קיפי בן קיפוד מ***ן את פרפר נחמד שמ**ץ למוישה אופניק
בתוכנית של ג’ימי קימל יש פינה בשם Unnecessary Censorship, שבה מוצגים קטעים מתוכניות ילדים עם צפצופים שמצנזרים חלק מהמילים. במקום לכסות גסויות, הביפים משמשים ליצירת אשליה של גסויות.
דרך מזבלה הגעתי לגירסה ישראלית של זה. עדיין לא ברמה של קימל, אבל שווה צפייה.
התגלו סימני מים באתר הבימה
באתר הבימה יש תמונה עם סימן מים של iStockphoto. זה אומר אחד מהשניים: או שהם לקחו את התמונה מאייסטוקפוטו בלי לשלם עליה, או שהם שילמו אבל השתמשו בטעות בעותק המסומן. דן קשאני גילה את זה כבר בנובמבר 2010, וזה עדיין שם.
סמי עופר, המולטיספירה נפרדת ממך
פוסט של איילת מורעדי גינת: “כל הכסף שבעולם לא יכול לעזור לך נגד ציוצים מרושעים בטוויטר #סמי”
אסף לוי: “מבזק אלוהי: סמי עופר החליט לקנות את גן עדן”.
נמרוד אבישר: “אחח, השב”כ שלנו זה משהו, אה סמי?”
אוריאל דסקל: “סמי עופר מת זה ספין של המוסד #אמרתי_את_זה_ראשון”.
דניאל קפוצ’ינו: “סמי עופר מת בשיבה טובה בגיל 89. כמה אנשים מתו בטרם עת מסרטן באשמתו?”
mubutu: “עם כל הצער על מותו של סמי, כולם יודעים שסוסו היה הגיבור האמיתי”.
אוריאל דסקל: “סמי עופר עבר לבטר פלייס #הייתי_חייב”
רונה טל: “עכשיו אנחנו יודעים מה היה כתוב בפתק הצהוב: ‘אל תדאג, הבעיה תיפתר בעוד יומיים'”
גילעד נס: “חבל, דווקא כשמתכוונים ליזום לגליזציה של הסמים. היה מחכה קצת ומקבל חנינה”.
עידו קינן: “אישים ומנהיגים יגיעו לחלוק כבוד אחרון. אחמדינג’אד טרם אישר את השתתפותו”.
שחר שפירא: “כמחווה לפועלו, יעלו בתי הזיקוק עשן סמיך במיוחד. #סמי.עופר”
שרון הרמן: “ללא ספק, התכונה הטובה ביותר של סמי עופר ז״ל: טיימינג”
רן בן עזרא: “סמי עופר ביקש שתמורת הזכות לשדר את הידיעה על מותו, יקראו לתחנת קול ישראל על שמו”
מתן שרון: “התאוריה שלי: מישהו פירסם בטעות את החבצלת של סמי עופר, והוא כבר זרם עם זה”.
אוריאל דסקל: “אם סמי עופר מת, מי ימשיך את זיהום האוויר בחיפה וריקון ים המלח?”
צפריר בשן: “סמי היה אחד האחים עופר אם לא ה..”
אלי לוין: “וכמו תמיד, ההומור השחור הוא פשוט דרכנו היחודית להתמודד עם הכאב #סמי.עופר”
דפנה טלמון: “אמרו מעתה האח עופר”
דור צח: “קשה לי עם כל הסיפור הזה של עופר. עוד לא התאוששתי מזה שאמא של במבי מתה”
יגאל סרנה: “מגע הזהב של האחים עופר: כל דבר שהם נוגעים בו הופך מיד חוקי: זיהום אויר. יבוש ים. שימוש בעובד מדינה וסחר עם איראן. הרי לו מכרתי אני טור של 400 מילה לעיתון בטהרן, הייתי חוטף מאסר עולם ונידוי לנצח על פשע נגד העם היהודי ושיתוף פעולה עם הצורר הנאצו – אירני. הוי כזביה של מערכת בטחון נוכלית”
ינון גבע: “עידן עופר? בוקר טוב, מדברת אראלה מהעיזבון”
איילת מור: “אתם חושבים שלמוּת בשיבה טובה אחרי שסרטנתם חצי מדינה זה גרוע? יש אנשים שאפילו פתק הם לא מקבלים לפני שהם זוכים לביקור של המוסד”
מיכל רזיאל: “ינון: סמי עופר מת! אני: אוי לא! איזה מבאס יהיה היום בטוויטר”
המשכה של המולטיספירה בדרכים אחרות: ארכיון “מהנעשה במולטיספירה” ב-ynet מחשבים, המולטיספירה בפייסבוק, המולטיספירה בטוויטר, המולטיספירה בחדר 404.
רוצים לככב במולטיספירה? כתבתם/קראתם פוסט/סטטוס/ציוץ ששווה אזכור? ספרו לי בטוויטר, בפייסבוק, באימייל או בטופס. יש לכם תמונות למולטיספירה? שלחו אותן באימייל בצירוף טופס אישור פרסום הצילומים.
הודעה משמחת בדבר כורים גרעיניים!
פוסט של דן קשאנימסתבר שלמרות מדיניות העמימות של מדינת ישראל בנושאי הגרעין, ועל אף האסון הנורא ביפן, מדינת ישראל דווקא מעודדת את השימוש בכורים גרעיניים. באתר הממשלתי של רשות המיסים (מקור נפלא לעשרות פוסטים ציניים בפני עצמו), לעיני כל דורש, מופיעים “כורים גרעיניים” בתוך טבלה המצהירה כי הם זכאים לפטור מלא ממכס כללי ומס קניה.
לכל מי שהתלבט אם עדיף להביא את הכור הגרעיני במזוודה אחת או לפרק אותו לכמה מזוודות, גם עמודה נפרדת מבארת לנו כי “חלקים של כורים גרעיניים” גם הם זוכים לפטור מלא ממכס כללי ומס קניה! כמה נוח.
אגב, אם אתם בסך הכל רוצים להביא לארץ את הכור הגרעיני כדי לשגר אותו לחלל, אז אל חשש, גם על חלליות יש פטור מלא ממס קניה ומכס כללי.
_______________
דן קשאני הוא ארט דיירקטור ומזכ"ל החשג"ג (החזית לשחרור גמדי גינה בישראל)
כשל תרגום חולצה: פן מדינת
עופר ברנשטיין צילם את החולצה הזאת במזרח ירושלים.
החזרה בתשובה באוטובוס: לאגד אין בעיה עם זה, משרד התחבורה מתחמק מתשובה
הצעיר החרדי ביקש את תשומת לב הנוכחים ופצח במשל. היה זה סיפור מייגע למדי על בן שנוהג בעגלה ולא מסתכל לאחור לבדוק אם אביו בסדר, בניגוד לאב שכן הציץ לאחור כשנהג. הנמשל היה שאלוהים שומר עלינו ואנחנו לא שומרים על חוקותיו. בתום ההטפה פנה הצעיר לגברים והציע להם להניח תפילין. כל זה התרחש על אוטובוס אגד, קו 567 מכפר סבא לתל אביב. הנהג לא התערב ולא עשה דבר לחסוך מהקהל השבוי את המטרד המסיונרי.
הצעיר, חב”דניק בשם יהושע, סיפר לי שלקח את קריאתו של “הרבי” (הרבי מלובביץ’ ז”ל) לחסידיו להפיץ את תורתו צעד אחד קדימה, אל התחבורה הציבורית. דובר אגד, רון רטנר, טוען שמעולם לא שמע על פעילות כזאת בקו הזה, ואומר שאין לאגד עילה לפעול בנושא: “כל עוד שלא הופר החוק או הסדר הציבורי, דהיינו נוסעים מנוסעי האוטובוס לא חשו שהוא כפייתי או מאיים ודרשו ממנו במפגיע להפסיק, נהג האוטובוס מנוע מלהתערב בנעשה. אם יפנה אליו נוסע ויגיד לו, ‘הנוסע הזה שעוסק במסיון מדריך את מנוחתי’, אזי שומה על הנהג לבקש מהנוסע לחדול מפעילות זו. היות שלא הוגשה תלונה, טוב עשה נהג האוטובוס שלא התערב. אם תגיע תלונה רשמית לאגד, הרי שזה יבדק ואנחנו נראה מה אנחנו עושים בעניין הזה”.
דובר משרד התחבורה, אבנר עובדיה, התחמק מתשובה: “למשרד התחבורה לא ידוע על המקרה. במידה ותתקבל תלונה בנושא נתייחס אליה ונפעל בהתאם”. שאלת המשך, שמבהירה כי כותב שורות אלה חזה במקרה במו עיניו ומבקשת התייחסות עקרונית, זכתה להתעלמות.
לטענת יהושע, הוא תמיד מבקש רשות מהנהג. אני לא נוכחתי בבקשה כזאת. מאידך, איש לא מחה או התלונן, אולי מתוך סובלנות ואולי לא הרגישו בנוח, כעדותה של פיי הרניב, שנתקלה במקרה דומה לפני כשנתיים: “איש דתי, עם בגדים שחורים, זקן וכובע, עלה על קו 36 של חברת ‘קווים’ מאור יהודה לתל אביב. אחרי ששילם לנהג החל להרצות בקול גדול על זה שאותו היום היה יום השנה לפטירתו של אדם שהיה אישיות חשובה ביהדות, הרב שקר-כלשהו, ואחרי הרצאה של 10 דקות או רבע שעה, בקול רם מאוד, אמר שהוא יעבור בין הנוסעים, יחלק עלונים ומי שירצה להניח תפילין מוזמן. הנהג לא עשה כלום. אני הרגשתי מאוד נבוכה וכעוסה אבל לא היה לי האומץ להגיב ולכן רק ישבתי ושתקתי. אחר כך הצטערתי שלא אמרתי כלום”. “הנוסעים אולי היו אדישים לנושא, ואולי אהבו את הפעילות”, אומר רטנר. “רק פעם אחת מישהי ביקשה שקט כי היא רוצה לשמוע מוזיקה”, מעיד יהושע, “והנוסעים האחרים אמרו לה שזאת המוזיקה האמיתית”.
אוטובוס הוא מקום ציבורי, מסביר הדובר רטנר. אם כך, האם מותר לי להאזין למוזיקה בקול רם, כפי שיהושע הטיף בקול רם? לא, אומר רטנר: “אין תקנה לגבי קריאה בקול רם של ספר תהילים או לחלופין הנחת תפילין תוך כדי נסיעה. יש תקנות שנוגעות לשמיעת רדיו בקול רם. אסור להדליק רדיו באוטובוס למעט הרדיו של האוטובוס, אלא אם אתה משתמש באוזניות”.
אבל מותר לי להטיף באוטובוס לאתאיזם, בודהיזם ואפילו נצרות, אם אחשוק בכך. ואם הנוסעים יתעצבנו ויצעקו, יאיימו עלי או ינסו לתקוף אותי, הרי שהם יפרו את הסדר הציבורי, והנהג יצטרך לעצור בצד, להרגיע אותם ואם זה לא יעזור, להוריד אותם מהאוטובוס. אין לי ספק שכך הוא ינהג.
______________
התפרסם במקור בגירסה שונה מעט ב"מוסף הארץ", 3.6.2011
הטלוויזיה של אבא’שלו
אמש שודרה בערוץ 10 התוכנית “רגעים”, שומר מסך מז’אנר צילומי נופים אקלקטיים על רקע מוזיקת ניו אייג’, שנראה כמו פרי הבאושים של יחסי מין בין נשיונל ג’יאוגרפיק וערוץ האופנה. מפיקת התוכנית היא חברת Amos TV. אם אתם חושבים שהתוכנית גרועה, אתם צריכים לראות את האתר שלה. ואם אתם חושבים שהאתר גרוע, אני מזמין אתכם לצפות בתוכנית.
מתוך כתבה על עמוס טי.וי (מקו, 25.9.2008):
“הערוץ ישדר מוסיקה ודימויים ויזואליים בלבד”, מספר [אחד המייסדים] אוהד מימן, “כמו למשל חיות בר, אנשים ונופים, מלווים במוסיקה קלאסית, קלאסית-מודרנית ומוסיקת עולם. כל וידאו כזה מספר סיפור לא מילולי אודות אנשים ממקומות שונים בעולם, שבטים נכחדים לעומת דימויים מהעולם התעשייתי, פנטזיה וכו’. הרעיון הוא שזה יהיה ערוץ שמלווה אותך בשגרת היום שלך, במנוחה, בזמן הסעודה, או במהלך ערב רומנטי. הוא יהיה מעורר מחשבה ורגש, אך לא יתבע את כל תשומת הלב וישתלט על החיים”.
העבודה על הערוץ החלה בינואר 1997. בקיץ הקרוב הוא מתוכנן לעלות בארגנטינה ובמקסיקו ובימים אלו מתקיימים משאים ומתנים לגבי זכיינים אמריקאים ואירופאים. “לאחר שהיינו מעורבים בפרויקטים קטנים יותר, ” Amos הוא הפרויקט החשוב ביותר עבורנו”, אומר אוהד, “בו, כך אנחנו מרגישים, אנחנו מביאים את הכישורים שלנו למצוי: איתן [רוקוואי, המייסד השני] בעשייה קולנועית, ואני בחשיבה הפילוסופית ובצד האמנותי”.
למה הטראש הזה משודר בערוץ 10? או, טוב ששאלתם: אולי לא שמעתם על אוהד מימן, אבל אבא שלו דווקא כן שמע, אחד יוסי מימן, שאולי עליו כן שמעתם, הוא מבעלי קבוצת מרחב שמחזיקה בעמוס טי.וי ובערוץ 10. עכשיו הכל ברור?
אמא, הבטחת לנו קולון לשבת! קולון, אבקת כביסה שילדים אוהבים
כשל בקופה לאיסוף תרומות לילדים רעבים. צולם באשקלון.
כוכב ריאלטי חשוד בתקיפה מינית. אבל איזה ריאלטי?
האם הישרדות, טריני וסוזנה ואוולי ווייפאאוט?
הלשין: תומר כהן.
בוסטון רד סקס
הגירסה העברית המשמחת ל-Boston Red Sox, בעיר העתיקה בירושלים. צילם: עומר שומרוני.















