ימי בין המנגלים (מתוך: האנציקלופדיה החופשית מאוד)
פוסט של מיכל ויצמן
ימי בין המנגלים הם השבועות שבין ערב פסח לל”ג בעומר, שבהם אנו חיים ממנגל למנגל. ימים אלה מציינים את הצרה ואת המצוקה הקשורים לחורבן הדיאטה. הביטוי “בין המנגלים” מופיע במגילת אייכה משקל היעד?, המתארת את תהליך תפיחתה של כרס הבירה. כמו שנאמר: “גלו כפות רגליי מטווח ראייתי במקלחת, ומרוב אוכל – הסתתרו בהונותיי בצילה של בטני, ולא מצאו מנוח”. גדולי הדיאטנים דרשו על הפסוק, שמתוך צערו של אדם, ליבו מתעורר לחזרה לדיאטה – אבל רק אחרי שטחן עוד פיתה עם קבב ופרגיות במנגל של יום העצמאות.
בתקופת “בין המנגלים” אנו ממלאים אחר מצוות רבות, החל מהנפנוף המסורתי בפארק המקומי, מצוות השש בש עם הקוביות הלא תואמות [כי אחת תמיד הלכה לאיבוד והשלמתם מהמונופול], וכמובן, מנהג חשיפת החריץ. ביום המנגל נוציא בנוסטלגיה את הצידנית שנושאת עימה את סיפורי המלחמה משנים קודמות, ונתלבש כשאנו מודעים לגמרי שהחולצה שלנו תתמלא בכתמי שמן ופפריקה. אל דאגה, עבור הנוכחים שזה הרגע האכלתם, כל כתם שמן נחשב כדבר להתגאות בו, כמו דרגות על הכתפיים או עיטור הגבורה. כך תסתובבו בגאווה עם החולצה המוכתמת, עד שמישהו ישים לכם שקל בכוס של הקפה ואז תרוצו להחליף.
הממנגלים מתחלקים לשלושה סוגים.
המנוסה: הנפנף שלו יהיה לרוב קרטון של שישיית קולה קריסטל. הוא תמיד יספר על הפעם שבה הדליק מנגל ב-3.14 דקות, בלי שיהיו לו עדים פרט לאשתו הנאמנה [אבל אפילו היא תספר כשתהיו לבד, שהוא היה שיכור אז ולא זוכר כלום, וש-3.14 דקות זה הזמן שלקח להרים אותו לאוטו בלי שיקיא].
הטכנולוגי: יגיע עם פן/מאוורר [הוא ממש מייחל ליום בו ייצרו כאלה עם חיבור יו אס בי]. הטכנולוגי משדר שהכל קטן עליו, ואפילו כשיגלה שאין חשמל, הוא ימתח במשך שעה כבלים עד לבניין הדואר בשביל להפעיל את המאוורר הקטנטן [אותו מאוורר שבמקום לסייע להדלקת המנגל רק מעיף את הלהבה ושורף את הגבות של הילד שהעז להתקרב].
שיודע לשאול: מגיע בלי כלום וכשמו כן הוא. בדרך כלל צעיר יותר, עם חיוך כובש. זוכרים את המלקחיים שאהבתם שנים? הם אצלו.
דמויות קבועות נוספות בסיפורי אלף מנגל ומנגל:
הצופה מהצד: עומד לצד המנגליסט, והוא המסונג’ר של החבר’ה. דואג להעביר דברים כמו שתייה וקערות ריקות/ מלאות ולנקות למנגליסט את הזיעה מהמצח. בדיוק כמו אחות מוסמכת בחדר ניתוח, תמיד יהיו לו רגשי נחיתות על שהוא לא ממנגל בעצמו כמו הרופא המנתח, אבל כולם יודעים כמה התפקיד שלו הכרחי בלעשות שמח.
הצופה ממול: עומד מול המנגל, ומעיר הערות כמו: “למה לא הורדת את הכנפיים כשאמרתי לך, למה?”. בניגוד לצופה מהצד, שמהווה חלק הכרחי במינגול, הדמות הזו אינה מוסמכת לעשות כלום חוץ מלקטר ולהעביר ביקורת, אבל מוותרים לו [בעיקר בגלל שאשתו מכינה את הקינוח שכולם הכי אוהבים].
שאר הנוכחים מתחלקים לגברים ולנשים: נשים יטרחו להכריז מתחילת המנגל שהן בעניין של סלטים ושל פיתות, גם אם המילה סלט מתייחס לערימה של עגבניות שצפות בקערת שמן עם בזיליקים. במקביל הגברים יישארו נאמנים רק לבשר עם כמה שפחות פיתות, כי הם “שומרים מקום לסטייקים”. במנגלים עם ילדים, תמיד יהיה את המסכן שיכנס לו ברגל שיפוד סורר שהיה על הדשא – אז שמרו על הניקיון, בחייאת.
היום יום העצמאות, אז תעשו חיים בחג, ותזכרו שנשאר לנו רק את המנגל של ל”ג בעומר עד לסוף ימי “בין המנגלים”. אז נצלו את הימים האלה כמו שצריך עם האנשים שאתם אוהבים. חג שמח!
_______________________________________
מיכל ויצמן כתבה על יישומי אינטרנט למערכות יחסים בגליון אפריל 2010. היא מחפשת פרויקטים בכתיבה קומית
פתיתי יום העצמאות
הדגלנים יצרו צורה של טוויט
אתמול הריץ האח אהודק בטוויטר מם בדיחות דגלנים, ואסף את המיטב. טעימה:
• michaeld: הדגלנים כרגע יצרו מדינה פלסטינית ואז את המילים ״לא באמת״
• yoav85: הדגלנים כעת יצרו אפליקציה שאומרת מי צפה לך בפרופיל, עובד בדוק עם הוכחות
•Thesharklady: הדגלנים ייצרו כעת קצין אתיופי שמוחאים לו כפיים ביום העצמאות אבל בטח לא יתנו לו להיכנס למועדון בתל אביב
• ronil13: הדגלנים יצרו כעת ענן וולקני לציון העלייה מאירופה
• Omerdav: הדגלנים יצרו כעת דיסק-און-קי (@AnatKam)
ישראל-פלסטין, זו שלנו זו גם כאן
קריקטורה של אור רייכרט, פורסמה במקור ב”סרוגים”, מתפרסמת כאן באדיבות היוצר.
חותמי מגילת העצמאות
יצירה של נדבי נוקד:
חניה ציונית
גורם פרסום גרילה שמסרב לקחת אחריות על מעשיו, ועל כן לא יזכה לקרדיט על מעשיו, צבע מגיני דוד קטנים על הכחול-לבן של החניה בתל אביב. ובאותו עניין, הפרסום משתלט לנו על החניה.
סושיאל מדיה אקספרט האז טאגד יו אין מגילת העצמאות
ynet מחשבים משיאים משואות. טעימה:
משואת יועצי המדיה החברתית: אני, המובט…כלומר.. יועץ המדיה החברתית, בן איש האינטראקטיב ז”ל והפרסומאי, יבדל לחיים ארוכים, מדליק משואה זו, אחרי ששרפתי כבר את הקשרים עם כל החברים שלי ולא נשאר לי מה לשרוף.
למען כל הפרופילי בפייסבוק שטינפתי עם ספות, מזרנים, ערכות איפור, טלפונים סלולרים, חטיפים מלוחים, מזון לבעלי חיים, מסיבות יוקרה בפנטהוז איכותי, דיסק חדש (עכשיו בחנויות) וטוסטר משולשים.
למען כל אחד מכם שהחברים שלו תייגו בתמונה, סרט או או פתק בפייסבוק של בוטיק לבגדים, או טיסה לחו”ל בזיל הזול למרות שאתם בכלל לא מופיעים שם, ולתפארת @צימרים בודניוק. כלומר, מדינת ישראל.
בוגד, אבל לפניך
עמיר בניון, זכויות יוצרים אינן כלי להשתקת מחאה.
הנה הסרטון שהורדת. והנה עוד עותק. ויהיו עוד.
אני כותב עליך שירי הסתה / ואתה גונב ממני זכויות יוצרים
עמיר בניון הקליט שיר נגד השמאל.
מישהו רקח שיר תגובה.
עמיר בניון התבכיין על הפרת זכויות יוצרים.
בחייאת.
(קטנוני מדי להזכיר שהקליפ של השיר בערוץ היוטיוב של “אם תרצו” הפר זכויות יוצרים כשהשתמש בתמונה של ענת קם מ”העין השביעית” בלי קרדיט?)
(הלשין: נריה)
פתיתי יום הזכרון
אבל ושופינג
שופינג ביום הזכרון ב-ynet:
דמיון חזותי בין הפרסומת ונר הזכרון ב-ynet:
אל תחפשו, סמסו!
וואלה זון: זכרון ואוננות
תזכור, זה לא חלום
(* זה דווקא מיום השואה, אבל טכנית גם הוא יום זכרון)
(תרמו לפוסט הזה: מעיין כהן, טולי פילר, אטימולוגיה עממית, קורנית סטולר)
יום הזכרון לסל – וחסל!
חיים שטייר צילם בשנה שעברה והשנה את מחזור החיים של זרי הפרחים של יום הזכרון, מהמסע לאנדרטה דרך הנבילה ועד ההשלכה. “מבחינתי, התמונות הן תחילתו של ‘סיפור’ הזיכרון (שמיוצג בזרים), שסופו הוא אכן התמונות של ‘הזיכרון’ שהושלך ל…..פח האשפה של ההיסטוריה”, הוא מספר. הגלריה המלאה בפליקר של זאב ברקן.
-
- זרי פרחים ליום הזכרון 📸 חיים שטייר ©
בידרמן לעיוורים, 19.4.10
הר הגעש האיסלנדי הרים לשמיים ענן וולקני עצום שהשבית את ענף התעופה האירופי. בישראל נוצר חשש שהענן הקודר יעיב על חגיגות יום העצמאות. המאייר מתאר את האפר האיסלנדי שיוצא מלוע הר הגעש ומגיע עד מעל לראשיהם של ציבור החוגגים בארץ.
• כל הטורים של “בידרמן לעיוורים” • מה זה “בידרמן לעיוורים”?
יש ערבים טובים
קומוניקט מרשות השידור:
א’ אייר תש”ע
15 אפריל 2010
הודעה לעיתונות
“ישראל בת 62” – תכנית מיוחדת ליום העצמאות
בטלוויזיה הישראלית בערבית – ערוץ 33
במסגרת השידורים המיוחדים ליום העצמאות ה- 62, הטלוויזיה הישראלית בערבית – ערוץ 33, תשדר תכנית אירוח מיוחדת – “ישראל בת 62”.
התכנית, בהנחיית רובא ורור, תוקדש השנה לנושא ההתנדבות והתרומה לקהילה.בתכנית ישתתפו: זיאד סעדי, יו”ר “יד לבנים” הבדואים, שהקים את סניף “יד לבנים” הבדואים ואתר ההנצחה הממלכתי לזכר החללים, והדואג לסיוע לאלפי בדואים, חינוכם לשירות בצה”ל וחיזוק הקשר לישראל.
רס”ן אליאס כארם, הערבי הנוצרי הראשון שהתקבל לביה”ס לקצינים של חיל הים ועומד בראש גוף המעודד גיוס נוצרים ומוסלמים לצה”ל ולשירות לאומי.
הודא אבו עוביד, חוקרת במרכז ערבי-יהודי של מכון הנגב לאסטרטגיות של שלום, הפועל לשוויון, העצמה ושיתוף בין יהודים וערבים בישראל – אג’יק.
סלמאן חלבי, איש עסקים הפועל לטובת אוכלוסיה נזקקת.
איה עואד ותסנים ח’טיב – מתנדבות בארגון עמ”ן (עיר מתנדבת נוער), העוסק בפעילות התנדבותית בקרב הנוער.
עוד יובאו בתכנית כתבות על הזמרת מרים טוקאן, ששרה בשתי השפות לשני העמים, ופעילותה של עמותת ילדי השלום.
“ישראל בת 62” הטלוויזיה הישראלית בערבית-ערוץ 33 ,
יום העצמאות, 20.4.10 בשעה 18:15
טקס הדלקת המשואות מהר הרצל,יועבר בשידור חי בליווי קריינות בערבית, ביום שני, 19/4/10, בשעה 19:55.
לפרטים נוספים: לינדה בר-דוברת XX-XXXXXXX/X
“إسرائيل في 62 ربيعا” – برنامج خاص لعيد الاستقلال
في التلفزيون الإسرائيلي باللغة العربية – القناة 33
في إطار البرامج الخاصة لعيد الاستقلال أل- 62، سيقوم التلفزيون الإسرائيلي باللغة العربية – القناة 33 ببث برنامج استضافة خاص – “إسرائيل في 62 ربيعا”.
من إنتاج: ميراف كوهين
البرنامج هو من تقديم ربى ورور، وسوف يكرس هذا العام لموضوع التطوع والمساهمة من أجل المجتمع. بين ضيوف البرنامج:
زياد سعدي، رئيس “ياد لبانيم” البدوي، الذي أقام فرع “ياد لبانيم” للبدو والموقع الرسمي لتخليد ذكرى الشهداء البدو، والتي تهتم بمساعدة آلاف البدو، تربيتهم على الخدمة في جيش الدفاع الإسرائيلي وتوطيد صلتهم بإسرائيل.
الميجور إلياس كارم، أول عربي مسيحي تم قبوله إلى كلية الضباط التابعة لسلاح البحرية ويترأس هيئة تشجع المسيحيين والمسلمين على الانخراط في صفوف جيش الدفاع والخدمة الوطنية.
هدى أبو عبيد، باحثة في المركز العربي – اليهودي التابع لمعهد النقب لاستراتيجيات السلام، والذي يعمل من أجل المساواة، التمكين والتعاون بين اليهود والعرب في إسرائيل – “أجيك”.
سلمان حلبي، رجل أعمال بعمل لصالح المجموعات السكانية المحتاجة.
آية عواد وتسنيم خطيب – متطوعات في منظمة ع.م.ن ( مدينة متطوعة شبيبة)، التي تعنى بالنشاط التطوعي في صفوف الشبيبة.
إضافة إلى ذلك سيتم عرض تقارير عن المغنية مريم طوقان، التي تغني باللغتين لأبناء الشعبين، ونشاط جمعية أولاد السلام.
سيبث البرنامج في التلفزيون الإسرائيلي باللغة العربية – القناة 33
في عيد الاستقلال، يوم الثلاثاء، 20.4.10 الساعة 18:15.
في إطار برامج عيد الاستقلال سيقوم التلفزيون الإسرائيلي باللغة العربية ببث
المراسم الثانية والستين لإيقاد الشعل على جبل هرتسل، ببث مباشر مع تغطية باللغة العربية،
يوم الاثنين – 10/4/19، الساعة 19:55.
אייפעד, מיין קינדעל
מאז השקת הקורא האלקטרוני קינדל בסוף 2007 ועוד סוף 2009, מכרה אמזון בין 1.49 מיליון ל-3 מיליון מכשירים, תלוי אם אתם מאמינים להערכה שפורסמה ב-ZDNet או למידע ממקור אנונימי בטקקראנץ’. מאז השקת אייפד ועד יום המחרת מכרה אפל למעלה מ-300 אלף מכשירים, לפי הודעה רשמית של החברה. לכאורה, זה בסדר גמור, כי הקינדל לאמזון הוא כמו המדפסת לתעשיית מדפסות: מכניסה כסף, אבל הכסף הגדול נמצא בדיו, ובנמשל – בספרים עצמם. אמזון מתמחה בדיו – היא מציעה למכירה יותר מ-450 אלף כותרי ספרים דיגיטליים, כאלה שלא צריך לייצר במפעל, לשנע למחסן, להחזיק מלאי, לשנע ללקוחות ולספק תמיכה טכנית. אחרי שקניתם את הספר הדיגיטלי באמזון, אתם יכולים לקרוא אותו איפה שבא לכם. זו הסיבה שאמזון מספקת תוכנת קינדל לקריאת ספרים על פי.סי, מק, בלקברי, אייפון, אייפוד טאץ’ ועכשיו גם אייפד, מחשב הלוח החדש של אפל.
אלא שאפל היא לא רק יצרנית מדפסות. במפגש עם עיתונאים בסוף ינואר החמיא המנכ”ל סטיב ג’ובס לאמזון על החלוציות בעולם הקוראים האלקטרוניים, אבל הודיע-איים ש”אנחנו הולכים לעמוד על כתפיהם וללכת קצת יותר רחוק”. אפל פתחה חנות ספרים, iBookstore, עם כותרים של חמישה מו”לים גדולים, ומספקת אפליקציית קריאה בשם iBook. בסיכום יום המכירות הראשון דיווחה אפל על מכירת 250 אלף ספרים אלקטרוניים. בציטוט הקצר שג’ובס תרם לקומוניקט הוא בחר להדגיש את ההצלחה הזאת: “משתמשי אייפד הורידו בממוצע יותר משלוש אפליקציות וקרוב לספר אחד בטווח של שעות מפתיחת האייפדים החדשים שלהם”.
האם אייפד הוא איום על קינדל? קשה לומר, כי מדובר בשני מכשירים מאוד שונים. קינדל הוא קורא אלקטרוני, וזה כל מה שהוא יודע לעשות. המסך שלו שחור-לבן ואינו מסך מגע, הוא קל משקל והתצוגה שלו נוחה לקריאה בעיקר עם תאורה חיצונית. שיטת הדיו האלקטרוני, שצורכת את עיקר החשמל בעת הדפדוף, נותנת לקינדל זמן סוללה של כשבועיים. האייפד, מאידך, הוא מחשב לוח. המסך שלו צבעוני (והאפליקציה של קינדל לאייפד משתמשת ביכולת הזאת), הוא כבד יותר, והמסך שלו הוא מסך מגע LCD עם תאורה אחורית, שטובה יותר מהקינדל בחדר חשוך, אך יש שמוצאים אותה מעייפת לקריאה ממושכת. הסוללה תחזיק עשר שעות עד לטעינה הבאה. המחירים שונים גם הם: קינדל עולה 260 דולר, והדגם מוגדל המסך DX עולה 490 דולר. אייפד מתחיל ב-500 דולר, והמחיר עולה עם גידול נפח האחסון והוספת חיבור אינטרנט 3G עד ל-830 דולר. זה לא הפריע לאפל, כאמור, לעשות ביום אחד 10-20% מהמכירות של קינדל בשנתיים.
אבל יכול להיות שהתשובה לא נמצאת בצד של הקוראים, אלא בזה של הכותבים. אפל חתמה על הסכם עם חמישה מו”לים גדולים, שמספקים ספרים לאייבוקסטור, במה שמכונה בז’רגון המו”לי “agency model”: המו”לים קובעים את התמחור – 13-15 דולר לספר – ומשלמים לאפל עמלה של 30%. אמזון עובדת במודל שונה, בו היא מתמחרת את הספרים במחיר אחיד של 10 דולרים, ומשלמת למו”לים כ-46% מהמחיר הקטלוגי – אם ספר חדש בכריכה קשה עולה 25$, אמזון משלמת עליו כ-12$. חישוב מהיר מראה שאפל משלמת יותר מאמזון, ושאמזון מפסידה על כל ספר, כשהשמועות אומרות שהחברה נוקטת במדיניות לוס-לידר, בה היא מפסידה על הספרים הפופולריים ומרוויחה על ספרים שקשה להשיג בדפוס ואחרים.
לכאורה, אמזון מחזיקה בחבל משני צדדיו: מו”לים יעדיפו לעבוד איתה כי היא משלמת יותר, וקוראים, בהם משתמשי אייפד, יעדיפו אותה על אייבוקסטור בזכות המחיר הנמוך. בפועל, המו”לים חושבים שתמחור אחיד של 10 דולר מוזיל את התדמית של הספרים ועלול לפגוע במכירות לטווח הארוך. זמן קצר לפני השקת האייפד הכניעו המו”לים הגדולים את אמזו, שתאפשר להם לקבוע את המחירים. בפועל זה אומר שמחירי הספרים עולים, ואמזון מאבדת את היתרון על אייבוקסטור.
כרגע שולטת אמזון ב-90% משוק הספרים הדיגיטליים. מספר מפחיד, אבל לא מפחיד את אפל, שהשתלטה על שוק המוזיקה הדיגיטלית עם אייטיונז, ועשויה לשחזר את ההצלחה גם עם המילה הכתובה.
• הטור מתפרסם בגירסה שונה מעט במדור “השרת” במוסף “פירמה” של גלובס, גליון אפריל 2010
• עוד בנושא: סקירה של הקורא”ל של ידיעות אחרונות
שימושיות דפוקה: גרירת פריט לשורת המשימות בחלונות
דפדפן פיירפוקס מאפשר להעביר לשוניות, שבתוכן פתוחים אתרים, בין חלונות שונים שלו. פשוט גוררים את הלשונית מחלון המוצא ומשחררים בחלון היעד. בווינדוז, אם החלון של פיירפוקס פתוח על כל המסך, המעבר בין החלונות עובר דרך סרגל המשימות של חלונות. גוררים את הלשונית, עומדים עם העכבר על לחצן חלון היעד בסרגל, החלון נפתח, ומשחררים בו את הלשונית.
אבל אם בטעות שחררתם את הלשונית לפני שחלון היעד נפתח, תקבלו את הודעת השגיאה “לא ניתן לשחרר פריט על-גבי לחצן בשורת המשימות. עם זאת, אם תגרור את הפריט על-גבי לחצן מבלי להרפות מלחצן העכבר, החלון ייפתח לאחר רגע ו תוכל לשחרר את הפריט בתוך החלון”.
מיקרוסופט, כמו גופים פגומי-שימושיות אחרים, משתפים אותי בבעיה שלהם במקום לפתור אותה. אם לא ניתן לשחרר פריט על גבי לחצן לפני שהחלון נפתח, תַּקְנוּ את מערכת ההפעלה כך שכן אפשר יהיה לעשות את זה. ושהחלון ייפתח אחרי השחרור ולא לפניו. או שלא ייפתח, לא אכפת לי.
אתם לא צריכים להודות לי, ואני לא מבקש תמלוגים. פשוט תעשו את העבודה שלכם.
• עוד טרוניות שימושיות: בנק הפועלים משתף אותי בבעיית השימושיות שלו • הניו יורקר משתף אותי בבעיית השימושיות שלו
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
