דב מאוד
ח”כ דב חנין (חד”ש) הכריז על מועמדותו לראשות עיריית תל אביב יפו מטעם רשימת עיר לכולנו. צביקה בשור (חבר שלי) פתח בלוג תמיכה בדב חנין, צעד ראשון בשורה של פעילויות אינטרנטיות במסגרת קמפיין עממי מקוון.
בשור אומר:
בגדול, המשחק הפוליטי עכשיו הוא כאילו עניין של כסף ויחסי ציבור. אתה יותר גדול, יש לך יותר תורמים שרוצים לגזור קופון, התקשורת רוצה לשמור איתך על קשרים טובים, אז אתה בולט יותר ומגדיל את הסיכוי שלך לנצח. מה שאנחנו באים להגיד זה שיש עוד דרך לשחק את המשחק, דרך אזרחית-עממית-אינטרנטית, שבה תומכים של מועמד או מטרה יכולים לעשות רעש משלהם, עם עדיפות לרעש של שמחת חיים, עם או בלי קשר לקמפיין הרשמי של המועמד. ונראה לנו שקמפיין תל-אביבי, שחורת על הדגל שלו דברים שמחים כמו שבילי אופניים, תחבורה ציבורית, תכנון אורבני הגיוני והשארת הצעירים בעיר, הוא מרחב המחייה הטבעי של המשחק הפוליטי החדש ואוהב החיים הזה.
[13:15 עדכון]
בטייק אוף על הקלאסיקה “I Love NY”, טומי קירשנצווייג ואיתי נאור יצרו קונספט קריאייטיבי-ויזואלי לקמפיין, “I Dov TLV“.
פייסבוקס
רון חולדאי בכנס גלובס. צילום: עידו קינן, cc-by-sa
בידיעה שכמו נלקחה משנות ה-90, אז נהגה התקשורת לדווח בהתפעלות מעורבת בחשש ברוטב בוֹרוּת על ה”אינטר-נט” ודברים שקורים ב”אינטר-נט”, אלי סניור מדווח במקומון ידיעות תל אביב (1/2/2008) שיש בפייסבוק קבוצה נגד ראש עיריית תל אביב יפו, רון חולדאי, ושאליה רשומים, נכון למועד סגירת הגליון, 1250 חברים!
מצד אחד, סניור מתרשם מהמחאה:
לאחרונה הוקמה קבוצת דיון ברשת החברתית פייסבוק תחת השם “ביי ביי חולדאי”. לכאורה עניין של מה בכך, אלא שתוך זמן קצר הצטרפו לקבוצה 1,250 גולשים — וזאת עד לסגירת הגיליון.
מצד שני, הוא לא:
כדי להצטרף למחאה לא צריך לעשות דבר מלבד להירשם לרשת החברתית.
דווקא העירייה יוצאת טוב בסיפור הזה, עם תגובה שמעמידה את הדברים בפרופורציה:
התנועה לביטול פתח תקוה בפייסבוק מונה 3,850 חברים והקבוצה להחזרת המנדט הבריטי מונה 1,471 איש. אולי כדאי לתת את הדעת גם לתנועות אלה.
והנה הנשיא שמעון פרס מדבר על הרשת החברתית החדשה, בוקפייס.