ברכות מפייסבוק לרגל מותך

בחודש שעבר מתה הרבנית מזל טוב מדלן פינטו. בפייסבוק מדגישים את שמה, ואם תקליקו עליו יקפצו על המסך בלונים וקונפטי.

חוסר הטקט הזה נובע מפיצ’ר שפייסבוק הוסיפו, אשר מדגיש מילות ברכה מסויימות והופך אותן למופע אורקולי, בלי להתחשב במשמעויות הנוספות שעשויות להיות למילים הללו. באוגוסט אשתקד היתה לכך תוצאה מורבידית, כשמתגלצ’י אינטרנט אינדונזים השתמשו במילה selamat, שאחת ממשמעויותיה היא “ברכות”, אבל הם דיווחו על רעידת אדמה קטלנית והשתמשו בה במשמעויות אחרות – “מוגן”, “לשרוד” ו”לא נפגע”. פייסבוק התנצלו על כך וכיבו את הפיצ’ר מקומית.

כשהפיצ’ר הושק שנה לפני כן, בדקתי אם הוא ייכשל גם אם המילים לא יעמדו בפני עצמן, וכך מצאה את עצמה מזל טוביאנסקי הבדוייה עם חגיגות על מותה.

הקורא העירני איתי נתנאל מעדכן שפייסבוק הוסיפו אפשרות לכבות את הברכות בזמן כתיבת פוסט, באמצעות כפתור X שמופיע לצד מילות הברכה.

עוד בנושא

מדברים עם המתים ברשתות החברתיות: מזלטובים ליורם קניוק, גידופים לאדולף היטלר

“אתרים פקקטה” טקס פרסי הסייברסייבר 2019 ‍ סייברסייבר ע01פ05

סיסמאות גלויות בקוד, היעדר הצפנה, בוטים טפשים, פארק סייבר וג’ימבורי ועוד ועוד מככבים בטקס פרסי הסייברסייבר 2019, בהגשת נעם רותם ורן בר-זיק

הנגשה לכבדי שמיעה: המצגת המלאה של הטקס

‍ סייברסייבר הוא הסכת (פודקאסט) על האקרים ומאפים מגישים: נעם רותם, עידו קינן מוזיקה: (Fauna & Killah B – CC-by), רוברט קלאות’ עיצוב סאונד: עומר סנש הופק על ידי Podcasti.co – מפיקים פודקאסטים מעולים, בשיתוף אורבן פלייס; תודה לסולוטו על האירוח חדשות סייברסייבר: @OhCyberMyCyber דברו איתנו: cybercyber@podcasti.co

לשמירה על הפרטיות האזינו כאן

לקראת יום הגנת הפרטיות הבינלאומי, שמצויין ב-28/1, הפקנו ב-Podcasti.co פודקאסט חדש בשם “פרטיות העתיד” עבור הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים. בפרק הבכורה מדברים אנשי הרשות על מספר חידושים טכנולוגיים שנכנסו וייכנסו לחיינו (לבישי כושר ובריאות, האינטרנט של הדברים והעיר החכמה), בעיות הפרטיות שהם הביאו איתם ודרכי התמודדות.

הנגשה לכבדי שמיעה; RSS

פיקוד העורף לא רוצה שתשתמשו באפליקציות צבע אדום

זוכרים את ההתרעות של אפליקציית פיקוד העורף בצוק איתן? ברור שלא, כי לא היתה אחת כזו, עד שפקע”ר השיק רשמית את האפליקציה שלו, כנראה ביולי השנה, אני מנחש לפי המועד שבו דיווחו על כך אתרים שונים ועלו סרטוני ההסבר הרשמיים (תאריך ההשקה הוא מידע שלא תוכלו לאתר אם תסמכו על הודעת ההשקה ודברי ההסבר באתר פיקוד העורף, שמי שיצר אותו לא חשב שהודעות של גוף בטחוני לציבור צריכות הקשר כמו תאריך הפרסום, כי זה יעזור לאויב אני מניח; הוא גם לא מאמין בחיפוש הודעות ארכיון, לכן החיפוש שם לא עובד).

עד אז, אזרחי ישראל נאלצו להשתמש באפליקציות פרטיות, שצה”ל ניסה ליירט. עכשיו הוא החליט בטפשותו להשמיד אותן כליל, כפי שדיווח עודד ירון ב”הארץ”:

צה”ל החליט לנתק את האפליקציות הפרטיות להתרעה על ירי תלול מסלול לעבר ישראל מהמערכת של פיקוד העורף, מחשש להפצת התרעות שגויות והתרעות שווא. מצה”ל נמסר כי ההחלטה התקבלה בעקבות תלונות של אזרחים על תקלות טכניות באפליקציות, שאינן באחריות ובשליטת פיקוד העורף, אשר יצרו בלבול בקרב המשתמשים.

הצבא מסר כי גורמים ויזמים פרטיים רבים עושים שימוש בהתרעות המפורסמת באתר פיקוד העורף ברשת, לשם הפצתן באפליקציות. ואולם, בעקבות תקלות שונות – המידע המתקבל מהן לעתים מגיע באיחור ולעתים מפיץ התרעות שגויות.

וזה לא שאני לא סומך על פיקוד העורף וצה”ל בעניינים האלה. כלומר, חוץ מהקטע הזה שהטוויטר הרשמי של צה”ל דיווח ב-2014 על “דליפה גרעינית אפשרית בעקבות פגיעת שתי רקטות במתקן הגרעיני בדימונה” (עבודה של האקרים שפרצו לו לחשבון). וחוץ מהקטע שב-2015 פיקוד העורף שלח לירושלמים “התרעת חירום: חמורה ביותר” לא חתומה דרך מערכת ההתרעות הסלולרית, שהתבררה כהודעה לא חמורה על תרגיל ברכבת הקלה. פיקוד העורף, המשטרה ועיריית ירושלים לא טרחו לספק עליו פרטים באתריהם (צדיק בסדום: אתר סיטי פס, מפעילת הרכבת הקלה). אחרי המון טלפונים להמון גורמים גיליתי שפקע”ר בכלל לא היה זה ששלח את ההודעה: “פנה אלינו רב פקד בבקשה להשתמש במערכת ולכתוב את הסמס הזה. אישרנו לו להשתמש במערכת. […] זו הודעה של המשטרה, לא אנחנו כתבנו אותה”, סיפרה לי עוזרת דוברת פיקוד העורף.

דבר אלי בפרצופונים: המרשתת והשפה העברית מושב בכנס יום העברית

אומת האינטרנט היא הגורם הכי משמעותי בהתפתחות השפה העברית בעת הנוכחית, לדעתי. ברוח זו הנחיתי את מושב “דבר אליי בפרצופונים: המרשתת והשפה העברית” בכנס יום העברית של האקדמיה ללשון העברית, בהשתתפות יעל סלע, ראש צוות התרגום של גוגל ישראל; שרית כץ ואסף כץ, מנהלי קהילת “ילדים הם התסריטאים הטובים בעולם”; ופרופ’ סיריל אסלנוב מהאקדמיה ללשון העברית. הנה המושב במלואו.

[פרסומת] ואם אתם מחפשים מנחה/מרצה לאירוע שקשור לאינטרנט, תרבות רשת וטכנולוגיה, דברו איתי [\פרסומת]

השפה העברית האינטרנטית ראיון ב”מה שכרוך”

האקדמיה ללשון העברית עורכת מחר אירוע ליום השפה העברית [₪ כרטיסים]. אני מנחה שם מושב על העברית האינטרנטית, עם ראש צוות התרגום של גוגל ישראל יעל סלע, פרופ’ סיריל אסלנוב מהאקדמיה ללשון העברית, ומייסדי קהילת “ילדים הם התסריטאים הטובים ביותר” שרית כץ ואסף כץ. אני מדבר על זה היום ב-12:20 ב”מה שכרוך” עם מאיה סלע ויובל אביבי ב”כאן תרבות”.

בין הנושאים בפאנל:

יעל סלע תספר על “פרוייקט גוליית”, פרוייקט לעדכון השפה של ממשקי גוגל. בין השאר, הציוויים הפכו להצעות, והפניות בזכר הפכו לפניות נייטרליות מגדרית. היא תזכיר גם את המאמץ של מפתחי שירות התרגום גוגל טרנסלייט להפחית הטייה מגדרית.

פרופ’ סיריל אסלנוב ידבר על המקורות העבריים הזמינים ברשת, ובהם התנ”ך המנוקד, ועל אלו שאינם זמינים, כמו הספרות העברית החדשה מחמישים השנים האחרונות, מה שהופך אותם להרבה פחות נגישים לאלו מאומת הרשת שממעטים לקרוא ספרים.

שרית כץ ואסף כץ ידברו על ילדים שנולדו לעולם הדיגיטלי, שבו חלק ניכר מהתקשורת הבינאישית מתווך דרך מחשב/טלפון/טאבלט, ועל שפת הכלאיים בין דיבור לכתיבה.

ארון שוורץ, ההאקר של כולנו מנהר הזמן

ארון שוורץ האמין בתמימות שמידע רוצה להיות חופשי, וכהאקר פעל אקטיבית לשחררו. רשויות החוק נפלו עליו עם כל המשקל שלהן, אולי כדי לעשות ממנו דוגמה למי שינסה ללכת בעקבותיו. וזה גמר אותו.

התארחתי בפרק על ארון שוורץ בתוכנית הנהדרת “מנהר הזמן” של ערן מנהר ב”כאן”. מוזמנים.

כרטיסים בהנחה להצגה “העולם האחר” + ראיון עם הבמאית איה קפלן

ההצגה “העולם האחר” (במקור “The Nether”), שנכתבה על ידי המחזאית האמריקאית ג’ניפר היילי, עוסקת בעולם וירטואלי של פדופילים ובהתמודדות של החברה איתו. ב-19/12 תוצג ההצגה בתאטרון החאן בירושלים, ואחריה אראיין על הבמה את במאית ההצגה, איה קפלן.

אם אתם רוצים להגיע, אפשר להזמין כרטיסים מוזלים ב-55₪ כאן עם קוד ההנחה 2023 .

ועכשיו תבחרו צבע: חומוס או טיטאניק?

ברשת מייסי’ז מוכרים שמיכות רכות, בין השאר בצבעי חומוס (בלי תוספות) וכחול טיטאניק (לפני הטביעה).

(הלשינה: הדודה n)

קרבות הארכיון “קרן ויקימדיה ישראל נהגה כגנבים בלילה” Vs. “תפקיד הארכיונים הוא לשמר את ההיסטוריה, ולא לנעול אותה בכספות”

בעמותת וויקימדיה ישראל ביצעו לאחרונה פרויקט גרילה בשם “שחרור תמונות לרשות הציבור“, שבו בנו תוכנה שנכנסה לאתרים של מספר ארכיונים ישראליים, שאבה משם כ-28 אלף תמונות שזכויות היוצרים שלהן פגו לפי החוק הישראלי, והעלתה אותן לאתר וויקימדיה לטובת הציבור. אנשי האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע תוקפים את וויקימדיה במילים קשות – “קרן ויקימדיה ישראל נהגה כגנבים בלילה” – וקוראים לוויקימדיה לנהל משא ומתן עם הארכיונים לשחרור תמונות עתידיות.

עומר כביר, שחשף את המבצע, כתב כי “ביחד עם רבבות תמונות נוספות, [התמונות ששוחררו] היו לכודות במשך שנים בארכיונים שונים, דוגמת ארכיון המדינה, ארכיון קק”ל, הארכיון הציוני המרכזי, ארכיון משה שרת וארכיון הפלמ”ח. כן, הארכיונים היו מקוונים וכל אחד יכול היה להגיע אליהן, אבל התמונות הוחזקו בהם לרוב בצורה שלא ניתנת לחיפוש, לעתים עם סימני מים (Watermarks) שמקשים על השימוש בהן, ולפעמים תחת הגבלת שימוש לאור טענה מוטלת בספק של הגנת זכויות יוצרים. הן היו ברשת, אך נגישות רק קצת”.

בוויקימדיה טוענים, בדיווח שפרסמו על המבצע, כי פעולת הגרילה היתה הכרחית: “ויקימדיה ישראל ניסתה במהלך השנים ליצור קשר עם הגופים על מנת לבחון את האפשרות להציג תמונות אלה בעזרת ויקיפדיה וויקישיתוף ולהרחיב בצורה משמעותית את החשיפה שלהן. אולם, הופתענו לגלות שבחלק מהגופים לא מצאנו שותפים לחשיבה יצירתית לשם הגברת השימוש בתמונות”.

בארכיון המדינה וארכיון משה שרת בירכו על המהלך, קק”ל סירבו להגיב וארכיון הפלמ”ח לא הגיבו, ואילו בארכיון הציוני הגיבו במילים קשות. מנהל הארכיון, ד”ר יגאל סתרי, מסר לכלכליסט: “צר לנו שוויקימדיה בחרו לנקוט בפעולה אלימה של פלישה לאתר הארכיון הציוני המרכזי. ויקימדיה לוקחת באופן גורף את כל החומרים מבלי לברור בין חומרים שהסתיימה לגביהם תקופת זכות היוצרים ובין כאלה שלא. אין זה ראוי שגוף כזה ינקוט בצעדים אגרסיביים כאלו, תוך הפרה בוטה של זכויות היוצרים, כאשר פתוחה בפניהם דרך המלך של הידברות ושיתוף פעולה, כפי שהיה עד היום בין הגופים. אני מקווה שמידת האחריות תגבר ונציגי ויקימדיה ייצרו קשר עם הארכיון הציוני להידברות ברוח חיובית”.

גם באיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע יוצאים נגד וויקימדיה, במכתב [PDF] ששלחו אתמול יו”ר האיגוד דודו אמיתי והיו”רית לשעבר מיכל הנקין. מכתבם נפתח באפולוגטיקה: “אכן התמונות והתצלומים שנמצאים בידי הארכיונים הינם חלק מפסיפס עשיר שמרכיב את תולדות מדינת ישראל, כי הם שייכים באופן עקרוני לציבור וכי הנכונות והמוכנות של הארכיונים הציבוריים להעלות חומרים לרשת אינה תמיד מספקת את הציבור. יחד עם זאת, התנהלותם של הארכיונים בתחום איננה שרירותית. רצון כולנו הוא לחשוף לציבור את החומרים והמידע שהופקד, אך לא הכל אפשרי ומסיבות שונות ורציניות”.

מכאן הם פונים להאשמות: “מבצע ‘העוקץ’ של ויקימדיה כרוך בשלל עבירות חוקיות ומקצועיות שתמציתן: חשש לפגיעה בזכויות יוצרים רעיוניות וקנייניות, הפרת הסכמים חתומים מול תורמים, אי מתן קרדיט בצורה בוטה ומחיקת ההקשר הארכיוני – יסוד מוסד של מבנה הארכיון ואפשרות החקר בו. לא ויקימדיה היא זו שבמשך שנים רבות חיפשה, איתרה, שכנעה, העבירה, אספה, ארגנה, סדרה, רשמה, סרקה ושקמה את 28,000 התצלומים שהועלו לרשת על ידיה. את זאת עשו הארכיונים במשך תקופה ארוכה. לא היא זו החתומה על הסכמים שונים עם תורמים ויוצרים ולא היא זו שחשופה כעת לסיכונים המשפטיים הנובעים מהפגיעה האפשרית ש’המבצע’ יצר בזכויות הבעלים ביצירה ובזכויות אחרות”.

אם כן, לא רק חוקים וכללים, אלא גם מאבקי כוח וקרדיט ואגו. לסיכום כותבים אמיתי והנקין מהאיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע: “אנו קוראים לקרן ויקימדיה ישראל לחזור בה מהצהרותיה הלא מכבדות ומהתנהלותה החד-צדדית ולקדם חזרה מהירה לשולחן הדיונים עם כל הארכיונים המעורבים על מנת לפעול במשותף לשירות הציבור”.

בוויקימדיה ממשיכים לעבוד, ומחר יקיימו מפגש פתוח לאנשים שרוצים לסייע בפרוייקט שחרור התמונות.

[עדכון 12:37] הגנז הראשי לשעבר, ד”ר יעקב לזוביק, הגיב על המכתב בטוויטר: “אני ממשיך לחשוב שהפעולה היתה חיובית. הוספת סימני מים לתצלומים עתיקים, למשל, היא פועלה אלימה. תפארתם של הארכיונאים יכולה לבוא רק מהנגשה-הנגשה-הנגשה. כנראה שעמדתי מסבירה חלק מן המתחים שהיו ביני לבין ענף הארכיונאות כשהייתי הגנז”.

[עדכון 13:21] מנכ”לית עמותת וויקימדיה ישראל, מיכל לסטר, מסרה בתגובה למכתב:

במשך שנים החזיקו ארכיונים רבים, בעשרות אלפי תמונות, חלקים משמעותיים של ההיסטוריה של מדינת ישראל, שהחוק התיר להם לשחרר ואף קבע במפורש שהם שייכים לאזרחי ישראל והעולם כולו. חלקם הסתירו את התמונות, חלקם הניחו אותן כפי שנמצאו, וחלקם אף הגדילו לעשות ופגעו בתמונות עצמן, על מנת לגבות תשלום על השימוש במה ששייך בדין לאזרחי ישראל.

כאשר שיחררנו את התמונות, השבנו לידי הציבור את ההיסטוריה שלו. איפשרנו לחוקרים, היסטוריונים ותלמידי בתי ספר להביט אל העבר שלהם. ארכיונים רבים הודו על פעילות זו, שכן הם הבינו שזוהי החובה המוסרית שלהם- להפיץ את הידע ולסייע בהעברתו, תוך מתן קרדיט נאות ושמירה על התיעוד ההיסטורי הנלווה.

אסור להתבלבל – התפקיד של ארכיונים הוא לשמר את ההיסטוריה, ולא לנעול אותה בכספות. מה שנגנב הוא היכולת שלנו להסתכל על ההיסטוריה שלנו, מי שנפגע הוא הציבור הישראלי שנשדדה ממנו היכולת לעשות שימוש בתמונות מקום המדינה. אנו מציעים לכל העוסקים בתחום ללמוד ממוסדות מובילים בעולם כמו הרייקסמיוזיאום, ספריית הקונגרס, והממשל האמריקאי כולו אשר פתחו לחלוטין את מאגרי המידע שלהם ואיפשרו לידע להתפשט בעולם.

← לדף הקודם — לדף הבא →

• מה זה פה?

  חדר 404 של עידו קינן הוא מגזין תרבות דיגיטלית, טכנולוגיה וחיי רשת. הקליקו למידע נוסף »

  Room 404 by Ido Kenan is an Israeli based digital culture magazine. Click for more info in English »

• רוצה להפיק פודקאסט?

  

• המלצת סייברסייבר (מ)

  

• פרנסה

  

• לאחרונה בחדר 404

  • ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שליחות קטלנית בלי ביטוח רפואי האחראי על האינטרנט בגלצ
  • ה-NFL מזייפים את אלישה קיז, קנדה אייר מאשימים את הצ’טבוט ומפסידים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שתיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
  • איך מדרגים בעברית?
  • שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
  • זום מסתבכת עם העובדים והמשתמשים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • אילן מאסק ממשיך לחטוף יוזרים בטוויטר
  • ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
  • פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
  • תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
  • זעם נגד תרגום המכונה האחראי על האינטרנט בגלצ
  • מתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • תיק-תק לחסום את טיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
  • זו תרבות ביטול על כלום האחראי על האינטרנט בגלצ

•