רכבת ישראל: להגיע בזמן – לא; מסע בזמן – למה לא
[אמ;לק] אשף תכנון הנסיעות באתר רכבת ישראל מציג נסיעות מהעבר, שכבר אי אפשר לנסוע בהן [\אמ;לק]
באתר רכבת ישראל יש “אשף תכנון נסיעה”, שם-שקבעה-ועדה למודיעין. כשמחפשים שם נסיעה, אפשר לחפש לפי שעת היציאה או שעת ההגעה. המודיעין הממוחשב יציג 5 תוצאות, 2-3 מהן הרכבות שיוצאות/מגיעות לפני השעה הנבחרת, והשאר הרכבות שיוצאות/מגיעות אחריה. למשל, כשחיפשתי רכבות שיוצאות מרחובות לאשקלון ב-10:00, תוצאות החיפוש הציגו רכבות שיוצאות ב-7:49, 8:49, 9:49, 10:49 ו-11:49.
יש הגיון בלהציג רכבת אחת לפני השעה שחיפשתי, כדי ליידע אותי על טווח הנסיעות האפשרי – אני יכול לצאת כמה דקות מוקדם יותר ולתפוס רכבת מוקדמת, [עדכון] או כפי שהציעו בתגובות, לדעת מתי יגיע מישהו שיצא ברכבת לפני כך וכך זמן ושאני אמור לפגוש [\עדכון]; אבל אין הגיון בלהציג לי רכבת שיוצאת 1:11 או 2:11 שעות לפני השעה שביקשתי, במיוחד כשהרכבת יוצאת ב-7:49 או 8:49 והחיפוש בוצע ב-9:50, כך שכדי לתפוס אותה אצטרך לנסוע שעה או שעתיים אחורה בזמן. מה גם שאני חושב שנסיעה בזמן לא נכללת ברפורמת המטרופולינים של משרד התחבורה. למישהו יש את הטלפון של הדוקטור?
[עדכון] ועוד משהו: רכבת שכבר יצאה, שעת היציאה שלה צריכה להיות מסומנת בצבע אחר. רכבת שכבר הגיעה, הן שעת היציאה והם שעת ההגעה שלה צריכות להיות מסומנות בצבע אחר. [\עדכון]
ללחוץ על *עוד* כפתור כדי לקרוא כתבה? תודה, טאבולה, זה מה שתמיד רציתי!
חברת טאבולה, שפועלת לצד אאוטבריין וחברות נוספות בשוק קידום הכתבות והפרסומות (והכתבות שמשמשות כפרסומות) בתחתית כתבות, נכנסת לתחום חדש. לפי דיווח בגיקטיים, החברה הישראלית “הופכת להיות שותפה פעילה בהתאמה האישית של האתר והתכנים שלו לקוראים השונים”. לשם כך פיתחה החברה בשנה האחרונה “טכנולוגיה שתתאים את האתר לטיפוסים שונים של קוראים”.
מייסד טאבולה, אדם סינגולה, נתן מספר דוגמאות להתאמה אישית כזו:
בין השאר חשף סינגולדה שכמעט רבע מהאנשים כלל לא מגיעים לתחתית הכתבה, כך שאחוז לא קטן מהקוראים לא נחשפים לתגובות לכתבות ולהמלצות התוכן של Taboola ושל המתחרים מ-Outbrain ו-Gravity. לכן, המערכת החדשה תתאים את האתר ותציג לנו את הפסקה הראשונה בכתבה בלבד, כשאחריה תוצג האפשרות ללחוץ על More לקריאת שאר התוכן, כמו גם המלצות התוכן ותגובות, במקום המיקום הקבוע שלהן בתחתית הכתבה.
[…]
[סינגולדה:] “קוראים רבים לוחצים על לינק שהם קראו בפייסבוק ובכלל לא יודעים באיזה אתר הם גולשים. לכן, אנחנו יודעים לזהות גולשים שמגיעים מפייסבוק ונוכל למשל להציע להם אחרי 4 פסקאות להירשם לניוזלטר של האתר, כדי לקבל עוד עדכונים שמעניינים אותם”.
[…]
דוגמה נוספת נוגעת לכפתורי השיתוף שנפוצים כמעט בכל אתר. על פי סינגולדה, רק כ-8 אחוזים מהאנשים נוהגים לשתף כתבות ולכן, אם הקורא אינו נוהג לשתף, לא יוצגו בפניו כפתורי שיתוף, כך שיתפנה ‘נדל”ן יקר’
אז מה היה לנו שם? כשנגלוש לכתבה נקבל רק חלק ממנה, נידרש לקליק נוסף כדי לראות אותה במלואה, אחרי מספר פסקאות תקפוץ להפריע חלונית רישום לניוזלטר, ו”נדל”ן יקר” של כלי שימושי למחצה כמו כפתורי שיתוף יפנה את מקומו למה שאפשר להניח שיהיה שימושי כמו החידושים האחרים של טאבולה – אני מדמיין שם דמות וירטואלית שתקריא לנו בצעקות את מלכודות הקליקים והפרסומות ותקליק עליהם במקומנו.
בואו, וויינט, קחו שיעור חינם בשימושיות
הכתובות (יואראלים) של הכתבות בוויינט ארוכות באופן בלתי נסבל, וזה בולט במיוחד בסביבה האינטרנטית שאימצה את הלינקים המקוצרים, בין השאר כדי שהם ייראו טוב יותר ויתפסו פחות תווים כשמשתפים אותם. אתרים רבים מקצרים לא רק את הכתובת המלאה של הכתבה, אלא גם את דומיין האתר עצמו.
למשל, לינק מלא לכתבה בניו יורק טיימס:
www.nytimes.com/2015/04/30/world/europe/faa-questioned-andreas-lubitz-depression-germanwings-crash.html
הלינק המקוצר:
nyti.ms/1bVdDel
וזה לא שוויינט לא יכולים כשהם רוצים – והם רוצים, אבל רק בגירסת הסלולר של כתבות, זו שמותאמת למסכים קטנים.
לינק מלא לכתבה בוויינט:
www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4649508,00.html
לינק מקוצר בגירסת הסלולר:
m.ynet.co.il/Articles/4649508
גלשתי לכתבה בוויינט בסלולר, ובאופן אוטומטי קיבלתי את גירסת הסלולר עם הלינק הקצר. שלחתי לעצמי את הלינק כדי לגלוש אליו מהמחשב. הדפדפן עשה רידיירקט לכתובת של הפרסומת-המקדימה (http://m.ynet.co.il/Maavaron.aspx), ואז נדם. עמוד ריק. נסיון הפוך, לשלוח את לינק גירסת הדקסטופ לסלולר, עבד – האתר ידע להפנות אותי מהכתובת הארוכה לכתובת המקוצרת ולהציג את גירסת הסלולר. אבל כשסימנתי בדפדפן שאני מעוניין בגירסת הדסקטופ (Request Desktop Site), האתר מנע זאת ממני ובחר שוב להציג את גירסת הסלולר.
יש כאן שורה של בעיות וטעויות שימושיות:
• לינק לכתבה, על כל גרסאותיו, אמור לעבוד בכל דפדפן.
• כשגולש בסלולר מבקש את גירסת הדסקטופ, אתה נותן לו את גירסת הדסקטופ.
• אין צורך בלינק מיוחד לסלולר – אתר רספונסיבי יכול לזהות באיזה מכשיר ודפדפן משתמש הגולש, ולהגיש לו את הגירסה המתאימה, בלי קשר לגירסת הלינק.
• הלינק המקוצר יכול להתקצר עוד. מאחר שהמזהה של הכתבה הוא שבע הספרות, אפשר להסיר את ה”Articles/” ולתת את הדומיין ואת הספרות אחריו בלבד. מאחר שאין צורך בלינק מיוחד לגירסת סלולר, אפשר להסיר גם את התחילית m.
• אין צורך בגירסה הארוכה של הלינק גם בדסקטופ. בניו יורק טיימס, הלינק הארוך מוצדק כי הוא מכיל סלאג – טקסט שמסבירה לגולש על מה הכתבה ומתי היא פורסמה, עוד לפני שהוא גלש אליה (2015/04/30/world/europe/faa-questioned-andreas-lubitz-depression-germanwings-crash). בוויינט מדובר באוסף חסר משמעות (לגולש ובכלל) של תווים, ספרות וסימני פיסוק (/articles/0,7340,L-4649508,00.html), שהחלק היחיד מביניהם שרלוונטי למשהו הוא מזהה הכתבה (4649508). בוויינט צריכים לבחור – או להחליף אותו בלינק המקוצר-ממש (ynet.co.il/4649508) או להכניס לו סלאג (אבל לא סלאג בעברית, בשם כל מה שקדוש ויקר; במערכות שלא יודעות להציג יואראלים בעברית, סלאג בעברית נראה ככה: %D7%A1%D7%9C%D7%90%D7%92%20%D7%91%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA%20%D7%96%D7%94%20%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A2%D7%A8).
(כן, זה אירוני לפרסם פוסט כזה בבלוג שהוא אסון שימושיות סלולרי. תתמודדו)
הדפיסו לכם סרטון וידאו מוויינט
ההורים של השימושיות של וויינט אחים. כאילו לא די בכך שהם שמים סרטונים עם אוטופליי באמצע העמוד אחרי גלילה ראשונה, הסרטון קופץ ומתחיל לנגן גם בגירסה להדפסה.
בסרגל, במקל, מה שבא למשרדי הממשלה
גולשים שרוצים למלא טפסים באתרי ממשל נדרשים להתקין סרגל כלים (טולבר בלעז). בפורטל השירותים והמידע הממשלתי Gov.il מפרטים:
מדוע נדרשת התקנת תוכנה למילוי הטפסים?
הטפסים המקוונים תומכים בתכונות כמו:
✓ מילוי במחשב
✓ דינמיות בתצוגת הטופס בהתאם לבחירות המשתמש
✓ בדיקות תקינות של הנתונים המוזנים
✓ הצגת הסברים לטופס ולשימוש בו
✓ יכולת שליחה מהמחשבהתקנת התוכנה מאפשרת הוספת פעולות ייחודיות לטופסי הממשלה, כמו:
✓ חתימה דיגיטלית עם כרטיס חכם על גבי הטופס בהתאם לחוק חתימה דיגיטלית
✓ שמירה מקומית של הטופס עם הנתונים\אישור התשלום לצורך אסמכתא ובירורים
✓ אפשרות למלא את הטופס במצב לא מקוון (כאשר אין חיבור לאינטרנט)
✓ אפשרות העברת הטופס עם הצרופות (Attachments) והתמונות כקובץ אחד לגורמים אחרים בדואר אלקטרוני או כל מדיה מגנטית
✓ הדפסה בעיצוב ופריסה מוגדרים מראש, השונים מהטופס המקוון
✓ הצפנת המידע בטופס לפני השליחה
✓ מתן אפשרות לאזרח לוודא כי הטופס נוצר על ידי הממשלה (באמצעות צפייה בפרטי החתימה של יוצר הטופס)
✓ אפשרות לייבא נתונים בצורה קלה מטופס אחד לשני או מפורמט XML.
ובכן, בולשיט. במסגרת אייטם על הטכנולוגיה המיושנת של האתרים הממשלתיים, שמשודר היום בתוכנית “יהיה בסדר” בגלצ, ביקשתי מרן בר-זיק, מתכנת ווב ובעל אתר ההדרכה “אינטרנט ישראל“, חוות דעת על הסרגל ושימושיו. לדבריו,
זה אחד הפתרונות המטופשים ביותר שראיתי, הן מהבחינה הטכנולוגית – יש פתרונות הרבה יותר בטוחים ואינטואיטיבים ליצור תקשורת מאובטחת. הן מבחינת חווית המשתמש והן מבחינת הפיתוח עצמו.
הממשלה משום מה בחרה בדרך תמוהה ששום גוף בעולם כולו – מחברות קטנות עד חברות גדולות וכלה בממשלות לא נקט. סרגל הטפסים הוא הדרך שמשלבת את הרע בכל העולמות – גם לא מאובטח מספיק, גם עלוב ביותר מבחינת חווית משתמש וגם על פניו נראה מאוד יקר לפיתוח.
כל הפעולות שהם מציינים כיתרונות של הסרגל הן דברים שניתן היום לממש באינטרנט ללא צורך כלל סרגל כלים משונה שכזה ובמחיר הרבה יותר זול מתוכנה יעודית שצריכים להתקין על המחשב. אני בעצמי מימשתי ממשקים מאובטחים, שעובדים באופן אופלייני, מודפסים ומוצפנים ללא שום סרגל.
ואפילו אם יש בסרגל יתרונות – האם היתרונות המזעריים האלו שווים את העלות הגבוהה של הפיתוח וחווית המשתמש העלובה? אני בטוח שלא. למה בכל פעם שממשלת ישראל נדרשת לפתור בעיה כלשהי שעשרות ממשלות בעולם פתרו, היא נוקטת בדרך היקרה והגרועה ביותר? לממש זמין הפתרונים.
תשלום חשבון חשמל בטכנולוגיית הדאבל-קליק
רוצה לשלם חשבון חשמל? הקלק כאן:
אנחנו לא משוכנעים שבאמת התכוונת לזה. תקליק שוב, הפעם עם יותר כוונה ורגש:
קווים מהירים בירושלים: כשל צבעים
כל הכבוד למי שעיצב את המפה של הקווים המהירים בירושלים וצבע את כל מסלולי הקווים של אגד בגוונים דומים של ירוק, להראות ש(1) תחבורה ציבורית היא ירוקה; (2) בחירה גרועה של גרפיקאי אחד יכולה לבלבל ציבור נוסעים שלם.
משחק הזכרון של וואלה
מי חבר הילדות האהוב עליכם? קרוב המשפחה? הסרט? הציטוט? הפתגם? הספר? הדמות מסרט? איזה דיסק הייתם תולים על המראה באוטו? איזו מתנה חריגה נתתם/קיבלתם?
זוכרים מה היו התשובות שלכם לשאלות הללו נכון ללפני חצי שנה? שנה? שנתיים? אם כן, לא תתקשו לשחזר את הסיסמה שלכם בוואלה מייל. ואם לא? הזדמנות לפתוח דף חדש עם תיבה חדשה.
תודה לסמדר שהלשינה.
אתר הום סנטר: שימושיות פח
נניח שאתם רוצים לרכוש פח ברשת הום סנטר. אל תנסו לחפש אחד במנוע החיפוש שבאתר: הוא דורש יותר משני תווים. פחחח.
הלשין: אסף שגיא.
אם המסעדה מתקשרת, תגידו לה שכבר אכלתי
שתי מסעדות שהזמנתי בהן מקומות חזרו אלי ביום היעד לוודא שאני אכן מגיע. מסעדה אחת סימסה לי, השנייה התקשרה. מה עובד בשיטות השונות ומה צריך לשפר? פוסט שלי בבלוג השימושיות uxtasy של ויטלי מיז’יריצקי >>
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
