פיתחו את הלב לקראקרים 
איזה חוש תרצו להשתיל? 
סנאפצ’ט של מנתח פלסטי » 
רבע לדיגיטל
מה דעתכם להוסיף חוש נוסף לגופכם? ליביו בביץ, יזם וסייבורג, פועל למען החיבור בין אדם ומכונה, והתחיל בהוספת “חוש הצפון” לגופו – המאפשר לו לחוש מתי גופו פונה צפונה. לימור גרוסמן תזהיר מסכנת הפריצה למיכשור רפואי מתקדם שמושתל בגוף האדם. התוכנית המלאה תעלה פה בקרוב.
פורצים ללב שלך
מיכשור רפואי ומידע רפואי מהווים אתגר לגורמי סייבראבטחה, שצריכים להגן מפני גניבת מידע ושיבוש פעילות של מיכשור רפואי חיצוני וכזה שמושתל בגוף האדם. בסוף 2016 פרסם ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) מסמך המלצות להתנהלות עם מיכשור רפואי (פדף), ובינואר השנה הזהיר כי מכשור לבבי (קוצבי לב, דפיברילטורים ומכשירי סנכרון-מחדש) מתוצרת חברת סיינט ג’וד מדיקל חשוף לפריצות. באזהרה כתב המינהל כי “הפירצות הללו, אם ינוצלו לרעה, עלולות לאפשר למשתמש בלתי מורשה, כלומר מישהו שאינו הרופא של המטופל, לגשת מרחוק למכשיר הלבבי המושתל בעל יכולות ה-RF [תקשורת בתדרי רדיו להפעלה מרחוק, ע”ק] […] משדר ה-Merlin@home שעבר שינוי עלול לשמש לשנות את פקודות התיכנות של המכשיר המושתל, מה שעלול לגרום להתרוקנות סוללה מהירה ו/או להחלה של קצב לב או שוקים בלתי מתאימים”. ה-FDA לא כותב זאת במפורש, אבל משמעות הדבר היא פוטנציאל של גרימת נזק לחולים עד כדי מוות.
כבר ב-2007, ג’ונת’ן ריינר, הקרדיולוג של של סגן נשיא ארה”ב דאז דיק צ’ייני, החליף את קוצב הלב שלו וניטרל את האפשרות לשלוט בו אלחוטית, מחשש להתנקשות בידי האקרים. שנים אחר כך, הסדרה “הומלנד” הציגה קראקר שמתנקש בנשיא ארה”ב על ידי פריצה מרחוק לקוצב הלב שלו.
לב חולה. איור: רינה מימון
דיברנו על כך בתוכנית עם לימור גרוסמן, מנכ”לית חברת סלסטייה, שתציג בכנס MEDinISRAEL של מכון הייצוא בתחילת מרץ. סלסטייה הסבירה שבניגוד למחשבים, סמארטפונים ו-IoT, במיכשור רפואי אי אפשר לעבור למתחרים – יש אנשים שמושתל בהם מיכשור רפואי חיוני, שהחלפתו תדרוש ניתוח, וגם במקרה כזה לא בטוח שתימצא חלופה משום שהיצרנים עשויים ליהנות ממונופול על המיכשור הספציפי, שמוגן בידע טכנולוגי בלעדי, בפטנטים או בסף כניסה גדול מדי לחברות מתחרות.
בראיון מקדים לעורכת רבע לדיגיטל, אחינעם קפון, אמרה גרוסמן: “ה-FDA הוציאו הזהרה נגד קוצבי לב, והנושא הזה הוא חלק מנושא גדול יותר – IoT. היום כל מה שקשור לבית חכם, ערים חכמות, לתפעול בוויירלס – אפשר להניע את הרכב מהבית, מהעבודה להדליק את המזגן, לכבות חשמל – אז גם בעולם הרפואה יש דברים שנכנסים ועובדים בוויירלס ושהכל בשליטה חיצונית. זה יוצר סכנות, כמו משאבת אינסולין שהאקר פרץ אליה ובגלל שהשתלט עליה הוציא כמה אינסולין שהוא רוצה. אפשר להשתלט על הקוצב לב, לרוקן ממנו סוללה ולשנות נתונים. אבל, חשוב לדעת, אלה היו מה שנקרא ‘האקרים טובים’ – לא נגרם נזק, אלא הם הראו את החור באבטחה וקיבלו על כך הרבה כסף בתמורה, ובעקבותם הוציאו תיקון. זה כמו מה שהיה עם הג’יפים של סיאט – סרטון שרואים איך משתלטים על הרכב. שיחקו עם הווליום של הרדיו, חלונות, מזגן, לקחו את הרכב הצידה ושלטו באוטו לגמרי. הנושא הזה משמעותי מאוד. למשל אם ראש ממשלה נכנס לקבל טיפול רפואי או נפשי, תאר לך שמישהו מצליח לפרוץ ולקבל את המידע. עושה מזה מטעמים. צריך להעלות את רמת האבטחה. הרבה חברות אמרו שלא בא להן, ואין לך הרבה אפשרויות אחרות – יש כמה מונופולים ששולטים בשוק. אבל ברגע שה-FDA נכנסו וביקשו לסדר את נושא האבטחה ולעשות רגולציה, זה מחייב את החברות היצרניות. בסוף דצמבר התחילו לסדר את הנושא, כך שעוד אין מסמך מסודר”.
“החלק השני באבטחה רפואית, שעושה הרבה הדים, הוא העניין של הכופרה – בבית חולים בהוליווד השתלטו על השרתים ועל המידע וביקשו כופר. ויש כאלה הרבה, גם בארץ. זה נהפך להיות משהו ברמה חודשית – דואר אלקטרוני שיכול להתחזות לפקח של בית החולים, פותחים קובץ מצורף והדרך לשרתים היא קצרה. היום יש בתי חולים מסודרים עם גיבוי מסודר, מקסימום יש השבתה, אבל בית חולים אחד באירופה, לפני חודש, ביטל למעלה מאלפיים פציינטים שהיו אמורים להגיע כי תקפו לו את השרתים.
“המטרה היא לא לגרום להיסטריה, אלא למודעות. אנשים צריכים לשמור על הגנה, בפרט אם יש להם ציוד רפואי בבית. בבית חולים האחריות היא של בית החולים, אבל כשיש בבית אז גם החולה צריך לשים לב”.
בתוכנית הזכתי את מרי מואו, מומחית סייבראבטחה, שאחרי שהושתל בה קוצב לב החלה לחקור פירצות אבטחה במיכשור רפואי. הנה הרצאה שלה בנושא:
חוויה רבחושית
ליביו בביץ לא מתכוון להסתפק בחושים שקיבל מהטבע. החברה שלו, סייבורגנסט, מייצרת חוש נוסף – חוש הצפון (North Sense). מכשיר שמוצמד באמצעות ברגי טיטניום שמפורסנגים לחזה שלו רוטט כאשר בביץ פונה לכיוון צפון. מכשיר זו הופך אותו, לדבריו, לסייבורג. בראיון לחגי כהן ב”עלונדון” סיפר בביץ: “עד לפני חודש היו בעולם שני אנשים בעלי חושים מלאכותיים (שניים מהשותפים בחברה): האמן ניל הרביסון, שהוא אמן עיוור צבעים שהשתיל בגולגולתו אנטנה שמתרגמת צבעים לצלילים, כשהאנטנה מחוברת ללוויינים בחלל ולאינטרנט. ניל הוא סייבורג (אדם שבגופו רכיבים מלאכותיים) ידוע, והראשון שקיבל מהרשויות בבריטניה הכרה כסייבורג אנושי. השנייה היא מון ריבאס – אמנית בעלת שני שתלים בזרועותיה המאפשרים לה לחוש פעילות סיסמית של כדור הארץ והירח. העובדה שאני וסקוט התקנו את ׳נורת׳ סנס׳ מכפילה למעשה את האוכלוסייה של הסייבורגים בעולם, ועכשיו כשניתן להזמין את המוצר, אוכלוסיית הסייבורגים תגדל באופן משמעותי”.
בוביץ עם השתל נורת’סנס. צילום באדיבותו
עוד הסביר בביץ: “המכשיר הוא בעל חיישן שרוטט בכל פעם שהגוף פונה צפונה ומהווה פלטפורמה לשינוי תודעתי. המכשיר הוא מעטפת חיצונית והוא עובד כמו ה׳התנייה של פבלוב׳. ברגע שאתה מקבל סימן, אתה יודע שמשהו קורה. ברגע שאני מסתובב צפונה המכשיר רוטט והמוח שלי מתרגל לכך שהרטט הזה קורה רק כאשר אני פונה צפונה ולא בשום צורה אחרת. כשאת מתחילה לקבל מידע חושי לגבי המיקום שלך, זה משהו שמתווסף לתפיסת המציאות שלך. אנחנו פחות מתעניינים בשימושים המעשיים של ׳נורת׳ סנס׳ ויותר איך זה ישפיע על הפקת הנאה מהמציאות שלנו”.
אחורי הקלעים
משתמשי רשתות חברתיות מרבים להציג את החלקים היפים בחייהם – בילויים עם חברים, אוכל טוב, חופשות בחו”ל. ד”ר מת’יו שולמן מראה את אחורי הקלעים:
שולמן הוא מנתח פלסטי בניו יורק סיטי, שמתעד בטוויטר, סנאפצ’ט ואינסטגרם את הניתוחים הפלסטיים שהוא מבצע במטופליו. סלב-מנתחים-פלסטיים-של-סלבים הרגילו אותנו לתמונות יחצנות של של דוגמנים ושחקניות; בניגוד אליהם, שולמן מציג מנותחים אלמונים, ולא חוסך בהסברים פלסטיים, תמונות של איברי גוף חתוכים וסרטונים מדממים ממהלך הניתוחים עצמם.
“אני משתמש בסנאפצ’ט כי אני חושב זה כיף. חשוב לאנשים לראות איך ניתוחים פלסטיים אמיתיים נראים”, אמר שולמן בראיון למאד’רבורד. “אני רוצה שאנשים יראה, אולי זה יותר מדמם ממה שחשבתם, או יותר משעמם ממה שחשבתם, או שהניתוח יותר מקיף ממה שחשבתם. יש פער גדול של חלל מידע, ואני חושב שאנחנו ממלאים את החלל הזה עבור אנשים”.
עורכת: אחינעם קפון; טכנאי: דור אבידן; מגיש: עידו קינן; תוכנית זו משודרת ב-28.2.2017. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון רבע לדיגיטל; רסס רבע לדיגיטל; פניות לתוכנית: reva@room404.net
סגן הנשיא פנס מבטיח ליהודים: “ארה”ב 
עומדת לצד 
ניקרגואה” » 
האחראי על האינטרנט
סגן נשיא ארה”ב מייק פנס נאם אתמול (ו’) באירוע של ה-RJC (הקואליציה הרפובליקנית יהודית), ואמר שארה”ב עומדת לצד בישראל. הדברים פורסמו גם בטוויטר שלו, @VP:
כנהוג במשטרים חמודים, (ככל הנראה איש המדיה החברתית של) פנס קישט את הסטטוס באמוג’י דגלים, של ארה”ב ושל ישראל ניקרגואה, כפי שפרסמו המתגלצ’ים ג’ון ארבוסיס וקייל גריפין.
להגנתו של (מנהל המדיה החברתית של) פנס ייאמר שבגודל הזעיר של האמוג’י, קל להתבלבל בין הדגלים, שבשניהם פס כחול אופקי בראש ובתחתית הדגל.
מתגלצ’ים שהבחינו בטעות צחקו על הסגנשיא:
“#דגליםאלטרנטיביים”, כתב אבי בואנו, ברפרור למונח ה-1984-י “עובדות אלטרנטיביות”, שיועצת טראמפ קיילין קליאן קונווי טבעה כשניסתה להסביר את שקריו של הנשיא.
“מייק פנס השתמש בדגל ניקרגואה במקום בישראלי. אפילו סגן הנשיא לא מאמין שישראל קיימת. #IStandWithNicaragua” – ננה ג’יבריל
“[שרת החינוך האמריקאית] בטסי דבוס בטח לימדה את מייק פנס גאוגרפיה כי זה בוודאות הדגל של ניקרגואה, לא ישראל” – נאניי.
“כפי שאני תמיד אומר/ת בסוף סדר פסח שלנו, ‘לשנה הבאה בניקרגואה!'” – ג’סי.
“לו זה היה הדגל הרוסי, זה היה מאוד מצחיק” – @DevolutionMan
(אפרופו הדגל הרוסי: יום לפני כן, משתתפים באירוע השנתי השמרני CPAC נופפו בדגלי כחול-לבן-אדום עם שמו של טראמפ, כשהם לא מודעים לכך שמדובר בדגלי רוסיה שעליהם הוטבע השם טראמפ. מאחורי מתיחת/מחאת הדגלים עומדים ג’ייסון צ’רטר וראיין קלייטון, חברי ארגון Americans Take Action, שבין השאר ארגן הפגנות, ניסה לגרום לאלקטורים במדינות שבחרו בטראמפ להצביע להילרי קלינטון, וקורא להדחת טראמפ).
Crowd at CPAC waving these little pro-Trump flags that look exactly like the Russian flag. Staffers quickly come around to confiscate them. pic.twitter.com/YhPpkwFCNc
— Peter Hamby (@PeterHamby) February 24, 2017
קלייטון עם הדגלים המזוייפים, מורחק מכנס CPAC:
Security ejects protestor pretending to be Russian Trump fan. #CPAC2017 delegates saying "get him out of here" pic.twitter.com/yFOrTJU6Ca
— David Rennie (@DSORennie) February 24, 2017
טל”חניק מציע
הבוס של פנס, נשיא ארה”ב דונלד טראמפ, נוהג גם הוא לפרסם שגיאות כתיב (ושקרים מוחלטים) בטוויטר, ועושה זאת בעצמו ולא באמצעות מנהלי מדיה חברתית. אחת השגיאות המוצלחות ביותר שלו היתה כשרצה להגדיר את גניבת כלי השיט האוטונומי התת-ימי על ידי סין כמעשה חסר תקדים, אך במקום לכתוב unprecedented act הוא שיבש ל-unpresidented act, כשהוא מחליף את המילה “תקדים” (פרסדנט) במילה “נשיא” (פרזדנט). הביטוי, ההולם רבים ממעשיו של טראמפ, נמחק על ציוצו רק אחרי כשעה וחצי, והוחלף בציוץ עם האיות הנכון. טראמפ מחק ציוצים נוספים לצורך עריכה ותיקון שגיאות.
גם פנס מחק את הסטטוסים עם הדגלים השגויים. הדבר עשוי להוות עבירה על חוק הרשומות הנשיאותיות 1978, שמחייב שמירה של כל הרשומות של הנשיא, סגן הנשיא ואנשי צוותם במהלך כהונתם, והעברתן לארכיונים הלאומיים אחריה. בחודש שעבר נמסר מהארכיונים הלאומיים כי הם עדיין מתחבטים בשאלה אם הממשל צריך לשמור ציוצים שנמחקו.
השפה המופשטת מאחורי תרגום המכונה • גוגל לא נותנת לנו פקודות • מתרגמים נ’ בינות מלאכותיות » רבע לדיגיטל
השפה המופשטת מאחורי גוגל תרגום
בעקבות דיווח של גוגל, אתרי טכנולוגיה דיווחו בהתרגשות שהבינה המלאכותית שמאחורי גוגל טרנסלייט המציאה שפה. המציאות רק קצת פחות מקריפה: הבינה המלאכותית גילתה דרך יעילה יותר לתרגם בין שפות, באמצעות interlingua – שפה אבסטרקטית שמקשרת בין שתי השפות.
יובל פינטר, דוקטורנט למדעי המחשב בתחום עיבוד שפה באוניברסיטת ג’ורג’יה טק, הסביר בתוכנית את משמעות החידוש. כך סיפר לנו בראיון מקדים: “גוגל תרגום פרסה לאחרונה מנוע תרגום חדש שהחליף את הישן, בהדרגה החל בספטמבר. המערכת מיישמת רעיונות שמסתובבים בעולם המחקר כבר כמה עשורים ורק לאחרונה הפכו ישימים. בנובמבר חברי הצוות פרסמו מאמר ובו הסבירו איך המערכת שאימנו למעשה מצליחה לייצג שפה אנושית באופן מופשט, כך שמתאפשר לתרגם ישירות בין שפות שהמערכת מעולם לא פגשה דוגמאות עבורן. הביצועים שהציגו לא מושלמים, אבל בהחלט יש כאן קפיצת מדרגה קונספטואלית.
“במשך רוב ההיסטוריה של תרגום ממוחשב, הגישה השלטת היתה ‘מבוססת-ביטויים’. לפי גישה זו, בגדול מפרקים את משפט המקור לחלקים (ביטויים) שנראים סבירים לתרגום, מתרגמים אותם בנפרד ואז בונים את המשפט בשפת היעד כשמנסים כמה שיותר לקלוע לתחביר ולהגיון שלה. את הידע של כל אחד מהשלבים האלה אפשר לבנות באופן אוטומטי: מראים למערכת המון דוגמאות של משפטים מתורגמים ושל משפטים דקדוקיים מכל אחת מהשפות, והיא ‘לומדת’ איך לפרק משפט, איך לתרגם כל ביטוי, ואיך להדביק. אבל עדיין יש הרבה התערבות אנושית בכל אחד מהשלבים ובמעברים ביניהם. למשל, אם ניקח את המשפט ‘אתמול ביקר ראש הממשלה בתחנת כוח’ ונבקש תרגום לאנגלית, המערכת תצטרך לדעת, בין היתר: ש’ראש הממשלה’ זה ביטוי אחד שתרגומו The Prime Minister ולא head the government; ש’ביקר’ זה במובן הפיזי (visited) ולא הרטורי (criticized); שהפועל במשפט המתורגם צריך לבוא אחרי הנושא; ש’אתמול’ יצטרך פסיק אחריו; ש-‘ב’ זה at ולא in; ועוד. שני הכללים הראשונים יילמדו ברמה סבירה באופן אוטומטי, אבל שלושת האחרונים כנראה ידרשו יד אנושית שתקודד ידע ספציפי על עברית ואנגלית. אלו המערכות שהיו נפוצות עד היום.
חתול גוגל. תמונה: Serena (cc-by-sa)
“במערכת החדשה ישנו יישום מאסיבי של טכנולוגיה, שעד לפני כמה שנים היתה בעיקר שעשוע תיאורטי, ועכשיו התאפשר בזכות התקדמויות בכוח חישוב ובתצורת מעבדים, וצבירה של כמויות מידע בסדרי גודל מעל מה שהיה מקובל. באלגוריתם החדש, במקום הרבה חוקים שבני אדם כתבו, או לפחות הכווינו על סמך ידע על כל שפה, המחשב בונה לעצמו את החוקים. ההבדל העיקרי הוא שמתקבל ישירות תרגום ממשפט שלם למשפט שלם, ולכן לא צריך להכיר מראש את השפות כל עוד יש מספיק נתונים.
,המאמר האחרון שגוגל הוציאו הראה שלא רק תהליך התרגום זהה בין זוגות של שפות, אלא שכתוצר לוואי של הלמידה, המערכת בונה מין ייצוג כללי, לא תלוי-שפה, של המשפט. אמרנו שעד היום מערכת לתרגום בין שתי שפות היתה תלויה בהימצאותם של מליונים של משפטים שאנחנו יודעים את התרגום שלהם. קל לעשות את זה לזוגות שפות כמו אנגלית-צרפתית, למשל, כשכל פרוטוקול של הפרלמנט הקנדי או מנגנוני האיחוד האירופי יוצא בפורמט רב-לשוני אחיד. אבל מה קורה כשמנסים לבנות מערכת של תרגום מקוריאנית לסוואהילי, או עברית לספרדית? מה שעשו עד היום זה תרגום דרך שפת ביניים (בפועל, תמיד אנגלית), מקוריאנית לאנגלית ומשם לסוואהילי. זה הרבה יותר הגיוני גם ביישום – נניח יש 100 שפות, אז צריכים בערך 200 ממשקים, במקום בערך 10,000 אם רוצים תרגום ישיר בין כל שפה לכל שפה, שזה לא ישים. חסרון אחד של הגישה הזו הוא אפקט של ‘טלפון שבור’ כשהתרגומים לא מושלמים, אבל יש גם עניין של אובדן מידע. למשל מעברית לספרדית – המשפט ‘החתולה אוכלת את הגבינה’ תתורגם דרך האנגלית the cat is eating the cheese, ומאבדים פה את העובדה שהחתולה היא נקבה, הבחנה שיש גם בעברית וגם בספרדית אבל אין באנגלית. ‘שפת הביניים’ המופשטת שגוגל מצאה עדות לה, לעומת זאת, מספיק עשירה כדי להכיל גם את המידע של המין הדקדוקי, וזה ישתמר במעבר ל-gata הספרדית.
“‘שפת הביניים’ עצמה היא, כאמור, מופשטת. היא חיה במרחב מתמטי ואי אפשר להגות את המילים והמשפטים בה. איך גוגל הראו שהיא קיימת? לקחו משפטים מתורגמים בין יפנית לאנגלית ובין קוריאנית לאנגלית, ואימנו מערכת רק עליהם. אחר כך אמרו למערכת לתרגם משפטים מיפנית לקוריאנית, דברים שהיא לא ראתה בזמן האימון. התרגומים היו סבירים, והתחרו יפה בתרגום שעבר דרך אנגלית. אחר-כך קצת ‘עזרו’ למערכת עם כמות קטנה יחסית של דוגמאות תרגום מיפנית לקוריאנית, ואז התרגומים היו טובים כמו מודל ישיר, שאומן על הרבה דוגמאות של יפנית-קוריאנית.
“לפי ההודעות של גוגל, המערכת כבר נפרסה, כלומר זו המערכת שעכשיו נמצאת ופעילה כשאנחנו משתמשים בגוגל טרנסלייט. התרגומים מאנגלית לכל השפות ולהפך אמורים להיות טובים יותר מאשר מקודם. נראה שעוד לא פרסו את המודל המשותף, אבל אם זה יקרה, גם האיכות מעברית לשפות אחרות תשתפר. על עברית הם לא פרסמו תוצאות, אני לא יודע אם דוברי עברית נהנים משיפור משמעותי”.
גוגל לא נותנת לישראלים אפשרויות או פקודות
יעל סלע, ראש צוות הלוקליזציה של גוגל לעברית, הרצתה בכנס אגודת המתרגמים על אתגרי תרגום ממשקים במדינות שונות. בשיחה מקדימה עם עורכת רבע לדיגיטל, אחינעם קפון, סיפרה סלע: “להרצאה שלי קראתי באנגלית ‘הו דה פאק איז ג’ים’, ובעברית מיננתי את הגסויות וקראתי לה ‘גוגל ב-70 לשון’ – איך עושים גוגל ברחבי העולם. אני המנהלת שעוסקת בתרגום לעברית של גוגל, בשיתוף פעולה עם צוותי השיווק, היח”ץ והצוות המשפטי. הרעיון בתרגום גוגל הוא לא לתרגם אלא ליצור את אותו אפקט שקורה בשפות שונות. במדינות שהומור יותר מקובל – בישראל, במדינות הנורדיות, במדינות דוברות אנגלית – אנחנו יחסית נתרגם קרוב למקור. אם הומור נחשב מאוד לא רציני מוציאים אותו לחלוטין – כמו למשל ביפן, שם חברה מקצועית לא יכולה לצחוק איתך, אפילו כשמדובר בחברה עם המעמד המאוד מכובד ומרשים של גוגל – ביפנית לא עושים את זה. אז, למשל, כשיש תקלה וגוגל אומר “אופס, סאמת’ינג וונט רונג” – ביפנית משלשים את ההתנצלות. בסינית למשל, היינו חושבים שאין הומור אבל עושים הומור. בתאילנדית מוסיפים תואר כבוד – היי ג’ון, היי ג’ון קון. בנוסף, יש עניין סביב מה מילת פנייה – באנגלית זה ‘יו’, אבל בשפות אחרות יש כמה יו. ‘זי’ המכבד ו’דו’ היומיומי בגרמנית, למשל. בגרמנית, לקהל של לקוחות ארגוניים, משתמשים בזי, אבל למשתמש הרחב – ג’מייל, דרייב, יוטיוב, משתמשים בדו”.
מה אפשר ללמוד על האופי הישראלי, או על האופי הישראלי כפי שגוגל רואה אותו, בתרגום לעברית?
“אנחנו למשל יכולים לראות שגוגל בישראל, כמו כל מי שמנסה להתקשר עם הקהל הישראלי, צריך להיות ישיר. כשאומרים לו ‘יו מיי וונט טו קונסידר’, והתרגום המדויק לעברית הוא ‘אולי תרצה לשקול א’/ב’/ג”, הישראלי הממוצע שוקל, שוקל את השקילה, ובסוף מחליט שלא. זו הדרך לומר ‘מומלץ לעשות’. כשמתרגמים לעברית, מורידים את האובר נימוס. המשתמש הישראלי אומר ‘מה אתה רוצה שאני אעשה? תגיד לי’. אין פליז באנגלית אף פעם, אבל בחלק מהטקסטים שלנו אנחנו כן כותבים ‘נא ללחוץ על הכפתור’, כי זה מרכך. כשאומרים לישראלי ‘פתח חשבון, לחץ כאן’ – מסתכלים על ההוראה הזו ואומרים ‘למה מי אתה שתיתן הוראות’. אז במקום אנחנו כותבים ‘לפתיחת חשבון’. זה גם חלק מהניסיון לא לפנות רק לגברים. באנגלית אין ג’נדר בשפה, וגם בעברית משתדלים להתנסח באופן נייטרלי מבחינה מגדרית. אבל כשהיה, למשל, טקסט שהיה מיועד למורים בבית ספר יסודי, בחרנו דווקא לפנות לנשים כי זה 90 ומשהו אחוז”.
גוגל הגלובלית. תמונה: Jeroen Frans (cc-by-nc-sa)
איך יודעים לקלוע לאופי? האם מדובר בתהליך של ניסוי וטעייה?
“זה יותר ניסוי ופידבק – הרבה לדבר עם הקהל שלנו ומשתמשים, יש קהילה של משתמשים שיש לנו מגע איתם. אנשי שיווק מסוגלים להביא לנו פידבק מהמשתמשים האמיתיים. יש לנו קהילה של יוצרי יוטיוב שעוזרים לנו להבין איך יוטיוב צריך להשמע בעברית. בתאילנדית, למשל, הרבה מונחים לא מתרגמים אלא מתעתקים – הרבה מהתעתיק הוא לא מדויק. למשל ‘אינבוקס’ הפך ל’אינבלוקס’, וכשגוגל נכנסה עם גוגל אינבוקס, היתה התלבטות אם להשתמש בתעתיק לא נכון או תעתיק נכון, והחליטו ללכת על התעתיק הנכון – אינבוקס. שנתיים אחר כך, התעתיק המדויק שגוגל התעקשה עליו מתפשט. אימייל בעברית היה מתורגם כדוא”ל – אף אחד לא משתמש, ואחד הדברים הראשונים שעשיתי בתפקיד זה להחליף את התרגום ל’אימייל'”.
איך הגעת לתפקיד?
“תרגמתי הרבה ספרים, הרבה מדע בדיוני ופנטזיה, כולל משחקי הכס גם, ואתה ממציא הרבה דברים במדע בדיוני ופנטזיה. לפני כמה שנים נפתח תפקיד בגוגל והגעתי אליו”.
ריקוד הנצחון של המכונה
לפני שנה פרסמתי טיפ למי שצריכים לתרגם טקסט – במקום לתרגם מאפס, להשתמש בגוגל טרנסלייט לתרגם את הטקסט המלא, ולהשתמש בתרגום המכונה כטיוטה שעל גביה עורכים ומתקנים את השגיאות. מישהו שיתף את הפוסט בקבוצת פייסבוק של מתרגמים, שקטלו את העצה שלי והסבירו שאני לא מבין כלום בתרגום.
הקוריאה טיימז מדווח כעת על תחרות תרגום שמתקיימת היום באוניברסיטת הסייבר סג’ונג שבסיאול, דרום קוריאה. כל מתחרה מקבל שני מאמרים באנגלית לתרגם לקוריאנית, ושניים בקוריאנית לאנגלית, עם 30 דקות לתרגום כל מאמר. בצד אחד של הזירה: מתרגמים אנושיים. בצד השני: הבינות המלאכותיות גוגל טרנסלייט ונאבר פפגו, שני שירותי תרגום-המכונה הפופולריים ביותר שתומכים באנגלית וקוריאנית.
שלט עברי הפוך בוילה דה בעיר ניס. צילום: שמוליק ליברמן
“בקרב מתרגמים ומתורגמנים, ואלו ששואפים לעבוד בתחומים אלו בעתיד, מתגבר החשש שהם עלולים לאבד את מקומם לטכנולוגיות תרגום אוטומטיות מבוססות בינה מלאכותית, אשר השתפרו משמעותית”, אמר קאנג דאה-יונג, מזכ”ל IITA (ארגון דרום קוריאני ממשלתי לקידום טכנולוגיות מידע). “אף שהאירוע עשוי לא להפיג לגמרי חששות אלו, אנחנו מקווים להראות שלבני אדם ולמכונות יש חוזקות וחולשות שונים, ולהדגיש שיש צורך באנשי מקצוע בתרגום ובמתורגמנות של העתיד”.
זה הציטוט במקור באנגלית:
Human translators and interpreters and those who seek to do these jobs in the future are increasingly facing concerns that they may lose their presence as AI-based automatic translating technologies have rapidly been improved,” IITA Secretary-General Kang Dae-young said. “Though the event may not completely dispel such worries, we hope to confirm that humans and machines have different strengths and weaknesses and highlight that human professionals will still have their roles in translation and interpretation of the future.
וזה תרגומו לעברית על ידי גוגל טרנסלייט:
האדם מתרגמים ומתורגמנים לבין מי שמבקשים לעשות עבודות אלה בעתיד יותר ויותר מול חששות כי הם עלולים לאבד את נוכחותם טכנולוגיות תרגום אוטומטי מבוססי AI במהירות שופרו,” אמר IITA מזכ”ל קאנג דיי-צעירים. “למרות שהאירוע לא לגמרי להפיג דאגות כאלה, אנחנו מקווים לאשר כי בני אדם ומכונה יש עוצמות וחולשות שונות ולהאיר כי מקצוע אנושי עדיין יהיה התפקידים שלהם בתרגום ופרשנות של העתיד.
אני מאחל הצלחה לשני הצדדים.
עורכת: אחינעם קפון; טכנאי: דור אבידן; מגיש: עידו קינן; תוכנית זו שודרה ב21/2/2017. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון רבע לדיגיטל; רסס רבע לדיגיטל; פניות לתוכנית: reva@room404.net
כבוד הנשיא טראמפ, תמחק את הפרופיל שלך! » האחראי על האינטרנט
דונלד טראמפ, האיש שלפי אתרי חדשות של הימין-החלופי מכהן כנשיא ארה”ב, צייץ בטוויטר: “תקשורת ה*פייק ניוז* (ניו יורק טיימס, סי.אן.אן, אן.בי.סי ניוז הכושלים ורבים אחרים) היא לא האויב שלי, היא האויב של העם האמריקאי. *חולני!*”
מאוחר יותר מחק טראמפ את הציוץ. מי שחשב שהמחיקה נבעה מחרטה על ההסתה נגד כלי התקשורת כנראה עסוק מדי ברעיית עדר החד-קרנים המעופפים שלו מכדי להבחין שהנשיא העלה מחדש את הטקסט כשהוא מתוקן – נטול רווחים מיותרים והמילה “חולני” וכולל עוד מספר כלי תקשורת שהנשיא שכח להסית נגדם: “תקשורת ה*פייק ניוז* (ניו יורק טיימס, אן.בי.סי ניוז, איי.בי.סי, סי.בי.אס, סי.אן.אן הכושלים) היא לא האויב שלי, היא האויב של העם האמריקאי!”
The FAKE NEWS media (failing @nytimes, @NBCNews, @ABC, @CBS, @CNN) is not my enemy, it is the enemy of the American People!
— Donald J. Trump (@realDonaldTrump) February 17, 2017
חופש הביטוי חשוב מאוד לאומה האמריקאית, שהכניסה אותו לחוקה שלה, וההגנה עליו נרחבת, כך שהוא מאפשר מצד אחד לשרוף את הדגל האמריקאי ומצד שני להגדיר כלי תקשורת כאויבי האומה (ולהעליב ולהשמיץ מאות אנשים וגופים). אבל חופש הביטוי אין משמעותו חובה לתת במה לביטויים כאלו, וטוויטר, לו רצתה בכך, יכולה היתה לפעול נגד התבטאויות של טראמפ אם אלו מפירים לדעתה את תקנון השימוש.
ארגון זכויות האזרח הוותיק ACLU, שנאבק בין השאר נגד החלטות ומדיניות של טראמפ, סבור שאסור לפגוע בחופש הביטוי של נשיא ארה”ב בטוויטר. מומחה לחופש הביטוי בארגון, בן וויזנר, אמר לניו יורק טיימס בדצמבר: “העולם היה במצב הרבה פחות טוב לו טראמפ סולק מטוויטר. לפני הבחירות, במהלך הבחירות ואחרי הבחירות, כולנו לומדים דברים מאוד חשובים על טראמפ מהדרך שבה הוא מתנהג במדיום הבלתי מסונן הזה, כך שהשיח והדמוקרטיה שלנו לא היו מפיקים תועלת מחסימת ערוץ הביטוי הזה עבור טראמפ, מה שהיה גורם לכך שהגירסה היחידה שלו שהיינו רואים היא זו שהמפעילים שלו אישרו”.
יש אקטיביסטים שחושבים אחרת. לורה איי. גומז, מייסדת ומנכ”לית Atipica ולשעבר אחראית לוקליזציה בטוויטר, ואלן קיי. פאו, סמנכ”לית גיוון והכללה במרכז קאפור, פרסמו בסוף ינואר בבלוגייה “מדיום” מכתב פתוח לג’ק דורסי, מנכ”ל טוויטר, שכותרתו “@ג’ק היקר: הגיע הזמן להשעות את דונלד טראמפ מטוויטר”. לדבריהן, “@realdonaldtrump מוציא את המירע מטוויטר – החברה, הפלטפורמה, ומשתמשיה. הוא משתמש בכישורי המניפולציה שלו ובפלטפורמה שלך להתבריין על אחרים, ולהסית תומכים להטריד אנשים – הן בטוויטר והן בחיים האמיתיים”. בין השאר, מנו השתיים ציוצים של טראמפ נגד הלוחם לזכויות אזרח וחבר בית הנבחרים האמריקאי ג’ון לואיס, השחקנית מריל סטריפ, מנהיג ארגון העובדים צ’אק ג’ונס ולורן באצ’הלדר, תלמידת קולג’ בת 18 ששאלה אותו באירוע בחירות פומבי שאלה שלא מצאה חן בעיניו.
השאלה היתה “אני רוצה לקבל משכורת זהה לזו של גבר, ואני חושבת שאתה מבין את זה. אז, אם תהיה נשיא, האם אישה תרוויח אותו שכר כמו גבר והאם אזכה לבחור מה לעשות עם גופי?” (השאלה השנייה נגעה להתנגדות טראמפ למימון הפלות על ידי המדינה). טראמפ השיב לה: “את תרוויחי אותו דבר אם תעשי עבודה טובה באותה רמה, ואני במקרה פרו-לייף [מתנגד להפלות, ע”ק]”. בהמשך כתב בטוויטר: “האישה הצעירה השחצנית שתיחקרה אותי באופן נבזי באירוע No Labels אתמול היתה חברת צוות של ג’ב [בוש, שהתחרה בטראמפ על המועמדות הרפובליקנית לנשיאות, ע”ק]!. *האם הוא יכול להביס את רוסיה וסין?*” באצ’הלדר, שהודתה שהיתה מתנדבת במטה של בוש אבל שבדעותיה היא ליברלית, ושלעולם לא היתה שואלת שאלה שתולה, סיפרה שבעקבות הדברים קיבלה איומים. בראיון לוושינגטון פוסט שנה לאחר מכן אמרה שאחרי הציוץ, אנשים החלו להתקשר אליה ולהשאיר הודעות מאיימות בעלות אופי מיני, וכך גם באימייל ובהודעות הפייסבוק שלה. לדבריה בראיון לסי.אן.אן, “אני חושבת שהיום הכי גרוע היה כשמישהו אמר את הכתובת שלי והם אמרו שהם יבואו והם יאנסו אותי”.
בטוויטר השעו לצמיתות את כתב אתר הימין-החלופי ברייטבארט, מיילו ייאנופולוס, בעקבות מה שהגדירו כהסתה של עוקביו להטריד אנשים, ספציפית לאחר שכתב נגד השחקנית לזלי ג’ונס, ומתקפות של אוהדיו עליה גרמו לה לעזוב את טוויטר. אולם החשבון הפרטי של טראמפ עדיין פעיל. בתגובה לכתבה בנושא באתר העיתון USA Today, מסרה החברה לקונית: “כללי טוויטר חלים על כל הפרופילים”.
דורה לקס טיפקס
יש בעיה נוספת עם מחיקת ציוצים של הנשיא – דבר שטראמפ עצמו עשה הפעם ובמספר הזדמנויות בעבר, בעיקר כדי לתקן שגיאות כתיב, ושטוויטר ורשתות חברתיות אחרות עשויות לעשות אם יחליטו להחיל עליו את אותם כללים שחלים על שאר המשתמשים. הבעיה, כפי שהסבירה כתבה בפורבס, היא חוק הרשומות הנשיאותיות 1978, שקובע שרשומות רשמיות של הבית הלבן צריכות להיות פומביות, ועל הנשיא, סגן הנשיא ואנשי צוותם לשמור עליהן כל עוד הם בתפקיד, ולהעבירם לארכיונים הלאומיים כשהם עוזבים. עדכון לחוק מ-2014 מבהיר שרשומות כוללות גם אימיילים ומגוון סוגים של תקשורת אלקטרונית, ונותן לארכיבר של ארה”ב את הסמכות לקבוע מה נחשב לרשומה פדרלית. כך שמחיקה של ציוץ יכולה להוות הפרה של החוק הזה, כפי שהיתה הסתרת האימיילים על השרת הפרטי של שרת החוץ הילרי קלינטון, שטראמפ הרבה להזכיר במערכת הבחירות ואף לאיים עליה במאסר.
דוברת הארכיונים הלאומיים, מרים קליימן, אמרה בחודש שעבר לסוכנות AP שהציוצים של טראמפ, כמו כל תקשורת אלקטרונית שנוצרה או התקבלה על ידי הנשיא או צוותו, נחשבים לרשומות נשיאותיות וצריך לשמרם למטרות היסטוריות, אבל הסוכנות עדיין דנה בשאלה אם הממשל יידרש לשמור ציוצים ששונו או נמחקו, וטרם קיבלה החלטה בנושא. בינתיים, גורמים חיצוניים אחרים מתעדים את כל הציוצים של טראמפ, ובהם גם אלו שנמחקו.
ףאק דונלד טראמפ 
ףאק אובר » האחראי על האינטרנט
בפינה דיברתי על פרצנים שפרצו למשדרי תחנות רדיו ושידרו בתחנות את השיר “פאק דונלד טראמפ” של YG ו-Nipsey Hussle בלופ, ועל המחאה #deleteUber נגד אפליקציית הנסיעות אובר, שנתפסה כשוברת את שביתת המוניות שהתקיימה נגד מגבלות ההגירה שהטיל טראמפ.
מפגין נגד טראמפ. תמונה: Joe Flood (cc-by-nc-nd)
עולמות מראה, טוויטרים סוררים נגד טראמפ ואנשים כרכיבים ברשתות חברתיות » אירוח ב”תומר ועמית: הפודקאסט”
הפרסומאים תומר אסולין ועמית להב משדרים מאז נובמבר 2016 את “תומר ועמית: הפודקאסט“, שאין לו נושא קבוע ומתבסס על אורח כמעט בכל פרק. התארחתי אצלם בפודקאסט שהוקלט ב-27.1.2017 בסטודיו צילום באזור המוסכים של רחוב שוקן, יחד עם המפיקה הדר בהירי.
עידוקתקציר הפרק:
בוקר שישי סגרירי בדרום תל אביב. נטשנו את הפוך לטובת שיחה מרתקת עם עידו קינן – עורך ומנהל האתר ‘חדר 404’, מגיש בגל”צ את התכנית ‘רבע לדיגיטל’, ובכלל, חיית רשת שעושה עוד מלא דברים…
דיברנו על טרולים ברשתות חברתיות, על פייסבוק שמזדקן לנו מול הפנים (ובינתיים עסוק בזיהוי פנים שלנו), על פודקאסטים, וגם קצת על הצד האפל של ICQ
לינקים לנושאים שעלו בפודקאסט
המועמד ליועץ המדעי של דונלד טראמפ, פרופ’ דיויד גלרנטר, וספרו הנבואי “Mirror Worlds”, שחזה את הרשתות החברתיות ובראשן פייסבוק.
ראיון עם פרופ’ אריאל אזרחי מאוקספורד על איך חברות משתמשות במידע כדי להציג לנו מחירים שונים לפי הפרופיל שלנו – אם אנחנו גולשים ממק או פי.סי, אם אנחנו גבר או אישה, מאיפה אנחנו בעולם וכו’.
פייסבוק ביצעה ניסוי ברגשות של משתמשיה.
מתקפת הורדת דירוג על רשת אגאדיר.
מקס דאנבר: “טוויטר הופכת לממשלה הגולה של ארה”ב”. ממשל טראמפ אסר על פרופילי טוויטר ממלכתיים להתבטא בנושאים שונים, כולל התבטאויות נגד הנשיא; מתגלצ’ים אנונימיים הקימו פרופילי טוויטר חלופיים ותוקפים באמצעותם את טראמפ ומפרסמים את המידע שנאסר על הפרופילים הממלכתיים לפרסם.
Twitter is becoming the US government in exile.
— Max Dunbar (@MaxDunbar1) January 26, 2017
פייק ביבי נתניהו בפייסבוק מפיל בפח כלי תקשורת (ולא בפעם הראשונה) – ערוץ 10 פרסם – תגובה שלו במקום תגובה של נתניהו האמיתי.
הפוסט עם העירום שבגללו גוגל סגרו לי את הפרסומות בבלוג.
פודקאסט מומלץ: התסכית Life After
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
-
לאחרונה בחדר 404
-
ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות האחראי על האינטרנט בגלצ
-
שליחות קטלנית בלי ביטוח רפואי האחראי על האינטרנט בגלצ
-
ה-NFL מזייפים את אלישה קיז, קנדה אייר מאשימים את הצ’טבוט ומפסידים האחראי על האינטרנט בגלצ
-
שתיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
-
איך מדרגים בעברית?
- שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
-
זום מסתבכת עם העובדים והמשתמשים האחראי על האינטרנט בגלצ
- אילן מאסק ממשיך לחטוף יוזרים בטוויטר
- ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
- פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
- תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
-
זעם נגד תרגום המכונה האחראי על האינטרנט בגלצ
-
מתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים האחראי על האינטרנט בגלצ
-
תיק-תק לחסום את טיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
-
זו תרבות ביטול על כלום האחראי על האינטרנט בגלצ
-
ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות
