הפקק הגדול
פוסט של שחר שמש
פתרון פשוט וקל לכל בעיות הפקקים של המדינה, באדיבות מישהי שביקשה לקבל את הקרדיט “הדס דרדס מתחת לפנס”: להעביר את שעות השידור של “האח הגדול” ודומיו לשעות העומס של הפקקים. כמובן שזה לא יפתור את הפקקים, רק יזיז אותם, אבל זה יזיז אותם לשעות שבהם אנחנו לא נצטרך לסבול מהם.
___________________
הפוסט התפרסם במקור בגירסה שונה מעט בבלוג "לינוקס ותוכנה חופשית" ברשיון cc-by-sa.
א’ מבית הנשיא וד’ מבית האח הגדול
קשת, באמצעות הזרוע השיווקית “חברת החדשות”, מערבבת חדשות ובידור, ומצליחה גם לעשות את זה דוחה: משתתפת “האח הגדול” ובני משפחתה מרואיינים בהצללה, טשטוש פנים, עיוות קול ואות ראשונה, משל היו טייסים, עדי מדינה או נפגעי תקיפה מינית. טור שלי ב”העין השביעית” >>
יפונה מאחז עיניים!
אם הבנתי נכון, התנועה-הפיקטיבית שלום עכשיו נאבקת נגד הלגיטימציה של העיר-ואם-בישראל-הפיקטיבית אריאל.
באיחור
פוסט של יעקב זנדמן
הגשם בא כמו הצבא
האמריקאי לבוכנוואלד
משקה את היער בחגיגיות מצוחצחת
מבשר בנחת “זה נגמר” דו-משמעי
מקושט כוכבים לבנים
ביד עוטה כפפה
מושיט מימיה של חסד
לאוד מוצל מאש, מצדיע
לשלדי עצים שותקים
דורך על ערימות רמץ חם עדיין
שהיה פעם גאווה
מפזם לעצמו שירי נצחון
בתא הטייס
_________________
יעקב זנדמן כותב את הבלוג "כל הדברים גדולים כקטנים", שם התפרסם הפוסט במקור
עוד על השריפה בכרמל:
• השריפה בכרמל כפלטפורמה לקידום אתרים
• מוֹדעוּת השריפה בכרמל
• השריפה בכרמל וקידום אתרים: איך למנוע מחברת הקידום לפגוע לך בעסק
• למה כל הממשלה צריכה להתפטר בעקבות השריפה בכרמל
• השריפה בכרמל: אסון? כן. מחדל? לא בטוח
• כך הציל גוגל את מדינת היהודים
השריפה בכרמל וקידום אתרים: איך למנוע מחברת הקידום לפגוע לך בעסק
פוסט של יקיר גוטסמן
בשבוע שעבר פורסם בחדר 404 פוסט על בלוג שניסה לקדם אתרים באמצעות פוסט זבל על השריפה בכרמל. אני רוצה לדבר כאן מנקודת ראות של מקדם אתרים מקצועי, ולא להתייחס לצד המוסרי הבעייתי בעליל.
ראשית, סקירה קטנה על מהלך העניינים: חברה לקידום אתרים בשם אינטרדייט פתחה בלוג בישראבלוג למטרות קידום אתרים, ובו נכתב פוסט זבל על השריפה בכרמל, ששילב בתוכו לינקים לאתרים שונים של עו”ד לענייני ירושה, מעצב גרפי ועו”ד לענייני תעבורה. הפוסט נכתב לחלוטין בשביל מנועי חיפוש, והוא מעולם לא יועד לבני אדם. לאחר החשיפה בחדר 404 והתערבות מנהלת ישראבלוג, אילנה תמיר, נסגר הבלוג עקב הפרת תנאי השימוש של ישראבלוג. הפוסט זכה לחשיפה שלילית ענקית עקב פרסום המקרה במקו, ynet ונענע10. כל כתבה כזו זכתה במאות לייקים בפייסבוק ועשרות תגובות, ואני לא אתפלא אם המקרה אוזכר/יאוזכר בתוכניות רדיו וטלוויזיה. אפשר להמשיל את זה ללינץ’ אינטרנטי, שעלול פשוט לסגור עסקים.
במקרה הזה, אני חושב שהלקוחות לא הוכתמו כמו שהוכתם העסק שקידם אותם. אם הלקוחות היו עסקים יותר “סקסיים”, כאלו עם קהל יעד צעיר ומעודכן יותר, כמו לדוגמה חברת סלולר, אותן חברות היו סופגות פגיעה קשה מאוד במוניטין שלהן, שהוא אלמנט קריטי במערך השיווקי של חברות שפונות לקהל צעיר. חברות שמתעסקות בדיני ירושה אולי יכולות לטמון את הראש בחול ולהגיד “לא ידענו”, ואני משוכנע שהן לא ידעו, אבל על כל בעל עסק חלה האחריות לבדוק את נותני השירות שלו כמו את עובדיו. בעידן המידע, אי אפשר לתרץ ולהיתמם. אתה תוצב על המוקד עוד לפני שתקום בבוקר ותבין מה קורה.
מה עושים?
אחרי שהבננו למה חשוב להיות עם היד על הדופק, אנחנו ניתקל בבעיה נפוצה: רוב האנשים לא מבינים דבר וחצי דבר באינטרנט, שלא לומר קידום אתרים. דרך אגב, מהניסיון שלי, גם חברות לקידום אתרים לא תמיד יודעות מה הן עושות. בכלל, אני לא מאמין בקידום אתרים גרידא. קידום אורגני של אתר (בתוצאות החיפוש הרגילות של מנוע חיפוש) הוא רק חלק ממכלול אפשרי של פתרונות לנוכחות של העסק שלך באינטרנט.
טיפ ראשון: קביעת המטרה
רגע, מה בעצם המטרה שלך? להגיע למקום הראשון בגוגל, לדף הראשון, במילות חיפוש מסוימות? לא, המטרה שלך כעסק היא להרוויח כסף, וזו צריכה להיות המטרה בעבודה בתחום האינטרנט. אם משהו לא מביא כסף, אין טעם להשקיע בו כסף. שוב, המטרה היא להגדיל את הרווחים של העסק שלך. כל שאר הדברים הם כלים להשגת המטרה.
טיפ שני: פתרון מותאם ולא “חבילת קידום אתרים”
אם אתה בא לפגישה ראשונה עם חברה לקידום אתרים, ואתה מקבל מיד הצעות לגבי קידום האתר שלך, תגיד להם תודה רבה ותסיים את הפגישה. בפגישת היכרות, העסק צריך להציג את עצמו, וחברת הקידום צריכה להבין בשיחה הזו את הצרכים של אותו עסק. אין דבר כזה חבילות קידום אתרים! כל עסק דורש פתרון ייחודי. אולי כרגע כדאי לך להשקיע במודעות ממומנות עד שתגיע לעמוד הראשון? אולי בכלל מתאבדים על המקום הראשון כי שאר המקומות לא רלוונטיים? איזו מילת חיפוש היא הכי רלוונטית בשבילך ותביא לך את מירב הרווחים, ובאיזה מחיר? כל השאלות האלו צריכות להישאל ולהתדיין לעומק ולרוחב כבר בפגישה הראשונה. אם מישהו מנסה למכור לך חבילות קידום, הוא מוכר לך מוצר, לא פיתרון.
טיפ שלישי: רחרוח
אני יודע שאתה לא מומחה SEO, ואולי אתה אפילו לא יודע מה פשר האותיות (כדאי ללמוד מעט, בכל זאת). מה שכן, בתור בעל עסק כדאי שתהיה בעל יכולת להריח ריח מסריח. אם אתה מגיע למשרד לא מסודר, אם האנשים לא עושים עלייך רושם חיובי החל מרמת המזכירה עד לרמת המנכ”ל, אז כנראה שמשהו שם לא בסדר. לרוב האינסטינקטים האלה צודקים, וכדאי להקשיב להם. לא חסרות חברות מתחרות, ובטח שלא חסרות חברות קטנות וקיקיוניות שיעשו לך עבודה גרועה ואפילו נזק. המלצה אמיתית מבעל עסק שאתה מכיר וסומך עליו, שעבד עם החברה שנה היא דבר בעל ערך רב!
חוץ מזה, כדאי לבדוק אם אתה מרגיש בנוח בתוך אתר חברת הקידום והחברות שאותה חברה מקדמת. אם מישהו לא טורח לארח אותך בבית נקי, אל תתפלא אם גם הבית שלך יהיה מטונף. זה עניין של הרגשה, וזה לא דורש ידע מיוחד.
טיפ רביעי: בדיקות בסיסיות
הקידום שחברת קידום אתרים עושה לאתר שלה עצמה הוא כרטיס הביקור שלה. אם היא לא לוקחת את עצמה ברצינות, למה שהיא תיקח אותך ברצינות? לפני שבוחרים חברה, כדאי לבדוק את אתרה ואת הקידום שהיא מבצעת עבורו.
- אתרים נועדו לבני אדם, ומנועי חיפוש מנסים להתחקות אחרי ההתנהגות של הגולש הסביר. האם האתר שלה מיועד לבני אדם, או שהוא נבנה עבור מנועי חיפוש, עם כמות מוגזמת של הדגשות ולינקים, רבים מהם לאותו מקום? אם יש הרבה רעש באתר, זה יפריע גם למנוע החיפוש להבין מה קורה שם, ויותר חשוב מזה, גם לגולש.
- האם האתר מתויג כראוי? כותרת האתר (title) ותיאור העמוד (description) עוזרים למנוע החיפוש להבין במה האתר עוסק ומה להציג בתקציר בתוצאות החיפוש. אם התגיות הללו לא כתובות נכון, או בכלל לא קיימות, אין על מה לדבר עם אותה חברת קידום.
- האם ההפניות לאתר מאתרים חיצוניים הן רלוונטיות? המטרה של גוגל היא להציג בפנייך את התוכן הכי רלוונטי למה שהקלדת בשורת החיפוש. איך גוגל ידע שהאתר שלך עוסק בריקודים לטיניים, אם יש קישורים אליו מאתרי ריקודים סלוניים, בלט קלאסי, קידום אתרים, גן חיות וחנות למוצרי מין? הדוגמה האחרונה יכולה לגרום לתוצאה שלילית, אבל גם הדוגמאות האחרות אינן רלוונטיות. הקישור עם הערך הכי גבוה יכול לבוא מהמתחרה הכי גדול שלך. שים לב שחברת קידום האתרים שלך לא מקשרת לאתר שלך ממקומות לא רלוונטיים. זה יגרום לנזק ארוך טווח לדומיין שלך, ולצערי, הרבה מהלקוחות של החברה בה אני עובד נפגעו מקידום אתרים כזה.
הסבר מפורט יותר על הבדיקות הללו אפשר למצוא כאן.
טיפ חמישי: התוכן הוא המלך
קידום אתרים משול לאיפור. הוא יכול להיות מוצג בצורה הכי טובה, אבל אי אפשר להפוך זבל לזהב, גם אם תציג אותו בצורה הכי ברורה. כל עוד תשכיל לשים באתר שלך רק תוכן שהוא זהב טהור, לא פחות, אתה תהיה על דרך המלך. אתה אולי יכול לעבוד על עצמך ובמידה מסויימת על גוגל, אבל אתה לא יכול לעבוד על אנשים אחרים. אם גולשים ימצאו באתר שלך תוכן רלוונטי, איכותי, ייחודי ומעניין, הם כבר יעשו בשבילך את מלאכת הקידום.
______________________________________
יקיר גוטסמן עובד בחברת Wisy לקידום עסקים באינטרנט, מתאמן באייקידו, ורוקד סווינג ובלוז להנאתו. הפוסט הוא גירסה ערוכה של פוסט שהתפרסם בבלוגו ברשיון cc-by-sa
השריפה בכרמל: אסון? כן. מחדל? לא בטוח
פוסט של דן לוי
[צביקה בשור כתב פוסט שבו קשר בין החסכון על אמצעי הכיבוי לבין הבזבוז על הממשלה המנופחת, וקרא לה להתפטר. דן לוי משיב לטענות]
במדינת ישראל, אולי שמתם לב, מתרחשים מדי פעם גם ארועים עצובים. מעל דרגת עצב קולקטיבי מסויימת, התלוייה על-פי רוב במספר הנפגעים, מזדרזת התקשורת להגדיר את הארוע כ”אסון”, וכך משתמרים בזיכרון הלאומי ארועים כגון “אסון שיירת הל”ה”, “אסון הנ”ד”, “אסון הבונים”, “אסון המסוקים”, “אסון גשר המכביה”, “אסון השייטת” ו”אסון ורסאי”.
המילה “אסון” פורטת על מיתרי הסקרנות האנושיים. בני המשפחה מתאגדים סביב הטלויזיה כדי לשמוע שוב ושוב את אותם הדיווחים הלקוניים ואותן התמונות בכל הערוצים. אתרי החדשות באינטרנט מתלבשים במיטב מחלצות האבל ומנפקים עמודים עם “כל הדיווחים והכתבות”. סיפורי הנספים מהדהדים על המסך. מועדי ההלוויות נמסרים. מונה הכניסות מטפס ביחס ישר למספר הקורבנות; הרייטינג מתנהג ביחס הפוך למוראל הלאומי.
בשנה האחרונה התווספו לרשימת האסונות “אסון הרכבת“, שבו נהרגו 7 נוסעי טרנזיט שנתקע על המסילה, “אסון היסעור” ברומניה, שבו נהרגו 6 אנשי חיל האוויר, ובימים אלו אנו מסיימים את השנה העגומה עם “אסון הכרמל“.
למעלה מ-40 הרוגים, 4 מיליון עצים שרופים ו-40 אלף דונם חרוכים מזכים את השריפה בכרמל בתואר הנכסף. כעת, אפשר להמשיך בשידור החוזר: קרה אסון – יש אשמים. קרה אסון גדול – מדובר במחדל: יש להקים ועדת חקירה ממלכתית, וכל המתפטר הרי זה משובח.
“יום הכיפורים של הכבאים“, קורא אלוף בן, “כך שורפים יסודות של מדינה“, מזדעק רון בן ישי, “שיטת החלטורה שוב גבתה קורבנות“, מתאונן ד”ר צ’לו רוזנברג. לטובת אלו המתעצלים להיכנס לקישורים, אביא את עיקר הדברים: ידענו שיש בעיה בשירותי הכבאות ולא השקענו כסף כדי לפתור אותה. אכן קשה להתווכח עם עובדה זו, אולם מכאן ועד הגדרתה כ”מחדל” הדרך היא ארוכה, ובעיקר שגויה.
התקציב השנתי של מדינת ישראל עומד על כ-300 מיליארד ש”ח. עשו לעצמכם תרגיל מחשבתי קטן ודמיינו עצמכם כאחראים על חלוקת התקציב. להזכירכם, למדינת ישראל צרכים רבים: ביטחון, חינוך, תשתיות, בריאות, ביטוח לאומי, מדע, תרבות וספורט, למשל. נניח שחילקתם בתבונה (כמו שרק אתם יודעים) ונשארו בידיכם 50 מיליון ש”ח עודפים. האם תשקיעו אותם בתרופה נוספת בסל הבריאות? (אנשים מתים שלא לצורך!); או שמא בעזרה לניצולי שואה? (לא יתכן שאנחנו מתייחסים אליהם ככה!); אולי בעצם בהקמת גדר מערכת בגבול ישראל-מצרים? (אי אפשר לסבול יותר את המסתננים האלה!)
כנראה שהייתם בוחרים באפשרות הנכונה, והייתם קונים למדינה מטוסי כיבוי אש חדישים. שכן, למרות שמעולם לא הייתה שריפת חורש רצינית בישראל, אין לדעת מתי זה יקרה, ויש להתכונן תמיד לגרוע מכל. רק קחו בחשבון שכרגע הרגתם חולה סופני שנזקק לתרופה שלא היתה לו, השפלתם ניצול שואה ונתתם לסודנים לכבוש את אילת.
אסונות אינם בהכרח נובעים ממחדלים. 220 אלף קורבנות רעידת האדמה בהאיטי אינם מעידים על רשלנות ממשלתם. כך גם 15 אלף הנספים בגל החום במזרח אירופה השנה ואלף ההרוגים בשטפונות בברזיל ביוני האחרון. חוסר המוכנות של ישראל לאירוע השריפה בכרמל אינו “מחדל לאומי”, הוא לכל היותר חלוקה לא מדוייקת של עוגת המשאבים.
______________________________________
דן לוי, יליד 1982, גדל והתחנך ברחובות, שירת בחיל האוויר במשך 8 שנים, לאחר מכן חצה את רוסיה ברכבת הטרנס-סיבירית והיום הוא סטודנט לפיזיקה והיסטוריה באוניברסיטת תל אביב. הפוסט התפרסם במקור בבלוג "ימים מוזרים"
היטלר כועס על סלקום
הלשין: שחר שפלטר.
וויקיפדיה נגד וויקיליקס
למה כל הממשלה צריכה להתפטר בעקבות השריפה בכרמל
פוסט של צביקה בשור[עדכון: דן לוי משיב לצביקה בשור]
השריפה בכרמל עדיין לא כילתה את מסלולה, הכבאים עוד נלחמים באש, וכבר דחוף לי לקרוא להתפטרות של כל חברי הממשלה. דחוף, כי עוד רגע מישהו יעשה איזה ספין, יהפוך את העניין למשהו שאי אפשר היה להימנע ממנו, משהו משמיים, אולי יאשימו את הערבים גם בזה, או יספרו לנו שבעצם מדובר פה רק בסיפור גבורה של כבאים, ולא במחדל זועק.
אז כן, דחוף לי להסביר ממש עכשיו למה כ-ל ממשלת ישראל צריכה להתפטר מחר בבוקר. זה לא ארוך, וזה לא מסובך.
אתם מבינים, אחת הסיבות המרכזיות לגודל של האסון הזה היא שהממשלה, באמצעות משרד האוצר, החליטה “לחסוך” כאן כסף. על מה חסכה הממשלה? למשל על חומרי כיבוי, שכרגע לא ברור אם יספיקו להמשך המאבק באש בימים הקרובים. למשל, על מטוסי כיבוי אמפיביים שיכולים להטעין את עצמם באלפי ליטרים של מים מהכנרת ולרסס אותם במהירות כדי לייצר חומת מים מול האש. על מה עוד חסכו? על כמות הכבאים בישראל, שעומדת על חמישית מהתקן הבינלאומי. חסכו.
אבל לא בגלל זה הם צריכים להתפטר שם, כל אחד ואחד מהם.
הם צריכים להתפטר בגלל מה שהכסף הלך אליו. ולא, אני לא מדבר כאן על הכסף שהולך להתנחלויות, ולא לזה שהולך לאברכים, ולא לזה שהולך לאלוהים יודע מה בתקציב הביטחון. עזבו, כל הדברים האלה הם סוגיות פוליטיות שנמצאות במחלוקת. אני לא מצפה מביבי שיתפטר בגלל הכסף שהולך להתנחלויות. אני לא מצפה מאלי ישי שיתפטר בגלל הכסף שהולך לישיבות.
אני כן מצפה משניהם להתפטר בגלל הכסף שהולך על הממשלה המנופחת בתולדות ישראל. 30 שרים בממשלה הזו, מתוכם 9 (תשעה!) שנתפר להם תיק מופרך. ועל אלה נוסיף עוד שמונה סגני שרים.
עכשיו בואו נעשה קצת חשבון, ואז נגיע לנקודה שלנו:
עלות תשעת ה”שרים לענייני כלום” ושמונת סגני השרים היא 126 מיליון שקל בשנה. בקדנציה של ארבע שנים, מדובר בחצי מיליארד שקל (אני לא יודע אם להוסיף עכשיו ארבעה סימני קריאה, או שהמספר 500,000,000 מסביר את עצמו מספיק). עלות חומרי הכיבוי החסרים היא שני מיליון ש”ח. עלות רכישתם של מטוסי כיבוי אמפיביים ותחזוקתם במשך שנים עולה 200 מיליון שקל. ב-300 המיליון הנוספים אפשר היה להוסיף ולאייש עוד מאות תקנים של כבאים (לא מספיק כדי לעמוד בתקן, אבל עדיין, שיפור מהותי יחסית למצב הנוכחי).
אבל 500 מיליוני השקלים האלה הלכו לבניית לשכות חדשות, לאיוש צוותים לענייני כלום, לרכישת רכבים, ולסרבול הממשל בישראל שלא לצורך.
ואין דרך לסובב את זה. כשראש הממשלה בונה מצד אחד ממשלה שעולה לפחות 126 מיליון שקל מיותרים בשנה, ומצד שני “חוסך” על מטוסי ריסוס שמכבים שריפות, הוא פשוט זורק עלינו זין. כשאהוד ברק, אביגדור ליברמן ואלי ישי נכנסים לממשלה כזו, ו”גובים” את המחיר הפוליטי שלהם מהכסף הזה, מהכסף שיכול לכבות שריפות (או ללכת לתרופות, או לחינוך, או לכל הדברים שהמדינה נבנתה כדי לספק לנו, האזרחים), הם אומרים בצורה הכי ברורה שלא אכפת להם מאיתנו. מאיתנו, זה יהודים וערבים, זה חרדיות וחילוניות, זה מתנחלים, זה נשים וגברים, הומואים, לסביות, בי, טרנסקסואלים. ילדות, זקנות, חיילות, מובטלות, סטודנטיות. מאיתנו, זה אומר נכים וספורטאים מצטיינים. מאיתנו, זה אומר כולם. כי אף אחד לא צריך את כל השרים האלה, מלבד השרים האלה.
אז די. אם זה מה שאתם שמים עלינו, אז לכו הביתה. לא רוצים יותר. לא מוכנים. אם זה מה שאתם שמים עלינו, אז אנחנו לא מאמינים שתסדרו את החינוך, את הביטחון, את המצב המדיני. לא מאמינים שתנסו באמת לפתור את מצוקת הדיור. לא מאמינים שתנסו באמת לדאוג לנו לפנסיה כשנגיע לגיל פרישה. לא מאמינים שזה מה שמעניין אתכם, לא מאמינים שתצליחו. פשוט לכו הביתה. עכשיו. לפני השריפה הבאה.
______________________________________
עלה במקור כרשומה בפייסבוק של צביקה בשור
השריפה בכרמל כפלטפורמה לקידום אתרים
[עדכון: כך תמנעו מחברת קידום האתרים לפגוע לכם בעסק]
בלוגרית פרסמה הערב בישראבלוג פוסט מזועזע על השריפה בכרמל. אולם לא מדובר בקינה אותנטית על האסון, שבו נהרגו עשרות אנשים, אלא בחלאת קידום אתרים (SEO) שהשתמשה בפוסט כדי לקשר מילות מפתח לאתרים שהיא מקדמת.
“למתים אין ירושה, רק תחושת זיכרון קרה ודרישת שלום לאלו שנותרו בעזבון גדול”, כתבה הבלוגרית וקישרה את המילים “ירושה” ו”עזבון” לאתר yerusha.org.il; “התמונה הזאת תונצח לעד בקטלוג משאירי החותם שבלבי”, נכתב עם קישור מ”קטלוג” ל-eldadshaw.co.il; “סוג של תאונת דרכים, שנשמע כמו מגה פיגוע מטורף”, כש”תאונת דרכים” מוביל ל-doch.co.il. מנהלת ישראבלוג, אילנה תמיר, סגרה את הבלוג עקב הפרת תנאי השימוש.
שלושת האתרים הוקמו על ידי אינטרדייט, חברה לבנייה ולקידום אתרים. תמיר סיפרה לי ש”הבלוג נפתח באמצעות כתובת אימייל של אינטרדייט, ובוצע אשרור של הכתובת”. משמעות הדבר היא שמפעיל הבלוג מחזיק בכתובת אימייל פעילה של אינטרדייט.
“אני ממש לא הייתי מודע לקידום הזה. אני לא מחפש להיות מקודם בדרך הזאת”, אמר בתגובה עו”ד אוהד שוהם, בעלי yerusha.org.il, אחד האתרים שקודמו בפוסט. הוא הבהיר שאינו יודע אם אינטרדייט אכן אחראית למעשה: “מיד כשפנית אלי פניתי לחברת קידום האתרים והנושא מצוי בבדיקה”.
יובל כץ, סמנכ”ל תפעול ופיתוח באינטרדייט, לקח אחריות והתנצל: “תודה לך על הפניית העניין לתשומת ליבנו. הבלוג נכתב ע”י עובדת חדשה בחברה וכמובן שאיננו יכולים להסכים לסוג כתיבה שכזה. העובדת ננזפה בנושא. התנצלותינו בפני מי שנפגע. חברת אינטרדייט תפיק את הלקחים הנדרשים כך שמקרה מסוג זה לא יחזור על עצמו. שנית התנצלותינו הכנה ותודה”.
[עדכון] הסיפור התפרסם בנענע10.
[עדכון 20:36] התווספה תגובתו של עו”ד אוהד שוהם.
[עדכון 20:58] התווספה תגובת אינטרדייט.
[עדכון 22:00] הסיפור התפרסם ב-ynet מחשבים.
[עדכון 3.12 00:34] פורסם במקו.
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
