🤐 ביידן סותם פיות בזום 🚔 טעות של אלגוריתם זיהוי פנים הביאה למאסר ואישום של גבר שחור חף מפשע 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
Computer says no
אומת הרשת מרבה לדבר על הבעייתיות שבהטיות המובנות לתוך אלגוריתמים – לא מזמן התעורר דיון לגבי אלגוריתם חיתוך התמונות של טוויטר, שהעדיף לחתוך החוצה אנשים שחורים ולשים במרכז התמונה המקדימה אנשים לבנים. השבוע דיווח NJ Advance Media על הטייה כזו שתוצאותיה חמורות הרבה יותר.
נייג’יר פרקס, תושב ניו ג’רזי בן 33, ריצה שש שנות מאסר על שתי הרשעות במכירת סמים. ב-2016 השתחרר מהכלא והחליט לחזור למוטב: הוא מצא עבודה, חסך כסף והתארס. אבל בתחילת 2019 הוא הסתבך. שני שוטרי משטרת וודברידג’, ניו ג’רזי הגיעו למלון בעיר לטפל בתלונה על גניבת ממתקים. השוטרים מצאו את החשוד בסניף חברת השכרת רכב במלון, והוא התנצל ואמר שישלם על הממתקים שגנב. החשוד הגיש לשוטרים רשיון נהיגה, שבבדיקה התגלה כמזוייף. אחד השוטרים הבחין במה שנראה לו כמו שקית גראס בכיסו של החשוד, וכשניסה לאזוק אותו, החשוד ברח, עלה על רכב שכור ונמלט מהמקום, תוך שהוא פוגע בניידת וכמעט דורס את השוטרת.
פרקס פנה למשטרה אחרי ששוטרים הגיעו לבית סבתו עם צו מעצר על שמו. הוא סיפר שלא היה במקום בזמן התקרית, שהוא לא נוהג, שלא היה לו מעולם רשיון, שמעולם לא היה בוודברידג’ (כפי שאמר אחר כך לאדוונס מדינה, “אני אפילו לא ממש יודע איפה זה”), ושמדובר בטעות בזיהוי.
הוא התבקש להגיע לתחנה, הוסע לשם על ידי קרוב משפחה ודקות ספורות לאחר הגעתו נאזק ואחר כך נחקר על ידי בלשים, כולל נסיון שלהם להעביר את החקירה לחדר מרוחק שאינו מתועד במצלמות. אחר כך נכלא לעשרה ימים, כשמתוכם בילה שבוע בבידוד. הוא הוציא 7500 דולר – כל חסכונותיו – להגנתו המשפטית.
נייג’יר פרקס בתמונת המעצר 🖼️ משטרת וודברידג’, ניו ג’רזי 
רשיון הנהיגה המזוייף של הפושע האנונימי
איך המשטרה החליטה שמדובר בפרקס? באמצעות תוכנת זיהוי פנים עלומה שלא ברורה זהותה. בלש ממשטרת וודברידג’ שלח את התמונה מהרשיון המזוייף לרשויות אכיפה מדינתיות עם גישה לטכנולוגיות זיהוי פנים. חוקרים מדינתיים חזרו למחרת ואמרו שהתמונה תואמת לזו של האסיר המשוחרר פרקס. הבלש השווה בין התמונות ואישר שהן זהות, ואחרי שעובד בהשכרת הרכב אישר שהאיש בתמונת הרשיון הוא האיש שגנב מהחנות, המשטרה הוציאה צו מעצר נגד פרקס. גם ההחלטה לא לשחררו על תנאי התקבלה על ידי אלגוריתם – הפעם כזה שמעריך את הסכנה של הנאשם ומחליט אם אפשר לשחררו לפני המשפט. כמי שנעצר פעמיים על מכירת סמים וישב בכלא, לפרקס לא היה סיכוי מול האלגוריתם הזה. רק עו”ד שאמו וארוסתו של פרקס שכרו הצליח להביא לשחרורו תחת ניטור.
פרקס לא נוהג ואין לו רשיון נהיגה (קרוב משפחה הסיע אותו לתחנה), ולדבריו מעולם לא היה בוודברידג’ לפני החקיר
בגלל שתי ההרשעות הקודמות, הרשעה שלישית היתה עלולה לעלות לו במאסר ארוך שנים, ולכן, סיפר לניו יורק טיימס, כמעט הסכים לעיסקת טיעון של התובע. אולם בסופו של דבר, פרקס הוכיח שבזמן התקרית שלח כסף בווסטרן יוניין מבית מרקחת במרחק 50 ק”מ מהמלון, ובנובמבר 2019 התיק בוטל.
כעת תובע פרקס את המשטרה, התובע והעיר וודברידג’ תביעה אזרחית על מעצר שווא, מאסר שווא והפרת זכויות האזרח שלו. בינואר 2020 הטיל התובע הכללי של ניו ג’רזי, גורביר גרוול, תדחית (מורטוריום) על שימוש בטכנולוגיות זיהוי פנים בחקירות של רשויות האכיפה עד להערכה שלהן וקביעת מדיניות שימוש בהן על ידי אגף המשפט הפלילי, תדחית שעדיין נמצאת בתוקף.
זהו המקרה השלישי הידוע בארה”ב של מעצר שווא המבוסס על כשל בתוכנת זיהוי פנים. בשלושת המקרים מדובר בגברים שחורים. לפי מחקר של NIST (מכון התקנים האמריקאי הממשלתי) שפורסם בדצמבר 2019, גילה הטייה נגד לא-לבנים באלגוריתמי זיהוי פנים מסחריים. בין השאר, בזיהוי לפי השוואת תמונות נמדדו פי 10 עד 100 יותר זיהויים שגויים של אנשים שחורים או אסייתיים.
באמצע 2020, אחרי רציחתו של ג’ורג’ פלויד על ידי שוטר והמחאה נגד הגזענות המשטרתית שהתעוררה בעקבות הרצח, הודיעו IBM, אמזון ומיקרוסופט שיפסיקו לספק שירותי זיהוי פנים למשטרה בארה”ב – אמזון הגבילה זאת לשנה ובמיקרוסופט התנו מכירות עתידיות בכך ש”יהיה לנו חוק לאומי, מבוסס זכויות אדם, שישלוט בטכנולוגיה הזאת”.
סתום ת’זוםש’ך
נשיא ארה”ב הנבחר, ג’ו ביידן, מקיים תדרוכים שבועיים בשיחות וידאו בזום, כשהעיתונאים נדרשים ללחוץ על כפתור הרמת היד כדי לשאול שאלות. בתדרוך שהתקיים באמצע דצמבר, צוותו של ביידן הסכים לענות על שאלות מחמישה עיתונאים בלבד, ואף שאלה מעיתונאים שביקשו לשאול על הפרשה והחקירה שבהן מעורב בנו, האנטר. העיתונאים שלא הורשו לשאול שאלות בווידאו הציפו את הצ’ט של זום בשאלותיהם, כך דיווחו בפוקס ניוז, שהיו בין כלי התקשורת שאנשי ביידן התעלמו מבקשותיהם.
ג’ו ביידן 🖼️ DonkeyHotey cc-by-sa
“יש סיכוי שתענו על עוד כמה שאלות? יש כאן הרבה אנשים עם שאלות”, כתב בצ’ט זיק מילר מ-AP. “יש טעם בכלל להגיד שאנחנו רוצים לשאול שאלות אם אתם פונים לאותה קבוצה מצומצמת כל שבוע?”, התלונן הכתב העצמאי אנדרו פיינברג. הקבוצה המצומצמת כוללת את הניו יורק טיימס, CNN, וושינגטון פוסט, PBS ופוליטיקו. “היי חבר’ה, יש מלא אנשים שרוצים לשאול שאלות ומאחר שזה קורה רק פעם בשבוע, אפשר בבקשה להאריך את זה או לפחות לערוך תדרוכים תכופים יותר”, ביקש סם סטיין מהדיילי ביסט.
אותו סטיין דיווח שצוות ביידן מצא פתרון להצפת השאלות בצ’ט: לחסום את הצ’ט. קודמו, הנשיא היוצא דונלד טראמפ, נהג לנזוף בעיתונאים שלא אהב ולהתעלם משאלותיהם בתדרוכים פנים-אל-פנים, אבל חלקם נהגו להתפרץ בכל זאת ולשאול שאלות בלי לקבל רשות, או להמשיך ולשאול ולהתנצח עם הנשיא. המהלך של ביידן עושה שימוש בטכנולוגיה לסתימת פיות של ממש – כשצוותו של ביידן מעביר את כולם למיוט וסוגר את הצ’ט, העיתונאים לא יכולים לשאול שאלות, אפילו בשביל הפרוטוקול.
The Biden transition team appears to have disabled the public chat function on its transition zoom calls, a place where I and others had been routinely complaining to them to take more questions.
— Sam Stein (@samstein) December 30, 2020
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 
אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 
תודות: הדר בן יהודה
🎅 סלח לי, דאדי, כי הקלקתי 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ 26.12.2020
דאדי, אל תטיף
בסוף שנה קשה כמו 2020, שבה התפשטה מגיפת הקורונה בעולם והביאה למוות, לסגרים ולפגיעה כלכלית, לקבל הודעה מהמעסיק על בונוס זה כמעט נס כריסמס. כך ודאי הרגישו עובדי גודדי כשחזרו מהסופש להודעה כזו באימייל לפני שבועיים.
ספק האחסון ורשם הדומיינים האמריקאי, שמעסיק כ-7000 עובדים ומשרת 20 מיליון לקוחות, שלח לעובדיו בארה”ב, אירופה, המזה”ת ואפריקה אימייל מהכתובת Happyholiday@Godaddy.com, ובו איור של מסיבת שנה חדשה, והודעה משמחת:
הודעת הדיוג שגודדי שלחו לעובדים
חג שמח, גודדי!
2020 היתה שנת שיא עבור גודדי, הודות לך!
אף שאיננו יכולים לחגוג יחד את מסיבת החג שלנו, אנחנו רוצים להראות את הערכתנו ולחלק בונוס חג חד-פעמי בן 650$!
העובדים זורזו להקליק על הלינק המתאים ולמלא את פרטיהם תוך ארבעה ימים, או שלא יקבלו את הבונוס.
אבל כפי שחשף ה-Copper Courier, גם 500 העובדים שכן מילאו אחר ההוראות לא קיבלו את הבונוס. במקומו, הם קיבלו נזיפה מהסיסו (סמנכ”ל אבטחת מידע) דמטריוס קאמז:
קיבלת את האימייל הזה כי נכשלת במבחן הדיוג שערכנו לאחרונה. יהיה עליך לעבור מחדש את הכשרת ההנדסה החברתית למודעות אבטחה.
דיוג (פישינג, phishing) הוא נסיון להשיג מאנשים פרטים אישיים, ובהם לעתים שמות משתמש וסיסמאות, לצורך גניבת זהות, פריצה למערכות ממוחשבות וכדומה. הדייגנים עושים שימוש בהנדסה חברתית, כלומר מציאת חולשות אבטחה אצל בני אדם כדי לגרום להם לתת את המידע – למשל, הבטחה לכסף תמורת הקלקה על לינק ו/או מסירת פרטים אישיים. מה שגודדי עשו הוא הדמייה של דיוג לצורך בדיקת ערנות העובדים, מהלך שחברות אחראיות מבצעות מפעם לפעם כדי להטמיע נהלי אבטחת מידע בקרב העובדים.
כרשם הדומיינים הגדול בעולם – כ-80 מיליון דומיינים – גודדי הם מטרה נחשקת להאקרים שרוצים להשתלט על דומיינים כווקטור לתקיפות שונות. בלוג הסייברסייבר של בראיין קרבז הזכיר כמה פריצות משמעותיות שגודדי ספגו השנה: במרץ, האקר ביצע דיוג-ממוקד טלפוני של נציג שירות לקוחות והסיט את התעבורה של אתר Escrow.com לכתובת איי.פי במלזיה; באפריל, החברה גילתה שפירצת אבטחה מאוקטובר 2019 (!) סיכנה חשבונות אחסון של 28 אלף לקוחות של החברה; ובנובמבר, האקרים דייגו מספר עובדים בגודדי והביאו להסטת תעבורה של מספר פלטפורמות לסחר בקריפטומטבעות. כך שהחשש של גודדי מפני דיוג אמיתי, והצורך באימון העובדים קריטי.
אלא שעם הפרסום, החברה חטפה ביקורת על הדרך שבה בוצע המהלך, עם חוסר הרגישות שבנפנוף בונוס שקרי מול העובדים, ובפרט בתקופת החגים ותחת הלחץ וחוסר הוודאות של המגיפה. זאת, רק חצי שנה אחרי שהחברה הודיעה על פיטורים/העברה מתפקיד של מאות עובדים במחלקת המכירות, בדיוק ברבעון שבו הודיעה על גידול שיא במספר הלקוחות. בנוסף, האימייל נשלח מכתובת בדומיין של גודדי – אמנם לא דבר בלתי אפשרי לזיוף, אבל כזה שמגביר את תחושת האמינות.
דובר גודדי מסר לגיזמודו:
גודדי לוקחת מאוד ברצינות את אבטחת הפלטפורמה שלנו. אנחנו מבינים שחלק מהעובדים לא היו מרוצים מנסיון הדיוג וחשו שהוא היה לא רגיש, ועל כך התנצלנו. בעוד הבדיקה חיקתה נסיונות אמיתיים שנמצאים היום בשימוש, אנחנו צריכים להשתפר ולהיות יותר רגישים לעובדים שלנו.
החברה לא השיבה אם בכוונתה לפצות את העובדים באמצעות חלוקת הבונוס המובטח.
המחזבל
מה יש במחזמר שמתאים כל כך לסיכום שנת 2020?
גרדיאן:
נטפליקס:
ג’ימי פאלון:
מישל קארה (שמחקה בעקבות ביקורת):
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי תודות: הדר בן יהודה
🏰 דיסניוורלד מדביקים סטיקר של מסיכה ⚖️ פיצויים למפרסמת של מודעה שהועתקה 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ 19.12.2020
אפילו לא מסיכות מיקי מאוס?
עם חזרת פארקי השעשועים של דיסני לפעילות ביולי השנה, הנהיגה חברת וולט דיסני מדיניות קשוחה בנוגע לחבישת מסיכות, והפעילה סנקציה שפגעה בדיוק איפה שכואב: מבקרים מעל גיל שנתיים שיסירו מסיכות במהלך שימוש במתקנים – לא יוכלו לקבל את התמונות המצולמות במהלך הסיבוב במתקן (שירות שנקרא PhotoPass).
כנראה שהסנקציה היתה קשה מדי, ופגעה גם במי שכן חבשו מסיכה אבל איתרע מזלם לחלוק את רגע הקודאק שלהם עם מי שלא. לפני שבועיים חשף אתר WDW News Today כי בדיסני ריככו את המדיניות, ובמספר מצומצם של מתקנים, במקום למחוק את תמונות מפיצי המחלות הוסיפו להם מסיכות בתוכנת עיבוד גרפית. הוספת המסיכות, באופן גס שמזכיר סטיקרים של אינסטגרם, גרמה לעיכוב בעליית התמונות לחשבונות הפוטופס של המבקרים.
מבקרים במתקן Dinosaur. דיסני הדביקו מסיכה שחורה לאישה (משמאל למעלה) 🖼️ Tony Townsend
אבל ימים ספורים אחרי הפרסום, החליטו בדיסני לחזור בהם מהמדיניות המרוככת, ומסרו:
בתגובה לבקשות מבקרים, בחנו שינוי של חלק מתמונות הסבבים במתקנים. אנחנו כבר לא עושים זאת, וממשיכים לצפות מאורחים לחבוש כיסויי פנים, למעט כשאוכלים או שותים במצב נייח.
Copy-Pay
מותר להעתיק מודעות באינטרנט, כך נקבע בשתי פסיקות של בית המשפט המחוזי בתל אביב, ב-2005 וב-2010. הפסיקות הללו עסקו ביחסים שבין לוחות פרסום מקוונים, אבל לא נגעו למפרסמים עצמם – בעלי הדירות, מבקשי ומציעי העבודות וכיוצא בזה. פסיקה חדשה עשויה להיות הפתרון לבעיות שהמפרסמים סבלו מהן בגלל ההיתר הזה.
ב-2005, השופטת ד”ר מיכל אגמון גונן (nrg ומעריב נגד אולג’ובס, א 1074/05) דחתה את טענות מעריב כי אולג’ובס עברו על עשיית עושר ולא במשפט והפרת תנאי השימוש בנרג ומעריב, וסיכמה:
האינטרנט הביא עמו מודלים כלכליים חדשים של פרסום ושיווק, כך ככלל, כך בתחום המודעות בתחומים השונים. בתביעה זו מבקשת מעריב, בעילות שונות, כי ביהמ”ש יגן על המודל העסקי-כלכלי טרום עידן האינטרנט, אז פורסמו כל המודעות בעיתונות הכתובה. במקרה זה אין מקום למשפט להתערב, יש לתת למודלים הכלכלים החדשים בעידן האינטרנט ולכוחות השוק לעשות את שלהם.
ב-2010, השופט איתן אורנשטיין (חוגל נגד חוג, ת”א (תל-אביב-יפו) 1379-06) קבע כי חוג לא עברו על חוק זכויות היוצרים, ונימק:
איני רואה כל יצירתיות או מקוריות במודעת פרסום גרידא המופיעות בלוחות פרסום כרגיל. עסקינן במידע טכני, “יבש”, הכולל פרטים ועובדות שאין בהם כל יצירתיות או חידוש, או שהם תולדה של השקעה או פרי עמל הראויים להגנה. לא ראיתי הצדק למתן הגנה של זכות יוצרים למודעה למכירת נכס או כלי רכב או חיפוש עובד בתחום מסוים. בכל אלה, אין ולו אותו מינימום של יצירתיות, […] מכאן, המסקנה שאין למפרסם כל זכויות בתוכן המודעה במובן שניתן למנוע מלוחות מודעות ואתרי חיפוש, לפרסם את המודעה, גם ללא אישורו.
אולם בעלי המודעות סבלו וסובלים מתופעות לוואי של ההיתר המשפטי שניתן לאתרי מודעות להעתיק זה מזה: המודעות מתפרסמות במקומות שהמפרסמים לא בהכרח רצו להיות בהם; פרטי ההתקשרות שלהם משוכפלים וזוכים לחשיפה גדולה מזו שביקשו; והם איבדו שליטה על המידע כשהסירו אותו מהאתר שבו פרסמו, אך הוא לא הוסר מהאתרים המעתיקים, והם המשיכו לקבל פניות מפונים פוטנציאליים.
מספר פניות כאלו הגיעו לקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות באוניברסיטה העברית בירושלים. עו”ד דנה יפה, המנחה הקלינית של הקליניקה, הגישה חוות דעת שלפיה מדובר בפגיעה בפרטיות המפרסמים, וכי על האתרים שבהם פרסמו מוטלת אחריות להגן על המידע מפני העתקה, בדומה לחובה החוקית של מחזיק מאגר מידע רשום להגן עליו מפני שימוש לא-מורשה.
סיפור אחד כזה ממחיש את הבעייתיות בהתנהלות האתרים המעתיקים, ואף הביא לתביעה קטנה שבה זכתה התובעת בפיצויים, והשופט אימץ את חוות הדעת של הקליניקה (ת”ק 29551-06-20).
פלוני הגיש לביהמ”ש לענייני משפחה בירושלים בקשה לעיכוב יציאה מהארץ נגד אישה במסגרת הליך משמורת, וצירף אליו צילומסך של מודעה מאתר ad.co.il, שבה הוצעה דירה למכירה “עקב מעבר לחו”ל”. האישה אכן פרסמה את המודעה, אבל בלוח יד2. בעל אתר ad, אלעד מרגלית, העתיק את המודעה אליו בלי רשותה, ובכך חשף אותה לעיניו של אותו פלוני וכך, לטענת האישה בתביעה הקטנה שהגישה נגדו, “פרטיותה ושגרת חייה של התובעת ושל בני ביתה. המודעה גרמה, בין היתר, להבנה מוטעית אצל יריביה לדיון משפטי המתנהל בעניינה בבית המשפט לענייני משפחה, כאילו היא כביכול מנסה להימלט לחו”ל. כן טענה, כי הפרסום גרם לה הוצאות רבות ועוגמת נפש רבה בהסבר לבית המשפט לענייני משפחה מדוע המודעה לא פורסמה על ידה”.
לטענת התובעת, היא ניסתה במשך שעות ארוכות למצוא את פרטי בעלי אתר ad כדי לדרוש ממנו שיסיר את המודעה; וגם כשהודיע לה שהמודעה הוסרה, היא גילתה שהמודעה עדיין באוויר וזמינה דרך גוגל. התובעת טענה שבניגוד ליד2, ב-ad אין מנגנון הסרה שהמפרסמת שולטת בו, ונדרשה התערבות של הנתבע להסרת המודעה. הנתבע מרגלית טען מנגד שאפשר להסיר את המודעה באמצעות הלינק “דיווח על המודעה”.
הנתבע האשים את התובעת במזימה. לטענתו, היא קראה חוות דעת של הקליניקה, בעקבותיה “הבינה כי באפשרותה להתעשר על חשבון הנתבע ולכן יצרה מודעה פיקטיבית, אשר לא תואמת כלל את המחירים העדכניים במיקום של הדירה, וכל זאת בידיעה מלאה כי הפרסום שלה באתר ‘יד 2’ יגרור אחריו את הפרסום כאמור באתר של הנתבע ad”.
הרשם הבכיר בנימין בן סימון מבית המשפט לתביעות קטנות בבית שמש אימץ את חוו”ד הקליניקה והסביר את הבעייתיות שבהעתקה:
כאשר אדם מפרסם מודעה ביד 2 לדוגמה, הרי שהמפרסם שולט שליטה מלאה על הפרסום, תוכנו, עיתוי הפרסום וקהל היעד של הפרסום. כאשר הפרסום מועתק ללא רשות וללא הסכם, מאבד המפרסם שליטה על הפרסום וכך יכול להיות מצב שבו הפרסום מפורסם לקהל יעד אחר מזה שהמפרסם התכוון אליו. חמור מכך, כאשר הפרסום מועתק על ידי אתר כדוגמת ad יכולת ההסרה מצטמצמת וכרוכה ברצונו של המפרסם החדש להסירו.
[…]
הסכמת התובעת לפרסום פרטיה באתר יד 2 איננה בגדר הסכמה לפרסום בכל אתרי האינטרנט השונים. מדובר באתרים שונים ויש ליתן דגש לאפשרות הניתנת לתובעת בכל עת למחוק את הפרסום מאתר יד2, בשונה מאתר ad שבבעלות הנתבע, ואשר הפרסום בו נעשה ללא הסכם וללא תיאום מראש.
עוד פסק הרשם כי
אני סבור שלתובעת זכות לקבל פיצוי גם מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט. בעניין ע”א 8483/02 אלוניאל בע”מ נ’ אריאל מקדונלד, נח(4)314 נאמר כי: “כללם של דברים: סבורים אנו כי העושה שימוש מסחרי בשמו, בדמותו או בקולו של אחר בלי לקבל לכך את הסכמתו, עושה עושר ולא במשפט. חייב הוא לשלם למי אשר בדמותו, בשמו או בקולו עשה שימוש את דמי השימוש הראויים באותו הנכס”.
הרשם פסק כי הנתבע ישלם לתובעת 5000 שקל על פגיעה בפרטיותה ו-2000 שקל הוצאות משפט.
פרשה כזאת היתה יכולה להוות תביעה ייצוגית מוצלחת – מספר רב של אנשים נפגע מהעתקת מודעותיהם, וניתן היה להשית על בעל האתר המעתיק תשלום פיצויים משמעותי הרבה יותר מ-7000 שקל, לפצות יותר נפגעים וליצור תקדים והרתעה נגד אתרים מעתיקים אחרים. אולם משפטית, לא ניתן להגיש תביעה כזו כייצוגית, הסבירה עו”ד יפה בחוות הדעת:
לצערנו, על פי המצב המשפטי הקיים לא ניתן להגיש בגין התנהלות כזו תביעה ייצוגית. התוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס”ו-2006 בסעיף 1 קובעת שניתן להגיש תביעה ייצוגית רק כאשר מתקיימים יחסים בין עסק ללקוחותיו. כאלו אינם מתקיימים בענייננו שכן הפרסום באתר ad נכפה על המפרסמים. בהקשר זה יש לציין כי מקרה זה הינו דוגמא טובה לצורך שיש בתיקון חוק תובענות ייצוגיות כדי לאפשר תביעה ייצוגית במצב דברים זה.
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי תודות: רונן ויינשטוק, הדר בן יהודה
🐀 גוגל ואמזון מרגלים אחרי התאגדויות עובדים 🎶 המוזיקאי שסייעניות דיגיטליות אוהבות 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
ריגול פנים-תעשייתי
אמזון וגוגל מרגלים אחרי עובדים כדי לפגוע בהתאגדויות.
חולדה, סמל המאבק נגד שוברי האיגודים המקצועיים 🖼️ normanack cc-by
גוגל עקבו אחרי שני עובדי החברה, לורנס ברלנד וקת’רין ספירז, שפעלו להגן על זכות עובדי החברה להתאגד, ובהמשך פיטרו אותם, זאת בניגוד לחוקי העבודה האמריקאים. כך לפי תלונה (פדף) שהגישה ביום רביעי המועצה הארצית ליחסי עבודה (NLRB), סוכנות פדרלית עצמאית שאוכפת חוקי עבודה, אחרי תחקיר שארך שנה.
ברלנד פוטר כשפעל לחשוף ולסכל את הנסיון של גוגל לעבוד עם חברת שבירת ההתאגדות IRI Consultants, שהוא ראה כהצהרה של החברה נגד התאגדות עובדים. ספירז כתבה סקריפט שהקפיץ פופ-אפ לעובדי גוגל שנכנסו לאתר IRI, אשר בו יידעה אותם על זכותם להפגין. גוגל האשימו אותה בפומבי בהפרת מדיניות האבטחה של החברה. השניים התלוננו ל-NLRB, ולאחר תחקיר שארך שנה, החליטה המועצה להגיש תלונה נגד גוגל. בנוסף, התחקיר קבע כי שני העובדים פעלו כשורה ולא עשו שום דבר אסור.
אמזון מפעילים מערך ריגול שלם למעקב אחרי התארגנויות עובדים. תחקיר אתר מאד’רבורד, שמתבסס על מסמכים פנימיים של מרכז פעילות האבטחה הגלובלי של אמזון מ-2019, חשף שהחברה עוקבת אחרי עבודה מאורגנת, וכן אחרי תנועות סוציאליות וסביבתיות, באירופה, במיוחד בתקופות השיא של המכירות – בלאק פריידיי וכריסמס. חלק מהמעקב מתבצע על ידי אנליסטים מודיעיניים עובדי אמזון שמנטרים מודיעין גלוי (OSINT) ברשתות חברתיות על ידי הקמת פרופילים ללא תמונות ושמות בדויים. הם גם אוספים דיווחים על המתרחש במחסני החברה, שם נמצאים עיקר העובדים שסובלים מתנאי ההעסקה הפוגעניים של אמזון, וכן על נהגי הובלה ומשלוחים של החברה ביבשת אמריקה, במזה”ת, באוסטרליה ובמזרח-אסיה.
החברה גם משתמשת במרגלים של ממש מחברת פינקרטון, שהוקמה ב-1850 וידועה לשמצה בפעילותה לשבירת איגודים מקצועיים בארה”ב, כולל הפעלת מרגלים ובריונים ואף רצח שובתים – עד כדי כך שב-1893 העביר בית הנבחרים האמריקאי את חוק אנטי-פינקרטון, שאוסר על הממשל הפדרלי ועל הממשל של וושינגטון DC לשכור עובדים של חברת פינקרטון (המופיעה בחוק בשמה) ודומותיה.
הפינקרטונים נשכרו על ידי אמזון להתחזות לעובדים במחסן שחברת קבלן מפעילה עבור אמזון בפולין, כדי לבדוק האשמות שההנהלה המקומית מדריכה מועמדים איך לעבור ראיונות עבודה, ואף מבצעת את התהליך עבורם, טענות שלא נמצאה להן הוכחה.
במקרה נוסף, אמזון ריגלו באמצעות פינקרטון (ששכרו קבלן משנה) אחרי עובדים שארגנו שביתה באוקטובר 2019 במחסן החברה בברצלונה, כך דיווח (ספרדית) העיתון הספרדי El Diario. הדוח שהוגש לאמזון כלל צילומי סתר של השובתים, הערות שהשמיעו עובדים, חברי איגודים מקצועיים ועיתונאים, וצילומים, מספר רישוי וסוג הרכב של עיתונאית שראיינה עובדים. ארגון העובדים הגדול בספרד, Comisiones Obreras, תובע את אמזון ואת חברת הקבלן של פינקרטון.
כריסטי הופמן, מזכ”לית פדרציית איגודי המסחר הגלובלית UNI Global Union, אשר מייצגת יותר מ-20 מיליון עובדים, אמרה למאד’רבורד:
אמזון לא מסתפקים בניצול לרעה של כוח השוק הדומיננטי שלהם ועמידה בפני אישומי הגבלים עסקיים באיחוד האירופי. עכשיו הם גם מייצאים לאירופה טקטיקות שבירת איגודי עובדים אמריקאית מהמאה ה-19.
סירי, איך מקדמים מוזיקאי בספוטיפיי?
אלבומי הטעיית הסייעניות הדיגיטליות של דראמקון
המוזיקאי דראמקון (Drumkoon) עשה האקינג לקידום עצמי – הוא העלה לספוטיפיי אלבומים בשמות “אוקיי גוגל/היי סירי/היי אלקסה, נגני מוזיקה”. אלו עשויים להתנגן כשאנשים מבקשים מהסייענית הדיגיטלית שלהם להשמיע להם מוזיקה, להעלות את הרייטינג שלו ולחשוף אותו לקהלים חדשים.
(דרך איזי וידרה)
מי צר המנבח? מי גור כלבלבים חמוד?
הראפר והשחקן דיויד דיגז עושה כבוד לחצי היהודי שלו ומוציא את להיט החנוכה הבא, Puppy for Hanukkah
שיטביט
דיברנו בקצרה גם על הפריצה לחברת הביטוח שירביט. הרחבה אפשר לקרוא בפוסט של נעםר בסייברסייבר.
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי תודות: הדר בן יהודה
עיתונאי חדר לצ’ט סודי של שרי ההגנה האירופים בעקבות טעות של השרה ההולנדית 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ 21.11.202
העולם כמרקקה
העיתונאי ההולנדי דניאל ורלאן (Daniël Verlaan) מ- RTL Nieuws חדר אתמול (ו’) לשיחת וידאו מסווגת של שרי ההגנה האירופים במועצת יחסי החוץ של האיחוד האירופי. הוא הציג את עצמו, נופף לשלום ודיבר איתם לקול צחוקם, לפני שהנציג העליון של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון, ג’וזפ בורל, צחק במבוכה ואמר לו שזו עבירה פלילית ושימהר לצאת לפני שהמשטרה תגיע.
הצילומסך שצייצה אנק ביילפלד. RTL Nieuws הסתירו את פרטי ההתקשרות
ורלאן ביצע את הפריצה באמצעות כלי הפריצה המשוכלל דפדפן, שאיתו נכנס לצ’ט והזין שם וסיסמה. את פרטי ההתחברות הסודיים הכמעט-מלאים הדליפה לאינטרנט ההאקרית שרת ההגנה ההולנדית, אנק ביילפלד (Ank Bijleveld). היא צייצה (ואחר כך מחקה) צילומסך של הווידאו-צ’ט, ובטעות חשפה בשורת הכתובת של הדפדפן את שם המשתמש של השיחה ו-5 מתוך 6 הספרות של הפינקוד לכניסה לשיחה. ורלאן ניסה כמה אפשרויות לסיפרה השישית עד שהצליח לחדור לצ’ט, כשהוא משתמש בשם המשתמש Admin.
Ja, ik schrok er zelf ook een beetje van dat dit lukte. Had niet verwacht dat er geen enkele andere vorm van beveiliging of validatie was.
— Daniël Verlaan (@danielverlaan) November 20, 2020
Hier is het einde van de meeting te zien, mét beeld: Borrell: “You know that this is a criminal offence, huh?” pic.twitter.com/7EsoO1F3JO
That @danielverlaan hack of the EU defence ministers’ meeting? This is how it looked from the inside. Comedy gold. pic.twitter.com/1qvVYKsDpt
— Michiel van Hulten (@mvanhulten) November 20, 2020
דובר מטעם משרד ההגנה ההולנדי מסר ל-RTL כי “הסטודנט עובד צייץ בטעות תמונה עם חלק מהפינקוד. התמונה נמחקה לאחר מכן. טעות טפשית. זה מראה לך כמה צריך להיות זהירים כששולחים תמונה מפגישה”. ראש הממשלה מארק רוטה התייחס לדברים ואמר: “התוצאה היחידה של זה היא שביילפלד הראתה לשרים האחרים כמה צריך להיזהר”.
מארגני הפגישה הודיעו מראש למשתתפים שיהיו אמצעי הגנה נוספים חוץ מהפינקוד, אולם ורלאן נכנס עם הפינקוד ישר לשיחה, בלי לעבור שום אישרור. אחרי שעזב, הישיבה פוזרה מאחר שהיא כבר לא נחשבה מאובטחת – למרות שהטענה הרשמית היא ששום מידע סודי לא עלה לדיון בישיבה. אולם בדיווח של פוליטיקו על התקרית נכתב כי בישיבה נידון מסמך מסווג על הסכנות שעומדות בפני האיחוד האירופי, שאמור לשמש בסיס לאסטרטגיית הגנה עתידית.
במועצה הודיעו שידווחו על מעשיו לרשויות. ורלאן הגיב על כך:
זה מבהיר שני דברים:
> כעיתונאי, אתה צריך להביא ראיות חותכות אחרת ישקרו לך (‘לא, יש אמצעי הגנה נוספים, לא יתנו לך גישה’)
> הם מעדיפים לפגוע בעיתונאי מאשר לתקן את החרא שלהם
לפי פוליטיקו, נציג רשמי של המועצה ששמו לא פורסם אמר להם כי “בספטמבר השנה, מזכ”ל המועצה הציע להכניס מערכת שיחות-וידאו חדשה ומאובטחת יותר, והנושא נבחן כעת במספר מדינות-חברות”.
העיתונאי ורלאן בשיחת הווידאו הסודית 🖼️ ורלאן
לו רק קראו במועצה את הטוויטר של ורלאן, יתכן שהמבוכה היתה נמנעת. כבר במרץ השנה הוא הזהיר: “כל מי שמצלמסכים את הלפטופ שלהם כדי להראות שהם עובדים מהבית, שימו לב שהדסקטופ שלכם עלול להכיל מידע רגיש, מידע אישי ופרטי כניסה סודיים בכתובות URL לכלים חשובים שמשמשים אתכם”.
שיעור במשחק מול מצלמה
בשנים האחרונות התפתח נוהג, שככל הנראה התגבר בעקבות מגיפת הקורונה, של ניהול ראיונות עבודה באמצעות שיחת-וידאו, במיוחד בשלבים המוקדמים, כדי לא להטריח את המועמדים להגיע פיזית למשרד אם אין בכך צורך. הדבר נכון גם לגבי שחקנים, שעושים ראיונות ואפילו אודישנים, בשיחות וידאו חיות, מה שחוסך גם לבמאיות ולמלהקות את הצורך בתיאומים מורכבים כדי להכניס את כל המועמדים לאותו מקום באותו זמן.
השחקן לוקאס גייג’ מסביר לבמאי שהוא לא על מיוט
פגישת וידאו כזאת נערכה השבוע עם השחקן לוקאס גייג’, ששיחק בסדרה “אופוריה”. הבמאי בצד השני אמר: “האנשים העניים האלה גרים בדירות זעירות. כאילו, אני מסתכל על הרקע שלו, ויש לו שם טלוויזיה ו, אתה יודע…” וכאן השתתק, משום שראה את התגובה על פניו של גייג’, שציין שהבמאי לא מושתק והגיב בחיוך על דבריו: “אני יודע, זו דירה מחורבנת, לכן תן לי את התפקיד הזה כדי שאוכל לשכור אחת יותר טובה”.
“אני כל כך, כל כך מצטער”, השיב הבמאי הנבוך.
“זה בסדר”, אמר גייג’, “אני גר בקופסה של 4X4 [פיט, שהם בערך 1.5 מ”ר], זה בסדר, רק תן לי את העבודה ונהיה בסדר”.
גייג’ צייץ תיעוד של שיחת הווידאו מהצד של המצלמה שלו (הבמאי לא נראה שם, רק נשמע, ושמו לא נחשף). “תשדיר שירות אם אתה במאי שמשחיר תדאג להשתיק את החרא שלך בפגישות זום”, כתב גייג’ בציוץ שזכה בפחות מיממה ליותר מ-150 אלף לייקים.
psa if youre a shit talking director make sure to mute ur shit on zoom mtgings pic.twitter.com/PTgMZcRhEw
— lukas gage (@lukasgage) November 20, 2020
ביי, פלישה טראמפ!
עוד אדם שעושה בושות ברשת הוא נשיא ארה”ב (רק לעוד מספר שבועות) דונלד טראמפ, שמחבב במיוחד את הזירה הטוויטרית. טראמפ הקים את פרופיל הטוויטר עוד בימיו כאיש עסקים לגיטימי, בעקבות המלצה של איש שיווק בהוצאה לאור של ספרו Think Like a Champion (שלמעשה נכתב-צללית על ידי מרדית’ מקאייבר, שטראמפ האשים ב-2007 בטעויות בשניים מספריו, ואשר מאוחר יותר לקחה אחריות על נאום של מלאניה טראמפ, שהיה גנוב מנאום של מישל אובמה). טראמפ ביקש לפתוח חשבון תחת שמו, אבל באירוניה מופלאה, היוזר @DonaldTrump כבר נתפס ושימש כחשבון פארודיה על הנשיא-לעתיד, ולכן פתח את היוזר @RealDonaldTrump.
טראמפ צייץ לראשונה במאי 2009 לקדם הופעה שלו אצל דייויד לטרמן. כלומר, אנשי היחץ שלו צייצו. בהמשך לקח לידיו את הפרופיל, והשתמש בו לקידום עסקיו, תוכניות הטלוויזיה שהשתתף בהן וקידום דעותיו הפוליטיות.
נשיא ארה”ב דונלד טראמפ מתגונן מפני הפגנות באמצעות תנ”ך 🖼️ שילה קרייגהד, הבית הלבן (נחלת הכלל)
כשנבחר טראמפ לנשיאות, עבר לידיו הפרופיל הנשיאותי הרשמי @POTUS מידי ברק אובמה, שהיה הנשיא האמריקאי הראשון להשתמש בו. כל הציוצים של אובמה אורכבו ביוזר @POTUS44. אולם טראמפ העדיף להמשיך להשתמש בחשבונו האישי לצייץ עניינים נשיאותיים, אם אפשר לקרוא לזה כך, והשתמש ב-@POTUS בעיקר לרצייץ ציוצים מ-@RealDonaldTrump.
טראמפ הפר את כללי השימוש של טוויטר פעמים רבות, אך מפעילי הרשת החברתית העניקו לו חסינות בגלל תפקידו והחשיבות הציבורית של דבריו (הוא עצמו ייחס לדברים פחות קדושה, ולא פעם מחק ציוצים, בניגוד לעמדת הארכיון הלאומי האמריקאי, שהבהיר שחוק הרשומות הנשיאותיות מ-1978 קובע שציוציו חייבים להישמר ולהיות פומביים, כמו שאר המסמכים שהוא כותב במהלך כהונתו, שגם אותם נהג לקרוע לחתיכות).
עם ההפסד של טראמפ בבחירות, וסירובו להכיר בכך במסגרת ההתנגדות שלו לעובדות ולמציאות, עלתה השאלה מה יעלה בגורלם של @Potus הממלכתי (32.8 מיליון עוקבים) ו-@RealDonalTrump האישי (88.9 מיליון עוקבים). טוויטר הרגיעו בהודעה לאתר OneZero: אם טראמפ לא יעביר את פרטי ההתחברות של החשבון הממלכתי לידי הנשיא הנבחר ג’ו ביידן ביום הכתרתו כנשיא ב-20 בינואר 2021, טוויטר יעשו זאת עבורו. החשבון @Potus45 (קיצור של “נשיא ארה”ב ה-45”) כבר קיים, נקרא transition (מעבר), יש לו תמונת פרופיל של מי בריכה והוא נעול לגולשים (באירוניה טעימה ממש, היוזר הזה כבר הספיק להיחסם בעבר).
חזק ביותר pic.twitter.com/NwiE3SVxXu
— 💥🍺David💥🍺 (@Duduoppe) November 20, 2020
לגבי @RealDonaldTrump, כבר בחודש מאי שינו טוויטר את מדיניותם, ואף שלא השעו את טראמפ, כן החלו לסמן ציוצים שלו שמהווים הפרה של תנאי השימוש. ביום שלישי, בעדותו בפני ועדת המשפט של הסנאט, הבהיר מנכ”ל טוויטר ג’ק דורסי כי עם סיום תפקידו של טראמפ, הוא יאבד את הפטור שקיבל מעמידה במדיניות טוויטר. “אם חשבון פתאום כבר לא מנהיג עולמי, המדיניות הספציפית הזאת מתבטלת”, אמר דורסי.
לעומת זאת, מנכ”ל פייסבוק מארק זאקרברג אמר שהחברה שלו לא תשנה את מדיניותה בנוגע לטראמפ. החברה עשויה להמשיך להעמיד את הפוסטים שלו לבדיקת עובדות, ולסמנם אם הם שקריים.
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי תודות: הדר בן יהודה
אומת הטיקטק מטרילה את הקו החם של טראמפ 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ, 14.11.2020
דונלד טראמפ, הנשיא היוצא אוטוטו של ארה”ב (לפי תוצאות האמת), לא מקבל את תוצאות הבחירות שבהן הפסיד לג’ו ביידן, וטוען לזיופים וגניבת קולות, בניגוד למציאות, לעובדות ולהודעה משותפת של הגופים שאחראים על תקינות הבחירות, אשר הצהירו כי “בחירות ה-3 בנובמבר היו המאובטחות ביותר בתולדות אמריקה. […] אין ראיות לכך שמערכת הצבעה כלשהי מחקה או איבדה קולות, שינתה קולות או נפרצה בכל דרך” (ההדגשה במקור).
הקמפיין של טראמפ מיהר להרים אתר וקו טלפון חינמי (1-888-630-1776) לתלונות על זיופי בחירות, שרודי ג’וליאני קידם לציבור. כצפוי, הקמפיין כשל לחזות את התגייסותה של אומת האינטרנט לעזור: להטריל לו את הצורה.
האתר, למשל, לא הגביל את מספר התווים בשדה פירוט התלונה, מה שהביא את הצייצן @EvansBeard להעלות לשם את התסריט המלא של “כוורת בסרט“, ולצייצנים נוספים להציף בסרטים משלהם – מופע הקולנוע של רוקי, שרק, שר הטבעות: אחוות הטבעת כשכל האזכורים של סאורון הוחלפו ב”דונלד”, ו, כמה ראוי, אידיוקרטיה (שתורגם באידיוקרטיות ל”חכם על אידיוטים”). האתר גם איפשר לצרף תמונות להוכחת הזיופים, וכאלו סופקו בכמויות: תמונות פורנוגרפיות וממים.
אומת הטוויטר ואומת הטיקטק – אותה טיקטק שטראמפ ניסה לגרום לסגירתה או להעברתה לבעלות אמריקאית, ואותה אומה שהתגייסה לחבל בקמפיין שלו – הציפו את קו הטלפון בתלונות משונות. זאק זילברברג השמיע את הפתיח של סרט הדבורים ההוא; אלכס הירש, יוצר הסדרה גראוויטי פולז, התלונן על אדם לבוש ב”כובע שחור, מסיכה שחורה, חולצה מפוספסת ועניבה אדומה, ואני מאמין שהיו המבורגרים בתיקו. […] פורץ” (אמריקאים יזהו מיד שמדובר בהמבורגלר, דמות מפרסומות מקדונלדס שגונבת המבורגרים). “אני חושב שזה ככל הנראה באנטיפה. אני יכול לדבר עם רודי ג’וליאני?”, שאל הירש לפני שהשיחה נותקה; caitlynjk95 התלוננה על הגעתו של בחור עם עור אדום וקרניים לקלפי בג’ורג’יה שהזמין אותה לדו-קרב של נגינה בכינור; מאנצ’י התלונן על דמות כתומה ברוח המשחק Among Us; לפני ששיחתה נותקה, @jenny_jenny_jen_jen התלוננה על צב אוביס שהתגלגל על גבו – קשרור למטאפורה הלא-אופיינית של מגיש CNN אנדרסון קופר (שהתחרט אח”כ) למאבקו חסר התוחלת של טראמפ נגד תוצאות הבחירות; TonyAtamanuik בחר לחקות את טראמפ ולריב עם המוקדנים; ועוד ועוד.
.
אריק טראמפ, בנו של הנשיא המפסיד, התלונן ש”ועידת המפלגה הדמוקרטית מספימים את הקו החם לזיופים שלנו כדי להאט את אלפי התלונות שאנחנו מקבלים”, וכמו בתלונות של אבא שלו על גניבת הבחירות, לא הציג שום ראייה לעלילה.
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי תודות: הדר בן יהודה
🐱💻 ארה”ב 2020: הצביעו סייבר! 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
197 אייקיו
“Nobody gets hacked. To get hacked you need somebody with 197 IQ and he needs about 15 percent of your password.”pic.twitter.com/6aR8yU2MVg
— Martin ‘Have you voted yet?’ Shelton (@mshelton) October 19, 2020
🐱💻 האקרים פרצו ל-DonaldJTrump.com, אתר הקמפיין של דונלד טראמפ, נשיא ארה”ב (כך לפי אותו אתר; קחו בחשבון שייתכן שהטענה הזאת נכתבה על ידי ההאקרים). זאת, עם או בלי קשר לכך ששבוע לפני כן, בעצרת בחירות בטוסון, אריזונה, טראמפ קשקש ש”אף אחד לא נפרץ. כדי להיפרץ אתה צריך מישהו עם אייקיו 197 והוא צריך בערך 15% מהסיסמה שלך”.
ההאקרים החליפו את עמוד ה”על אודות” של האתר הפוליטי של טראמפ בהודעה של משרד המשפטים וה-FBI על החרמת האתר, כזו שמופיעה כשהרשויות בארה”ב משתלטות על אתרים של עבריינים. אולם בטקסט שבהודעה הם הבהירו שכוונותיהם פוליטיות: “העולם סבל מספיק מחדשות הכזב שמופצות מדי יום על ידי הנשיא דונלד ג’יי טראמפ. הגיע הזמן לתת לעולם לדעת את האמת”, כתבו הפורצים והתעלגו: “מספר מכשירים נפרצו ונתנו גישה מלאה אל טראמפ וקרוביו. השיחות הכי פנימיות וסודיות נחשף מידע סודי ביותר שמוכיח שממשל-טראמפ מעורב במקור וירוס הקורונה. יש לנו ראיות שלגמרי פוגעות באמינות של טראמפ כנשיא. מוכיחות את המעורבות הפלילית והשת”פ שלו עם גורמים זרים להטות את בחירות 2020. לאזרחים האמריקאים אין ברירה”.
המניע של ההאקרים כנראה לא פוליטי – או לא רק פוליטי. הם הזמינו גולשים להצביע באמצעות קריפטוכסף מונרו לאחת משתי אפשרויות – “כן, תשתפו את המידע” ו”לא, אל תשתפו את המידע”, כשבתום הדדליין הם יבצעו את הפעולה שזכתה ליותר הצבעות (כלומר יותר כסף).
לפי הניו יורק טיימס, האתר היה פרוץ במשך פחות מ-30 דקות עד שתוקן, ובקמפיין טראמפ אומרים ששום מידע פרטי של תומכים ומצביעים לא דלף, משום שמידע כזה כלל לא מאוחסן באתר.
מהארכיב: סייברסייבר חשף פירצות חמורות ביישומון הבחירות של דונלד טראמפ
כלכלה חופשית
🐱💻 עוד האקרים שניסו (והצליחו) לעשות כסף מטראמפ: ב-AP מדווחים כי האקרים גנבו 2.3 מיליון דולר מחשבונה של המפלגה הרפובליקנית בוויסקונסין. אבל זה בסדר, הם סתם היו מבזבזים את זה על תמיכה בקמפיין של הנשיא דונלד טראמפ. ההאקרים זייפו חשבוניות מארבעה ספקים שסיפקו לקמפיין שירותי דיוור ישיר והפצת ממתגים (מרצ’נדייז) של טראמפ, כך שכשהחשבונות שולמו הכסף הלך להאקרים ולא לספקים, סיפר יו”ר המפלגה, אנדרו היט. במפלגה גילו את הגניבה ב-22/10, כשמישהו הבחין בחשבונית שלא אמורה היתה לצאת, ודיווחו על כך למחרת ל-FBI. דוברת המפלגה, קורטני באייר, אמרה שהאקרים ביצעו יותר מ-800 נסיונות דיוג למטרות גניבת כספים מהמפלגה בקמפיין הנוכחי, אך כשלו כולם.
שיטת ההונאה הזאת מכונה BEC (ר”ת Business Email Compromise), ואף שהיא פרימיטיבית למדי היא מאוד נפוצה ומצליחה – מסוף 2013 ועד אמצע 2018 היא גלגלה סכום של 3 מיליארד דולר שנגנבו מחברות, לפי FBI. בין 2013-2015, ליטאי בשם אוולדס רימסאוסקאס גנב כך 99 מיליון דולר מפייסבוק ו-23 מיליון דולר מגוגל.
איני שומע ציפורים וזה סימן נורא
🐱💻 הניו יורק פוסט מורשה לצייץ בטוויטר שוב, אחרי השעיה של שבועיים וחצי. פרופילו של העיתון האמריקאי שבבעלות איל התקשורת האוסטרלי הימני רופרט מרדוק הושעה בעקבות קידום תחקיר של העיתון על מעורבות המתמודד הדמוקרטי לנשיאות ג’ו ביידן בעסקיו של בנו האנטר עם חברת בוריסמה האוקראינית, שהתבסס על מידע ממחשב שהאנטר ביידן הפקיד לתיקון אצל טכנאי מחשבים.
טוויטר ופייסבוק צמצמו או חסמו את התפוצה של הסיפור של הני”פ במסגרת נהלים למניעת הפצת פייק ניוז והטיית בחירות. טוויטר נימקו את חסימת הני”פ בכך שהפר מדיניות נגד הפצת מידע פרוץ – אף שהעיתון לא הפיץ תחקיר עיתונאי שמתבסס על החומרים הללו, כפי שעושים כלי תקשורת רבים. טוויטר חזרו בהם כבר למחרת מההחלטה למנוע את הפצת התחקיר, אבל רק אתמול סיימו את ההשעייה של הני”פ – החלטה שלוותה גם היא בשינוי מדיניות.
מחאת הניו יורק פוסט נגד צינזור תחקיר ביידן על ידי טוויטר ופייסבוק
“אנחנו מעדכנים את המדיניות שלנו של לא להפוך החלטות אכיפה קודמות. על החלטות שהתקבלו תחת מדיניויות שלאחר מכן שונו ופורסמו אפשר לערער אם החשבון המדובר הוא המניע לשינוי הזה”, צייצו היום בפרופיל הרשמי TwitterSafety והבהירו: “המשמעות היא שבגלל שאכיפה ספציפית נגד @ניו יורק פוסט הובילה אותנו לעדכן את מדיניות החומרים הפרוצים, לא נגביל עוד את החשבון שלהם תחת כללי המדיניות הקודמת, והם יכולים לחזור לצייץ כעת”.
The @NYPost will be allowed to post again, after being locked out for 3 weeks while many journalists stayed silent or cheered it like good little authoritarians.
— Glenn Greenwald (@ggreenwald) October 30, 2020
Every time there’s a censorship controversy, those taking the lead in advocating the repression are journalists. https://t.co/9xyOYkfhWi
מרטין אספן 2020
🐱💻 חודש לפני התחקיר של הני”פ, רץ ברשת הימנית ובקרב אנשים הקרובים לטראמפ דוח מודיעין בן 64 עמודים של אנליסט האבטחה השוויצרי מרטין אספן מחברת המודיעין “טייפון אינווסטיגיישנז”, שפרש תאוריית קשר מורכבת שמערבת את ביידן הבן ועסקים בסין, אשר הופצה בקרב הימין האמריקאי.
לפי תחקיר של NBC, הלוגו של טייפון נגנב מעמותה טייוואנית לאוריינות דיגיטלית וכלל אין חברה כזאת, התחקיר מפוברק, אין בשוויצריה אדם בשם מרטין אספן, בחברה הקודמת שאספן טען שעבד בה לא מכירים את שמו, שתי התמונות היחידות של ביתו בפרופיל הפייסבוק הטרי שלו נגנבו מטריפאדווייזור, ולמעשה מדובר באדם מפוברק, לא קיים. אפילו התמונה שלו, איש לבן מבוגר עם שיער מקליש וזקן, נוצרה על ידי בינה מלאכותית.
מרטין אספן, האדם המפוברק שחתום על הדוח המודיעיני על האנטר ביידן
פרסומים על הדוח המודיעיני שותפו בפייסבוק וטוויטר 5000 פעמים וזכו ל-70 אלף אינטראקציות פומביות בפייסבוק, טוויטר ורדיט. בולדינג התראיין בין השאר לפודקאסט של כלי התקשורת הפרו-טראמפי והאנטי-סיני אפוק טיימז ולפודקאסט של סטיב באנון, לשעבר אסטרטג של טראמפ ויו”ר אתר חדשות הימין ברייטבארט, שהיה זה שהביא לפרסום המידע ממחשבו של האנבר ביידן בניו יורק פוסט, כשסיפר להם שעותק של המידע מהמחשב נמצא בידי רודי ג’וליאני, לשעבר יועץ הסייברסייבר הלא-פורמלי של טראמפ ואיש שלא הצליח להיכנס לאייפון של עצמו. גם Q, החשבון שמפיץ את תאוריית הקשר QAnon, פרסם את הדוח באתר הבית שלו, 8Kun.
המסמך פורסם לראשונה בספטמבר בבלוג בשם Intelligence Quarterly, שמפעילו אנונימי. NBC איתרו ברשומות דומיין היסטוריות את פרטיו של הבעלים, אלברט מרקו, שאמר להם שקיבל את המסמך מבלוגר בשם פרופסור כריסטופר בולדינג, שלימד בעבר בסין, ביקורתי כלפי הממשל וחשף מאגר מידע על מיליוני אנשים בעולם שנאגר על ידי חברת הטכנולוגיה הסינית Shenzhen Zhenhua Data Technology. בולדינג הכחיש שכתב את הדוח המודיעיני, אף בהמשך לקח אחריות על כתיבת חלקים מהמסמך והודה שאספן “הוא דמות מפוברקת לחלוטין שנוצרה למטרה הבלעדית של פרסום הדוח הזה”. הוא סירב לחשוף את פרטיו של הכותב הראשי, אבל סיפר שהמסמך הוזמן על ידי אפל דיילי, צהובון הונג קונגי ביקורתי כלפי סין, טענה שהדיילי אישרו
משילות
🐱💻 אנחנו שומעים הרבה אזהרות על נסיון של האקרים להטות את הבחירות. דוגמה חיה לכך סיפק האקר אחד, שהצליח לשנות כתובת של מצביע אחר במרשם המצביעים. המצביע הזה הוא, כנראה לא במקרה, רון דהסנטיס, מושל פלורידה, שגילה זאת רק כשהגיע להצביע ביום שני, ועובד בקלפי אמר לו שהכתובת שלו לא תואמת למקום ההצבעה שלו, כך לפי סינט.
דהסנטיס מיהר להתלונן במשטרה, ושם בדקו את הלוגים של השינויים במידע על דהסנטיס, קיבלו כתובת אייפי של ספק האינטרנט קומקאסט, והוציאו צו לקבל מהספק את פרטיו של ההאקר – אנת’וני סטיבן גווארה, בן 20.
גווארה סיפר שהפריצה היתה פשוטה, וכל מה שהצריכה היה מידע זמין ציבורית על המושל, כמו שמו המלא ותאריך הלידה שלו. חוקרי המשטרה מצאו במחשבו של גווארה היסטוריית גלישה שהעידה שנכנס לערך הוויקיפדיה של דהסנטיס, כנראה כדי לחפש את המידע הציבורי הזה. אולם לא פורסם איך בדיוק הצליח גווארה לחדור למרשם, והאם הפירצה תוקנה.
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי תודות: קרן אלעזרי, יותם גוטמן, הדר בן יהודה
🐻 טיול בטבע? 🍦 גלידה במקדונלדס? 👨💻 המתכנתים יסייעו 📻 האחראי על האינטרנט 24.10.2020
סע וטייל ברחבי ביורוקרטיה
נניח שאתם רוצים לצאת לטייל באחד מהפארקים הלאומיים של ישראל. מישהו רצה לעשות זאת, אז הוא הלך לבדוק באילו שמורות וגנים נשארו מקומות להזמנה בסופ”ש, וגילה שהוא צריך לעבור גן לאומי אחרי גן לאומי באתר רט”ג (רשות הטבע והגנים), ולבדוק כל אחד בנפרד. הוא כתב לרט”ג והציע שירכזו את כל המידע בעמוד אחד. “בהחלט רעיון יעיל”, השיבו לו, “אבל לצערי אין אפשרות כזאת כרגע”.
האיש שלח את ההתכתבות לעיתונאי שאול אמסטרדמסקי, שדיווח על כך לעוקביו בטוויטר ביום חמישי בחמש בערב עם הכותרת הצינית “סטארט אפ ניישן עאלק, טייק #256”. חלק מהמגיבים זעמו איתו, הסבירו כמה פשוט להקים דף כזה, ותהו או הסבירו למה המגזר הציבורי לא יכול לפתור בעיה פשוטה כזו.
והיו גם כאלה שעשו. המתכנת ברק איטקין כתב: “שיחקתי עם האתר לפני השינה, ונדמה שאני יכול בקלות להוציא רשימה של פארקים זמינים לפי יום (ולעדכן את זה פעם בשעה)”. איטקין העלה את המידע במסמך שיתופי מתעדכן, פחות מ-24 שעות אחרי הציוץ הראשוני של אמסטרדמסקי.
ארבע שעות מאוחר יותר עלה פתרון נוסף, של המתכנת והסטודנט שנה ג’ למדעי המחשב בב”ג (ומחפש העבודה) ניב ריכטר, ואחיו עידו. “לאן נטייל מחר?” הוא אתר עם לוח שנה, שבלחיצה על תאריך שולח לאתר רט”ג שאילתה בזמן אמת ומציג את כל הפארקים שעדיין פנויים להזמנה באותו תאריך.
בהמשך הדיונים בנושא התברר שאופיר קרקר, מוביל טכנולוגיות פלטפורמות מידע בנקסאר, פתר (לעצמו) את הבעיה כבר באוגוסט, עם סקריפט שמאתר מקומות פנויים. “מה שקרה זה שהתו הסגול מכריח (ובצדק) את רשות הטבע והגנים להגביל את מספר הנכנסים לכל אתר, וכבר שבוע שאנחנו מנסים למצוא מקום בחוף האלמוגים באילת…”, הסביר אז קרקר, והוסיף במעין התנצלות: “המקומות המעטים שמתפנים נתפסים תוך דקות, אז אין ברירה…”
Parks N Rec, שירות של ניב ריכטר למציאת מקומות פנויים בפארקים לאומיים
“עכשיו בואו ננחש למה זה עבד בקלות לאדם פרטי ולא עבד בממשלה?”, שאל אמסטרדמסקי על הפתרון של ריכטר והשיב: “1. חוק חובת המכרזים. 2. חוק חובת המכרזים. 3. חוק חובת המכרזים”. ואז: “אני כל כך בשוק מהעניין הזה עם האתר של רשות הטבע, שאני תוהה: מה יקרה אם כל המפתחים והמפתחות בישראל יקחו יומיים חופש ופשוט יתלבשו כמו ארבה על האתרים/המערכות הממשלתיים. מה יקרה?”
תשובה אחת: הסדנא לידע ציבורי. תשובה שנייה, ממנכ”לית התנועה לחופש המידע, רחלי אדרי: “מידע פתוח וזה, אם רק היו מקימים את החובה לפתוח מאגרי מידע למשל בשביל שהציבור יעשה ממנו דברים נפלאים”. תשובה שלישית מהעיתונאי אמיתי זיו: “אתה לא צריך לדמיין. תראה מה קרה שמשרד התחבורה הכריח את המפעילות לחלוק מידע דרך. קמה אפליקציה כמו מוביט ונמכרה במיליארד דולר”. תשובה רביעית ופסימית נתו דווקא איטקין, שפתר את הבעיה עם המסמך הפתוח: “המון פרוייקטים שיעבדו מדהים לכמה חודשים, וישברו כשמישהו יעשה שינויים באתרים הממשלתיים. אני יכול להעיד מניסיון אישי שמאוד קשה לשכנע מתוך המערכת (של שירות המדינה) שהפרוייקט שאתה עובד עליו הוא קל (מבחינת כ”א/תקציב) אבל למרות זאת חשוב ומועיל”.
וגלידה לכל
סיפורים כאלה אינם בלעדיים למגזר הממשלתי. נניח שאחרי הטיול אתם חושקים בגלידה, אבל כל הגלידריות בעולם הושמדו בתאונת גלידה מסתורית, והפתרון היחיד הוא לקנות גלידה במקדונלדס. אתם מתלבשים, מתמסכים במסיכה, הולכים אל הסניף הקרוב אליכם ומגלים שמכונת הגלידה לא עובדת.
כוס של מקדונלדס 🖼️ Siora Photography
זה מה שקרה למהנדס התוכנה ראשיק זאהיד ביולי השנה כשביקש לקנות גלידה סניף מקדונלדס בקרויצברג, בתחילה דרך עמדת ההזמנה ואחרי כן ביישומון. “חייב להיות משהו שאפשר לעשות בקשר לזה”, החליט זאהיד. כך נולד McBroken (מק’שבור), אתר שמסמן באילו סניפי מקדונלדס מכונת הגלידה עובדת, ובאילו צפויה רק אכזבה בשרית.
הקטע הוא שהמידע על תקינות מכשירי הגלידה קיים אצל מקדונלדס, ואפילו בפורמט דיגיטלי מקוון: אם מכונת הגלידה תקולה בסניף הנבחר, היישומון לא יאפשר להזמין גלידה ומילקשייק, ויציג את הפריטים הללו כ”לא זמין כרגע”. אבל המידע הזה לא היה זמין ללקוחות בממשק פשוט.
McBroken, אתר שבודק את תקינות מכונות הגלידה בסניפי מקדונלדס
כדי לאסוף את המידע, זאהיד בנה בוט שהתחבר ליישומון וניסה להזמין גלידה מכל סניף של מקדונלדס מדי דקה. אבל המערכת זיהתה את הפעילות החריגה וחסמה אותו. הוא שיחק עם ההגדרות עד שגילה את מספר הקסם: נסיון הזמנה מדי 30 דקות. אם הבוט מצליח להזמין גלידה, הנקודה של הסניף על המפה של מקברוקן נצבעת בירוק. אם לא – באדום.
כדי לבדוק את המערכת, זאהיד הורה לבוט להזמין גלידה מכל אחד מסניפי מקדונלדס בברלין, ובמקביל רכב על אופניו לסניף הפיזי לבדוק אם ההצלחה/כשלון של הבוט תואמים למצב מכונת הגלידה. כשראה שהנתונים תואמים, השיק את מקברוקן בגרמניה, וכעת הרחיב את הפעילות לכל סניפי ארה”ב.
I reverse engineered mcdonald’s internal api and I’m currently placing an order worth $18,752 every minute at every mcdonald’s in the US to figure out which locations have a broken ice cream machine https://t.co/2KsRwAdrMd
— rashiq (@rashiq) October 22, 2020
במקדונלדס מיהרו לקפוץ על הזדמנות היחץ. דיוויד טובאר, סגן נשיא לתקשורת ארה”ב בחברה, צייץ בדיון עם זאהיד: “רק מעריץ אמיתי של מקדונלדס יעשה מאמץ כזה לעזור ללקוחות לקבל את הגלידה הטעימה שלנו! אז, תודה! אנחנו יודעים שיש לנו כמה הזדמנויות לספק באופן עקבי אפילו יותר לקוחות עם מעדנים מתוקים, וכך נעשה”.
רצח בקולנוע ביתי
יואב כהן מקריין פרסומת לסרט חדש שלא יוקרן בקולנוע:
הקלטתי היום טריילר לחדש של דיסני pic.twitter.com/LFtKRy0MZc
— yoav cohen (@4yoavcohen) October 15, 2020
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי תודות: הדר בן יהודה
בנסיון למנוע התערבות בבחירות, פייסבוק וטוויטר מתערבים בבחירות 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
“לא צייצתי”
כחלק מהמאבק בהפצת פייק ניוז, טוויטר הפעילו בחודש יוני כלי להפחתת שיתופים: כאשר צייצנים מנסים לרטווט לינק שפורסם לכתבה חדשותית לפני שהקליקו עליו, הם מקבלים תזכורת שכדאי לקרוא את הכתבה קודם כי כותרות לא מספרות את כל הסיפור.
לא ברור אם דונלד טראמפ נתקל בפיצ’ר הזה. נשיא ארה”ב (בדיקת עובדות: כך נטען במספר מקורות זרים) ריטווט ציוץ שטוען שמתחרהו על הנשיאות, ג’ו ביידן, הביא למותו של לוחמי הנייבי סילז כדי להסתיר את העובדה שהטרוריסט אוסמה בן-לאדן לא באמת חוסל (בדיקות עובדות: #מהלעזא); ואז, הנשיא של כל ארה”ב הסביר בראיון townhall שהוא לא צייץ אלא ריטווט דעה של מישהו (בדיקת עובדות: זו לא דעה) ושהציבור ישפוט. המנחה, סוואנה גאת’רי, התפלצה: “אתה הנשיא, אתה לא איזה דוד משוגע של מישהו שיכול לרטווט כל דבר” (בדיקת עובדות: טראמפ הוא כן איזה דוד משוגע של מישהו שיכול לרטווט כל דבר).
Pres. Trump: “That was a retweet, I’ll put it out there. People can decide for themselves.” @SavannahGuthrie: “I don’t get that. You’re the president. You’re not, like, someone’s crazy uncle who can just retweet whatever.” #TrumpTownHall pic.twitter.com/Im0QFy7VOU
— MSNBC (@MSNBC) October 16, 2020
לפני שבועיים פעלו טוויטר ופייסבוק נגד מידע מטעה ומסוכן שהפיץ טראמפ בנוגע להידבקותו בקורונה: פייסבוק מחקו את הסטטוס ואילו טוויטר הגבילו את תפוצתו וסימנו אותו כמטעה. ביום ד’ השבוע, כשלושה שבועות לפני הבחירות לנשיאות ארה”ב, טוויטר ופייסבוק פעלו למנוע פרסום ושיתוף של תחקיר עיתונאי על המתמודד הדמוקרטי ג’ו ביידן, כשהפעם פייסבוק מגבילים את התפוצה ואילו טוויטר חוסמים לגמרי את השיתוף.
בתחקיר של הניו יורק פוסט נטען שהאנטר ביידן, שהיה חבר דירקטוריון בחברת האנרגיה האוקראינית בוריסמה, ארגן פגישה בין אביו, אז סגן נשיא ארה”ב, לבין ואדים פוז’רסקי, יועץ לדירקטוריון בבוריסמה. זאת פחות משמונה חודשים לפני שביידן האב לחץ על בכירי ממשל אוקראינים לפטר תובע שחקר את בוריסמה (ג’ו ביידן הכחיש בעבר שדיבר עם בנו על עסקיו הזרים של הבן). המידע מסתמך על אימייל תודה שהבכיר שלח להאנטר הבן, לכאורה.
לטענת הניו יורק פוסט, זה האימייל ששלח יועץ דירקטוריון בוריסמה להאנטר ביידן
ביידן האב מכחיש את הפרסום, אבל לא הוא ולא בנו מערערים על אותנטיות האימייל.
מקור המידע, שהני”פ לא היססו לחשוף, הוא לפטופ מקבוק פרו שנרטב והופקד לתיקון במעבדה בדלאוור באפריל 2019, כנראה על ידי האנטר (בעל החנות לא הצליח לזהותו בוודאות), ומעולם לא נאסף, ועלות תיקונו לא נפרעה. בעל החנות הודיע על כך ל-FBI, שהחרימו את הלפטופ בדצמבר, לא לפני שבעל החנות העתיק את הכונן הקשיח שלו ומסר את העותק לפרקליטו לשעבר של רודי ג’וליאני, ששימש יועץ סייבר של טראמפ ופרקליט שלו, שבתורו סיפק את הכונן הקשיח לפוסט אחרי שהעיתון שמע על קיומו מסטיב באנון, איש הימין הקיצוני ולשעבר יועצו של טראמפ. כלומר, מדובר במידע שנשלף באופן לא חוקי מהמחשב והועבר באופן לא חוקי לג’וליאני ומשם לעיתון.
הניו יורק פוסט שייך לניוז קורפ, תאגיד התקשורת של רופרט מרדוק, איל תקשורת ימני שמחזיק גם ברשת פוקס ניוז (ארה”ב) ובצהובונים הדיילי טלגרף והסאן (בריטניה), אבל גם בברודשיטים המכובדים וול סטריט ג’ורנל (ארה”ב) והטיימס (בריטניה).
So terrible that Facebook and Twitter took down the story of “Smoking Gun” emails related to Sleepy Joe Biden and his son, Hunter, in the @NYPost. It is only the beginning for them. There is nothing worse than a corrupt politician. REPEAL SECTION 230!!! https://t.co/g1RJFpIVUZ
— Donald J. Trump (@realDonaldTrump) October 14, 2020
פייסבוק: מציאות מדומה
פייסבוק לא לקחו סיכון, והגבילו מראש את התפוצה של התחקיר עד לבדיקת אמינותו, מה שהביא לכך שביום רביעי אחה”ץ השיתוף שלו בפייסבוק של הני”פ קיבל פחות מ-4000 אינטראקציות, ורק כ-214 אלף בסך הכל, מספרים זעירים ביחס לפצצה הפוליטית שהוא הכיל.
אנדי סטון, דובר פייסבוק, צייץ כי “בעוד אני בכוונה לא אלנקק לניו יורק פוסט, אני רוצה שיהיה ברור שהסיפור הזה נמצא מתאים לעבור בדיקת עובדות על ידי בודקי העובדות השותפים צד ג’ של פייסבוק. בינתיים אנחנו מצמצמים את התפוצה שלו בפלטפורמה שלנו”. הוא לינקק למדיניות של פייסבוק מ-2019, שלפיה אם החברה רואה “סיגנלים” לכך שפיסת תוכן היא שקרית, היא עשוייה להפחית את התפוצה שלה עד לבדיקת עובדות, במסגרת מאמץ של פייסבוק לפעול מהר יותר לעצור מיסאינפורמציה ויראלית. בחברה אמרו לוושינגטון פוסט כי מדובר בנוהל קיים שאכן שהופעל במספר מקרים, אבל אינו נוהל סטנדרטי. סטואון אמר לוושפוסט שפייסבוק לא תמיד הודיעו בפומבי על הפעלת הנוהל הזה.
פייסבוק, שאיפשרו בעבר חופש ביטוי קיצוני, שינו את עמדתם בחודשים האחרונים, והחלו לפעול נגד תכנים מכחישי שואה, מתנגדי חיסונים ומטורללי קונספירציית QAnon.
טוויטר: רק חמור לא משנה את דעתו פעמיים תוך יממה
בטוויטר נתנו לתחקיר לרוץ חופשי, להגיע למקום ה-3 ברשימת הנושאים הטרנדינג בארה”ב, ואף כתבו תקציר שמסביר מה הסיפור; אבל בהמשך שינו את המדיניות, הציגו למקליקים על הלינק אזהרה שלפיה “הלינק עלול להיות בלתי בטוח”, הודעה מטעה שמרמזת על חשש לאתר פרוץ או הדבקה בווירוס; ובמקביל חסמו את האפשרות לשתף את הלינק, כשהם מציגים למנסים לשתפו הודעת שגיאה: “איננו יכולים להשלים בקשה זו מאחר שהלינק זוהה על ידי טוויטר או השותפים שלנו כמזיק פוטנציאלית”.
בטוויטר הסתמכו על מדיניות שקבעו ב-2018, האוסרת על שיתוף חומרים שהם תוצר של פריצה למחשבים ומכילים מידע פרטי. בחברה הסבירה השבוע כי יש ספקות לגבי “מקורות החומרים” שמופיעים בכתבה. מדובר בצעד אנטי-עיתונאי, משום שסיפורים עיתונאיים רבים מגיעים ממקורות בעייתיים (עובדים שפוטרו, מתחרים עסקיים, האקרים), וחסימת סיפורים שיש בהם חומרים כאלו משמעותה למעשה איסור כמעט גורף לשתף תחקירים עיתונאיים משמעותיים בטוויטר. ברנדון בורמן, סגן נשיא לתקשורת גלובלית בטוויטר, אמר לוושפוסט שהחברה חסמה בעבר לינקים תחת המדיניות הזאת, אבל לא פירט באילו מקרים מדובר.
בהמשך היום, טוויטר הבהירו שהם חוסמים לינקים לכתבה רק כי היא מכילה תמונות של חומר פרוץ שיש בו מידע אישי. מנכ”ל טוויטר, ג’ק דורסי, הודה בהמשך שהחברה כשלה בלהסביר לציבור את ההחלטה שלה.
המהלך של טוויטר הביא ללחץ רב וביקורת על החברה, שכלל בין השאר תלונה שהוועדה הלאומית הרפובליקנית (RNC) הגישה לוועדת הבחירות הפדרלית; זימון של דורסי להעיד בפני ועדת השיפוט של הסנאט; וכמובן מאמר מערכת של הני”פ, שהאשים את טוויטר בצנזורה של הפוסט לצורך קידום ביידן.
בעקבות הלחץ והביקורת, החברה שינתה את עמדתה פעם נוספת, ועדכנה את המדיניות. למחרת התקרית, ויג’איה גאדה, האחראית על חוק, מדיניות, אמון ובטיחות בטוויטר, הסבירה בשרשור כי
1. יותר לא נסיר חומר פרוץ, אלא אם הוא שותף ישירות על ידי ההאקרים או מי שפועלים בתיאום איתם.
2. נסמן ציוצים כדי לספק הקשר במקום לחסום אפשרות לשתף לינקים בטוויטר.
כל שאר כללי טוויטר ימשיכו לחול על פרסום או לינקוק לחומרים פרוצים, כמו החוקים שלנו נגד פרסום מידע פרטי, תוכן סינתטי או כזה שעבר מניפולציה, או עירום ללא-הסכמה.
תקשורתנים משני הצדדים
לפני שטוויטר חזרו בהם מצינזור התחקיר, הם חסמו זמנית את הטוויטר של קמפיין טראמפ ושל מנהלת התקשורת של הבית הלבן, קיילי מקאנני, ששיתפו את הסיפור; וכן את הפרופיל של הניו יורק פוסט עצמו (חסימה שנמשכה גם אחרי שחזרו בהם מהחסימה), והציגו על ציוציהם הודעה שהם הפרו את כללי טוויטר האוסרים פרסום חומרים פרוצים (hacked).
דובר קמפיין טראמפ, טים מורטאו, תקף את טוויטר בחריפות (ובצדק) על הפרעה לבחירות:
העובדה שטוויטר חסמו את החשבון הראשי של הקמפיין של נשיא ארה”ב היא רמה עוצרת נשימה של התערבות פוליטית, ולא פחות מנסיון להטות את הבחירות. החברים של ג’ו ביידן מעמק הסיליקון חוסמים באגרסיביות סיפורים על הבחור שלהם ומונעים מבוחרים גישה למידע חשוב. זה כמו משהו מסין או קובה הקומוניסטיות, לא ארצות הברית של אמריקה.
אבל לא כל החברים של ג’ו ביידן מעמק הסיליקון באמת חברים שלו, גילה תחקיר הוול סטריט ג’ורנל שהתפרסם אתמול, וטוען שמייסד ומנכ”ל פייסבוק, מארק זאקרברג, אמנם מרכז-שמאל בדעותיו, אבל יודע שהכסף מרוח על הצד הימני-שמרני, ופועל בהתאם – מטפח קשרים עם שמרנים בולטים בפוליטיקה ובתקשורת ובהם העיתונאי השמרני בן שפירו, מקדם מול הממשל את האינטרסים של פייסבוק מול אפל וטיקטק, ומתכתב בוואטסאפ על ענייני מדיניות עם ג’ארד קושנר, יועצו של טראמפ לענייני נפוטיזם.
בהקשר של היחס לאתרי חדשות, התחקיר טוען כי כשב-2017 עדכנו בפייסבוק את אלגוריתם פיד החדשות, בכירים שאחראים על מדיניות החברה חששו מההשפעה המשמעותית של השינויים על מדיית הימין, כולל דיילי ווייר של שפירו. בעקבות כך, המהנדסים עיצבו מחדש את השינויים כך שתפוצת אתרי חדשות שמאלניים, כמו מאד’ר ג’ונז האולטרה-פרוגרסיבי, תיפגע יותר ממה שתוכנן מלכתחילה. זאקרברג, נטען בתחקיר, אישר את המהלך.
מפייסבוק מסרו לווס”ג’ את האי-הכחשה הבאה: “לא הכנסנו שינויים במטרה להשפיע על מו”לים ספציפיים”
כלי תקשורת שמאלני נוסף שנפגע לפי התחקיר הוא קורייר ניוזרום, שנוסד בשנה שעברה, רשת בת 8 אתרי חדשות מקומיים שנמצאים בבעלות חלקית של Acronym, מלכ”ר עם קשרים קרובים לתורמים דמוקרטיים. זאקרברג טען שבגלל הקשרים הפוליטיים, קורייר אינו כלי תקשורת אמיתי. באוגוסט, פייסבוק הכניסו סעיף מדיניות חדש שמגביל תפוצה של אתרים מפלגתיים – הם לא יופיעו בפייסבוק ניוז, הגישה שלהם למסנג’ר ולוואטסאפ תוגבל והפרסום שלהם יוגבל. באקרונים, שמפעילים את קורייר, טענו שהמדיניות מוטה כלפי גופי חדשות שמרניים.
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי תודות: הדר בן יהודה
🦅 קוביד-19 נ’ טראמפ 2020 🧆 חומוס ח’ליל נ’ חנק המסעדות 📻 האחראי על האינטרנט 10.10.2020
קוביד-19 נגד טראמפ 2020
אף שחלה בקורונה, דונלד טראמפ, נשיא ארה”ב (כך לפי הביו בטוויטר שלו), התעקש לעשות סיבוב נצחון במכונית סגורה (ולסכן את הנהג ומאבטחי השירות החשאי), ולחזור לעבודה (ולסכן את עובדי הבית הלבן). פרוייקט לינקולן, ארגון של רפובליקנים שפועל נגד בחירת טראמפ לנשיאות, העלה שיר מחאה לפי שיר הנושא של המחזמר “אוויטה”:
Don’t cry for my White House staffer. pic.twitter.com/AvF1pZleOE
— The Lincoln Project (@ProjectLincoln) October 7, 2020
בינתיים ברשתות החברתיות: טראמפ פרסם בפייסבוק וצייץ בטוויטר:
עונת השפעת מגיעה! אנשים רבים כל שנה, לפעמים יותר מ-100,000, ולמרות החיסון, מתים מהשפעת. האם אנחנו הולכים לסגור את המדינה שלנו? לא, אנחנו למדנו לחיות עם זה, בדיוק כמו שאנחנו לומדים לחיות עם קוביד, שברוב האוכלוסיות הוא הרבה פחות קטלני!!!
דונלד ג’יי טראמפ בטוויטר ובפייסבוק
המידע הזה שקרי: בעונת השפעת של 2019-2020 מתו רק 22 אלף אנשים (78% פחות ממה שטראמפ טען), לעומת יותר מ-210 אלף מקורונה מאז תחילת 2020.
Flu season is coming up! Many people every year, sometimes over 100,000, and despite the Vaccine, die from the Flu. Are we going to close down our Country? No, we have learned to live with it, just like we are learning to live with Covid, in most populations far less lethal!!!
— Donald J. Trump (@realDonaldTrump) October 6, 2020
בפייסבוק מחקו את הפוסט המטעה והמסוכן של מפיץ המחלות הנשיאותי, אבל רק אחרי ששותף כ-26 אלף פעמים. בטוויטר הסתפקו בהגבלת תפוצתו. הציוץ הוסתר, ובמקומו מקבלים אזהרה מטעם טוויטר:
הציוץ הזה הפר את כללי טוויטר לגבי הפצת מידע שקרי ומזיק פוטנציאלית על קוביד-19. עם זאת, טוויטר החליטו שייתכן שיש עניין לציבור בהשארת הציוץ זמין. לימדו עוד
כששתי המילים האחרונות מפנות אל עמוד מדיניות טוויטר בנוגע לקורונה מתחילת אפריל. את הציוץ המלא אפשר לראות רק אחרי הקלקה על “view”, ואז לא ניתן לפברטו, אי אפשר להגיב לו ואי אפשר לרטווט אותו מכפתור הריטוויט. אפשר להעתיק את הלינק ולצייץ אותו, או לצטט (quote tweet), כלומר לרטווט עם הערה, מה שיצר את התמונה הנפלאה הבאה: איש התקשורת הימני בן שפירו שיתף את הציוץ של טראמפ עם המילים “בדיקת עובדות: אמת”, אבל במקום הציוץ של טראמפ הוצגה ההודעה של טוויטר שמדובר בציוץ שקרי ומזיק.
בן שפירו מצטט ציוץ מפיץ מחלות של טראמפ
מי שהתעניין בשקר הזה יתעניין גם בשקרים הבאים:
מפיץ המחלות הנשיאותי סירב גם להעביר למרחב המקוון את העימות השני עם המתמודד הדמוקרטי לנשיאות, ג’ו ביידן, בטענה שהוא לא מדבק – כלומר בפועל מסרב לקיים עימות. קונספירטורית קיואנון והמגישה בערוץ הימין ההזוי אינפו-וורז, דיאן לוריין, הסבירה את ההגיון מאחורי הסירוב: ביידן עלול להשתתף בעימות כדמות וירטואלית שנוצרה במחשב.
QAnon conspiracy theorist and Infowars host DeAnna Lorraine says Trump is right to reject a virtual presidential debate because Biden might be replaced by a clone or CGI. pic.twitter.com/mqJ9tEjo2Q
— Right Wing Watch (@RightWingWatch) October 9, 2020
אפרופו חדשות כזב, “סגן הנשיא מייק פנס נמצא חיובי לקורונה, 8 ימים אחרי דונלד טראמפ”, כך לפי אתר הרכילות דדליין, בחבצלת שהוכנה למקרה שפנס יידבק בקורונה וצוייצה בטעות. באתר פרסמו התנצלות.
החבצלת על הידבקות מייק פנס בקורונה שהתפרסמה בטעות בטוויטר של דדליין
בהתייחס לטענות, השגויות אבל לא-בלתי סבירות, שטראמפ נשא את נאומו המבולבל על התרופה לקורונה על רקע מסך-ירוק ולא על מדשאות הבית הלבן, פרקר מולוי העלתה את הסרטון הזה, שבו הוא מוצג כסוחר מכוניות משומשות:
Come on down to Typhoid Donny’s Auto Emporium! pic.twitter.com/iuv5hvC7PD
— Parker Molloy (@ParkerMolloy) October 8, 2020
חומוס מצייץ זה מצייץ זה מצייץ
מסעדת ח’ליל, מסעדה משפחתית שפועלת ברמלה מאז שנת 1974, נאבקת על הישרדותה מול מגיפת הקורונה כמו שאר המסעדות בארץ שלא קרסו עדיין. לפני שנתיים, בעלי המסעדה החליטו לקחת אותה קדימה ולהעלות אותה לרשתות החברתיות. אלעד מידר, חבר ילדות של המשפחה ומתכנת, הופקד על פרופיל הטוויטר של ח’ליל, שאותה הפך לדמות שנונה שמדברת בשפת הרשת וגייסה עד כה 3240 עוקבים.
אלעד מידר ליד מסעדת ח’ליל הסגורה 🖼️ צילום באדיבות מידר
מידר מספר שעם הטלת הסגר, המסעדה ניסתה לעבור למודל של שליחויות ופנתה לתןביס ולוולט, אבל אלו אפילו לא ענו לפניות עד שהתפרסמה כתבה בנושא – וגם אז, נעלמו אחרי שיחה אחת. לפיכך, מידר הקים תוך יממה אתר הזמנות, והמסעדה הסבה לשליחים עובדים שהיו אמורים לצאת לחל”ת. היוזמה, שאותה הוא קידם בטוויטר, הביאה לדרישה להזמנות מעבר לתחום המשלוח הראשוני גם אל תל אביב והסביבה.
המדינה לא אישרה טייק אוויי, אבל כמו מסעדות אחרות ברחבי הארץ, גם בחליל איפשרו משלוחים-מקרוב – משלוח שיוצא מהמסעדה ללקוח שהזמין מראש ועומד במרחק המינימלי מהמסעדה המותר בתקנות. “אנשים מתקרבים למסעדה, עומדים ליד המסעדה, מנסים להזמין – אבל המסעדה לא נותנת להם”, סיפר מידר.
נשים: נרצחות בבתים
— דולורס ווייז (@arnavonet) October 6, 2020
שוטרים: אורבים לסביח פרישמן כדי לוודא שמוציאים משלוח 7 מטר מהסניף
אבל לפני כשבוע, לקוחות שהגיעו לקבל משלוח-קרוב מהשליח התקרבו למסעדה פחות משבעה מטרים, ונצפה על ידי שוטר שארב במקום (במשטרה טוענים שמדובר היה ב-7 לקוחות; מידר טען בטוויטר של ח’ליל שמדובר ב-3 אנשים). המסעדה קיבלה קנס של 5000 שקל למסעדה וצו סגירה לשבוע.
#תיק_5000
— מסעדת ח’ליל – רמלה (@rak_khalil) October 6, 2020
מעניין שנורא קל להם לראות 7 אנשים באמצע רמלה אבל 1000 בלוויה זה מאוד מאוד קשה. תגובה מביכה של משטרת ישראל שבמקום לחזור בה מסגירה בעייתית בתקופה איומה – מוסיפה חטא על פשע ומשחררת הודעה שונה בפרטיה מהתוכן שהיא רשמה בעצמה בצו הסגירה. pic.twitter.com/0WDsPOFnc4
מידר הזועם דיווח על המקרה בסדרת ציוצי מחאה שנדיר היה לראות בסושיאל של גופים מסחריים, במיוחד לפני הקורונה, כולל ביקורת על ההנהגה שמצפצפת על ההנחיות – “אולי כשאני אחזור אני אקרא לעצמי ‘חומוס גילה גמליאל’ ואז אני אוכל לעשות מה שאני רוצה, כנראה”.
ששמרה על מקומות העבודה של העובדים שלה למרות ירידה של עשרות אחוזים בהיקף העבודה וההכנסות, תוך שמירה על כל התקנות ככל יכולתה – נקנסת ב-5000 שקל ונסגרת לשבוע בגלל 3 אנשים שעמדו מחוץ לחלון.
— מסעדת ח’ליל – רמלה (@rak_khalil) October 5, 2020
זה לא רק השבוע בלי ההכנסות, זה החומרים – זה ההזמנות שנעשו מראש, זה הפתיחה של קו תל אביב שעבדנו
או בכלל אמור לשרוד בתקופה הזו.
— מסעדת ח’ליל – רמלה (@rak_khalil) October 5, 2020
אולי כשאני אחזור אני אקרא לעצמי ״חומוס גילה גמליאל״ ואז אני אוכל לעשות מה שאני רוצה, כנראה.
אני עדיין אהיה פה, אבל בלי מטבח, בלי לקוחות ובעיקר בלי הרגשה של תמיכה ממי שהכי היו אמורים להיות פה בשביל העסקים והענף.
אוהבת,#רק_חליל
בהמשך יזם מידר את קמפיין “כולם שרים חליל“, שבו הוא ואוהדים מפרסמים שירי מחאה נגד הסגירה הזמנית. היום מסתיימת תקופת הסגירה, והמסעדה פתוחה להזמנות למחר.
♫♫♫ בדד, בלי פיתה מלטפת
— מסעדת ח’ליל – רמלה (@rak_khalil) October 8, 2020
בדד, בלי חמוצים ולא פוללללל
בדד, בלי חומוס רותחחח
במטבח ללא ריח
של חליל ובישולללללל ♫♫♫#כולם_שרים_חליל
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי תודות: הדר בן יהודה
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
