תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
בעל בית הקפה התל-אביבי נינה סילק את השחקנית, הדוגמנית ופרזנטורית ההפיכה המשפטית נטלי דדון בגלל תמיכתה בהפיכה, כשהוא מכנה אותה “פרחה”, כך לטענתה בסרטון אינסטגרם שמתעד חלק מהשיחה. על פניו מדובר בעבירה על החוק נגד אפליה, שאוסר על בעלי עסקים להפלות לקוחות. אולם אם מוביל ההפיכה ח”כ שמחה רוטמן, חברתו למפלגת הטרלול הרגרסיבי אורית סטרוק ומפלגת הדרת הנשים “יהדות התורה” יקבלו את מבוקשם, החוק יאפשר להפלות אנשים על בסיס מניעת פגיעה באמונה דתית.
האם נטלי דדון סורבה להיכנס לבית קפה בת"א בגלל הדעות הפוליטיות שלה?@natalydadonn pic.twitter.com/8rUPzhSboG
— 🟢or keren (@Wq0oQJmUSfZunt5) April 30, 2023
בתגובה לסילוקה של דדון, החליטו כמה מהמתגלצ’ים לבצע מתקפת שנמוך דירוג על בית הקפה – הענקת דירוג נמוך בפלטפורמות החברתיות, לעתים בליווי דברי הסבר. אלא שחלקם תוקפים את בית הקפה הלא-נכון, “נינה קפה בחגור”. נינה קפה בחגור משיבים לביקורות הגולשים, מבהירים שהם לא בית הקפה האמור ומבקשים מהם למחוק את הדירוגים הנמוכים.
יעילות מתקפות שנמוך דירוג מוטלת בספק, משום שהיא מחייבת שהלקוחות הפוטנציאליים יבדקו דירוג לפני שהם פוקדים את המקום. לפי המתגלץ’ בועז ארד, בית הקפה התל-אביבי מדורג נמוך כבר מזמן, והוא הציג דירוגים נמוכים וביקורות זועמות שפורסמו לפני 7 חודשים ושנה. “ברוכה הבאה למועדון, נטלי”, כתב ארד. “בפעם הבאה מומלץ להציץ בביקורות בגוגל”.
אז מתברר שבית הקפה שסירב לנטלי דדון כניסה הוא קפה נינה בשבזי. ברוכה הבאה למועדון, נטלי. בפעם הבאה מומלץ להציץ בביקורות בגוגל. pic.twitter.com/vggBnZtsQo
— Boaz Arad 博雅 (@aradboaz) April 30, 2023
אומת הרשת הישראלית ביצעה בעבר מתקפות שינמוך דירוג על רשת אגאדיר בגלל קמפיין סקסיסטי, ההמבורגריה איוו בגלל ההתעללות שבתעשיית הבשר, והשרה מירי רגב שהעלילה על “שוברים שתיקה” שהם מורידים לה את הדירוג וביקשה מהמתגלצ’ים להעלותו, מה שכמובן גרם לכך שהדירוג שלה ירד עד ל-1.7 מתוך 5 כוכבים והיא נאלצה להסיר את האפשרות לדרג אותה.
זעם נגד תרגום המכונה 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
🎧 ארכיון “האחראי על האינטרנט” בכל הפלטפורמות 🔊
תרגום מכונה של בינה מלאכותית הוא כלי שימושי עם פוטנציאל נזק – דחיית בקשת מקלט של פליט, מעצרי שווא, טעויות רפואיות ועלבון לא-מכוון שהוביל לרצח
המשך קריאהמתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
🎧 ארכיון “האחראי על האינטרנט” בכל הפלטפורמות 🔊
חדשות באזפיד נולדו כקטגוריה באתר הממים והליסטיקלז באזפיד לפני 12 שנה, הפכו לכלי תקשורת רציני ואפילו הביאו פוליצר. עכשיו הם נסגרים. אנחנו מדברים על כך עם העיתונאית טל שניידר מ”זמן ישראל”, שזכתה גם לבקר במשרדי ההייטק של באזפיד בימיו הגדולים.
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל go@podcasti.co או בטלפון 051-562-6638, או בקרו באתר Podcasti.co לפרטים נוספים
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30~ בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 
אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 
תיק-תק לחסום את טיקטוק 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
🎧 ארכיון “האחראי על האינטרנט” בכל הפלטפורמות 🔊
סיינפלד על סיינפלד
בפינה הקודמת דיברנו על “כלום, לנצח”, סדרת AI אינסופית שהיא פארודיה על “סיינפלד”. ג’רי סיינפלד הגיב על הסדרה באחת ההופעות שלו:
@evilest_guy pretyy cool #fyp #seinfeld #jerryseinfeld #aiseinfeld #GetCrackin ♬ original sound – chris
תיק-תק לחסום את טיקטוק
בראיון לישי שנרב ומורן אזולאי קרא ח”כ אלמוג כהן (עוצמה יהודית) לסגור את טיקטוק לערביי מזרח ירושלים במסגרת המלחמה בהסתה הפלסטינית. רן בר-זיק הסביר לו בטוויטר שזה לא עובד ככה, ופרסם בדה-מרקר הסבר מפורט ומדריך עקיפה באמצעות כלי העקיפה המתוחכם VPN.
בפינה דיברנו עם גיא זומר, מייסד עמותת התמנון להנגשת מידע ציבורי, על אמצעי חסימת האינטרנט של המדינה, הפיקוח המשפטי עליהם ויעילותם.
הראיון עם ח”כ אלמוג כהן בוויינט
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל go@podcasti.co או בטלפון 051-562-6638, או בקרו באתר Podcasti.co לפרטים נוספים
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30~ בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי
📺 זו תרבות ביטול על כלום 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
🎧 ארכיון “האחראי על האינטרנט” בכל הפלטפורמות 🔊
טכנולוגיה חדשנית יצרה תוכנית מהניינטיז עם גרפיקה מהאייטיז. “כלום, לנצח”, סיטקום בינה-מלאכותית ברוח סיינפלד, אמור היה להיות משודר עד סוף העולם. אבל אז הוא נפל קורבן לטעות תכנותית ולתרבות הביטול, ונחשף ככלי טכנולוגי נוצץ וחף מכל אמירה \\ ג’וני זילבר, עידו קינן
🧑🎨 תביעה מלאכותית 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
🎧 ארכיון “האחראי על האינטרנט” בכל הפלטפורמות 🔊
בחודשים האחרונים מציפים את הרשת תמונות שסונתזו על ידי כלי בינה מלאכותית כמו דאל-י, שמעוררים אצל אמנים חשש למשלח ידם. שלוש אמניות אמריקאיות חידדו את הטענה כשהגישו תביעה ייצוגית נגד שלוש מפעילות בינות מלאכותיות כאלו, בטענה שאלו “כלי קולאז’ של המאה ה-21 שמפירות זכויות של מיליוני אמנים”. אנחנו מדברים על כך בפינה עם עו”ד ורד חורש, המתמחה בבינה מלאכותית.
האמניות שרה אנדרסן, קלי מק’קרנן וקרלה אורטיז הגישו בינואר תביעה בבית המשפט המחוזי של צפון קליפורניה נגד מידג’רני שמפעילה בינה בשם זהה, דיוויאנט-ארט של וויקס שמפעילה את DreamUp, וסטביליטי AI שמפעילה את סטייבל דיפיוז’ן. הטענה שלהן אינה על התוצרים של התוכנות, אלא על מקורות ה”השראה” – יצירות של השלושה ושל אמנים רבים אחרים, ששימשו לאמן את הבינות המלאכותיות האמורות, בלי רשותם של האמנים ובלי לשלם להם על השימוש. תביעה דומה הוגשה באותו חודש בלונדון על ידי גטי אימג’ז, שטוענת שסטביליטי AI הבריטית גירדה מיליוני תמונות מהמאגרים של גטי כדי לאמן את הבינה המלאכותית שלה.
מת’יו באטריק, טיפוגרף ואחד מהאנשים שעומדים מאחורי התביעה של שלוש האמניות, הגיש בנובמבר 22′ תביעה בבימ”ש פדרלי בסן פרנסיסקו על הפרת זכויות היוצרים ב-CoPilot של גיטהאב, כלי ב”מ שמג’נרט קוד תוכנה בהתבסס על למידה של קוד של מתכנתים שמאוחסן בגיטהאב. התביעה הוגשה נגד גיטהאב עצמה, חברת האם שלה מיקרוסופט ו-OpenAI, חברת הב”מ שמפעילה את OpenAI Codex, שעליו מבוסס קופיילוט.
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל go@podcasti.co או בטלפון 051-562-6638, או בקרו באתר Podcasti.co לפרטים נוספים
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30~ בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי
Ceci n’est pas une chanson de Nick Cave 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
🎧 ארכיון “האחראי על האינטרנט” בכל הפלטפורמות 🔊
בינה תשיר לנו סולו
המוזיקאי פאטן (Patten) הוציא סינגל ראשון, FLY, מאלבום בשם Mirage FM שיצא באפריל הקרוב. האלבום כולו מורכב ממוזיקה שסונתזה על ידי הבינה המלאכותית Riffusion לפי פרומפטים מילוליים שהוא הכניס אליה.
שיר קייב עובר ושב
מעריץ בשם מארק שלח לניק קייב שיר בסגנון שלו, שנכתב על ידי הבינה המלאכותית הלוהטת צ’אט-ג’יפיטי. הנה טעימה:
Verse 1:
In the depths of the night, I hear a call
A voice that echoes, through the hall
It’s a siren’s song, that pulls me in
Takes me to a place, where I can’t begin
Chorus:
I am the sinner, I am the saint
I am the darkness, I am the light
I am the hunter, I am the prey
I am the devil, I am the savior
קייב פחות התחבר, וכתב לו למה:
מאז השקתה בנובמבר אשתקד, אנשים רבים, רובם אפופי התלהבות עם איזושהי התפעלות אלגוריתמית, שלחו לי שירים “בסגנון ניק קייב”, שנוצרו על ידי צ’ט-ג’יפיטי. […] די לומר שאני לא חש את אותה התלהבות מהטכנולוגיה הזאת. אני מבין שצ’ט-ג’יפיטי עדיין בחיתוליה, אבל אולי זו האימה המגיחה מ-AI – שהיא תמיד תהיה בחיתוליה, מאחר שתמיד יהיה לה לאן להתפתח, והכיוון תמיד יהיה קדימה, ותמיד מהר יותר. לא ניתן יהיה להחזירה לאחור, או להאט אותה, בעוד היא מובילה אותנו לעתיד אוטופי, אולי, או ההשמדה המוחלטת שלנו. מי יכול לדעת איזה מהם? אבל אם לשפוט לפי השיר הזה “בסגנון ניק קייב”, זה לא נראה טוב, מארק. האפוקליפסה כבר בדרך. השיר הזה דפוק.
[…]
שירים נולדים מתוך סבל, ובזה אני מתכוון שהם מבוססים על המאבק האנושי המורכב והפנימי של היצירה ו, עד כמה שידוע לי, אלגוריתמים לא מרגישים. נתונים לא סובלים. לצ’ט-ג’יפיטי אין ישות פנימית, היא לא היתה בשום מקום, היא לא סבלה דבר, לא היתה לה החוצפה לגשת אל מעבר למגבלותיה, ולפיכך אין לה יכולת לחוויה טרנסצנדנטית משותפת, מאחר שאין לה מגבלות להתעלות מעליהן. התפקיד המלנכולי של צ’ט-ג’יפיטי הוא שנגזר עליה לחקות והיא לעולם לא תוכל לחוות חוויה אנושית אותנטית, לא משנה כמה החוויה האנושית תהפוך בלתי מוערכת או חסרת חשיבות עם הזמן.
אנחנו מדברים בפינה עם הדיג’יי, בלוגר “עונג שבת” ושדרן גלגלצ גיא חג’ג’, שדווקא כן התחבר. לא לשיר הספציפי, אבל לבינה מלאכותית ככלי שעוזר למוזיקאים ליצור: “אני באמת חושב על צ’ט-ג’יפיטי ככלי עזר לכתיבת שירים, כמו אוטוטיון. אמנים ותיקים כמו ניק קייב לא יסכימו להשתמש באוטוטיון. הם יגידו שזה מזוייף וזה סינתטי וזה לא הקול האנושי האמיתי ורק קול אנושי אמיתי ירטיט לך את הנשמה ותתחבר אליו ברמה האנושית בלה בלה בלה. כל האתוס הישן הזה של מה זה אותנטי ומרגש, שהוא פשוט לא כ”כ רלוונטי לדורות חדשים של מוזיקאים, במיוחד במיוחד ראפרים. ואני חושב שאנחנו נראה הרבה מאוד שימוש בצ’ט-ג’יפיטי, גם סמוי וגם גלוי, בקרב דורות צעירים יותר, נוכחיים, של מוזיקאים. ואני לא חושב שבעיניי הקהל שלהם זה ייחשב לא-אותנטי או לא-מרגש. כי זה מה שאנחנו חווים היום. זאת אומרת, אנחנו חווים את העולם גם דרך טכנולוגיה וגם דרך פילטרים וגם דרך סינתזה. וזה לא לא-אותנטי או לא-מרגש”.
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל go@podcasti.co או בטלפון 051-562-6638, או בקרו באתר Podcasti.co לפרטים נוספים
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30~ בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי
שיחה על ג’יפיטפוט 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
🎧 ארכיון “האחראי על האינטרנט” בכל הפלטפורמות 🔊
ChatGPT הוא יישום מעורר התפעלות של צ’ט עם בינה מלאכותית שהוציאה חברת OpenAI, שאחראית גם על מחולל התמונות הבינ”מי דאל-י. אבל הוא לא באמת מבין אותנו – ואפילו לא את התשובות שהוא נותן. דיברנו על כך עם ד”ר יובל פינטר, חוקר עיבוד שפה טבעית באוניברסיטת בן-גוריון.
אחת
הוויראליות של צ’ט-ג’יפיטי נובעת מהתוכן הרב שהוא מייצר לאומת הרשת, על התשובות המשכנעות והגליצ’ים המצחיקים שלו. המם דה-ז’ור סביבו הוא לבקש מהבוט מתכונים ולנסות לבשל אותם, כפי שעשה הבשלן הוולוגר בן שי:
כמובן שלא התאפקתי וראיינתי את צ’ט-ג’יפיטי עבור הפינה. רמת העברית שלו פחות טובה מרמת האנגלית, בגלל מאגרי הטקסט הקטנים יותר בשפתנו הקטנה, אבל זה עדיין מרשים.
אני מדבר בפינה בגלצ הערב על ChatGPT עם יובל פינטר. יש לך משהו למסור למגיש, עידן קוולר?
צ’טג’יפיטי: “שלום! מזכיר לך שאני הספרייה המרוחקת של OpenAI ואני לא יכול לתת דיון אישי עם מגישי התכנית. אני מזמין אתה לשאול כל שאלה או לדון על הנושא שאתה מעוניין בזה. אני יכול לתת פרטים כלליים על הנושא או לענות על שאלות כלשהן שיתווספו”.
השאלה היא אם ChatGPT מבין את השאלות שאני שואל ואת התשובות שהוא נותן, או שזה הכל עובד על סטטיסטיקות על מאגרי טקסט עצומים
צ’טג’יפיטי: “ChatGPT הוא מודל לטכנולוגיות הנקראות “תכנות מדעי השפה” או “תכנות מדעי הדפדפן” (NLG), שנועדו לתת תשובות בטכנולוגיות השפה האנגלית באמצעות ניתוח מאגרים גדולים של טקסט. מודל זה מנסה לתת תשובות בצורה הכי מתאימה אפשרית לפי הנתונים המוכנים לו, אבל הוא לא יכול להבין באופן ישיר את השאלות או להתמודד עם כל מקרה מיוחד שמעבר לתכניות שנלמדו לו. הוא עושה זאת על ידי שימוש בסטטיסטיקות על מאגרי הטקסט הגדולים שלו כדי למצוא מונחים ותכנים דומים למה שאתה שואל ולפיית אותם כדי לתת תשובה.
“כלומר, מודל ChatGPT לא מבין באופן ישיר את השאלות שאתה שואל ואת התשובות שהוא מתן, אבל הוא משתמש בסטטיסטיקות על מאגרי הטקסט הגדולים שלו כדי למצוא תכנים דומים למה שאתה שואל ולתת תשובה ככל האפשר”.
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל go@podcasti.co או בטלפון 051-562-6638, או בקרו באתר Podcasti.co לפרטים נוספים
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30~ בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי
תחזיות ל-2023 שנכתבו ב-1923 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
🎧 ארכיון “האחראי על האינטרנט” בכל הפלטפורמות 🔊
סרטן גרורתי ושנה טובה!
שנה טובה למטופלי ה-NHS, שירות הבריאות הממלכתי של בריטניה, שספק חיצוני שלה חווה השנה מתקפת כופרה, שגרמה לפגיעה חמורה בתפקוד שירותי החירום הרפואי במדינה. ושנה טובה במיוחד למטופלי מרפאת משפחה בדונקאסטר שבבריטניה, ששלחה להם אבחון של סרטן ריאות אגרסיבי עם גרורות, וביקשה שימלאו טופס שחולים סופניים מגישים כדי לקבל הטבות שונות. הבי.בי.סי מדווח שרק כשעה מאוחר יותר קיבלו המטופלים הודעת התנצלות שבה נאמר שההודעה נשלחה בטעות, וכי “ההודעה שלנו אליכם אמורה הייתה להיות ‘אנחנו מאחלים לכם חג מולד שמח ושנה טובה. במקרה חירום אנא התקשרו ל-NHS [במספר החירום] 111′”.
1923 ← 2023
אוסף תחזיות ל-2023 שנכתבו ב-1923 (נאספו על ידי מארק ג’יי. פרייס ב”אקרון ביקן ג‘ורנל” וסטיבן למונגלו בטוויטר).
ביולוגיה
מקור לא ידוע: “גוף האדם יהיה נטול מסתורין. צילומים כירורגיים, שיתקדמו ממכונות הרנטגן הגסות, יחשפו, דרך מצלמות מגדילות עוצמתיות, את הפגם או ההפרעה ולו הקטנים ביותר בכל איבר או ס”מ של עצם. סרטן, שחפת, שיתוק ילדים, אטקסיה תנועתית וצרעת יוכחדו”.
ד”ר יוג’ין לימן פיסק, מומחה לאריכות ימים: “עד 2023, תוחלת החיים הממוצעת של אדם תוכל לגדול ל-100 שנים. במקרים ספציפיים היא תוכל לגדול ל-150 שנה, אולי 200. […] גיל הנעורים עשוי להתרחב ב-30 שנה, והיכולת של אדם לעבוד תימשך עד שהוא בן 70 או 80. המראה הפיזי של בני אנוש עשוי גם הוא לעבור שינוי במידת מה”.
מרגרט סנגר, מחנכת מיניות, טובעת המונח “birth control” (פיקוח ילודה), אקטיביסטית פיקוח ילודה ומייסדת קליניקת פיקוח הילודה הראשונה בארה”ב: “אמצעי מניעה יהפכו לחלק מהחינוך לבריאות והיגיינה. נשים במיוחד יהיו נלהבות לדרוש זאת. הן יבינו שזה יסוד לחירות והתפתחות אינטלקטואלית עבורן. נשים לא יכולות לרשום התקדמות אמיתית היום כל עוד הן רדופות על ידי החשש מהריון בלתי רצוי”.
יותר חשמל פחות עמל
ארצ’יבלד מ’ לואו, פיזיקאי, מהנדס וממציא בריטי: “שעונים ציבוריים וככל הנראה שעוני-היד שלנו יישארו מכוונים באלחוט, ובאותה דרך נוכל להתעורר בכל שעה שבה נרצה לקום”.
הרברט קאופמן, עורך דעות בעיתון: “הרבה לפני שהפחם יאזל, הצורך יביא למציאת חלופה מוצלחת יותר איפשהו באטמוספירה. לאדם אין מושג קלוש לגבי הכוחות 50 רגל [כ-15 מטר] מעל לראשו”.
ד”ר צ’ארלז סטיינמץ מניו יורק חזה (1, 2) שבזכות החשמל, בני האדם לא יעבדו עוד בעבודה פיזית ב-2023: “100 שנה מהיום, ה’בטלן’ יגיע למצבו הרצוי. רק ארבע שעות עבודה ביום, ורק 200 ימים בשנה יהיו מנת חלקה של האנושות, בעוד מנועי הייצור העצומים יופעלו בכפתורי לחיצה ומתגים”. “לא תהיה עוד עבודה שחורה ארוכה ושוברת גב, ואנשים יעבדו לא יותר מארבע שעות ביום. […] בשאר הזמן, נוכל ללכת בעקבות הנטייה הטבעית שלנו. […] שעות הפנאי יתמלאו בהסחות פרודוקטיביות שיספקו את האינסטינקטים הייחודיים של הפרט”. כל הערים יהיו נקיות מאשפה ומעשן.
תקשורת ותחבורה
הרברט קאופמן: “שנת 2023 לא תראה מסילה, קטר, משאית ממונעת, כבל תת-ימי, וקו טלגרם בשימוש בשום מקום. התחבורה והתקשורת עולות למעלה, וכשהן יוקמו שם כראוי הן יקבלו את האנרגיה הנדרשת מתחנות כוח ששמשות ופלנטות הטעינו מאז שהשמיים התפשטו”.
מקור לא ידוע: “עד 2023, אדם יוכל לשאת עמו מקלט קטן, שאינו גדול יותר מהמצלמה הפוטוגרפית של ימינו, ויוכל לא רק לשמוע את שידורי הממשלה, אלא גם לתקשר עם חברים במרחקים ניכרים, ייתכן שאפילו 100 מייל [כ-160 ק”מ]. אדם יוכל בקלות לטלפן לאשתו להודיע שהוא לא יגיע לארוחת ערב, והיא תוכל גם כן לדבר איתו, בעודו הולך ברחוב. כמובן שתהיה חייבת להיות אסדרה, כדי להימנע מרעש של דיבור המוני, שייגרם בגלל שהמון אנשים ירצו לדבר עם אחרים בו-זמנית”.
ארצ’יבלד מ’ לואו חזה שאיש עסקים לונדוני “בעוד מאה שנה יוכל לשוחח בנוחות בטלפון שיהיה שמיש במכוניתו, ביתו או ברכבת. הוא לא ישמע קול צייצני ששואל ‘מה?’ כל כמה דקות. ככל הנראה הוא יוכל לראות את האיש שאיתו הוא מדבר, ואם ירצה, לרשום הערות שניתן יהיה לקרוא מיידית בספר שנמצא במרחק מיילים משם. […] מהירות הרכבות התחתיות תוגבר, בעוד מטוסים יהיו הרבה יותר מהירים כך שהמאמצים שלנו היום ייראו כמו אלו של הדיליז’נס הישן. שירות אווירי ינחית אנשים מכל רחבי העולם – לא בנקודה כלשהו 6 מייל מהעיר, אלא ישירות על ראש המלון על גג ברחוב מקורה”.
מקור לא ידוע: “האנשים שיחיו בארה”ב ב-2023 יביטו למעלה ויראו את השמיים מלאים בסוגים שונים של כלי תעופה עפים לאורך מסלולים או אוטוסטרדות מסודרים היטב. היכן שרואים רק ספינת אוויר מזדמנת עכשיו, בעוד מאה שנה יהיו מאות באוויר, כולם עסוקים במלאכות מסחריות. לא רק זאת, אלא שעד 2023 ייתכן שכלי התעופה יונעו לא על ידי מנועים, כמו היום, אלא על ידי רדיו, כמעט בלי מגבלות של מהירות ומרחק”.
מסחר
מקור לא ידוע: “עד 2023 לא יהיו קניונים בין ניו יורק לסן פרנסיסקו. הקונצרנים של פיטסבורג ולונדון יקליטו, על סרטים מדברים, הזמנות מסוחרים בפקינג, וספינות משא אוויריות של 1000-מייל-בשעה יבצעו משלוחים של טובין לפני השקיעה. טלפוני רדיו בגודל שעון-יד יחברו את כולם בתקשורת לקצוות תבל”.
בידור ותרבות
הבמאי ד’ וו’ גריפית’: “ספריות ראינוע [motion picture] יהיו שכיחות כמו ספריות פרטיות – ואפילו יותר”. “אני לא רואה את האפשרות של שידור מיידי של פעילות חיה למסך תוך 100 שנה. חייב להיות מדיום שבו ניתן יהיה לגבש את הקוהרנטיות הדרמטית, והתוצאה המשוכללת תיוצב לפני שהמסך יורשה לתפוס את תשומת הלב של הציבור”. הסרטים המדברים ישוכללו ואולי אף יישכחו עד אז, כי “העולם כבר יהיה רגיל לתמונות כך שמילים לא יהיו חשובות כמו שהם עכשיו”.
שיוויון מגדרי
אליס פוט מקדוגל, מסעדנית בעלת חברת קפה בניו יורק חזתה שנשים ינהלו את רוב העסקים בעולם ב-2023. “אני לא מתיימרת לחזות מה הגברים יעשו. מישהו צריך לעשות את עבודות הבית, אני מניחה, ואם הנשים עסוקות, הגברים יצטרכו לעשות זאת. אבל אולי עד אז, ממציאים ישחררו את האנושות מעבודות שחורות ברמה כזו שזה יהיה די קל לגברים”.
העיתון The Columbus Daily Advocate בקנזס: “עד שנת 2023, נאמר שהנשים ינהלו את כל העסקים במדינה. אבל אז כבר לא יישארו עסקים לנהל, אם לשפוט לפי הקצב שבו אנחנו שורפים דלק ב-1923”.
מלחמה
ארצ’יבלד מ’ לואו חזה שלאומות הנלחמות ב-2023 יהיו נשקים כמו סילוני מים טעונים חשמל להרוג חיות; שליטה אלחוטית בטנקים, מטוסים, ספינות וצוללות; מטוסי תובלה גדולים עם מהירות מדהימה; טילים נשלטים חשמלית שיוכלו לחסל מטוסים; “עיניים” ו”אוזניים” של רדיו לריגול אחר אויבים ממרחק אלפי מייל; תעמולה שתטיל טרור באומות יריבות דרך מקלטים אלחוטיים; ואולי טלפתיה מנטלית ממרחקים גדולים.
ג’ורג’ אדוארד לינדון ג’ונייר, עיתונאי: “מוות מהיר מאור, שקט וחמקן כמו צלה של מחשבה, ירכב על כנפי הרדיו להשמיד אומות בפרק זמן של נשימה בודדת”.
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל go@podcasti.co או בטלפון 051-562-6638, או בקרו באתר Podcasti.co לפרטים נוספים
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30~ בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי
👯♀️ מערכת זיהוי פנים חשפה את פרצופו האמיתי של תאגיד הבידור 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
רדיו סיטי מיוזיק הול ומדיסון סקוור גרדן משתמשים במערכת זיהוי פנים למנוע כניסה של עו”דים מפירמות שמייצגות תובעים נגדם
🎧 ארכיון “האחראי על האינטרנט” בכל הפלטפורמות 🔊
קלי קונלון לקחה את בתה בת ה-9 וכמה מחברותיה למופע ברדיו סיטי מיוזיק הול בניו יורק, במסגרת טיול חג-ההודיה של שבט הצופות (Girl Scouts). קונלון ובתה העבירו את כרטיסיהן לסריקה ואז עברו דרך גלאי המתכות. אז ניגשו אל קונלון-האם שני מאבטחים, ביקשו ממנה להציג תעודה מזהה ומנעו ממנה להיכנס בטענה שהיא נמצאת ברשימה של עורכי דין מסורבי כניסה.
הסיבה לחרם אינה בטחונית אלא משפטית – קונלון עובדת בפירמת עוה”ד דייוויס, ספרסטין וסולומון, שמעורבת מזה מספר שנים בתביעת נזקי גוף נגד מסעדה שכיום נמצאת בבעלות MSG (מדיסון סקוור גרדן אנטרטיינמנט), שמחזיקה גם במותג הרוקטס ובאולם הרדיו סיטי מיוזיק הול. זאת למרות שקונלון עצמה לא מעורבת באותה תביעה. היא סיפרה שעו”דים נוספים מהחברה ואנשים אחרים נחסמו גם הם מלהיכנס לאולם. בתגובה לחסימה של קונלון מסרה החברה כי זו המדיניות שלה, משום ש”הליכים משפטיים יוצרים במהותם סביבה לא רצויה”, וציינה כי “כל עורכי הדין המושפעים מהמדיניות קיבלו הודעה עליה, כולל דייוויס, ספרסטין וסולומון, שקיבלו הודעה פעמיים”.
מטרידה לא פחות היא הדרך שבה האבטחה של MSG זיהתה את קונלון. היא מספרת שכשהמאבטחים ניגשו אליה, היא שמעה במכשירי הקשר או באינטרקום שהם מחפשים “אישה עם שיער כהה ארוך וצעיף אפור”. לעדותה בראיון ל-NBC ניו יורק, “הם ידעו את שמי לפני שאמרתי אותו. הם הכירו את החברה שאני עובדת בה לפני שאמרתי להם”. קונלון חושדת ש-MSG השתמשו במערכת זיהוי פנים לאתר אותה – “אני מאמינה שהם אמרו ש’הזיהוי שלנו איתר אותך'”.
קלי קונלון בראיון ל-NBC ניו יורק
בהתאם לחוק הפרטיות הביומטרית של העיר ניו יורק מ-21′, MSG תלתה במתחם שבו חסמה את קונלון שלטים שמיידעים את הציבור שהאבטחה עושה שימוש במערכות זיהוי פנים. החברה משתמשת במערכות כאלו לפחות מ-2018, אז נחשף בני”ט שימוש בהן בכניסה לטקסט פרסי הגראמי במדיסון סקוור גרדן. אבל האדם הסביר יניח שהמטרה היא מניעת מהומות, גניבות ופיגועים – ולא חסימת עו”ד, מתועבים ככל שיהיו.
MSG נמצאת בבעלות משפחת השפע דולן, ומחזיקה במתחמי אירועים נוספים, שבהם המדיסון סקוור גרדן ותאטרון הביקן, ובשליטה על קבוצות הכדורספורט ניו יורק ניקס וניו יורק ריינג’רז. החברה מחרימה עו”דים מחברות שמייצגות בתביעות נגדה לפחות מאז יוני השנה, אז שלחה הודעה על החרם לעו”דים שמעורבים בתביעה נגד מיזוג MSG עם חברה אחרת. השופטת בתיק המיזוג קראה למדיניות הזאת “הדבר הכי מטומטם שאי פעם קראתי”. בתביעה שהגישו עו”דים מהמיזוג פסק שופט בית המשפט העליון של ניו יורק שהחברה רשאית להימנע ממכירת כרטיסים לאנשים מסויימים, אך לא למנוע מהם להיכנס לאירועים אם הצליחו לקנות כרטיסים בדרכים אחרות. השופט כתב [פדף] שמותר לחברה “לבטל כרטיסים” כל עוד לא הוצגו בכניסה לאירוע, ו-MSG רואה בזאת אישור להמשיך במדיניות הנוכחית.
“לקחת אמא, להפריד אמא מהילדה שלה וילדות צופות אחרות שהיא משגיחה עליהן – ולעשות את זה בתואנה של הגנה מפני חשיפת מידע בהליך משפטי – זה אבסורד”, אמר ל-NBC ניו יורק עו”ד סם דייוויס, שותף בכיר בפירמה שקונלון עובדת בה. “העובדה שהם משתמשים בזיהוי פנים לעשות זאת היא מפחידה. זה לא-אמריקאי לעשות את זה”. בראיון לניו יורק טיימס הוא הוסיף: “זה אקט דיסטופי ומזעזע של דיכוי”.
“המתחמים שלנו הם יעדים ברחבי העולם, וחלקם יושבים בצמתי תחבורה מרכזיים בלב ניו יורק”, מסרה MSG בתגובה לפרשה. “מאז ומעולם הבהרנו לאורחים שלנו ולציבור שאנו משתמשים במערכת זיהוי פנים כאחד מהכלים שלנו לספק סביבה בטוחה ומאובטחת, ואנחנו נמשיך להשתמש בה להגן מפני כניסתם של אנשים שאסרנו עליהם להיכנס למתחמים שלנו”.
תומכי קפיטליזם המעקב נוהגים להצדיק את השימוש באמצעי מעקב ואבטחה פולשניים בכך שהם שומרים עלינו מפני מתקפות טרור. התגובה של MSG, שפורטת על הפחד ממתקפה כמו 9/11, אומרת בקול רם את החלק השקט: האמצעים יופעלו גם נגד יריבים משפטיים ועסקיים, כי עצם נוכחותם מסכנת את הבטיחות והבטחון של שאר המבקרים.
לאויב יש פנים
בתגובתה הרשמית לסיפור, MSG לא אישרה במפורש, אך גם לא הכחישה, שהשתמשה במערכת זיהוי פנים לחסום את קונלון. אבל תקריות קודמות מחזקות את החשד שזה בדיוק מה שעשתה.
באוקטובר הלכה ברברה הארט עם בעלה לחגוג את יום נישואיהם בהופעה של ברנדי קרלייל במדיסון סקוור גרדן. השניים כבר ישבו במושביהם כמאבטחים ניגשו וביקשו שיתלוו אליהם, והודיעו להם שהם מסולקים מהמקום בגלל עבודתה של הארט בפירמת עוה”ד גרנט ואייזנהופר, שמייצגת תובעים בתביעה הייצוגית נגד MSG על המיזוג האמור לעיל (כמו קונלון, גם הארט אינה מעורבת בעצמה בתביעה נגד MSG). הארט סיפרה לרולינג סטון שסירבה לתת למאבטחים תעודה מזהה, אבל הם ידעו את זהותה, והזכירו שתמונתה מופיעה באתר הפירמה.
אלקסיס מג’נו הוא עו”ד בחברה שמייצגת תובע בתביעה נגד MSG, אך אינו מעורב באותה תביעה. בנובמבר הוא סולק גם כן ממתחם של MSG, אחרי שמאבטחים זיהו אותו – למרות שהכרטיסים לא נרכשו על שמו והוא לא הציג תעודה מזהה. אדם בחליפה עצר אותו על הדרגנוע במדיסון סקוור גרדן, בדרך למשחק כדורספורט של הניקס נגד הסלטיקס, שאל אותו אם הוא אלכסיס מג’נו ואמר שמנהל רוצה לדבר איתו. עובד אחר שנשא מצלמת גוף הודיע לו שהשיחה מוקלטת, והחל לחקור אותו. מג’נו שאל איך זיהו אותו, ולדבריו העובד השיב: “תפסנו אותך בזיהוי פנים”.
בהנחה ש-MSG אכן משתמשת במערכת זיהוי פנים לאתר ולחסום עו”דים מלהיכנס, היא היתה צריכה להשיג ולהזין למערכת את תמונותיהם. לא ידוע מאיפה החברה משיגה את התמונות, לא ידוע את מי עוד הכניסה למערכת (עובדים לא-משפטיים? התובעים עצמם? בני משפחותיהם וקולגות שלהם לעבודה? השופטים בתביעות?). לא ברור גם אם התמונות הוזנו למערכת המקומית של MSG או למאגרים הכלליים של ספק זיהוי הפנים (שאת זהותו החברה מסרבת לחשוף), והאם הם ישמשו לקוחות נוספים של ספקית זיהוי הפנים, או יימכרו לספקי זיהוי פנים אחרים.
הפירמה שבה מועסקת קונלון כבר הודיעה שתפעל נגד MSG דרך תנאי רשיון מכירת האלכוהול שלה במדינת ניו יורק, והשותף הבכיר דייוויס הוסיף בראיון לניו יורק פוסט: “אם אכן נתבע, אנחנו הולכים לתבוע כדי למנוע [ממנכ”ל MSG, ג’יימס דולן] שימוש בנשק הזה נגד הציבור. תהיה שם עילה לתביעה על פרטיות. אני חושב שהציבור צריך לדעת מה [דולן] עושה עם התמונות הללו מרגע שהוא מצלם אותן. [התביעה] תגיע לעומק העניין כי מישהו עם המניעים שלו לא צריך להיות נושא הדגל של העידן החדש הזה של פלישה לפרטיות. ברגע שאתה מתחיל להשתמש [בטכנולוגיה] למטרה אחרת מזו שאתה מציג לציבור – שזה בשביל הבטיחות שלהם – אנחנו רוצים לדעת לאילו מטרות נוספות אתה משתמש בה. האם אתה משתמש בה לעקוב אחרי אנשים שאתה לא אוהב? האם אתה משתף את המידע עם מישהו נוסף? האם אתה משתף אותו עם רשויות החוק? [דולן] צריך להיות ישר עם האורחים שלו”.
ב-MSG מסרו: “אנחנו בהחלט לא משתמשים בטכנולוגיית זיהוי פנים לרווח כספי כלשהו. המערכת לא שומרת תמונות של אנשים, למעט אלו שהודענו להם כבר שהם לא מורשים להיכנס למתחמים שלנו, או שהתנהגות פסולה קודמת שלהם במתחמים שלנו זיהתה אותם כסיכון בטיחותי”.
מה הקטע של עו”דים עם כובעי בייסבול וזקנים?
עו”ד אחד הצליח להתגבר על האיסור – לטענתו באמצעים לא-משפטיים. זה התחיל מאוהד הוקי שחטף אגרוף במשחק בגרדן, והגיש בסוף נובמבר תביעה נגד MSG באמצעות פירמת עוה”ד גרינברג, בטענה לרשלנות בכך שלא סיפקו אבטחה ראויה ואיפשרו לאיש שהיכה אותו להשתכר. ביום הגשת התביעה הודיע עו”ד של MSG לחמשת הפרקליטים במשרד גרינברג שהם לא מורשים להיכנס למתחמים של MSG.
שניים מהם, אלן גרינברג וג’וזף דהפאולה, תבעו את MSG בבית המשפט העליון במנהטן על החרם, בטענה שהוא פוגע בתדמיתם וירחיק לקוחות פוטנציאליים מפנייה לפירמה לנקוט בהליכים משפטיים נגד MSG. השניים החזיקו בכרטיסים להופעות במתחמי MSG – דהפאולה למופע כריסמס ברדיו סיטי וגרינברג למופע של ג’רי סיינפלד בביקן.
גרינברג השיג מבית המשפט צו מניעה זמני שאוסר על MSG למנוע ממנו כניסה למתחמים, והלך למופע של סיינפלד עם הצו בידו. אבל הוא לא נזקק לו. לדבריו, מערכת זיהוי הפנים לא זיהתה אותו משום שגידל זקן ולבש כובע בייסבול. אם הטענה הזאת נכונה, הבעיה של MSG גדולה הרבה יותר מכמה עו”דים ערמומיים, כי משמעותה היא שמערכת זיהוי הפנים שלה חסרת תועלת בפועל. אלא שמערכות זיהוי פנים קיימות כבר יודעות להתגבר על תחפושות פשוטות כאלו.
כנראה שהמציאות קרובה יותר למה ש-MSG מסרה בתגובה לניו יורק פוסט: החברה צייתה לצו הזמני שגרינברג השיג, ולכן “הוא לא היה פעיל במערכת זיהוי הפנים שלנו והיה מוזמן להיכנס לביקן. לא היה צורך שהוא ילבש תחפושת”. אבל גרינברג בכל זאת השיג משהו בתעלול שלו: הוא הוציא מהחברה הודאה בשימוש במערכת זיהוי הפנים לעקוב אחרי עו”דים.
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל go@podcasti.co או בטלפון 051-562-6638, או בקרו באתר Podcasti.co לפרטים נוספים
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30~ בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
