מופע שנות ה-70′
אימייל שהיה באמת:
[שם נמחק א’] היה אצלכם אתמול בפגישה האם הוא שכח אצלכם את הדיסקו קיד?
תודה [שם נמחק ב’] מזכירתו של [שם נמחק א’]
אירוניה היא…
לגגל את תוכנת הפיכת האנגלית-עברית “הפוך על הפוך” ולקבל את האתר שלה בג’יבריש:
האחד באפריל, הראשון באפריל: האקדמיה ללשון מתערבת
לוויכוח בין פאר פרידמן לביני על הצורה הנכונה למנות ימים בחודש (“האחד באפריל” או “הראשון באפריל”) נכנסה האקדמיה ללשון העברית.
פרידמן מדווח:
קרן דובנוב, המזכירה המדעית של האדמיה ללשון העברית, סוגרת עניין ומוכיחה שאני גם צודק וגם טועה (או לחילופין, שעידוק צודק וגם טועה). שאלתי אותה על הרציונל של עידו, לפיו הוא בעצם מונה את הימים: היום הראשון, היום השני. אז בעניין התאריכים, אומרת דובנוב: “לשון זכר בתאריכים נובע ממינו הדקדוקי של המילה יום. המספר הסידורי נוהג במקרא בתיאור מעשים שונים יום אחר יום, למשל במדבר פרק ז, שבו מדובר בקרבנות שהביאו נשיאי השבטים: ויהי המקריב ביום הראשון וכו’. לעומת זאת כשנקוט במקרא יום כלשהו בחודש הצורה היא מספר מונה: בראשית ח יד, ויקרא כג לב ועוד רבים”.
פרידמן גם מכה על חטא הדן קווייל שלו: דובנוב אומרת ש-100₪ אפשר להגיד “מאה שקלים” או “מאה שקל”, כי “צורת היחיד של שם העצם מאחת עשרה ומעלה היא רשות”.
תחדיש: אימיול
אימיול: 1. (ש”ע) תכתובת אימייל. 2. (ש”פ) פעולת שליחת האימייל.
האחד באפריל, הראשון באפריל
פאר פרידמן מזו-זע:
עוד בתיכון, המורה דיצה (באמא’שלי) לימדה אותנו כלל פשוט: נכון שאתם אומרים “אחד במאי”, “אחד באפריל”? כך יש לומר, ועם הכלל הזה להמשיך: אחד במאי, שניים במאי, שלושה במאי, שלושים וחמישה במאי. כלל פשוט והגיוני, ואפילו שיטה טובה לזכור אותו. מה רבה היתה תדהמתי כשאתמול והיום (יומיים) שמעתי פעמיים (פעם אחת בכל יום) אנשים מדברים על “הראשון באפריל”. הלו! הרי כל ילד בגן יודע לשיר “א-חאאאד ב-אפ-ריל, א-חאאאד ב-אפ-ריל!”, בכל פעם שהוא עובד על הגננת שלו. אז איך בשם כל הרוחות אפילו אחד באפריל הפך לראשון במאי?
מצטער, פאר, אני משתדל לדבר תקני, אבל אני לא איתך במאבק הזה. ויש לי גם הסבר די מוצלח: הטריק שמורתי האהובה ללשון, ציפי צברים (באמא’שלי), לימדה אותנו היה לחשוב שאנחנו סופרים ספרים. “(ספר) אחד באפריל, שני[ים] (ספרים) באפריל, שלושה (ספרים) באפריל” וכו’. מכך הסקתי שהספירה של התאריך מדברת על ימים – “שלושה (ימים) באפריל”. אבל מה אם אני מונה את הימים, וכשאני אומר “השלישי באפריל” אני מתכוון ל”(היום) השלישי באפריל” – מה לא נכון בזה?
אגב, אם תלך ליחידות הקטנות יותר, שעות ודקות, תגלה משהו מעניין. מה השעה עכשיו? נגיד “תשע ועשרה”. מה זה אומר? “תשע (שעות) ועשרה (רגעים)”. מכיר הרבה אנשים מתחת לגיל שמונים שמשתמשים ביחידת המידה “רגע” לציון “דקה”? לא, אבל ה”עשרה” נדבק לשפה שלנו עוד בימים שבדיסקט היה חור, וממשיך איתנו כמו האסימון שאין לו לאן לרדת והגרוש שאין לשנינו על התחת, וגם לו היה, לא היינו יכולים לשלם איתו.
אתר שימושי: אנציקלופדיה של סמלים וסימנים
(ויה ניוזלטר NetWise)
פ”א רפֿויה
כשרוצים להדגיש שהאות לא דגושה (זה רלוונטי במיוחד לאותיות בהן שומעים את הדגש, פ’ ו-ב’), מסמנים קו מעל האות וכך יודעים שהיא רפֿויה.
עד היום לא ידעתי לעשות את זה במחשב, עד שהגעתי במקרה למקלדת הווירטואלית של יובֿל רבינובֿיץ’, בה יש כפֿתור שעושה את זה. מהמיקום של הכפֿתור על המקלדת הווירטואלית אני מסיק שהסימן נמצא באזור של שאר סימני הניקוד (Caps-Lock + מקש בשורת הספרות), אבֿל לא מצליח למצוא את המקש שיוצר אותו.
מישהו יודע?
עדכון 11/4– הזוכים
במקום השלישי: gyuval, עם החלפה אוטומטית ב-Word.
במקום השני: יובל, עם Alt+0207.
ובמקום הראשון (יש לקרוא באינטונציה מימינופכמוזסית): שחר, עם -+Alt (אלט+מינוס).
לא יעלה על הדעת
הנה משפט עם ערך קלורי אפסי – אתר שילב נפרץ, ובתגובה נמסר מהחברה:
אנו דוחים בשאט נפש את ניסיון הפריצה.
בשאט נפש אתם דוחים? בחייאת רבאק. מי כותב לכם את השטויות האלה, התסריטאים של משה קצב?
המהפץ
העיתונים מדווחים היום על “המפץ”. אלא שהמפץ הפוליטי התרחש כששרון פרש מהליכוד והקים את קדימה. תוצאות הבחירות הן, לפיכך, “המהפץ” (מהפך + מפץ).
תחדיש: לשכת עורכי הפלאש בישראל
תחדיש של הלמו:
לשכת עורכי הפלאש בישראל: שם בדוי לכאלו שמתעקשים לשים פלאש פלצני וכבד באתרי תוכן.
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
