נספח: הודעות לעיתונות של מגלן על האקרים טורקים
נספח לפוסט “סיקור ההאקרים הטורקים: עיתונאי כמקצוע ראשי, תחום סיקור כמקצוע משני“.
למעלה מ-1000 אתרים נפרצו עד כה בעקבות אירועי המשט הטורקי
כפי שצפו במעבדות המחקר של מגלן טכנולוגיות הגנת המידע מתקפת האקרים הפרו פלשתינים בעקבות המשט הטורקי נמשכת ביתר שאת הרבה לפני השיא. עד כה נפרצו למעלה מ1000 אתרים שונים בהם גם אתרים רשמיים כמו אתר האינטרנט של עיריית תל אביב בסיומת gov.il. באתר זה מדובר בפריצה חריגה להתקפות שהורגלנו לראות בימים האחרונים ומדובר ב”פריצת איכות” בעומק האתר ככל הנראה הטמנה מתוחכמת. מהות ההטמנה לא ידועה באופן מוחלט אם כי עומק הפעולה מעיד על פוטנציאל נזק גבוה גם למערכות נוספות הפועלות באמצעות האתר. http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/_Admin/Modules/Viewer/Index.asp?T=FreeText&R=2314
בין האתרים הנוספים שנפרצו:
דפים מסוימים באתר סטימצקי http://steimatzky4u.co.il/default.asp
אתר ליכודניק
עמודים אישים של ח”כ מהליכוד באתר ליכודניק
אתר אוניברסיטת בן גוריון – פריצה פנימית
האתר הרשמי של הסתדרות רופאי שיניים
ג’ילט ישראל
מנכ”ל מגלן שי בליצבלאו: “ההתקפה הזו מתנהלת בהחלט לפי הערכות המצב שלנו. כדי לבצע פריצה איכותית, הרבה מעבר לשינוי סתמי של עמוד הבית, נדרש זמן רב יותר ומאמץ חשיבתי שונה ואכן, באתרים שנפרצו הלילה אנחנו עדים לשינוי תפיסתי מהותי של אותם האקרים שמנצלים חולשות מהותיות במערכות האתרים ושותלות הטמנות וניגשות למקומות עמוקים ופנימיים יותר בתוך האתר. אין ספק כי הנזק מפריצות עומק שכאלה מהותי ומשמעותי הרבה יותר הן מבחינת שעות אדם שיושקעו בתיקונו והן מבחינת פוטנציאל הנזק שפועל כרגע ללא מפריע במערכת עצמה.”
הנחיות מגלן לביצוע פעולות מנע כפי שכבר הועברו אליכם – מתייחסות לשרתים מסוג WEB, MAIL, DNS בכל מערכת הפעלה:
- וודאו כי בכל שרתי האינטרנט מותקנים כל תיקוני התוכנה האחרונים (patch, fix, service packs) ובמידת הצורך עדכנו אותם מיידית, לרבות טלאי האבטחה כנגד תקיפות Denial of Service על כל צורותיהם. דגש על שרתים מסוג WEB, MAIL, DNS בכל מערכת הפעלה.
- וודאו כי הוגדרה התראה על חריגה ממספר מקסימאלי של קישורים בו-זמנית לאתרי אינטרנט.
- וודאו כי מערכת ניהול האתר (admin/management/stat) או שרת הדואר חסומה לגישה אנונימית מרשת האינטרנט; מותרת רק לגישה מכתובת/רשת מזוהה.
- וודאו כי סיסמאות גישה למערכות ניהול, אבטחה ותקשורת הוחלפו מברירת המחדל.
- חסמו מיידית גישה אנונימית לנתב הארגוני מגישה אנונימית מרשת האינטרנט. יש להגדיר כתובת IP של הספק או כתובת IP של צוות תקשורת (פנימי) בלבד.
- בדקו כי שרת סינון הוירוסים והקוד העוין הארגוני מעודכן לבסיס חתימות נכון להיום הן ברמת הארגון והן ברמת תחנות המשתמשים.
- העבירו התראה לכל משתמשי הארגון לערנות מוגברת בדבר קבלת דואר אלקטרוני לא מזוהה, דואר שרשרת או קובצי דואר מצורפים (attachments) המכילים קובץ הפעלה או מבקשים מהמשתמש לבצע פעולה אקטיבית למול הצרופה או לינק המופיע בהודעת הדואר.
- היעזרו בספק התקשורת, ספק האינטרנט או חברת האינטגרציה לביצוע ההנחיות.
אודות מגלן טכנולוגיות הגנת מידע
חברת מגלן (1998) בבעלות פרטית, מספקת שירותים מתקדמים בתחום אבטחת המידע לגופים מסחריים וביטחוניים. פעילותה של מגלן כוללת ביצוע בדיקות אבטחת מידע מתקדמות, עבודות מחקר יזומות ומוזמנות, חקירות מחשב ואיתור ומניעת ריגול תעשייתי. למגלן פעילות בינ”ל באירופה, אפריקה ובמזרח הרחוק. בין לקוחותיה- אפשר למצוא תאגידים וחברות מובילות במשק הישראלי ובאירופה החברה מעסיקה כ-35 עובדים ומשרדיה ממוקמים בישראל, איטליה, שוויץ, סינגפור וניגריה. www.maglangroup.com
האקרים בכל העולם מגבירים את הסריקות ההתקפיות על שרתים ישראלים פי 3 מבימים שגרתיים
בשעות האחרונות פרסמה מגלן התראה חמה לכל לקוחותיה בעקבות גל פריצות אתרי אינטרנט וניסיונות מתגברים לפגיעה ושיבוש מערכות מחשב המקושרות לרשת האינטרנט
בעקבות ההשתלטות על המשט לעבר עזה נצפתה כבר משעות הערב המוקדמות אתמול (יום שני 31.5, 19:50) התגברות של פעילות התקפית למול מערכות תקשורת ומחשבים ישראלים המקושרים לאינטרנט. מערכות הניטור במגלן-טכנולוגיות הגנת מידע בע”מ איתרו פעילות מוגברת של בדיקת אתרים לאיתור חולשות, שלב מקדמי שכיח והכרחי לפני ביצוע פריצה בפועל. בשעות האחרונות נרשם גידול של כמעט פי 3 ניסיונות סריקה התקפית ממצב “שבשגרה”.
במקביל החל גל פריצות, שנראה כי יתגבר בימים הקרובים, לאתרי אינטרנט ובשעות האחרונות נפרצו כ-55 אתרי אינטרנט. באתרים אחרים מורגשת תנועת תקשורת (network traffic) מוגברת. מרבית הפריצות כוללות הטמנה של מסר פרו-פלסטיני או פרו-המשט הטורקי.
מערכות ההתראה של מגלן וניתוח ראשוני של הנתונים (נכון ל-08:10) מציגות תמונה המלמדת על 4 דפוסי פעולה התקפיים כנגד מערכות ישראליות:
- תקיפה של אתרי אינטרנט במטרה לבצע השחתת פני-אתר (defacement) ושתילה של מסר פרו-פלסטיני או פרו-המשט הטורקי, תוך פגיעה בקובצי האתר עצמו;
- תקיפה של מערכות דואר אלקטרוני במטרה לשבשן ו/או אף לפרוץ אליהן ולגשת למידע שבהן;
- תקיפה מסוג ‘מניעת שרות Denial of Service שמטרה לפגוע בזמינות מערכות המקושרות לאינטרנט. במקרה שכזה כל מערכת עלולה להיות קורבן לפגיעה ולשיבוש ובעת האחרונה אף זיהו מומחי מגלן תקיפות ממוקדות לשרתי ניתוב שמות מסוג .DN;
- תקיפה של אתרי אינטרנט ע”י גורמים עוינים המנצלים את מסגרת הזמן כדי להסוות פעילותם האחרת.
בעקבות המידע המצטבר במעבדת מגלן הועברה התראה חמה לכל לקוחות החברה במטרה לנקוט מספר פעולות נגד במהירות. הנחיות היסוד המפורטות כאן מתייחסות לשרתים מסוג WEB, MAIL, DNS בכל מערכת הפעלה:
- וודאו כי בכל שרתי האינטרנט מותקנים כל תיקוני התוכנה האחרונים (patch, fix, service packs) ובמידת הצורך עדכנו אותם מיידית, לרבות טלאי האבטחה כנגד תקיפות Denial of Service על כל צורותיהם. דגש על שרתים מסוג WEB, MAIL, DNS בכל מערכת הפעלה.
10. וודאו כי הוגדרה התראה על חריגה ממספר מקסימאלי של קישורים בו-זמנית לאתרי אינטרנט.
11. וודאו כי מערכת ניהול האתר (admin/management/stat) או שרת הדואר חסומה לגישה אנונימית מרשת האינטרנט; מותרת רק לגישה מכתובת/רשת מזוהה.
12. וודאו כי סיסמאות גישה למערכות ניהול, אבטחה ותקשורת הוחלפו מברירת המחדל.
13. חסמו מיידית גישה אנונימית לנתב הארגוני מגישה אנונימית מרשת האינטרנט. יש להגדיר כתובת IP של הספק או כתובת IP של צוות תקשורת (פנימי) בלבד.
14. בדקו כי שרת סינון הוירוסים והקוד העוין הארגוני מעודכן לבסיס חתימות נכון להיום הן ברמת הארגון והן ברמת תחנות המשתמשים.
15. העבירו התראה לכל משתמשי הארגון לערנות מוגברת בדבר קבלת דואר אלקטרוני לא מזוהה, דואר שרשרת או קובצי דואר מצורפים (attachments) המכילים קובץ הפעלה או מבקשים מהמשתמש לבצע פעולה אקטיבית למול הצרופה או לינק המופיע בהודעת הדואר.
16. היעזרו בספק התקשורת, ספק האינטרנט או חברת האינטגרציה לביצוע ההנחיות.
* במקרה של השבתת מערכת, ידוע כי האובדן הכלכלי גדול וכבד – ארגון של 100 עובדים שלא עובד במשך 4 שעות בגלל פגיעה בשרתיו יפסיד מידית 400 שעות אדם.
מנהל המח’ הטכנית במגלן-טכנולוגיות הגנת מידע, רועי שרייבר: “אנחנו צופים כי גל הפריצות והפגיעה באתרי ומערכות האינטרנט יגבר משמעותית. ידוע כי בין איתור החולשות ועד לביצוע ההתקפה בפועל ישנו חלל זמן שאותו חובה לנצל להתגוננות והערכות. הטמנות תוכנה קשות לאיתור ולעיתים אף פועלות זמן רב גם לאחר שהאתר שוקם. מסיבה זו הנזק עלול להיות גדול מהמצופה ויש להיערך מבעוד מועד ולתת דגש לשיבוש מסוג מניעת שרות”.
אודות מגלן טכנולוגיות הגנת מידע
חברת מגלן (1998) בבעלות פרטית, מספקת שירותים מתקדמים בתחום אבטחת המידע לגופים מסחריים וביטחוניים. פעילותה של מגלן כוללת ביצוע בדיקות אבטחת מידע מתקדמות, עבודות מחקר יזומות ומוזמנות, חקירות מחשב ואיתור ומניעת ריגול תעשייתי. למגלן פעילות בינ”ל באירופה, אפריקה ובמזרח הרחוק. בין לקוחותיה- אפשר למצוא תאגידים וחברות מובילות במשק הישראלי ובאירופה החברה מעסיקה כ-35 עובדים ומשרדיה ממוקמים בישראל, איטליה, שוויץ, סינגפור וניגריה. www.maglangroup.com
נספח לפוסט “סיקור ההאקרים הטורקים: עיתונאי כמקצוע ראשי, תחום סיקור כמקצוע משני“.
סיקור ההאקרים הטורקים: עיתונאי כמקצוע ראשי, תחום סיקור כמקצוע משני
תחילת יוני 2010: משט טורקי עושה את דרכו לעבר עזה ובמערכות הבקרה של חברת אבטחת המידע מגלן הנורות מתחילות להבהב והדגלים מורמים – פעילות סריקה נרחבת וחריגה בהיקפה מתרחשת ברגעים אלה ממש. הניסיון של אנשי מגלן אומר דבר אחד ופשוט: אנחנו צפויים למתקפה חסרת תקדים, בהיקף ובעצמה. כמי שאמונה על יחסי הציבור של החברה אני מנסחת הודעה מפורטת ומפיצה לאמצעי התקשורת. בתגובה, חלק מהכתבים שקיבלו אותה חזרו אלי וביקשו לקבל עדכון כשיקרה משו ממשי. הסברתי שכדאי להתריע קודם ואף לפרסם את המלצות הצעדים להתגוננות שמגלן קיבצה, אבל את חלק מהעיתונאים זה לא עניין. “כשיקרה משהו – תודיעי”.
והנה, יום אחד בלבד עבר וכבר מאות אתרים פרוצים. דיווחתי לכתבים ואף הבהרתי בהודעה שהפריצות הללו, עם שינוי תמונת עמוד הבית שהם כל כך אוהבים, הן פריצות פשוטות רק לכאורה, שנועדו להסוות פעילות אחרת, עמוקה ואיכותית יותר. “הכי חשוב שתשלחי תמונת מסך ששתלו האקרים הטורקים”, הם בשלהם.
כמה ימים לאחר מכן, כשהפריצות התרחבו ואף הגיעו לעמודי הפייסבוק והטוויטר של גולשים ישראליים, הרוטינה חזרה על עצמה. יחד עם הפריצות למדיה החברתית, נעשו גם כמה פריצות, בהן לאתר של עיריית ת”א, שלמומחי אבטחת המידע של מגלן לא השאירו מקום לספק – פריצות איכותיות, בעומק האתרים, כשניתן להניח, בהגיון בריא, שבאתר ישנה הטמנה כלשהי של קובץ עוין. ה-defacement (השחתת פני האתר), כפי שהסברנו בהודעות כל הזמן, עשה את העבודה, שהיא להסוות פריצה יסודית ועמוקה יותר, בעוד אנשי מערכות המידע טועים לחשוב שבעצם שינוי הסיסמה לשרתי האתר או החלפת התמונה, תיקנו את הבעיה.
יום שישי 16.7.2010, ארז וולף (גילוי נאות: עבדתי איתו, מעריכה אותו מאוד וגם יודעת מה הדרך לקיבתו :)) עולה על רשימה הכוללת אלפי כתובות דואל וסיסמאות ומקיש מתוך הממצא שהפריצות ההן, מאז המשט הטורקי, עולות לנו ביוקר רב ואנחנו בכלל לא יודעים.
התקשורת כולה מתגייסת. אין ספק, כשאיש יחסי ציבור מספר לתקשורת על אירוע כלשהו, התקשורת ספקנית ואף ממעיטה בערך המידע. כשבלוגר, איש אינטרנט מוכר במייליה, מספר על אירוע כלשהו, התקשורת תעוט על הסיפור כאילו מדובר בגילוי מרעיש.
אחד היתרונות הבולטים שלי כאשת יחסי ציבור הוא בגישה הישירה לאנשי המקצוע המובילים בתחום. כשאני מנסחת הודעה היא עוברת את העין המקצועית של הלקוח שלי ולכן חייבת להיות מדויקת, אינפורמטיבית, מובנת. בתוך חודש של עבודה עם כל לקוח אני הופכת לכמעט מומחית בתחומו. אני נדרשת ללמוד את החומר, להבין אותו, לייצר היקשים ממנו כך שאוכל לשמש מקור מידע איכותי לאנשי התקשורת. אם בגלל עומס העבודה ואם בגלל תחומי עניין שונים, לא תמיד מבינים העיתונאים את כל מה שנאמר ומוצג להם. השאקלים שבהם ישאלו שאלות וילמדו. אחרים יתפדחו לשאול, או שיחשבו שהם יודעים לבד ופשוט יגישו לקוראים שלהם מידע חלקי או לא מובהר.
הפרטים שחשף וולף כבר מוכרים. אם היו אותם עיתונאים מתמקדים בטקסט שהוגש להם או מגלים קצת יותר בקיאות בתחום שעליו הם כותבים הם היו מגלים את הפרטים כבר אז. אבל רובם עיתונאים, לא מומחי אבטחת מידע ולא מומחי יישום סאפ ולא מומחי פיתוח ממשקי משתמש ולא מומחי קידום במנועי חיפוש, ולכן, לעתים, טורי דיעה או ידיעות חדשותיות נכתבים בחוסר גדול, שלקורא מהשורה אולי נשמע דעתני ומחכים אבל לקורא המבין נשמע אחרת לגמרי.
כולי תקווה שבפעם הבאה כשעיתונאים, בכל תחום, יקבלו הודעה לתקשורת ממקור שהם מחשיבים אמין, הם יקראו אותה קצת יותר ביסודיות, יבינו מה נאמר בה, ויותר חשוב, את מה שלא נאמר בה, ואולי אפילו ישאלו שאלה או שתיים כדי לנסות ולייצר מתוך הידיעה שהופצה בתפוצת נאטו את אותו הערך המוסף שיבדל אותה מזו של הקולגה שלהם, את הערך המוסף שיצעק שהכותב אשכרה מבין על מה כתב. אם רק היו העיתונאים מוצאים מעט זמן לשאול שאלות, להתמקצע בתחום הסיקור שלהם, הם היו חושפים כבר לפני חודש וחצי את שנחשף עכשיו.
• נספח: ההודעות לעיתונות שנשלחו ממגלן >>
עינת מירון מנהלת את מירון תקשורת משווקת, המתמחה ביחסי ציבור וייעוץ תקשורתי לחברות טכנולוגיה. מירון כתבה על יחצנים, בלוגרים ותשלומים בגליון אוגוסט 2009
הבלוגרים באים. והם רוצים תשלום
פוסט אורח של עינת מירון
עידו קינן בא לברך ויצא מקלל. כשחשף שבלוגרים מקבלים תשלום עבור פוסטים, התחושה אצל העיתונאים המסורתיים היתה שהנה, אוטוטו התופעה תעלם מהעולם. כולם יוקיעו אותה. אנשי השיווק שעשו זאת עד היום יבינו כמה היא נוראית ובא לציון גואל. בפועל קרה בדיוק ההפך. העיתונאים הממוסדים אכן כעסו, אבל נדמה שבחודשים האחרונים הבלוגרים דרים לידם, כתף לצד כתף, מוזמנים באופן גלוי למסיבות עיתונאים ומעורבים בקמפיינים שיווקיים אפילו בלי שיתחמו אותם בקטגוריה נפרדת.
מספר בלוגרים ששמעו שאני מייצגת חברות שמעניינות אותם באופן אישי פנו אלי ישירות בזמן האחרון. ללא הקדמות מיותרות הם הניחו הצעה על השולחן: תני מוצר בחינם (הם ידעו בדיוק מה הם רוצים, עד רמת הדגם) ואנחנו נכתוב, נפרגן ונספר למה בחרנו דווקא בו. תקבלי יופי של חשיפה.
כשהראיתי את הפניות לאחד הלקוחות שלי, הוא התעצבן. “אם הם רוצים יחס מקצועי ורציני, שלא יתעסקו במסחרה”, אמר. הבלוגרים מצדם הסבירו שההבדל בינם ובין עיתונאי שסוקר את המוצר ומחזיר אותו הוא שהעיתונאי מקבל משכורת על עבודתו והם לא, ולכן לגיטימי מבחינתם לקבל את המוצר בחינם.
הנקודה הזו מעלה את השאלה אם נכון לשלם לבלוגרים בכסף מזומן או במוצרים, כי הבלוג הוא בעצם מקום העבודה שלהם, ולא האם לגיטימי בכלל שבלוגר ישמש כעיתונאי.
ככלל, למרות דעות שונות, אני לא רואה בעיה במקצועיות ובאמינות של בלוגרים בהשוואה לעיתונאים. לעתים דווקא הבלוגרים, שפתחו בלוג מתוך אהבה אמיתית לתחום, מכירים ומבינים אותו הרבה יותר מאשר עיתונאי שזו עבודתו. דווקא אני, שמכירה את כללי המשחק, נפלתי כשרכשתי מכשיר סלולרי מתקדם, שפורגן והומלץ ללא הפסקה בכל עיתון. אחרי שבועיים עם המכשיר התגלו התקלות. כששאלתי את העיתונאים שפרגנו לו למה עשו זאת, הם אמרו שעמדו לרשותם מספר ימים בלבד להשלמת הבדיקה, ולכן לא יכלו להתנסות בתקלות שימוש כמו אלו שאני נתקלתי בהן. דווקא מהסיבה הזו, בלוגרים שיודעים להביא לקוראים שלהם חדשות אמיתיות וערך מוסף, שמספקים, גם אם באיחור יחסי לכתבות אחרות בתקשורת, סיקור מעמיק וענייני שמבוסס על חוויית המשתמש שלהם, דווקא הם נותנים לקורא הממוצע שירות הרבה יותר חיוני.
את המצב האידילי הזה אני חייבת לסייג. בלוגר שהבלוג הוא התחביב שלו מספק לקוראים שלו התרשמות בלבד. הוא לא יכול להיחשב מבקר, אלא אם יש לו מלבד אהבה לתחום גם את הכישורים המקצועיים הנדרשים.
בחודש שעבר עוררה החבילה העוברת של נוקיה N97 מיני-סאגה. בלוגרים שהשתתפו במשחק קיבלו את המכשיר הסלולרי, לא לפני שחתמו על חוזה התקשרות לפיו במועד ההחזרה, אם תגלה חברת יורוקום שהמכשיר ניזוק, היא תהיה רשאית לדרוש את שווי הסכום לתיקון, לשיקולה. חברה בלוגרית התלוננה בפניי על כך. שאלתי אותה מדוע חתמה אם זה כל כך מכעיס אותה. תשובה לא קיבלתי, רק התייחסות כללית: “נתנו, זה מדליק, רציתי שיהיה לי”. אותה בלוגרית גם אמרה חד וברור שמבחינתה, היא חושבת שיורוקום צריכה לתת את המכשיר בחינם למי שהשתתף במשחק. “הם רצו שנעשה באזז, בזבזתי כמה שעות להעביר את כל הזיכרונות והתמונות למכשיר החדש, למה אחרי כל זה שלא אקבל אותו לתמיד ובחינם?”
באמת שאני לא יודעת מה חלק מהבלוגרים חושבים לעצמם. על פניו, נכון, אדם צריך לקבל תמורה עבור עבודתו, אבל האם השתתפות במשחק או הגעה למסיבת עיתונאים היא עבודתו של הבלוגר?
אם עד לפני חצי שנה, אזרחים מהשורה רק קראו על אירועים עמוסי סלבז, שמעו על מיזמים חדשים שעומדים לקרות בעיתונות המסורתית, התקנאו במינגלינג עם כוכבי הריאלטי, תהו מה טעמם של מעדני הקייטרינג וזממו על שקיות הגודיז שחולקו לאורחים הרצויים, הרי שהיום, אותם אזרחים שמחזיקים בלוג ברשת האינטרנט מרגישים סלבס בעצמם. הם חלק מהסיקור. השמות שלהם מופיעים באותן רשימות מוזמנים מצומצמות, והם מקבלים יחס של מלכים מאנשי השיווק שכל כך חפצים ביקרם.
ביצה ותרנגולת. ברגע שאותו בלוגר יפסיק לכתוב, הוא יפסיק לעניין את אנשי השיווק ולכן יפסיק להיות מוזמן לאותם אירועים נוצצים ולא יקבל הזמנה להשתתף במשחק רשת חדש. הוא יחזור לאלמוניות. ליום העבודה השגרתי שלו.
בלוגרים צריכים לזכור שהסיבה שהביאה אותם לתוך רשימות המוזמנים היתה מובילות כלשהי באינטרנט, עניין מצידה של קבוצת קוראים גדולה. המסחרה שחלקם נוקטים בה תרחיק אותם מאותן רשימות ותכניס במקומם בלוגרים אחרים, צנועים יותר, בעיקר כאלה שמבינים את כללי המשחק.
הדרך שבה בלוגרים יוכלו להתפרנס מהבלוג שלהם תהיה רק כשיתמקצעו. כרגע, החיזור של אנשי השיווק אחריהם הוא טרנדי, גימיקי אפילו. אבל צריך לזכור, בלוגר לא אמור לקשט כל אירוע. הוא לא מבין בכל נושא. הוא לא אמור לסקור כל מוצר שיוצא לשוק, בכל תחום. לא ייתכן שאותו בלוגר יכבד בנוכחותו פתיחה של מסעדה רגע אחרי שהיה נוכח באירוע טלוויזיוני כלשהו ורגע לפני קבלת גאדג’ט טכנולוגי חדיש.
מודל כמו זה שמנסה להנהיג אורנג’, אם יצליח, יועתק לאתרי נישה, ובלוגרים שירצו להישאר עצמאיים לכל דבר ועניין, אם יתמקצעו, יהפכו לאטרקטיביים עבור משרדי הפרסום, שלאט לאט יתחילו להקצות עבורם תקציבי פרסום ייעודיים, ממש כמו שהם מקצים תקציבים לאתרי נישה או מוספים פרסומיים. כשהבלוג יהיה מקצועי לכל דבר ועניין, גם חברות מסחריות ימצאו את הדרכים שלהן לפרגן לבלוגר כלכלית.
עינת מירון מנהלת את מירון תקשורת משווקת, משרד יחסי ציבור וייעוץ תקשורתי-שיווקי המתמחה בעבודה עם חברות טכנולוגיה ו-IT
מן הארכיון: ארד אקיקוס על אתיקה בפרסום בניו מדיה