In a Corrected Country, Translation is Lost in You!
במדינה מתוקנת, אם אתה רוצה לתרגם לאנגלית את התואר הממלכתי “מפמ”ר”, אתה מתגלץ’ לאתר משרד החינוך, נכנס לגירסה האנגלית ומחפש שם את מבנה המשרד, פרטי עובדי המשרד, עמוד תחום הלימוד וכיוצא בזה, או מתגלץ’ לאתר בעברית, גולש לעמוד הרלוונטי ולוחץ על כפתור “This page in English”.
במדינת ישראל, אם אתה רוצה לתרגם לאנגלית את התואר הממלכתי “מפמ”ר”, אתה מתגלץ’ לאתר משרד החינוך, נכנס לגירסה האנגלית של האתר ומגלה שזה עמוד עם הפניות באנגלית (אחת מהן היא “Chozer Mankal”, כולל המרכאות) שמובילות לעמודים בעברית, ואז אתה נזכר שמשרד החינוך פיטר את מפמ”ר אזרחות, מחפש כתבה על זה, מוצא את שמו, אדר כהן, מחפש באנגלית ministry of education fired adar cohen, מוצא בכתבה ב”הארץ” באנגלית שהתפקיד נקרא civics studies coordinator או head of civics studies ומחליף את המילה civics בתחום הלימוד שאתה צריך. ואז גיגול של התואר שהמצאת לא מניב תוצאות, ואחרי חיפוש מתיש בגוגל עם השם של המפמ”ר אתה מוצא שהתואר הרשמי באיזה מסמך של איזה גוף מחקר הוא Director for the Discipline of [field] או Inspector Coordinator for [field], אבל אחד מהם מביא אפס תוצאות בגוגל, והשני רק תוצאה אחת בגוגל – המסמך שבו מצאת אותו.
בריטים מגגלים בדיעבד את השלכות הברקזיט • למפעיל אימייל מוצפן הותר להגיד שסגר בגלל סנואודן » האחראי על האינטרנט
1) הוושינגטון פוסט מדווח שהבריטים מגגלים בטירוף “מה יקרה אם נעזוב את האיחוד האירופי”, “מה יקרה אם נעזוב את האיחוד האירופי” ו”אילו ארצות חברות באיחוד האירופי” – אחרי ההצבעה על הברקזיט. אבל זה לא בהכרח מדויק.
2) בית המשפט אישר לליידר לוויסון, שסגר את שירות האימייל המאובטח לאבהביט שהפעיל כדי לא לספק את מפתח ההצפנה שלו לרשויות, לגלות שהמשתמש שהרשויות התעניינו בו היה אדוארד סנואודן, מדליף מסמכי ה-NSA. המידע הזה כבר פורסם בעבר כהשערה על ידי עיתונאים, ונחשף בגלל טעות של ה-FBI, ששחרר מסמך שבו שכח להשחיר את כתובת האימייל של סנואודן.
יש לו מחלה קשה, לא יודעים מה יש לו
איש העסקים מוטי זיסר מת אמש. בדיווחים הבוקר על מותו השתמשו כלי תקשורת רבים במונח “מחלה קשה”, שלא מעיד על רגישות מיוחדת של התקשורת לפרטיות ושמירה על חסיון רפואי (השוו לדיווח הפרוקטולוגי בחודרניותו של מצבם של חיילים שנפגעו בקרב ופצועי פיגועים), אלא על חשש מבוסס אמונות טפלות מאיזכור השם המפורש.
אבל את מה שקרה בכלכליסט ובמעריב אני לא מצליח להבין. כלכליסט מדווח בכותרתו שמוטי זיסר “נפטר […] לאחר מאבק במחלה קשה”. מעריב מדווח: “אחרי מחלה קשה: מוטי זיסר הלך לעולמו בגיל 60”. מהי אותה מחלה קשה? אי אפשר לדעת, אבל יש רמזים בכותרות המשנה: “בשנים האחרונות סבל ממחלת הסרטן”, מספר כלכליסט, ומעריב מגלה ש”איש העסקים […] נפטר אחרי מאבק במחלת הסרטן ממנה סבל בשנים האחרונות”.
צלם אותי כאילו שלושתנו לא כאן » רבע לדיגיטל
ד”ר רומי מיקולינסקי ועידו איז’ק מדברים על היחסים המשתנים בין צלמים, מצולמים ומצלמות. פרופ’ מיכאל בירנהק מספר על מצלמות אבטחה בבתי ספר שהפכו לאמצעי מעקב והלשנה
לינקים שעלו בתוכנית:
השקיעות של ג’ספר אלינגז ושל פנלופי אומבריקו, סלפי של קוף
עורך: מירון ששון; טכנאי: ניב בן אלי; מפיקת דיגיטל: סתיו נמר; מגיש: עידו קינן. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון התוכנית; פניות לתוכנית: reva@room404.net
אוקיי, יועמ”ש, גם זו דרך להסתיר מידע *ידפרצוף*
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מפרסם מסמך פדף, שבו השחיר מידע שלא אמור להתפרסם.
אבל ההשחרה לא באמת מעלימה את המידע, אלא רק מכסה עליו, והעתבק פשוט חושף אותו.
פתרון מודרני: לערוך את המסמך במעבד תמלילים, למחוק את המילים הסודיות, להחליפן בהודעה שמודיעה שמילים נמחקו ומסבירה למה הן נמחקו (כי לציבור מגיע לדעת למה מוסתר ממנו מידע), לארוז את המסמך המתוקן כפדף ולהעלותו לאתר משרד המשפטים.
פתרון ממשל-ישראלי: להדפיס את המסמך, למחוק את המילים הסודיות בלורד שחור, לסרוק את המסמך באיכות גרועה שמזכירה פקס, לארוז כפדף ולהעלות לאתר משרד המשפטים.
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט: בחר בפתרון הממשל-הישראלי (📁).
(הלשין: הלמו)
אחרי הקיפול: המסמך המלא, כפי שפורסם באתר משרד המשפטים (פדף)
שמו של נחקר בחשד להונאת ענק מצונזר בחלק מהתקשורת אבל מופיע בדיווחים לבורסה
וויינט, 9:52: “חשד להונאת ענק: כ-200 מיליון שקלים מכספי המדינה הוצאו במרמה” (📁)
מעריב, 10:22: “מעילה חסרת תקדים: נעצרו 19 חשודים בגניבת 200 מיליון ש”ח מקופת המדינה” (📁)
ישראל היום, 10:35: “משטרת ישראל עצרה 19 בני אדם בחשד לקבלת דבר במרמה, זיוף, קשירת קשר לפשע, הלבנת הון ועוד • החשודים עובדים בתחום כוח האדם, וביניהם חברה ציבורית • השיטה: יצירת מנגנון שיטתי של דיווחים כוזבים וניפוח עסקאות, חשבוניות פיקטיביות והמרת כספים” (📁)
וואלה, 11:04: “חשד להונאת ענק: גורמים בחברות כוח אדם הוציאו במרמה 200 מיליון שקל” (📁)
מה חסר? שמה של החברה, שנעדר גם מההודעה לעיתונות של המשטרה. אולי כי חקירה כזו בחברה ציבורית מהווה אירוע מהותי, שישפיע על המנייה, ולכן חובה לדווח למשקיעים? אבל הבורסה לניירות ערך כבר טיפלה בזה: מי שנכנס לאתר הבורסה מצא בקלות הודעה שהבורסה פרסמה, ובה נכתב “הנדון: “אס.אר אקורד בע”מ [/] מן החברה נמסר כי בכוונתה לפרסם דיווח בדבר אירוע מהותי. בעקבות זאת הופסק המסחר בניירות הערך של החברה”. כך שאין חשש שפרסום המידע בתקשורת יהווה עבירה על חוקי המסחר.
התקשורת כבר ידעה שהבורסה יודעת – המשטרה עצמה ציינה בהודעה לעיתונות כי “בשל העובדה כי אחד מנותני שירותי המטבע שעל פי החשד מעורב בפרשה הינו חברה ציבורית, עודכנו כנדרש גורמי הרשות לניירות ערך”.
בוויינט, שהתהדרו בפרסום ראשון, פרסמו בכתבה את ההודעה לבורסה בהשמטת שם החברה, וגם צירפו צילומסך שלה שבו טשטשו את שם החברה.
כך שבעצם וויינט שלחו את הגולשים לחפש את שם החברה באתר הבורסה, שם הופיעה בהמשך גם ההודעה המלאה, שבה דווח על חקירת בעל השליטה והדירקטור, החיפושים במשרדי החברה ובמשרדי חברות נוספות הקשורות לבעל השליטה וכיוצא בזה.
ייתכן שוויינט רמזו למתגלצ’ים ללכת לאתר הבורסה ולחפש שם את המידע שאסור להם לפרסם, כי המעצרים והחקירות החלו הבוקר, והחוק אוסר לפרסם שמות של חשודים ב-48 השעות הראשונות אחרי החקירה הראשונה, אלא אם הובאו בפני שופט או הוגש נגדם כתב אישום (זאת בהנחה שהאדם המדובר אכן נחקר כחשוד, כפי שמדווח בתקשורת).
כלי תקשורת שכן פרסמו את שם החברה והנחקר – הכלכלונים, אולי כי הם יותר מחוברים לדיווחי הבורסה: דה-מרקר, 10:06 (📁); גלובס, 11:47 (📁); כלכליסט , 11:48 (📁)
* הפוסט עודכן לאחרונה ב-14:18
הסדר ניגוד העניינים אלוביץ’-נתניהו: היועמ”ש הדגיש מידע על עסקי אלוביץ’; השתמש בטעות במרקר שחור
היועמ”ש אביחי מנדלבליט פרסם היום הסכם ניגוד עניינים של ראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו בנוגע לעסקיו של חברו איש העסקים שאול אלוביץ’ (מוטמע בהמשך פוסט). היועמ”ש ביקש להדגיש היבט מסויים בפעילות חברת “חלל תקשורת” שבבעלות משותפת של יורוקום תקשורת של אלוביץ’, אבל בטעות השתמש במרקר שחור במקום בצהוב.
הנה, תיקנתי את זה.
חברת חלל תקשורת בע”מ (להלן חלל; בשליטת יורוקום תקשורת המחזיקה כ-64% מהמניות), המספקת שירותי תמסורת לוויינית, והיא החברה היחידה בישראל המספקת שירות מסוג “מקטע חלל”.
[…]
תמסורת לווינית חלל תקשורת: שירותי התמסורת הלוויינית מהווים גם הם שירות בזק שהפעלתו טעונה רישיון לפי חוק התקשורת. בתחום זה פועלות מספר חברות ולא ידוע לנו על שאלות מדיניות מיוחדות שמתעוררות בהסדרת פעילותן לפי חוק זה. לצד זאת, שירות ספציפי שאותו מעניקה חלל תקשורת הוא שירות מסוג “מקטע חלל”, המהווה גם הוא שירות בזק הטעון רישיון. כיוון שחלל תקשורת היא החברה הישראלית היחידה המספקת שירותים אלה, ובקשר עם טעמים מיוחדים שהתעוררו בהקשר זה, נקבעו ברישיונה לאחרונה תנאים שונים להבטחת השירות שהיא מעניקה וכן תנאים הנוגעים לזהות בעלי העניין בחברה. בהקשר זה, יובהר כי עליך להימנע מלטפל בהחלטות הנוגעות לרישיונותיה של חלל תקשורת. כמו כן, לנוכח האופי הבלעדי של השירותים שהיא מעניקה במקטע חלל עליך להימנע מלטפל בנושא זה באופן כללי.
לפי דוח מיידי של חלל תקשורת לבורסה מ-6.5.2015 (פדף), שירות “מקטע חלל” הוא “העמדת האפשרות של שידור מהקרקע אל לוויין בחלל ומלוויין בחלל כלפי הקרקע ע”י בעל הרשיון [ל’מתן שירותי בזק וביצוע פעולות בזק’; ע”ק], לצורך ביצוע פעולות שידור לציבור של חוזי ו/או שמע ו/או נתונים, או פעולות של תמסורת חוזי ו/או שמע ו/או נתונים בידי לקוח באלומות השונות של לוויין המממש רשת לוויינית ישראלית המוצגות בנספח לרשיון (‘האלומות’)”.
אחרי הקיפול – המסמך המקורי של היועמ”ש, והמסמך אחרי תיקון ההדגשה משחור לצהוב.
* הפוסט עודכן לאחרונה ב-14:21.
על מה מחינו לפני שנה ברשת • קמפיין ממוקד לרכישת שופטים • אובר מפתחת מכונית ללא נהגת » רבע לדיגיטל
סוגיות חברתיות ופוליטיות עולות, הופכות ויראליות ודועכות ברשתות החברתיות בלי שנספיק לעשות איתן משהו, ורותם מלנקי מנסה למצוא לזה פתרון – “אשתקד” • עו”ד יהונתן קלינגר מזהיר מהשפעה על שופטים באמצעות קמפיין פרסומי ממוקד • אובר מפתחת מכונית ללא נהגת
סיפורים שהוזכרו בתוכנית:
המעורבות של יו”ר אלפבית (גוגל), אריק שמידט, בבחירות בארה”ב
אובר, שמפתחת מכונית ללא נהג, גייסה השקעה של 3.5 מיליארד דולר מסעודיה, שמפתחת מכונית ללא נהגת
עורך: מירון ששון; טכנאי: עידן סדרס; מפיקת דיגיטל: סתיו נמר; מגיש: עידו קינן. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון התוכנית; פניות לתוכנית: reva@room404.net
וואטסאפ גולד היא נוזקה מסוכנת, וגם בלעדיה פרטיות המשתמשים בסכנה » האחראי על האינטרנט
“היי סוף סוף הגירסה המוזהבת הסודית של וואטסאפ דלפה. הגירסה הזאת משמשת רק סלבריטאים גדולים. עכשיו גם אנחנו יכולים להשתמש בה”, מבטיחה הודעה קוסמת, שמסתובבת מאז סוף החודש שעבר ומשמשת להפצת WhatsApp Gold. מלבד אבק הכוכבים, ההודעה מבטיחה גם שיפורים כמו שיחות וידאו, מחיקת הודעות שנשלחו בטעות, שליחת יותר מ-100 תמונות בו”ז, שיחות חינם, שינוי תבניות ופיצ’רים נוספים שאינם מפורטים.
ההודעה מפנה את הגולשים לאתר goldenversion.com, והורדה של האפליקציה משם למעשה יגרום להדבקת הסלולרי בנוזקה, תוכנה שמטרתה להזיק לטלפון, על ידי העברת השליטה בו לפרצנים, הדלפת מידע ממנו וכדומה.
מקרה קודם של הונאה כזאת היה הנוזקה “וואטסאפ פלוס”. חברת וואטסאפ, שנמצאת בבעלות פייסבוק, הזהירה מפני “וואטסאפ פלוס” בעמוד השאלות החוזרות באתרה: “וואטסאפ פלוס היא אפליקציה שלא פותחה על ידי וואטסאפ, לא אושרה על ידי מפתחי וואטס ואין לה שום קשר לוואטסאפ, ואנחנו לא תומכים בוואטסאפ פלוס. שימו לב שוואטסאפ פלוס מכירה קוד מקור שוואטסאפ אינה יכולה להבטיח שהוא בטוח, וכי המידע הפרטי שלכם עלול לעבור לידי גופים צד ג’ בלי ידיעתכם או הסכמתכם”. החברה הודיעה שמי שיתקין את התוכנה יושעה זמנית משימוש בוואטסאפ. בדברי האזהרה מפני וואטסאפ פלוס היא כותבת: “אנא הסירו את האפליקציה והתקינו גירסה מורשית של וואטסאפ מאתרנו או מגוגל פליי. בתום ספירה של 24 שעות, תוכלו להשתמש בוואטסאפ”.
הוואטסאפ של כולנו גניב, ושירותים אחרים גם
הפירצה המדאיגה יותר בוואטסאפ היא זו שבמערכת הטלפוניה. פרוטוקול SS7 שבבסיס הטלפוניה הסלולרית, אשר פותח בשנות ה-1970 ולא שופר משמעותית מאז, מכיל פירצות שמאפשרות לפרצנים להשתלט על פרופילי אפליקציות צ’ט של מתגלצ’ים ולנהל שיחות בשמם (ובמקרה של אפליקציית טלגרם, למשל, גם לקרוא תכתובות קודמות). השיטת הזאת לא מושפעת מההצפנה של שירותי הצ’ט הללו, משום שהיא לא פריצת אדם-באמצע (man-in-the-middle), אלא מתבצעת באחד הקצוות של השיחה, ומכיוון שמפתח ההצפנה מיוצר על ידי התוכנה ולא נמצא בשליטת המשתמש.
כדי להשתלט על וואטסאפ של קורבן, הפרצן מתקין וואטסאפ על טלפון סלולרי משלו וגורם לו להתחזות לטלפון הסלולרי של הקורבן. אז הוא מבקש להתחבר לוואטסאפ, החברה שולחת קוד אישור למספר הטלפון של המשתמש, הקוד מגיע לטלפון של הפרצן, ואיתו הוא מתחבר לחשבון הוואטסאפ של הקורבן, כפי שאפשר לראות בהדגמה הזאת של חברת הסייבראבטחה הרוסית פוזיטיב טקנולוג’יז, שפרסמה גם פוסט ודוח (פדף) בנושא:
חברות התקשורת צריכות לסתום את הפירצות ב-SS7 – אלו מסכנות לא רק את משתמשי אפליקציות הצ’טים, אלא גם משתמשי שירותים אחרים שעושים שימוש בהודעות סמס לאישרור זהות של משתמשים, וגם את פרטיותם של בעלי טלפונים סלולריים באופן כללי. אבל זה עלול לקחת זמן רב. חברות כמו פייסבוק, מפעילת וואטסאפ, צריכות למצוא אמצעי אבטחה שיתגברו על הפירצה הוותיקה הזאת ב-SS7. בינתיים, כדי שמשתמשים יוכלו לפחות לדעת אם מישהו מנסה לפרוץ אליהם, פורבס מדווח שחוקר הסייבראבטחה קרסטן נול יצר אפליקציה בשם SnoopSnitch, שמודיעה בכל פעם שנכנסת שיחה או הודעה. אם יש חיווי על שיחה/הודעה אבל אין שיחה/הודעה, ייתכן שהמשתמש נפל קורבן למתקפת SS7.
משרד המשפטים יציל את הטלוויזיה והקולנוע מהפיראטים? » רבע לדיגיטל
מנכ”ל יס, רון אילון, מסר עם פרסום התוצאות הכספיות לרבעון ראשון 2016 של חברת האם של יס, קבוצת בזק: “שוק הטלוויזיה הרב ערוצית נמצא בתקופה מרובת מתחרים וניצב בפני אתגרים רבים דוגמת הפיראטיות הגואה ואפליות רגולטוריות הפוגעות בסופו של דבר בצרכנים עצמם. גם בתקופה זו ממשיכהyes לספק את הטלוויזיה הטובה והחדשנית ביותר בישראל, כך ברבעון זה השקנו ללקוחותינו את “yes עם מי לגדול” – עולם תוכן טלוויזיוני שלם לילדי הגיל הרך שנבנה לראשונה בישראל בהתאם לתכנית הלימודים של משרד החינוך”.
אמיתי זיו פירשן בדה-מרקר כי ההודעה החריגה נמסרה בעקבות “ירידה חסרת תקדים של 6,000 לקוחות בבסיס מנוייה. לחברה יש כעת 629 אלף לקוחות. הסיבות לירידה: שיפור ברמת השירות של HOT, כניסת סלקום TV לשוק וכן פיראטיות בשירותי תוכן. לאורך כמעט כל שנות קיומה yes מגייסת לקוחות מרבעון לרבעון על חשבון חברת הכבלים”.
דבריו של מנכ”ל יס נאמרו כשבוע אחרי פרסום של נתי טוקר, שלפיו שרת המשפטים איילת שקד מקדמת הצעת חוק שתחייב ספקי אינטרנט לחשוף פרטי משתמשים שמורידים תכנים פיראטיים, כדי שבעלי הזכויות יוכלו לתבוע אותם על הפרת זכויות יוצרים. ככל הידוע לי, החוק הקיים לא אוסר על הורדת תכנים ושימוש אישי בהם, כך שחקיקה כזאת תצטרך גם לבצע קרימינליזציה של הורדת תכנים פיראטית.
בתוכנית שוחחתי עם אמיתי זיו על הסיבות לירידה במספר המנויים של יס, חלקה של הפיראטיות בכך ומודלים עסקיים אפשריים; עם סמנכ”ל סינמה סיטי אבי אדרי על הפגיעה של הפיראטיות בתעשיית הקולנוע; ועם מנכ”ל הולה עופר וילנסקי על ההיתכנות הטכנית והפרקטית של חסימת פיראטים.
עורך: מירון ששון; טכנאי: עמית פומפס; מפיקת דיגיטל: סתיו נמר; מגיש: עידו קינן; תוכנית זו שודרה ב-31.5.2016. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון התוכנית; פניות לתוכנית: reva@room404.net
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
