🤙 סירי, למה את לא מחייכת? 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

רוב העוזרים הדיגיטליים נבנו כעוזרות דיגיטליות, עם קולות נשיים. הן תוכנתו להגיב בסלחנות להטרדות מיניות. למה זה, והאם יש סיכוי לשנות את המצב?

דיברנו על כך עם נטע לברן, מנהלת מוצר ובעלת בלוג בתחום הבריאות הדיגיטלית, שבו כתבה על הנושא. לברן אמרה:

רוב הצוותים שעובדים על בינה מלאכותית מורכבים מגברים לבנים. מצאו שקולות של נשים יותר נעימים, ושקל יותר לבקש דברים כך. זה יוצר השפעה. אחת מהבעיות היא שהעוזרות הדיגיטליות הן לא נשים חזקות במיוחד. יש טענות לפיהן חמישה אחוזים מהבקשות מהן בעלות קונוטציה מינית. עד לפני שנה, רוב התגובות שלהן היו צחקוקים, או שהיו אומרות שהן לא מבינות. כשכינו אותן ‘שרמוטה’, סירי היתה אומרת שהייתה מסמיקה לו יכלה. עכשיו יש מיזם שמנסה לקדם שוויון בתחומי הבינה המלאכותית, שכולל סדנאות שמלמדות כיצד ללמד את העוזרות הדיגיטליות לענות בצורה יותר פמיניסטיות.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 📸 תמונת פודקאסט: נשים בלבוש מינימלי על עט משרדי באתר עליבאבא 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודה להדר בן יהודה על העזרה באיסוף הידיעות 🔧 הופק על ידי Podcasti.co – מפיקים פודקאסטים מעולים, בשיתוף אורבן פלייס


"האינטרנט: 50 השנים הראשונות", הרצאה של עידו קינן בטוקהאוס

הרצאה של עידוק – “אינטרנט: 50 השנים הראשונות”

עידו קינן בטוקהאוס: קיצור תולדות האינטרנט - 50 השנים הראשונות
עידו קינן 📸 מיכאל פרנקו

לפני חצי מאה התחברו חומרה, תוכנה ורעיונות, והאינטרנט נולדה לזוג מוזר – אמא אשת צבא ואבא היפי. האינטרנט רצתה שהמידע יהיה חופשי לכל מצד אחד, ושיוכל לעבור ברשתות גם במקרה של מתקפה אטומית מצד שני. היא התרועעה עם אנשי אקדמיה ואזרחים חופשיים, גיקים והאקרים ואנשי עסקים שרצו לשנות את העולם – כל אחד לכיוון שלו. היא יצאה מהמחשבים לסמארטפונים ומשם לאינטרנט של הדברים, כשהיא מתנסה במציאות מדומה ובינה מלאכותית. היא דיברה בטקסטים ובציוצים ובפוסטים ובאמוג’י ובגיפים. עכשיו היא רוצה להיות סינגולרית.

עידו קינן, עיתונאי, בלוגר ופודקאסטר תרבות דיגיטלית, שמסקר את האינטרנט כבר 20 שנה ועדיין מוקסם ממנה, ידבר על הכוחות שעיצבו את האינטרנט ואיך היא עיצבה מחדש את האנושות. כרטיסים אפשר להזמין כאן: bit.ly/net50yrs-Idok

📙 הספרים יפסיקו לעבוד 🔥 מיקרוסופט סוגרים את החנות ושורפים את כל הספרים הדיגיטליים שמכרו

מיקרוסופט לא יתנו לך לקרוא את הספרים הדיגיטליים שקנית אצלם. אבל אל דאגה – הכסף יוחזר :/ דיברתי על כך היום בתוכנית “מה שכרוך” עם מיה סלע ויובל אביבי.

באפריל 2017 השיקו מיקרוסופט חנות ספרים דיגיטליים. שנתיים לאחר מכן, באפריל 2019, הם הכריזו על סגירתה, כנראה בגלל כשלונה העסקי, והודיעו שהחל מתחילת יולי הספרים לא יהיו זמינים לקריאה.

מיקרוסופט יכולים היו להשאיר לקונים את הספרים שכבר רכשו, אלא שהספרים מוגנים בנז”ק (ניהול זכויות קניין, ובאנגלית DRM) למניעת פיראטיות. כדי לקרוא את הספר שקנית, צריך להתחבר לשרת ה-DRM של מיקרוסופט, שיאשר שהעותק נרכש ומותר בקריאה. סגירת החנות וסגירת השרת הופכים את הספרים לקבצים מוצפנים שאי אפשר לפתוח ולקרוא, ואינם שימושיים אפילו כמעצור לדלת או כחומר הסקה בחורף.

כמו בכל כך הרבה מקרים בעבר, גם במקרה של מיקרוסופט בוקס, נז”ק פוגע במי שרכשו את הספר והשתמשו בו בצורה לגיטימית (לגיטימי לשמור אצלך את הספר גם כשהחנות שמכרה לך אותו נסגרת; לגיטימי להשאיל ספר לחבר או לתת אותו במתנה; לגיטימי לשמור גיבוי של הספר למקרה שהמקור יינזק; לגיטימי לקרוא את הספר בכל פלטפורמה שבא לך ולא רק בזו שהחנות הכתיבה). כמו בכל כך הרבה מקרים בעבר, נז”ק לא פוגע בפיראטים, שמשיגים עותקים פרוצים ועושים בהם כרצונם.

גולגולת וספרים 📸 Dystopos (cc-by-nc)
גולגולת וספרים 📸 Dystopos (cc-by-nc)

הנזק של הנז”ק ושל המעבר מקניית ספרים/סרטים/סדרות/מוזיקה להחכרתם גדול יותר מעוגמת הנפש האופיינית ללקוחות מיקרוסופט. נז”ק מאפשר לחנות להעלים ספר שקניתם, כמו שאמזון/קינדל עשו עם 1984 (כמה פואטי שדווקא עם הספר הזה); למחוק ספרייה שלמה של לקוח כי ככה בא להם, כפי שאמזון/קינדל עשו; למנוע מכם להוריש את האוסף שלכם לילדיכם, כפי שאייטיונז יכולים לעשות; ולהעלים מהשוק תכנים כרצונם, כאשר העותקים היחידים שיישארו יהיו אלו שפיראטים הצליחו להפשיט מהנז”ק.

רוב דונהיו פרסם שרשור ויראלי על הסגירה, והפנה גם למאמר שמסביר איך מסירים את הנז”ק: “אני לא מעודד פיראטיות, אבל החובה המוסרית שלכם להיות סובלניים לנז”ק בדברים שקניתם היא אפס (אלא אם אתם חושבים ש’אתם קונים רשיונות לכל דבר’ זה מוסרי, ואז ממילא אי אפשר לגנוב שום דבר, אז אין בעיות)”.†† @raanraan שיתף מאמר נוסף בנושא.

קורי דוקטורו, פובליציסט טכנולוגיה וסופר מד”ב שמפרסם את ספריו בגירסאות נטולות נז”ק, כתב עם ההודעה על סגירת החנות וחסימת הספרים: “כשהייתי מוכר ספרים, שום דבר שעשיתי לא יכול היה להסתיים בכך שתאבדו את הספר שמכרתי לכם. אם התחרטתי שמכרתי לכם ספר, לא היתה לי הזכות לפרוץ אליכם הביתה ולגנוב אותו, אפילו אם השארתי החזר במזומן על הסכום ששילמתם”.


📻 האזנה לפרק המלא

🎼 המפץ הגדול, השוביניסטי והגיקופובי 🎙 שׁרת התרבות

האזנה לפרק

האם הסיטקום הגיקי-מדעי “המפץ הגדול”, שהגיע לסיומו, עשה שירות תדמיתי לגיקים, נשים ומדענים, או העצים סטריאוטיפים והאדיר שוביניזם ובריונות? עידו קינן מדבר על כך עם הילה פלג, מרצה בכנסי מדע בדיוני ודוקטורנטית במדעי המחשב.

הילה פלג 📸 פודקאסטי.קו

הערותוכנית

• הטור של חן חדד ב”הארץ” על ייצוג גברים גיקים ונשים מצליחות בסדרה “המפץ הגדול”

• הילה פלג בטוויטר

דוגמאות למיזוגיניה במפץ הגדול, ואחת חמורה במיוחד – שלדון מאלף את פני כמו כלבה

• אפרופו סיליקון ואלי – גם עליה עשינו פרק:

לגו המפץ הגדול 📸 Brickset (cc-by)

שׁרת התרבות הוא הסכת (פודקאסט) על תרבות רשת 🗣️ יוצר ומגיש: עידו קינן 🎛️ אפקטים/אינסרטים: המפץ הגדול, Parks and Rec, קומיונטי, פיוצ’רמה, גשם של פלאפל 🎵 מוזיקת פתיח וסגיר: N1N10DOH! (cc-by) 😇 השראה ושם התוכנית: אלה נובק 🔧 הופק על ידי Podcasti.co – מפיקים פודקאסטים מעולים, בשיתוף אורבן פלייס

👺 מפגינים מטרילים את דובר רה”מ החשוד בשחיתות 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🍗 ראש הממשלה חשוד בשחיתות וניגוד עניינים. המשטרה ממליצה להעמידו לדין, והוא מפטר את שר המשפטים. רבבות אזרחים מפגינים נגדו וקוראים לו להתפטר – וברשת מפנים את האש נגד דוברו הנאמן, שמהלל את המנהיג, משמיץ את המוחים ומסרב לנהל עמם דיון רציני. זה מה שקורה עכשיו בצ’כיה, והמפגינים נגד רה”מ אנדריי באביש פועלים נגד דוברו, ייז’י אובצ’צ’ק. ד”ר עינת אדר, מרצה לספרות אנגלית בצ’כיה, מספרת שהמוחים מטרילים את התגובות בדף הפייסבוק של הדובר, שעליו הכריזו כ”אתר לייפסטייל”:

הנה פוסט שלו שטוען שהמפגינים אתמול משתפים פעולה עם מזימה נגד קבוצת וישגראד, ושלוש תגובות עליו. הראשונה ממליצה על מתכון לצ’ילי קון קרנה, השניה משתפת תמונה מחופשת חורף בהרי הקרקונוש כדי לעודד אותנו בימים חמים אלו, והשלישית משבחת את האלכימאים של ימי הביניים שלמרות שהיה חסר להם ידע עדיין תיארו מולקולות בצורה די טובה.††††

גולשים מטרילים את הפייסבוק של ייז'י
גולשים מטרילים את ייז’י אובצ’צ’ק

בפוסט [אחד] ביקש מגיב עצות לגבי השאלה הבאה: הוא לכד נמייה שטרפה לו תרנגולת, והכין ממנה ציר למרק. האם זהו ציר עוף או ציר נמייה? כאשר גולש אחר התרעם שלא מתייחסים ברצינות לפוסט של הדובר, הציע לו המגיב לקנות ממנו ליטר שלם של ציר נמייה במחיר שלא ימצא בשום מקום אחר. סגנון התגובות הפך כ”כ פופולרי שהן גולשות גם לעמוד של רה”מ באביש עצמו.

🧧 האינטרנט בסין הוא מהמצונזרים בעולם, על ידי “חומת האש הסינית”, ספקי אינטרנט ממשלתיים צייתנים, חברות וארגונים כנועים ועובדי צנזורה ממשלתיים, שגם עוקבים אחרי הרגלי הגלישה של האזרחים. איך זה משפיע על הרצון של סינים לחפש מידע אסור? הוא פוגע בו, כך לפי מחקר שפורסם באמריקן אקונומיק ריוויו. החוקרים עבדו עם 1800 סטודנטים סינים, והעניקו לחלקם באופן אקראי חיבור בלתי מצונזר לאינטרנט, כדי לבחון את הגלישה שלהם במשך שנה וחצי.

מבין הסטודנטים שקיבלו חיבור לא מצונזר, רק 5% ניגשו לאתרים שמצונזרים על ידי הממשל, והמספר עלה רק לאחר שניתנו להם הנחיות ותמריצים. סטודנטים שנחשפו באופן עקבי לתקשורת זרה בלתי מצונזרת הפכו מודעים יותר לאירועים שאינם מדווחים בתקשורת הסינית, והיו פסימיים יותר לגבי עתידה הכלכלי של סין, וסקפטיים יותר לגבי הממשל הסיני. העברת מידע מצונזר הלאה לאנשים שיש להם חיבור מצונזר היתה משמעותית סטטיסטית אך נמוכה מאוד. מסקנת החוקרים היא שהצנזורה האינטרנטית הסינית עלולה להמשיך ולעבוד גם על כמות גדולה של אזרחים שמקבלים גישה לאינטרנט לא מצונזר.

🥶 המאבק נגד הריגול הביומטרי רושם עוד נצחון. סומרוויל, מסצ’וסטס היא העיר השנייה בארה”ב שאוסרת שימוש בטכנולוגיות זיהוי פנים במרחב הציבורי על ידי גופים מוניציפליים. תקנת האיסור המוחלט על מעקב פנים (Face Surveillance Full Ban Ordinance) התקבלה במועצת העיר סומרוויל ביום חמישי. קדמה לה סן פרנסיסקו, קליפורניה, שהעבירה חוק דומה לפני חודש, וצפויה להגיע אחריה אוקלנד, קליפורניה, שתצביע על חוק דומה בחודש הבא.

החוקים הללו לא מונעים מגופים פרטיים לעשות שימוש במעקב פנים, אולם בסומרוויל קיימת מאז 2017 חקיקה שמאסדרת שימוש במצלמות מעקב, ומחייבת את מפעיליהן לקבוע תנאי שימוש ופרטיות, לספק מידע על שיתוף הנתונים ולהגיש דוח שנתי על השימוש בהן.

🏳️‍🌈 ואצלנו בישראל, מאמר מעורר מחלוקת של פרופ’ יובל נח הררי מזהיר מפני ראקציה גלובלית נגד הקהילה הלהטבקית, שיכלול שימוש בטכנולוגיה מתקדמת נגדה:

השילוב בין טכנולוגיית המידע לבין ביוטכנולוגיה מוליד בימים אלו כלי מעקב חדשים שבקרוב יאפשרו לעקוב אחרי כל האנשים כל הזמן. לראשונה בהיסטוריה, כל משטר שירצה בכך יוכל לפקח על כל האזרחים 24 שעות ביום ולדעת לא רק מה אנחנו עושים, אלא אפילו מה אנחנו מרגישים.

[…]

השילוב בין טכנולוגיות חדשניות לאידיאולוגיות שמרניות עשוי להוליד משטרים טוטליטריים גרועים יותר מאלו שראינו אי פעם בעבר. גרועים יותר אפילו מאלו של המאה ה–20.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודה להדר בן יהודה על העזרה באיסוף הידיעות 🔧 הופק על ידי Podcasti.co – מפיקים פודקאסטים מעולים, בשיתוף אורבן פלייס

🚧 אתר “האתר בבנייה” הרשמי של מדינת ישראל – בבנייה

קיבלתי לינק לאיזה עמוד באתר ממשלתי ישראלי – ספציפית, אתר משרד המשפטים. העמוד לא קיים, וקיבלתי רידיירקט לדף שגיאה שאומר “הדף בתחזוקה. נשוב בקרוב”. מה שמעניין בדף הבנאלי הזה זו העובדה שהוא לא נמצא תחת אותו אתר ממשלתי, אלא בדומיין נפרד. ולא סתם דומיין נפרד – דומיין שמוקדש אך ורק לו. קבלו את underconstruction.gov.il, כי אין דבר כזה יותר מדי דומיינים ממשלתיים.

דף הבית של underconstruction.gov.il
דף הבית של underconstruction.gov.il

🦛 המוסד מת מצחוק 🎙️ שׁרת התרבות

חבורת ההומור היפופוטם התחילה את דרכה ברדיו פיראטי. היום יש להם סרט פארודי באורך מלא, “המוסד“. הבמאי אלון גור אריה מדבר על הומור, קומדיה בקולנוע הישראלי ואיך הוא גייס את אחד מיוצרי האקדח מת מצחוק, דייויד זאקר, ואת גילה אלמגור.

כרזת הסרט "המוסד" בפרסית
כרזת הסרט “המוסד” בפרסית

הערותוכנית

מבצע היפופוטם
כתבה על המוסד הסגור ב”כאן חדשות”
טריילר “המוסד

שׁרת התרבות הוא הסכת (פודקאסט) על תרבות רשת 🗣️ יוצר ומגיש: עידו קינן 🎛️ אפקטים/אינסרטים: היפופוטם (מבצע היפופוטם, מי שלא רוקד דפוק), המוסד הסגור, המוסד (שיר הנושא של המוסד בביצוע שרית חדד) 🎵 מוזיקת פתיח וסגיר: N1N10DOH! (cc-by) 😇 השראה ושם התוכנית: אלה נובק 🔧 הופק על ידי Podcasti.co – מפיקים פודקאסטים מעולים, בשיתוף אורבן פלייס

💡 כמה מהנדסים של ג’נרל אלקטריק צריך בשביל לכבות נורה חכמה? 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

נורות טפשות 🎨 opensource.com (cc-by-sa)

💰 חברת הריגול האזרחי פייסבוק מתחילה להשתלט על כלכלות העולם נכנסת לתחום המטבעות עם הכרזה על המטבע ליברה. בפייסבוק טוענים שמדובר במטבע מבוסס בלוקצ’יין, הפרוטוקול המבוזר שמאחורי הקריפטומטבע ביטקוין. אולם בניגוד לביטקוין, בחמש שנים הקרובות האפשרות להשתתף בניהול ליברה על ידי הקמת צומת (node) אינה פתוחה לכל אחד, אלא רק לחברות שפייסבוק אישרו להן להצטרף, ושילמו על כך; ובעוד בביטקוין אפשר לפתוח ארנק (מעין שם משתמש שלזכותו נרשמות הטרנזאקציות שהמשתמש מבצע), כשהמפתח הפרטי נשאר אצל המשתמש, שאינו חייב למסור את פרטיו לאיש, בפייסבוק החברה מנהלת עבור המשתמשים את הארנק, קליברה שמו, מה שאומר שהכסף שלהם לא בטוח, וכמוהו גם פרטיות המשתמש.


👛 כתבה בניו יורק טיימס מסבירה איך קמעונאים עוקבים אחרי לקוחותיהם באמצעות אותות בלוטות’, שבמקומות סגורים כמו חנויות וקניונים מספקים מידע מדוייק יותר מאשר תאים סלולריים, GPS ורשתות WiFi. הקמעונאים מפזרים משדרי בלוטות’ בחנויות, ששולחים אותות לסלולריים של הלקוחות. אלו קולטים אותם באמצעות אפליקציות – האפליקציות הרשמיות של הקמעונאים, אבל גם אפליקציות תמימות לכאורה, שיוצריהן קיבלו כסף או הטבות אחרות כדי לדחוף לתוכן רכיבי קליטת בלוטות’. כך יכולים הקמעונאים לדעת לא רק שאדם מסויים נכנס לחנות, אלא איזה מסלול הוא עשה בתוכה ואיפה התעכב. בשילוב מידע ממצלמות אבטחה מעקב, כרטיסי חבר מועדון, כרטיסי אשראי וקופונים, אפשר לבנות פרופיל פולשני מאוד של הלקוחות.

עוד בנושא: ברשת טארגט ידעו על הריון של תיכוניסטית לפני אביה


🗣️ יוטיוב מבצעים בהודו ניסוי שבו התגובות מוסתרות כברירת מחדל באפליקציית הווידאו באנדרואיד, כנראה כחלק מהמאבק בתגובות שנאה וגזענות – במקום להסיר תגובות גזעניות, הם פשוט מסתירים את כולן. כדי לראות את התגובות, המשתמשים נדרשים ללחוץ על כפתור הצגת תגובות. יוצרי סרטונים יכולים לבטל את הפיצ’ר הנסיוני, ותגובות יוצגו כברירת מחדל בסרטונים שלהם.


🦠 אם יש לכם טלוויזיה חכמה של סמסונג, בחברה ממליצים להריץ בדיקת וירוסים באופן קבוע מדי מספר שבועות, כי מי יודע איפה הטלוויזיה שלכם היתה ואם היא שטפה ידיים אחרי זה. סרטון שהחברה פרסמה בטוויטר, ואחר כך מחקה, מדגים איך לעשות זאת – רק יותר מעשר לחיצות כפתור כדי להגיע לתת-התפריט להרצת הבדיקה! סמסונג כבר הפחידו לקוחות בעבר, כשאמרו במדיניות הפרטיות שלהם שאם את מקיימים שיחות פרטיות וכאלו עם מידע רגיש בנוכחות הטלסקרין, כלומר הטלוויזיה, “המידע הזה ייכלל במידע שנקלט ומשודר לצד ג'”.

if your TV needs a virus scanner you fucked up pretty bad— Internet of Shit (@internetofshit) June 17, 2019

Just in case you missed how to virus check your Samsung TV before the tweet was deleted pic.twitter.com/bJctBQo8F6— Leo Kelion (@LeoKelion) June 17, 2019


💡 ג’נרל אלקטריק נותנים תחרות יפה לסמסונג: בחברה שהקים ממציא הנורה, תומאס אדיסון, פרסמו סרטון שמסביר איך לאפס את הנורה החכמה שלהם, C by GE. מדובר בתוכנית 12 שלבים, שקל יותר להיגמל מאלכוהול מאשר לפעול לפיה (14 שלבים אם הנורה שלכם משתמשת בגירסת קושחה ישנה; אין לי אומץ לשאול אותם כמה שלבים לוקח עדכון קושחה).


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודה להדר בן יהודה על העזרה באיסוף הידיעות 🔧 הופק על ידי Podcasti.co – מפיקים פודקאסטים מעולים, בשיתוף אורבן פלייס

💳 רשימת הבנקים ועוזריהם

היי, בוס.
היי, מתכנתים!
אנחנו עובדים על האתר של בנק אגוד, מה אתה צריך?
תפריט גלילה עם שמות הבנקים, בשביל העברות כספים.
אין בעיה, בוס. נסדר אותו אלפביתית, שיהיה קל למצוא את הבנק הרצוי.
לא, מה פתאום [נחנק מצחוק]. לפי מספר הבנק, שרוב האנשים לא מכירים. תקפידו גם לא לצרף את מספר הבנק לשם הבנק, זה עלול להקל על האיתור. אה, ותתחילו כל שורה במילה “בנק”, כדי שהמשתמשים לא יתחכמו וימצאו את הבנק הרצוי על ידי הקלדת האות הראשונה. ואתם יודעים מה? במקום לשים בראש הרשימה את בנק יהב, שהמספר שלו 4, תדחפו שם את בנק לאומי, שהמספר שלו 10, ובשביל הכיף גם תכניסו פנימה את בנק אמריקאי ישראלי, שלא קיים עשרים שנה, ואת הונג קונג ושנחאי בנק קורפורישן, מה שזה לא יהיה.
אתה גאון, בוס!

רשימת הבנקים באתר בנק אגוד
רשימת הבנקים באתר בנק אגוד

💔 לב מלבנון בגריינדר 🎙️ שׁרת התרבות

במהלך ביקור בצפון, נמרוד דנישמן הכיר גבר בגריינדר. המרחק ביניהם לא היה משמעותי, אבל הפריד ביניהם גבול – גבול ישראל-לבנון. דנישמן הרחיב את השיחה למחזה “הגדר ألسياج” – “דרמה וירטואלית על שני אויבים שנפגשו בגריינדר”‘, שבוחן גבולות וירטואליים, תרבותיים ופיזיים. דנישמן מספר עליו בפרק הזה של “שׁרת התרבות”.

נמרוד דנישמן 📸 עידו קינן, פודקאסטי.קו
נמרוד דנישמן 📸 עידו קינן, פודקאסטי.קו

הערותוכנית

ראיון עם נמרוד דנישמן
הגדר באנגלית

עוד בנושא


שׁרת התרבות הוא הסכת (פודקאסט) על תרבות רשת תמונת הפרק: אהבה חדצדדית 📸 frank mckenna 🎨 עומר סנש 🗣️ יוצר ומגיש: עידו קינן 🎛️ אפקטים/אינסרטים: Early 1990’s Internet Commercial, סרטון של בנימין נתניהו 🎵 מוזיקת פתיח וסגיר: N1N10DOH! (cc-by) 😇 השראה ושם התוכנית: אלה נובק 🔧 הופק על ידי Podcasti.co – מפיקים פודקאסטים מעולים, בשיתוף אורבן פלייס

← לדף הקודםלדף הבא →