📲 היישומונים: זה שיעיר אותך, זה שיגרום לילדים לענות וזה שילווה אותך כשמפחיד בחוץ 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
לעולם לא תצעדי לבד
רותם שוחט ובן זוגה נדב לכיש יצרו את סקורה (Sekura), אפליקציה שמסייעת לנשים להרגיש בטוחות יותר במרחב הציבורי. שוחט כתבה בפייסבוק:
הרעיון נפלט באישון לילה, על הספה, מתוך החוויה האישית שלי – איך לא קיים (לפחות לא באופן שאני חושבת עליו) כלי טכנולוגי שמאפשר לנשים להרגיש בטוחות יותר במרחב הציבורי? את החוויה של הפחד, העוררות המוגברת והתחושה הלא נעימה של ללכת לבד בלילה אני מאמינה שכל נערה ואישה מכירה.
עבדנו על האפליקציה במשך שנה בניסיון לייצר אותה קלה לתפעול כדי לאפשר תחושה אקטיבית של מסוגלות בזמן אמת. האפליקציה מאפשרת לך להפעיל רעש של סירנה, לגרום לטלפון לצלצל, לשלוח הודעה עם מיקומך בזמן אמת וגם לחייג למספר חירום.
ועוד יישומונים
🤙 “לבן שלי יש אייפון, ובכל זאת אני לא יכול להשיג אותו בקלות משום שהוא תמיד על מצב שקט”, סיפר ניק הרברט לאתר GH. “לא מצאתי פתרון קיים שיאפשר לי לשלוח לו הודעה שתעקוף את מצב השקט ותופיע מעל כל דבר אחר שהוא עושה ותודיע לי שהוא ראה אותה”. וגם כשהילדים במצב לא שקט, הם לא תמיד אוהבים לענות להורים. הרברט פיתח אפליקציה בשם RespondASAP (הגב בהקדם האפשרי), שכששולחים באמצעותה הודעה היא משתלטת על המסך של הנמען, נועלת אותו ומרעישה עד שהוא עונה.
🛸 האפליקציה Odd Alarm מיועדת למי שמתקשה להתעורר בבוקר, גם עם שעון מעורר. הייחוד שלה הוא הצלילים המעצבנים, המגעילים והמפחידים שהיא משמיעה בשעה היעודה – קרב חתולים, כלב מקיא, חייזר מעצבן וזומבי זועם, בין השאר.
🏏 עמותה בריטית נגד אלימות במשפחה, Cithrâh Foundation, יצרה אפליקציה לתיעוד התעללות ואלימות. האפליקציה מוסווית כאפליקציית לייפסטייל, והמידע שמתועד דרכה נעלם מהמכשיר ונשמר בענן. שמה של האפליקציה נשמר בסוד ונמסר רק למי שצריך אותה, כדי לא לחשוף את שימושיה האמיתיים למתעללים פוטנציאליים.
📍 כוחות משטרה וחירום ברחבי בריטניה החלו להשתמש ב-what3words, שירות שמאפשר לשתף מיקום ברמת דיוק של 3 מ”ר באמצעות שלוש מילים במקום כתובת, הסבר מפורט או נ”צ עמוס מספרים. השירות זמין לציבור דרך אפליקציה, ופועל עם גישה ל-GPS גם כאשר חיבור האינטרנט כבוי. השירות זמין בכמה עשרות שפות (עברית לא כלולה שם, ערבית כן), ובכל מקום בעולם, כולל בישראל. הכתובת של גלצ, למשל, היא ///reds.canines.tailed.
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ. תודה להדר בן-יהודה על סיוע באיסוף הסיפורים
נראה לי שמצאתי דרך למנוע מפייסבוק לאסוף עלי מידע
בעצם אולי לא.
🏭 נשים בזנות תובעות מסיילזפורס לקחת אחריות 🔌 רמי מאלק יורד אופליין 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
🎧 להאזנה לפינה 🔊
זנות תאגידית
תאגידים נדרשים כיום להתייחס לא רק לשורת הרווח, אלא גם להשפעה שלהן על העולם, מה שמכונה “אחריות תאגידית”. דוגמה טרייה היא תביעה שהגישו 50 נשים בזנות נגד חברת סיילזפורס, בטענה לסיוע בסחר בנשים, זנות וניצול מיני. התביעה הוגשה תחת הפסבדונים “ג’יין דואו” לבית המשפט הגבוה של מחוז סן פרנסיסקו. לטענת התובעות, סיילזפורס, ספקי שירותי תוכנה ומחשוב עם שווי שוק של יותר מ-100 מיליארד דולר, סיפקו תשתית טכנולוגית ללוח המקוון בקפייג’, ששימש לתקשורת בין סוחרי נשים, סרסורים וזנאים. הקשר העסקי בין החברות החל ב-2013, בסמוך לתחילת המאבק המשפטי של 47 פרקליטי מדינה מרחבי ארה”ב נגד האתר, שהביא לחילוטו וסגירתו לפני שנה ולהעמדת מנכ”לו לדין. סיילזפורס סירבו להתייחס לגוף הטענות ומסרו רק כי “יש לנו מחוייבות עמוקה לשימוש אתי ואנושי במוצרים שלנו, ולוקחים את ההאשמות הללו ברצינות”.
אנחנו מדברים על כך עם ד”ר שני הורוביץ-רוזן, מומחית לתקשורת ושינוי חברתי ויועצת לעמותות ולעסקים חברתיים. בראיון מקדים הסבירה הורוביץ-רוזן:
כיום, אחריות תאגידית כבר לא מתבטאת רק בהתנדבות של חברה או בתרומת כסף. אחריות תאגידית מתבטאת גם בערך החברתי שהעובדים מייחסים לחברה. העובדים הפכו לסוג של שותפים בחברה מבחינת ההון החברתי שהיא מספקת להם. הם רואים במידת המוסריות והאתיקה של החברה חלק בלתי נפרד מהזהות שלהם עצמם. הם גם שותפים בהחלטות איפה להתנדב ולתרום וגם בהיבטים של פעילות החברה עצמה. העובדים מודעים לכח שיש להם בשוק ומבקשים להשפיע לטובה.לכן ארגונים צריכים לענות על הצרכים הללו ולספק ערך מוסרי עבור העובדים. הם צריכים לענות על שאלות חשובות בנושאים כמו איזון מגדרי, איזון בין משפחה לקריירה, הטרדות מיניות, יחסי ניהול תקינים וכו’. אלה נושאים שהם חשובים באופן אובייקטיבי כמובן, אבל מהווים חלק גם מההגדרה העצמית של העובדים, שרוצים לראות את עצמם עובדים בחברה מוסרית ושיוויונית. מהבחינה הזאת, העובדים הם סוג של לקוחות שהארגון צריך לתקשר להם את הערכים הללו, ולדאוג שיהיו מרוצים ויביעו סולידריות.
לגבי סיילספורס, אם זה המקרה והפרטים נכונים, זה חמור מאד. יהיה מעניין לראות אם יקחו את הדיון לזירה המשפטית או שסיילספורס יכירו בחומרה של הנושא הזה, יסבירו איך זה קרה, ויציעו פתרון הלאה. ואפילו יתרמו לעמותות שמסייעות לשורדות זנות.
סיילספורס מתגאה מאד באחריות התאגידית שלה. הם תרמו לאחרונה 18 מליון דולר לארגוני הומלסים בסן פרנסיסקו. וגם בניוף תורם לא מעט. אבל פה זו באמת עוד דוגמה של האחריות המוסרית שחברות שצריכות למלא. בדיוק כמו נייקי וג’ילט, שמספרות את האחריות החברתית שלהן בפרסומות, חברות היום צריכות לעמוד בקנה מידה מוסרי קשוח יותר, ולא בטוח שזה רע.באותו עניין, הפעולה של גוגל, ללכת לנשיא טראמפ כדי לדבר על שימוש מוסרי באינטליגנציה מלאכותית ולהצביע על הסכנה בשיתוף עם סין, היא חשובה. מלבד הפיקוח על הטכנולוגיה עצמה, יש פה אמירה מעניינת מאד של גוגל, שמשדרת את המסר שהיא רואה את העובדים שלה ומקשיבה להם, ולא מפחדת להיכנס להתייחס לשאלת “השימוש בטכנולוגיות”. גוגל גם הקימה ועדה לדון על המשמעויות האתיות של AI – גם פייסבוק מקימה מועצה דומה – וזה השלב הבא, שבו מנסים להתייחס למשמעויות האתיות שעולות מהטכנולוגיה, כמענה לתגובת הנגד הציבורית.
על מה לא נדבר בפינה
💸 אוולדס רימסאוסקאס מליטא הודה בשבוע שעבר בגניבת כסף מגוגל ופייסבוק. איך פעל ההאקר המתוחכם הזה? הוא פתח בלטביה חברה בשם זהה לזה של יצרנית החומרה הטייוואנית קוונטה קומפיוטר, ובמשך שנתיים, בין 2013-2015, שלח בשם החברה אימיילים לעובדים בגוגל ובפייסבוק ולבנקים, וגרם להם להעביר לו כספים.
נוכלות מהסוג הזה, המכונה BEC (Business Email Compromise), גלגלה מסוף 2013 ועד אמצע 2018 סכום של 3 מיליארד דולר שנגנבו מחברות, לפי FBI. רימסאוסקאס הוא העובד המצטיין של הונאת ה-BEC, עם 99 מיליון דולר שגנב מפייסבוק ו-23 מיליון דולר מגוגל. העונש המקסימלי שהוא עומד בפניו עומד על 30 שנה בכלא.
❌ פוסטים ישנים של מייסד ומנכ”ל פייסבוק, מארק זאקרברג, נמחקו, חשפו ביזנס אינסיידר. חלקם עסקו בנקודות חשובות בהיסטוריה של החברה, כמו רכישת אינסטגרם. בנוסף, החברה גם ביצעה בבלוג הרשמי שלה, כך שלינקים לפוסטים הפסיקו לעבוד ומובילים ל”חדר החדשות”, שבו לא כל הפוסטים מופיעים.
לדברי החברה, “לפני מספר שנים, חלק מהפוסטים של מארק נמחקו בטעות בגלל טעות טכנית”. בחברה אומרים שהם לא יודעים כמה פוסטים נמחקו, ושהחליטו לא לשחזרם מכיוון שגילו שזה ידרוש יותר מדי עבודה, שלא בטוח שתחזיר אותם.
זו לא הפעם הראשונה שפייסבוק עושים “מיניסטריון האמת” לתכנים של זאקרברג – ב-2016 נמחקו פוסטים של זאקרברג על תפקיד התקשורת ופייסבוק בבחירות של אותה שנה (“תקלה”, הפוסטים שוחזרו) וב-2018 מחקה החברה הודעות מסנג’ר ששלחו זאקרברג ובכירים אחרים (“להגן על התקשורת של הבכירים שלנו” אחרי גניבת האימיילים המסיבית בסוני).
🔌 השחקן רמי מאלק (“מיסטר רובוט” ו”רפסודיה בוהמית” שזיכה אותו באוסקר לשחקן הטוב ביותר) מפיק ומככב בפודקאסט תסכיתי חדש, “בלאקאאוט“. מאלק מגלם את הגיבור, סיימון איטאני, שדרן רדיו שמנסה להציל את העיירה הקטנה שלו אחרי קריסה מוחלטת של רשת החשמל.
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ. תודה להדר בן-יהודה על סיוע באיסוף הסיפורים
🌍 עינב גנד גלילי נחקרת בתביעת הדיבה שהגישה, חלק ב’ 📁 הפרוטוקול המלא
הפרקים הקודמים
🗳️ תלונה ראשונה לוועדת הבחירות על שימוש בבוטים 🤖 מנהל המדיה החברתית של טראמפ זוהה כבוט 👩🎤 מייספייס מתה 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
מייספייס פירמטה את עצמה
לאחרונה התגלה שבמייספייס, פעם רשת חברתית מפוארת מבוססת מוזיקה, איבדו 12 שנים של מוזיקה שיצרו המשתמשים בגלל תקלה במעבר שרתים. אנחנו מדברים על כך עם אילת יגיל, אשת תוכן ועיתונאית מוסיקה, כותבת ביקורות ב-ynet ומשדרת את הספיישל “פוליאסטר” ברדיו “הקצה”. לדבריה,
אובדן החומרים במייספייס הוא פשוט מסמר אחרון בארון הקבורה של מה שהיה פעם (2006) האתר עם הכי הרבה כניסות באינטרנט. כבר כשהושק מחדש, ב-2013, נשלח מייל לכל המנויים שבו נכתב שהם “מקימים את האתר מאפס”. פרופילים ישנים כבר היו בלתי נגישים, והדגש הושם על אמנים מוכרים – השמעת בכורה של ג’סטין טימברלייק (שהיה שותף במייספייס), הופעה חיה של פול מקרטני, וכיו”ב. אמני האינדי פנו לבאנדקאמפ.
אפרופו קידום מוזיקה עצמאית
פוליטיקה ובחירות
🗳️ מומחי סייבראבטחה רבים טוענים שאי אפשר לסמוך על בחירות דיגיטליות, ושכדאי לשמור על שיטת הפתקים. כנס ההאקרים החשוב דפקון מפעיל “כפר הצבעה”, שבו האקרים מנסים (ומצליחים) לפרוץ למערכות הצבעה שנמצאות כבר היום בשימוש ברחבי ארה”ב. אולם בסוכנות הצבאית לפרויקטים מחקריים מתקדמים האמריקאית (DARPA) מפתחים כעת מערכת הצבעה שעשויה לשנות את המשחק. בסוכנות חתמו על חוזה של 10 מיליון דולר עם חברת גלואה (Galois), שם יפתחו את המערכת בתוכנת קוד פתוח על גבי חומרת קוד פתוח, כך שהאקרים יוכלו לבחון את המערכת ולמצוא בה פירצות אבטחה. דארפה מתכוונים להביא מכונות הצבעה כאלו לדפקון בשני הקיצים הקרובים, לבחינה מקרוב על ידי ההאקרים המשתתפים.
🗳️ סרטון מערוץ התעמולה “ליכוד טי.וי”, שבו אלירז שדה מראיין חקיין של העיתונאי אמנון אברמוביץ’, עורר סערה ברשת. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהסרטון קודם בזמן אמת בפרופיל הפייסבוק הפוליטי שלו, טען שנודע לו על שידור המערכון באיחור של 24 שעות. במהלך הסופש הוסר הסרטון מפייסבוק תוך חילול שבת שאינו למטרות פיקוח נפש. יתכן שהסרת הסרטון היא החלטה פוליטית ואנושית נכונה, אבל היא גם פוגעת בתיעוד ההיסטורי של הבחירות, וזה נכון לכל דבר שמפרסמים פוליטקאים, ובפרט שרים וראשי ממשלה, דבר שארכיון המדינה צריך לקחת בחשבון כבר עכשיו.
נתניהו מחק מדף הפייסבוק שלו את הפוסט שמוכיח שהוא ידע, אישר, וקידם pic.twitter.com/ikt6lyyw9K
— Ilan Lukatch לוקאץ׳ (@IlanLukatch) March 23, 2019
🗳️ פייסבוק חסמו את דן סקאווינו מלהגיב לתגובות בדף שלו, בחשד שהוא בוט. הטעות הזאת התבררה כנפיצה מאוד, כי סקאווינו הוא מנהל המדיה החברתית של הבית הלבן. “אני אבחן את זה! #די_להטייה”, צייץ טראמפ בתגובה לפרסום. פייסבוק התנצלו בפני סקאווינו ופרסמו גם התנצלות פומבית, שבה הסבירו: “כדי לעצור בוטים אוטומטיים, אנחנו מונעים פעילות זהה וחוזרנית שמגיעה מחשבון אחד בפרק זמן קצר, כמו @מינשון של אנשים. למגבלות הללו יש תוצאות בלתי רצויות שכוללות חסימת אנשים אמיתיים כמו דן סקאווינו מלהשתתף בפעילות כזאת, אבל היא מוסרת אחרי שעה או שעתיים, כמו מה שקרה במקרה הנוכחי”.
🗳️ עתירה ראשונה נגד פרופילים מזוייפים הוגשה לוועדת הבחירות. ענת ציפקין אביבי, המועמדת במקום ה-17 ברשימת הימין החדש, עוקבת אחרי כ-400 פרופילי טוויטר שנוצרו בטווח של 4 ימים, בחלק מהמקרים לפני שהפרופילים הללו פרסמו ולו ציוץ אחד, טוענים חוקרי “פרוייקט הבוטים הגדול”, יובל אדם ונעם רותם (המגיש-השותף של הפודקאסט סייברסייבר). מ”הימין החדש” נמסר ל”הארץ” כי “לא היה ולא נברא”, וכן הטילו ספק במניעיו של מגיש העתירה, עו”ד שחר בן מאיר.
🗳️ אלמונים שלו סמספאם בחירות נגד סרטון בושם הפאשיזם של השרה איילת שקד, והפנו בלינק לפוסט בנושא שפורסם ב”פוליטיקלי קוראת”, עיתון חדשותי יומי מקוון לנשים. בפוליטיקלי קוראת דיווחו כי “הסמס הנ״ל איננו מאיתנו, אינו קשור לפוליטיקלי ואינו מבטא את דעותינו”, והודיעו כי “אנו שוקלות נקיטת פעולה משפטית”.
🦠 פייסבוק, אמזון ויוטיוב בעד ונגד תומכי המגפות 📻 אחראי על האינטרנט, מוצ”ש 19:30 גלצ
🎧 להאזנה לפינה 🔊
פייסבוק בשירות מתנגדי-החיסונים
פייסבוק השעו ל-30 יום את ד”ר ליאור אונגר. סיבת החסימה המוצהרת היא שפוסט שפרסם “מפר את כללי הקהילה שלנו בנושא הטרדה ובריונות”. אונגר נלחם במתנגדי-חיסונים, ובכך עסק הפוסט שהביא לחסימתו. אנחנו מדברים איתו היום בפינה.
גולשת בשם ליטל יפתח כתבה בפייסבוק: “אני לא חושבת שיש סכנה מלחלות בשעלת בהריון. חברה שלי חוסנה בהריון והשתעלה את נשמתה וסדקה את הצלעות, אבל השיעול עצמו חוץ מלהציק לא גרם לבעיה”.
אונגר פרסם צילומסך של הפוסט שלה, כשמתחתיו תמונה של מיניונים שלועגים לה – אחד מהם אומר “מממ.. כן…” ואחר מחזיק גביע שעליו כתוב “אליפות העולם בהגיון”, ומעליו הכיתוב “📢 הגיון בריא, סך הכל.. 👑👑 וכן, מדובר במנהלת ‘בחיסונים מושכלת’… 😢”. במילים “בחיסונים מושכלת” כיוון אונגר לקבוצת הפייסבוק “חיסונים – בחירה מושכלת“, קבוצה אנטי-חיסונית ישראלית שיש בה יותר מ-40 אלף חברים.
מדוברות פייסבוק ישראל נמסר לנקסטר כי הפרופיל של אונגר נחסם זמנית בשל הפרות חוזרות ונשנות של כללי הקהילה של פייסבוק בכל הנוגע לבריונות ברשת, וכי העמוד עצמו (דף הפייסבוק שהוא מפעיל, “ד”ר ליאור אונגר“, שלו כ-30 אלף עוקבים, ושבו פרסם את הפוסט המפר) לא נחסם ועדיין פעיל.
ענקיות הרשת מתחסנות
מחקר שפרסמו האגודה המלכותית לבריאות הציבור (RSPH) סמוך לתחילת השנה גילה שמחית מההורים לילדים קטנים נחשפו ברשתות חברתיות למידע שקרי על חיסונים. תחקיר של הגרדיאן הראה איך חיפוש ביוטיוב ובפייסבוק של מידע על חיסונים מוביל למידע אנטי-חיסוני. בחנות הספרים המקוונת של אמזון, ספרי אנטי-חיסונים רבים הפכו לרבי מכר בקטגוריות רפואיות שונות והשתלטו על תוצאות החיפוש ועל הדירוגים החיוביים – כנראה שלא בצורה אורגנית. בפברואר כתב נציג בית הנבחרים האמריקאי אדם שיף (דמוקרט מקליפורניה) למנכ”לי גוגל, פייסבוק ואמזון בדרישה להילחם בדיסאינפורציה האנטי-חיסונית.
ענקיות הטכנולוגיה התגייסו למאבק. פייסבוק יחילו על תוכן אנטי-חיסוני צנזורה אפורה – יצמצמו את החשיפה שלו ויורידו אותו בדירוג בחיפוש, וכן יאסרו קידום שלו במודעות והמלצות. בחברה יבדקו גם דרכים לתת למתגלצ’ים הקשר לגבי חיסונים מפי ארגונים מתמחים. ובאינסטגרם של פייסבוק לא יקודמו עוד תכני מפיצי-מחלות בעמוד גילוי התכנים ובחיפושי ההשתגיות.
פינטרסט חסמו כליל את תוצאות החיפוש בנושא חיסונים, בין אם בעד או נגד, עד לגיבוש מדיניות ארוכת טווח נגד התכנים הללו. יוטיוב לא יאפשרו היוון של תכני אנטי-חיסונים, כלומר ימנעו הצגת פרסומות על סרטונים כאלו, בעקבות תלונות של מפרסמים שגילו שהם מממנים חובבי וירוסים. ביוטיוב גם הגדילו את תפוצת פאנל המידע שמוצמד לסרטוני אנטי-חיסונים, ובו הפניה לערך וויקיפדי שמתאר התנגדות לחיסונים כ”אחד מ-10 האיומים הבולטים על הבריאות העולמית ל-2019″, תואר שניתן לתופעה על ידי ארגון הבריאות העולמי.
אמזון החלו להסיר סרטי אנטי-חיסונים משירות הצפייה אמזון פריים וידאו. עם זאת, השבוע חשף הגרדיאן שאמזון מסייעים למלכ”רים של מתנגדי חיסונים באמצעות קרן אמזוןסמייל. הקרן מגייסת כספים דרך מנגנון שמאפשר לרוכשים באמזון לבחור מלכ”ר שאליו אמזון יעבירו תרומה של 0.5% ממחיר המוצר הנרכש. בין המלכ”רים המוצעים מופיעים מספר ארגוני הפצת-מגפות. אמזון התחמקו מתגובה ישירה לעניין וציינו קטגוריות של ארגונים שלא יוכלו לקבל תרומות – אף אחת מהן אינה רלוונטית לארגונים תומכי-חידקים. אמזון גם מאפשרים ללארי קוק, אנטי-חיסונאי ומייסד ארגון Stop Mandatory Vaccination (בטלו את חובת החיסונים), לגייס כספים באמצעות מכירת דיוידים וספרים אנטי-חיסוניים ותוספי מזון, כשהוא מקבל עמלה מההכנסות כחבר בתוכנית האפיליאייט למשפיענים. קוק מקדם את המכירות הללו בפייסבוק אחרי שיוטיוב חסמו בפניו את האפשרות להציג פרסומות בערוץ שלו.
🗳️ טראמפ מסרב להתחייב להימנע משימוש במידע שהאקרים יגנבו 🕵️ בפייסבוק עסקים כרגיל בריגול 📻 אחראי על האינטרנט, מוצ”ש 19:30 גלצ
🎧 להאזנה לפינה 🔊
מגוונים את ההייטק הישראלי
בהייטק הישראלי נהוג לחשוב שאנשים בעשור החמישי לחייהם ומעלה הם כבר גופות תעסוקתיות, שאין מה לעשות מלבד לקבור. בקרן מיראז’ עורכים זו השנה השישית את תחרות היזמים 45+, שכפי שמעיד שמה מיועדת לבני 45 ומעלה, שיציגו את המיזמים שלהם ויתחרו על פרס של 100 אלף דולר והשתתפות בתוכנית Innovation Bridge של הקרן בקליפורניה.
אוכלוסיה נוספת שסובלת מייצוג נמוך בהייטק היא נשים. בתחרות היזמים עצמה זכתה לאורך השנים רק אישה אחת. בפינה אנחנו מדברים עם מנהל קרן מיראז’, ישי אייזיק, שאמר: “השנה החלטנו לחדש ולאפשר לנשים בכל הגילאים, המובילות מיזמים, להשתתף בתחרות, במטרה לקדם נשים ככלל בעולמות הסטארטאפ״.
דברים שלא נדבר עליהם בפינה
🕵️ פייסבוק החליטו לסגור את תוכנית המחקר הלא-משולמת שלהם, שבה הם מציעים למשתמשים להתקין את אונאבו. מדובר באפליקציית VPN שהיא למעשה רוגלה, שעקבה אחרי השימוש של המשתמשים בסמארטפון, ואפל חסמו את האפליקציה כבר ביוני השנה. בפייסבוק ימשיכו להפעיל את תוכנית המחקר בתשלום שלהם, שפועלת באמצעות אפליקציית Research VPN. זאת משום שבמקרה זה העיסקה – כסף תמורת פרטיות – ברורה יותר למשתמשים. לפני חודש נחשף בטקקראנץ’ שפייסבוק שילמו למשתמשים, ובהם קטינים, כדי שיתקינו על מכשיריהם את Research VPN. הרוגלה עשתה שימוש ב-Enterprise Developer Program, תוכנית של אפל שמיועדת להפצה פנימית של אפליקציות בתוך ארגונים. בעקבות התחקיר חסמה אפל את פייסבוק מהתוכנית, מה ששיבש פעילות של אפליקציות פנימיות אחרות בפייסבוק וגרם לכאוס בחברה.
🖤 אפליקציות סלולריות שמותקנות אצל עשרות מיליוני משתמשים אוספות עליהם מידע אינטימי ומעבירות אותו לתאגיד הריגול האזרחי פייסבוק, מחיפוש דירות דרך הדופק ועד למחזור החודשי – זאת דרך כלי ניתוח שימוש שפייסבוק מספקת למפתחי אפליקציות, כדי שיוכלו לראות סטטיסטיקות על פעילות משתמשיהם ולטרגט אותם עם מודעות פייסבוק. תחקיר של WSJ מגלה שפייסבוק אוספים את המידע הזה גם מאפליקציות שאינן עושות שימוש בחשבון פייסבוק לצורף התחברות אליהן, וגם אם המשתמש כלל אינו חבר בפייסבוק. פייסבוק מסרו שחלק משיתוף המידע עומד בניגוד לתנאים העסקיים שלה, שלפיהם נאסר על מפתחי אפליקציות לא לחלוק “מידע בריאותי, כלכלי או קטגוריות אחרות של מידע רגיש”, וכי תורה לאפליקציות להפסיק לשלוח לה מידע זה.
💑 פייסבוק פיתחו טכנולוגיה לאיכון משתמשיהם באמצעות הטלפון הסלולרי והשוואת המידע לזיהוי של תאים סלולריים לצורך השקת שירותים עתידיים, וכמו כן התכוונו להעביר מידע על סינגלים לחברות שמוכרות שירותי הכרויות וארגונים שהתכוונו לטרגט אותם עם מודעות פוליטיות, כך לפי מסמכים סודיים שוועדת הדיגיטל, תרבות, תקשורת וספורט הבריטית החרימה מאדם שתבע את פייסבוק, ואשר נחשפו בקומפיוטר וויקלי.
🗳️ מידע שהאקרים גנבו מהמפלגה הדמוקרטית ומהמועמדת לנשיאות דאז הילרי קלינטון שימש להשפיע על הבחירות לנשיאות ארה”ב ב-2016. לשאלת הדיילי ביסט, כל המועמדים הדמוקרטים הפוטנציאליים לנשיאות ארה”ב בבחירות הבאות, והמועמד העצמאי ברני סנדרס, התחייבו לא לפעול נגד יריביהם באמצעות מידע שהאקרים יגנבו. מדוברת קמפיין טראמפ נמסר, אחרי פרסום הכתבה, כי “אנחנו לא בעסק של הצהרה על התחייבויות שהומצאו על ידי התקשורת הליברלית המקוונת”.
🎈⚰️ ברכות מפייסבוק לרגל מותך
בחודש שעבר מתה הרבנית מזל טוב מדלן פינטו. בפייסבוק מדגישים את שמה, ואם תקליקו עליו יקפצו על המסך בלונים וקונפטי.
חוסר הטקט הזה נובע מפיצ’ר שפייסבוק הוסיפו, אשר מדגיש מילות ברכה מסויימות והופך אותן למופע אורקולי, בלי להתחשב במשמעויות הנוספות שעשויות להיות למילים הללו. באוגוסט אשתקד היתה לכך תוצאה מורבידית, כשמתגלצ’י אינטרנט אינדונזים השתמשו במילה selamat, שאחת ממשמעויותיה היא “ברכות”, אבל הם דיווחו על רעידת אדמה קטלנית והשתמשו בה במשמעויות אחרות – “מוגן”, “לשרוד” ו”לא נפגע”. פייסבוק התנצלו על כך וכיבו את הפיצ’ר מקומית.
כשהפיצ’ר הושק שנה לפני כן, בדקתי אם הוא ייכשל גם אם המילים לא יעמדו בפני עצמן, וכך מצאה את עצמה מזל טוביאנסקי הבדוייה עם חגיגות על מותה.
הקורא העירני איתי נתנאל מעדכן שפייסבוק הוסיפו אפשרות לכבות את הברכות בזמן כתיבת פוסט, באמצעות כפתור X שמופיע לצד מילות הברכה.
עוד בנושא
“אתרים פקקטה” 🏆 טקס פרסי הסייברסייבר 2019 🐱💻 סייברסייבר ע01פ05
סיסמאות גלויות בקוד, היעדר הצפנה, בוטים טפשים, פארק סייבר וג’ימבורי ועוד ועוד מככבים בטקס פרסי הסייברסייבר 2019, בהגשת נעם רותם ורן בר-זיק
הנגשה לכבדי שמיעה: המצגת המלאה של הטקס
🐱💻 סייברסייבר הוא הסכת (פודקאסט) על האקרים ומאפים 
🗣️ מגישים: נעם רותם, עידו קינן 🎵 מוזיקה: (Fauna & Killah B – CC-by), רוברט קלאות’ 👨🔧 עיצוב סאונד: עומר סנש 🔧 הופק על ידי Podcasti.co – מפיקים פודקאסטים מעולים, בשיתוף אורבן פלייס; תודה לסולוטו על האירוח 📰 חדשות סייברסייבר: @OhCyberMyCyber 📫 דברו איתנו: cybercyber@podcasti.co
לשמירה על הפרטיות האזינו כאן 👂
לקראת יום הגנת הפרטיות הבינלאומי, שמצויין ב-28/1, הפקנו ב-Podcasti.co פודקאסט חדש בשם “פרטיות העתיד” עבור הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים. בפרק הבכורה מדברים אנשי הרשות על מספר חידושים טכנולוגיים שנכנסו וייכנסו לחיינו (לבישי כושר ובריאות, האינטרנט של הדברים והעיר החכמה), בעיות הפרטיות שהם הביאו איתם ודרכי התמודדות.
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
