16 צול, מה אתה מקבל? קאנטרי העיתונאי כחול הצווארון
[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=94CigqVZJsU[/youtube]
הצצה ראשונה לטוויטר החדש
בלוגותרום: בלוגרים ישראלים מגייסים תרומות מקוראים
“יש משהו מטריד ברעיון שאתר מצליח (כלכלית) הוא אתר שמושך מספיק אנשים טמבלים מספיק כדי להקליק על פרסומות. מנגנון התרומות עובד הפוך – המבקרים הקבועים, אלו שהכי אוהבים את הבלוג שלך הם אלו בעלי הסיכוי הגבוה ביותר לתרום”, אומר דובי קננגיסר, בלוגר ישראלי שמגייס תרומות מקוראים. זו עדיין לא משכורת, אבל השלמת הכנסה ותרומה לאגו בהחלט כן. כתבה שלי ב”קפטן אינטרנט”; עותק ב”וואלה”; הכתבה המלאה בחדר 404 >>
“אוי, מביך, הגענו לטקס עם בגדים של אותו מעצב”
יובל המבולבל ונעם נס ברגע אופנה מביך. צילום: גילעד נס.
זהירות, בלונדינית נוהגת
גילעד נס צילם את זה בסוף יולי בחניון במרום נווה ברמת גן, והוא מספר: “יש לציין כי מדובר במדבקה מהסוג שאזרחים זועמים מדביקים לנהגים החונים במקומות אסורים, כך שבעל הרכב כנראה עצבן מישהו באופן מיוחד”.
מה עושה ה”דואר” לזוגיות שלנו?
לונדון סטאר, ספטמבר 1810, מהדורת סוף השבוע.
בחודשים האחרונים הרחיב הדואר המלכותי את שירותיו. באמצעות טכנולוגיית העתיד ששדרגה את פרסות הסוס, מצליח דואר הממלכה להגיע לכל אזרח, להעביר מכתבים במהירות ובאמינות. אבל הטכנולוגיה החדשה טומנת בחובה סכנות. בתקופה האחרונה גברים וגם נשים מצאו לעצמם מכרים באמצעות מדור “חברים למכתבים” המתפרסם בעיתון זה, אנשים איתם הם מתכתבים בסתר. השילוב של נוצה, דיו, נייר ומעטפה הוביל לעשרות מקרים בהם בני הזוג נפרדו. מדובר בתופעה.
“אם פעם בגידה היתה שגבר ואישה צריכים להיכנס למיטה, או שיתפסו אותם מתנשקים איפשהו, או יד ביד מטיילים, אז היום, שיש לך יכולת לשלוח מכתבים ל-200 נשים, אז אתה בסטאטוס של בגידה”, כך אומר צ’ארלס (שם בדוי) אשר נפרד מאשתו לאחר שניהל מערכת יחסים באמצעות הדואר המלכותי.
היום כדי לקרוא למישהו “חבר” לא צריך שהוא יהיה איתך בבית הלורדים, לקרוא למישהי “חברה” אפשר גם בלי שמדדת איתה מחוך. עולם “הדואר” משנה סדרים חברתיים, מניב קשרים מסוג חדש, אבל לצד כל אלה הוא גם מביא לקריסת מערכות, מערכות יחסים.
“ככל שחיי הנוצה האלה, הופכים להיות יותר יותר מרגשים, כך החיים בבית נראים ונחווים כיותר ויותר אפרוריים”, אומרת ליידי ג’יין אנדרסן, המספקת עצות פח לאצילי הממלכה בענייני יחסים בין-אישיים.
“אנשים חוזרים הביתה מיום עבודה, חולפים על בני זוגם ובסערה מתיישבים לכתוב מכתב ומתחילים לספר את כל מה שהם עשו במשך היום. זה לכשעצמו סוג של בעיה. למה שלא תבוא תספר לי, למה אתה הולך לשפוך הכל על הנייר, לפני שאתה מספר לי מה קרה לך היום”, שואל הדוכס אדוארד תומפסון.
“זה מחליף את מפגשי התה של פעם. זאת הזדמנות להכיר אנשים, קל מאוד להכיר אנשים, אפשר גם להתחזות בקלות ולהציג את עצמך כרווק או חתול או כל דבר אחר וזה מאוד נגיש, נגיש גם 24 שעות”, אמר הבאריסטר פול מק’ינזי, אשר ייצג את לורד ג’ון סיינט השלישי בגירושיו האחרונים לאחר שגילה שאשתו מקבלת מכתבים מגבר זר המתגורר, לא עלינו, בליברפול.
הלן (שם בדוי) ממרכז לונדון, גילתה שבן זוגה בעשר השנים האחרונות, מנהל רומן אינטנסיבי דרך הדואר המלכותי, והצליח לעשות את זה על אף שלבני הזוג היה תא דואר משותף בביתם. “זה הצריך פשוט טיפה תחכום”, היא אומרת. “לדאוג לכוון את התרנגולת לשעות הנכונות והמתאימות לו, לוודא שאני ישנה מספיק עמוק, ולעשות מה שעולה על רוחו – לכתוב מכתבים”.
“זה מאוד קל כי אפשר לשבת בבית ותחת אפו של בן הזוג לשבת עם דף נייר ולנהל וליצור קשרים אישיים ואפילו קשרים רומנטיים. לא צריך לצאת החוצה!”, אומרת בזעזוע ליידי קת’רין רו אשר נתקלה במספר אנשים שלא יצאו החוצה מהבית.
אז מהי בגידה, מהי חברות? הטכנולוגיה של המכתב גורמת לתבניות הקשר של פעם להיטשטש לגמרי ולפני הכול, לחוויות השיתוף המשפחתי כמו הישיבה סביב האח בבית ומסיבות הסלון, להיעלם כמו בועות סבון.
מערכת היחסים בין צ’ארלס ואשתו הדרדרה בשנים האחרונות, יום אחד היא גילתה שהוא מתכתב באמצעות הדואר המלכותי עם מכרה, שגרה, לא עלינו, בנוריץ’, ובני הזוג שחיו יחד עשרים שנה נפרדו. “היה לי לאן לברוח. היה לי נוח לברוח למכתבים, ללא ספק”, מודה צ’ארלס.
“כאשר החבר או החברה שלך לעט הופכים להיות אלה שלהם אתה מספר את כל הדברים ומגלה את עצמך במקום לגלות לאשתך או לבעלך ובדרך הזאת להעצים ולהעמיק את היחסים שלכם, וכמובן שהכל נעשה חסוי, או אז ההגדרה של ‘בגידה’ היא המתאימה”, מציינת ליידי אנדרסן.
אבל זה יכול לקרות גם שלכאורה אין שום חסך. “יחסי הנישואין שלך יכולים להיות מאוד מוצלחים ואפילו מאוד טובים”, מסבירה ליידי אנדרסן בידענות “ואם את מגלה את העולם הזה של היחסים במכתבים את עשויה למצוא את עצמך נכנסת חודרת יותר ויותר פנימה למרות שמערכת היחסים בחלקה אפילו מערכת יחסים טובה ומספקת מכל כיוון אחר”. לדבריה, “כך נבנות מערכות יחסים שלמות עם אשה דרך המכתבים, שהופכת להיות האישה השניה האולטימטיבית לאותו בעל שמתכתב או עושה איתה קשר. היא לא מבקרת, היא לא דורשת שהוא יוציא החוצה את המצורעים, היא לא דורשת שהוא ייקח את הילדים, היא תמיד זמינה, היא תמיד מוכנה, היא תמיד מעניינת, היא תמיד מאתגרת, היא תמיד יכולה להיות מרגשת או כמו שאמר לי מישהו שאני לא רוצה לנקוב בשמו (פיליפ דונדלסון) ‘היא מוכנה לעשות כל מה שאשתי לא מוכנה לעשות איתי במיטה’. אמנם זו מיטה טקסטואלית אבל ברור לו שיום אחד היא תהפוך להיות מיטה אמיתית. נבלה הפיליפ הזה”.
אנדרסון טוענת כי “זה אתגר מאוד רציני, למערכות נישואין וזוגיות. מאוד רציני. בעיקר בגלל האופי הזחלני שלו אל תוך היחסים. זאת אומרת את יכולה לנהל מערכות יחסים באמצעות מכתבים, אחת או שתיים או יותר, באמצעות הדואר המלכותי. שנים!”.
ועדיין המכתבים שמשתלטים הם רק טכנולוגיה. אפשר להשתמש בהם, אפשר לוותר, אפשר בתבונה או שלא. אבל מומלץ להיזהר. הבגידה מקופלת בתוך המעטפה.
• לכתבה נוספת בסדרה: “מה עושה הפייסבוק לזוגיות שלנו?“, חדשות ערוץ 2, ספטמבר 2010, מהדורת סוף השבוע.
______________________
היה זה פוסט של ד"ר יובל דרור, ראש המסלול לתקשורת דיגיטלית במכללה למנהל וכותב הבלוג "מאבד תמלילים", שם התפרסם הפוסט במקור.
עוד ב"מאבד תמלילים":
• כשגוגל כתבה סיפור
• עובד חדש ב"הארץ": המתרגם של גוגל
• איך תעשו מזה כסף. כסף. כסף. כסף.
מוות בגז: שחוק ודמע
הרי לכם קטע סאטירי מומצא לחלוטין:
שני נערים ישראלים מתים לאחר שהם שואפים גז צחוק מרצונם. ארבעת היומונים מדווחים על כך בהרחבה.
תינוק פלסטיני מת לאחר שהוא שואף גז מדמיע שלא מרצונו. רק “הארץ” מדווח על כך, בעמוד 4 למעלה.
עדכון: תעודות עיתונאי לכתבי אינטרנט ובלוגרים
שלוש שנים לא הספיקו ללשכת העיתונות הממשלתית לתקן את האפליה לרעה של עיתונאי הרשת בקריטריונים להענקת תעודת עיתונאי. עכשיו היא מגייסת יועץ חיצוני, “מצרה על פרק הזמן הממושך שחלף עד כה” ומבקשת ארכה של ארבעה חודשים נוספים. ידיעה שלי ב”העין השביעית” >>
מוזיקת המקרה: הפלייליסט של חברי הפייסבוק שלי
ניסוי: הנה הפלייליסט המקרי שנאצר ברגע האקראי הזה בניוזפיד שלי בפייסבוק. כל השירים – אחרי הקיפול.
אומרת מילות חוכמה תבונה ונסיון חיים: בוא נאכל דבורה
סחתיין עליך, גברת אמדורסקי
האל אוהב אותך, רק שתדעי (הי הי הי)
הוא יברך, גברת אמדורסקי
את תחתמי בספר החיים (הי הי הי)
הפיצו את הבשורה
אני עוזב היום
אני רק רוצה להיות חלק מזה
פתח תקווה, פתח תקווה
גידי ויגו, איש מצחיק, פתח את הבלוג “לעז“, תרגומים חופשיים לשירים לועזיים. השורות למעלה תורגמו מהשירים Mrs. Robinson של סיימון וגרפנקל ו-New York, New York של פרנק סינטרה.
לזקנים שבינינו זה יזכיר את ג’ימי אוחנה של דני רובס.
[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=opiNruzBfsc[/youtube]