומוגבלים תקציבית, וזה נעשה בחוג החברים”. עם זאת, הוא ומתווכים רבים אחרים לא רואים ברשתות החברתיות אויב, אלא פוטנציאל. ההרצאה הראשית באחד הכנסים שערך ארגון המתווכים עסקה בשימוש ברשתות החברתיות לקידום העסק. “אתה יודע מי החברים שלך ברשת החברתית, אז אתה יכול לפנות לקהל יעד מאוד מפולח. אתה יכול לראות מי מנכ”לים, מי בעלי ילדים, מי בעלי מקצועות חופשיים, איפה הם נמצאים גאוגרפית”, מסביר ורטנפלד. “דבר נוסף שתופס תאוצה זה מתווכים שמגדילים את פול הנכסים שלהם על ידי זה שהם משתפים פעולה ביניהם”. ורטנפלד מפעיל זירה כזאת בקבוצת הפייסבוק “מתווכים משתפים פעולה בעסקאות נדל”ן“, בה כ-700 חברים. הוא מדווח ששיווק דירות יוקרה ליהודים עשירים בצרפת ובארה”ב דרך מתווכים יהודים וישראלים-לשעבר בחו”ל, שלדבריו לא היה מגיע אליהם בלי פייסבוק.
“זה לגמרי הקלישאה של הלימונים והלימונדה”, מסביר טלית. “מצד אחד זה פגע, מצד שני זה נותן כלי מדהים לשיתופי פעולה בין מתווכים, זה נותן הרבה יותר אפשרויות למי שהפסיק לפחד ולמד לאהוב את הפצצה. דווקא המדיה האינטרנטית, למי שהחליט שלא מפחד מהעניין, היא מכרה זהב. יצא לי להשיג דרך דירות מפה לאוזן בפייסבוק דירות להשכרה לטווח קצר, עבור עסק השכרת דירות לתיירים שאני עובד איתו. היתה שם מודעה של מישהי, פניתי אליה והצעתי לה את העסקה. יש לנו מערך הזמנות אונליין של תיירות נכנסת, ובתמורה לעמלה אנחנו מסדירים לה את נושא ההשכרה. מעבר לזה אני משתמש בפייסבוק דרך המרקטפלייס [זירת מסחר מובנית בפייסבוק; ע”ק] לשווק דירות שיש לי בבלעדיות להשכרה ולמכירה. יצא לי להשיג כמה קבוצות רכישה וקשר עם יזמים אחרים”.
התיווך העממי
ברוח החינמיות האינטרנטית, גם מחפשי הדירה בפייסבוק מעדיפים לא לשלם. אבל לא כולם, ולא תמיד. רן (שביקש לא להזדהות בשמו המלא), מתכנת בן 29 מתל אביב, חיפש דירה לו ולחברתו ופנה לפייסבוק. הוא ידע שהתחרות שם עזה – “הרבה אנשים נתקלים בהודעות של ‘נותני דירה’ כאלו בטוויטר ופייסבוק ולא זוכרים בדיוק מי חיפש” – והחליט לקנות את היתרון שלו בכסף: הוא פתח קבוצה בפייסבוק והציע בה תשלום למי שימצא לו דירה. “אנשים מוכנים לשלם עבור דירה כבר הרבה הרבה זמן. קוראים לזה תיווך”, הוא הסביר. “זה מאוד פשוט: מתווך לוקח שכר דירה של חודש. עשיתי את החישוב שלי ואני מוכן לתת בערך שליש משכר דירה של חודש. מתווך עושה את זה מאינטרס עסקי וזה המחיה שלו, יותר חשוב לו לעשות כסף – זה לא ממש מבטיח שום דבר. הפרס הוא רק בשביל שמישהו מהחברים שלי או מהמעגל שני – לא זרים – יראה את זה ואולי יזכור אותנו ואת הקבוצה”.
“אני לא הולכת לשלם לאנשים על זה שהם שמעו על דירה והם עוזרים לי”, מזדעזעת רשף. “לא אכפת לי בצעד של מחווה להזמין את אותו אדם לבירה על חשבוני או משהו, כן? אבל זה נראה לי רמה נמוכה. אם בא להם לעזור שיעזרו, אם לא אז לא צריך. נראה לי משונה להגיש לחברים שלי 500 שקל. זה לא משהו שאני עושה. אם הייתי בלחץ של זמן או משהו, זה פתרון סביר. אבל משהו בזה בבסיס לא בסדר. אם אתה תציע 500, ומישהו אחר יציע 600, והלאה והלאה”. אולם ההסלמה הזאת מוגבלת – היא תיעצר כשתגיע לסכום שגובה מתווך מקצועי. התחרות האמיתית היא על מספר האנשים שחיפוש הדירה יגיע לעיניהם.
הפרס הכספי המוצע אמנם נמוך מדמי התיווך המקובלים – חודש שכירות מהשוכר וחודש שכירות מהמשכיר – אבל יותר גבוה מאפס. האם הנישה הזאת יכולה לקרוץ למתווכים? המתווך ורטנפלד סבור שלא: “מתווכים לא יכולים להיכנס לשוק הזה, כי המתווך עושה יותר עבודה מאשר להגיד לך, ‘יש דירה בכתובת זו וזו, שמעתי שהם רוצים להשכיר’. המתווך יתאם לך את הפגישה, יקח אותך לראות 4-5 דירות בסיור אחד, יבדוק שהדירות בתקציב שלך וראויות לצרכים שלך, הוא קרוב לוודאי ביקר בדירה קודם. מישהו שממליץ לך מהאתר, הוא יכול מרב-סרן שמועתי להגיד לך, ‘שמעתי שיש דירה ברחוב זה וזה, תשלח לי 500 שקל אם לקחת’. זה הכל על בסיס מזדמן”.
“יש מחפשי דירות שאחרי שנקעה נפשם מהומלס, WinWin, יד2 ופייסבוק, מגיעים אליך ואתה עוזר להם למצוא”, אומר המתווך טלית. “האגדה כאילו מתווך שולף מהשרוול דירה שהוא עבד עליה שתי שניות ומקבל 3000 שקל היא אגדה. בדרך כלל מושקעת בזה הרבה עבודת רגליים, קשרי רישות עסקי וחברתי, האיש עבד בשביל זה, ואין סיבה לא לשלם על זה אם אתה מקבל משהו שטוב לך. ואם אתה יכול לא לשלם על זה – עוד יותר נחמד”.
אם מישהו מציע 500 שקל בפייסבוק, אתה תציע לו דירה, או שתשמור אותה למי שישלם מחיר מלא?
טלית: “אני אשמור את הדירה למי שישלם 3000. מצד שני, אני גם אדע להגיד לאנשי הקבוצה, אם הם לא יסקלו אותי בכיכר העיר, ‘תשמעו חבר’ה, יש את הדירה הזאת, ויש לה מחיר’. מי שיבחר להרים את הכפפה, מגניב. מעבר לזה, מי שבוחר לא לשלם תיווך, אבל יש לו חברים שאין להם בעיה לשלם, אם הוא חבר טוב הוא יגיד להם, ‘אני לא לוקח את הדירה כי יש תיווך, אבל יש כאן דירה מצויינת’. השם של הקבוצה הוא ‘דירות מפה לאוזן’, לא ‘דירות בחינם ומוות למתווכים’. בקבוצה הספציפית לא יצא לי לפרסם, אז אני לא יודע אם סכנת הסקילה היא ממשית או לאו. אבל יצא לי לפרסם בפייסבוק, לקבל תגובות וגם להשיג עסקאות”.
חברי קבוצת “דירות מפה לאוזן בת”א” לא סוקלים מתווכים, אבל בהחלט לא מחבבים אותם. “בהתחלה הייתי מוחקת הודעות של מתווכים, כי זה לא היה הרעיון של הקבוצה”, נזכרת המייסדת כהן. “אתה צריך לראות איך אנשים הגיבו למתווכים אצלי קבוצה. כתבו להם ‘חיו ותנו לחיות, אל תיכנסו לכאן’. הם כן יצרו איזשהו אנטי. לי אין בעיה עם מתווכים, אבל הם צריכים לדעת לאיזה שוק הם פונים ולהציע דברים מתאימים. זה צעירים, אנשים שאין להם כספים מפה ועד להודעה חדשה להוציא. אם יבוא מתווך שבאמת יביא דברים מדהימים ולא ידרוש הרבה כסף לתיווך, אז הרבה אנשים ילכו אליו”.
אבל בבסיס, אנשים לא רוצים לשלם כסף. זה חלק מהעניין של הקבוצה הזאת.
“אם מחר אני אתן לך דירה מדהימה במחיר שהוא שווה לכל כיס, אתה תשלם את האלף ומשהו שקל למתווך בכיף. אבל אם אומרים לך, תן לי 3000 שקל על דירה שעולה לך 3000 שקל אבל היא חדר, אתה תשלם? לא, כי מראש לא שווה לך הדירה הזאת, אז בטח שגם לא תשלם עוד כסף למתווך”.
דירה עכשיו
היתרונות של חיפוש דירה דרך חברים בפייסבוק רבים: המלצה על דירה מחבר אמינה יותר מתיאור לא-אובייקטיבי במודעה שניסח בעל הדירה או המתווך; אפשר לראות את הדירה לבד, בלי עשרים מועמדים להוטים שנושפים בגבך ומעלים את המחיר; ועל דירה שמוצאים בפייסבוק לא משלמים למתווך. אבל השיטה לא נטולת בעיות: חיפוש דירה בפייסבוק הוא מסע ציד, לעתים ארוך ולעתים מייגע. אם הרשת שלכם מורכבת מקבוצה קטנה של חברים אמיתיים, פוטנציאל החשיפה של חיפוש הדירה שלכם קטן יחסית. אם היא מורכבת ממאות או אלפי אנשים, שאת רובם אתם לא מכירים, אתם מאבדים את היתרון של המלצות אמינות מחברים.
והחסרון הבולט: חיפוש דירה בפייסבוק לא תמיד עובד. “לצערי, זה לא שיש המון פניות”, הודתה רשף, שראתה רק דירה אחת שהגיעה דרך פייסבוק. מספר חודשים אחרי הנסיון הראשון, היא מספרת, “פצחתי בקמפיין ‘דירה עכשיו’ בפייסבוק, בו החלפתי את תמונת הפרופיל שלי ללוגו ‘דירה עכשיו’ בקונספט של ‘שלום עכשיו’, שבו עזר לי הגרפיקאי ארז הנדי. בסופו של דבר את הדירה מצאתי מפה לאוזן – סיפרתי על הקמפיין בהתרגשות בשיחת סלון, ואחד המשתתפים הפנה אותי לדירה שהוא שמע עליה דרך המייל. דירה מהממת”.
פייסבוק לא עזרה גם לרן. בשיחת פוסט מורטם חודשיים אחרי תחילת החיפושים הוא סיפר שמצא דירה, אבל לא דרך הקבוצה שפתח בפייסבוק, אלא בלוח מקוון. “לא קיבלתי הרבה הצעות מהקבוצה בכלל, משהו כמו שלוש או ארבע”, הוא מודה בכשלון. “וגם, זה לא מהקבוצה כמו שזה היה חברים שהתקשרו אחרי שהם ראו את זה”. התמריץ הכלכלי גם הוא לא עזר: “זה שהצעתי כסף לא שינה שום דבר לאנשים, לא עלה בשיחה בכלל, וממש לא היה אישיו משום בחינה. התייחסו לזה בדיוק כמו כל קבוצה בפייסבוק של ‘X מחפש דירה, מי ששומע בלה בלה בלה’, וניסו לעזור מתוך התחשבות”.
למה?
“לדעתי הסיבה היא בדיוק בגלל שזו רשת חברתית, ולי אישית אין בפייסבוק אנשים שסתם הוספתי. לא הצטרפו לקבוצה אנשים זרים, כי לא רציתי להתחיל לקבל הצעות מכל מיני אנשים זרים שיחפשו כסף. אז מי שכן ראה את זה וניסה לעזור עשה את זה מתוך חברות, לא מתוך רצון לכסף. חשבתי שלהציע פרס ייתן לאנשים מוטיבציה או לפחות יזכיר להם שגם אני, מבין אלף חברים אחרים, מחפש דירה, אבל זה לא ממש שיחק תפקיד. אני לא חושב שבאמת יש לאנשים איזה מאגר דירות עצום וכל מה שחסר כדי לספר לאנשים אחרים זה מוטיבציה”.
פרויקט בנייה מחפש את עצמו בפייסבוק
“גינדי קוראים לבאטמן כבר שבוע והוא לא בא”, כתב היחצן דני לוי בפייסבוק על זרקורי הענק שהאירו את שמי תל אביב בחודש שעבר במסגרת קידום המכירות של פרויקט הנדל”ן “גינדי תל אביב”. רבים אחרים ברשתות החברתיות לעגו לגינדי, אבל הסטטוס הסאטירי המוצלח ביותר נכתב על ידי החברה עצמה בעמוד הפייסבוק של הפרויקט: “בעוד יומיים מרכז המבקרים שלנו מסתיים. לתאום פגישה 1800-90-90-90”. 25-30 מיליון שקל הוציאה החברה על פרסום הפרויקט, אבל הצליחה לגייס רק 266 חברים לעמוד הפייסבוק, והשתמשה בו להפנות אותם למענה טלפוני (!). מזל שלא ביקשה מהם מספר פקס לשליחת הזמנות.
“אני פרויקט בנייה, פתחתי דף בפייסבוק כי אני רוצה להיות מעודכן. מה אני עושה מרגע זה ואילך? למה שאנשים יהיו חברים של הפרויקט?”, מתריס בני קרת, פרסומאי נדל”ן ומנכ”ל אזימוט מקבוצת באומן בר ריבנאי. “נניח שהייתי עכשיו לוקח את ‘רוטשילד 1’ ורוצה לעבוד איתו ברשת חברתית. אל”ף, אין מספיק אנשים שמתעניינים בפרויקט – 1000? 1500? 2000? זה עדיין בטל בשישים; בי”ת, מה אני אעדכן אותם, איזה ניוז, שמשאית בטון נכנסה לאתר?”
באותה מידה אפשר להגיד שאין מה לפרסם קטשופ. מדובר על פיצוח הקריאייטיב.
“מדובר על מסה קריטית של אנשים שמתעניינים באותו דבר. בקטשופ כל העולם מתעניין. ברוטשילד 1 – 1000-1500 איש, ויש שם רק מאה דירות, זה מוגבל. לכן צריך להתאים את אופי המדיום לצרכים ולמטרות”.
“אני באופן אישי חושב שהנושא הזה עדיין בחיתולים”, אומר אמיר שאלתיאל, יו”ר חברת אלדר העוסקת בשיווק נדל”ן. “הרבה גורמים עושים אותו בשביל להגיד ‘עשיתי’ אבל עדיין לא יודעים להשתמש בכלי הזה בצורה נכונה, ומה שיוצא זה שהם מטרידים את האנשים שרשומים אצלם. לפעמים אני נכנס לפייסבוק ורואה 6-7 פוסטים של חברה שמוכרת נדל”ן, שמעלה את הנכסים שלה עם תמונה ומחיר אחד אחרי השני. בחור בן 25 נרשם לקבוצה שפועלת בנדל”ן, והיא שולחת לו נכס ב-12 מיליון דולר בהרצליה פיתוח, זה מעניין אותו? זה רלוונטי? לא. אבל בגלל שזה חינם אז יורים לכל הכיוונים. הם שוכחים שבסופו של דבר יש את הפרטיות והתחושה של משתמש הפייסבוק, ואם אתה משניא עליו את העניין, גם אם אתה כבר שולח משהו רלוונטי הוא יקבל את זה בצורה לא טובה, או שהוא יתנתק”.
ובכל זאת, השניים מאמינים שהעתיד נמצא בפייסבוק. “החלום הרטוב של כל מנהל שיווק זה שתגיד לו מי הצרכנים שלו – בהם, אלה שקונים באמת, הוא מוכן להשקיע עד הגג, כי הוא יודע שהם קונים”, אומר קרת. הוא בונה על בני ה-13-15: “הם המסה הקריטית הגולשת, והם יהיו צרכני העתיד בטווח של עשור. הם בילט-אין עם הנושא של הרשת החברתית, כי הם נולדו לתוכה, גדלו איתה ומשתמשים בה, ולרשת יש מספיק זמן לנטר אותם”.
הכתבה התפרסמה בגירסה מקוצרת (כנראה בצדק) במוסף "פירמה" של גלובס, נובמבר 2010
רקורסית נירנברג
כתבתי סטטוס מצחיק.
אירנה זברסקי: “הנה, אני רואה. מה זה רקורסיה?”
הממ, איך אני אסביר את זה. נגיד, את יהודיה אם אבא שלך יהודי, ואבא שלך יהודי אם אבא שלו יהודי, וכן הלאה.
א”ז: “אז רקורסיה זה חוקי נירנברג?”
התיקונים חוזר!
“התיקונים” חוזר. טעימות מהטור:
נס רפואי: תינוק נפל מגובה שמונה קומות והפך לאהוד אולמרט! (אתר “הארץ”, 2.11.10).
יואב צור, עורך מעריב, כתב בעמוד הפייסבוק שלו כי הוא “משתדל לערוך את מעריב כעיתון”. נאחל לו בהצלחה.
יוסי גורביץ כותב: “נראה שבטור האחרון של ביקורת התקשורת של ‘העין השביעית’ (11.11.10) נשארו הערות עורך בגוף הטקסט”.
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
