נקמת הבאפלו
סרטון טבע מדהים עם יותר טוויסטים מסרט של מ. נייט שאמאלאן:
סרטו החדש של מייק פיגיס: “שקרים”
הצד החיובי ברשימות תפוצה של אגדות אורבניות הוא הסיפורים הממש מעולים שרצים שם. הצד השלילי הוא שהמון פעמים מסתבר שאם סיפור טוב מכדי להיות אמיתי, זה כי הוא לא אמיתי. שני סיפורים טובים של הימים האחרונים התפרכו להם, אחד כמתיחה והשני כדיווח עיתונאי שקרי.
הראשון הוא תוכנית הריאלטי ההולנדית בה אישה גוססת אמורה לבחור מי מבין כמה נזקקי השתלה יקבל את כלייתה. ירון טן-ברינק, מבקר הטלוויזיה של ידיעות אחרונות והולנדולוג הבית, הזכיר שהולנד הולידה את ז’אנר הריאלטי המתועב עם “האח הגדול”, ושזה מה שקורה כשאין רגולציה על הטלוויזיה.
רויטרס מדווח עכשיו שמדובר במתיחה של הטלוויזיה, שנועדה לעורר מודעות ציבורית למחסור באיברים להשתלה (ובהזדמנות זו אזכיר שוב שהדיווחים העונתיים על כך שמעט מאוד ישראלים מחזיקים כרטיס תורם איברים הם חסרי משמעות כל עוד כרטיס אד”י הוא חסר משמעות, מאחר וגם אם מישהו מחזיק באחד כזה, נדרשת הסכמה של משפחתו כדי לקצור איברים מגופתו החמימה).
הסיפור השני אפילו יותר מוצלח, ולכן עוד יותר חבל שהוא שקרי. הדיווח המקורי סיפר שהבמאי מייק פיגיס הגיע לארה”ב לצלם פיילוט לתוכנית חדשה, וכשנשאל למטרותיו על ידי אנשי האבטחה של שדה התעופה, השיב בעגה המקצועית: “I’m here to shoot a pilot”, מה שגרם להם לעצור אותו על איום להרוג טייס.
אלא שפיגיס החליט לקלקל את הסיפור המעולה עם עובדות ולהסביר שהוא רק חשב על הדברים, אבל לא אמר אותם. כך בראיון ל-Public Radio International, שפורסם בבוינג בוינג:
תושאלתי בשדה התעופה בטורונטו על ידי קצין הגירה אמריקאי, ששאל “מה מטרת ביקורך?”, ועמדתי להשיב “I’m here to shoot a pilot”, ואז חשבתי על זה שוב ואמרתי “אני כאן לצלם את הפרק הראשון של סדרה פוטנציאלית עבור פוקס/סוני”. בדיוק ככה סיפרתי את זה לעיתונאי, והדבר הבא שקרה זה שהתחלתי לקבל טלפונים מאנשים שהביעו סימפטיה וכו’, ומקום הסיפור עבר לשדה התעופה LAX ושנעצרתי וכו’ וכו’.
אני לא מבין למה נתנו לעברי לידר שער ב”7 לילות”
הוא הרי כבר מזמן יצא מהארון.
If they take away my stapler, I’m gonna Jello-down the building
בשבוע שעבר עזבתי את מקום העבודה שלי לטובת דרך חדשה, וגם “המשרד”, הסדרה החביבה עליי בימים אלו, סגרה עונה שלישית. בחרנו לחגוג את המאורע באמצעות סחיבת השדכן של מבקרת הקולנוע של נענע, אפרת אסקירה, והטבעתו בקערית ג’לו צהוב. זה המקור, I’m your biggest flan, למי שלא מכיר. תודו שזו מתיחה מוצלחת.