טועים 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ 20.3.2021

Elon בן-שחר

I’m selling this song about NFTs as an NFT pic.twitter.com/B4EZLlesPx
— Elon Musk (@elonmusk) March 15, 2021

אילן מאסק הוציא טראק EDM על NFT ואמר שיציע אותו למכירה כ-NFT (אולם אחרי יומיים חזר בו). ומאחר שהפינה היום עוסקת בטעויות, נתחיל בטעות של חברת המכוניות שלו, טסלה, מיוני אשתקד. מכונית טסלה בנהיגה אוטונומית (Autopilot) האטה לפני שלטים של בורגרקינג. בעל הרכב חושב שהמכונית טעתה לחשוב שמדובר בשלט עצור. בורגר קינג, שמבינים בפרסום, יצרו קמפיין סביב התקלה וחילקו וופרים בחינם לנהגי עצמכוניות, תחת הסיסמה “מכוניות חכמות הן מספיק חכמות לעצור לוופר”.

הילד בן 103, יש לו חום גבוה

כתב העת המדעי לנסט דיווח בשבוע שעבר שתמותת תינוקות מקורונה בספרד היא הגבוהה מבין 7 המדינות המפותחות עם מירב מקרי הקורונה בקטינים. הקביעה התבססה על נתונים רשמיים של משרד הבריאות הספרדי, שלפיהם 54 קטינים מתו מקורונה מאז תחילת המגיפה במרץ 20′.

רופאי ילדים בספרד הצביעו על טעות במספר, שלדבריהם עומד על 7 קטינים בלבד. ההשערה היא שמקור הטעות הוא ברישום שגוי של מוות של אנשים בני יותר מ-100, בגלל שימוש בשתי ספרות גיל ולא בשלוש במערכות המחשב המתעדות את המתים. כך, בן 103 שמת מקורונה נרשם כבן 3. ממש כמו באג 2000 הזכור לשימצה.

אבל ד”ר דיויד אנדינה, רופא ילדים בחירום, ואחד מהרופאים שהעלו את ההשערה הזאת, אמר שגם המידע המתוקן לא משנה את השורה התחתונה של המחקר – שיעור תמותת הקטינים מקורונה בספרד יוצא דופן בקרב 7 המדינות שנבדקו.

גם בבריטניה גרמה בעיית תוכנה לבעיית נתוני קורונה, שנחשפה באוקטובר אשתקד. 16 אלף מקרים של תחלואה לא נכנסו למאגר הלאומי בגלל מתיחת תוכנת עיבוד הנתונים אקסל של מיקרוסופט עד לקצה. מעבדה אחת שלחה את תוצאות הבדיקות שלה לארגון הממלכתי Public Health England בקובץ CVS עם יותר שורות מהמספר האפשרי באקסל, העומד על 1,048,576 שורות. כש-PHE ייבאו את ה-CVS לאקסל, השורות העודפות נחתכו ונעלמו.

טי.קו

רוסיה של פוטין נאבקת בחופש הביטוי ברשתות החברתיות, שאיפשר בין השאר את המחאה ההמונית נגד כליאתו של מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני. טוויטר היא אויבת גדולה במיוחד, לאור העובדה שהיא מסמנת כלי תקשורת רוסים שמקושרים לממשל, והסירה 100 חשבונות שלפי טוויטר העצימו נראטיבים שהתיישרו עם הממשלה הרוסית, והתמקדו בחתירה תחת האמון בברית נאטו ויציבותה, ויצאו נגד ארה”ב והאיחוד האירופי.

רוסקומנדזור, רגולטור הרשת של המדינה האוטוריטרית, הודיע שיאט את מהירות העלאת התמונות והסרטונים לטוויטר החל מה-10.3. זאת לאחר שהמדינה כשלה בלגרום לטוויטר להסיר 3000 פוסטים שנתפסים כמתסיסים – לפי רוסקומנדזור, מדובר בתוכן שמעודד התאבדות ילדים, ומידע על סמים ופורנוגרפיית ילדים, אולם בפועל מדובר גם בקריאות לילדים להשתתף בהפגנות האופוזיציה.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין 🖼️ DonkeyHotey cc-by

בנסיון להאט את תפוצת המידע הטוויטרי, רוסקומנדזור חסמו גישה לדומיין t.co, שמשמש את טוויטר הן להפניה לתכני מדיה עשירים והן לקיצור לינקים שמשתמשים מפרסמים. אולם אמן התלת-ממד הרוסי גרגורי קודירב חשף שרוסיה חסמה בטעות את כל הדומיינים המכילים את המחרוזת t.co, ובהם microsoft.com, reddit.com וגם אתר החדשות הממשלתי הרוסי RT.com.

בסמוך לחסימה נרשמה ירידה משמעותית בתעבורת הרשת ברוסיה, למרות שטוויטר הזו אינה דומיננטית במדינה. רוסיה הסבירה זאת בכשל נתבים בספק האינטרנט רוסטלקום, אולם יש מומחים שטוענים שההאטה קשורה ישירות לחסימה של טוויטר ושאר האתרים.

רוסקומנדזור כשל באופן דומה ב-2018, כשניסה לחסום את יישומון המסרים המידיים והרשת החברתית טלגרם בגלל סירובה להעביר מפתחות הצפנה שיאפשרו גישה להודעות. החסימה הובילה להפרעה לגישה למאות אתרים ברוסיה, ובשנה שעברה החליטה רוסיה לוותר באופן רשמי על החסימה.

ממפיס, תנסי

אפרופו צנזורשת, בסופש שעבר טוויטר דרשו ממשתמשים למחוק ציוצים שכללו את המילה ממפיס (באנגלית) וחסמו אותם לחצי יממה, בנימוק שהם הפרו את המדיניות האוסרת הפצת מידע אישי. המתגלצ’ים צחקו על טוויטר, כתבו על ה-M-word והשתמשו בכוכביות טוהר השפה ב-M******.

מטוויטר נמסר כי “היתה תקלה מערכתית שהשפיעה על חשבונות שצייצו את המילה Memphis. התקלה גרמה לבקשה שגויה מבעלי חשבונות שימחקו את הציוצים הללו והגבילה זמנית את פיצ’רי החשבון שלהם. כעת החשבונות הושבו על כנם והתקלה נפתרה”.

באג מאסר

מאות אסירים באריזונה לא קיבלו שחרור מוקדם שהם זכאים לו, בגלל תקלה בתוכנת ניהול האסירים ACIS, כך דיווחו שרקנים לרדיו KJZZ. השב”ס האריזוני (The Arizona Department of Corrections) אישר את קיומה של תקלה בתוכנה, אולם הכחיש שיש אסירים שמועד שחרורם עוכב בגלל התקלה. השב”ס הוסיף כי בבדיקה אנושית נמצאו 733 אסירים עם זכאות פוטנציאלית להשתתף בתוכניות השחרור המוקדם שלא רשומים בהן כרגע,. השרקנים טוענים שהמספר הזה רק מגרד את פני השטח.

חוק הסנאט 1310 שנכנס לתוקף ביוני 2019 מאפשר לאסירים שהורשעו בעבירות לא אלימות להקדים את שחרורם באמצעות השתתפות בתוכניות מיוחדות בבתי הכלא המדינתיים. אלא שמודול התוכנה שאחראי על חישוב תאריכי השחרור של האסירים לא מסוגל לוודא זכאות של אסירים לשחרור מוקדם כזה, ולא יודע לחשב את תאריך השחרור העדכני לאחר השלמת התוכנית המיוחדת.

דיווח על באג השחרור המוקדם בתוכנת ניהול האסירים ACIS בשב"ס אריזונה — דיווח על באג השחרור המוקדם בתוכנת ניהול האסירים ACIS בשב”ס אריזונה

תקלות נוספות בתוכנה, שחוותה יותר מ-14 אלף באגים מאז שהוטמעה בנובמבר 2019, גרמו בין השאר לסיכון חיי אסירים בגלל ציוות אסירים מכנופיות יריבות לאותם תאים, ותקלות בחלוקת תרופות לאסירים עם מחלות קשות שעברו יחידה. בנוסף, השרקנים מדווחים שגם אחרי שטעות מתגלה, התוכנה מקשה על תיקונה. למשל, כשנרשמה לאסיר בטעות ענישה משמעתית של מניעת שיחות טלפון ל-30 יום, אי אפשר היה למחוק אותה מהתיק שלו והוא נאלץ לשאת בעונש.

חברת Business & Decision, North America קיבלה מרשות הכליאה האריזונית יותר מ-24 מיליון דולר עבור בנייה ותחזוקה של ACIS מ-2019, אז הוכנסה לשימוש, ועד היום. השרקנים סיפרו שניסו להעלות את הנושא לסדר היום של הנהלת הכלא במשך יותר משנה, ללא הצלחה, וכי סמנכ”ל המידע הולי גרין וסגן המנהל ג’ו פרופירי ידעו על הבעיה מההתחלה, אולם לאור ההוצאה הכספית הגדולה, הוחלט להישאר עם התוכנה הפגומה.

המופע של טרו-וומן

השחקנית רייצ’ל טרו לא הצליחה להתחבר לחשבון האייקלאוד שלה במשך חצי שנה, ובזבזה שעות רבות עם התמיכה הטכנית שלא פתרה את הבעיה. היא צייצה זאת עם צילומסך של התקלה, ועד מהרה התגלה מקור התקלה – המערכת לא מוכנה לקבל “טרו” באות ראשונה קטנה כשם משפחה, משום שמדובר במשתנה בוליאני ששמור למטרות אחרות.

אף שבאג כזה יכול היה להכניס לה כסף רב בתוכנית הבאונטי של אפל, העובדה שהיא פרסמה אותו בפומבי פוסלת אותה מהשתתפות, ולאחר שהבעיה נפתרה היא קיבלה מאפל פיצוי עלוב של שנת אחסון חינם וכרטיס-שי של 100$, וכתבה ש”זה קצת מעליב ואומר הרבה על איך שהם כן או לא מחשיבים לקוחות”.

המתגלץ’ תומר אלון וצייצנים אחרים דיווחו על תקלה מסוג דומה ביישומון התו הירוק, שלא איפשר לאנשים עם גרש בשם להנפיק תו, אולם נראה שהבעיה נפתרה.

ולמלשינים כן תהי תודה: יותם גוטמן, חנן כהן, גיל שושן, מדע פאקר, דניאל צורן, סופרקט, ענר שב

פודקאסטי.קו, ממשיכים להקליט עבורכם פודקאסטים מעולים גם בתקופת הקורונה

אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co

הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי

20 במרץ, 2021 | בנושאים: האחראי על האינטרנט בשישבת בגלצ | להגיב זה מגניב

💬 4 סיבות לעייפת-זום 🚸 נטישה של תוכנת השגחת בחינות 📻 האחראי על האינטרנט 27.2.2021

🎧 להאזנה לפינה 🔊

זום אאוט

שנת הקורונה הפכה את זום מכלי עבודה של הייטקיסטים למקום שבו אנחנו מנהלים את חיי היומיום שלנו – ישיבות עבודה, שיעורים בבית הספר ומפגשים משפחתיים. איתה הגיעו תופעות שליליות, מפגיעה בפרטיות, התפרצויות זום (חדירה והפרעה לשיחה מצד גורמים בלתי קרואים) ועייפת הזום (Zoom fatigue). האחרונה נחקרה במחקר חדש שבחן את ההשפעות הפסיכולוגיות של בילוי שעות רבות ביום בפלטפורמות שיחות וידאו. ממצאיו התפרסמו השבוע בכתב העת המדעי Technology, Mind and Behavior.

פרופ’ ג’רמי ביילנסון, מייסד ומנהל מעבדת ההידודיות האנושית הווירטואלית של סטנפורד (Stanford Virtual Human Interaction Lab – VHIL), ניתח את השימוש בשיחות זום מההיבטים הטכניים, וזיהה ארבע נקודות שתורמות לתחושת העייפת.

1) קשר-עין מוגבר. בשיחות אקסווביות, אנחנו מעבירים מבט בין הדובר לבין המשתתפים האחרים, למחברת או למחשב שלנו, לבהייה בנקודות שונות בחדר וכיוצא בזה. בשיחות וידאו, רוב שדה הראייה שלנו מורכב מפרצופים, ואנחנו נמצאים בקשר עין מתמיד עם הדובר ועם המשתתפים האחרים – כאילו אנחנו אלה שדיברו כל הפגישה וכולם הסתכלו עלינו כל הזמן, וממש מקרוב. הדבר תורם לחרדת קהל ולפגיעה במרחב האישי, וגורם למוח שלנו לפרש את הסיטואציה כמתוחה. פתרון: לצאת מתצוגת המסך המלא ולהקטין את חלון הזום כך שיציג פרצופים קטנים יותר, ולהגדיל את המרחק בינינו לבין המסך.

2) התבוננות עצמית. בעוד בשיחה אקסוובית אנחנו רואים רק את שאר המשתתפים, תוכנות שיחות וידאו מציגות לנו את עצמנו, בין השאר כדי שנהיה מודעים לאיך אנחנו נראים למשתתפים האחרים, ונתאים את מיקום המצלמה כך שהיא לא תציג אותנו בצורה מביכה או תחשוף פרטים בלתי רצויים עלינו (חליפה ועניבה עם מכנסי טרנינג) ועל החלל שבו אנחנו נמצאים (ערימות כביסה בסלון). הדבר גורם לנו להיות יותר מדי מודעים לעצמנו ולהפעיל יותר מדי ביקורת עצמית, כמו זו שאנחנו מפעילים כשאנחנו מביטים במראה כדי לסדר את הלבוש או השיער שלנו, או לבדוק אם עלינו או ירדנו במשקל. יש לזה השלכות רגשיות שליליות עלינו. פתרון: ביטול התצוגה העצמית. ליצרניות התוכנות קורא פרופ’ ביילנסון להפוך את היעדר התצוגה העצמית לברירת מחדל.

3) נייחות. בשיחות אקסווב, אנחנו יכולים לזוז, לשנות תנוחת ישיבה, לעמוד, לזוז מצד לצד ולצעוד בחלל הפגישה. בשיחות וידאו, אנחנו כבולים בחבלים וירטואליים למצלמה ולמיקרופון. הגבלת התנועה פוגעת ביכולות הקוגנטיביות שלנו. פתרון: התאמת חלל וחומרה לתנועה חופשית יותר – מקלדת אלחוטית, מצלמה חיצונית שאפשר להזיז ויכולה לצלם אותנו ממרחק גדול יותר.4) עומס קוגניטיבי. בשיחות אקסווביות, חלק גדול מהשיחה הוא באופן טבעי בלתי-מילולי, מה שמאפשר העברה שוטפת של מידע נוסף על השיחה – לא הבנתי, אני מאבד ריכוז, יש לי משהו להגיד וכד’. בשיחות וידאו, שפת הגוף מצטמצמת לפנים בלבד, ומצריכה מאמץ גדול יותר להעביר את המידע הנוסף – למשל, במקום ניד ראש קל צריך לבצע הנהון אגרסיבי. מצד שני, אנחנו נחשפים למסרים בלתי-מילוליים שאנחנו עלולים לפרש בצורה שגויה – כשמישהו מסיט מבט, אולי הוא מסתכל על אדם מסויים בשיחה (ואין לנו דרך לדעת על מי), ואולי הוא בכלל מגיב למשהו שקורה בבית שלו ולא בפגישה. פתרון: כיבוי מזדמן של הווידאו במהלך פגישות והתרחקות מהמסך, לטובת מנוחה לפה, לעיניים ולמוח.

חוזרים לעיניים בגב

ועוד בשיחות וידאו: וייס מדווחים על גל נטישה של תוכנות השגחה על בחינות.

תוכנה כזו, בשם פרוקטוריו, משתלטת על מחשבי, מצלמות ומיקרופוני התלמידים; אוספת מידע ובו הרעש בחדר, תנועות הראש והעיניים של התלמידים, גלילות עכבר והקשה על מקשים; ומשתמשת בבינה מלאכותית לוודא שההתנהגות שלהם “נורמלית” – אחרת היא מסמנת אותם כחשודים לבדיקת האחראי על הכיתה.

תלמידים לומדים עברית באולפן 🖼️ הסוכנות היהודית (cc-by-nc-sa)

פרוקטוריו ספגה ביקורת מתלמידים וסטודנטים ברחבי ארה”ב על פגיעה בפרטיות ועל אפליה (התוכנה מתקשה לזהות תלמידים שחורי עור). החברה לא אהבה את הביקורת, והגיבה באיומים משפטיים ובתביעות, וכן בחסימת סטודנטים שביקרו אותה משימוש בתוכנה – כך שהיא סיכנה את יכולתם להשתתף במבחנים.

עסקי החברה גאו בתקופת הקורונה, אבל כעת היא משלמת על מעשיה, פשוטו כמשמעו: היא איבדה לקוחות, חלקם חשובים, שמסרבים לחדש את החוזה איתה. בעקבות מחאה של חברות ועדה בכנס הלימוד-מרחוק הקליפורני החשוב Online Teaching Conference (OTC), החליטו מארגני הכנס לוותר על החסות של פרוקטוריו השנה. באתר החברה הופיעו סמלילי 16 אוניברסיטאות וחברות שפרוקטוריו הציגו באתרם תחת הכותרת “זוכים לאמון ארגונים מובילים”. בעקבות תחקיר של וייס, החברה הסירה 7 מהם.

27 בפברואר, 2021 | בנושאים: האחראי על האינטרנט בשישבת בגלצ | להגיב זה מגניב

ביטקוין, חתולים ואד שירן 📻 האחראי על האינטרנט 6.2.2021

🎧 להאזנה לפינה 🔊

שירן בציבור

בסוף דצמבר, שבוע אחרי השקת הסינגל Afterglow, העלה הזמר אד שירן לטיקטק סרטון קידום שבו הוא מנגן ושר את הסינגל, ומבקש מהגולשות.ים להצטרף אליו לדואט – אפשרות לשירה משותפת שמוטמעת ביישומון. שירן הוא מוזיקאי פופ צעיר ומצליח מאוד, אבל משום מה אנו מאוד פעיל ברשת החברתית לסרטונים קצרים, שמציעה כלים מותאמים למוזיקאים ומעריציהם. 2.2 מיליון עוקביו קיבלו ממנו בסך הכל 8 פוסטים עד כה – שניים על אפטרגלואו והשישה האחרים על הסינגל Beautiful People מ-2019.

View this post on Instagram

A post shared by Ed Sheeran (@teddysphotos)

אולי בגלל זה, אומת הטיקטק התחלקה לשתיים. היו כאלו שהצטרפו בשירה מרגשת, בתקווה שמישהו – אולי שירן עצמו – יבחין בכישוריהם. והיו הטרולים. הם הצטרפו לשירן בצעקות, תופים, חצוצרות, תראמינים – כל דבר שימנע מהצופים לשמוע את הזמר הג’ינג’י.

בינתיים, שירן יושב במקום השלישי במצעד ה-Top 40 הבריטי, כשאת המקום הראשון תופס רימיקס של שיר יורדי הים Wellerman, שהפך ללהיט דואטים בטיקטק אחרי שהדוור לשעבר והזמר החובב ניית’ן אוונז שר אותו לטיקטק ביולי אשתקד.

Congratulations to @NathanEvanss, @220_kid & @billented1… ’cause the WELLERMAN SEA SHANTY IS NUMBER 1 on the UK’s biggest chart show! 😮⚓️

See this week’s full chart 👉 https://t.co/hNWMEZ78OA pic.twitter.com/aFldLC2T12
— The Official Big Top 40 (@BigTop40) January 31, 2021

זומתי ברז למורה

התפרצויות-זום (Zoom-bombing) – כניסה בלתי קרואה לווידאו-צ’ט של גורמים שמפריעים להתנהלותן – מלוות אותנו מאז שזום הפך לשם נרדף לשיחות וידאו בזכות הקורונה. מדען המחשב ג’אנלוקה סטרינג’יני וצוותים מאוניברסיטות בוסטון ובינגהמטון חקרו התארגנויות זום-באמינג ששותפו בטוויטר ו-4צ’אן ב-12.2020-7.2021 וגילו שרובן קרו בגלל שמוזמנים/משתתפים בצ’ט חלקו את פרטי ההתקשרות וקראו לאנשים להיכנס ולהטריל את הפגישות.

גילוי נוסף של החוקרים מבהיר למה: רוב ההתארגנויות הללו – 74% מהמקרים ב-4צ’אן ו-59% מהמקרים בטוויטר – היו התפרצויות לזומים של שיעורים בתיכונים ובקולג’ים. משמעות הדבר היא שזום-באמינג הוא גירסת הלימודים-מהבית של המתיחות שתלמידים עושים למורים.

תרים ידיים, זה קוד!

כדי להשיג ביטקוין (שלא באמצעות רכישה), מפעילים תוכנה שמבצעת פעילות רישום של העברות ביטקוין על הבלוקצ’יין, אשר מתגמלת את המפעיל בביטקויינים חדשים שנוצרים בקצב שנקבע מראש בפרוטוקול של המטבע הקריפטוגרפי. כדי להגיע לכמות גדולה של ביטקויינים צריך להפעיל אותה על מחשבים חזקים וזוללי חשמל – או לשתול זודנה במחשבים רבים, ולהשתמש בכוח החישוב המשותף שלהם (ובחשבונות החשמל של בעליהם).

פושע מחשב גרמני הרוויח ביטקויינים רבים באמצעות הנוכלות הזאת. הוא נתפס, הועמד לדין, הורשע ונגזרו עליו יותר משנתיים מאסר. בנוסף, המשטרה החרימה לו ארנק עם 1700 ביטקוין, שערכו קפץ בשנה האחרונה, וכיום שווה יותר מ-50 מיליון אירו לאוצר הבווארי.

תאורטית. כי מעשית, האיש, שריצה כבר את מלוא תקופת מאסרו, מסרב למסור את הסיסמה לארנק הביטקוין. התובע סבסטיאן מיורר סיפר לרויטרס: “שאלנו אותו אבל הוא לא אמר. אולי הוא לא יודע”. פרוטוקול הביטקוין בנוי בצורה מבוזרת, כך שאין בנק מרכזי של ביטקוין שאפשר לבקש ממנו לאפס את הסיסמה או לדרוש ממנו להעביר את המטבע המחולט לידי המדינה.

התובעים טוענים שהבטיחו שאין לנוכל גישה לכסף, אולם יתכן שהם לא מבינים בדיוק את המכניקה של המטבע. בעקרון, אם הנוכל ייצא seed phrase – רשימה של 12 מילים שתוכנת הארנק הספציפית מייצרת עבור החשבון – הוא יוכל להתקין את התוכנה על חפיץ חדש, להזין את המילים ולהשתלט מחדש על הארנק. מאחר שעסקאות ביטקוין הן בהגדרה פומביות, הרשויות יוכלו לעקוב אחרי פרטי הארנק שלו ולדעת אם האיש העביר את הביטקוין לארנק אחר. אבל לא תהיה להן דרך למנוע זאת או לבטל את ההעברה.

הסקרנות חסמה את החתול

המחוקק במדינת ניו המפשיר מודאג מסוג אחר של זום-באמינג. יושי וג’ק פלשו למספר ישיבות-זום של שימועי ועדת המסחר וסוגיות הצרכנות של בית הנבחרים של המדינה הצפון-מזרחית של ארה”ב. שני האקטיביסטים הם חתוליה של הנציגה אניטה בורואוז (דמוקרטית – גלן). בישיבה ביום רביעי, יושי נעמד מול המצלמה והסתיר את פניה של נבחרת הציבור. במקרים אחרים, חתול של נבחר השתתף בשימוע, וכלב של נבחר אחר נבח ברקע.

יו”ר הוועדה, ג’ון האנט (רפובליקני – רינג’) שוחח על כך עם נציגה אחרת, שהעבירה את המסר לבורואוז: “אסור חיות בחדר”. “אני יכולה לנסות להשאיר את החתולים מחוץ למסך. להשאיר אותם מחוץ לחדר יהיה בלתי אפשרי”, אמרה בורואוז ל-AP. “זה חלק מהחיים שאנו חיים כרגע, וחיות בית הן גם חלק מזה. עבורי באופן אישי, זה פשוט מרגיע שהחיות שלי יושבות לידי כך שאני יכולה ללטף אותן, וזה לא מסיח את דעתי בשום צורה”.

חתול משתתף בישיבת זום 🖼️ ועדת המסחר וסוגיות הצרכנות של בית הנבחרים של ניו המפשיר

6 בפברואר, 2021 | בנושאים: האחראי על האינטרנט בשישבת בגלצ | להגיב זה מגניב

🚉 פלאש משבש רכבות, ברני סנדרז יושב על כסאות, חרם טראמפ עובר לוועדת הייעוץ של פייסבוק 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ 23.1.2021

🎧 להאזנה לפינה 🔊

הרדיו הרג את כוכב הרשת?

איש העסקים הלגיטימי דונלד טראמפ, שסולק מהבית הלבן על ידי הבוחרים, סולק קצת לפני כן מפייסבוק ומאינסטגרם שלה לתקופה בלתי מוגבלת. כעת, ובלי ספק בעקבות ביקורת שנמתחה מימין ומשמאל, החליט תאגיד הטכנומידע להעביר את ההחלטה לבחינת ועדת הפיקוח החיצונית שהקים, כשהוא מתחייב לקבל את החלטתה. כמו להחלטת הסילוק של פייסבוק, גם להחלטה של הוועדה לכאן או לכאן תהיה השפעה עצומה על התנהלות של חברות טכנומידע אחרות, גדולות כקטנות, בסוגיית השימוש לרעה של פוליטיקאים ומנהיגים ברשתות חברתיות.

במקביל לסילוקו של טראמפ משלל רשתות חברתיות, תאגידי הרשת סילקו גם פלטפורמות חלופיות פופולריות בקרב האלט-רייך, ובהן פרלר. רשות התקשורת הפדרלית (FCC) חוששת כי בצר לו, הימין הקיצוני יפנה להתארגן באמצעות רדיו חובבים. בהודעת ה-FCC נכתב: “ללשכה נודע על דיונים בפלטפורמות רשתות חברתיות ששירותי רדיו מסויימים, שמאוסדרים על ידי הרשות, עשויים לשמש כחלופת רשתות חברתיות עבור קבוצות לתקשר ולתאם פעילות עתידית”, נכתב בהודעת ה-FCC. לדבריהם, הם מכירים בכך שרדיו-החובבים חשוב לחופש הביטוי, אבל מזכירים ומזהירים כי “בעלי רשיון ומפעילי שירותי רדיו חובבים ואישיים לא מורשים להשתמש בציוד רדיו לבצע או לאפשר מעשים פליליים”.

פלאש נפרדת עם תקלה אחרונה

תוכנת פלאש האהובה והמקוללת הוכרזה כמתה סופית לפני שבוע וחצי, אבל הצליחה לשלוח יד מונפשת מהקבר ולשבש את מערכת הרכבות בעיר דליאן שבסין, דיווח אתר טקנואוד.

פלאש נולדה באמצע שנות התשעים, ואיפשרה לצפות ולהתהדד עם קבצי מדיה אינטראקטיביים, על המחשב ועל גבי דפדפנים באמצעות תוסף. האפליקציה העבירה את האינטרנט מימי הטקסט והתמונות הסטטיות לעידן הסרטונים והמשחקים. יוטיוב רץ על פלאש עד 2015. אולם לצד השמחה והצבעוניות, פלאש גם סבלה מפירצות אבטחה רבות, חלקן חמורות.

עם השנים, הדפדפנים הפסיקו לתמוך בפלאש, והשימוש בה הלך ופחת – אם כי בממשל הסיני היא המשיכה ליהנות מפופולריות עיקשת. עם התפתחות פלטפורמות מתקדמות יותר, הוכרז ביולי 2017 על מותה הקרב של פלאש, לאור הסכמה של יצרנית פלאש אדובי, מוזילה (פיירפוקס), מיקרוסופט, גוגל, אפל ופייסבוק להתחיל לפייד את התוכנה. ב-9.12.20 אדובי שחררו את העדכון האחרון לתוכנה הוותיקה, והכריזו ששתלו בה פצצת זמן שב-12.1.21 תהרוג אותה סופית.

בבוקר מותה של פלאש החלו הצרות, שהעסיקו את צוות מחסן תפעול הרכבת בדליאן במשך 20 שעות. לפי יומן מלחמה מפורט שפרסמה הרכבת בוויצ’ט שלה (ואחר כך מחקה, כי פאדיחה לקרוס בגלל מצב שהיו שלוש שנים להתכונן אליו), “2021-01-12, 08:16, המחסן קיבל דוח תקלה. מערכת המחשב הפסיקה להציג עמודים […] בטווח של 30 דקות, מחשבים בכל המחסן סבלו מאותה בעיה. […] אחרי שיחות טלפון וחיפושים מקוונים, אישרנו שמקור הבעיה הוא החרם של החברה האמריקאית אדובי על תוכן פלאש”.

כדי לפתור את הבעיה זמנית, החליטו ברכבת לשנמך חזרה לגירסת פלאש ישנה יותר, נטולת פצצת זמן. העובדים חולקו לצוותי חומרה ותוכנה, וניסו להעביר את המערכת לגירסה פיראטית מוקדמת. מאחר שמסיבות אבטחה מחשבי תפעול הרכבת לא מחוברים לאינטרנט, עובדי חדר המחשבים נאלצו להביא פיזית לתחנה שרתים שעליהם הותקנה הגירסה המשונמכת, כדי שיחליפו את המחשבים עם הגירסה העדכנית והמשותקת. בעשר בלילה הצליחו לשחזר גירסת גיבוי עם פלאש ישן ופועל, אבל עדכון אוטומטי של התוכנה שוב הקריס את הפלאש ואת המערכת.

העבודה על תקלת הפלאש ברכבת דליאן 🖼️ הוויצ'ט של הרכבת — העבודה על תקלת הפלאש ברכבת דליאן 🖼️ הוויצ’ט של הרכבת

בהודעה שהועלתה אחרי תיקון התקלה, מחסן דליאן של הרכבת הכחישו דיווחים, כמו זה של אפל דיילי, שהתקלה שיבשה או שיתקה את פעולת הרכבות. ברכבת טענו כי התקלה השפיעה רק על מחשבים חדשים שהותקנה בהם גירסת פלאש חדשה, ועל הגישה דרך דפדפן למערכת הסטטיסטיקות של הרכבת. מחסן דליאן מסר שמערכת הרכבות פעלה כרגיל, מערכת השילוח פעלה כרגיל, ונסיעות הרכבות לא הופרעה.

“20+ שעות של מאבק. איש לא התלונן. איש לא הרים ידיים. התקווה הקלושה הניעה כל אחד ואחד והפכה לדלק שדוחף קדימה”, סיכם כותב השרשור את הנצחון על האימפריאליזם האדוביסטי. “בפתרון בעיית הפלאש, הפכנו ניצוץ של תקווה לדלק עבור הקידמה”.

הכסא החם

תמונה של הסנאטור ברני סנדרז (עצמאי, לשעבר דמוקרט) יושב מצונף במסיכת-קורונה, מעיל וכפפות-שלמות על כסא מתקפל בהכתרה של הנשיא ג’ו ביידן, הפכה למם ויראלי מאוד ברשת. את התמונה צילם ברנדן סמיאלווסקי עבור סוכנות גטי אימג’ז, וגולשים גזרו ממנה את סנדרז ושתלו בשלל מיקומים, מהכיסא של משחקי הכס ועד לספה בסדרה “חזרות”. “אנשים באמת ישימו את ברני בכל מקום שהוא מלבד הבית הלבן”, צחק.ה הגולש.ת @jazz_inmypants.

ממים של ברני סנדרז על כסא 🖼️ Know Your Meme

סנדרז, שניסה לקבל את המועמדות של המפלגה הדמוקרטית על נשיאות ארה”ב בשתי מערכות הבחירות האחרונות, הוא היו”ר הנכנס של ועדת התקציב של הסנאט. אנשי הצוות שלו קפצו על העגלה והוציאו סווטשרט עם התמונה, כש-100% מההכנסות הולכות לארגון הצדקה Meals on Wheels Vermont.

23 בינואר, 2021 | בנושאים: האחראי על האינטרנט בשישבת בגלצ | להגיב זה מגניב

🗳️ פייק יאיר לפיד, ריל דונלד טראמפ 📟 הוואטסאפיסטים נוהרים אל החלופות 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ, 16.1.2021

🎧 להאזנה לפינה 🔊

Signal’s what’s up

View this post on Instagram

A post shared by Lahav Halevy (@lahav_halevy)

“אני אאמין שאפליקציית סיגנל היא אלטרנטיבה לוואצאפ כשדודה שלי תעביר לי שם הודעה שפיקוד העורף התריע לא לגרוב גרביים מצמר כי האקרים איראניים מתכננים לפרוץ לנו ככה לחשבון הבנק”, כתב הקומיקאי מתן בלומנבלט.

ובכן, היום הזה לא רחוק, בזכות שילוב של חסימת המשתמשים הימנים-קיצוניים ובראשם הנשיא היוצא ממש-עוד-ימים-ספורים-תחזיקו-מעמד דונלד טראמפ ברשתות החברתיות השונות, חניקת הרשת החברתית לימנים-קיצונים פרלר על ידי ענקיות האינטרנט גוגל, אפל ואמזון, ההכרזה של וואטסאפ על שינוי תנאי הפרטיות, והמלצה קצרצרה של אילן מאסק ב-7.1, למחרת המתקפה על הקפיטול, “השתמשו בסיגנל”, שמדליף מסמכי ה-NSA, אדוארד סנואודן, הדהד ואח”כ חיזק – בתשובה לשאלה האם יש סיבה לסמוך על סיגנל, הוא השיב: “הנה סיבה: אני משתמש בה כל יום ואני עדיין לא מת”.

בסיגנל, יישומון מסרים מידיים מוצפנים בקוד פתוח, פרסמו שלשום את נתוני השימוש הגלויים בחנות האפ’ של גוגל: מ-10 מיליון משתמשים קפצה התוכנה ל-50 מיליון. בסיגנל אמרו שהודו היא אחד מהאזורים המובילים בגידול במשתמשים חדשים. לפי נתוני חברת האנליטיקה Sensor Tower, בשבוע שבין ה-5-12.1 רשמה סיגנל 17.8 מיליון הורדות באפל וגוגל, פי 61 מהשבוע שלפני כן. אתמול נרשמו קשיים בהתחברות לסיגנל בגלל עומס המשתמשים, ומפעיליה עדכנו כי “הוספנו שרתים חדשים ונפח נוסף בקצב שיא מדי יום השבוע ללא הפסקה, אבל היום עברנו אפילו את התחזיות האופטימיות ביותר שלנו. מיליונים על גבי מיליונים של משתמשים חדשים שולחים מסר שהפרטיות חשובה. אנחנו מעריכים את סבלנותכם”. סיגנל הושקה ב-2014, וב-2018 הוקמה קרן סיגנל, מלכ”ר “לפיתוח טכנולוגיית פרטיות פתוחת קוד שמגינה על חופש הביטוי ומאפשרת תקשורת גלובלית בטוחה”. יו”ר הקרן ומי שתרם 50 מיליון דולר להפעלתה הוא בראיין אקטון, ממייסדי וואטסאפ שנמכרה לפייסבוק, אשר עזב את פייסבוק אחרי 3.5 שנים במחאה על היחס של פייסבוק לפרטיות משתמשי וואטסאפ, תוך שהוא מוותר על 850 מיליון דולר באופציות פייסבוק שטרם הבשילו.

עומסים נרשמו גם בטלגרם, יישומון המסרים המיידיים והרשת החברתית של פאבל דורוב, המייסד המגורש של הרשת החברתית הרוסית וקונטקטה. ביום שלישי דיווח דורוב על 25 מיליון מצטרפים בשלושת הימים האחרונים, וכי החברה עברה את רף ה-500 מיליון משתמשים. סנסור טאוור דיווחו על 15.7 מיליון הורדות ב-5-12.1, כמעט כפול מהשבוע שלפני כן. “היו לנו שיאי הורדות בעבר, אבל הפעם זה שונה”, כתב דורוב בטלגרם שלו. הוא טוען ש-94% מהמשתמשים החדשים מגיעים מאסיה, אירופה, אמריקה הלטינית, צפון אפריקה והמזרח התיכון, ושלשום התפאר בשני משתמשים חדשים – נשיא ברזיל ז’איר בולסונרו ונשיא טורקיה רג’פ ארדואן.

מודעת פרינט שוואטסאפ פרסמו בעקבות החששות מתנאי השימוש החדשים

בזמן שסיגנל וטלגרם עלו, וואסטאפ ירדה. לפי נתוני סנסור טאוור, ב-5-12.1 רשמה האפליקציה של פייסבוק 10.6 מיליון הורדות, ירידה של 16.5% לעומת השבוע שלפני כן. בוואטסאפ נבהלו מהסנטימנט והמספרים: בתחילה הם ניסו להסביר שהרעת תנאי הפרטיות נוגעת רק לתקשורת של משתמשי וואטסאפ מול חשבונות עסקיים ולפרסומות פייסבוק – כולל פרסום מודעות פרינט ענקיות, ציוצים של בכירי פייסבוק – מנהל וואטסאפ וויל קת’קרט ומנהל אינסטגרם אדם מוסרי, ואצלנו פוסט נדיר יחסית של מנכ”לית פייסבוק ישראל, עדי סופר-תאני, שבו היא מסבירה שהכל בסדר; אתמול פייסבוק דחו את המועד האחרון לאישור התנאים בשלושה חודשים.

אבל אפליקציות מסרים מידיים תלויות באפקט הרשת – ומעגל הקסם הוא שאין למשתמשת מה לעשות בסיגנל אם אנשי הקשר שלה לא שם. נכון לעכשיו, לפי הערכות סנסור טאוור, סיגנל רשמה מאז הקמתה יש 58.6 מיליון התקנות, ובאותו זמן טלגרם רשמה 755.2 מיליון התקנות, ו-וואטסאפ רשמה 5.6 מיליארד התקנות. מספר התקנות לא זהה למספר המשתמשים (יש התקנות שהן רק מעבר למכשיר חדש, ויש אנשים שמתקינים אפליקציה אך זונחים אותה), אבל גם במדד המשתמשים הפעילים, וואטסאפ מובילה בגדול עם 2 מיליארד משתמשים פעילים בחודש, לטלגרם 400 מיליון ולסיגנל 20 מיליון. לפי נתוני חברת האנליטיקה Apptopia, זמן השימוש בוואטסאפ השבוע לא השתנה לעומת השבוע שעבר.

מצד שני, דורוב מטלגרם טען שלשום כי הנהירה לטלגרם המשיכה לגדול מאז הפוסט האחרון שלו לפני 4 ימים, וכתב כי “ייתכן שאנחנו חוזים בהגירה הדיגיטלית הגדולה בהיסטוריה האנושית”. מילים דומות כתב סנואודן על סיגנל, שעליה הוא סומך יותר מאשר על טלגרם: “ההחלטה של וואטסאפ למכור את המשתמשים שלה לפייסבוק הובילה למה שהיא ככל הנראה ההגירה הדיגיטלית הגדולה ביותר לתוכנת מסרים מידיים בטוחה יותר שאי פעם ראינו”.

מציאות מרומה

בצעד אלף תשע מאות שמונים וארבעי, מתנגדי טראמפ קוראים למחוק אותו מהסרט “שכחו אותי בבית 2”, שם הופיע בקמאו לצד כוכב הסרט מקולי קלקין. קלקין הגיב לסרטון שבו טראמפ נמחק בגסות מובחנת במילה “בראבו.” לגולשת שקראה להחליף את טראמפ דיגיטלית בקלקין בן ה-40 השיב השחקן: “קניתי”. עצומה ב-Petition.org קוראת להחליף את טראמפ בנשיא הנבחר ג’ו ביידן.

באופן שלא יפתיע איש מלבד מיליוני משתמשי פרלר, טראמפ התבריין את דרכו לסרט. בנובמבר אשתקד, בראיון לציון 30 שנה לצאת הסרט הראשון בסדרה, סיפר הבמאי כריס קולומבוס:

פנינו למלון פלאזה [בניו יורק], שהיה בבעלות טראמפ בזמנו, כי רצינו לצלם בלובי. לא יכולנו לבנות עותק של הפלאזה על במת-סאונד. טראמפ אמר אוקיי. שילמנו דמי שימוש, אבל הוא גם אמר: “הדרך היחידה שבה אתם יכולים להשתמש בפלאזה היא אם אני אהיה בסרט”. אז הסכמנו להכניס אותו לסרט, וכשהקרנו אותו בפעם הראשונה קרה הדבר הכי מוזר: אנשים הריעו כשטראמפ הופיע על המסך. אז אמרתי לעורך שלי, “תשאיר אותו בסרט. זה רגע בשביל הקהל”. אבל הוא כן התבריין את דרכו אל הסרט.
כריס קולומבוס, במאי סרטי שכחו אותי בבית

הרעיון למחוק את טראמפ מהסרט בעקבות התנגדות להתנהלותו כנשיא אינו מקורי. בסוף 2019 שודר הסרט ב-CBC, הערוץ הציבורי של קנדה, בגירסה שנחתכו ממנה 8 דקות, ובהן 10 השניות של הופעת האורח של טראמפ. דונלד טראמפ התלונן על כך בטוויטר וטען שמדובר בנקמה של ר”מ קנדה ג’סטין טרודו על כך שטראמפ אילץ אותו “לשלם על נאט”ו או סחר”. דונלד טראמפ הבן, הבן של דונלד טראמפ, התלונן אז באינסטגרם על “התקשורת הליברלית” שסובלת מ”תסמונת טרללת טראמפ”, והזהיר: “זה מה שאנחנו עומדים בפניו ב-2020, זה הפילטר שדרכו רוב האנשים מקבלים את החדשות שלהם. זו הסיבה שזה לא קרב הוגן, אבל גם הסיבה שאנחנו ננצח” (הם לא ניצחו).

דונלד טראמפ (מאחור) ומקולי קלקין בסרט "שכחו אותי בבית 2" — דונלד טראמפ (מאחור) ומקולי קלקין בסרט “שכחו אותי בבית 2”

מה דיפ-פייק בעיניך?

ועוד בחדשות מניפולציות דיגיטיליות על שחקנים שהפכו לפוליטיקאים: יאיר לפיד (כחול לבן? יש עתיד? עתיד כחול? יש לבן? איך קוראים למפלגה שלו עכשיו?) הופיע בסרטון בחירות, שבו הוא מבטיח להקים עיר ערבית ולמנות שני שרים ערבים אם ייבחר לראשות הממשלה.

Deep Fake נאה
קמפיין של יוזמת “מתי ראית האופק לאחרונה” pic.twitter.com/k1LWpVVLtq
— אטילה שומפלבי Attila Somfalvi (@attilus) January 14, 2021

לפיד לא באמת אמר את הדברים. הם נאמרו על ידי חקיין ושוחקו על ידי שחקן, כשראשו של לפיד נוצר בטכנולוגיית דיפ-פייק, שלומדת סרטונים ותמונות של אנשים ויוצרת סרטונים שבהם הם נראים מבצעים דברים לפי רצון היוצרים.

הסרטון הזה נוצר על ידי קבוצת “האם ראית את האופק לאחרונה?”; החיקוי של לפיד נשמע כמו חיקוי ולא כמו המקור; ובתחילת הסרטון מופיעה כתובית שמבהירה שמדובר בדיפ-פייק. אבל בבחירות הקרובות ואחריהן ודאי נראה דיפ-פייקים לא מסומנים, שינסו להטעות את ציבור הבוחרים ואת התקשורת.

מן הארכיב: פנאי פלוס ציטטו את פייק יאיר לפיד

נאום בחירות של דיפ פייק יאיר לפיד 🖼️ “האם ראית את האופק לאחרונה?“

16 בינואר, 2021 | בנושאים: האחראי על האינטרנט בשישבת בגלצ | להגיב זה מגניב

🍊 טראמפ סולק מהאינטרנט 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ 10.1.2021

המתקפה

ביום רביעי בצהריים ה-6.1.2020, אחרי חודשים של הסתה ושקרים מצד נשיא ארה”ב היוצא סופסוף דונלד טראמפ, ביצעו פעילי ימין קיצוני טראמפיסטי נסיון הפיכה בוושינגטון הבירה, כשפלשו לבניין הקפיטול במטרה להפסיק את ההצבעה על אשרור האלקטורים ובחירתו של ג’ו ביידן לנשיא. טראמפ הבעיר את הפעילים הללו בקריאות קרב בטוויטר, ובהן זו מה-19 בדצמבר: “הפגנה גדולה ב-DC ב-6 בינואר. תהיו שם, יהיה פרוע!”.

אחרי שהם דאגו שיהיה פרוע, הוא המשיך לחבק אותם תוך שהוא מתנער מאחריות אך לא מגנה את המעשים, בסרטון שהעלה לרשתות החברתיות שבו אמר להם שהוא אוהב אותם ושילכו הביתה, תוך כדי שהוא ממשיך לשקר על גניבת בחירות.

הסרטון שבו דונלד טראמפ מחבק את ההופכים וקורא להם ללכת הביתה

רק אחרי המתקפה האלימה, שגבתה חיי 5 מורדים ושוטר אחד, וכשטראמפ אמנם עדיין מסוכן אבל ברווז צולע מאוד, הרשתות החברתיות השיבו מלחמה: טוויטר סימנו את הסרטון אחרי דקות ספורות במילים “הטענה להונאת בחירות שנויה במחלוקת, ולא ניתן להגיב ל, לרטווט או לחבב את הציוץ הזה מחשש לאלימות”; פייסבוק הוסיפו לסרטון הפניות למידע אמין על תוצאות הבחירות, אחר כך כתבו כי “ג’ו ביידן נבחר לנשיא בתוצאות שאושררו על ידי כל 50 המדינות. לארה”ב יש חוקים, נהלים ומוסדות מסודרים להבטיח העברה מסודרת של כוח אחרי בחירות”;

לבסוף, יוטיוב (של גוגל/אלפבית), ואחריה פייסבוק ואינסטגרם שלה, ולבסוף טוויטר, עשו את מה שנראה היה שלא יעשו לעולם ומחקו את הסרטון.

ערכת לגו של נסיון ההפיכה בקפיטול 🖼️ יוצר לא ידוע (אם אתם היוצר או יודעים את זהותו, צרו קשר)

פרשד שדלו, דובר יוטיוב, מסר כי “הסרנו סרטון שפורסם אחה”ץ בערוץ של דונלד טראמפ שהפר את המדיניות שלנו לגבי תוכן שטוען כי זיוף או טעויות נרחבים שינו את תוצאות בחירות 2020 בארה”ב. אנחנו נתיר עותקים של הסרטון הזה אם יעלו עם הקשר נוסף ודי ערך מוסף חינוכי, תיעודי, מדעי או אמנותי”. יוטיוב הסירו מספר סרטונים מהערוץ של טראמפ.

בכיר פייסבוק גיא רוזן, סגן נשיא לאינטגריטי בחברה, צייץ בחמישי לפנות בוקר: “זהו מצב חירום ואנחנו נוקטים באמצעי החירום המתאימים, כולל הסרת הסרטון של הנשיא טראמפ. הסרנו אותו משום שבמאזן, אנחנו מאמינים שהוא תורם ל, ולא מקטין את, הסכנה לאלימות מתמשכת”. בפייסבוק מסרו שחסמו את טראמפ ל-24 שעות בגלל שתי הפרות מדיניות.

הפרופיל הרשמי Twitter Safety צייץ: “כתוצאה מהמצב האלים חסר התקדים והמתמשך בוושינגטון הבירה, דרשנו הסרה של שלושה מהציוצים של [דונלד טראמפ] @realDonaldTrump שפורסמו מוקדם יותר היום בגלל הפרה חוזרת וחמורה של מדיניות השלמות האזרחית (Civic Integrity) שלנו. זה אומר שהחשבון של @realDonaldTrump יינעל ל-12 שעות אחרי הסרת הציוצים הללו. אם הם לא יוסרו, החשבון יישאר נעול. הפרות עתידיות של חוקי טוויטר, כולל מדיניויות השלמות האזרחית או האיומים האלימים, יביאו להשעייה לצמיתות של חשבון @realDonaldTrump” (טוויטר כבר השעו את החשבון של טראמפ לזמן מוגבל באוקטובר 2020, אחרי ששיבח עיתונאית על מאמר שבו כתבה באופן חיובי על התמודדותו עם מחלת הקורונה, ופרסם את כתובת האימייל שלה; היא הוצפה בפניות מטרידות).

החסימה

מחיקת הסרטונים היתה רק הקדימון לסרט החסימה המלא.

פייסבוק ואינסטגרם חסמו את החשבון של טראמפ לזמן בלתי מוגבל, שיימשך לפחות עד הכתרת ביידן. מנכ”ל ומייסד פייסבוק, מארק זאקרברג, כתב:

האירועים המזעזעים של 24 השעות האחרונות מדגימים בבירור שהנשיא דונלד טראמפ מתכוון להשתמש בשארית זמנו בתפקיד לחתור תחת העברת השלטון המסודרת והחוקית ליורש הנבחר שלו, ג’ו ביידן.
החלטתו להשתמש בפלטפורמה שלו [זאקרברג התבלבל; למעשה, זו הפלטפורמה של פייסבוק; ע”ק] לקבל במקום לגנות את מעשי תומכיו בבניין הקפיטול הפריע בצדק לאנשים בארה”ב וברחבי העולם. הסרנו את ההצהרות הללו אתמול כי החלטנו שההשפעה שלהן – וככל הנראה גם המטרה שלהן – היתה לעודד אלימות נוספת.
[…]
במהלך השנים האחרונות, הרשינו לנשיא טראמפ להשתמש בפלטפורמה שלנו [זאקרברג נזכר שהפלטפורמה אינה של טראמפ, אלא של פייסבוק; ע”ק] בהתאם לכללים שלנו, כשלעתים הסרנו תוכן או תייגנו את הפוסטים שלו כשהם הפרו את המדיניות שלנו. עשינו זאת כי אנחנו מאמינים שלציבור יש זכות לגישה הנרחבת ביותר האפשרית לשיח פוליטי, אפילו שיח פוליטי שנוי במחלוקת. אבל ההקשר הנוכחי שונה באופן מהותי, ועושה שימוש בפלטפורמה שלנו להסית למרד אלים נגד ממשל שנבחר באופן דמוקרטי.
אנחנו מאמינים שהסכנה בלאפשר לנשיא להמשיך להשתמש בשירות שלנו בתקופה זו פשוט גדולה מדי. לפיכך, אנחנו מאריכים את החסימה שהפעלנו על חשבונות הפייסבוק והאינסטגרם שלו ללא הגבלת זמן, ולמשך השבועיים הקרובים לפחות, עד שתסתיים ההעברה המסודרת של השלטון.

דונלד טראמפ כלווייתן הכשל של טוויטר 🖼️ Anonymous (cc0)

טוויטר הלכו עד הסוף והשעו את הנשיא היוצא לצמיתות, כולל הסרת כל הציוצים שלו, כשהם משאירים אינספור אתרי חדשות עם חורים איפה שקודם היו מוטמעים ציוצים של הנשיא. מנכ”ל טוויטר, ג’ק דורסי, נשאר בצללים, ו”טוויטר, אינק.” היה חתום על פוסט ההסבר:

אחרי בחינה מדוקדקת של ציוצים עדכניים מהחשבון @realDonaldTrump וההקשר סביבם – ספציפית, איך הם נתפסו ופורשו בטוויטר ומחוצה לה – השעינו לצמיתות את החשבון בגלל סכנה להסתה נוספת לאלימות.
בהקשר של האירועים המחרידים השבוע, הבהרנו ביום רביעי שהפרות נוספות של כללי טוויטר עשויים להסתיים באופן הפעולה הזה בדיוק. תשתית העניין הציבורי שלנו קיימת כדי לאפשר לציבור לשמוע מנבחרי ציבור ומנהיגים עולמיים באופן ישיר. היא נבנתה על פי העקרון שלאנשים יש זכות לדרוש דין וחשבון פומבי מהמנהיגים.
עם זאת, הבהרנו לפני שנים שהחשבונות הללו לא פטורים לחלוטין מהחוקים שלנו ולא יכולים להשתמש בטוויטר להסית לאלימות, בין השאר.

טוויטר הציגו את שני הציוצים של טראמפ שבגללם חסמו את החשבון:

The 75,000,000 great American Patriots who voted for me, AMERICA FIRST, and MAKE AMERICA GREAT AGAIN, will have a GIANT VOICE long into the future. They will not be disrespected or treated unfairly in any way, shape or form!!!

To all of those who have asked, I will not be going to the Inauguration on January 20th.

טוויטר מנו את הסיבות שבגללן הגיעו למסקנה ששני הציוצים הללו מעודדים פעולות אלימות נוספות כמו המתקפה של ה-6. בינואר. בין השאר הם אומרים שהצהרת טראמפ שלא ישתתף בהכתרה של ביידן “נתפסת אצל כמה מתומכיו כאישור נוסף לכך שהבחירות היו בלתי לגיטימיות ונתפסת כהתנערות שלו מטענה קודמת […] שתהיה ‘העברה מסודרת’ ב-20 בינואר”; הציוץ גם “עלול לעודד את אלו ששוקלים מעשים אלימים, שההכתרה תהיה מטרה ‘בטוחה’, מאחר שהוא [טראמפ] לא ישתתף”; והחלה הפצה, בטוויטר ומחוצה לה, של תוכניות למחאות חמושות נגד הקפיטול ובנייני ממשל מדינתיים ב-17 בינואר. הניתוח המלא כאן.

כללי השימוש של טוויטר אוסרים על אדם שהושעה לצמיתות לחזור לרשת, והם אכפו אותם. כשטראמפ חסר המעצורים פרסם ציוצים באמצעות הפרופיל הרשמי של צוותו, @TeamTrump, החשבון הזה נחסם. הוא אפילו הלך לחשבון הרשמי של נשיא ארה”ב, @potus, שיועבר בעוד שבועיים לידי ביידן, ופרסם בו ציוצים. טוויטר מחקו אותם.

רשתיות בלתי רצויה

עוד פעולות של חברות טכנומידע נגד טראמפ ותומכיו בעקבות נסיון ההפיכה:

קהילת הפורום רדיט חסמה את הפורום r/DonaldTrump (שאינו רשמי).
פלטפורמת הקהילות דיסקורד חסמה את השרת הפרו-טראמפי The Donald, שהיה מקושר לסברדיט r/The_Donald (שרדיט סגרו כבר ביוני בגלל הפרת מדיניות נגד הסתה לאלימות) ול-TheDonald.win, אתר הממים הפרו-טראמפי של הימין הקיצוני
פלטפורמת השידורים החיים טוויץ’ (של אמזון של ג’ף בזוס, שטראמפ מסוכסך עמו בגלל הסיקור בוושינגטון פוסט שבבעלותו) חסמה את הערוץ הרשמי של טראמפ “כדי למנוע מטוויץ’ לשמש להסתה לאלימות נוספת”.
הרשת החברתית לתכנים מתפוגגים סנאפצ’ט, שהגבילה את החשיפה של תכניו של טראמפ עוד ביוני, נעלה לו את החשבון בעקבות נסיון ההפיכה.
הרשת החברתית לסרטונים קצרים טיקטק, שטראמפ ניסה להגביל בארה”ב ואף דחף למכירתה מידי בעליה הסינים טנסנט לחברה אמריקאית, מסירים תכנים שמסיתים לאלימות ומפנים גולשים אל השתגים מסיתים כמו #stormthecapitol ו-#patriotparty לעמוד תנאי השימוש של הרשת.
שופיפיי, פלטפורמת החנויות המקוונות, חסמה שתי חנויות ממתגים (מרצ’נדייז), של הארגון שלו ושל הקמפיין שלו.
אפל מאיימים להסיר, וגוגל הסירו, מחנויות היישומונים שלהן את פרלר, רשת חברתית של הימין הקיצוני, בגלל היעדר מדיניות סינון ואכיפה נגד תכנים אלימים.
יוטיוב, שבחודש האחרון מחקו אלפי סרטונים שהפיצו “מיסאינפורציה שטוענת שזיופי בחירות נרחבים שינו את תוצאות בחירות 2020”, הודיעו שמי שיפרסמו סרטונים עם טענות שקריות על הבחירות יקבלו פסילה, שמגבילה זמנית העלאת תכנים ושידורים חיים; שלוש פסילות בתוך 90 יום יביאו לחסימת החשבון המפר.

9 בינואר, 2021 | בנושאים: האחראי על האינטרנט בשישבת בגלצ | להגיב זה מגניב

🤐 ביידן סותם פיות בזום 🚔 טעות של אלגוריתם זיהוי פנים הביאה למאסר ואישום של גבר שחור חף מפשע 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

🎧 להאזנה לפינה 🔊

Computer says no

אומת הרשת מרבה לדבר על הבעייתיות שבהטיות המובנות לתוך אלגוריתמים – לא מזמן התעורר דיון לגבי אלגוריתם חיתוך התמונות של טוויטר, שהעדיף לחתוך החוצה אנשים שחורים ולשים במרכז התמונה המקדימה אנשים לבנים. השבוע דיווח NJ Advance Media על הטייה כזו שתוצאותיה חמורות הרבה יותר.

נייג’יר פרקס, תושב ניו ג’רזי בן 33, ריצה שש שנות מאסר על שתי הרשעות במכירת סמים. ב-2016 השתחרר מהכלא והחליט לחזור למוטב: הוא מצא עבודה, חסך כסף והתארס. אבל בתחילת 2019 הוא הסתבך. שני שוטרי משטרת וודברידג’, ניו ג’רזי הגיעו למלון בעיר לטפל בתלונה על גניבת ממתקים. השוטרים מצאו את החשוד בסניף חברת השכרת רכב במלון, והוא התנצל ואמר שישלם על הממתקים שגנב. החשוד הגיש לשוטרים רשיון נהיגה, שבבדיקה התגלה כמזוייף. אחד השוטרים הבחין במה שנראה לו כמו שקית גראס בכיסו של החשוד, וכשניסה לאזוק אותו, החשוד ברח, עלה על רכב שכור ונמלט מהמקום, תוך שהוא פוגע בניידת וכמעט דורס את השוטרת.

פרקס פנה למשטרה אחרי ששוטרים הגיעו לבית סבתו עם צו מעצר על שמו. הוא סיפר שלא היה במקום בזמן התקרית, שהוא לא נוהג, שלא היה לו מעולם רשיון, שמעולם לא היה בוודברידג’ (כפי שאמר אחר כך לאדוונס מדינה, “אני אפילו לא ממש יודע איפה זה”), ושמדובר בטעות בזיהוי.

הוא התבקש להגיע לתחנה, הוסע לשם על ידי קרוב משפחה ודקות ספורות לאחר הגעתו נאזק ואחר כך נחקר על ידי בלשים, כולל נסיון שלהם להעביר את החקירה לחדר מרוחק שאינו מתועד במצלמות. אחר כך נכלא לעשרה ימים, כשמתוכם בילה שבוע בבידוד. הוא הוציא 7500 דולר – כל חסכונותיו – להגנתו המשפטית.

נייג'יר פרקס בתמונת המעצר — נייג’יר פרקס בתמונת המעצר 🖼️ משטרת וודברידג’, ניו ג’רזי

נייג’יר פרקס בתמונת המעצר 🖼️ משטרת וודברידג’, ניו ג’רזי

איך המשטרה החליטה שמדובר בפרקס? באמצעות תוכנת זיהוי פנים עלומה שלא ברורה זהותה. בלש ממשטרת וודברידג’ שלח את התמונה מהרשיון המזוייף לרשויות אכיפה מדינתיות עם גישה לטכנולוגיות זיהוי פנים. חוקרים מדינתיים חזרו למחרת ואמרו שהתמונה תואמת לזו של האסיר המשוחרר פרקס. הבלש השווה בין התמונות ואישר שהן זהות, ואחרי שעובד בהשכרת הרכב אישר שהאיש בתמונת הרשיון הוא האיש שגנב מהחנות, המשטרה הוציאה צו מעצר נגד פרקס. גם ההחלטה לא לשחררו על תנאי התקבלה על ידי אלגוריתם – הפעם כזה שמעריך את הסכנה של הנאשם ומחליט אם אפשר לשחררו לפני המשפט. כמי שנעצר פעמיים על מכירת סמים וישב בכלא, לפרקס לא היה סיכוי מול האלגוריתם הזה. רק עו”ד שאמו וארוסתו של פרקס שכרו הצליח להביא לשחרורו תחת ניטור.

פרקס לא נוהג ואין לו רשיון נהיגה (קרוב משפחה הסיע אותו לתחנה), ולדבריו מעולם לא היה בוודברידג’ לפני החקיר

בגלל שתי ההרשעות הקודמות, הרשעה שלישית היתה עלולה לעלות לו במאסר ארוך שנים, ולכן, סיפר לניו יורק טיימס, כמעט הסכים לעיסקת טיעון של התובע. אולם בסופו של דבר, פרקס הוכיח שבזמן התקרית שלח כסף בווסטרן יוניין מבית מרקחת במרחק 50 ק”מ מהמלון, ובנובמבר 2019 התיק בוטל.

כעת תובע פרקס את המשטרה, התובע והעיר וודברידג’ תביעה אזרחית על מעצר שווא, מאסר שווא והפרת זכויות האזרח שלו. בינואר 2020 הטיל התובע הכללי של ניו ג’רזי, גורביר גרוול, תדחית (מורטוריום) על שימוש בטכנולוגיות זיהוי פנים בחקירות של רשויות האכיפה עד להערכה שלהן וקביעת מדיניות שימוש בהן על ידי אגף המשפט הפלילי, תדחית שעדיין נמצאת בתוקף.

זהו המקרה השלישי הידוע בארה”ב של מעצר שווא המבוסס על כשל בתוכנת זיהוי פנים. בשלושת המקרים מדובר בגברים שחורים. לפי מחקר של NIST (מכון התקנים האמריקאי הממשלתי) שפורסם בדצמבר 2019, גילה הטייה נגד לא-לבנים באלגוריתמי זיהוי פנים מסחריים. בין השאר, בזיהוי לפי השוואת תמונות נמדדו פי 10 עד 100 יותר זיהויים שגויים של אנשים שחורים או אסייתיים.

באמצע 2020, אחרי רציחתו של ג’ורג’ פלויד על ידי שוטר והמחאה נגד הגזענות המשטרתית שהתעוררה בעקבות הרצח, הודיעו IBM, אמזון ומיקרוסופט שיפסיקו לספק שירותי זיהוי פנים למשטרה בארה”ב – אמזון הגבילה זאת לשנה ובמיקרוסופט התנו מכירות עתידיות בכך ש”יהיה לנו חוק לאומי, מבוסס זכויות אדם, שישלוט בטכנולוגיה הזאת”.

סתום ת’זוםש’ך

נשיא ארה”ב הנבחר, ג’ו ביידן, מקיים תדרוכים שבועיים בשיחות וידאו בזום, כשהעיתונאים נדרשים ללחוץ על כפתור הרמת היד כדי לשאול שאלות. בתדרוך שהתקיים באמצע דצמבר, צוותו של ביידן הסכים לענות על שאלות מחמישה עיתונאים בלבד, ואף שאלה מעיתונאים שביקשו לשאול על הפרשה והחקירה שבהן מעורב בנו, האנטר. העיתונאים שלא הורשו לשאול שאלות בווידאו הציפו את הצ’ט של זום בשאלותיהם, כך דיווחו בפוקס ניוז, שהיו בין כלי התקשורת שאנשי ביידן התעלמו מבקשותיהם.

“יש סיכוי שתענו על עוד כמה שאלות? יש כאן הרבה אנשים עם שאלות”, כתב בצ’ט זיק מילר מ-AP. “יש טעם בכלל להגיד שאנחנו רוצים לשאול שאלות אם אתם פונים לאותה קבוצה מצומצמת כל שבוע?”, התלונן הכתב העצמאי אנדרו פיינברג. הקבוצה המצומצמת כוללת את הניו יורק טיימס, CNN, וושינגטון פוסט, PBS ופוליטיקו. “היי חבר’ה, יש מלא אנשים שרוצים לשאול שאלות ומאחר שזה קורה רק פעם בשבוע, אפשר בבקשה להאריך את זה או לפחות לערוך תדרוכים תכופים יותר”, ביקש סם סטיין מהדיילי ביסט.

אותו סטיין דיווח שצוות ביידן מצא פתרון להצפת השאלות בצ’ט: לחסום את הצ’ט. קודמו, הנשיא היוצא דונלד טראמפ, נהג לנזוף בעיתונאים שלא אהב ולהתעלם משאלותיהם בתדרוכים פנים-אל-פנים, אבל חלקם נהגו להתפרץ בכל זאת ולשאול שאלות בלי לקבל רשות, או להמשיך ולשאול ולהתנצח עם הנשיא. המהלך של ביידן עושה שימוש בטכנולוגיה לסתימת פיות של ממש – כשצוותו של ביידן מעביר את כולם למיוט וסוגר את הצ’ט, העיתונאים לא יכולים לשאול שאלות, אפילו בשביל הפרוטוקול.

The Biden transition team appears to have disabled the public chat function on its transition zoom calls, a place where I and others had been routinely complaining to them to take more questions.
— Sam Stein (@samstein) December 30, 2020

2 בינואר, 2021 | בנושאים: האחראי על האינטרנט בשישבת בגלצ | להגיב זה מגניב

🎅 סלח לי, דאדי, כי הקלקתי 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ 26.12.2020

🎧 להאזנה לפינה 🔊

דאדי, אל תטיף

בסוף שנה קשה כמו 2020, שבה התפשטה מגיפת הקורונה בעולם והביאה למוות, לסגרים ולפגיעה כלכלית, לקבל הודעה מהמעסיק על בונוס זה כמעט נס כריסמס. כך ודאי הרגישו עובדי גודדי כשחזרו מהסופש להודעה כזו באימייל לפני שבועיים.

ספק האחסון ורשם הדומיינים האמריקאי, שמעסיק כ-7000 עובדים ומשרת 20 מיליון לקוחות, שלח לעובדיו בארה”ב, אירופה, המזה”ת ואפריקה אימייל מהכתובת Happyholiday@Godaddy.com, ובו איור של מסיבת שנה חדשה, והודעה משמחת:

חג שמח, גודדי!

2020 היתה שנת שיא עבור גודדי, הודות לך!

אף שאיננו יכולים לחגוג יחד את מסיבת החג שלנו, אנחנו רוצים להראות את הערכתנו ולחלק בונוס חג חד-פעמי בן 650$!

העובדים זורזו להקליק על הלינק המתאים ולמלא את פרטיהם תוך ארבעה ימים, או שלא יקבלו את הבונוס.

אבל כפי שחשף ה-Copper Courier, גם 500 העובדים שכן מילאו אחר ההוראות לא קיבלו את הבונוס. במקומו, הם קיבלו נזיפה מהסיסו (סמנכ”ל אבטחת מידע) דמטריוס קאמז:

קיבלת את האימייל הזה כי נכשלת במבחן הדיוג שערכנו לאחרונה. יהיה עליך לעבור מחדש את הכשרת ההנדסה החברתית למודעות אבטחה.

דיוג (פישינג, phishing) הוא נסיון להשיג מאנשים פרטים אישיים, ובהם לעתים שמות משתמש וסיסמאות, לצורך גניבת זהות, פריצה למערכות ממוחשבות וכדומה. הדייגנים עושים שימוש בהנדסה חברתית, כלומר מציאת חולשות אבטחה אצל בני אדם כדי לגרום להם לתת את המידע – למשל, הבטחה לכסף תמורת הקלקה על לינק ו/או מסירת פרטים אישיים. מה שגודדי עשו הוא הדמייה של דיוג לצורך בדיקת ערנות העובדים, מהלך שחברות אחראיות מבצעות מפעם לפעם כדי להטמיע נהלי אבטחת מידע בקרב העובדים.

כרשם הדומיינים הגדול בעולם – כ-80 מיליון דומיינים – גודדי הם מטרה נחשקת להאקרים שרוצים להשתלט על דומיינים כווקטור לתקיפות שונות. בלוג הסייברסייבר של בראיין קרבז הזכיר כמה פריצות משמעותיות שגודדי ספגו השנה: במרץ, האקר ביצע דיוג-ממוקד טלפוני של נציג שירות לקוחות והסיט את התעבורה של אתר Escrow.com לכתובת איי.פי במלזיה; באפריל, החברה גילתה שפירצת אבטחה מאוקטובר 2019 (!) סיכנה חשבונות אחסון של 28 אלף לקוחות של החברה; ובנובמבר, האקרים דייגו מספר עובדים בגודדי והביאו להסטת תעבורה של מספר פלטפורמות לסחר בקריפטומטבעות. כך שהחשש של גודדי מפני דיוג אמיתי, והצורך באימון העובדים קריטי.

אלא שעם הפרסום, החברה חטפה ביקורת על הדרך שבה בוצע המהלך, עם חוסר הרגישות שבנפנוף בונוס שקרי מול העובדים, ובפרט בתקופת החגים ותחת הלחץ וחוסר הוודאות של המגיפה. זאת, רק חצי שנה אחרי שהחברה הודיעה על פיטורים/העברה מתפקיד של מאות עובדים במחלקת המכירות, בדיוק ברבעון שבו הודיעה על גידול שיא במספר הלקוחות. בנוסף, האימייל נשלח מכתובת בדומיין של גודדי – אמנם לא דבר בלתי אפשרי לזיוף, אבל כזה שמגביר את תחושת האמינות.

דובר גודדי מסר לגיזמודו:

גודדי לוקחת מאוד ברצינות את אבטחת הפלטפורמה שלנו. אנחנו מבינים שחלק מהעובדים לא היו מרוצים מנסיון הדיוג וחשו שהוא היה לא רגיש, ועל כך התנצלנו. בעוד הבדיקה חיקתה נסיונות אמיתיים שנמצאים היום בשימוש, אנחנו צריכים להשתפר ולהיות יותר רגישים לעובדים שלנו.

החברה לא השיבה אם בכוונתה לפצות את העובדים באמצעות חלוקת הבונוס המובטח.

המחזבל

מה יש במחזמר שמתאים כל כך לסיכום שנת 2020?

גרדיאן:

נטפליקס:

ג’ימי פאלון:

https://www.youtube.com/watch?v=pjbLY46Vaq8

מישל קארה (שמחקה בעקבות ביקורת):

https://www.youtube.com/watch?v=CItXR7sAKqc

26 בדצמבר, 2020 | בנושאים: האחראי על האינטרנט בשישבת בגלצ | להגיב זה מגניב

🏰 דיסניוורלד מדביקים סטיקר של מסיכה ⚖️ פיצויים למפרסמת של מודעה שהועתקה 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ 19.12.2020

🎧 להאזנה לפינה 🔊

אפילו לא מסיכות מיקי מאוס?

עם חזרת פארקי השעשועים של דיסני לפעילות ביולי השנה, הנהיגה חברת וולט דיסני מדיניות קשוחה בנוגע לחבישת מסיכות, והפעילה סנקציה שפגעה בדיוק איפה שכואב: מבקרים מעל גיל שנתיים שיסירו מסיכות במהלך שימוש במתקנים – לא יוכלו לקבל את התמונות המצולמות במהלך הסיבוב במתקן (שירות שנקרא PhotoPass).

כנראה שהסנקציה היתה קשה מדי, ופגעה גם במי שכן חבשו מסיכה אבל איתרע מזלם לחלוק את רגע הקודאק שלהם עם מי שלא. לפני שבועיים חשף אתר WDW News Today כי בדיסני ריככו את המדיניות, ובמספר מצומצם של מתקנים, במקום למחוק את תמונות מפיצי המחלות הוסיפו להם מסיכות בתוכנת עיבוד גרפית. הוספת המסיכות, באופן גס שמזכיר סטיקרים של אינסטגרם, גרמה לעיכוב בעליית התמונות לחשבונות הפוטופס של המבקרים.

מבקרים במתקן Dinosaur. דיסני הדביקו מסיכה שחורה לאישה (משמאל למעלה) 🖼️ Tony Townsend

אבל ימים ספורים אחרי הפרסום, החליטו בדיסני לחזור בהם מהמדיניות המרוככת, ומסרו:

בתגובה לבקשות מבקרים, בחנו שינוי של חלק מתמונות הסבבים במתקנים. אנחנו כבר לא עושים זאת, וממשיכים לצפות מאורחים לחבוש כיסויי פנים, למעט כשאוכלים או שותים במצב נייח.

Copy-Pay

מותר להעתיק מודעות באינטרנט, כך נקבע בשתי פסיקות של בית המשפט המחוזי בתל אביב, ב-2005 וב-2010. הפסיקות הללו עסקו ביחסים שבין לוחות פרסום מקוונים, אבל לא נגעו למפרסמים עצמם – בעלי הדירות, מבקשי ומציעי העבודות וכיוצא בזה. פסיקה חדשה עשויה להיות הפתרון לבעיות שהמפרסמים סבלו מהן בגלל ההיתר הזה.

ב-2005, השופטת ד”ר מיכל אגמון גונן (nrg ומעריב נגד אולג’ובס, א 1074/05) דחתה את טענות מעריב כי אולג’ובס עברו על עשיית עושר ולא במשפט והפרת תנאי השימוש בנרג ומעריב, וסיכמה:

האינטרנט הביא עמו מודלים כלכליים חדשים של פרסום ושיווק, כך ככלל, כך בתחום המודעות בתחומים השונים. בתביעה זו מבקשת מעריב, בעילות שונות, כי ביהמ”ש יגן על המודל העסקי-כלכלי טרום עידן האינטרנט, אז פורסמו כל המודעות בעיתונות הכתובה. במקרה זה אין מקום למשפט להתערב, יש לתת למודלים הכלכלים החדשים בעידן האינטרנט ולכוחות השוק לעשות את שלהם.

ב-2010, השופט איתן אורנשטיין (חוגל נגד חוג, ת”א (תל-אביב-יפו) 1379-06) קבע כי חוג לא עברו על חוק זכויות היוצרים, ונימק:

איני רואה כל יצירתיות או מקוריות במודעת פרסום גרידא המופיעות בלוחות פרסום כרגיל. עסקינן במידע טכני, “יבש”, הכולל פרטים ועובדות שאין בהם כל יצירתיות או חידוש, או שהם תולדה של השקעה או פרי עמל הראויים להגנה. לא ראיתי הצדק למתן הגנה של זכות יוצרים למודעה למכירת נכס או כלי רכב או חיפוש עובד בתחום מסוים. בכל אלה, אין ולו אותו מינימום של יצירתיות, […] מכאן, המסקנה שאין למפרסם כל זכויות בתוכן המודעה במובן שניתן למנוע מלוחות מודעות ואתרי חיפוש, לפרסם את המודעה, גם ללא אישורו.

אולם בעלי המודעות סבלו וסובלים מתופעות לוואי של ההיתר המשפטי שניתן לאתרי מודעות להעתיק זה מזה: המודעות מתפרסמות במקומות שהמפרסמים לא בהכרח רצו להיות בהם; פרטי ההתקשרות שלהם משוכפלים וזוכים לחשיפה גדולה מזו שביקשו; והם איבדו שליטה על המידע כשהסירו אותו מהאתר שבו פרסמו, אך הוא לא הוסר מהאתרים המעתיקים, והם המשיכו לקבל פניות מפונים פוטנציאליים.

מספר פניות כאלו הגיעו לקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות באוניברסיטה העברית בירושלים. עו”ד דנה יפה, המנחה הקלינית של הקליניקה, הגישה חוות דעת שלפיה מדובר בפגיעה בפרטיות המפרסמים, וכי על האתרים שבהם פרסמו מוטלת אחריות להגן על המידע מפני העתקה, בדומה לחובה החוקית של מחזיק מאגר מידע רשום להגן עליו מפני שימוש לא-מורשה.

סיפור אחד כזה ממחיש את הבעייתיות בהתנהלות האתרים המעתיקים, ואף הביא לתביעה קטנה שבה זכתה התובעת בפיצויים, והשופט אימץ את חוות הדעת של הקליניקה (ת”ק 29551-06-20).

פלוני הגיש לביהמ”ש לענייני משפחה בירושלים בקשה לעיכוב יציאה מהארץ נגד אישה במסגרת הליך משמורת, וצירף אליו צילומסך של מודעה מאתר ad.co.il, שבה הוצעה דירה למכירה “עקב מעבר לחו”ל”. האישה אכן פרסמה את המודעה, אבל בלוח יד2. בעל אתר ad, אלעד מרגלית, העתיק את המודעה אליו בלי רשותה, ובכך חשף אותה לעיניו של אותו פלוני וכך, לטענת האישה בתביעה הקטנה שהגישה נגדו, “פרטיותה ושגרת חייה של התובעת ושל בני ביתה. המודעה גרמה, בין היתר, להבנה מוטעית אצל יריביה לדיון משפטי המתנהל בעניינה בבית המשפט לענייני משפחה, כאילו היא כביכול מנסה להימלט לחו”ל. כן טענה, כי הפרסום גרם לה הוצאות רבות ועוגמת נפש רבה בהסבר לבית המשפט לענייני משפחה מדוע המודעה לא פורסמה על ידה”.

לטענת התובעת, היא ניסתה במשך שעות ארוכות למצוא את פרטי בעלי אתר ad כדי לדרוש ממנו שיסיר את המודעה; וגם כשהודיע לה שהמודעה הוסרה, היא גילתה שהמודעה עדיין באוויר וזמינה דרך גוגל. התובעת טענה שבניגוד ליד2, ב-ad אין מנגנון הסרה שהמפרסמת שולטת בו, ונדרשה התערבות של הנתבע להסרת המודעה. הנתבע מרגלית טען מנגד שאפשר להסיר את המודעה באמצעות הלינק “דיווח על המודעה”.

הנתבע האשים את התובעת במזימה. לטענתו, היא קראה חוות דעת של הקליניקה, בעקבותיה “הבינה כי באפשרותה להתעשר על חשבון הנתבע ולכן יצרה מודעה פיקטיבית, אשר לא תואמת כלל את המחירים העדכניים במיקום של הדירה, וכל זאת בידיעה מלאה כי הפרסום שלה באתר ‘יד 2’ יגרור אחריו את הפרסום כאמור באתר של הנתבע ad”.

הרשם הבכיר בנימין בן סימון מבית המשפט לתביעות קטנות בבית שמש אימץ את חוו”ד הקליניקה והסביר את הבעייתיות שבהעתקה:

כאשר אדם מפרסם מודעה ביד 2 לדוגמה, הרי שהמפרסם שולט שליטה מלאה על הפרסום, תוכנו, עיתוי הפרסום וקהל היעד של הפרסום. כאשר הפרסום מועתק ללא רשות וללא הסכם, מאבד המפרסם שליטה על הפרסום וכך יכול להיות מצב שבו הפרסום מפורסם לקהל יעד אחר מזה שהמפרסם התכוון אליו. חמור מכך, כאשר הפרסום מועתק על ידי אתר כדוגמת ad יכולת ההסרה מצטמצמת וכרוכה ברצונו של המפרסם החדש להסירו.
[…]
הסכמת התובעת לפרסום פרטיה באתר יד 2 איננה בגדר הסכמה לפרסום בכל אתרי האינטרנט השונים. מדובר באתרים שונים ויש ליתן דגש לאפשרות הניתנת לתובעת בכל עת למחוק את הפרסום מאתר יד2, בשונה מאתר ad שבבעלות הנתבע, ואשר הפרסום בו נעשה ללא הסכם וללא תיאום מראש.

עוד פסק הרשם כי

אני סבור שלתובעת זכות לקבל פיצוי גם מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט. בעניין ע”א 8483/02 אלוניאל בע”מ נ’ אריאל מקדונלד, נח(4)314 נאמר כי: “כללם של דברים: סבורים אנו כי העושה שימוש מסחרי בשמו, בדמותו או בקולו של אחר בלי לקבל לכך את הסכמתו, עושה עושר ולא במשפט. חייב הוא לשלם למי אשר בדמותו, בשמו או בקולו עשה שימוש את דמי השימוש הראויים באותו הנכס”.

הרשם פסק כי הנתבע ישלם לתובעת 5000 שקל על פגיעה בפרטיותה ו-2000 שקל הוצאות משפט.

פרשה כזאת היתה יכולה להוות תביעה ייצוגית מוצלחת – מספר רב של אנשים נפגע מהעתקת מודעותיהם, וניתן היה להשית על בעל האתר המעתיק תשלום פיצויים משמעותי הרבה יותר מ-7000 שקל, לפצות יותר נפגעים וליצור תקדים והרתעה נגד אתרים מעתיקים אחרים. אולם משפטית, לא ניתן להגיש תביעה כזו כייצוגית, הסבירה עו”ד יפה בחוות הדעת:

לצערנו, על פי המצב המשפטי הקיים לא ניתן להגיש בגין התנהלות כזו תביעה ייצוגית. התוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס”ו-2006 בסעיף 1 קובעת שניתן להגיש תביעה ייצוגית רק כאשר מתקיימים יחסים בין עסק ללקוחותיו. כאלו אינם מתקיימים בענייננו שכן הפרסום באתר ad נכפה על המפרסמים. בהקשר זה יש לציין כי מקרה זה הינו דוגמא טובה לצורך שיש בתיקון חוק תובענות ייצוגיות כדי לאפשר תביעה ייצוגית במצב דברים זה.

19 בדצמבר, 2020 | בנושאים: האחראי על האינטרנט בשישבת בגלצ | להגיב זה מגניב

🐀 גוגל ואמזון מרגלים אחרי התאגדויות עובדים 🎶 המוזיקאי שסייעניות דיגיטליות אוהבות 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

🎧 להאזנה לפינה 🔊

ריגול פנים-תעשייתי

אמזון וגוגל מרגלים אחרי עובדים כדי לפגוע בהתאגדויות.

חולדה, סמל המאבק נגד שוברי האיגודים המקצועיים 🖼️ normanack cc-by

גוגל עקבו אחרי שני עובדי החברה, לורנס ברלנד וקת’רין ספירז, שפעלו להגן על זכות עובדי החברה להתאגד, ובהמשך פיטרו אותם, זאת בניגוד לחוקי העבודה האמריקאים. כך לפי תלונה (פדף) שהגישה ביום רביעי המועצה הארצית ליחסי עבודה (NLRB), סוכנות פדרלית עצמאית שאוכפת חוקי עבודה, אחרי תחקיר שארך שנה.

ברלנד פוטר כשפעל לחשוף ולסכל את הנסיון של גוגל לעבוד עם חברת שבירת ההתאגדות IRI Consultants, שהוא ראה כהצהרה של החברה נגד התאגדות עובדים. ספירז כתבה סקריפט שהקפיץ פופ-אפ לעובדי גוגל שנכנסו לאתר IRI, אשר בו יידעה אותם על זכותם להפגין. גוגל האשימו אותה בפומבי בהפרת מדיניות האבטחה של החברה. השניים התלוננו ל-NLRB, ולאחר תחקיר שארך שנה, החליטה המועצה להגיש תלונה נגד גוגל. בנוסף, התחקיר קבע כי שני העובדים פעלו כשורה ולא עשו שום דבר אסור.

אמזון מפעילים מערך ריגול שלם למעקב אחרי התארגנויות עובדים. תחקיר אתר מאד’רבורד, שמתבסס על מסמכים פנימיים של מרכז פעילות האבטחה הגלובלי של אמזון מ-2019, חשף שהחברה עוקבת אחרי עבודה מאורגנת, וכן אחרי תנועות סוציאליות וסביבתיות, באירופה, במיוחד בתקופות השיא של המכירות – בלאק פריידיי וכריסמס. חלק מהמעקב מתבצע על ידי אנליסטים מודיעיניים עובדי אמזון שמנטרים מודיעין גלוי (OSINT) ברשתות חברתיות על ידי הקמת פרופילים ללא תמונות ושמות בדויים. הם גם אוספים דיווחים על המתרחש במחסני החברה, שם נמצאים עיקר העובדים שסובלים מתנאי ההעסקה הפוגעניים של אמזון, וכן על נהגי הובלה ומשלוחים של החברה ביבשת אמריקה, במזה”ת, באוסטרליה ובמזרח-אסיה.

החברה גם משתמשת במרגלים של ממש מחברת פינקרטון, שהוקמה ב-1850 וידועה לשמצה בפעילותה לשבירת איגודים מקצועיים בארה”ב, כולל הפעלת מרגלים ובריונים ואף רצח שובתים – עד כדי כך שב-1893 העביר בית הנבחרים האמריקאי את חוק אנטי-פינקרטון, שאוסר על הממשל הפדרלי ועל הממשל של וושינגטון DC לשכור עובדים של חברת פינקרטון (המופיעה בחוק בשמה) ודומותיה.

הפינקרטונים נשכרו על ידי אמזון להתחזות לעובדים במחסן שחברת קבלן מפעילה עבור אמזון בפולין, כדי לבדוק האשמות שההנהלה המקומית מדריכה מועמדים איך לעבור ראיונות עבודה, ואף מבצעת את התהליך עבורם, טענות שלא נמצאה להן הוכחה.

במקרה נוסף, אמזון ריגלו באמצעות פינקרטון (ששכרו קבלן משנה) אחרי עובדים שארגנו שביתה באוקטובר 2019 במחסן החברה בברצלונה, כך דיווח (ספרדית) העיתון הספרדי El Diario. הדוח שהוגש לאמזון כלל צילומי סתר של השובתים, הערות שהשמיעו עובדים, חברי איגודים מקצועיים ועיתונאים, וצילומים, מספר רישוי וסוג הרכב של עיתונאית שראיינה עובדים. ארגון העובדים הגדול בספרד, Comisiones Obreras, תובע את אמזון ואת חברת הקבלן של פינקרטון.

כריסטי הופמן, מזכ”לית פדרציית איגודי המסחר הגלובלית UNI Global Union, אשר מייצגת יותר מ-20 מיליון עובדים, אמרה למאד’רבורד:

אמזון לא מסתפקים בניצול לרעה של כוח השוק הדומיננטי שלהם ועמידה בפני אישומי הגבלים עסקיים באיחוד האירופי. עכשיו הם גם מייצאים לאירופה טקטיקות שבירת איגודי עובדים אמריקאית מהמאה ה-19.

סירי, איך מקדמים מוזיקאי בספוטיפיי?

אלבומי הטעיית הסייעניות הדיגיטליות של דראמקון

המוזיקאי דראמקון (Drumkoon) עשה האקינג לקידום עצמי – הוא העלה לספוטיפיי אלבומים בשמות “אוקיי גוגל/היי סירי/היי אלקסה, נגני מוזיקה”. אלו עשויים להתנגן כשאנשים מבקשים מהסייענית הדיגיטלית שלהם להשמיע להם מוזיקה, להעלות את הרייטינג שלו ולחשוף אותו לקהלים חדשים.