מיוחד: Live Blogging מאירוע אפל ב-2 במרץ
בוקר טוב לכם, אנחנו נמצאים בלייב-בלוגינג חי של בלוג “ישגאדג’ט”, מהאירוע של חברת אפל שמתקיים במקום כלשהו בארצות הברית, אבל זה מעניין לכם את התחת, כי הרי אתם קוראים אותנו, אז זה לא ממש משנה היכן האירוע מתקיים.
בוקר טוב, מה אנחנו יכולים לצפות שיתרחש היום באירוע?
ובכן, סביר להניח שיקרו הרבה דברים לא מלהיבים, ובסוף סטיב ג’ובס יזרוק איזו פצצה.
אז יש לנו כבר כותרת: “מסתמן: סטיב ג’ובס מתכוון להתאבד בפיצוץ ולהפוך לשאהיד”
בדיוק. שים לב שמתוך 70 הבתולות שיקבל, אפל תיקח 30%.
מדהים.
מדהים.
יאללה, מתחילים. אל הבמה עולה מישהו שאינו סטיב ג’ובס. הוא מבקש מהקהל לכבות את כל ה-Wi-Fi שלו, אחרת העולם יחרב. אנחנו כמובן נהיה מגניבים ולא נכבה.
עכשיו הבחור שאינו סטיב ג’ובס קורא לבחור נוסף שאינו סטיב ג’ובס, נקרא לו “לא סטיב ג’ובס 2”. לא סטיב ג’ובס 2 מספר שבמהלך השנה האחרונה מספר האפליקציות לאייפון הגיע ל-2983 טריליון, אפל מכרה 9023 מיליארד אייפוד טאץ’, ובמאדים גם יש אוניברסיטה שבה כל התלמידים הפכו את עצמם לאפליקציה והם שולחים את עצמם אחד לשני מאייפד לאייפד.
לא סטיב ג’ובס 2 יורד מהבמה. מהצד נכנס ליונל ריצ’י.
הhי, זה לא ההוא ששר בטקס האולימפידה בלוס אנג’לס ב-1984?
כן, שיר גדול, All Night Long.
וואו. אבא שלי איבד את בתוליו באותו לילה. תראה מה זה, אני בן חמש ואני מרגיש שאני כבר זקן במקצוע הזה.
טוב, אז ליונל ריצ’י אכן מבצע את השיר הזה על הבמה, והוא משתמש אך ורק באפליקציות. נראה שהוא קצת מתקשה לעמוד בקצב הדאבל קליק על הכפתור המרכזי בכדי לעבור בין כלי נגינה אחד לשני.
למה לא הביאו מישהו יותר עדכני, כמו בוב דילן?
בוב דילן באירוע של מיקרוסופט. הם שילמו 100 מיליון דולר על הסלוגן The Times They Are a-Changin’, אז הוא הגיע כעסקת חבילה. מאז Start me up של הרולינג סטונס לא היתה תחיה כזו לתעשיית המוזיקה.
ליונל ריצ’י מסיים ויורד מהבמה, לאיחסון בארון הנפטלין שלו. אל הבמה עולה לא סטיב ג’ובס 1, שמזמין את לא סטיב ג’ובס 4.
מסתבר שלא סטיב ג’ובס 4 היה עד לאחרונה לא סטיב ג’ובס 17, אך הוא קודם.
מדהים.
מדהים.
לא סטיב ג’ובס 4 מדבר על סביבת הפיתוח של האייפון והאייפד. “בטח שמעתם על המשחק הזה עם הציפורים והחזירים, אנחנו מאוד שמחים לתמוך בממלכת החי כאן באפל”. הקהל צוחק, ואפל לקחה 30% מהצחוק. עכשיו עולים לבמה כמה אנשים שמספרים שהם מפתחי אפליקציות, ומראים דברים מגניבים שכבר ראינו לפני חודש. “העדפנו לא להגיע לתערוכת הסלולר בברצלונה, כיוון שאנחנו לא מאמינים בסביבה סגורה שלא מאפשרת פעילות חופשית”, אומר לא סטיב ג’ובס 4.
שמע, האירוע הזה סופר משעמם, בשביל מה אנחנו כאן?
אתה רוצה שנכתוב כותרת ראשית באתר בלי להיות כאן?
כן, קח משהו מאיזה בלוגר בן שנתיים ונגמור עם זה.
לא נעים, כולם מסתכלים. אני אמשיך.
עכשיו הרגע שכולנו חיכינו לו: לא סטיב ג’ובס 4 יורד מהבמה, וסטיב ג’ובס עולה לבמה!
אתה יודע, מהזווית הזו נראה שהדיווחים בבלוגים היו נכונים – הוא באמת נראה דק בכמה סנטימטרים לעומת הפעם האחרונה שראינו אותו.
כן, קראתי ש-44 עובדים במפעל של פוקסקון התאבדו לאחר שהם סיימו לשייף אותו.
מדהים.
מדהים.
סטיב ג’ובס לבוש בביקיני, הבמה מתמלאת בחול ופתאום מתברר שאנחנו נמצאים בחוף הים. הוא ניגש לקופסה שמשייטת על המים, פותח אותה, ומוציא משהו שקשה לי מכאן לראות.
אני חושב שזה עירוי – יכול להיות שהדיווחים בבלוגים היו נכונים ואפל נכנסת לתחום הרפואה? קראתי שמישהו באיזה פאב באלסקה מצא על השולחן תוכניות למכשיר סריקת רנטגן שעובד של אפל השאיר שם.
מכאן זה נראה לי יותר כמו המטריה מקרטון שמכניסים לקוקטיילים. אני זוכר שקראתי שרשות התקשורת הפדרלית בארה”ב אישרה לאפל לבצע ניסויים בשליטה במזג אוויר, יתכן שזה איזה אקססורי שאחד היצרנים הסיניים מתכוון למכור במסגרת התחום הזה.
מדהים.
מדהים.
סטיב ג’ובס צונח על הבמה. הלם בקהל.
מניית אפל צונחת בטריליון אחוזים.
רגע, אני רואה שהוא מניף שלט קטן, “Oh, and one more thing”.
הקהל באקסטזה.
מניית אפל מזנקת בטריליון אחוזים.
השקף על המסך שעל הבמה מציג: Stiff Jobs. גבירותי ורבותיי, השמועות היו נכונות, אפל אכן מכריזה על מותו של סטיב ג’ובס.
תשמע, האייפון שיגע את תעשיית הסלולר, האייפד שיגע את תעשיית העיתונות, אני חושב שמותו של סטיב ג’ובס ישגע את תעשיית המצבות.
הנה, אנחנו קוראים בבלוגים ששלושה יצרנים כבר מתכוונים למכור החל ממחר מצבות עם מסך רטינה, שאפשר לראות מה חקוק בהן גם באור שמש מלא.
מדהים.
מדהים.
קסום, אפילו הייתי אומר.
קסום במדהימותו.
ארבעה אנשים עולים לבמה, מכניסים את Stiff Jobs לארון, ונושאים אותו החוצה. נראה שהם מתקשים ללכת.
אני חושב שהם מחזיקים את הארון בצורה לא נכונה.
אני קורא כאן עדכון ב-CNN: הקונסיומר ריפורטס ממליץ לצרכנים לא למות.
פחחח. אני מאמין שעד סוף השבוע 70 מיליון משתמשי אפל ימותו.
הרגע קיבלתי SMS: אנליסט בפייפר ג’פרי חוזה שעד סוף השנה 1.5 מיליארד איש ימותו, ובתוך 3 שנים אפל תהיה אחראית למותם של 87% מאזרחי העולם.
קסום.
אני חושב שאפשר לסכם את האירוע הזה באמצעות הסלוגן שמוקרן כאן על גבי המסך “לקחנו את המוות, והפכנו אותו למרגש, קסום, מרהיב, נפלא, קסום, מופלא וקסום עוד יותר”.
להתראות בשבעה.
תביא מטען, בטח הבטריה תיגמר עוד לפני שיגיע האוכל.
עשיתם לייק בפייסבוק? קבלו תביעת ספאם
משרד עו”ד ד”ר נ.גילעד PhD, LLB יפנה החל ממחר למאות אלפי ישראלים השולחים ספאם בפייסבוק באמצעות כפתור ה-Like. עו”ד נ. מסביר כי לאחר שהמשתמש סימן כי הוא Like את שורת הסטטוס, הוא נאלץ לקבל לתיבת הדואר האלקטרוני שלו רצף של עדכונים הנגזר מתגובות נוספות המוצבות לאותו סטטוס, בניגוד לכאורה לחוק הספאם. לדברי עו”ד נ., למרות שמערכת הפייסבוק מאפשרת הפסקה של קבלת עדכונים אלו, לא ניתן לבצע זאת לכל סטטוס בנפרד, ולפיכך מדובר בכפיה קולקטיבית של עדכונים.
במענה לשאלה הכיצד מדובר בעבירה על חוק הספאם, שהרי לא מדובר בהודעות המשדלות לצרוך מוצרים מסחריים, ענה עו”ד נ.: “בהתחלה זה באמת לא מסחרי, והיא מתחילה איתך, אבל הכוס קפה שתשלם עליה לא עולה כסף? הארוחה בחינם? החתונה על חשבון הברון? אפילו על חלקת הקבר חברה קדישא רוצה עשרת אלפים שקל!”
___________________
היה זה פוסט של גילעד נס
X
פוסט של גילעד נס
סלקום טוענת שחברת המחקר ששכר משרד התקשורת טעתה בחישוביה כשהמירה 52 מיליון דולרים לשקלים באמצעות חילוק, במקום הכפלה.
אני חושב שאני יודע מה קרה שם: החברה רצתה להכפיל, אבל האיש שיכול לבצע עבודה כזו פשוט נעלם.
• עוד פוסטים של גילעד נס >>
חבל שהיא לא תכננה חופשה ללסבוס
פוסט של גילעד נס
שאפט!
פוסט של גילעד נס
פונט אדום
פוסט של גילעד נס
אל תיצרו סרט פילם נואר (של פרנק מילר או ב”השראתו”) בלעדיו.
מערכת ההפעלה של גוגל: הגרסה הפרועה
פוסט של גילעד נס
כשגוגל לא מספקת פרטים לגבי מבנה מערכת ההפעלה שלה, אפשר למצוא בטכנולוגיות הקיימות כיום רמזים מטרימים לקונספט שלפיו היא תעבוד. רמז: לא רק לינוקס
הכרזתה של גוגל לגבי ה-Chrome OS מותירה שאלה אחת עקרונית – איך זה יעבוד? כצרכנים שהתרגלו לבלות כשעה עד שעתיים בעת התקנת מערכת הפעלה חדשה, ולהמתין כמה עשרות שניות עד שתואיל לעלות בעת שאנו מדליקים את המחשב, האם נקבל את אותה חווית משתמש רק עם לוגו של גוגל?
סביר להניח שלא, ואם אני מפרש נכון את הכיוון של גוגל, מדובר בשינוי מהפכני מחד, אך לא חדש באם בוחנים את פעילותה של חלק מתעשית החומרה בשנים האחרונות.
מחשב, כמכונה המספקת לצרכן יכולות עבודה, בידור ותקשורת, מורכב מארבע שכבות מרכזיות: 1. רכיבים המשמשים לביצוע פעולות החישוב, דהיינו המעבד, המאיץ הגרפי, הזיכרון, כרטיס קול ורכיבים המחברים אותם זה לזה; 2. רכיבים המשמשים לקבלת הוראותיו של המשתמש ולהצגת התוצר של פעולות החישוב (קלט ופלט, בשפה מקצועית), כלומר מקלדת, עכבר וסורק, מחד, ומסך, מדפסת ורמקולים, מאידך. 3. מערכת הפעלה, שתפקידה לדאוג שרכיבי החומרה יזוהו, יתקשרו האחד עם השני, ויפעלו לביצוע הפעולות שהמשתמש מבקש לבצע: 4. ישומים – תוכנות המותקנות על גבי מערכת ההפעלה ומשמשות לפעולות היומיומיות של המשתמש – עיבוד תמלילים, גלישה באינטרנט, צפיה בסרטים, משחקים וכו’. בתוך אותם ישומים יכולים לרוץ ישומים נוספים – כך, למשל, שירות עיבוד התמלילים של גוגל, Google Docs, רץ כשירות אינטרנטי שאליו המשתמש ניגש באמצעות הדפדפן שלו, יהא זה האקספלורר של מיקרוסופט, פיירפוקס של מוזילה או הכרום של גוגל.
גוגל עסקה עד כה באלמנט הרביעי של המערכת הזו, דהיינו השירותים והישומים. רוב חייה היא הציעה שירותים שפעלו באמצעות הדפדפן, כמו Gmail, Google Docs, מפות, שירותי תוכן שונים וישומים משרדיים שנבנו על בסיס הישומים לצרכנים. אלא שהדרך היחידה לשימוש בשירותים הללו עדיין הצריכה פעילות על גבי מחשב שבו מותקנת מערכת הפעלה כלשהי, בין אם מדובר בחלונות של מיקרוסופט, Mac OS של אפל או אחת מגרסאות הלינוקס. הדרישה השניה היתה דפדפן, וגם כאן לא מדובר בנישואים קתוליים, כפי שכבר נאמר כאן: כל דפדפן המצוי בשוק מאפשר לגשת לשירותי גוגל.
כששחררה את דפדפן הכרום, גוגל נותרה עדיין בשכבה הרביעית, אך עשתה צעד אחד למעלה בהיררכיה של אותה שכבה – היא הציעה ישום (דפדפן) המריץ ישומים אחרים ושירותי תוכן. הכרזתה מאתמול על מערכת הפעלה עמומה היא קפיצה לשכבה גבוהה יותר, המצוייה בין השכבה הראשונה לשניה. גוגל אינה מתכוונת לפתח מערכת הפעלה עתירת ביצועים, ולכן גם לא הושקעו ויושקעו בפיתוח המערכת שנים רבות, כפי שהיה נהוג במיקרוסופט.
גוגל מעריכה שרוב, אם לא כל, השירותים הדרושים למשתמש הממוצע במחשבי הנטבוקים יכולים להיות מסופקים בידי דפדפן או ווידג’טים (מעין שכבת תצוגה אינטראקטיבית על גבי מסך העבודה, היכולה לקבל מידע מהרשת). מכיוון שכך, כל שעליה לעשות הוא לדאוג שהמחשב, בעת הפעלתו, יתחבר לאינטרנט, יפעיל את הדפדפן, ויגלוש למעין ‘דסקטופ וירטואלי’ יחידני לכל משתמש, שבו יוכל להציב קיצורים לישומי הרשת שבו הוא משתמש. את הוראות ההפעלה, כמו גם את התמיכה ברכיבי החומרה של המחשב, לא יכול לספק דפדפן הכרום לבדו – כיצד בכל זאת זה יעבוד? התסריט הקלישאתי מדבר על ישום כלשהו של מערכת הפעלה מבוססת לינוקס לצרכיה של גוגל, אך התסריט הזה הוא, ביננו, משעמם וצפוי. למה שלא נתפרע קצת? הנה שני תסריטים יחסית הגיוניים:
חברות ה-Bios, אלו שאת שמותיהן אתם רואים בעת שהמחשב מאותחל, כמו Phoenix Technologies ו-AMI, מפתחות בשנים האחרונות טכנולוגיות המאפשרות לאחסן מספר מוגבל יחסית של פקודות על גבי רכיבי זיכרון הרצים מיד בעת הפעלת המחשב. לא מדובר במערכות הפעלה של ממש, אלא ביכולת לזהות את רכיבי החומרה, לוודא את תקינותם, ולהציע מסך ראשוני שבו מצויים קישורים למספר ישומים בסיסיים המאוחסנים בחלק יעודי בדיסק הקשיח – כל זאת עוד לפני שמערכת ההפעלה ה”רשמית” המותקנת על גבי המחשב עולה. דוגמא לממשק שכזה משמש מספר דגמים של נטבוקים הנמכרים בשוק, כמו למשל ה-ExpressGate שנמצא במחשבים הניידים של ASUS. ממשק זה מאפשר לקבל גישה למספר ישומים בסיסיים, כמו דפדפן, סקייפ, מעבד תמלילים ועוד, מבלי לעבור את תהליך האיתחול הארוך של המחשב ומערכת ההפעלה המלאה שעליו, וגם במחשבי DELL משולבת טכנולוגיה דומה. מיקרוסופט שילבה טכנולוגיה משלימה בויסטה, המכונה SideShow, שביכולתה להציג מידע על גבי מסך קטן שהוטמע בחלקו החיצוני של המחשב הנייד, ואיפשרה צפיה בכותרות של הודעות דואר אלקטרוני, למשל, גם בעת שהמחשב עצמו היה כבוי לכאורה (לכאורה, כיוון שנדרשה אספקת מתח מסויימת לחיבור לרשת ולהצגת המידע על גבי המסכים הקטנים).
בנוסף ליצרניות ה-Bios (מוצר מעניין בהקשר זה הוא ה-HyperSpace של Phoenix Technologies), קיימות גם חברות כמו DeviceDM מציעות תוכנה קטנה (בשם Splashtop) המשולבת בזיכרון הראשוני של המחשב, המאפשרות להריץ את המחשב ללא מערכת הפעלה כבדה יותר. כל שעל גוגל לעשות הוא לחבור לאחת מיצרניות ה-Bios (או מסוגה של DeviceDM) ולפתח מנגנון פשוט שיריץ את ה”דפדפן המשודרג” שלה מיד בעת שה-Bios מסיים את איתחול המחשב. האתגר האמיתי יהיה לשלב בתהליך זה את החיבור לאינטרנט, שבו קיימים משתנים רבים – האם מדובר בחיבור קווי שאינו מצריך הזדהות, או חיבור Wi-Fi הדורש שם וססמא, ואולי בכלל מדובר בחיבור סלולרי? תהליך ההזדהות מול ספק חיבור האינטרנט חייב להיות אינטואיטיבי, ועדיף שיתבצע בתדירות קטנה ככל שניתן (כלומר ברגע שתהליך האיתחול מזהה סביבת עבודה שמוכרת לו, הוא מפעיל את תהליך ההזדהות של המשתמש מול ספק האינטרנט או הרשת האלחוטית מבלי שהמשתמש נדרש שוב להזין את הפרטים). מרגע החיבור לרשת, המשתמש עושה שימוש בדפדפן בלבד, כאשר הדיסק הקשיח המשולב במחשב משמש לאיחסון קבצים (זמניים וקבועים), ומתן אפשרות לעבוד גם כשהמחשב אינו מחובר לרשת (באמצעות הרצת גרסא מקומית של שירות הרשת, המתאפשרת דרך Google Gears).
תסריט נוסף מתחיל באופן דומה, אך מתפצל לאחר סיום האיתחול. בתסריט זה במקום להריץ דפדפן מקומי הניגש לשירותי רשת, מורצת שכבת וירטואליזציה המתחברת לענן. מאחורי לקט מילות הבאזז הללו מסתתרת היכולת להתעלם ממערכת ההפעלה המצויה על המחשב באותו רגע, ולהריץ במעין “מחשב בתוך מחשב” מערכת הפעלה אחרת. התהליך הזה מבוצע באמצעות תוכנה בסיסית המריצה את תהליך הוירטואליזציה, ש”טוענת” מעין תמונה (image) של מערכת הפעלה אחרת, כאילו הותקנה זו במלואה על גבי המחשב שלנו וכעת היא משוחזרת מהגיבוי. מערכות הפעלה וירטואליות מסוגלות לזהות את רכיבי החומרה המותקנים במחשב ולעשות בהן שימוש, כך שגם הבעיה התאורטית הזו נפתרת.
במקרה שלנו, עם סיום האיתחול תרוץ תוכנה קטנה שתיצור את הסביבה הוירטואלית על גבי המחשב שלנו, ובתוכה תרוץ ה-Chrome OS, שתאפשר גישה לשירותי רשת שונים. הקורא הבקי בוירטואליזציה בוודאי ישאל את עצמו כיצד שונה התהליך הזה מתהליכים הניתנים לביצוע כיום באמצעות וירטואליזציה, והתשובה פשוטה: כיום יש צורך במערכת הפעלה כלשהי שעל גביה תרוץ מערכת ההפעלה הוירטואלית. בעתיד שאליו, כנראה, מכוונת גוגל, ועל פיתוחו כבר עובדים בחברות הוירטואליזציה הגדולות כמו VMWARE, הבסיס לוירטואליזציה יוכל לרוץ מאותו רכיב זיכרון קטנטן שעליו שוכן גם ה-Bios, והוא ישתמש ב-image שתאוחסן על גבי הדיסק הקשיח (סביר להניח שבמיקום נסתר, על מנת שהמשתמש הממוצע לא יבצע בה שינויים בלתי הפיכים).
גוגל אינה מרחיבה במילים לגבי מבנה מערכת ההפעלה העתידית שלה, מלבד הצהרתה על הסתמכות מסויימת על ליבת לינוקס כלשהי, כך שאפשר להסתמך רק על רמזים ועבודת בילוש קטנה. אם ברצונכם לנסות ולאתר את הכיוון העתידי, פקחו עין ודפדפן על חברות הוירטואליזציה, ה-BIOS וספקיות אבטחת המידע, שסביר להניח שיחברו לגוגל על מנת להציע פתרונות אבטחה למשתמשי המחשב המבוססים על שירותים מהרשת, לא כאלה המותקנים על גבי המחשב עצמו. גוגל עצמה רכשה בעבר את Green Border, המספקת שכבת אבטחה לישומים המורצים בתוך דפדפן, כך שבסיסה של מערכת אבטחה מסויימת כבר מצוי אצלה.
____________________
הקטע הזה נכתב ביום שלישי, כמה שעות לאחר הכרזתה של גוגל. ביום שני השבוע התברר שלא מדובר בתחזית פרועה – אינטל הודיעה כי היא פועלת יחד עם Phoenix Technologies, והשתיים תצענה את מערכת ההפעלה Moblin של אינטל לנטבוקים, יחד עם ה-HyperSpace של פניקס. פרטי שיתוף הפעולה הזה עדיין עמומים, אך סביר להניח שהשתיים תצענה ליצרני הנטבוקים את שני המוצרים יחדיו, כך שמחשבים ניידים שעליהם תותקן Moblin יאותחלו מהר יותר, יכנסו ויצאו ממצב sleep מהר יותר, ויאריכו את חיי הסוללה שלהם.
גילעד נס הוא כתב הטכנולוגיה של כלכליסט
חסכו במים – התקלחו בחול
פוסט של גילעד נס
המים בישראל אוזלים. עוד מעט לא ישארו אפילו מים בכדי להרטיב את עורה של רננה רז, והיא תאלץ לחפש עבודות בהן איננו נחשפים לפרצופה, כמו למשל להיות מוקדנית של בזק (אופס). רשות המים מתכוונת לפצוח בימים הבאים בקמפיין לעידוד החיסכון במים, במסגרתו, וזהו ציטוט, “יחולקו לאזרחים חסכמים ושעוני חול שימדדו את זמן המקלחת של כלל הציבור”. עוד נמסר כי “שעון החול חולק בעבר במדינות כמו אוסטרליה, צרפת וספרד. עוד מגמות חיסכון עולמיות שהוצגו, בין היתר, במחוז קטלוניה בספרד סגרו מזרקות עירוניות, מקלחות ציבוריות והטילו קנסות של עד 4,000 דולר. בצרפת ישנן הגבלות על שטיפת רכבים” (אגב, בצרפת יש הגבלות גם על יחס אדיב לתיירים וככל הנראה הגבלות חמורות על רחצה בחודשים לא זוגיים).
הממ, שעון חול באוסטרליה. יעיל כמו תחרות קפיצה במוט בחלל.
הממ, שעון חול באמבטיה. למעשה, שעון החול אמור לשמש רק אזרחים העושים שימוש במקלחות. אלו המתקלחים באמבטיה יקבלו ברבורי אוריגמי שיסמנו עבורם מתי קו המים עובר את הכמות המומלצת לשימוש (ספויילר: כשהמים נוגעים בניר).
למשרדי חדר 404 הודלפו הצעדים הבאים בקמפיין, כדקלמן:
1. כידוע, מים רבים מתבזבזים כאשר המתרחצים מסיימים את מקלחתם ומתנגבים, ובכך מותירים טיפות רבות על המגבת. אמנם, הנחת המגבת לייבוש משחררת את המים חזרה לטבע, בדרכם למיחזור על ידי מפעל ההתפלה הגדול של הקב”ה שבשמיים, לקראת הגעתם שוב בחורף הבא באמצעות טכנולוגיית cloud computing, אולם בכדי לזרז את התהליך ממליצים במשרד לעשות שימוש מיידי במייבש שיער חשמלי בכדי לייבש את המגבת. מי שרוצה לחסוך עוד יותר מתבקש להפעיל את המייבש כבר בתוך המקלחת. נקודות בונוס יוענקו למי שיפעיל את המייבש תחת המים הזורמים ובכך יפתור את בעיית בזבוז המים באופן נקודתי לאותה דירה (למעט הבזבוז היחסי של המים הזורמים עד להגעת צוות מגן דוד אדום).
2. האדמירל רפול המליץ בעבר להתקלח בזוגות. אנשי המשרד מיהרו לאמץ את גישתו של רפול וממליצים לאזרחים לטבוע בים.
3. אסכולת מרי אנטואנט: אם אין מים – שישתו מי עדן.
One Down, One Billion to Go
פוסט של גילעד נס
דה מרקר מדווח: “ערן תור, מנכל iDigital, זכיינית אפל בישראל אומר: ‘השקת תוכנת בבילון למחשבי המקינטוש עוזרת להפחית את הקושי במעבר ממחשבי PC מבוססי חלונות למחשבי מק'”.
בדיוק שלשום אמרתי לעצמי “למה שלא אלך ואקנה מחשב בפי שתיים מהמחיר של PC, הרי אני יכול בהחלט להסתדר עם היצע של 1% מהתוכנות העולמיות שמתאימות למערכת ההפעלה שלו”, אבל אז נזכרתי שאין גרסה של בבילון למקינטוש, אז ירדתי מהרעיון. השבח לאל! עכשיו יש! כולם להסתער על החנות בקניון רמת אביב!
מסלול חדש בבזק: בלוג עד הבית
פוסט של גילעד נס
בבזק העלו בלוגיה פנימית, כך מספר ישראל בלכמן מ”בלינק” (שהיתה שותפה במיזם) – כדאי לקרוא את הפוסט שלו לפני שתמשיכו כאן.
תודה שחזרתם. נתעלם לרגע מהעובדה שראיון של דובר בזק עם מנכ”ל בזק מוגדר בידי בלכמן כ”בלעדי” (גילוי נאות: הדובר גיא הדס הוא קולגה לשעבר, עיתונאי מעולה ואיש נחמד להפליא), ונשים לב לעובדה שבזק צריכה שהרגולטור יבעט לה בתחת בכדי שתבין באיזה עולם תחרותי היא חיה, לא משנה אם מדובר בתעריפים לצרכן, קדמה טכנולוגית או סתם פעילות של חברה ציבורית שהמשקיעים שלה בוודאי לא יאהבו את העובדה שבמקום לקצץ שומנים במקום הכי הגיוני, היא ממשיכה באווירת “שופוני” ארגונית כאילו היא עדיין משרד ממשלתי עתיק.
אחרי שהוציאו לפני פחות משנה בוחטה כסף בכדי לשנות את הלוגו (במקום פשוט לבחור בכלי “מלא” ב-PAINT, לבחור בצבע “כחול”, ולהקליק בתוך ה-B, או לשלוח צ’ק לנוויל Bרודי ולקבל בחזרה במייל את ה-B באפור), ובמסגרת אותו מיתוג מחדש גם טינפו את דלתות ישראל עם פליירים מעצבנים כדי שנשים לב שהם שינו את הלוגו (כי אנחנו טפשים מדי להבין את זה סתם מהסתכלות על החשבונות החודשיים או על שלטי הפרסום), עכשיו הם מוכיחים שוב שהם הכי יעילים מכולם, וכפי שמתאר בלכמן בפוסט, מצאו את הדרך הגאונית לספר לעובדי החברה על הבלוגיה החדשה: במקום להניח שכל מי שאמור לכתוב ולקרוא בבלוגים הפנימיים שלהם יכול לקרוא מייל, כלומר יעלה להם בדיוק אפס שקל לשלוח מיילים שמודיעים על הבלוגיה, הם משיקים “קמפיין ארגוני שהסיסמא שלו היא “שיחה פנימית – מדברים על הכל”. הקמפיין כלל דיילות, פוסטרים, פליירים, ופתקיות תזכורת שפוזרו בבנייני בזק המרכזיים”. אכן, בעידן טכנולוגי שבו הפצת ידע מתבצעת באופן דיגיטלי ובעלויות נמוכות, בבזק מפיצים ידע באמצעות דיילות ופליירים.
מצד שני, אלמלא הדיילות, יכול להיות שגבאי בעצמו היה מחלק את הפליירים*.
*בנובמבר האחרון מיהרו בבזק להפיץ את העובדה (והתמונה) שלרגל המיתוג מחדש הפתיע גבאי את העובדים בארוחת בוקר במוקד 199 של בזק בתל אביב.
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
