גנבוב התגבוב
ב. מיכאל מציע בטורו אתמול בידיעות אחרונות לקרוא לטוקבקים “תגוּבבה”, “כי יש בה גם תגובה, וגם גבבה, וגם גיבוב, וגם יבבה. כל הנדרש כדי להיעשות לטוקבק”, וכפועל הוא מציע “לתגבּב”.
נחמד מצדו של ב. לתרום את התחדיש, “כי עדיין אין לה [למילה טוקבק] תרגום עברי”, אלא שאני מייחס לעצמי את ה-cc על “תגבוב” (הנה זה, שחור על גבי אתר, בחדר 404 ביולי 2004, שלוש שנים לפני ידיעות), וגם אם יש מישהו שחולק עלי וטוען שהוא הגה אותה, אין ספק שב. התפרץ לדלת פתוחה — כפי שכל גוגל יוכל לספר לכם, “תגבוב”, “תגבובים”, “לתגבב” וכו’ כבר מזמן שולתים!!!1
הפוליגרף האנושי
אני מקנאת בכם, כל האנשים האלה שיודעים להגיד “אף אשה לא תדבר בצורה כזאת אם זה שקר”, או לחילופין “שמעתי פרפורמרית מדופלמת”. אני, שלא נולדתי עם יכולת שיפוט אופי פלאית שמאפשרת לי לדעת אם אדם זר אומר אמת לפי נימת הקול שלו ובחירת המילים, נשארתי עם סיפור. סיפור שסיפרה לנו א’.
עכשיו, האינסטינקט שלי אומר לי להאמין לסיפור הזה, אבל בואו לא נסמוך על האינסטינקט שלי: במקרים של האשמות בהטרדה מינית עד אונס אני באופן טבעי בצד של האשה, ובכלל, אני נוטה להאמין לדברים שאני שומעת כל עוד הדובר הוא לא פוליטיקאי.
לא, בואו נבחן את הדברים בצורה הגיונית. מה אפשר להוציא בבטחון מהנאום יוצא הדופן הזה?
1. “א’ היא ערסית”/”פרחה”
כך אומרים כמה מגיבים אצל ולווט, ואני משערת שהם לא היחידים. אני לא בטוחה איך הם הגיעו למסקנה הזו (המבטא?), אבל הפרשנות המלאה היא שכערסית/פרחה ללא השכלה, כישורים או קישורים, לא’ לא היה מספיק כבוד עצמי או אינטגריטי כדי להפסיק לעבוד אצל נשיא שהתחיל איתה, ולכן היא פצחה איתו ברומן כדי שיעזור לה לטפס בסולם הדרגות, ומכיוון שערסיות הן גם שקרניות, היא החליטה לסחוט אותו וכך התחיל כל הטררם. ועכשיו לפינת “אנקדוטה משעשעת מימי הלימודים”: הידעתם שבספרים מאנגליה וצרפת של ימי הביניים תמיד מייעצים לאבירים להשתמש בכוח כשהם מתחילים עם משרתות ואיכרות, כי אצל בנות המעמד הנמוך ההתנגדות לאונס היא רק על פני השטח ובעצם הן נהנות הן מהמין הכפוי והן מההתחככות עם בן אצילים? לא יודעת למה נזכרתי בזה עכשיו, הרי זה לא משהו שרלוונטי לנקודת מבט שקיימת בימינו אנו באיזושהי צורה.
2. “לי זה לא היה קורה”
קצת קשור לסעיף הקודם, אבל קצת לא. הטענה היא שאשה נורמלית/אמינה היתה מתפטרת מיד מעבודה אצל בוס שמנפנף באיבר מינו, שלא לדבר על בוס שמתקיף. הטענה הזו מתבקשת (גם א’ ניסתה להקדים תרופה למכה ולהסביר מה עבר לה בראש), אבל לא נכונה. חייבים לזכור במקרים כאלה שנשים שמטרידים או מתקיפים אותן לאו דווקא מגיבות באופן הגיוני ושקול; הן לא חושבות מה ייראה אמין יותר אחר כך, אלא איך מצמצמים את ממדי תאונת הדרכים. דרך אחת היא לא להקים רעש. כן, הרבה פעמים זה מחמיר את הבעיה אחר כך. לא, אני לא אומרת שא’ בבירור דוברת אמת מוחלטת – אני אומרת שהעובדה שהיא חזרה לעבודה שוב ושוב ואף פנתה לקצב אחר כך לעזרה לא מוכיחה שהיא משקרת.
3. היא לא שפויה
אולי. אנחנו לא יודעים. אולי היא מכורה להרס עצמי, או סובלת מתסביך כלשהו שקשור לגברים מבוגרים ובעלי סמכות, או כל בעיה נפשית אחרת; אולי משה קצב יודע להריח נשים כאלה ולהתקיף אותן. זו לא תהיה הפעם הראשונה שזה קרה. זו לא תהיה אפילו הפעם הראשונה שזה קרה בישראל באותו השבוע.
4. מה היה הקטע של “אני לא מכוערת”?
זה לא היה הדבר החכם ביותר להגיד, אבל זה עורר בי הזדהות. ואני אסביר, לטובת מי מהקוראים שמעולם לא היו עוזרות אדמיניסטרטיביות או פקידות בקריה. אזהרה: זה לא הולך להיות נחמד או פוליטיקלי קורקט. יש זן מסוים של גברים מבוגרים שניזון מנשים צעירות יותר, ולפעמים כאלה שיש לגבר מרות עליהן. כדי לקזז את הסקס אפיל הנמוך יותר של הגבר, ואת העובדה שיחסים עם הנשים הללו לפעמים מנוגדים לחוק, הוא יחפש את הנשים עם הבטחון העצמי הירוד ואף ישתמש במגוון דרכים כדי למצב את עצמו כאבא, מנהיג ופטרון. בהדרגה, האשה תיזכר אחר כך שבעצם אין סיבה שהיא תרגיש קטנה לידו – במיוחד לא בשוק המיני, שבו לה, כאשה צעירה, יש יותר להציע. בתקווה היא גם תקלוט שזה נכון בכל שאר התחומים.
עד כאן כל מה שאנחנו לא יודעים. מה אנחנו כן יודעים? לא הרבה, וקשה להגיד אם נדע יותר אי פעם. בסך הכל, לא אנחנו אמורים לשפוט את האמינות של העדות הזאת, אלא מי ששמע את כל העדויות מכל הצדדים – המערכת המשפטית. ההיא שאנחנו אמורים לסמוך עליה שתעשה צדק עם מתלוננים ועם נאשמים, כדי להגן על קורבנות, כדי להגן על מי שמואשמים בלא עוול בכפם, כדי להגן עלינו מעוול גם אם אנחנו במקרה ערסיות או מתנהגים בצורה שקשה להסביר אותה אחר כך. ומכיוון שמערכת המשפט לא מאפשרת לנו לסמוך עליה, אנחנו מנסים לשפוט בעצמנו, תוך שימוש בכל האינטואיציות, האינסטינקטים, ההכללות והדעות הקדומות שאנחנו יכולים לגייס, ושאר רמזים, סימנים, אלילים ומזלות.
שיהיה בהצלחה. אני הולכת לישון בינתיים, תעירו אותי כשיהיה משפט.
חגורת המוות השחורה
“חגורות בטיחות – זה לחיות או למות!” היא הסיסמה שבחרו המצביעים באתר שהקימה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.
“חגורות בטיחות – זה לחיות או למות!”, אם כן. מה אני אמור להבין מהסלוגן הגרוע הזה? שעם חגורת בטיחות הסיכוי שלי לשרוד הוא פיפטי-פיפטי?
הרטוגזון מונה לע’ משנה של חיים ברשת
עידו הרטוגזון מונה לעורך חיים ברשת, ערוץ האינטרנט והמחשבים של נענע.
עדכון 14:24
מסתבר שנפלתי עם פרסום לא נכון. אני מתנצל.
עדכון 22:58
מפי הסוס: עידו הרטוגזון מונה לעורך משנה של חיים ברשת. מזל טוב. ושוב סליחה.
אבנית 2.0
זה כמו שתצפי שמדור ארכיטקטורה יפרסם כתבה על כל בניין חדש.
– דורה מסבירה ליחצנית למה nrg הרשת לא יפרסם ידיעה על אתר חדש למלחמה באבנית.
בשנים האחרונות, מאות אלפי אנשים הפסידו מאות מיליוני שקלים בזכות הלוטו
קומוניקט שנשלח לקראת איזו הגרלה גדולה של מפעל הפיס משחרר לאוויר כל מיני סטטיסטיקות לא חשובות שבטח יזכו להבלטה בעמודים האחוריים של הצהובונים, שמתעקשים לפרסם את תוצאות ההגרלות מדי יום בלי לגבות על כך תשלום ובלי לסמן את התוצאות כ”מודעה”.
אחד המשפטים המובלטים בקומוניקט: “בשש השנים האחרונות 237 אנשים הפכו מיליונרים בזכות הלוטו”.
הרצון הכן של יחצן מפעל הפיס לחסוך בגודל קובץ הוורד שנשלח לעיתונאים אילץ אותו להשמיט פרט חשוב, ולכן אביא אותו פה: בשש השנים האחרונות, מאות אלפי אנשים בזבזו מאות מיליוני שקלים על הימורים בתקוות שווא של התעשרות מהירה שלא באמצעות השקעת מאמץ. מתוכם, רק 237 הפכו מיליונרים. אפשר לקרוא לזה פירמידה.
“להפיל!”, קורא עניין מרכזי
עניין מרכזי, שהסלוגן שלו חייב להיות “האתר שעדיין קיים”, מפרסם היום בכותרתו הראשית משהו שנראה כמו שילוב של ידיעה חדשותית והדבר הזה שהחתולים שלי משאירים בארגז החול שלהם כשהם לא חשים בטוב. תחת הכותרת “לריסה טרימבובלר נושאת בן ברחמה” מהגג “כתב ‘עניין מרכזי'” את ההגיגים שלו, ומסיים במשפט:
עכשיו הוא מצפה לבן זכר. כל עוד התינוק טרם נולד, עדיין יש תקווה.
תקווה למה? לכך שלא נותקף בצבא של שיבוטי יגאל עמיר שיילחם עד מוות בצבא של שיבוטי יצחק רבין? ולמה בדיוק הכתב רומז – האם הוא קורא לנו לבצע בטרימבובלר הפלת חסד המונית בכיכר העיר?
עם הרבה דגל בישבן
יש משהו מטריד מינית בבאנר של מסע האופניים למען השבויים:
הדגל הזה, מה נסגר איתו?
מחפשים דירה
שניים מחפשים דירה, האחד במרכז תל אביב, השנייה במרכז ירושלים.
עמוס:
החלטתי לעזוב את הדירה שלי. אם מישהו מכיר דירה שמחפשת שותף (אני) במרכז תל אביב, אשמח אם תעבירו לו את תוכן מכתב זה.
להלן מפרט השותף:
לא מעשן, שום דבר.
ער ביום, ישן בלילה.
מריח טוב, כל הזמן.
אוהב בעלי חיים.
מתחשב.
מכבד.
נחמד.
חברותי.
אמין.
משקיען.
מדבר מאמין בפתירת כל בעיות הבית בדיבורים.
מעדיף לגור עם שותפה.
מוכן גם לגור עם שתי שותפות (או שותפה ושותף).
מחפש דירה באיזור מרכז תל אביב.
עם תקציב של עד 400$.
וחוזה ארוך טווח שיכול להתחיל החל מהיום ועד ה-31 באוגוסט.
צרכן של שקט. מחפש דירה שקטה במקום שקט, ממש שקט. לא עורפית ברחוב רועש ולא שני בתים מרחוב סואן. אני צריך שקט מוחלט כשאני ישן.חוץ מהשקט אין לי דרישות מיוחדות. הכי חשוב לי שזאת תהיה דירה שהיא בית, ולא זרים שחולקים שכר דירה בלבד.
גלית:
מייקל אמר שמותר
מאחר ומייקל מור מרשה שנוריד את הסרטים שלו באינטרנט, תרגישו חופשי להקליק כאן ולצפות ב-Sicko, הסרט שמבקר את מערכת שירותי הבריאות האמריקנית ואמור להגיע למסכים רק ב-29 ליוני.
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
-
לאחרונה בחדר 404
-
ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות
האחראי על האינטרנט בגלצ
-
שליחות קטלנית בלי ביטוח רפואי האחראי על האינטרנט בגלצ
-
ה-NFL מזייפים את אלישה קיז, קנדה אייר מאשימים את הצ’טבוט ומפסידים האחראי על האינטרנט בגלצ
-
שתיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
-
איך מדרגים בעברית?
- שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
-
זום מסתבכת עם העובדים והמשתמשים האחראי על האינטרנט בגלצ
- אילן מאסק ממשיך לחטוף יוזרים בטוויטר
- ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
- פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
- תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
-
זעם נגד תרגום המכונה האחראי על האינטרנט בגלצ
-
מתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים האחראי על האינטרנט בגלצ
-
תיק-תק לחסום את טיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
-
זו תרבות ביטול על כלום האחראי על האינטרנט בגלצ
-
ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות
