איך לשגע אנשים
כל הבחורות (בקומדיות רומנטיות) אותו דבר
הלכתי לחנות דיוידים ועל המדף מצאתי עומדות בשורה קומדיות רומנטיות. התוכלו, ילדים, לגלות מה ההבדל בין שלוש העטיפות?
התשובה: לא, כי בכולן אומרים לגבר ולאשה לעמוד גב אל גב. ובחיי שלא נגעתי, ככה זה היה מונח על המדף.
___________________
היה זה פוסט של אלון גור אריה. מי שרוצה לשמוע ממנו עוד על קומדיות יכול לקפוץ למועדון הסרט המופרע בסינמטקים ת”א/ירושלים/חיפה. המפגש הקרוב הוא על לואי דה פינס, והמפגש הבא אחריו על רובין וויליאמס
• עוד על עטיפות של קומדיות רומנטיות
הפרדה בין נשים לגברים בדיזנגוף סנטר
בצהרי יום שישי (6.8.2010) נכנסתי לדיזנגוף סנטר משער 7, השער הדרומי על קינג ג’ורג’, ליד קסטרו ובורגראנץ’. בשער עמדו שני שומרים. הם דרשו מהנכנסים להתמיין לפי מין: נשים אצל השומר מימין, גברים אצל השומר משמאל (שנראה לי דתי בחזותו לפי הזקן, אבל אני לא יודע בוודאות). שעה מאוחר יותר יצאתי מאותו שער, והשומרים המשיכו בכך. מה העניין?
מדיזנגוף סנטר נמסר בתגובה: “עקב עומס גדול במיוחד שנרשם בשער 7 בכניסה לדיזנגוף סנטר, תגברה הנהלת הסנטר את שער זה ב-2 שומרים. על מנת להקל על כניסת העוברים והשבים בשער זה, ביקשו השומרים מכל מי שיש לו תיק להתרכז לתור אחד שייבדק ע”י השומר האחד, ולמי שאין תיק להתרכז לתור המקביל שייבדק ע”י השומר השני. מטבע הדברים, מי שנוהג לסחוב עימו תיק לכל המקום הוא המין הנשי, ולכן נוצר מצב מקרי לחלוטין ששני התורים שנחלקו בכניסה לשער זה, היו תור אחד של נשים ותור שני של גברים. אבקש לציין, כי מדובר במקרה חד פעמי לחלוטין, ולא מתוך מדיניות של הנהלת הסנטר”.
שוחחתי עם היחצנית והסברתי לה שההפרדה לא התבססה על נשיאת תיקים אלא על מין הנכנסים, ובהמשך נשלחה תגובה מעודכנת: “לא הייתה שום כוונה לבצע הפרדה בין נשים לגברים, אלא לרכז את נושאי התיקים בעמדת בידוק אחת (ובד”כ מי שנושאות תיקים הן נשים) ולמי שאין תיק להתרכז לעמדת בידוק מקבילה ומסלול מהיר יותר. זאת מודגש אך ורק על מנת להקל על באי הסנטר ולקצר את התור ולא משום סיבה אחרת. העירו את תשומת ליבנו כי אחד השומרים הפנה נשים לעמדה אחת וגברים לעמדה שנייה מתוך אותה הנחייה וכוונה. מייד שהעירו תשומת לבנו לכך, אחראי הביטחון הבהיר למאבטחים לא להשתמש במונח זה. יש לציין כי מדובר במקרה חד פעמי לחלוטין, ולא מתוך מדיניות של הנהלת הסנטר. ידוע כי הנהלת הסנטר מקדמת בברכה את כל באיה באשר הם ללא הבדל דת גזע ומין”.
ה”חוב” שלי לאגודת העיתונאים: שיטת מצליח של יוסי בר-מוחא
אגודת העיתונאים בתל אביב מנסה להרוויח קצת כסף, כפי שדווח באייס: “מספר עיתונאים שעזבו את האגודה לתקופה של כמה שנים, וביקשו להצטרף אליה חזרה, טוענים כי נדרשו לשלם עבור כל אותה תקופה. במצב זה, עיתונאי שנעדר למשך 5 שנים מחברות באגודת העיתונאים, יידרש לשלם 2,400 שקלים עבור כל אותה תקופה שבא לא היה חבר ולא זכה לשירותים מאגודת העיתונאים”. מנכ”ל האגודה, יוסי בר-מוחא, הגיב: “מי ששלח מכתב בו הוא מבקש להקפיא את החברות שלו, ומסדיר את כל החובות שלו לאגודה, לא יידרש לשלם רטרואקטיבית על התקופה בה לא היה חבר. אותו עיתונאי יצטרף להציג מכתב בו הוא ביקש להקפיא חברות, וכשיבקש לחזור לאגודה, הוא יצטרף לעבור את הפרוצדורה מחדש”.
קראתי, התעצבנתי והמשכתי הלאה. ואז קיבלתי אימייל:
עידו שלום,
מצ”ב דרישה לתשלום חוב דמי החבר.
תודהאסנת
אגודת העיתונאים
תל-אביב
הופ! חוב? אני? אני שונא להיות בחוב, ואני עוד יותר שונא לגלות חובות בדיעבד, במכתבים כאלה שבדרך כלל מגיעים מאגף הארנונה של העירייה שנתיים אחרי שעזבת את הדירה שעבורה נדרשת הארנונה. ואני בכלל לא חבר באגודה. הצטרפתי כשיאיר טרצ’יצקי ויואב ריבק הקימו את החטיבה הצעירה, וחשבתי שיש סיכוי לרענון של הגוף הזה, שיוכל לספק תמיכה וסיוע לעיתונאים בשעתה הקשה של העיתונות. שני דברים קיבלתי מהאגודה: הזמנה לכנס אילת לעיתונות ותחושת אכזבה. בסוף 2009 נגמרה החברות שלי ולא חידשתי אותה. אז וואט דה פאק חוב?
פתחתי את הקובץ המצורף ורק שם התבררה האמת:
הנדון: דרישה לתשלום חוב דמי החבר- הקפאה.
מבירור שנערך ברישום דמי החבר עולה כי שילמת את דמי החבר עד לתאריך 31/12/2009.
עליך לשלם את דמי החבר תוך שבועיים מקבלת ההודעה, במידה ולא ישולמו דמי החבר, תוקפא
חברותך באגודה עד לתשלום החוב המלא.לפרטים אנא צרו קשר: אסנת מק 03-6956141.
בכבוד רב,
יוסי בר מוחא
מנכל אגודת העיתונאים
תל-אביב
האגודה יכולה לפנות אלי ולהציע לי לחדש את החברות, אבל לשלוח לי הודעה שטוענת שיש לי חוב זו חוצפה והטעיה. אני לא חייב לך שקל, בר-מוחא, ואני אודה לך אם לא תפעיל עלי את שיטת מצליח.
תרגום ממשק בלוגר לעברית (הערת המתרגם)
מי שתרגם לעברית את הממשק של בלוגר, פלטפורמת הבלוגים של גוגל, השאיר הערה על בחירת המילים בעברית.
הלשין: דור צח.
• This post in English – הפוסט הזה באנגלית
חנויות בירושלים, 1990
בתחילת 1990 נשלחנו לעשות עבודה מטעם בית ספר על חנויות בירושלים. אני ועמנואל, חבר מהכיתה, יצאנו למרכז העיר וצלמנו כמה תמונות. רוב החנויות האלו כבר לא קיימות ונראה לי שזה תיעוד מעניין.
התמונות בגודל מלא ופירוט אחרי הקיפול.
פשקוויל ביקורת בונה
פוסט של אור רייכרט
אור רייכרט הוא קריקטוריסט ומפעיל את קבוצת “הקריקטורה היומית של אור רייכרט“
(תודה לדורה קישינבסקי על הקישור לקריקטורה –ע”ק)
מבעלי הכנף
פוסט של עדית אדלה גבריאלי
באולם החרדי של אחותי, בטעימות לפני:
הערב: פאוורפוינט קריוקי
לאור הצלחת האירוע הקודם, אנחנו גאים להציג את פאוור פוינט קריוקי 2 ב-8.8 ב-8 בערב (זה היום).
בפאוורפוינט קריוקי לא שרים, אלא מרצים.
פאוורפוינט קריוקי הוא משחק אילתור קבוצתי שבו כל משתתף עולה בתורו לבמה ומעביר הרצאה באורך 3-4 דקות, בעזרת מצגת שהוא מעולם לא ראה לפני כן. .
אפשר לנסות להעביר את המצגת כפשוטה, אבל יותר מצחיק לבחור נושא ולקוות שהמצגת תזרום איתכם. למשל, מצגת על אוניברסיטה הפכה למצגת על סין. מצגת על פרעות הפכה למצגת של התלטות תאגידית על העולם.
הייתם ונהנתם באירוע הקודם? בואו שוב ותביאו חברים. לא הייתם? הנה ההזדמנות להבין על מה המהומה. הייתם ולא נהנתם? בואו גם אתם, השתפרנו. זהו. אין יותר אופציות.
________________________
פאוור פוינט קריוקי II,
בית ליוויק, ליד הרחובות דיזנגוף ופרישמן בתל אביב (מומלץ לחנות בתל נורדאו או ברח’ הירקון).
יום א’ 8.8.2010, התכנסות ב-20:00, מצגת ראשונה מתחילה ב-20:30.
מחיר: 10 שקלים לכיסוי הוצאות האולם.
אשרו הגעה בפייסבוק בבקשה
הצטרפו לקבוצת “אסף ואהוד” לעדכונים על אירועים נוספים.
זהירות: בזק בינלאומי חוטפת לכם את הדפדפן
האקרים זדוניים מפיצים רוגלות (spyware) מסוג חוטפה, תוכנה שמשתלטת על הדפדפן וחוטפת את הגלישה. למשל, תוקעות את עמוד הבית שלכם על איזה אתר פרסומות, מקפיצה פופ-אפים בזמן הגלישה או מעבירה את החיפוש שלכם בגוגל לחיפוש במנוע אחר, שהם מרוויחים ממנו.
ועכשיו, גם בישראל. גלשתי בבזק בינלאומי וניסיתי להיכנס לכתובת שבורה (משהו כמו http://www.co.i/). במקום לקבל הודעת שגיאה קיבלתי את זה:
בזק בינלאומי פוגעת בנייטרליות הרשת, חוטפת את הגלישה של כל לקוחותיה, מפרסמת את אתר התמיכה הטכנית שלה ומצרפת גם שדה חיפוש מותאם אישית בגוגל, שהיא מרוויחה מהקלקות על הפרסומות בו. והיא אפילו לא צריכה להתקין רוגלה: היא פשוט משנה את ההגדרות בשרתים שלה, וחוטפת את הדפדפנים של כל לקוחותיה.
וריסיין, שאחראית על רישום הדומיינים בסיומות com ו-net, עשתה תרגיל כזה ב-2003 עם תוכנית בשם Site Finder, שהפנתה את מי שגלש לדומיינים לא רשומים לעמוד פרסומי של וריסיין. החברה חטפה על הראש מכל האינטרנט וחדלה מכך אחרי פחות מחודש. האם משרד התקשורת יאסור את הקומבינה המסריחה? האם אומת האינטרנט הישראלית תצליח לגרום לבזק בינלאומי להסיר את הרוגלה שלה להפסיק לחטוף את הדפדפנים שלנו?
[עדכון 16:41] בקומוניקט של בזק בינלאומי על החטיפה נכתב: “עמוד השגיאה המעוצב, הינו שירות ללא תשלום הניתן לכלל לקוחות בזק בינלאומי”. מה, באמת? פרסומת לבזקינט ואני אפילו לא צריך לשלם? תודה לכם, בזק בינלאומי, אתם כל כך נדיבים אלי. [\עדכון]
מה אפשר לעשות?
פנו בתלונה לבזק בינלאומי על חטיפת הדפדפן שלכם: פייסבוק, טוויטר, צ’ט עם שירות לקוחות, אימייל לאביוז, טופס פנייה למנהלת מוקד שירות טכני פרטי תומר אפק, טופס פנייה למנהל תחום השירות הטכני גיא קבילי.
התלוננו למשרד התקשורת על חטיפת הדפדפן שלכם: טופס פנייה למשרד, אימייל
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
