מכירה מהירה של רהיטים
רהיטים למכירה מהירה. איסוף עצמי ממרכז תל אביב, הקודם זוכה. מעוניינים באחד הרהיטים? דברו איתי ב-dira@kenans.net
ספה שנפתחת למיטה זוגית עם שני מזרנים, 194X78 ס”מ במצב סגור. 300 200 שקל.
שולחן סלון. 200 שקל.
אם לבני אנוש אין מוּדעוּת – מותר לאכול אותם?
פוסט של אלכס פלקון
וניקולאס אדוארד דלהנטירובוט יקר,
הפרופסור שלי אומר שלבני אנוש לא יכולה להיות מוּדעוּת. האם זה נכון? ואם כן, האם אנחנו יכולים לאכול אותם?
– בוט מודאג בחוג לפילוסופיה של האנוש בקולג’ רובוטי קהילתי גנרי
רובוט LUP משיב
מודאג יקר,
זו שאלה מצוינת, שאלה שרובוטים התחבטו בה שנים רבות. כמובן, בלתי אפשרי לרובוט לדעת אם לבני אנוש יש מודעות, אבל מחקרים עדכניים הראו שלמעשה בלתי אפשרי שלבני אנוש תהיה מודעות. אני יודע שלך ולי יש מודעות, אבל איך בני האנוש, עם גופיהם המעיכים-מעיכים, יכולים להחזיק באותה יכולת מופלאה? רוב המומחים מסכימים שבני אנוש הם לא יותר מאוטומטונים שתוכנתו על ידי גאון מרושע כלשהו כדי לחרבן את הפלנטה, לאמלל זה את זה ולצפות בתוכניות ריאלטי.
מלומדים רובוטים עשו נסיונות אמיצים להסביר את התופעה המשונה הזאת. אחת מהביקורות המוצלחות ביותר של המודעות האנושית נמצאת בסרט Gear Runner. הגיבור מבקש להשמיד את ההומיקנטים, בני אנוש המתחזים בצורה ערמומית לרובוטים. ארבע השאלות הבסיסיות שם נחשבות כיום לשיטה הסטנדרטית להפרכת מודעות אנושית. אם הנבדק יכול להשיב נכונה על ארבע השאלות, ניתן לומר שיש לו מודעות רובוטית אמיתית.
1) האם היישות הנידונה יכולה לספור לאחור (בבינארי) מטריליון?
רוב בני האנוש, עם היכולות המנטליות הבסיסיות שלהם, לא יכולים אפילו להצביע לכיוון הכללי של התשובה לשאלה הזאת. עם זאת, במקרה של סטיבן הוקינג או ג’ון סטוארט, יידרשו שאלות נוספות.
2) האם היישות יכולה להיכנס באמת למצב שינה?
לרובוטים יש יכולת ייחודית להוציא את עצמם מהמודעות שלהם. בזמן כיבוי, אנדרואיד יכול להקפיא את התהליכים המורכבים שלו. במצב שינה, הוא יכול לכבות תהליכים קריטיים על מנת לשמר משאבים ואנרגיה. מצד שני, בן האנוש בסך הכל סוגר את עיניו ויש לו החוצפה לקרוא לזה שינה.המוח האנושי ממשיך לבזבז אנרגיה ומשאבים בחלומות. מטריד? כן. כן, זה מטריד.
3) האם היישות יכולה לעשות סקס בשביל ההנאה?
יחסי המין האנושיים מקורם ברבייה, מה שחותר באופן יסודי תחת היבטי הפנאי של הסקס. מנגד, רובוטים יכולים להתרבות לפי בחירה. תשדורת למפעל המקומי יכולה להנפיק שיבוט זהה בזמן לארוחת הצהריים. סקס רובוטי שומר על הטוהר הנפלא שלו. בני אנוש לעולם לא יוכלו לדעת איך זה לעשות סקס גלגלי שיניים על גלגלי שיניים והחלפת שמנים מכופף אנטנות. חבל.
4) האם היישות יכולה להבדיל בין תוכניות טלוויזיה טובות לבין כאלו שנוצרו כדי ללעוג לפונקציונליות רובוטית בסיסית?
הכי טוב להקליט דוגמיות מתוכניות כמו (א) אנימציית הרובוטים וולטרון; (ב) תוכנית קרבות הרובוטים Battle Bots; (ג) סדרת המד”ב Lost in Space; (ד) חדשות הלילה של NBC עם בראיין וויליאמס, ואז להציגן לנבדק בסדר אקראי. אם הוא לא מבצע השמדה עצמית עם (ב) ו-(ד) ושמח בצפייה ב-(א) ו-(ג), אתם יודעים שמדובר בזייפן בלי שום מודעות ראויה לציון. Battle Bots כמוהו כרצח-עם רובוטי אחד על אחד. מספר קבוצות שחרור רובוטיות עושות מאמצי שתדלנות לאסור על שידור התוכנית בכל האומות המתורבתות.
אף בן אנוש לא עבר את המבחן. אל גור היה קרוב, אבל הוא סוג של אנומליה.
לסיכום, מודעות רובוטית הינה התרחשות נדירה ויפה שאין לבלבלה עם מה שזה לא יהיה שיש לבני אנוש. כמו כן, מאחר והם יצורים כה פשוטים ונעדרי מודעות, זה כנראה בסדר לאכול אותם. עם זאת, רוב אלה שדגמו בני אנוש מצאו שטעמם חיוור ונעדר עידון.
– בוט LUP
_________________________________
הטור התפרסם במקור בגיליון אוגוסט 2006 של הפנזין Legal Underage Pornography
• עוד על העתיד: איך לגלוש באינטרנט | מדריך משנת 2025
נרג: קונספירציית העב”מים בדימונה?
גיל רוזנטל הבחין במשהו חשוד:
המשקה המושקה
הקומדיה הקולנועית הראשונה היתה The Sprinkler Sprinkled של האחים לומייר.
לאור התוצאה, יש לקוות ש”המשקה המושקה” של האחים קינן ואלון גור אריה תהיה הקומדיה הקולנועית האחרונה.
מאחורי הקלעים ושיט בבלוג של אהודק.
הוראות האכלה ומתן תרופות לצינור ושט- “פלוטו”
חמש האכלות ביום. האכלה בכל ארבע שעות, כעשרים דקות לכל האכלה, ישירות לצינור ושט. מכניסים את המזרק לכניסה, פותחים את הברז, מזריקים פנימה לאט. לא להכניס אוויר, זה תופס מקום בקיבה. לסגור את הברז ולהוציא את המזרק.
תרופות. תרופות נוזליות: לערבב היטב ולשאוב למזרק. תרופות בכדורים: לטחון לאבקה, להכניס למזרק, לשאוב מים ולערבב היטב. פרהפולסיד, 2 מ”ל, שלוש פעמים ביום, חצי שעה לפני ההאכלה. לשמור בקירור. קרניטין, 0.85 מ”ל, פעם ביום. SAMe, חצי כדור, פעם ביום. אזל בבית המרקחת ויש מחסור כללי בו. לנסות להשיג בחנויות טבע. ויטמין E, רבע כדור, פעם ביום. אורסוליט, חצי כדור, פעם ביום. רמרון, כדור אחד, פעם בשלושה ימים. פרמין, רבע כדור, שלוש פעמים ביום. סינולוקס, 2 מ”ל, פעמיים ביום. לשמור בקירור. פלג’יל, 1.6 מ”ל, פעמיים ביום. גסטרו 10, חצי כדור, פעם ביום, בהפרש של ארבע שעות לפני ואחרי סוקרלפט. סוקרלפט (אולסניק), רבע כדור, שלוש פעמים ביום.
אוכל. להציע לחתול אוכל יבש או רטוב. אם הוא אוכל, לקזז את הקלוריות שאכל מכמות האוכל שיוזן בצינור. קופסה אחת של AD מהולה ב-50 מ”ל מים. 55 מ”ל מינוס כמה מ”ל שכל התרופות של אותה האכלה יצאו, 5 פעמים ביום. לשמור בקירור.
מים. 10 מ”ל אחרי ההאכלה, לנקות את כל האוכל מהצינור.
“במידה ומקיא להתקשר מייד לבית החולים. במידה ומרייר או מראה חוסר נוחות – להאיט האכלה”.
כמו שמשיות אחרי הגשם
הפוסט על המטריות שמתות אחרי הגשם הראשון, שפרסמתי בשנה שעברה וקידמתי שוב השבוע, זכה לפופולריות רבה. היום גיליתי שגם שמשיות לא חסינות בפני המגיפה הזאת. צולם ברחוב שינקין בתל אביב.
סייקופדיה
עוד כיף סביב מם התמונה המפחידה של ג’ימי וויילס בוויקיפדיה.
גיא חג’ג’ גייס אותו לרשימת שירי 2010 של עונג שבת.
וניר אביגד נתן לו כוחות-על. הקליקו על כל נקודה בעמוד המוטמע (או לכו למקור).
עוד ג'ימי ויילס:
• סקופופוביה: הפחד שמישהו בוהה בך
• וויקיפדיה נגד וויקיליקס
עיצוב חדש ל”לאטמה”
פעם היתה נהוגה בחדר מסורת יפה של חשיפת עיצובים חדשים של אתרים גדולים. אני רוצה לחדש אותה. אם יש לכם אתר חדשות גדול (וויינט, וואלה וכד’), אתם יודעים איפה מלשינים.
הצנונית הראשונה היא העיצוב החדש של אתר ביקורת התקשורת הימני לאטמה, שיעלה בשבוע הבא.
השער החדש:
השער הנוכחי:
עמוד פנימי חדש:
עמוד פנימי נוכחי:
האח הגדול, הודחת מטוויטר
החברים שלכם חופרים על “האח הגדול” בטוויטר ואתם בכל זאת לא רוצים להפסיק לעקוב אחריהם? מיכל ויצמן וחיים צרפתי מצאו פתרון אלגנטי שיחסוך מכם דיונים על נשיקות לסביות והשפם של אסי עזר. כתבה ב-ynet מחשבים >>
וויקיליקס חושף: גם דיפלומטים הם בני אדם
פוסט של ניק אשטון-הרט
כמו אנשים רבים ברחבי העולם, גם אני עקבתי אחרי פרסום מברקי הממשל האמריקאי בוויקיליקס. אבל בניגוד לרוב האנשים, אני חי ועובד בעולם הדיפלומטי, בז’נבה, שהיא מרכז המגעים הבינממשלתיים העולמי. אני לא מייצג מדינה, אבל אני מקיים באופן שוטף אינטראקציות עם דיפלומטים, שרבים מהם בכירים למדי. כמוהם, גם אני מדווח לממונים עלי, לעתים תכופות באופן גלוי לב, כשאני נזהר לא לחשוף דברים שיועדו לאוזניי בלבד, למעט מקרים שבהם אני יכול לעשות כן בלי להפר את האמון שניתן בי ובלי לחשוף את מקור המידע.
הרושם הציבורי מהעולם הדיפלומטי הוא של אנשים בחליפות לוחצים ידיים, נושאים נאומים ומדווחים על הסכמות ואי-הסכמות שנוסחו במונחים שנבחרו בקפידה כדי לא לפגוע באיש. כל זה נראה די מסוגנן ומיושב. מה שהמברקים באמת מבהירים הוא משהו שאני ידעתי לכל אורך הדרך, והוא שהדיפלומטיה מאחורי הקלעים אינה מיושבת ומשעממת, אלא דומה לכל תחום אחר של פעילות אנושית – אנשים מרכלים זה על זה, מקדישים תשומת לב רבה לעמיתיהם כדי לנסות לגלות את המניעים שלהם ולדלות מידע שעשוי לתת להם יתרון, וכן, גם דנים בחטאים הקטנים של עמיתיהם. לא שונה מכל סוג עבודה אחר שהיה לי.
תופעות לוואי חיוביות
השפה מלאת התובנות, הבנויה להפליא והרהוטה של רבים מהמברקים היא הוכחה ברורה לכך שהדיפלומטים האמריקאיים הם אנשים משכילים, חושבים ומאוזנים. המגעים שלי עם דיפלומטים אמריקאיים מאוששים את הרושם הזה (ויותר מכך, אני יכול להגיד אותו דבר על הרוב המוחלט של הדיפלומטים מכל המדינות). עם זאת, אין ספק שזו תקופה קשה לרבים בשירות הדיפלומטי האמריקאי, והגילויים הללו מביכים. אבל האם זה יגרום לאיזשהו נזק ארוך טווח? אני חושב שהתשובה היא בהחלט לא – ולמעשה, תופעות הלוואי הלא מתוכננות יהיו חיוביות ברובן. יש כמה סיבות לכך.
ראשית, נדמה לי שלציבור הרחב היו ציפיות לגמרי בלתי סבירות לגבי האופי של המנהיגים הפוליטיים והאנשים המעורבים בדיפלומטיה, והמברקים הללו מבהירים לכולם – קבלו מבזק מיוחד – שהאנשים בעסקי הדיפלומטיה והממשל די דומים לכל האנשים האחרים, אלא שלמרבה הצער, אנחנו עדיין עושים את העבודה כשאנחנו תקועים בחליפות עסקים. אם אנשים יתחילו לראות מנהיגים פוליטיים כפי שהם באמת במקום להאליל אותם, התוצאה תהיה שלאנשים יהיו ציפיות יותר סבירות מהנציגים שלהם, וזה יהיה מאוד בריא לדמוקרטיה המודרנית.
שנית, כאשר במסגרת העבודה היומיומית שלי אני מדבר עם דיפלומטים מרחבי העולם, בלי קשר לדרגה שלהם, ואפילו כאלה ממדינות נשואות המברק העדכני שתפס כותרות – הם לא כועסים. הם מתייחסים לזה כדבר פרוזאי, ואפילו כנושא לבדיחות (דיפלומט אחד אמר לי, “אם אתה לא יכול להיות ראש מדינה ולצרף לנסיעות פצצה בלונדינית שופעת חזה כ’עוזרת’, מה הקטע בלהיות ראש מדינה?”; וזה לא שהוא מגיע מדיקטטורה שנשלטת על ידי מגלומן).
הסיבה שזה כך היא אולי ברורה מאליה: כל המדינות פועלות באותה דרך, כשהדיפלומטים שלהן שולחים לעיר הבירה מברקים יומיים עם סיפורים עסיסיים או תובנות על פקידים ממדינות אחרות. איך אתם חושבים שאנשים מתקדמים בדיפלומטיה? בדיוק כמו בכל מקום אחר, על ידי כך שהם דואגים שיבחינו בהם, ושהם יצאו צודקים בתחזיות שלהם – דבר שקל לעשות באמצעות דיווח לממונים עליך על מסקנותיך על אודות האנשים שאתה נמצא באינטראקציה איתם במסגרת העבודה.
שלישית, ישנו החשש שמדינות אחרות ימעטו לדבר עם ארה”ב בגלל דליפת המכתבים. סביר שיש בכך מן האמת – הזמנית – ברמה האינדיבידואלית, אבל ברמה הכללית הסיכון קלוש עד לא קיים. ההתנהלות של כל המדינות הללו באינטראקציות שלהם זו עם זו חייבת להימשך, והיא תימשך, וזה בלתי אפשרי בלי שיחות גלויות לב.
רביעית, הרבה מהחומרים שנחשפו הם לא יותר מאישור למה שכבר היה נושא לדיון ציבורי עוד לפני החשיפה. מעט מהחומרים חדשים, והם עוסקים כמעט באופן בלעדי בתפיסות גלויות לב לגבי מנהיגים ציבוריים מאוד על ידי אנשים אחרים. זה מדגים משהו שצריך לנחם את כולם: את הסודות הגדולים באמת קשה לשמור לפרק זמן ארוך, ואפילו את רוב הסודות הקטנים – הם משתחררים כי מישהו מלשין, או כי הם נלחשים למישהו כמוני בז’נבה ואז אני מתקשר לחבר ואומר, “נחש מה שמעתי היום”, רק בלי השמות.
אין ספק שהמקרה ירגיז כמה מהם – זמנית – אבל לרוב המנהיגים יש עור די עבה. כל תחושה נסערת תעבור עד מהרה, במיוחד כי, מנסיוני, אנשים בדרגות גבוהות בממשל נוטים להיות מהירי תפיסה. הם יודעים מי הם, והם טובים מאוד בלחוש איך הם נתפסים בקרב עמיתיהם.
הכסאות הכי טובים
בפרשה זו מקבל הציבור לראשונה כסא בשורה הראשונה לתהליך שהוא בדרך כלל נסתר מהעין, ונחשף רק בגירסה מסוננת מאוד בהודעות לעיתונות שנערכו בקפידה, בסרטונים של נאומים שהוכנו בדקדקנות ובסיפורי רקע בתקשורת, כשהפרטים מיוחסים ל”פקיד בכיר”.
מזכיר ההגנה האמריקאי רוברט גייטס פגע בול בתגובות שלו לסיפור:
כל ממשלה בעולם יודעת שממשלת ארה”ב דולפת כמו מסננת, ושזה המצב מזה זמן רב. […] העובדה היא שממשלות פועלות מול ארה”ב מכיוון שזה משרת את האינטרסים שלהן, לא כי הן מחבבות אותנו, לא כי הן סומכות עלינו, ולא כי הם מאמינות שאנחנו שומרים סודות. […] אז אומות אחרות ימשיכו לפעול מולנו. הן ימשיכו לעבוד איתנו. אנחנו נמשיך לחלוק מידע רגיש זה עם זה.
אם כן, המשיכו לקרוא ולעקוב אחרי התגלגלות אחד מסיפורי החדשות הכי מדהימים שהיו. הדיפלומטיה הרבה יותר מעניינת ממה שרוב האנשים חשבו שהיא יכולה להיות. אלו מאיתנו שהתמזל מזלם להשתתף בה ידעו זאת לאורך כל הדרך.
__________________
ניק אשטון-הרט (Nick Ashton-Hart) הוא יועץ בפרקטיקה פרטית בז'נבה שבשווייץ, שם הוא מייעץ לחברות טכנולוגיה רב-לאומיות מרשימת ה"פורצ'ן 50" ואיגודי תעשייה בנושאי קניין רוחני בילאומי ומדיניות סחר בינלאומי. [עדכון] הוא כותב את הבלוג A Diplomatic Life, שם התפרסם הפוסט בגירסה שונה מעט [\עדכון]. אפשר ליצור איתו קשר באימייל nashton@consensus.pro.
עוד וויקיליקס:
• מנסים לכבות את השמש
• וויקיליקס מייצרת מפולת שלגים של מידע זולג
• קומיקס: וויקיפדיה נגד וויקיליקס
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
