🇭🇰 🥊 🇨🇳 אפל, גוגל ובליזרד נגד מחאת הונג קונג 🗳️ אליזבת’ וורן מטרילה את מנכ”ל פייסבוק עם תעמולה שקרית 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
מזה ארבעה חודשים מתקיימות בהונג קונג, עיר-מדינה חצי-אוטונומית של סין, הפגנות אנטי-ממשלתיות שנולדו במקור נגד הצעת חוק שתקל על הסגרת חשודים בפשעים לסין, ואחרי גניזתה המשיכו במחאה על המעורבות הסינית הגוברת בה”ק. ההפגנות סחפו לתוכן מספר גופים עסקיים גדולים, שמואשמים על ידי הצדדים בבחירת צד במאבק.
אפל שלחה החודש עדכון תוכנה, 13.1.1, שגרם להסרת הסרת אמוג’י דגל טייוואן (🇹🇼) ממקלדת האמוג’י של משתמשיה במקאו ובהונג קונג. זאת, שנה אחרי שחסמה כליל את האמוג’י עבור משתמשיה בסין – חסימה שאף גרמה לבאג של קריסת המכשיר כשהמשתמשים הקלידו “Taiwan” ומערכת ההפעלה ניסתה להחליף אוטומטית את המילה לאמוג’י הדגל.
Apple’s region lock of ROC Taiwan flag 🇹🇼 extended beyond CN devices to HK and Macau’s in the iOS/iPadOS 13.1.1 rollout. Interestingly, the new lock only affects the keyboard, and has no problem displaying and is easy to bypass by switching region. https://t.co/RVRKNQyc1l pic.twitter.com/8eQXambiAQ
— 王博源 Wang Boyuan (@thisboyuan) October 3, 2019
אפל התנהלה כמשת”פית של הדיקטטורה העממית של סין גם בסוגייה שאינה סמלית, אלא מעשית. העיתון הרשמי של המפלגה הקומוניסטית של סין, People’s Daily, האשים את החברה שהיא מסייעת למפגינים בכך שהיא נותנת להוריד אפליקציה מהאפסטור שמאפשרת למפגינים לעקוב אחרי תנועות השוטרים.
הכתבה לא נקבה בשמה של האפליקציה, אבל באפל הגדילו ראש, מצאו את האפליקציה המדוברת, HKmap.live, והסירו אותה מהחנות, זאת אחרי שבתחילת החודש דחו את האפליקציה מהחנות ובשבוע שעבר אישרו אותה לבסוף – רק כדי להסירה.
מנכ”ל אפל, טים קוק, כתב לעובדי החברה באימייל שדלף ופורסם על ידי מפתחי האפליקציה:
ההחלטות הללו לעולם אינן קלות, וקשה אפילו יותר לדון בנושאים הללו בלבו של דיון ציבורי זועם. מתוך כבוד רב שאני רוחש לעבודה שאתם עושים כל יום, אני רוצה לשתף את הדרך שבה קיבלנו את ההחלטה הזאת.
זה לא סוד שטכנולוגיה יכולה לשמש לטוב ולרע. המקרה הזה אינו שונה. האפליקציה המדוברת איפשרה דיווח ומיפוי מבוזרי-קהל של נקודות בדיקה משטרתיות, אזורי הפגנות חמים, ומידע נוסף. בפני עצמו, המידע הזה בלתי מזיק. עם זאת, במהלך הימים האחרונים קיבלנו מידע אמין, ממשרד הסייבראבטחה ופשעי הטכנולוגיה, כמו גם ממשתמשים בהונג קונג, שהאפליקציה שימשה לרעה לסמן שוטרים כמטרה בגלל אלימות ולפגוע באנשים וברכוש במקומות שבהם המשטרה לא נמצאת. בכך האפליקציה עוברת על החוק ההונג קונגי. באופן דומה, שימוש לרעה כזה עובר בבירור על תנאי השימוש של האפסטור, שאוסרים הסבת נזק אישי.
[…] דיונים לאומיים ובינלאומיים ימשיכו גם אחרינו, ואף שהם חשובים, הם לא קובעים את העובדות. במקרה הזה, בחנו אותן לעומק, ואנחנו מאמינים שההחלטה מגינה על המשתמשים שלנו באופן מקסימלי.
מפתחי האפליקציה חלקו על קוק בסדרת ציוצים, ואתמול עקצו אותו: “אני רוצה להזמין את טים קוק מאפל לבקר בהונג קונג ולראות כמה אמינים מטשרת הונג קונג והממשלה התומכת בבייג’ינג, איך הוא יכול לשמור על בטיחותו עם HKmap ואיך אנחנו עומדים מול המשטר ונלחמים עבור חירות תחת לחץ של סין, ערך ליבה שהאמריקאים חולקים איתנו”.
גיימינג זה לא משחק
גם גוגל צייתו למשטר הפרו-סיני, ולבקשת משטרת הונג קונג הסירו (📁) מחנות פליי את ” The Revolution of Our Times”, משחק סלולרי שבו השחקנים מגלמים מפגינים בהונג קונג. לפי המפתחים, גוגל הודיעו להם שהמשחק מפר כללים שקשורים ל”אירועים רגישים”. מגוגל נמסר שלחברה יש מדיניות שאוסרת על מפתחים “להרוויח מאירועים רגישים, כמו לנסות לעשות כסף באמצעות משחקים מסכסוכים רציניים או אסונות שעדיין מתנהלים”.
עוד במשחקים, הגיימר המקצועי Chung Ng Wai, שכינויו Blitzchung, הושעה לשנה מתחרות הגיימינג Hearthstone של יצרנית המשחקים בליזרד, אשר גם מסרבת לשלם לו פרסים בשווי 10 אלפים דולר שבהם זכה, בגלל הפרת תנאי השימוש. הוא לא ניסה לרמות במשחק ולא קילל שחקנים אחרים – אלא השתתף בראיון אחרי תחרות בסטרים הטייוואני של הרת’סטון, כשהוא חובש מסיכת גז ומשקפי מגן, בהתרסה נגד האיסור של שלטונות הונג קונג על מסיכות למפגינים, וקרא סיסמה של המפגינים הפרו-דמוקרטיים במדינה. החברה גם הסירה את התחרות משירות הצפייה-לפי-דרישה שלה ופיטרה את שני המגישים שערכו את הראיון. בהודעת בליזרד באתר התחרות באנגלית נכתב כי “לאחר בדיקה, אנחנו נוקטים באמצעים הנדרשים למנוע תקריות כאלו בעתיד”.
נשיא בליזרד אנטרטיינמנט, ג’יי. אלן ברק, הכחיש כניעה לסין:
הדעות הספציפיות שהושמעו על ידי בליצצ’ונג לא היו פקטור בהחלטה שקיבלנו. אני רוצה להיות ברור: ליחסים שלנו עם סין לא היתה השפעה על החלטתנו. […] יש לנו חוקים שנועדו לשמור על הפוקוס ע להמשחק והטורניר עבור הקהל הגלובלי, וזה היה השיקול היחיד באמצעים שנקטנו. אם זו היתה הדעה הנגדית, שהיתה מוצגת באותו אופן מפלג ומכוון, היינו חשים ופועלים בצורה זהה.
אבל בסינית החברה מדברת אחרת. בהודעה באתר התחרות ברשת החברתית ווייבו, ציינה החברה כי “אנחנו, כמו תמיד, נגן בנחישות על כבוד המדינה”.
לאור מחאת גולשים, הודתה היום החברה כי הגיבה בפזיזות והמתיקה את העונש – השעייתו של הגיימר קוצרה לחצי שנה והוא יקבל את הפרס הכספי. בליצצ’ונג הגיב בהבעת תודה לבליזרד על המתקת העונש, וכתב:
מוקדם יותר השבוע אמרתי לתקשורת שידעתי שעלולות להיות ענישה או השלכות על המעשה שלי, כי אני מבין שהמעשה שלי עלול להסיט את הדיון ממטרת האירוע. בעתיד, אני אהיה זהיר יותר, ואביע את דעותיי או אפגין תמיכה בהונג קונג בפלטפורמות האישיות שלי.
[…]
אנשים רבים רוצים לדעת אם אתחרה בהרת’סטון בעתיד. בכנות, אין לי מושג עדיין. […] אני אקח את הזמן הזה [תקופת ההשעייה, ע”ק] להירגע ולהחליט אם אני נשאר בסצינת ההרת’סטון התחרותית או לא. הרת’סטון שינתה את הדרך שבה אני חי, אני באמת אוהב את הקהילה הזאת. ברכות לכל השחקנים שם, וברכות לבליזרד.
[BREAKING] Hong Kong Hearthstone player @blitzchungHS calls for liberation of his country in post-game interview:https://t.co/3AgQAaPioj
— 🎃 Inven Global 🎃 (@InvenGlobal) October 6, 2019
@Matthieist #Hearthstone pic.twitter.com/DnaMSEaM4g
אליזבת’ וורן משחקת מלוכלך עם פייסבוק
המתמודדת הדמוקרטית אליזבת’ וורן כבר נמצאת על הכוונת של פייסבוק וספציפית של המנכ”ל מארק זאקרברג בגלל תוכניתה לפרק מונופולי טכנולוגיה. פייסבוק אפילו השעו זמנית מודעות ברוח זו שהיא פרסמה אצלם. עכשיו היא שוב מטרילה את פייסבוק, ואת זאקרברג אישית, הפעם בגלל מדיניות השקרים הפוליטיים של החברה.
בשבוע שעבר דיברנו על כך שפייסבוק מתירים לפוליטיקאים לשקר בתעמולת בחירות ברשת החברתית. הנכס הרוסי בנשיאות ארה”ב דונלד טראמפ כבר מפרסם פרסומות שקריות, ובהן הוא משקר שהמתמודד הדמוקרטי וסגן הנשיא ג’ו ביידן “הבטיח לאוקראינה מיליארד דולר אם הם יפטרו את התובע שחוקר את החברה של הבן שלו”.
עכשיו וורן מגיבה עם תעמולה שקרית משלה, וטוענת בפרסומת בפייסבוק שזאקרברג הודיע על תמיכה בטראמפ. מיד אחר כך היא מודה שמדובר בשקר, מסבירה את ההקשר ומובילה את המתגלצ’ים ללינק לחתימה על עצומה בעד פירוק ענקיות הטכנולוגיה.
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 
אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 
תודה להדר בן יהודה וליואב פוירשטיין על העזרה באיסוף הידיעות 
🗳️ תעמולה 2020 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
פייסבוק ירשו לפוליטיקאים לשקר, טוויטר ירשו אבל יסמנו שקרים, סנאפצ’ט ינהגו בשקיפות וטיקטק יאסרו תעמולה – וכולם לא יהיו שקופים מספיק
פייסבוק יאפשרו לפוליטיקאים לשקר. בפייסבוק אוסרים על מודעות עם “תוכן שמהווה הונאה, שקרי או מטעה”, אולם השבוע התגלה שהמדיניות הזאת לא חלה על פוליטיקאים.
הנשיא והשקרן הסדרתי דונלד טראמפ מסובך בימים אלו בגלל נסיון לגייס את האוקראינים להתערב בבחירות בארה”ב – בכך שביקש שיחקרו את האנטר ביידן, בנו של המתמודד על המועמדות הדמוקרטית לנשיאות, סגן הנשיא לשעבר ג’ו ביידן. כדי להסיט את האש, קמפיין טראמפ 2020 העלו תשדיר תעמולה שבו נטען שביידן האב “הבטיח לאוקראינה מיליארד דולר אם הם יפטרו את התובע שחוקר את החברה של הבן שלו”. הטענה הופרכה על ידי שני גופי בדיקת עובדות שעובדים עם פייסבוק, פוליטיפאקט ופאקטצ’ק.אורג, אבל התשדיר לא הוסר מהרשת החברתית, כמו גם תשדירי תעמולה שקריים נוספים של טראמפ בחודשים האחרונים.
מבדיקת הניוזלטר “פופיולר אינפורמיישן” עולה שהסעיף שאוסר פרסום שקרי צומצם, וכעת הוא קובע שייפסלו רק מודעות שהתוכן שבהן התגלה כשקרי על ידי שותפי בדיקת-העובדות של פייסבוק. ובדיוק בשבוע שעבר הודיעו פייסבוק שתוכן של פוליטיקאים יהיה פטור מבדיקות כאלו – פטור שקיים מ-2016 לתוכן בעל ערך חדשותי. “לא נשלח תוכן אורגני או מודעות מפוליטיקאים לביקורת אצל שותפי בדיקת-העובדות שלנו”, הודיע בשבוע שעבר ניק קלג, סגן נשיא לתקשורת וסוגיות גלובליות בחברה (ובעברו פוליטיקאי בריטי בכיר במפלגה הליברל-דמוקרטית). לדבריו, “אנחנו לא מאמינים שראוי שנשמש שופטים בדיונים פוליטיים ושנחסום שיח של פוליטיקאים מלהגיע לקהל שלו ולעמוד לדיון וביקורת ציבוריים”.
כלומר: תכנים שקריים של פוליטיקאים בפייסבוק לא יעברו בדיקת עובדות, ולכן לא ניתן יהיה לפסול אותם על כך שהם שקריים.
תעמולת הבחירות משתלמת מאוד לרשתות החברתיות. בשבועיים האחרונים הוציא טראמפ 2.5 מיליון דולר בקמפייני פייסבוק נגד הנסיון להעמידו להדחה, ומאז מאי 2018 ועד היום יותר מ-20 מיליון דולר על פרסום בפייסבוק. קמפיינים נשיאותיים בארה”ב הוציאו השנה בלבד 60 מיליון דולר בפייסבוק וגוגל.
ברשת החברתית המתחרה, טוויטר, גם כן לא מוחקים ציוצים שקריים של פוליטיקאים, אבל מאז אמצע השנה מסמנים אותם ככאלה באמצעות הודעה שצריך להקליק עליה כדי לראות את הציוץ.
(אגב, טוויטר חרגו השבוע מהמדיניות שלהם לא לגעת בציוצים של טראמפ, גם כשהם שקריים או מסיתים, כשזה הגיע למשהו חשוב באמת: זכויות יוצרים. במסגרת מאבקו בביידנים העלה טראמפ תמונה של ביידן האב והבן מצולמים עם בכיר בחברת גז אוקראינית, על רקע קטע משיר של ניקלבק, שמילותיו הן “הסתכלו על התצלום הזה”. חצי יממה מאוחר יותר, בעקבות בקשת הסרה מצד וורנר מיוזיק, טוויטר מחקו את הסרטון המצורף לציוץ של טראמפ והחליפו אותו בהודעה על הסרה בגלל פגיעה בזכויות יוצרים. טוויטר הסירו ציוץ נוסף של טראמפ השנה, גם הוא מאותה סיבה, אז בגלל שכלל מוזיקה מהסרט בסדרת באטמן, “עלייתו של האביר האפל”.)
LOOK AT THIS PHOTOGRAPH! pic.twitter.com/QQYTqG4KTt— Donald J. Trump (@realDonaldTrump) October 2, 2019
הציוץ המצונזר של טראמפ
ובינתיים בטיקטק: הרשת החברתית מבוססת הסרטונים הקצרים, ששייכת לחברה הסינית בייטדאנס, ונכון לאמצע השנה רשמה 1.27 מיליארד הורדות וחצי מיליארד משתמשים חודשיים פעילים, לא תרשה מודעות פוליטיות. סגן נשיא לפתרונות עסקיים גלובליים בחברה, בלייק צ’נדלי, כתב השבוע בבלוג הרשמי שטיקטק אמנם החליטו להתיר פרסומות ברשת, אבל הם נחושים לשמור על מה שגורם לרשת להיות אהודה בקרב משתמשיה: “התחושה הקלילה והחצופה שהופכת אותה למקום כל כך כיפי לבלות בו. ברוח זו, החלטנו לא להרשות פרסומות פוליטיות בטיקטק”.
סנאפצ’ט, שנכון לאמצע השנה יש להם 200 מיליון משתמשים פעילים יומית, העלו בחודש שעבר לראשונה מאגר מידע על מודעות פוליטיות, בשם השקיפות. המאגר זמין להורדה באתר ומכיל רשימה של כל המודעות הפוליטיות הפומביות באפליקציה ב-2018-2019, שם וכתובת של מי ששילם עבורן, מועד הפרסום, מחיר הפרסום, מספר החשיפות וקהל היעד שאליו כוונה המודעה.
גם לחברות המתחרות יש מדיניות שקיפות לגבי פרסומות, בעקבות הנסיונות של רוסיה להתערב בבחירות 2016 בארה”ב באמצעות תעמולה מקוונת. אולם לפי דוח של פרייבסי אינטרנשיונל [פדף], פייסבוק, גוגל וטוויטר “כשלו לספק שקיפות פרסום גלובלית ראויה למשתמשים”. בין השאר, החברות אימצו רגולציה עצמית רק במדינות שבהן היה עליהן לחץ ממשלתי, ארגוני או אזרחי לפעול; החברות מספקות מידע מפוזר וחסר תובנות והקשר; והמידע על טירגוט המודעות אינו מספיק להבין למי כיוונו הפוליטיקאים את התעמולה.
וזה מארק זאקרברג, מייסד ומנכ”ל פייסבוק, תוקע בשופר:
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי תודה להדר בן יהודה על העזרה באיסוף הידיעות
טאבולה – ראיון עם הנשיא וסמנכ”ל התפעול, אלדד מניב
טאבולה רכשה את המתחרה אאוטבריין. לא הרבה ימים לפני הרכישה התראיין אלדד מניב, הנשיא וסמנכ”ל התפעול של החברה, במסגרת אירועי חדשנות על הבר של רשות החדשנות ו-Wize. אנחנו ב-Podcasti.co הפקנו להם את הפודקאסט (כל הפרקים עולים כאן), ואת הראיון אפשר לשמוע כאן:
🚘 בעל הטסלה בחנייה, המכונית שלך נעלמה 🐱💻 סייברסייבר ע02פ04
👂 להאזנה ומנוי לסייברסייבר באפליקציות השונות 🔊
פירצת אבטחה איפשרה לשכפל מפתח-קירבה ולגנוב דברים מתוך מכוניות יוקרה. במהלך המחקר התברר שאותה פירצה מאפשרת בנוסף לנטרל את האימובילייזר. אבל גם כשד”ר תומר אשור וצוותו דיווחו על כך ליצרניות – לא כולן טיפלו בבעיה. בטסלה, שיש להם מדיניות שמגינה על האקרים שמאסגרים פירצות אבטחה, לקחו את הזמן ובסופו של דבר סגרו את הפירצות. אשור סיפר על כך לעידו קינן בפרק 4 עונה 2 של סייברסייבר.
חסויות
VPN זה חשוב, ו-ProtonVPN הוא שירות ה-VPN האהוב עלינו. אם תיכנסו לכאן, או לכתובת המקוצרת bit.ly/vpncybercyber, על כל רכישה שלכם הבלוג והפודקאסט יקבלו כמה שקלים – דרך נחמדה להגיד לנו תודה.
אחד האתגרים העומדים בפני חברות שיוצאות לפעילות בינלאומית הוא תמיכה ושירות ללקוחות בינלאומיים. ברגע שצריך מערכי שיווק ומכירות, מרכזי הדרכה, סיוע טכני או הטמעה לשוק העולמי דברים מתחילים להסתבך ומהווים חסם משמעותי לצמיחה.
הפתרון המקובל בעולם הוא מרכזי שירות בהודו, בזכות היצע של כח אדם זול מיומן מוכשר ומנוסה. לשכת המסחר הודו ישראל מפשטת את התהליך ע”י שירות של גיוס והעסקת עובדים הודים בהודו עבור חברות ישראליות, ללא הצורך בהקמת חברה מקומית.
הלשכה פועלת כמו חברת כח אדם בישראל, רק שהעובדים עובדים מהודו והלשכה דואגת לכל סביבת העבודה: משכורות, תלושי שכר, משרד, מחשוב וכו’. החברה הישראלית צריכה רק לאשר את העובד ואז לנהל אותו מקצועית. אז אם החברה שלכם מחפשת לעשות את קפיצת המדרגה הבאה, גם אתם מוזמנים להצטרף לעשרים חברות ישראליות שכבר מעסיקות למעלה ממאה עובדים במגוון תחומים ובהצלחה גדולה. הקליקו כאן
הערותוכנית
סיבר סיבר? סיברסיבר?? סייבר סייבר?! סייברסייבר! 🐱💻 סייברסייבר הוא הסכת (פודקאסט) על האקרים ומאפים 🗣️ מגישים: עידו קינן, חדר 404, נעם רותם 🔔 קולות:
; 🎹
העטיפה המוזיקלית של הפודקאסט מבוססת על הטראק Fauna vs. Killah B – Los Piratas Del Reggaeton (Futuristic Dance Squad Viaba Mashup) by Futuristic Dance Squad (רשיון cc-by) 👨🔧 עיצוב סאונד: עומר סנש 🔧 הופק על ידי Podcasti.co – מפיקים פודקאסטים מעולים, בשיתוף אורבן פלייס
📰 חדשות סייברסייבר: @OhCyberMyCyber 📫 כיתבו לנו אל cybercyber@podacsti.co
🏴☠️ ההצלחה של נטפליקס מחייה את הפיראטיות 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
יצרני התוכן הטלוויזיוני קיוו שהפיראטיות האינטרנטית תיעלם כשהתכנים יהיו זמינים וזולים. אבל ההצלחה של שירותי הצפייה הביאה לגידול במספרם ובתכנים הבלעדיים שהם מציעים. הצופים ייאלצו לשלם על מספר רב של שירותים – או לחזור לפיראטיות
כשנולדו שירותי שיתוף הקבצים ששימשו לפיראטיות של מוזיקה, סדרות וסרטים, היתה טענה רווחת של תומכיהם שזה לא שהציבור רוצה לגנוב תוכן, אלא שאין חלופות חוקיות שמאפשרות לרכוש תוכן ולצפות בו אונליין. ואז הגיעו אייטיונז, הולו, נטפליקס, ספוטיפיי ודומותיהן, והתירוץ איבד את תוקפו.
עכשיו יש תירוץ חדש: ההצלחה של נטפליקס הביאה לגידול בשוק שירותי הסטרימינג החוקיים – אמזון פריים וידאו, אפל טי.וי+, דיסני+ ואחרים. כדי למשוך צופים, הם צריכים להציע מחירי תחרותיים ותכנים בלעדיים – תכנים מקוריים ותכנים שנרכשו בבלעדיות (נטפליקס, ששילמו 100 מיליון דולר לשנה על הזכות לשדר את “חברים”, אשר יסתיים ב-2020, שילמו סכום המוערך ב-425 מיליון דולר על הזכות לשדר את סיינפלד החל מ-2021, כאשר יסתיים ההסכם לשידור הסדרה בהולו [כיום של דיסני+]).
וכשיש כל כך הרבה תכנים בלעדיים מפוזרים בין כל כך הרבה שירותים, כדי לצפות בכולם צריך להירשם לכל השירותים ולשלם המון כסף – או לחזור להורדות פיראטיות.
לפי סקר של ספק האינטרנט הבריטי ג’יני בקרב בריטים שמשלמים על שירותי צפייה, 67% כבר חושבים שהם משלמים יותר מדי, 18% הודו בשימוש בשירותי שיתוף קבצים פיראטיים, ו-37% אמרו שישתמשו בשירותים כאלו אם שוק הסטרימינג ימשיך להתפצל, כש-60% מתוך הפיראטים העתידיים אומרים שישתמשו בשירותי VPN כדי להסתיר את זהותם מפני בעלי זכויות תובעניים.
שירותי שיתוף קבצים פיראטיים הם לא הפתרון העוקף היחיד. צופים רבים חולקים פרטי גישה של שירותי צפייה עם בני משפחה וחברים. בכתבה שפורסמה בנושא לפני מספר חודשים פורסמו גם עדויות של אנשים שצפו בשירותי צפייה עם סטוץ או פרטנר, ששכח לעשות לוגאאוט אחרי שהלך בפעם האחרונה, והם ממשיכים להשתמש בחשבון שלו. אפשר לשער שספקי שירותי הצפייה בודקים ומנסים דרכים להילחם בתופעה הזאת – הגבלת מספר מסכים בו זמנית, מניעת צפייה ממקומות מרוחקים פיזית זה מזה, הרשאת צפייה לפי כתובת IP וכיוצא בזה.
פתרון אפשרי לבעיה הזאת הוא אפשרות למיקרותשלום על תכנים. למשל, אני מנוי על HBO+ ולא רוצה את כל אמזון פריים וידאו, אבל אני מוכן לשלם 5 דולר החודש כדי לצפות בגברת מייזל. אפשר אפילו ליצור VOD משותף לכל הספקים, כשכל אחד מהם יקבל את חלקו לפי הצפייה בפועל. אבל הפתרונות הללו חותרים תחת הסיבה שהתכנים הללו בלעדיים מלכתחילה – לגייס מנויים קבועים.
כמובן שיש את השידור החי של אירועים טלוויזיוניים, שאנשים צופים בהן בזמן אמת, כמו חדשות, אירועי ספורט ותוכניות ריאלטי. הרצון להשתתף בשיחה המקוונת בזמן השידור, ובשיחות האונליין והאקסווב בשעות ובימים שאחריו, וכן הפחד מהספויילרים, מקשה על צפייה פיראטית בדיעבד (אם כי גם לאירועים כאלו מסתובבים לינקים לצפייה ישירה בשידור חי).
פתרון נוסף הוא בנדרסנאץ’. הפרק המדובר בסדרה “מראה שחורה” היה אינטראקטיבי, ואיפשר לצופים לבחור איך להתקדם בעלילה כשהוא מציג להם התפצלויות שונות ומבקש שיקליקו על אחת מהן. חוויית הצפייה הזאת לא ניתנת לשיחזור בעותק פיראטי – כשחיפשתי אחד כזה בטלגרם, קיבלתי את גירסת ברירת המחדל – התקדמות בכל ההתפצלויות לפי ברירת המחדל שיוצרי הסדרה הגדירו, עבור מי שמתקשה להחליט או רוצה לצפות באופן פסיבי (טינדר ישדרו בקרוב סדרה כזאת, בתוך אפליקציית ההכרויות. אני מנחש שהם ישתמשו בסווייפ ימינה ושמאלה, ממשק הבחירה של בני הזוג שם, לבחירת כיוון התקדמות העלילה).
אפשר להסתכל על זה בשתי דרכים: האחת היא שלמרות ההבטחה ששירותי צפייה לגיטימיים ובמחיר סביר יהרגו את הפיראטיות, זו ממשיכה לנגוס בהכנסותיהם של בעלי הזכויות. השנייה היא שפיראטיות תימשך כל עוד היא קלה לביצוע וקשה לענישה, אבל אם פעם, כשלא היו שירותי צפייה, היא פגעה ב-100% מההכנסה הפוטנציאלית של בעלי הזכויות, היום היא רק נוגסת בזנבם.
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי תודה להדר בן יהודה על העזרה באיסוף הידיעות
🛸 השבוע במחאות רשת: ציידי חייזרים ומתנגדי ממשל מצריים 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
אזור 51 הוא כינויו של בסיס צבאי של חיל האוויר האמריקאי בנוואדה. מאז שנות ה-50 השמועות גורסות בעקשנות שהממשל מחזיק שם חלליות חייזריות וגופות של חייזרים שהגיעו לכדור הארץ, בין השאר בגלל טיסות של המטוס הסודי U-2, שלוקהיד מרטין פיתחו בחשאי עבור ה-CIA.
רק ב-2013 אישר ה-CIA לראשונה את קיומו של הבסיס, במסגרת תשובה לבקשת חופש מידע של ג’פרי ט’ ריצ’לסון, ארכיבאי בארכיון הבטחון הלאומי באוניברסיטת ג’ורג’ וושינגטון בוושינגטון DC. איוונט פייסבוק הומוריסטי שקרא להסתער על המקום רשם יותר מ-2 מיליון מאשרי הגעה, תחת הכותרת “הסתערות על איזור 51, הם לא יכולים לעצור את כולנו”. האירוע התקיים ביום שישי.
אירוע נוסף שנערך בשישי בעקבות פרסומים מקוונים הוא שורת הפגנות במצרים נגד שלטון הנשיא עבד אל-פתח א-סיסי. מאות מצרים יצאו לרחובות קהיר וערים אחרות בשישי בערב. זו התקוממות המשמעותית הראשונה מזה שנים במדינה שב-2011 הפילה את דיקטטור שלושים השנים חוסני מובארכ במסגרת גל מחאות האביב הערבי.
ההפגנות התעוררו בעקבות שורת סרטונים מקוונים שפרסם ברשת בתחילת החודש מוחמד עלי, שחקן וקבלן צבאי לשעבר שעבד עם הממשל, ונמצא כעת בגלות עצמית בספרד. הסרטונים, שבהם האשים עלי את א-סיסי בשחיתות, רשמו בין אלפי לעשרות אלפי כניסות כל אחד.
הפגנות רחוב ללא אישור אינן חוקיות במצרים, והמפגינים הסתכנו לא רק בחירותם אלא גם בחייהם – למעלה מ-1000 נהרגו ועשרות אלפים נעצרו אחרי ההפיכה הצבאית ב-2013, שבה עלה א-סיסי לשלטון. רשויות האכיפה עצרו עשרות מהמפגינים בסופש הזה.
UPDATE: protests have now spread to all major cities in #Egypt calling for the removal of President Abdel Fattah el-Sisi. Here’s a thread on what we know so far. #ميدان_التحرير pic.twitter.com/PRGcw5XAav— Mohamed Hassan (@MHassan_1) September 20, 2019
גם חייהם של מסתערי אזור 51 היו בסכנה, לפחות לפי ציוץ של DVIDS, אגף קשר עם הציבור של משרד ההגנה האמריקאי. בציוץ הופיעה תמונה של יותר מ-200 חייל חיל האוויר האמריקאי על רקע מטוס חמקן B-2 ספיריט, והכיתוב קבע כי זה “הדבר האחרון ש#מילניאלים יראו אם הם יבצעו את #הסתערות-אזור-51 היום…”.
תוצאות ההסתערות מזכירות לנו את יחס ההמרה בין מספר המתגלצ’ים שסימנו אטנדינג באיוונטים לבין מספר המגיעים בפועל, ואת ההבדל בין משועשועממים אמריקאים לבין מתנגדי משטר מצרים. מתוך למעלה מ-2 מיליון האטנדינג הסתערו על אזור 51 רק כמה עשרות אנשים, שלושה מהם נעצרו. איש לא נהרג.
תזכורת לכל אנשי המדיה החברתית המנסים לתרגם הישגים ברשת להישגים ברחוב: לדף הפשיטה על אזור 51 היו כשני מיליון עוקבים, וככה זה נראה בשטח pic.twitter.com/DyaPRVsJMY— Noam R (@noamr) September 21, 2019
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי תודה להדר בן יהודה על העזרה באיסוף הידיעות
דיפ פייק בחירות ⛏️ החפרנים
בחינוכית שידרו פרק מיוחד של “החפרנים” לכבוד הבחירות, שארך ארבע שעות ושודר בשידור חי. השתתפתי בקטע קצר על דיפ פייק. אפשר לראות את הקטע (ואת התוכנית המלאה) כאן:
🗳️ תעמולייק 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
יו”ר ועדת הבחירות לא הצליח למנוע מנתניהו להפיץ תעמולה. פייסבוק כן. שני עשורים וחצי לא הספיקו למחוקקים להתאים את חוקי התעמולה למציאות המקוונת. מי שקובע את כללי המשחק בפועל הם תאגידי הטכנומידע האמריקאים 🔊 להאזנה
יונתן אוריך, דוברו הפוליטי של רה”מ בנימין נתניהו, נגרר בחמישי בערב לבירור אצל יו”ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר. אוריך נשאל על התחייבותו שהופרה כי ההודעה המיוחדת של נתניהו בתקשורת על החלת ריבונות בבקעת הירדן לא תהיה הודעה פוליטית. הדיון נערך בדיעבד, אחרי ההפרה, ומלצר קנס את הליכוד ב-15 אלף שקל – המחיר הכי נמוך פר דקה ששולם על תשדיר תעמולה בכל מערכת הבחירות הזאת.
באותו יום ננקט צעד נוסף, אפקטיבי יותר, נגד נתניהו והליכוד – פייסבוק החליטו להשעות את הצ’טבוט שלו ליממה קריטית, בעקבות פרסום ב”העין השביעית” על הסתה שביצע שם הקמפיין של נתניהו נגד ערבים. הביביבוט שלח לנמעניו תסריט שיחת שכנוע להצבעה למפלגת הליכוד, ובו נכתב:
שלום (שם פרטי), שמי ___ ואני מתנדב מטעם ראש הממשלה נתניהו. […] אני תורם את הזמן שלי כי אסור שתקום בעוד שבוע ממשלת שמאל מסוכנת עם לפיד, עודה, גנץ וליברמן. ממשלת שמאל חילונית, חלשה, שסומכת על הערבים שרוצים להשמיד את כולנו – נשים, ילדים וגברים – ותאפשר איראן גרעינית שתחסל אותנו.
קטע מתסריט שיחת שכנוע ששלח הצ’טבוט של ראש הממשלה נתניהו
אחרי התעלמות של יומיים מסרה דוברת פייסבוק בישראל, מעיין שריג:
לאחר שבחנו את פעילות הבוט בשימוש קמפיין הליכוד, מצאנו הפרה של המדיניות שלנו בכל הנוגע לדיבור שנאה. כמו כן, מצאנו שהבוט עשה שימוש לרעה בפלטפורמה על-ידי יצירת קשר עם אנשים מחוץ לתקופת הזמן המותרת. בעקבות כך, השעינו את פעילות הבוט למשך 24 שעות. במידה ויהיו הפרות נוספות של המדיניות שלנו, אנו ננקוט בפעולה המתאימה.
אחרי שחברת פייסבוק סיפרה לעולם ולישראל שהם נלחמים בהפצת שקרים בקמפיינים, הם מאפשרים לראש הממשלה נתניהו לעשות ככל שיחפוץ בפייסבוק, כולל הפצת שקרים.
— Tal Schneider טל שניידר تال شنايدر (@talschneider) September 11, 2019
@the7i https://t.co/aoYPy5m54E pic.twitter.com/Lxdb2QIIcJ
שני המקרים הללו מציירים תמונה מדאיגה: מצד אחד, רשות ממלכתית שאחראית על הבחירות כושלת באכיפת החוק; מצד שני, תאגיד טכנומידע אמריקאי מחליט מה ראש ממשלת ישראל יכול להגיד ומה לא, בפלטפורמה העיקרית שבה הוא מדבר עם נתיניו.
הליכוד ופייסבוק סיטינג אין אה טרי, קיי איי אס אס איי אן ג’י
הצעד המאוחר והצנוע של פייסבוק נגד נתניהו מהווה חריגה מהיחסים החמים בין הגופים. לא סתם גייסה החברה את ג’ורדנה קטלר לתפקיד מנהלת המדיניות והתקשורת, כלומר אשת הקשר בין החברה לממשל – קטלר ניהלה את לשכת שגריר ישראל בארה”ב, רון דרמר, שהיה יועץ קרוב של נתניהו.
פייסבוק כבר קבעו בבחירות הקודמות כי הליכוד הפר את כללי השימוש של הרשת החברתית, אולם לא עשו דבר מלבד להודיע על כך לצוות הניומדיה שלו. באופן צפוי, גם המדינה (כלומר שלטון נתניהו) מקפידה לא לפעול נגד הרשתות החברתיות בהיבט הפוליטי. בשלהי הכנסת ה-20, נתניהו טירפד הצעת חוק להחיל את כללי התעמולה על הרשתות החברתיות, ונראה שגם אם היה עובר חוק כזה, ועדת הבחירות החלושה לא היתה יודעת איך לאכוף אותו. על חקיקה חדשה, שתתאים את חוקי התעמולה למאה ה-21, או אפילו לשלהי המאה ה-20, כנראה שאין מה לדבר.
בארה”ב, לעומת זאת, קורה בדיוק להיפך: בעוד הנשיא דונלד טראמפ משתמש בטוויטר לסגור חשבונות עם מדינות, ארגונים ואנשים פרטיים, מסית ומשקר (והחברה באופן מודע ומוצהר לא מגבילה את חשבונו), מתנהל מאבק דו-מפלגתי בתאגידי הטכנומידע, בין השאר על השליטה שלהם בזירת השיח הציבורית.
אתמול שלחו ראשי ועדת בית הנבחרים למערכת המשפט, ותת-הוועדה להגבלים עסקיים, מכתבים לחברות גוגל, פייסבוק, אמזון ואפל בדרישה לקבל מסמכים פנימיים שנוגעים לחקירות שהוועדה מקיימת בנושא.
יו”ר הוועדה, ג’רלד נדלר (דמוקרט) כתב כי “מצטברות עדויות שלפיהן קומץ תאגידים השתלט על נתח חריג בגודלו של הסחר והתקשורת המקוונים”. הנציג הרפובליקני הבכיר בוועדה, דאג קולינס, אמר ש”המידע הזה חיוני לברר אם יש התנהלות אנטי-תחרותית, אם רשויות אכיפת ההגבלים העסקיים שלנו צריכים לחקור סוגיות ספציפיות ואם חוקי ההגבלים העסקיים שלנו זקוקים לשיפור כדי לקדם באופן מוצלח יותר את התחרות בשווקים הדיגיטליים”.
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי תודה להדר בן יהודה על העזרה באיסוף הידיעות
🏢 עשרות חברות ומשרדי ממשלה השאירו פירצה חמורה פתוחה 🐱💻 סייברסייבר ע02פ03
👂 להאזנה ומנוי לסייברסייבר באפליקציות השונות 🔊
ב-25 באוגוסט פרסם מערך הסייבר התרעה דחופה על פירצת אבטחה ברכיב VPN של נתבים תעשייתיים, ובה המליץ לכל ארגון שמשתמש בציוד הזה להתקין עדכוני אבטחה, פעולה מהירה יחסית.
כמעט שבועיים אחר כך, עשרות גופים – חברות תקשורת, גופי השקעות, חברות השכרת רכב ומשרדי ממשלה – עדיין לא התקינו עדכוני אבטחה. הדבר היחיד שיותר מביך מהעיכוב בחסימת הפירצה הוא רשימת התירוצים וההכחשות של חלקם.
ואלה שמות: אלביט, משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, סנו, קסטרו, נעמן, יס, אקסלנס, מנורה, מגדל שוקי הון, תנובה, מפעל הפיס, מקאן, בזק, סלקום, אלבר, קבוצת שלמה, אלדן, אוניברסיטת חיפה ואיודיוקודס.
עונה 2 פרק 3 של סייברסייבר עם נעם רותם ועידו קינן, בשיתוף עומר כביר בכלכליסט.
חסויות
VPN זה חשוב, ו-ProtonVPN הוא שירות ה-VPN האהוב עלינו. אם תיכנסו לכאן, או לכתובת המקוצרת bit.ly/vpncybercyber, על כל רכישה שלכם הבלוג והפודקאסט יקבלו כמה שקלים – דרך נחמדה להגיד לנו תודה.
אחד האתגרים העומדים בפני חברות שיוצאות לפעילות בינלאומית הוא תמיכה ושירות ללקוחות בינלאומיים. ברגע שצריך מערכי שיווק ומכירות, מרכזי הדרכה, סיוע טכני או הטמעה לשוק העולמי דברים מתחילים להסתבך ומהווים חסם משמעותי לצמיחה.
הפתרון המקובל בעולם הוא מרכזי שירות בהודו, בזכות היצע של כח אדם זול מיומן מוכשר ומנוסה. לשכת המסחר הודו ישראל מפשטת את התהליך ע”י שירות של גיוס והעסקת עובדים הודים בהודו עבור חברות ישראליות, ללא הצורך בהקמת חברה מקומית.
הלשכה פועלת כמו חברת כח אדם בישראל, רק שהעובדים עובדים מהודו והלשכה דואגת לכל סביבת העבודה: משכורות, תלושי שכר, משרד, מחשוב וכו’. החברה הישראלית צריכה רק לאשר את העובד ואז לנהל אותו מקצועית. אז אם החברה שלכם מחפשת לעשות את קפיצת המדרגה הבאה, גם אתם מוזמנים להצטרף לעשרים חברות ישראליות שכבר מעסיקות למעלה ממאה עובדים במגוון תחומים ובהצלחה גדולה. הקליקו כאן
הערותוכנית
- אזהרת מערך הסייבר על הפירצה
- האזהרה שפרסם הספק
- הכתבה בכלכליסט על אי-סגירת הפירצה
- עדות המנכ”ל הפורש על פרשת אקוויפקס
- התפוטרות סמנכ”לי המידע והאבטחה של אקוויפקס
- הסכם הפשרה של אקוויפקס עם ה-FTC
- אזהרת ה-NIST האמריקאי מפני הפירצה שאח”כ התברר ששימשה לפרוץ לאקוויפקס
סיבר סיבר? סיברסיבר?? סייבר סייבר?! סייברסייבר! 🐱💻 סייברסייבר הוא הסכת (פודקאסט) על האקרים ומאפים 🗣️ מגישים: עידו קינן, חדר 404, נעם רותם 🔔 קולות: גלי פלזמה – NASA, המספר שחייגת איננו מחובר- This number is not available…, by kyliank (cc0), טה דה – Mike Koenig cc-by, דנה נמה – מילים ולחן נעמי שמר, ביצוע הגשש החיוור 🎹 העטיפה המוזיקלית של הפודקאסט מבוססת על הטראק Fauna vs. Killah B – Los Piratas Del Reggaeton (Futuristic Dance Squad Viaba Mashup) by Futuristic Dance Squad (רשיון cc-by) 👨🔧 עיצוב סאונד: עומר סנש 🔧 הופק על ידי Podcasti.co – מפיקים פודקאסטים מעולים, בשיתוף אורבן פלייס
📰 חדשות סייברסייבר: @OhCyberMyCyber 📫 כיתבו לנו אל cybercyber@podacsti.co
מלחמת חופש הביטוי המקוון 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ 7.9.2019
חברות הטכנומידע הגדולות עומדות מול חקיקה וחקירות שמאיימות בין השאר להגביל את חופש הביטוי שלהן ושל המשתמשים. הן מואשמות במתן במה לשינאה והסתה, ובצנזורה חד-צדדית של רפובליקנים 🔊 להאזנה
1
דונלד טראמפ כבר הצהיר לא פעם על כוונה לפעול נגד החברות, בעיקר בגלל טענות לפגיעה של חברות ההייטק מעמק הסיליקון הליברלי בחופש הביטוי של הימין האמריקאי. במקרה של אמזון, הבעלים והמנכ”ל, ג’ף בזוס, מחזיק גם בעיתון הוושינגטון פוסט, סדין אדום לנשיא טראמפ. בימים אלו, משרד המשפטים האמריקאי ורשות הסחר הפדרלית (FTC) חוקרים את פייסבוק, גוגל, אפל ואמזון בנסיון לברר אם הן עוברות על חוקי ההגבלים העסקיים.
אבל גם אם טראמפ לא ימשיך איתנו לעונה הבאה של הנשיאות, החברות עומדות בפני חקירות הגבלים עסקיים ואחריות מוגברת על תכני גולשים ברמה המדינתית, כך לפי דיווח ברויטרס. מדינת ניו יורק ו-7 מדינות נוספות ו-וושינגטון הבירה, מנהלות חקירה נגד פייסבוק – לבדוק “האם המעשים שלהם מסכנים מידע של צרכנים, פוגעים באיכות הבחירה של הצרכנים או מעלים את מחיר הפרסום”, לפי התובעת הכללית של ניו יורק, לטישה ג’יימס. חקירה נוספות, בראשות טקסס, שצפוייה לכלול עד 40 מדינות נוספות, לא נקבה בשם של חברה ספציפית, אך לפי מקורות צפוייה להתמקד באלפאבית/גוגל, ובהצטלבות של פרטיות והגבלים עסקיים.
בנוסף, מספר הולך וגדל של מחוקקים רפובליקנים, אך גם דמוקרטים, פועלים להגביל את חופש הביטוי של חברות הטכנומידע לפי סעיף 230 לחוק ההגינות בתקשורת 1996. עד לחקיקת הסעיף הזה, לא היה ברור מה אחריותם המשפטית של אתרים וחברות אינטרנט לתוכן גולשים – כמו פוסטים, סרטונים, צילומים, ביקורות מוצרים, דירוג שירותים וטוקבקים. סעיף 230 קבע שהאחריות המשפטית מוטלת על מי שחיבר את התכנים, ולא על חברות הטכנומידע שמספקות להם את הבמה. הוא גם התיר לחברות לסנן תוכן כזה לפי שיקול דעתן, כלומר להסיר תכנים שהן לא מעוניינות לתת להם במה.
אחד השינויים המוצעים, על ידי חבר בית הנבחרים הדמוקרטי בטו או’רורק, המתמודד על המועמדות הדמוקרטית לנשיאות 2020, קובע כי חברות שמספקות במה לפעילויות שינאה והסתה לאלימות לא יזכו עוד לחסינות לפי סעיף 230.
שינוי נוסף, שמציע הסנאטור הרפובליקני ג’וש האולי, הוא שהחברות יקבלו חסינות לפי סעיף 230 רק אם האלגוריתמים שלהן והסינון הידני שלהן יהיו נייטרליים פוליטית כלפי תכני הגולשים. האולי קורא לחוק שלו “חוק הפסקת התמיכה בצנזורת אינטרנט”.
2
גם הפרטיות של המשתמשים בסכנה. ICE (מחלקת אכיפת ההגירה והמכס) חוקרת הפרת תקנות ייצוא נשק בייצוא כוונות נשק מתוצרת ATN (ר”ת של American Technologies Network), כשהחברה עצמה אינה חשודה אלא סוחרים בציוד שלה. לפי דיווח של פורבס. משרד המשפטים האמריקאי הגיש השבוע לבית המשפט בקשה לצו שיורה לאפל וגוגל לספק מידע, כולל שמות מלאים ומספרי טלפון, על כל משתמשי אפליקציית Obsidian 4 של ATN. האפליקציה מאפשרית לבעלי הרובים לשדר חי, לצלם סרטונים ולכוונן את כוונות הרובה שלהם באמצעות סמארטפוני אנדרואיד ואייפון. הרשויות רוצות לדעת באילו מקומות בעולם נעשה שימוש באפליקציה, מתוך הנחה שמשתמשיה גם רכשו את הכוונות. החברה עצמה אינה חשודה בהפרת התקנות.
לאפליקציה יש 10 אלפים הורדות בחנות האפ’ של גוגל ומספר לא ידוע בחנות של אייפון. זו הפעם הראשונה הידועה שרשויות החקירה בארה”ב דורשות מידע אישי על כל המשתמשים של אפליקציה בודדת. אם בית המשפט יוציא את הצו והחברות יצייתו לו, הדבר יחשוף פרטים של אלפי משתמשים שלא קשורים לחקירה ולפשעים הנחקרים.
במקרה נוסף, רשויות האכיפה דרשו מידע על כל הטלפונים הסלולריים שהיו באזור ובזמן מסויים שבו היתה הפגנה והתקוטטות אלימה.
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי תודה להדר בן יהודה על העזרה באיסוף הידיעות
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
