בלוגותרום: בלוגרים ישראלים מגייסים תרומות מקוראים

“אני חי על טבק ואלכוהול. שניהם זולים, והכמות אינה מספקת”, כותב יוסי גורביץ בעמוד גיוס התרומות בבלוגו “החברים של ג’ורג’“. לחיצה על כפתור ה-Donate הצהוב מעבירה את הגולש לעמוד בו הוא יכול לתרום בפייפאל או בכרטיס אשראי. “רמת ההכנסות משתנה מעת לעת”, מספר גורביץ. “יש שבועות שאין בהם תרומות כלל, יש שבועות שיש בהן תרומות זעומות – 30, 40 שקל – ולפעמים מישהו מנחית עליך פצצה של 400 שקל. החודשים של פרוייקטי 300, שבהם הייתי כותב פוסט כל יום, הניבו הכנסות גבוהות: בראשון כ-650 דולר ובשני כ-750 דולרים, שיא התרומות”. גם חנן כהן, מפעיל אתר בירור השמועות “לא רלוונטי“, מצליח לגרוף כמה שקלים: “כל ההכנסות מהאתר מהוות בערך משכורת של חצי חודש בשנה. ההכנסות מכסות את עלות אחסון האתרים שלי והשאר עובר לקיבוץ [העירוני תמוז, שבו הוא חבר; ע”ק]”.

מצטרפת חדשה לשורת המתרימים היא יעל “קלבה” רגב, מעצבת אופנה ועיתונאית שכותבת את הבלוג “Kalba In Glam Town“: “הרעיון לשים קופת תרומות הוא משהו שמתבשל אצלי הרבה זמן, בעיקר אחרי שקראתי לפני כמה חודשים איזה מניפסט הורס שאמנדה פאלמר, סולנית הדרזדן דולז, כתבה בבלוג שלה על כל הקונספט של מעמדו הפיננסי של האמן בעולם החדש. היא כמובן התייחסה למוזיקאים ולכל הרעיון שאין שום דרך היום להתפרנס ממוזיקה בגלל האינטרנט, והיא הצדיעה שם לרעיון של קשרי מסחר ישירים בין האומן לקהל שלו. אני חשבתי שזה היה קטע אדיר ומסקנה אדירה. הרי אמנים, וגם הקהל שלהם, מתלוננים שנים על ההתערבות המזוהמת של כל המתווכים למיניהם, דוגמת חברות התקליטים או חברות ההוצאה לאור, בתכנים של האמן. אז מעולה, הנה יש לכם הזדמנות להוכיח שאם מסירים את ההתערבות הזאת, אתם עדיין מסוגלים להתנהל בהגינות הראויה – לקבל, ולדעת גם לתת. סוג של ניסוי באנרכיה, אני משערת – לראות אם בלי ה’ממשל’ של המתווכים, האנשים באמת יצליחו להתנהג בצורה מוסרית והגונה אחד כלפי השני”.

לצד התרומות קיבלה רגב גם תגובות שליליות, והשיבה למבקרים בבוטות: “קפצו לי חתיכת צבועים נחותים. אני מבינה שאתם מעדיפים שאני אטביע את הבלוג בפרסומות במקום, לא? או אקבל כספים מאנשי יח”צ ואקבור את הבלוג בתוכן יח”צני ואשטוף לכם את המוח בלי לעדכן אתכם? אולי זו דרך הרבה יותר הגונה בעיניכם לעשות כסף מתכנים..”

אבל גם הבלוגרים עצמם לא חשים בנוח בחליפת השנור. “אתה נראה קצת מתמסחר”, מודה גורביץ. “הרעיון נראה לי מוזר בהתחלה, קצת מביך אפילו”, אומר שלום בוגוסלבסקי, כותב הבלוג “תניח את המספריים ובוא נדבר על זה“. “זה נראה כמו הזנייה של הבלוג – אחותי כינתה את זה קיבוץ נדבות, ויש משהו פולני בבקשה הזו, שגורם לאי נעימות מצד הקוראים”, מספר-מתנצל דובי קננגיסר, דוקטורנט שכותב מקנדה את הבלוג “לא שומעים!” ומתרים טרי.

אז למה תרומות ולא פרסומות, שנדמות לפעמים כמודל העסקי הבלעדי בווב שתיים אפס? “פעם היו לי בבלוג פרסומות של גוגל”, אומר קננגיסר. “הבעיה היא שגוגל אוסרים על בעלי אתרים לדון בעובדה שיש לך פרסומות שלהם באתר על גבי האתר עצמו, ובמיוחד הם אוסרים להגיד לאנשים שתשמח אם הם יקליקו על פרסומות. מכיוון שלי הייתה רשומה כזו, ומכיוון שהם פנו אלי בדרישה שאני אסיר אותה, החלטתי להסיר את הפרסומות במקום. בזמנו, אחרי כעשרה חודשים של הצגת פרסומות גוגל, צברתי סכום אסטרונומי של 30 דולר, כשבחודשים האחרונים של התקופה ההכנסה הממוצעת שלי עמדה על פחות מחצי דולר לחודש. מתרומות כבר עברתי את ה-100 דולר תוך חודשיים”. יש לו גם בעיה ערכית עם הפרסומות: “יש משהו מטריד ברעיון שאתר מצליח (כלכלית) הוא אתר שמושך מספיק אנשים טמבלים מספיק כדי להקליק על פרסומות. מנגנון התרומות עובד הפוך – המבקרים הקבועים, אלו שהכי אוהבים את הבלוג שלך הם אלו בעלי הסיכוי הגבוה ביותר לתרום”.

בוגוסלבסקי, שהקים את בלוגו רק בחודש שעבר, התלבט לפני שהצטרף למתרימים: “חששתי שהיות שהבלוגוספירה העברית למבוגרים לא בדיוק ענקית, התפשטות כפתורי התרומות תביא לסוג של קניבליזציה בתחום”. מצד שני, הוא אופטימי: “אני אשמח אם זה יהפוך למקור הכנסה אמיתי, ואני לא רואה סיבה שזה לא יהיה כך. בתור מי שלא גומר את החודש ולא תמיד יש לו את המינימום הנדרש לקיום סביר, גם סכומים קטנים הם מקור הכנסה אמיתי. אבל מעבר לזה, ככל שאני נהנה מהעבודה שלי, אני נהנה יותר מכתיבה. אם ההכנסות מתרומות יאפשרו לי לעבוד פחות ולכתוב יותר, אשמח מאוד. אני משקיע בפוסט ממוצע זמן ומאמץ (בתחקיר, כתיבה והגהה) שווה ערך ליום עבודה. אם אחד מעשרה קוראים יתרום סכום של כוס קפה בחוץ על כל פוסט, אני אוכל להפסיק לעבוד ולהקדיש את זמני לכתיבה”.

סכומי התרומות שמגלגלים הבלוגרים עדיין לא מתקרבים למשכורת. ובכל זאת, מדובר בכסף שמגיע מגולשים ישראלים, אלו שלפי הסטריאוטיפ משיגים תוכנות פרוצות בפורומים, מורידים מוזיקה, סרטים וסדרות ברשתות שיתוף קבצים ומייבשים אתרי חדשות ומגזין שמבקשים תשלום. כהן מגלה שבמקרה שלו, הגולשים עצמם יזמו את התרומות: “קוראי האתר ביקשו להודות לי באופן כספי”. הוא התייעץ עם זיו פוגטש, מייסד אתר המרצ’נדייז “פרינטמול“, וזה הקים בסוף 2004 את לתרום.קום, שירות גיוס תרומות לאתרי תוכן עצמאיים (שמסיבות טכניות עובד כיום רק עם עמותות רשומות ומלכ”רים). “תרומה, בניגוד לאחותה האנאלפבתית הצדקה, מגיעה ממניע אחר. תורם מביע מעורבות, צדקה נועדה להיעשות בסתר”, מסביר פוגטש. “תרומה לבלוגרים מגיעה מאותו מקום שמניע טיפ במסעדה. אתה יודע שלא ישלמו לו בלעדיך, כי אתה מכיר את כוחות השוק. משתמש שכבר יצר קשר רגשי עם בלוג, יעשה חישוב נסתר ששווה לו להשקיע כמה עשרות שקלים פעם בחצי שנה. ולעשות את זה מרצונו. בניגוד למודל התוכן בתשלום שמרגיש לישראלי המצוי כאילו באים לעשות עליו קומבינה ולמכור לו תוכן! בכסף!”

“דבר אחד שעדיין מהווה מגבלה הוא הסכומים הרלוונטיים”, אומר קננגיסר. “לתרום 20 או 40 ש”ח לבלוג זה סכום משמעותי, אבל אחרי העמלות של פייפל, לא נשאר הרבה כסף שם. זה גם לא משהו שהייתי עושה כלאחר יד. אם היה מנגנון יעיל של מיקרופיימנטס, כפתור כזה שנרשמים פעם אחת ואז כל פעם שלוחצים עליו זה אוטומטית מעביר שקל לבלוגר, אני חושב שהיה ביקוש בקרב הרבה בלוגרים להצטרף למנגנון הזה. הנה רעיון לסטארטאפ שאני תורם בחינם (סטארטאפיסט יקר: פטור מעמלות לכל החיים יהיה נחמד כתודה). התחושה שלי היא שלרוב האנשים לא היה אכפת אם במקום כפתור ‘לייק’ היה כפתור ‘יש’ך שקל?’, והבלוגרים היו זוכים לעוד טפיחה על השכם”.

___________________________________
• הכתבה התפרסמה במקור בגירסה קצרה יותר במדור "קפטן אינטרנט" בעיתון "הארץ", 28.9.2010 (הכתבה באתר "הארץ", הכתבה ב"וואלה")

• עוד על כסף וכתיבה:
עליית העיתונות המקוונת, הזולה, הקצרנית, היחצ”נית
בלוגרים למכירה

תגובות

תגובות

Powered by Facebook Comments

תגובות

26 תגובות לפוסט “בלוגותרום: בלוגרים ישראלים מגייסים תרומות מקוראים”

  1. שחר on 5 באוקטובר, 2010 09:03

    זה ככל הנראה המקום המוצלח ביותר להעלות בו שאלה שמטרידה אותי מאוד בבואי לשקול הוספה של כפתור תרומות גם אצלי (מייד אחרי הנקודה העיקרית, החשש שאחשף כמי שאף אחד לא מעוניין לתרום כדי לקרוא אותו) – איך בדיוק אני אמור להתייחס לתרומות כאלה לצורכי מיסוי. במיוחד בהנחה (טוב, לא הנחה, מצב נתון) שאני שכיר ושכל יחסיי עם רשויות המס מסתכמים בתלוש המשכורת.
    למישהו יש מושג?

  2. חנן כהן on 5 באוקטובר, 2010 10:12

    שחר – הסכומים לא מספיק גדולים כדי שיטרידו מישהו חוץ מאשר בעלי מצפון מפותח מאד מאד.

    ואם הסכומים יהיו גדולים, אלו יהיו חדשות מאד טובות ותירוץ לכתבה חדשה.

  3. עידו קינן on 5 באוקטובר, 2010 10:36

    לא נכנסתי לזה בכתבה הקצרה בקפטן, אבל אם זה יהפוך לתופעה רחבה, מס הכנסה יתחיל לרחרח. שחר, זו הכנסה וצריך לשלם עליה מס. יש קומבינה (חוקית למיטב ידיעתי) שבה אתה מעביר את כל ההכנסות החיצוניות שלך לחברה, והיא מוציאה לך תלוש משכורת.

  4. מרמיט on 5 באוקטובר, 2010 10:37

    יש מנגנון מיקרו-פיימנטס, דומה למה שדובי מפנטז עליו.
    קוראים לו flattr. אין לי מושג אם מישהו כבר משתמש בו בעברית, והבעיה איתו היא שהוא צריך “קהילה” כדי לעבוד.
    http://flattr.com/

    ושחר, כשאתה כותב “אחשף כמי שאף אחד לא מעוניין לתרום…” אתה מתכוון שתחשף בפני עצמך, כן? כי אף אחד אחר לא ידע מזה.
    אבל כן, זה מטריד. גם “לצאת לזנות”, וגם להסתכן בהשפלה כשאף אחד לא יתרום? אני כבר אשב לי לבד בחושך ואקטר.

  5. קרן on 5 באוקטובר, 2010 10:38

    750$ זה לא סכום קטן, וגם אם כן, נניח שיש לי מצפון מפותח מאוד מאוד. מה אז?

  6. Tweets that mention בלוגותרום: בלוגרים ישראלים מגייסים תרומות מקוראים : חדר 404 • הבלוג של עידו קינן -- Topsy.com on 5 באוקטובר, 2010 10:39

    […] This post was mentioned on Twitter by Ido Kenan • עידוק and עדנה אברמסון, Rotem maimon. Rotem maimon said: RT @idokius: בלוגותרום: בלוגרים ישראלים מגייסים תרומות מקוראים (הטקסט המלא) http://j.mp/aNVsaZ […]

  7. עידו קינן on 5 באוקטובר, 2010 10:41

    אתם יודעים, מרמיט ושחר, אתם לא חייבים לספר אם קיבלתם תרומות או לא. זה בינכם ובין הקב”ה.

  8. אבישי עברי on 5 באוקטובר, 2010 10:56

    אני מבקש מכל המלהגים על “ירידה לזנות” ללכת לזונה ולהירגע. ומכל המקשקשים על “קיבוץ נדבות” לעבור לקיבוץ ולהירגע גם כן.

    מותר לאנשים לבקש כסף על כל שירות שהם מציעים לציבור בכל פלטפורמה (במסגרת החוק כמובן – העו”ד שלי פה מבקש להוסיף). לא רק שזה מותר, זה חיובי. לא רק שזה חיובי, זה נאצל. כשמישהו מתפרנס בכבוד ממעשה ידיו זה מה שחז”ל קראו “דרך ארץ”.

    לא שפרסומות זה רע, אבל לפתוח נרתיק גיטרה וירטואלי למטבעות וירטואליים על המדרכה הוירטואלית? מה יכול להיות רע בזה? חפרתם

  9. מרמיט on 5 באוקטובר, 2010 11:15

    אבישי:

    ככה זה אצלנו בסמול, חופרים.
    לא טוב? לא כסף.

    (כן, אתה וחז”ל צודקים. את התחושה שלי, למרבה הצער, זה לא משנה.)

    עידו:
    זה בדיוק מה שכתבתי לשחר, אם לא שמת לב. מה לעשות שהביקורת העצמית שלי מפחידה אותי יותר מכל מבקר חיצוני.

    טוב, נו, חפרתי. זה לא הפורום, מסתבר. אני אשמור את חיבוטי הנפש לבלוג שלי. עכשיו במבצע היכרות – חינם!

  10. שושי on 5 באוקטובר, 2010 13:54

    מרמיט ושחר – ייסוריכם המתוכננים מבוססים על הנחה ספקולטיבית שיש קשר ברור בין אהבת הקוראים לתרומותיהם.
    ניל פוסטמן היה מתהפך בקברו בצחוק.
    יש גם קוראים שזקוקים לתקופת הסתגלות.

  11. דובי on 5 באוקטובר, 2010 13:56

    לא יודע לגבי ישראל, אבל מכיוון שאני צריך להגיש כאן דו”ח מס בעצמי כל שנה, אם הייתי מרגיש שאני מרוויח מספיק כדי להצדיק דיווח (ואם נתעלם מזה שבכל מקרה אני לא מגיע למדרגת המס הנמוכה ביותר), הייתי יכול פשוט להוסיף את זה לדיווח יחד עם תדפיס של רשימת ההכנסות מפייפל.

  12. שושי on 5 באוקטובר, 2010 14:01

    בארץ פועל סוג של מיקרופיימנט ביוזמת ‘עיגול לטובה’
    http://www.round-up.org.il/?langId=1

  13. מרמיט on 5 באוקטובר, 2010 14:30

    שושי,

    אין בהכרח קשר בין אהבת הקוראים לתשלומיהם.
    (אגב, גם התגובות מקוראים שאוהבים את מה שאני כותב קצת מפליאות אותי כל פעם מחדש.)

    אבל ברגע שמציבים בבלוג מדד כמותי כזה לאהבת הקוראים, הוא נהיה פקטור שקשה להתעלם ממנו.

    כאילו ייסורי הססטיסטיקה של הבלוג לא מספיקים…

    (עידוק, תתחדש על המנוי לתגובות באימייל! בשעה טובה.)

  14. דורי בן ישראל on 5 באוקטובר, 2010 15:10
  15. שושי on 5 באוקטובר, 2010 21:21

    מרמיט, זה לא שום מדד (להרים את הקול).
    ואולי קיימים אי שם המוני קוראים פוטנציאליים נלהבים לבלוג שלך, אבל הם לא נחשפו אליו וגם אין להם זמן ואולי הם לא יודעים לקרוא עברית וכו’ וכו’.
    אולי אבקש מטל גלילי (מדריך לטרמפיסט בסטטיסטיקה http://www.biostatistics.co.il) שיסביר שעם כל הכבוד, הסטטיסטיקה לא ממש מצליחה לחרוג מתחום התאורה של הפנס (לדעתי).

  16. סוכן זוטר, מקסימום לבלר » כלכלת תשומת לב הורית on 6 באוקטובר, 2010 22:25

    […] ילדיי, כרגיל ("אלוהים, תעשה שאני אזכה בפיס…" -"תקנה כרטיס כבר!"). אז נסתפק בדברים האלה. בכל מקרה זו היתה אמורה להיות […]

  17. לא שומעים! » Does the internet run on stupid? on 7 באוקטובר, 2010 04:40

    […] בת כמה מאות מילים – רובן, כמובן, נפלו בעריכה (אך חלקן חזרו לחיים פה). אז הנה עיבוד של התשובה ששלחתי לו, עם תוספות. אפשר […]

  18. בלוגותרום: להטוטני הרחוב של המילים והאידיאולוגיה המסמאת של תוכן חופשי : חדר 404 • הבלוג של עידו קינן on 7 באוקטובר, 2010 12:15

    […] ב”הארץ” וכאן כתבה על בלוגרים ישראלים שמגייסים תרומות מקוראיהם. […]

  19. תודעה כוזבת » ארכיון הבלוג » עוד משהו בעניין התרומוספירה on 7 באוקטובר, 2010 13:02

    […] עידוק פרסם כתבה בהארץ, ואחר כך גירסה מעט מורחבת שלה בבלוג. אחר כך אלי התייחס לנושא ואז דובי כתב מעין […]

  20. ליל שישי בשטיבל #19 | פשקוויל - שטיבל פרסום חרדי on 14 באוקטובר, 2010 20:35

    […] והחדר עידו קינן, הביא בשבוע האחרון את סיפורו של הבלוגתרום. מסתבר, כי בלוגרים רבים [כמונו] מאסו בחיי הכתיבה ללא […]

  21. להרוויח מהבלוג: הערה כלכלית | העוקץ on 13 בפברואר, 2011 09:47

    […] הוא לא היחיד שניסה לגייס הכנסה בתמורה לכתיבה שלו, וכמו אחרים, אני צופה שיזכה לטפטוף של תמיכה כלכלית שיספיק פחות או […]

  22. האם בלוגרים יכולים להרוויח מכתיבה: הערה כלכלית | גלות רוחנית on 14 בפברואר, 2011 16:39

    […] הוא לא היחיד שניסה לגייס הכנסה בתמורה לכתיבה שלו, וכמו אחרים, אני צופה שיזכה לטיפטוף של תמיכה כלכלית שיספיק פחות או […]

  23. הסלבים החדשים: פייסבוקאים מובילים מצ’ופרים בתמורה לפרסום : חדר 404 • הבלוג של עידו קינן on 3 במרץ, 2011 08:01

    […] לירון שמם הכינה כתבה ל”צינור לילה” על פעילים פופולריים בפייסבוק שמוזמנים להשקות ואירועים ומקבלים מתנות והטבות תמורת פרסום, בדומה למובילי דעת קהל וסלבים. אם לא תמצמצו תוכלו לראות אותי מדבר על התופעה. מוזמנים גם לקרוא את הכתבה שלי על פרסום סמוי בבלוגים בישראל, ועל בלוגרים שמנסים לגייס תרומות מהקוראים. […]

  24. ליטל on 11 במרץ, 2011 20:29

    אני לא רואה סיבה להתייחס אל זה כאל “שנור”. גם בעמותות אנשים וויתרו כבר על התפיסה הזו. אם אנשים עושים משהו שמספיק יקר ללבי, ואני יכולה לקדם את קיום הפרוייקט הזה, למה לא? למה דווקא כסף נחשב ללא בסדר? לתמוך טיפונת במי שעושה עבודה קשה וחשובה, במי שאומר דברים שהייתי רוצה להגיד, או לשמוע? בנוסף, לא ריאלי לקוות שתרומות כאלה יוכלו לשמור על מחבר לא תלוי בגורמים כלכליים, אבל אם זה היה ריאלי, הייתי שמחה לעשות את זה. וברור שגם לתרומות יש השפעה, וחשוב לי שמחברים לא יתמסחרו, אבל אני מעדיפה את ההתמסחרות שיכולה לגרום תרומה (ואפשר לחשוב כבר כמה כסף זה) על כתיבה תחת צנזורה ישירה של גופים חזקים יותר.

  25. לא שומעים! » די, תמשיכו on 2 ביוני, 2013 16:33

    […] עידוק ראיין אותי לטור שהוא כתב על אופנת ההתרמות בבלוגים. אחד הדברים שאמרתי שם הוא שהייתי שמח אם מישהו היה מרים […]

  26. יגאל מודריק on 5 בדצמבר, 2013 15:06

    למה דווקא כסף נחשב ללא בסדר

פרסום תגובה