ספקיות הסלולר מציגות: כוכבית לשום מקום

בניגוד למספרי טלפון מלאים עם קידומת, שמנוהלים על ידי משרד התקשורת ומוקצים חד-ערכית ללקוח, מספרים מקוצרים וכוכביות למיניהן משתנים בין ספקיות הסלולר השונות. “מרכז הכוכביות הארצי” הוא שירות שנועד לפתור את הבעיה הזאת, כשהוא קונה מספקיות הסלולר מספרים מקוצרים ומוכר את המספר המקוצר בכל הספקיות לחברה שמעוניינת בכך. מי שכנראה לא משתמש בשירות הזה הן ספקיות הסלולר עצמן, כפי שעולה מבדיקה שערכתי בעקבות סטטוס של חנן כהן.

מאורנג’ אי אפשר לחייג לפלאפון ב-‎*166 (לא ניתן לבצע את השיחה כפי שחויגה), ולא לסלקום ב-‎*123 (מגיעים למוקד התנועה של אורנג’) וב-‎*613 (לא ניתן לבצע את השיחה כפי שחויגה).

מסלקום אי אפשר לחייג לפלאפון ב-‎*166 (מגיעים לשירות הלקוחות של סלקום) ולא לאורנג’ ב-‎*054 (לא ניתן לבצע את השיחה כפי שחויגה).

מפלאפון אי אפשר לחייג לסלקום ב-‎*123 (מגיעים למוקד תנועה של פלאפון) וב-‎*613 (“שלום, חייגתם מספר שגוי, אנא בדקו את המספר וחייגו שנית”) ולא לאורנג’ ב-‎*054 (מספר שגוי).

לכל החברות יש, כמובן, מספרים מלאים שאפשר להתקשר אליהם מכל טלפון, אבל אם אני לקוח של ספקית אחת ורוצה להתקשר לספקית אחרת לברר אם היא יכולה להציע לי שירות טוב יותר, לא אוכל לעשות זאת באמצעות המספר הקל לשינון.

• תודות: נעה לבני, רז ציפריס

10 בפברואר, 2014 | בנושאים: 404 | 6 תגובות

צה”ל הוא הצבא הסביר ביותר בעולם!

כלי נשק מפוקסלים. איור: dmitriylo / Shutterstock

מוג לב אנונימי כותב:

לפני כמה שבועות קיבלתי דואר צבאי שמציע לי להצטרף לשירות חדש של מערך המילואים של צה”ל, בו ניתן שירות וניתן לצפות בנתונים אישיים שונים דרך אתר אינטרנט חדש שהשיקו במיוחד לצורך זה. בתור מתנדב פעיל בשירות מילואים (אבל עדיין ג’ובניק, אל דאגה), זה דווקא הפתיע לטובה ובהחלט הגיע הזמן שצה”ל יתקדם למאה העשרים.

אז מילאתי את הטופס ושלחתי בדואר, רגיל כמובן, כזה שמשולם מראש על ידי הצבא – כלומר על חשבון משלמי המסים, כלומר על חשבוני ממילא. אבל בואו לא נתקטנן עכשיו. לא עברו יומיים (עברו כמה שבועות טובים) והנה אני מקבל טלפון בנושא:

מסתבר ששכחתי (או שלא רציתי) למלא את כתובת המייל שלי בטופס הפרטים, וללא כתובת המייל לא ניתן לצרף אותי לשירות. לא נראה לי כזה קריטי, שכן ההזדהות בכל מקרה בטח תהיה לפי ת”ז או מ”א וסיסמה, אבל נניח גם לזה.

שאלתי את החיילת הנחמדה ממשרד המילואים אם אני יכול פשוט להגיד לה את כתובת המייל עכשיו בטלפון, ולחסוך זמן יקר לשנינו. הגיוני, לא? “מה פתאום”, היתה התשובה שקיבלתי, “זה הרי אישי ולכן חייב להיות בכתב היד שלך וחתום על ידך. אולי יש לידך פקס בסביבה?”

אז מה היה לנו כאן? צבא שמנסה להתקדם לטכנולוגיה עדכנית שתיטיב עם כולם, אבל מתעקש לעשות זאת באמצעים מיושנים, ובדרך גם מוודא שהתהליך יתבצע בצורה בלתי יעילה וחסרת הגיון, שגוררת בזבוז נוראי של זמן וכסף לכל הצדדים המעורבים.

אה כן, ויש גם את הטופס עצמו, שסעיף אחד בו תפס את תשומת ליבי – ראו תמונה מצורפת. מי אמר שמשתמשים לא טורחים לקרוא את תנאי השימוש?

• בעניין דומה: למשטרת ישראל נגמר המקום באאוטלוק

9 בפברואר, 2014 | בנושאים: 404 | תגובה אחת

שיחזור סיסמה (סרטון)

רוצים לשחזר את הסיסמה ששכחתם? בטוחים? אז תעזרו לי בבקשה עם כמה פרטים אישיים.

9 בפברואר, 2014 | בנושאים: 404 | להגיב זה מגניב

המשטרה מחוייבת לפי החוק לטפל בתלונות בפייסבוק

כשגולשים מתלוננים על עבירות בדף הפייסבוק של משטרת ישראל, הם נענים לעתים קרובות בקריאה ללכת להגיש תלונה בתחנת משטרה. החוק והפקודות דווקא מחייבים את המשטרה לטפל בתלונות שהגיעו דרך פייסבוק.

לפי “פקודת הטיפול בתלונה ובתיק חקירה” של המטה הארצי של המשטרה,

כל איש משטרה חייב לקבל תלונה על ביצוע עבירה, המופנית אליו. […] תלונה על ביצוע עבירה תתקבל […] מפי מתלונן הפונה אל איש משטרה, שלא במתקן משטרתי.

מנהל דף הפייסבוק של המשטרה הוא קצין המשטרה רפ”ק שרון ימינחה, ולכן התלונות שמתפרסמות בדף עונות להגדרה של פנייה לאיש משטרה שלא במתקן משטרתי.

לפי חוק סדר הדין הפלילי,

חייבת משטרת ישראל, ככלל, לפתוח בחקירה, משנודע לה על ביצוע עבירה, אם על סמך תלונה ואם בכל דרך אחרת.

פרסום עבירה על דף הפייסבוק של המשטרה מיידע את המשטרה על אותה עבירה, והיא מחוייבת לפתוח בחקירה.

הסיפור המלא ותגובת המשטרה כאן >>

להורדה (DOC, 93KB)

9 בפברואר, 2014 | בנושאים: 404 | 3 תגובות

נצחון ראשון לחוק הפקסים של סתיו שפיר

ח”כ סתיו שפיר הגישה הצעת חוק שתחייב גופים לתקשר באימייל (ולא רק בפקס). אני הצעתי לפקסס לגופים מתעקשים את הצעת החוק, לבן על גבי שחור. נדב לזר מספר:

כבר חודש שאני רב עם חברת אמישראגז, שמסרבת לספק לי גז ודורשת שאשלח להם את חוזה הדירה בפקס קודם. הסברתי להם שאני לא משתמש בפקס, וכמו כן שאני לא מדבר ארמית, רחמנא ליצלן (טוב, חוץ מכשאני משתמש בביטוי “רחמנא ליצלן”). ביקשתי לשלוח להם מייל, והם אמרו שהם לא עובדים ככה. דיברתי עם הסניף המקומי בטלפון, שלחתי כמה מיילים שלא נענו, פניתי כמה פעמים לנציגי שירות הלקוחות שהבטיחו שיחזרו אלי – וכלום.
עד שאתמול ח”כ סתיו שפיר פירסמה הצעת חוק שאוסרת על נותני שירות להתנות את עבודתם בפקס. אז שלחתי לאמישראגז מייל נוסף עם לינק להצעת החוק, והפלא ופלא, הבוקר חזרה אלי נציגת החברה, כולה התנצלויות, אמרה שבוודאי שהם עובדים עם מייל, איזו שאלה, וביקשה שאשלח לה את החוזה. נחמד.

5 בפברואר, 2014 | בנושאים: 404, פראייר.נט | להגיב זה מגניב

המדריך למבקר ברשתות הקפה // יונתן אבידן

יונתן אבידן
איורים: hyoin min (רשיון cc-by-nc-nd)

אם אתה מסתובב בתל-אביב ולפתע מתעורר בך חשק עז לקפה, מאפה, סלט, סנדוויץ’ או סתם לשבת על התחת 4-5 שעות, במהרה תגלה שקרוב אליך ישנו סניף רשת בתי קפה גנרית 24 שעות ביממה שמחכה רק לעסקיך. כאשר אתה נכנס, ודאי תשאל את עצמך “כיצד אוכל לעשות את חיי העובדים יותר קלים?”. ובכן, אדוני, ask yourself no more – לרשותך המדריך ללקוח בית קפה גנרי!

עבוד לפי הכללים הבאים לשם הנאה הדדית והמשך שיתוף פעולה נעים:

1. כאשר אתה מבקש “הפוך” והקופאי שואל אותך “קטן או גדול?” אל תגיד “בינוני”. אילו היה גודל כזה, הקופאי היה אומר לך.

2. אל תבקש סנדוויצ’ים שלא קיימים בתפריט, זה מביך אותך ואת הקופאי.

3. אל תשאל את הקופאי מה יש בסנדוויץ’ מסוים כאשר יש מולך תפריט, בעיקר כי הקופאי לא יודע או זוכר כלום מלבד כמה זמן נותר עד תום משמרתו.

4. כאשר הקופאי מבקש את שמך, אל תגיד “לא צריך, אני פה” ואחרי רבע שעה תבוא להתלונן מדוע לא קראו לך בזמן שהלכת לשירותים/בנק/לוויה של דודה פרומה, או למה לא הגישו לך לשולחן.

5. אתה אולי יודע אם שמך, אבל אנחנו לא, ולכן כאשר אנו שואלים לשמך אל תמלמל הברה כלשהי א-לה “מוֹ” או “צְנג”. אמור את שמך בבירור ובחוזקה על מנת שלא תתעצבן כאשר נשאל שוב. וכן, זה לא מזיז לנו שקוראים לך “תנשמת” (בנימה רצינית: אתה לא מרגיש את זה, אבל יש רעש נוראי מהמטבח מאחורנו ואנחנו פשוט לא שומעים לחישות מבויישות).

6. אל תבקש כוס מים כאשר אתה יודע טוב מאוד שיש מאחוריך מים חינם.

7. אל תבקש סלט ישראלי. פשוט אל.

8. אל תבקש לזרז הזמנה כי זה פשוט בלתי אפשרי, וחוץ מזה, לא אכפת לנו שאתה חונה לא חוקית בחוץ.

9. אל תמציא משקאות על שמך ותתעקש להזמין אותם (זה קורה יותר מדי).

10. בפעם המיליארד, הפוך וקפוצ’ינו אצלנו זה אותו דבר. כנ”ל לאטה. אנחנו יודעים (?) שבאיטליה זה לא, אבל ככה זה.

11. אל תבקש מהקופאי את הרטבים לסלט, אלא כאשר אתה מקבל את ההזמנה.

12. אל תשאל את הדיספאצ’ר (הבחור שמארגן לך את ההזמנה על הצלחת) מה יש בכל רוטב – יש רשימת רכיבים על המכסה!

13. אל תקרע שקיות סוכר סתם לכיף, העובדים צריכים לסדר אותן כל כמה שעות גם ככה.

14. אל תגיש מגשים וכלים משומשים לקופאים, זה קצת מעליב ומבלגן את סדר העבודה.

15. אל תעשן לתוך כוסות נייר או יותר גרוע, על כלים של המקום, זה דוחה ובהמי.

16. בעצם, אל תעשן בכלל. אתה תודה לי אחר כך.

17. כאשר העובד קְשה היום עובר לידך במסעו לנקות שולחן או לסדר את השירותים או איזושהי מטלה משפילה אחרת, אל תבקש ממנו מזלג / כוס מים / סנדוויץ’ / חיבוק / מציצה – זה לא נעים להזכיר למישהו שהמקום הוא שירות עצמי כאשר בעצם רוצים להגיד לו ללכת להזדיין.

18. אפרופו, אל תעיר הערות מיניות לקופאי כי, ובכן, אלוהים אדירים, לך לזונה או משהו.

19. אל תשאל אם משהו טעים כי קשה לנו לבדוק אם הבוס בסביבה על מנת להגיד לך את האמת (אפרופו, אל תשאל האם העובדים טעימים – ראה סעיף קודם).

20. אל תנסה לשלם עם כרטיס של הרשת כי הוא לא עובד אצלנו, לא משנה כמה תבכה שהם לא אמרו לך שהוא לא תקף בתל-אביב.

21. אפרופו, אל תתעקש שבסניפים אחרים בתל-אביב קיבלו את הכרטיס כי זה עצוב לדעת שאתה משקר.

22. אל תיכנס ותשאל בפומפוזיות, “מה שלום הנוער היום?” – אולי המדים מטעים, אבל רוב העובדים מעל גיל 20 ואתה נראה כמו אסהול.

23. אנחנו לא יודעים מה אתם עושים בשירותים בשביל שייראו ככה, אבל אל.

24. אפרופו, אל תמציא שם מצחיק בתקווה שנקרא אותו ברמקול כי פשוט לא נקרא אותו.

25. אחת ולתמיד, תפנים: חצי זה חצי סנדוויץ’, שלם זה סנדוויץ’ שלם וכפול זה 2 סנדוויצ’ים. מסובך, אנחנו יודעים, אבל עליך ללמוד את השפה.

26. אל תלך לברמן ותחזור על ההזמנה שלך כי היא רשומה לו בפרטי פרטים. אתה מוזמן לבקש מהקופאי לחזור על ההזמנה לפני שאתה משלם, לוודא שהוא שמע את כל ההוראות.

27. אל תבקש סלט עוף בלי העוף, זה סתם מוזר.

28. אל תבקש תה נענע בלי שקית תה, סתם מוזר.

29. חשוב: אם אתה ניגש עם עוד אדם להזמין, המחשב לא יודע שאתם רוצים לשלם בנפרד. אם אכן זו הכוונה שלכם, חכה עד שחברך יסיים להזמין וישלם ואז פנה אל הקופאי – אל תהיה בלחץ, אנחנו לא נעיף אותך מהתור.

30. אפרופו, תהיו בני אדם ותנסו ליצור תור אם יש קבוצה של אנשים שמחכה. אל תידחפו. ובכל זאת, אם מישהו חותך אתכם בתור, אל תעשו מהומה, מקסימום נסו להגיד לבן אדם בנימוס שהייתם לפניו, או קחו זאת בעדינות לקופאי. באתם לקפה להירגע, לא להרים צעקות.

31. אל תשאל האם אפשר לשלם באשראי על משהו – תמיד אפשר לשלם באשראי על כל סכום.

32. אל תשאל האם אפשר להשתמש בשירותים. אפשר. רק אל תלכלך מדי.

33. אל תשאל האם אפשר להשתמש בשירותים למרות שאתה לא מזמין כלום ורק נכנסת מבחוץ. אפשר. רק אל תלכלך מדי.

34. אל תבוא שיכור, קפה לא באמת עוזר לזה.

35. אל תעשה עיניים לקופאים, אין לנו מקלחות ללכת לבכות בהן.

36. אל תתקן לקופאי את שפתו או שהוא יתפתה לשפוך לך את הקפה על הראש.

37. אל תשאל מה טרי כי הכול טרי, תמיד, כולל הלחם.

38. אל תבקש שיוציאו לך מהתצוגה את מה שנמצא מאחורה – כן, אנחנו מארגנים את זה FIFO, כלומר המנה שמוגשת לך היא אכן זו שישבה הכי הרבה זמן בתצוגה – אבל עם כל הסלידה שלי מהרשת, אני נשבע שלא מוכרים משהו שלא נמצא שם שעות ספורות בלבד. הכל טרי ו-FIFO פשוט מונע שבסוף היום יש לך פרוסת עוגה בת 12 שעות.

39. אם נאמר לך שמנה מסוימת לא אפשרית מסיבה כלשהי, אל תגיד “אפשר בכל זאת?” כי הקופאי איננו מחביא מנה ספייר בישבנו.

40. אל תשיר בתוך הסניף בקולי קולות. עובדי הסניף לא באים לבית שלך לשיר כאשר אתה עסוק ומן הנימוס להחזיר את הטובה.

41. אל תבקש “הרבה” ממרכיב מסוים בסנדוויץ’ או סלט. הדבר היחידי שאתה יכול לקבל הרבה ממנו זה רוטב. אם אתה מעוניין, יש תוספת לכל הרכיבים בתשלום, ואם לא, אל תזמין. העיקר אל תשים את הקופאי במצב שהוא אשם שביקשת הרבה ולא הגיע הרבה, לדעתך, כי פשוט לא שילמת.

42. אל תפצח בנאומי השוואות בין הרשת שלנו לרשתות אחרות, בעיקר קופיקס. אתה חושב שאנחנו עובדים כאן ממניעים אידאולוגים?

43. אל תחסוך מחמאותיך מעובדי בית הקפה. הם משקיענים וקשובים וסבלנים, שלא לואמר מקסימים ומוכשרים.

44. נסה לתת טיפים פה ושם. אל תנסה לגרום לנו לראות שאתה שם טיפ, כי אנחנו באמת עסוקים, אבל נעריך את הכסף בכל מקרה.

45. אל תשאל את העובדים כמה הם משתכרים. אנחנו מנסים לא לבכות במשמרת.

46. כאשר אתה נשאל “איזה לחם?”, אל תענה “רגיל”, בדיוק כמו שלא תקנה מידה “רגילה” בבגדים ולא תיסע במהירות “רגילה” בכביש או תיקח את התרופה “הרגילה” נגד הקולות בראשך.

47. אפרופו, אל תשאל מה ההבדל בין הלחמים – יש לבן ויש אחרים, וההבדל נשגב מבינתנו.

48. אל תבקש הנחה, זה פרזיטי, לא מנומס ובלתי אפשרי אלא אם העובד ישלם מכיסו את ההפרש (וכל עוד לחזירים אין כנפיים, אין זהו המצב).

49. אל תבקש שיגישו לך לשולחן, לא משנה איזה זן בלתי מוכר למדע של עצלנות כרונית יש לך.

50. אם אינך מרוצה מאיזושהי סיבה ממשהו בשירות, אוכל, מקום, מזג אוויר או מצב הכלכלה, אל תוציא זאת על העובדים. אפילו אלו שיש להם סמכות למשהו יותר מלנקות אסלות כי הם די הרבה זמן בסניף ואחרת זה סתם עצוב. אם רע לך, לך לפסיכולוג. תגדל פרחים. תעשה יוגה. אל תוציא את זה על עובדים קשי יום המקבלים שכר זעום בתנאים לא חוקיים שנאלצים לאכול את החרא שלך ולחייך.

51. הכי חשוב, אל תדפיס את הדף הזה לקחת עמך לסניף ולהשתמש בו כצ’ק-ליסט.

אנו מקווים שתיקח את העצות הנ”ל לתשומת ליבך ותאיר את עיניי מכריך וקרובי משפחתך (ובמיוחד את סבתותיך שחושבות שקפוצ’ינו זה סוג של מכנס). אנו כאן בשביל לשרת, ובכלל לא בשביל לקבל משכורת מינימום, וכולנו רק רוצים חוויה נעימה ללקוח וגם לעובד.

יונתן אבידן הוא סטודנט למוסיקה קלאסית ולבלשנות באוניברסיטת ת”א

4 בפברואר, 2014 | בנושאים: 404, פראייר.נט | 5 תגובות

לדוברות המשטרה נגמר המקום באאוטלוק

שוטרים בפעולה. איור: Leremy/Shutterstock

התכתבות בין מערכת אתר חדשות לבין דוברות משטרת ישראל.

פניית המערכת:

שלום,

[…]

נשמח אם תוכלו לצרף אותנו לרשימות התפוצה שלכם להודעות לעיתונות בכתובות הבאות:

███.████@████
███.████@████

תודה רבה

תשובת המשטרה:

████ שלום,

נשמח לצרפכם לתפוצת חטיבת דובר המשטרה, אולם לאור מצוקת מקום, נוכל לצרף כתובת מייל אחת בלבד לבחירתך.

בברכה

4 בפברואר, 2014 | בנושאים: 404, משטרת ישראל, עיתונות ותקשורת | תגובה אחת

מקו פונה ללב שלכם

הבהרה בעקבות תגובה שקיבלתי: במקו מופיע רק הפריים העליון, אני הוספתי את הפריים השני.

3 בפברואר, 2014 | בנושאים: 404 | 3 תגובות

הפקס האולטימטיבי לשלוח לחברות ומשרדים ממשלתיים שמתעקשים לעבוד רק עם פקס

הפקס צריך לעבור מן העולם ככלי תקשורת מקובל חברתית בין אדם לבין משרדי הממשלה וספקי השירות שלו. הצעת חוק חדשה של ח”כ סתיו שפיר מנסה לטפל בעניין.

עד שהחוק יעבור, הנה הצעת ייעול, כשגורם דורש מכם פקס כדי לספק שירות, סירקו את המסמכים ושילחו לו אותם בשירות אינטרנטי לשליחת מסמכים דיגיטליים לפקס, כשאתם מצרפים בסוף את הצעת החוק. כדי שהנמען לא יתקשה לקרוא, שילחו אותה באותיות לבנות על רקע שחור (הנה עותקים בדוק ובפדף).

3 בפברואר, 2014 | בנושאים: 404 | 3 תגובות

← לדף הקודם