אירופה מחזקת את פרטיות הגולשים גוגל ופייסבוק מציגות תעמולת אנטי-טרור האחראי על האינטרנט בגלצ

להאזנה לתוכנית

חיזוק לפרטיות באירופה

GDPR (ר”ת של General Data Protection Regulation) ייכנסו לתוקף בקרוב באיחוד האירופי. על המשמעויות של הרגולציה החדשה על מידע, ובפרט מידע דיגיטלי, אנחנו מדברים עם עו”ד יורם ליכטנשטיין.

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

• בשבת שעברה קיבלו תושבי הוואי הודעה סלולרית (cell broadcast) שלפיה טילים בליסטיים עושים את דרכם למדינה, ועליהם לתפוס מחסה, והדגשה כי לא מדובר בתרגיל. ההודעה נשלחה בטעות במהלך בדיקת מערכת בעת חילופי משמרות, כנראה בגלל ממשק משתמש גרוע שגרם למפעילו להתבלבל ולבחור באפשרות הלא נכונה. כתב הבטחון הלאומי של הני”ט, דיוויד סאנגר, כתב על כך כי אזעקת השווא “היא סימן אזהרה מקדים למה שקורה כשהעידן הגרעיני מתנגש עם העידן הדיגיטלי”.

Now the State of Hawaii is saying the original screenshot shared with the media is merely an example and has shared a second image saying it is another example of the user interface. Neither screenshot shows the actual interface used by the operator. https://t.co/lVhYQYc30D pic.twitter.com/VFDXpvFiZd

— Honolulu Civil Beat (@CivilBeat) January 17, 2018

• פייסבוק וגוגל מציגות תעמולה נגד טרור לאנשים שהן חושבות שעלולים להיות מושפעים מתעמולה בעד טרור, כך מסרו החברות לוועדת הסנאט למסחר, מדע ותחבורה, שחוקרת איך חברות המדיהטק מתמודדות עם תוכן קיצוני וטרוריסטי.

• בעקבות ביקורת מחברי פרלמנט בריטיים, פייסבוק תעמיק את החקירה שלה על השפעה אפשרית של סוכנים רוסיים על הצבעת הברקזיט.

• “אני מאמין שהחלק של מיסוי תאגידים [בחוק המסים של נשיא ארה”ב דונלד טראמפ] יוביל ליצירת מקומות עבודה”, אמר מנכ”ל אפל, טים קוק, שהכריז שאפל תייצר 20 אלף משרות חדשות.

Tim Cook of Apple admitting that President Trump's Tax Reform Bill was a big reason Apple was able to create 20,000 new jobs in the U.S. pic.twitter.com/3TcTrpXIHE

— The Columbia Bugle (@ColumbiaBugle) January 18, 2018

• ועדת הבריאות ושירותי הרווחה של בית הנבחרים של פלורידה אישרה הצעה להגדיר פורנוגרפיה כ”סיכון לבריאות הציבור“, אף שאין מחקרים שמוכיחים זאת. מקדם ההצעה, הרפובליקני רוס ספאנו, לייקק בטוויטר סרטון פורנו לפני שנה, וכשהדבר התגלה הסביר כי “מבחינה מדוקדקת של החשבונות שלי [בפייסבוק, טוויטר ואינסטגרם], קל לראות שלא אני עשיתי זאת. ברגע שהודיעו לי, הלכתי אחורה ותיקנתי את הבעיה. ואני בודק איך זה קרה מלכתחילה”.

• ד”ר מארק די. ביל, פסיכיאטר מדרום קרוליינה, תבע את המתגלץ’ בדוי-השם “ריצ’רד היל”, בגלל שזה נתן לו בגוגל מפות דירוג של כוכב-אחד, ללא מילים. ביל משך את תביעתו עם אפשרות להגישה מחדש, ובינתיים טרולים ו/או תומכי חופש ביטוי הציפו אותו בדירוגי כוכב-אחד. וכרגע יש לו 81 דירוגים ודירוג כולל של 1.1 כוכבים.

• רשת H&M פרסמה בבריטניה פרסומת שבה נראה הדוגמן-הילד השחור, ליאם מנגו, לבוש בקפוצ’ון שעליו הכיתוב “הקוף הכי מגניב בג’ונגל”. מתגלצ’ים רבים מתחו ביקורת על מה שהם תפסו כגזענות – השוואת שחורים לקופים, והסלבריטאים ד’ה וויקאנד וג’י איזי אמרו שלא יעבדו עוד עם הרשת. H&M התנצלה על הפרסום וגנזה את הקפוצ’ון. מפגינים בדרום אפריקה השחיתו חנויות של הרשת והיא נאלצה לסגור אותם זמנית. אמו של הדוגמן, טרי, אמרה שהיא לא רואה בפרסומת גזענות, וסיפרה שהמשפחה נאלצה לעזוב את ביתה בסטוקהולם בגלל “חששות בטחוניים”. מתגלצ’ים שהשיגו את הקפוצ’ונים לפני שהופסקה מכירתם הציעו אותם למכירה באיביי, כשאחד המוכרים ביקש 1400 פאונד. איביי הסירה, והודיעה שתמשיך להסיר, רשומות למכירת הקפוצ’ונים.

• כנופייה חשודה שחטפה סטודנטית בלגית, החזיקה אותה בשבי בדירה וסיממה ואנסה אותה. הם לקחו ממנה את הטלפון הסלולרי שלה, אבל היא הצליחה להשיגו בחזרה, איתרה את מיקומה בגוגל מפות ושלחה את הכתובת לאחיה, וכך המשטרה איתרה אותה. שניים מחמשת החוטפים נתפסו.

---

---

פרויקט בן יהודה מתחדש “הארכיון” מציע הקלטות של סיפורים ושירים עבריים האחראי על האינטרנט בגלצ

להאזנה לתוכנית

הספרות העברית מתחדשת

דיברנו עם שני אבנשטיין, עורכת ראשית ב”פרוייקט בן יהודה“, על חידוש פניו של האתר, שמציע יצירות עבריות שפגו הזכויות עליהן, וכאלו שבעלי הזכויות התירו שימוש בהן; וסיפרנו על אתר “הארכיון“, שכותרת המשנה שלו היא “ספרות עברית בקול”, מציע פרוזה ושירה עבריים, מוקלטים בקולותיהם של קריינים מוכרים, שחקנים, זמרים ואחרים.

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

• חוקרי סייבראבטחה דיווחו השבוע על גילוי Meltdown ו-Spectre, שתי פירצות אבטחה חמורות בשבבי מחשב. הפירצות מאפשרות לתוקפים לגרום לתוכנות לגשת למידע מתוכנות אחרות שפועלות באותו זמן, באמצעות גישה לזכרון הליבה (kernel memory), שאמור היה להיות חסום לכך. הפירצות קיימות בשבבים שיוצרו בעשרים השנים האחרונות, ומסכנות מיליארדי מחשבים, סלולריים ושירותי ענן.

• עו”ד יצחק אבירם ועו”ד שחר בן מאיר הגישו בקשה לתביעה ייצוגית נגד וואטסאפ בגובה מוערך של 3 מיליארד שקל על “הפרת הזכויות לפרטיות, פגיעה בפרטיות הציבור, ניצול מעמד של מונופול לרעה, גרימת נזק לציבור לרבות עשיית עושר שלא במשפט”, ודורשים “צו עשה המורה לחברות לאפשר לכל משתמש להורות להן שלא לשתף את נתוני וואטסאפ שלו עם פייסבוק, ולהורות למשיבות למחוק ממערכות המחשוב שלהן כל מידע שנאסף מאפליקציית וואטסאפ”.

• הוולוגר הפופולרי לוגן פול, עם 15 מיליון עוקבים ביוטיוב, צילם סרטון ביער ביפן, המכונה “יער המתאבדים” על שום הפופולריות שלו כאתר נסיונות התאבדות. במהלך הצילומים נתקל פול בגופה של מתאבד, ותיעד את הגופה ואותו ואת חבריו צוחקים ומספרים עליה בדיחות, מה שגרר ביקורת ציבורית חריפה. הסרטון הוסר ופול פרסם התנצלות בכתב ובסרטון.

So sorry. pic.twitter.com/JkYXzYsrLX

— Logan Paul (@LoganPaul) January 2, 2018

בעקבות הסרטון הפוגעני, מתגלצ’ים חפרו ביוטיוב של פול וגילו שם סרטונים בעייתיים נוספים, בהם אחד שבו הוא מטריד ולועג ליפנים, ואחר שבו הוא מפברק את רציחתו.

Turns out, Logan Paul's trip to Japan was problematic for many reasons pic.twitter.com/yhj2BYgk4G

— We The Unicorns (@wetheunicorns) January 5, 2018

• פחות מחודש אחרי שהכריזה שתתחיל לאכוף כללים חדשים להפחתת ציוצי שנאה והתעמרות, טוויטר מתייחסת לראשונה לדרישה של מתגלצ’ים ומבקרים רבים לסגור את חשבון הטוויטר של נשיא ארה”ב דונלד טראמפ בנימוק של הפרת תנאי השימוש, ולטענה כי היא נמנעת מכך כי הפרופיל של טראמפ תורם לפופולריות שלה ולרווחיה. אולם בפוסט הרשמי שלה, הרשת נמנעת מלנקוב בשמו של הנשיא:

חסימת מנהיג/ה עולמי/ת מטוויטר או הסרת ציוצים שנויים במחלוקת שלהם יגרמו להסתרת מידע חשוב שצריך שאנשים יוכלו לראות ולדון בו. זה גם לא ישתיק את אותו/אותה מנהיג/ה, אבל זה בהחלט יפגע בדיון הנדרש סביב מילותיהם ופעולותיהם.

אנו בוחנים ציוצים של מנהיגים בהקשר הפוליטי שמגדיר אותם, ואוכפים את הכללים שלנו בהתאם. אין פרופיל של אדם בודד שמניע את הצמיחה של טוויטר, או משפיע על ההחלטות הללו. אנחנו עובדים קשה להישאר בלתי מוטים, ומתייחסים לעניין הציבורי.

• טוויטר פרסמה את סיכום הציוצים לשנת 2017, וגילתה שהציוץ שזכה להכי הרבה שציוצים (retweets) הוא של קרטר ווילקרסון בן ה-16, שרשת ההמבורגרים וונדיז הבטיחה לו אספקה שנתית של צ’יקן נאגטס בחינם אם יזכה ל-18 מיליון שציוצים. הוא צייץ את בקשת העזרה שלו בתחילת אפריל, אך עד היום זכה ל-3.6 מיליון שציוצים בלבד, אבל וונדי’ז, שזכתה לחשיפה עצומה, הגשימה לו את משאלתו.

HELP ME PLEASE. A MAN NEEDS HIS NUGGS pic.twitter.com/4SrfHmEMo3

— Carter Wilkerson (@carterjwm) April 6, 2017

למקום השני הגיע ציוץ של נשיא ארה”ב הקודם, ברק אובמה, שזכה גם להיות הציוץ הכי מפוברט ב-2017. בציוץ מופיע תצלום שנראה כמו תמונת סטוק של גיווניות, ובה נראה הנשל”ש ליד חלון שממנו מציצים עליו תינוקות ממוצאים מגוונים. הטקסט שליווה את התמונה הוא הציטוט “איש לא נולד שונא אדם אחר בגלל צבע עורו או הרקע שלו או הדת שלו…”, שליש מציטוט של נלסון מנדלה שאובמה חילק לשלושה ציוצים נפרדים בגלל אורכו (הציוץ הקדים את ההחלטה של טוויטר להכפיל את מגבלת התווים).

"No one is born hating another person because of the color of his skin or his background or his religion…" pic.twitter.com/InZ58zkoAm

— Barack Obama (@BarackObama) August 13, 2017

לאובמה יש שלושה ציוצים נוספים בעשיריית המשוצייצים ביותר. לטראמפ יש אפס, אבל הוא כן הגיע לראש רשימת המנהיגים הנבחרים שזכו למירב הציוצים עליהם, לפני נרנדרה מודי, ר”מ הודו, וניקולס מדורו, נשיא ונצואלה.

---

---

רוטר.נט חוגג 20 אתרי טראמפ מנסים ללעוג לגולף של אובמה האחראי על האינטרנט בגלצ

להאזנה לתוכנית

רוטר.נט בן 20

לפני 20 שנה החל הרב ישעיהו רוטר ז”ל לעסוק בתכנות, והצליח להעלות אתר לשרת האימייל של נטוויז’ן, סיפרה בראיון מקדים רעות רוטר ברק, בתו. כשהטראפיק של האתר היה עולה, נטוויז’ן היו מאתרים את הפעילות וסוגרים אותו. קרוב משפחה של הרוטרים, שעבד בחברה, הציע לישעיהו רוטר להקים אתר משלו.

כך נולד רוטר.נט, בתחילה אתר לצ’יטים של משחקים, שהעלה הבן של ישעיהו, נעם רוטר, ובהמשך קהילת פורומים שהתבססה ככלי תקשורת אלטרנטיבי של הימין. בפינה היום אנחנו מדברים עם רוטר ברק, כיום מנהלת רוטר.נט.

כלי התקשורת הימני שהשפיע הכי הרבה על השיח הפוליטי עם הכי פחות השקעה, ללא צורך טובות בדולרים מאף אחד – הוא אתר רוטר.נט, שהוקם על ידי נעם רוטר לפני 20 שנה כשהיה בסך הכל בן 12.

אני הייתי נותן למייסד האתר כבר השנה פרס ישראל למפעל חיים.

— אבישי גרינצייג (@avishaigrinzaig) December 29, 2017

האתר של טראמפ ניסה להעליב את אובמה וכשל

האתר הרשמי של נשיא ארה”ב דונלד טראמפ, donaldjtrump.com, ואתר המפלגה הרפובליקנית, GOP.com, הכילו קוד, שבזמן תקלה בשרת אמור היה להציג הודעת שגיאה שלועגת לנשיא הקודם, ברק אובמה, כך גילה עיתונאי הוושינגטון פוסט כריסטופר אינגראם.

אופס! משהו השתבש. בניגוד לאובמה, אנחנו עובדים לתקן את הבעיה… ולא על מגרש הגולף.

השורה הזאת מביכה משתי סיבות:

1) טראמפ, שהרבה לבקר את משחקי הגולף של אובמה, בילה במגרש הגולף יותר זמן ממה שבילה אובמה בתקופה המקבילה בעת כהונתו. לאחרונה תיעד צלם עיתונות את טראמפ משחק גולף, ומשאית של משרד השריף המקומי חסמה את זווית הצילום שלו.

2) שגיאת תחביר בקוד הביאה לכך שההודעה מעולם לא הוצגה לגולשים. בעקבות הפרסום בתקשורת, בעלי האתר הסירו את הקוד. המשמעות היא שהדבר היחיד שהקוד הזה עשה בחיים שלו זה להציג את טראמפ באור מגוחך.

The website of Donald Trump, who has spent several days in a row at the golf course, is coded to serve up the following message in the event of an internal server error: https://t.co/zrWpyMXRcz pic.twitter.com/wiQSQNNzw0

— Christopher Ingraham (@_cingraham) December 28, 2017

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

• אפל התנצלה בפני הלקוחות על האטת המכשירים שביצעה בסתר, והורידה את מחיר החלפת הסוללה מ-80 ל-30$.

• חברת האופנה האיטלקית “סטיב ג’ובס”, שנפתחה ב-2012, ניצחה את אפל שהגישה תלונה למשרד הקניין הרוחני של האיחוד האירופי, ותורשה להמשיך להיקרא על שמו של מייסד אפל ולהשתמש בלוגו האות J עם סימן נגיסה, שמזכיר את לוגו התפוח הנגוס של אפל.

• Digmine, וירוס שמשעבד מחשבים לכריית קריפטומטבעות, מפיץ את עצמו דרך פייסבוק מסנג’ר על דפדפן כרום דסקטופ, באמצעות שליחת לינקים להדבקה בו לחברבוקים של המשתמש הנגוע.

• אישה כתבה בפייסבוק ביקורת על פיצה שהזמינה, “ספוג בנוזלים ברמה לא אכילה, בצל עם הקליפה מלמעלה ולקינוח שערה על הזיתים” ותייגה “#האיטלקיה” ו”#איכס”. בעל הפיצרייה תבע ובית משפט השלום בנצרת פסק שהיא תשלם 18 אלף שקל – 15 אלף פיצוי לבעל הפיצרייה על לשון הרע ו-3000 שקל הוצאות משפט.

• צרפתי לבוש תחפושת סנטה קלאוס ורכוב על אופנוע הצליח להביא למעצרו של נהג שביצע תאונת פגע וברח. הצרפתי תיעד את התאונה והמרדף, עד למעצר, באמצעות מצלמה על הקסדה שלו.

• ברק אובמה הזהיר מסכנות האינטרנט והרשתות החברתיות לחברה האנושית, בראיון שנתן לנסיך הארי מוויילס. “אחת הסכנות של האינטרנט היא שאנשים יכולים להחזיק במציאויות שונות לגמרי. הם יכולים להיות עטופים במידע שמחזק את ההטיות הנוכחיות שלהם. השאלה קשורה לדרך שבה אנחנו רותמים את הטכנולוגיה הזאת בדרך שמאפשרת מגוון של קולות, גיווניות של דעות, אבל לא מובילה לבלקניזציה של החברה ומאפשרת דרכים למצוא שפה משותפת. […] הרשתות החברתיות הן כלי מאוד עוצמתי עבור אנשים עם תחומי עניין משותפים להיוועד ולהכירזה את זה ולהתחבר. אבל חשוב גם שהם יתנתקו, ייפגשו בפאב, ייפגשו במקום תפילה, ייפגשו בשכונה ויכירה זה את זה. כי האמת היא שבאינטרנט, הכל מפושט וכשאתה פוגש אנשים פנים אל פנים מתברר שהם מורכבים”.

• נשיא ארה”ב דונלד טראמפ נעדר מ”השנה בחיפושים”, רשימת הטרנדים בחיפוש בגוגל לשנת 2017, לא בגלל צנזורה או היעדר עניין ציבורי, אלא כי לא רשם עלייה בחיפושים ב-2017 לעומת 2016.

---

---

אפל האטה אייפונים ישנים ואומת הרשת זועמת האחראי על האינטרנט בגלצ

להאזנה לתוכנית

נגן אודיו

פירות העץ המורעל

תאוריית קשר ותיקה גורסת שאפל מאטה טלפונים מדגמים ישנים באמצעות עדכוני התוכנה, כדי לעודד את המשתמשים לעבור למכשירים חדשים. בתחילת החודש פרסם TeckFire פוסט ברדיט שבו הוא מגלה שהאייפון 6 שלו איטי בצורה בלתי נסבלת. הוא ביצע בדיקה השוואתית עם סוללה חדשה וסוללה ישנה והגיע למסקנה: “ממה שאני רואה, אפל מאטה טלפונים כשהסוללה שלהם הופכת חלשה מדי, כך שאתם עדיין מקבלים טעינה ליום שלם. זה גם אומר שהאייפון שלכם עלול להיות מאוד איטי בלי שום סיבה נראית לעין”. בעקבותיו פרסם ג’ון פול מ-Primate Labs בדיקה ששיחזרה את התוצאות.

בעקבות הפרסומים, הודתה אפל השבוע בחצי הראשון – היא אכן מאטה בכוונה אייפונים ישנים, אבל סיפקה הסבר אחר:

המטרה שלנו היא לספק ללקוחותינו את החוויה המיטבית, שכוללת ביצועים כוללים והארכת חיי המכשירים שלהם. סוללות יון-ליתיום מאבדות את היכולת לספק דרישות זרם שיא במזג אוויר קר, כשיש להן מטען סוללה נמוך וכשהן מתיישנות עם הזמן, מה שעלול להוביל לכיבוי בלתי צפוי של המכשיר במטרה להגן על רכיביו האלקטרוניים.

בשנה שעברה הוצאנו פיצ’ר לאייפון 6, אייפון 6s ואייפון SE למתן את השיאים המידיים רק כשזה נדרש כדי למנוע מהמכשיר להיכבות באופן בלתי צפוי בתנאים האמורים. עכשיו הרחבנו את הפיצ’ר לאייפון 7 עם [מערכת ההפעלה] iOS 11.2 ומתכוונים להוסיף תמיכה למוצרים אחרים בעתיד.

אנחנו מדברים על כך עם מומחה הסלולר שי מזרחי, שביצע בעצמו בדיקה של הפיצ’ר הזה.

אפל תצטרך להתמודד עם הפרשה בבית המשפט – משתמשים בארה”ב הגישו השבוע שתי תביעות ייצוגיות נגד אפל, על כך שהאטה את הטלפונים בלי רשותם ומבלי להודיע להם. הפרשה הזאת היא תזכורת לכך שרבים מהכלים הטכנולוגיים שקנינו ואנחנו חושבים ששייכים לנו נמצאים בעצם בשליטה של מישהו אחר, תובנה שמשמעויותיה הולכות ומחמירות ככל שהטכנולוגיה מתרחבת למוצרים נוספים, בהם כאלו שאנחנו נמצאים בתוכם (עצמכוניות, מעליות, עולמות מציאות מדומה) או נמצאים בתוכנו (קוצבי לב, משאבות אינסולין והרחבות עתידיות אחרות לגוף האדם).

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

• קבוצת ההאקרים הרוסית “פנסי בר” (דב מפואר), שריגלה אחרי מנהיגי אופוזיציה רוסים, פוליטיקאים אוקראינים ואנשי ביון אמריקאים, וגנבה והדליפה את האימיילים של יו”ר הקמפיין של הילרי קלינטון, ג’ון פודסטה, פעלה גם נגד מאות עיתונאים , בלוגרים ומו”לים מאמצע 2014 לפחות ועד ללפני מספר חודשים. 50 מהם עובדים בניו יורק טיימס, 50 נוספים עובדים ממוסקבה או שהם עיתונאים רוסים שעובדים בכלי תקשורת עצמאיים, ואחרים הם דמויות תקשורת בולטות מאוקראינה, מולדובה, המדינות הבלטיות או וושינגטון.

• כוכב היוטיוב המקסיקני El Pirata de Culiacan צחק באחד מסרטוניו על אל מנצ’ו, מנהיג קרטל הסמים Cártel de Jalisco Nueva Generació. כשישב בבר שאליו הזמין את צופיו לפגוש אותו, ארבעה מתנקשים רצחו אותו ב-15 יריות רובה.

• משתמשי דפדפן פיירפוקס גילו תוסף שלא התקינו בשם Looking Glass (ראי), שבתיאור שלו נכתב “המציאות שלי שונה משלכם”. התוסף התגלה כרכיב במשחק מציאות חלופית (ARG) של סדרת הדיסטופיה הטכנוהאקרית “מיסטר רובוט”, תוסף שנוצר על ידי אולפני USA נטוורק, שמשדרים את הסדרה, וקרן מוזילה, שמייצרת את הדפדפן.

• פייסבוק מאפשרת למפרסמי הצעות עבודה להפלות מבוגרים על ידי הסתרת המודעות מהם. עשרות חברות מנצלות אפשרות זו, ובהן אמזון, טרגט, גולדמן סאקס ופייסבוק עצמה. פייסבוק הגנה על הפרקטיקה וטענה שאין אפליה בפרסום לקהלים בגילאים מסויימים כפי שאין אפליה בפרסום במגזינים וסדרות טלוויזיה שפונה לקהלי יעד בגילאים מסויימים; וכי יש מעסיקים שיש להם סיבה לגיטימית להגביל מודעות דרושים לפי גיל, משום שבמשרות עצמן יש מגבלת גיל חוקית, למשל תפקידים צבאיים או טייסי חברות תעופה.

• החברה שמייצרת את המשחק “קלפים נגד האנושות”, שגייסה כסף מהציבור לרכוש חלקת אדמה בין מקסיקו לטקסס כדי להקשות על בניית החומה של דונלד טראמפ, ניתחה את מצבם הסוציואקונומי של התורמים, נתנה 1000 דולר לכל אחד מ-100 התורמים העניים ביותר, והחזר של תרומת ה-15$ לכל אחד מעשרת אלפים התורמים העניים ביותר אחרי אותם מאה – ובסך הכל הוציאה רבע מיליון דולר על הקמפיין הזה, שנועד לעורר דיון על האי-שיוויון בעושר.

• לקוחות רשת ההמבורגריות קאלי לא צריכים להתאמץ בעת ההזמנה. בתמורה להזנת הפרטים הביומטריים של פניהם, עמדת ההזמנה הממוחשבת תזהה אותם ותאפשר להם לבצע הזמנה זהה להזמנות הקודמות שלהם.

Introducing "FACE" the AI Kiosk from WINTERSTONE on Vimeo.

---

---

איך הסופר ניל גיימן עזר (פעמיים) למימון-הקהל של הוצאת נובה האחראי על האינטרנט בגלצ

להאזנה לפינה

דידי חנוך, בעל הוצאת ספרי המד”ב הישראלית נובה, הרים קמפיין מימון-קהל שני להוצאה שלו, עם יעד של 45 אלף שקלים. השראה ורעיונות לגיוס במימון-קהל קיבל מהמוזיקאית אמנדה פאלמר, שמרצה בנושא והוציאה ספר בשם The Art of Asking.

לא פחות מסופר המד”ב ניל גיימן, בן זוגה של פאלמר, גוייס על ידי חנוך לסייע לפרוייקט, לאור היכרות של 20 שנה, שכללה תרגום ספרים של גיימן על ידי חנוך, ואירוח של הסופר המפורסם בפסטיבל אייקון. רק בפנייה השלישית – גיימן איש מאוד עסוק – הוא השיב לחנוך בחיוב. חנוך הציע תשורה של קריאת דמות על שם התורמ/ת באחד מסיפוריו/ספריו הבאים של גיימן. גיימן אמר שהוא מאחר בתשורות דומות קודמות, והציע במקום זה עותק ייחודי של ספר שלו – עותק סופר של המהדורה המיוחדת והמוגבלת של “אבק כוכבים” בהוצאת איסטון.

ניל גיימן (מימין), דידי חנוך ואמנדה פאלמר באדיבות חנוך


חנוך העלה את הספר למכירה פומבית באיביי יומיים לפני סוף הקמפיין. על כך סיפר בפייסבוק:

המכירה הפומבית התחילה לאט. ההצעה הראשונה היתה 120 ש”ח. בערב היה דו קרב מעניין מאד בין איתמר פראן וגלי גולן, והוא הגיע לסביבות 4,000 ש”ח, וחשבתי שלא יגיע הרבה מעבר. אבל ידעתי מMaayan שהיא מתכוונת להציע סכום. היא היתה נחושה שהספר יהיה שלה. לא חשבתי שיהיו לה ממש מתחרים.
ואז, קצת לפני אחת עשרה, הגיע Noam Weiss עם הצעה של 4567. ואז התחיל הדו קרב האפי, הכביר, האדיר, של הצעות בין נועם ומעיין. פתאום זה עבר מ”היי, זה ממש יקרב אותי ליעד” ל”הגענו אל היעד!” והם המשיכו. המכירה הפומבית היתה אמורה להסתיים בחצות, אבל קבענו שנלך לפי כללי איביי, שאומרים שיש חמש דקות הארכה אחרי כל הצעה.
בין חצות לחצות ותשע דקות הסכום עלה מ-5,600 ל-12,000. זה. היה. מדהים. בסביבות 8,500 ש”ח שאלתי את שני הצדדים האם הם בטוחים במה שהם עושים. הם היו בטוחים.
מעיין זכתה. זה היה מדהים. שמחתי שהיא זכתה, כי אני יודע כמה היא אוהבת את גיימן. היא היתה נוכחות קבועה כשהוא היה באייקון והיא היתה נערה.

חנוך צייץ בטוויטר על התחרות והסכום הזוכה, גיימן ריטווט את הציוץ ואז כתב לחנוך: “אני יכול לתרום עוד ספר בשביל המפסיד, אם הוא ישים סכום יפה”. הוא הציע את מהדורת איסטון של “לעולם-לא-עולם”. המפסיד, נועם, אמר שהוא מוכן לשלם 8000 שקלים. גיימן אישר. הספר נמכר. חנוך סיכם:

וכך קרה שקמפיין המימונמון של נובה גייס 20,000 ש”ח משתי תרומות של ניל גיימן.
141 אחוזי מימון
4:51 שעות לסוף.

הסיפור המלא בפייסבוק של חנוך:

---

---

פורצים גנבו פרטי 57 מיליון נוסעי ונהגי אובר, החברה שילמה להם דמי שתיקה והסתירה את הסיפור במשך שנה

להאזנה לתוכנית

אובר מסתבכת, אמירה שנכונה בכל זמן שאומרים אותה, והפעם: שני קראקרים פרצו למאגר מידע של אובר והורידו קובץ עם פרטים על 57 מיליון משתמשים ונהגים, והחברה ניסתה להסתיר זאת מהרשויות, כולל תשלום דמי שתיקה לפורצים, כך לפי חשיפת בלומברג.

באוקטובר 2016 חדרו שני הקראקרים לחשבון הגיטהאב הפרטי של אובר, שמשמש את מהנדסי התוכנה של החברה. באמצעות פרטי כניסה שהשיגו משם, הקראקרים חדרו למידע בחשבון ה-AWS (שירותי הענן של אמזון) של אובר, שמנהל את משימות המחשוב של החברה. משם גילו הקראקרים ארכיון של מידע על נהגים ונוסעים – מידע אישי שכלל שמות, כתובות אימייל ומספרי טלפון של 50 מיליון נוסעים ו-7 מיליון נהגים, כשבתוכם מספרי רשיונות נהיגה של 600 אלף אמריקאים. ההאקרים לא גנבו מסלולי נסיעות, פרטי אשראי ומספרי ביטוח לאומי אמריקאיים, שנחשבים למידע פרטי וחשיפתם מאפשרת גניבת זהות.

החברה טוענת שהפירצה נודעה למנכ”ל דאז, טרוויס קלניק, בנובמבר 2016, חודש לאחר שקרתה. הקראקרים שלחו לחברה אימייל ודרשו תשלום, וזו אכן שילמה להם 100 אלף דולר תמורת מחיקת המידע ושמירת הפריצה בסוד. החברה טוענת כעת שלא נעשה שימוש לרעה במידע, למיטב ידיעתה, ומסרבת לחשוף את זהות הקראקרים.

בזמן שהפריצה בוצעה, החברה בדיוק חתמה על פשרה בתביעה מול התובע הכללי של מדינת ניו יורק על חשיפות אבטחת מידע, והיתה במו”מ עם FTC (רשות הסחר הפדרלית של ארה”ב) על הסכם פשרה בנוגע לפגיעה בפרטיות משתמשים. FTC טענה שאובר כשלה בניטור צמוד של גישת עובדיה למידע על נהגים ונוסעים, וכשלה ביישום אמצעים סבירים לאבטח את המידע האישי שהיא מאחסנת בשירות הענן של אמזון. האבטחה הבלתי מספקת של המידע בענן של אמזון איפשרה לקראקר לחדור במאי 2014 למאגר מידע שכלל שמות ומספרי רשיונות נהיגה של 100 אלף נהגים שעובדים עם אובר. במסגרת הסכם הפשרה התחייבה אובר, בין השאר, להימנע מהצגה מטעה של הדרכים שבהן היא מנטרת גישה פנימית למידע הפרטי של הצרכנים, ושל הדרכים שבהן היא מגינה ושומרת על המידע הזה. אובר לא נדרשה להודות שפעלה שלא כשורה. ההסכם נחתם לפני שלושה חודשים, כש-FTC לא יודעת על הפריצה הענקית מאוקטובר 2016.

החברה דיווחה על הפריצה רק השבוע, בין השאר ל-FTC ולתובע הכללי של מדינת ניו יורק, שפתח בחקירה. גם בקונטיקט, אילינוי ומסצ’וסטס חוקרים את הנושא. משתמש של השירות הגיש למחרת החשיפה בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה על רשלנות.

הסתרת הפריצה עלולה להוות הפרה של ההבטחה שהחברה נתנה ל-FTC במסגרת הפשרה – לא להוליך שולל משתמשים לגבי פרטיות ואבטחת מידע. בראיון לסינט אמר אד מקאנדרוז, לשעבר תובע פדרלי של סייברפשעים וכיום יועץ משפטי לחברות, כי “נראה שהם הפרו את ההסכמות עם FTC עוד לפני שהדיו יבשה”. בנוסף, אובר כפופה לחוק שקיים ב-48 מדינות בארה”ב, שמחייב חברות לדווח לאנשים אם מספרי רשיון הנהיגה שלהם דלפו. מ-FTC נמסר לסינט כי “אנחנו מודעים לדיווחים בתקשורת שמתארים פריצה באובר בשלהי 2016, ולהתנהלות של בכירי אובר לאחר מכן. אנחנו בוחנים מקרוב את הסוגיות המשמעותיות שעלו”. החברה עצמה מודה שיש לה מחוייבות חוקית לדווח על הפריצה לרגולטורים ולנהגים שמספרי הרשיונות שלהם נחשפו – במשתמע, היא מודה שעברה על החוק, משום שדיווחה על הפירצה רק שנה לאחר שגילתה אותה.

סמנכ”ל האבטחה של אובר, ג’ו סליבן, ניהל את הטיפול בפריצה בשנה שעברה, לפי דוברות אובר. עוד לפני כן, התנהלותם של סליבן וצוותו היתה במוקד חקירה פנימית שהזמין דירקטוריון החברה, חקירה שבמסגרתה נודע לחוקרים על הפריצה ועל אי-הדיווח עליה. המידע הועבר למנכ”ל הנוכחי, דארה חוסרובשאהי, שנכנס לתפקיד בספטמבר לאחר שהמנכ”ל המייסד קלניק אולץ לפרוש בגלל תרבות תאגידית בעייתית באובר, שכללה אפליה, הטרדות מיניות והסתבכות עם החוק ועם שותפים.

“גיליתי לאחרונה שבשלהי 2016 נודע לנו ששני אנשים מחוץ לחברה חדרו באופן לא ראוי למידע שמאוחסן בשירות מבוסס ענן צד ג’ שבו אנחנו משתמשים. התקרית לא חשפה את המערכות או התשתית התאגידיות שלנו”, כתב חוסרובשאהי ביום שלישי בבלוג החברה. הוא כתב שהחברה חסמה את הפירצה מיד כשנודע עליה, וסיפר שכעת החברה שכרה יועץ בכיר לגיבוש המבנה וההכוונה של צוותי האבטחה והתהליכים העתידיים; הפסיקה לעבוד עם שני אנשים המעורבים בתקרית (החברה דרשה את התפטרות הסמנכ”ל סליבן ופיטרה את קרייג קלארק, פרקליט בכיר שהיה כפוף לו); מודיעה באופן אישי לנהגים שמספרי הרשיונות שלהם הורדו על ידי הקראקרים, ומספקת להם על חשבונה שירות ניטור אשראי והגנה מפני גניבת זהות; מיידעת את הרשויות הרגולטריות; ומנטרת את החשבונות שנחשפו ומספקת להם הגנה נוספת מפני הונאות.

“דבר מזה לא היה אמור לקרות, ואני לא אתרץ תירוצים”, כתב חוסרובהאשי. “אני אמנם לא יכול למחוק את העבר, אבל אני יכול להתחייב בשם כל עובדי אובר שאנחנו נלמד מהטעויות שלנו. אנחנו משנים את הדרך שבה אנחנו עושים עסקים ושמים את היושרה בליבת כל החלטה שאנחנו מקבלים, ועובדים קשה לזכות באמון של לקוחותינו”.

בתחילת החודש הודיעה אובר ישראל שתרחיב את שירות התחבורה השיתופית בתשלום שלה, שפעל בתל אביב בלילות תחת המותג אובר-נייט, ותפעיל אותו כעת גם בימים תחת מותג אובר-דיי. החברה טוענת שהשירות מציית לרגולציה הישראלית, אולם במשרד התחבורה טוענים שמדובר בהפרת החוק שאוסר על הסעת נוסעים בתשלום בלי רישיונות מיוחדים, ומאיימים בפתיחת הליכים פליליים נגד הנהגים וגם נגד הנוסעים.

---

---

נוכל חיזר אחרי אמה פרייה תוך שימוש בתמונות של הדוגמן אדם גוזל, שהפך להיות בן זוגה האחראי על האינטרנט

להאזנה לתוכנית

נגן אודיו

הסיפור המלא והמרתק באטלנטיק.

---

---

נבחרת בוליביה ניסתה לגייס כדור-רגלן צרפתי בעקבות טעות במשחק ניהול קבוצות האחראי על האינטרנט בגלצ

להאזנה לתוכנית

נגן אודיו

רובן אגילר הוא כדור-רגלן צעיר שמשחק בתפקיד מגן בקבוצת מונפלייה בליגה הראשונה בצרפת. הביצועים שלו בעונה האחרונה משכו את תשומת לבם של אוהדי כדור-רגל בוליביאניים, שרוצים שאגילר יעבור לשחק בקבוצה הלאומית שלהם.

“בשנה האחרונה כבר קיבלתי הודעות מבוליביאנים אחרי משחקים שלי. אחרי המשחק נגד PSG, זה גדל פי מאה”, סיפר אגילר למגזין הצרפתי “גול”. “בטלוויזיה בבוליביה” – שהציגה את הישגיו והגדילה עוד יותר את הפופולריות שלו שם – “אמרו שאני זכאי להצטרף לנבחרת הלאומית”.

לבסוף הגיעה גם פנייה רשמית. “בוליביה פנו אלי”, הוא סיפר, בכוונו לאיגוד הכדור-רגל הבוליביאני. “נאלצתי לפרסם הודעה בדף [הפייסבוק] שלי ולהסביר שאני לא בוליביאני ולכן לא זכאי להיבחר [לנבחרת]. אני צרפתי מצד אמא וספרדי מצד אבא. אין לי אזרחות כפולה”.

“הכל התחיל מ’פוטבול מנג’ר‘”, הסביר אגילר את מקור הטעות – משחק וידאו לניהול קבוצות כדור-רגל. “הם העניקו לי אזרחות בוליביאנית בנוסף לאזרחות הצרפתית”. באתר חדשות המשחקים קוטאקו הסבירו שמאחר שבפוטבול מנג’ר יש עשרות אלפי שחקנים, טעויות כאלו הן בלתי נמנעות. אבל העובדה השגויה הזאת התקבעה בגלל שהאוהדים, ומביך מכך, איגוד הכדור-רגל, הסתמכו עליה כשביקשו לגייס את אגילר מבלי לאמת אותה.

אגילר פרסם בסוף ספטמבר בפייסבוק שלו הודעה, בצרפתית ובספרדית, שמבהירה שהוא לא בוליביאני. בשבוע שעבר הגיב שם דניאל דיוניסי, שהציג את עצמו כמנהל מאגר-הנתונים הבוליביאני של פוטבול מנג’ר: “רק היום הבנתי שבמשחק אתה משחק עם בוליביה כאזרחות שנייה ואנחנו מתנצלים. האיש שאמור היה להבחין בטעות זו הוא זה שאחראי על מאגר-הנתונים הצרפתי, ולא אני ישירות. אני רוצה לעדכן אותך שגם אם אני לא אחראי, כבר ביקשתי שיסירו את בוליביה כאזרחות שנייה מהגירסה החדשה של המשחק, שתצא בעוד חודש (פוטבול מנג’ר 2018). אני מקווה שזה ישים קץ לספקולציות”.

עוד ספורט: מרמים בבייסבול עם אפל וואץ’

האלבום החדפעמי של וו טאנג קלאן למכירה פומבית מרמים בבייסבול עם אפל וואץ’ האחראי על האינטרנט בגלצ

---

---

יאהו מגלה: לא 1 אלא 3 מיליארד חשבונות נחשפו בפריצה האנטיווירוס של קספרסקי שימש לפריצה ל-NSA האחראי על האינטרנט בגלצ

להאזנה לתוכנית

נגן אודיו

חדש מקספרסקי: אנטיאנטיווירוס

תוכנת האנטיווירוס של חברת הסייבראבטחה הרוסית קספרסקי לאב שימשה האקרים בשליחות ממשלת רוסיה לגנוב מידע של רשות הביון האמריקאית NSA. המידע שנגנב כלל פרטים על הדרך שבה NSA חודר לרשתות מחשבים זרות ומתגונן מפני סייברמתקפות. הפריצה בוצעה ב-2015, התגלתה באביב 2016, והוול סטריט ג’ורנל חשף אותה ($, ) שלשום (ה’) .

תוכנות של קספרסקי לאב פעלו על מחשבי גופי ממשל אמריקאיים רבים, כולל גופים שמחזיקים מידע רגיש ובהם הצבא, חיל הים וחיל האוויר, מחלקות ההגנה, המדינה, האנרגיה, המשפט, האוצר ובטחון המולדת. אולם בארה”ב החלו לחשוד שהחברה שלו היא חזית של הממשל הרוסי, שמסתייע בה לריגול. החוק הרוסי מאפשר לממשלה לאלץ את החברה לסייע ביירוט תקשורת כשזו עוברת דרך רשתות רוסיות. העובדה שמייסד קספרסקי לאב, יוג’ין קספרסקי, הוא בוגר הפקולטה הטכנית של בית הספר הגבוה של שירות הביון הרוסי קג”ב, תרמה לחששות. בחודש שעבר הורתה מחלקת בטחון המולדת האמריקאית לרשויות פדרליות להסיר כל תוכנה של קספרסקי מכל המחשבים הממשלתיים ().

אולם עובד-קבלן של NSA לקח קבצים בסיווג בטחוני גבוה מאוד מהעבודה למחשבו הביתי, שעליו מותקנת תוכנת קספרסקי. העובד לא חשוד שלקח את הקבצים הביתה למטרות זדוניות, אלא כדי שיוכל לעבוד עליהם בבית מעבר לשעות העבודה, אולם ידע על האיסור לקחת קבצים הביתה. עובדי ה-NSA מלכתחילה לא קיבלו אישור להשתמש בתוכנות קספרסקי על מחשבי העבודה שלהם, ועוד לפני התקרית הנוכחית ב-2015 הומלץ להם שלא להשתמש בתוכנות כאלו במחשביהם הפרטיים.

כדי לאתר וירוסים, תוכנות אנטיוורוס סורקות את הקבצים וההגדרות במכשירים שעליהם הן מותקנות, וכך יכולות ליצור אינדקס של כל הקבצים. קספרסקי מגדילה לעשות ושומרת עותקים של אלו מהקבצים שהיא חושבת שיש בהם עניין, והדבר מותר לה לפי תנאי השימוש של התוכנה, הסביר ל-WSJ בלייק דרשה, לשעבר האקר ב-NSA. ההאקרים, כך נטען בכתבה של הג’ורנל, התמקדו באותו עובד לאחר שהשימוש שלו באנטיווירוס של קספרסקי חשף בפניהם שקבצים שלו עשויים להכיל מידע מודיעיני מעניין. לא ידוע אם עובדי קספרסקי הם שדיווחו לממשל הרוסי על המסמכים הסודיים שנמצאו על המחשב.

ב-NSA סירבו להתייחס לפרסום בטענה ש”מדיניות NSA היא לעולם לא להגיב על עניינים של גורמים מסונפים או כוח אדם”. בגוף הביון אמרו שלמחלקת ההגנה, שאליה NSA משתייך, יש חוזה עם ספק אנטיווירוס שאינו קספרסקי.

דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב, סירב להתייחס לתקרית אבל ביקר את החלטתה של ארה”ב להחרים את התוכנה בסוכנויות ממשל כ”חותרת תחת המיקום התחרותי של תוכנות רוסיות בזירה העולמית”.

בקספרסקי לאב מסרו שהחברה “לא קיבלה כל מידע או עדויות שמבססים את התקרית לכורה, וכתוצאה מכך, עלינו להניח שזו עוד דוגמה של האשמת שווא”. בנוגע לטענות לסיוע בריגול לטובת רוסיה מסרה החברה: “כחברה פרטית, לקספרסקי אין קשרים בלתי ראויים לאף ממשלה, כולל הרוסית, והחברה מעולם לא עזרה, ולא תעזור, לאף ממשלה בעולם במאמצי הסייברריגול שלה”. לדברי החברה, “אנו חוזרים ומציינים את נכונותנו לעבוד בשיתוף הרשויות האמריקאיות להתייחס לכל חשש שעלול להיות להם לגבי המוצרים שלנו, ומבקשים כל מידע רלוונטי שיכול לסייע לחברה להתחיל בחקירה בהקדם האפשרי”.

ואת יאהו יש להחריב

פרטים על 3 מיליארד חשבונות של יאהו וחברות הבת שלה – ובמילים אחרות, כל החשבונות – דלפו בפריצה לשרתי החברה ב-2013. הפרטים כוללים שמות משתמש, סיסמאות, ובחלק מהמקרים מספרי טלפון ותאריכי לידה. חברת האם החדשה של יאהו, ורייזון, דיווחה על כך השבוע (ג’) לאחר שהובא לידיעתה מידע חדש מחוץ לחברה על הפריצה. הגילוי מגיע ארבעה חודשים אחרי סיום תהליך הרכישה של יאהו בידי ורייזון.

הפריצה התרחשה ב-2013, ויאהו דיווחה עליה רק בדצמבר 2016, כשאז היא העמידה את מספר החשבונות הנפגעים על כמיליארד. כעת אומרת ורייזון ש-3 מיליארד חשבונות של יאהו, שכוללים את יאהו מייל, טאמבלר, פליקר ומשחקי ספורט-פנטזיה שבבעלות החברה, נחשפו בפריצה. 3 מיליארד החשבונות מייצגים פחות מ-3 מיליארד אנשים, משום שיש משתמשים שמחזיקים יותר מחשבון אחד, אמר דובר החברה, והוסיף כי החברה תתחיל מיד בהודעה באימייל ל-2 מיליארד החשבונות הנוספים על כך שפרטיהם אולי נחשפו.

יאהו ספגה שלוש פריצות משמעותיות למאגרים שלה – ב-2013 נגנב מידע על כל 3 מיליארד חשבונותיה, כאמור; ב-2014 פריצה שנגעה ל-500 מיליון חשבונות; ופריצה שלישית קרתה מתישהו בין השנים 2015-16′. הפריצה השנייה נחשפה בזמן שיאהו ניהלה מו”מ למכירתה לוורייזון, וזיכתה את זו בהנחה של כמה מאות מיליוני דולרים. ורייזון פעלה לדחיית תביעות נגד יאהו שבבעלותה על הפריצות הללו, בטענה שאין חברה שחסינה בפני סייברפריצות, אבל בסוף אוגוסט פסק בימ”ש מחוזי בקליפורניה כי התביעות יוכלו להמשיך.

נוסף על כך, לפני שנה חשפה סוכנות הידיעות רויטרס שיאהו חיטטה באימיילים של משתמשיה באופן ובהיקף חסר תקדים. לפי הפרסום, יאהו קיבלה ב-2015 דרישה מסווגת מרשות ביון אמריקאית, ובעקבותיה סרקה את כל הודעות האימייל הנכנסות של מאות מיליוני משתמשיה בחיפוש אחר מחרוזת טקסט ספציפית שהרשות האמריקאית ביקשה שתחפש. לפי הניו יורק טיימס, יאהו התאימה לשם כך את הכלים ששימשו אותה לסרוק אימיילים נגד ספאם, תוכן פדופילי ונוזקות.

---

---

הנכה הסקסי דני גרמייז נ’ מם עם תמונתו דוגמניות נגד פאטשיימינג סונטת טראמפ האחראי על האינטרנט בגלצ

להאזנה לתוכנית

נגן אודיו

שיר פתיחה: סונטת טראמפ

המלחין הישראלי אבנר חנני הלחין את “סונטת טראמפ”, בהשראת המוזיקליות שבדיבורו של נשיא ארה”ב דונלד טראמפ. בראיון לחגי חיטרון ב”הארץ” סיפר חנני (): “זו יצירה נייטרלית. ניסיון לתפוס את הדמות באמצעים מוזיקליים אמנותיים, התייחסתי אל טראמפ כאל דמות אופראית, גדולה מהחיים. כן, גם מנחם בגין היה אופראי. אז אפשר להגיד שבעצם החמאתי לטראמפ, מה גם שהמוזיקה שהצמדתי לו היא אטרקטבית. חוץ מזה ניסיתי להיות מגוון, לא לעקוב כל הזמן אחרי האינטונציות של הדיבור. לפעמים אני שומע את הדיבור שלו כזמרה, עם מרווחים ברורים, לפעמים כ’שפרכגזאנג’, מרווחים לא ברורים. יש מקומות שבהם השארתי לו פיסקה שלמה”.

“אני לא אוהבת אותך”

מתגלץ’ בשם לייטון מוקגרפי צייץ בטוויטר “בחורות שאני אוהב מול בחורות שאוהבות אותי”, כשבקטגוריה הראשונה הציב את דוגמנית בגדי הים ג’ואל קיימבה ובשנייה את דוגמנית המידות הגדולות לסגו “ליונסה” לגוביין.

ליונסה שיגרה תשובה קצרה וקטלנית: “אני לא אוהבת אותך”. קיימבה הרחיבה: “כאילו שהעולם נזקק לדוגמה נוספת לחמור דוחה ”.

נכה, לא מסכן, סקסי

דני גרמייז גילה את תמונתו, עירום בכסא גלגלים, במם של מאבק הנכים. “פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא מם”, תיאר זאת בבלוגו:

לפני שנה לערך השתתפתי בפרוייקט צילום של צלמת מוכשרת בשם דניאל שטרית, שתכליתו הייתה ניפוץ סטיגמות אודות אנשים עם מוגבלות. בהיותי אדם עם מוגבלות השש אליי ניפוץ של כל סטיגמה וסטיגמה הנקרית בדרכו עד שהיא מצטערת שנולדה, הסכמתי מייד, כשהסטיגמה שאותה רציתי לנפץ נגעה לענייני מוגבלות ומיניות. הדימוי הרווח של אנשים עם מוגבלות, למרבה הצער, היא שאנו הנכים איננו מיניים, איננו מסוגלים ו/או לא מעוניינים בסקס, שכן יש לנו דברים חשובים יותר להתעסק עמם: הפרשות גוף, איברים לא מתפקדים, רחמים עצמיים וקצבאות ביטוח לאומי . הדימוי הזה הוא, כמובן, משולל יסוד. אנשים עם מוגבלות עושים סקס, אוהבים סקס ובכלל מסוגלים להיות מאהבים ומאהבות נהדרים/ות. כך מספרים לי, בכל אופן. בין מפעלותיי ניתן למנות את קבוצת הדיון בפייסבוק “אני נכה וסקסי/ת” המוקדשת לעניין זה לצד הרצאות שאני מעניק מפעם לפעם.

בסופו של דבר, מה שיצא מסשן צילומים מרגש וחושפני הוא התמונה הזאת, שזכתה לכינוי “זאוס הולך לסטודיו C”, וכל מי שראה אותה, מלבד אימא שלי, גמר עליה את ההלל (ואולי, מי יודע, גמר עליו גם דברים אחרים. לא ביררתי). התמונה אף הוצגה בגאון בתערוכה הנחשבת “עדות מקומית” וזכתה במקום השלישי בקטגורייה “תרבות וחברה.” הכי הוט-קוטור.

לעיוורים וכבדי הראייה שבקרב הקוראים אסביר שבתמונה מופיע כותב שורות אלה כשהוא ערומכו לחלוטין בכיסא הגלגלים הממונע, כשהחוצץ היחיד בין עיני הצופה לבין הבן-יקיר-לי המפואר (לפי מקורות זרים) שבין רגליי מתמצה בג’ויסטיק זקור ורב-און. כאן אפשר לקרוא ביתר פירוט על התמונה ועל הפרוייקט.

אז הסתבר שמאן דהוא שחיפש בגוגל תמונות המתייחסות לנכות כדי ליצור כרזות ויראליות לטובת המאבק (המוצדק) להעלאת קצבת הנכות נתקל בזאת, שמר אותה למחשבו וחיש קל שילב אותה בכרזה המראה את נתניהו הנהנתן והשבע לעומת הרזון, העוני והנזקקות הניבטים ממראה גופי ועיניי. הפכתי למם.

התרגזתי. גם על הקלות שבה משתמשים בתמונות של אחרים בלי לבקש ובלי לחשוב על זכויות יוצרים, אך בעיקר על החוצפה שבשימוש בתמונה הספציפית במשמעות ההפוכה לגמרי ממה שהיא התכוונה לייצג. התמונה המקורית באה להראות את החוזק, את היופי שבגוף המוגבל, את הגאווה והמיניות שיש בכל אחד או לפחות במה שאני מרגיש שיש בי למרות הפגמים והחולשות. והנה הכרזה הזאת באה והופכת את המסר על פניו. במקום חוזק יש חולשה, במקום גאווה יש נזקקות. צרם לי והרגיז אותי, וגם את כל מי שמכיר אותי ונחשף לכרזה.

[…]

אני מתנחם בכך שהמטרה בסופו של דבר היא מטרה חשובה, ואומר לעצמי שאם מראה העצמות הגרומות שלי יתרום אפילו במעט להעלאה של קצבת הנכות אז אראה בכך את תרומתי הצנועה למאבק, ובבניין חשבון הבנק ננוחם.

---

---

← לדף הקודם — לדף הבא →

• מה זה פה?

  חדר 404 של עידו קינן הוא מגזין תרבות דיגיטלית, טכנולוגיה וחיי רשת. הקליקו למידע נוסף »

  Room 404 by Ido Kenan is an Israeli based digital culture magazine. Click for more info in English »

• רוצה להפיק פודקאסט?

  

• המלצת סייברסייבר (מ)

  

• פרנסה

  

• לאחרונה בחדר 404

  • ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שליחות קטלנית בלי ביטוח רפואי האחראי על האינטרנט בגלצ
  • ה-NFL מזייפים את אלישה קיז, קנדה אייר מאשימים את הצ’טבוט ומפסידים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שתיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
  • איך מדרגים בעברית?
  • שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
  • זום מסתבכת עם העובדים והמשתמשים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • אילן מאסק ממשיך לחטוף יוזרים בטוויטר
  • ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
  • פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
  • תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
  • זעם נגד תרגום המכונה האחראי על האינטרנט בגלצ
  • מתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • תיק-תק לחסום את טיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
  • זו תרבות ביטול על כלום האחראי על האינטרנט בגלצ

•