נעימת משחקי הכס על פסנתר במשחק וידאו ‍ זאקרברג מסתבך האחראי על האינטרנט בגלצ

להאזנה לפינה

זאקרברג מסתבך

ארגון הריגול האזרחי פייסבוק שאב פרטי אנשי קשר של 1.5 מיליון משתמשים ללא הסכמתם מאז מאי 2016, נחשף בביזנס אינסיידר. את הגישה לאנשי הקשר קיבלו בפייסבוק באמצעות דרישה שערורייתית ממשתמשים לספק את כתובת האימייל והסיסמה שלהם. לטענת החברה, מדובר באיסוף “לא מכוון”, והיא מוחקת כעת את הנתונים.

עוד התגלה השבוע שפייסבוק שמרו סיסמאות גלויות של מיליוני משתמשי אינסטגרם. כדי לקבור את הסיפור, בפייסבוק פרסמו אותו שעה לפני חשיפת דוח מולר וערב חג הפסחא, כשהם לא מפרסמים אותו בפוסט נפרד אלא מוסיפים אותו לפוסט קיים מלפני חודש, שדיווח על שמירת סיסמאות גלויות של עשרות אלפי משתמשי אינסטגרם ומאות מיליוני משתמשי פייסבוק.

הפרות הפרטיות החוזרות ונשנות עלולות לסבך לא רק את תאגיד פייסבוק, אלא גם את מייסדו ומנכ”לו מארק זאקרברג. ברשות הסחר הפדרלית (FTC) בוחנים אם וכיצד להטיל עליו אחריות אישית, במסגרת חקירה שנמשכת מאז מרץ 2018, ומתמקדת בבדיקת הפרות הסכם הפשרה שנחתם בין פייסבוק לרשות ב-2011.

משחקי הספויילר

הדיון על שיחזור קתדרלת נוטרדאם השרופה כבר בעיצומו, ויש שני מקורות סיוע מפתיעים: סריקת תלת-ממד ומשחק ווידאו. סריקת הלייזר של הקתדרלה בוצעה על ידי ההיסטוריון המנוח אנדרו טאלון, שביקש ללמוד את סודות הבנייה שלה; ועותק דיגיטלי מפורט שלה נבנה במשך שנתיים על ידי האמנית קרוליין מיוס, חברת צוות הפיתוח של המשחק Assassin’s Creed Unity. בחברה שיצרה את המשחק, יוביסופט, הודיעו על תרומת 500 אלף אירו וחלוקת המשחק בחינם למשך שבוע, כדי “לתת לכל הגיימרים הזדמנות לחוות את ההוד והיופי של הקתדרלה באמצעות Assassin’s Creed Unity ל-PC”.

בקרב אזרחי אומת הרשת, ספויילרים הם חטא גדול – וגם הנקמה המושלמת. בעונה השישית, אישה אחת שלחה לאקס הבוגדני שלה ספויילרים למשחקי הכס מדי פרק. בהשראתה, רוס הטל, האנטר ליין וג’ו מיינוורינג יצרו שירות בשם ספויילד, שתמורת תשלום ישלח ספויילרים עם שידור כל פרק למספר שבחרתם ובלי לחשוף את זהותכם. הם מפרסמים תגובות נבחרות לספויילרים בטוויטר שלהם.

(917): I don't know who this is but I will find you and I will kill you #spoiled #gameofthrones

— Spoiled.io (@spoiled_io) June 27, 2016

במשחק הווידאו Overwatch יש פסנתרים שאפשר לנגן בהם. אז הנה רודריגו ללס מנגן את אות הפתיחה של משחקי הכס באמצעות ירי על הקלידים:

---

הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

סריקת תלת-ממד ומשחק וידאו יוכלו לסייע בשיחזור קתדרלת נוטרדאם

“אין מצווה לחפש כנסיות נוצריות בחוץ לארץ ולשרוף אותן. בארצנו הקדושה, הנושא יותר מסובך”, הבהיר הרב שלמה אבינר לקורא סקרן שתהה, עוד בטרם התקררו הקורות, אם מותר להצטער על שריפת קתדרלת נוטרדאם. ובינתיים בצרפת: ההתגייסות להשבת המבנה לקדמותו בעיצומה ועשירי הארץ כבר התחייבו לתרום מאות מיליוני אירו. איך משחזרים מבנה כזה? באמצעות סריקת תלת-ממד ומשחק וידאו.

את סריקת הלייזר התלת-ממדית ביצע ההיסטוריון המנוח אנדרו טאלון בקרבי הקתדרלה בנסיון לפענח את סודות הבנייה שלה. בראיון לנשיונל ג’יאוגרפיק סיפר שהסריקה הניבה מיליארד נקודות מידע, וכי “אם עשית את העבודה שלך כראוי, [הסריקה] מדוייקת עד לרמה של 5 מ”מ” (בעניין דומה, זוג אמנים טוען שסרק את הפרוטומה של נפרטיטי, שנמצאת במוזיאון החדש בברלין, ושחרר דגם תלת ממד שלה לשימוש הציבור).

לגבי החוץ – תוכנת Photosynth (שהפצתה הופסקה) של מיקרוסופט ואוניברסיטת וושינגטון יודעת לבנות דגם תלת-ממדי של בניינים מתצלומי דו-ממד מרובים – דבר שקל להשיג במקרה של אטרקציות תיירותיות כמו כנסיית נוטרדאם.

מקור נוסף למידע מבני על נוטרדאם הוא משחק הווידאו Assassin’s Creed Unity. עלילת המשחק ממוקמת בפריז במהלך המהפכה הצרפתית. אחת האמניות שעבדו עליו, קרוליין מיוס (Caroline Miousse), בנתה במשך כשנתיים דגם ממוחשב מפורט, פנים וחוץ, של הקתדרלה. בטוויסט אירוני, הדיוק ההיסטורי הוביל לכך שהמבנה במשחק לא כלל את הצריח המחודד, שטרם נבנה באותה תקופה, אולם שחקנים נסיינים טענו שהצריח חסר להם בתמונה – ומיוס נאלצה להוסיף אותו. הצריח הזה קרס בשריפה.

סיכום בחירות 2019 ברשת: פייסבוק לייב, סמסים ופייקים האחראי על האינטרנט בגלצ

להאזנה לפינה

להסרה הצביעו “הסר”

סמסים פרסומיים בלתי קרואים אסורים לפי חוק הספאם, אולם הפוליטיקאים ששומרים על השמנת השכילו להחריג מהחוק סמסים פוליטיים. בבחירות 2015 התקבע הנרטיב, שהוצג בתחקיר של עמית סגל, לפיו מה שהיטה את הכף לטובת הליכוד ובנימין נתניהו היו מיליוני סמסים ורובושיחות עם הפחדות שקריות על שיעור הצבעה גבוה בקרב הערבים, שנשלחו למצביעים פוטנציאליים והוסתרו מהתקשורת.

הלקחים יושמו גם בבחירות הנוכחיות: עקיפת התקשורת המסורתית באמצעות פלטפורמות סושיאל מדיה למסרים ישירים (פייסבוק, טוויטר, מסנג’ר), ושמירת נאמנות גם לפלטפורמות המיושנות (סמסים ורובושיחות; על תעמולה בפקס לא שמענו, תודה לאל(גוריתם)).

הרבה זמן לא קיבלתי טלפון מקבר רחל אני מתחיל לפחד שקרה לה משהו

— Reshef Shay (@Rereshef) April 10, 2019

כרגיל, נתניהו היה התלמיד המצטיין. הוא עקף את תשדירי התעמולה המיושנים בטלוויזיה עם אולפן ומראיין משלו ב”ליכוד TV” בפייסבוק לייב, שנתן לו במה אוהדת להגיב במהירות על ענייני היום; אסף מידע על גולשים באמצעות צ’טבוט פייסבוק מסנג’ר, שיטה מתוחכמת שהקשתה על יריביו ועל ועדת הבחירות לעקוב אחר פעילותו; ובשילוב מרגש של ישן וחדש פנה לאוהדיו במסנג’ר וביקש מהם להתקשר בטלפון לאנשים ולשכנע אותם לצאת ולהצביע מח”ל.

לא מפתיע לגלות שנתניהו היה זה שיירט את הנסיון להחיל את חוק תעמולת הבחירות על האינטרנט. יו”ר ועדת הבחירות, השופט חנן מלצר, חתר תחתיו כשהחליט (תב”כ 8/21) לחייב מפלגות להיות חתומות על כל פרסום מטעמן ברשת, ופרסם החלטה דומה על החובה להזדהות גם בספאם הסמסים.

במפלגת העבודה עקפו את האיסור באמצעות הבטחה ל”פרטי השולח” בלינק ייחודי לכל נמען, שהוביל אמנם לאתר מפלגת העבודה, אך גם סימן את הנמען כבעל טלפון פעיל שקיבל את המסרון. וזה עוד הרע במיעוטו – גופים אחרים (מפלגות? ארגונים פוליטיים) המשיכו לשלוח הודעות לא חתומות גם אחרי האיסור, מה שהעלה ריח חזק של חותמת גומי שרופה שאין לה שום משמעות בעולם האמיתי.

הפוגה קומית אקטיביסטית נרשמה כשאזרח בשם אייל גרוס החליט להחזיר למספימים באקסווב. הוא הגיע לכינוס של מרצ כשבידיו הטלפון מוצף הספאם שלו, ובזמן שראש המפלגה ח”כ תמר זנדברג נשאה דברים, הוא התפרץ לדבריה והחל להקריא את הסמספאמים ששלחה לו. אנחנו מדברים עם גרוס בפינה היום.

בזירה הפוליטית של הרשתות החברתיות היו גם יוזרים רבים שהדהדו תעמולה – יוזרים מזוייפים, לפי טענת תחקיר “פרוייקט הבוטים הגדול“* השנוי במחלוקת, שפורסם בידיעות אחרונות ובניו יורק טיימס. הליכוד רכב עליו בשמחה, כשנתניהו סימן את המילה “בוטים” ככינוי גנאי לימנים לצד “צ’חצ’חים” ו”מנשקי קמעות”, אירח בהצהרה לתקשורת את אחד הצייצנים שהוחשדו בתחקיר, וליכודניקים התגאו בחולצות בוטים נחשקות. הפרוייקט פרסם קודם לכן תחקירים על רשתות השפעה זרה מסעודיה, טורקיה (?) ודובאי, וטוויטר עצמם גילו וסגרו רשת השפעה של הכת הנוצרית-סינית CAG. פייסבוק הודיעו שסגרו מאות דפים ומשתמשים פיקטיביים מאיראן שפעלו נגד נתניהו. אפילו במפלגת העבודה בראשות אבי גבאי הפעילו דפי פייסבוק אנונימיים נגד יאיר לפיד, שחשד בכלל בנתניהו.

אולם עד כה, אף גורם חקירה, סייבר או אכיפה ממלכתי לא פרסם מסקנות משלו.

---

הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ.

* גילוי נאות: נעם רותם מ”פרוייקט הבוטים הגדול” ואני מגישים יחד את הפודקאסט סייברסייבר

היישומונים: זה שיעיר אותך, זה שיגרום לילדים לענות וזה שילווה אותך כשמפחיד בחוץ האחראי על האינטרנט בגלצ

להאזנה לפינה

לעולם לא תצעדי לבד

רותם שוחט ובן זוגה נדב לכיש יצרו את סקורה (Sekura), אפליקציה שמסייעת לנשים להרגיש בטוחות יותר במרחב הציבורי. שוחט כתבה בפייסבוק:

הרעיון נפלט באישון לילה, על הספה, מתוך החוויה האישית שלי – איך לא קיים (לפחות לא באופן שאני חושבת עליו) כלי טכנולוגי שמאפשר לנשים להרגיש בטוחות יותר במרחב הציבורי? את החוויה של הפחד, העוררות המוגברת והתחושה הלא נעימה של ללכת לבד בלילה אני מאמינה שכל נערה ואישה מכירה.

עבדנו על האפליקציה במשך שנה בניסיון לייצר אותה קלה לתפעול כדי לאפשר תחושה אקטיבית של מסוגלות בזמן אמת. האפליקציה מאפשרת לך להפעיל רעש של סירנה, לגרום לטלפון לצלצל, לשלוח הודעה עם מיקומך בזמן אמת וגם לחייג למספר חירום.

ועוד יישומונים

“לבן שלי יש אייפון, ובכל זאת אני לא יכול להשיג אותו בקלות משום שהוא תמיד על מצב שקט”, סיפר ניק הרברט לאתר GH. “לא מצאתי פתרון קיים שיאפשר לי לשלוח לו הודעה שתעקוף את מצב השקט ותופיע מעל כל דבר אחר שהוא עושה ותודיע לי שהוא ראה אותה”. וגם כשהילדים במצב לא שקט, הם לא תמיד אוהבים לענות להורים. הרברט פיתח אפליקציה בשם RespondASAP (הגב בהקדם האפשרי), שכששולחים באמצעותה הודעה היא משתלטת על המסך של הנמען, נועלת אותו ומרעישה עד שהוא עונה.

האפליקציה Odd Alarm מיועדת למי שמתקשה להתעורר בבוקר, גם עם שעון מעורר. הייחוד שלה הוא הצלילים המעצבנים, המגעילים והמפחידים שהיא משמיעה בשעה היעודה – קרב חתולים, כלב מקיא, חייזר מעצבן וזומבי זועם, בין השאר.

עמותה בריטית נגד אלימות במשפחה, Cithrâh Foundation, יצרה אפליקציה לתיעוד התעללות ואלימות. האפליקציה מוסווית כאפליקציית לייפסטייל, והמידע שמתועד דרכה נעלם מהמכשיר ונשמר בענן. שמה של האפליקציה נשמר בסוד ונמסר רק למי שצריך אותה, כדי לא לחשוף את שימושיה האמיתיים למתעללים פוטנציאליים.

כוחות משטרה וחירום ברחבי בריטניה החלו להשתמש ב-what3words, שירות שמאפשר לשתף מיקום ברמת דיוק של 3 מ”ר באמצעות שלוש מילים במקום כתובת, הסבר מפורט או נ”צ עמוס מספרים. השירות זמין לציבור דרך אפליקציה, ופועל עם גישה ל-GPS גם כאשר חיבור האינטרנט כבוי. השירות זמין בכמה עשרות שפות (עברית לא כלולה שם, ערבית כן), ובכל מקום בעולם, כולל בישראל. הכתובת של גלצ, למשל, היא ///reds.canines.tailed.

---

הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ. תודה להדר בן-יהודה על סיוע באיסוף הסיפורים

נראה לי שמצאתי דרך למנוע מפייסבוק לאסוף עלי מידע

בעצם אולי לא.

נשים בזנות תובעות מסיילזפורס לקחת אחריות רמי מאלק יורד אופליין האחראי על האינטרנט בגלצ

להאזנה לפינה

זנות תאגידית

תאגידים נדרשים כיום להתייחס לא רק לשורת הרווח, אלא גם להשפעה שלהן על העולם, מה שמכונה “אחריות תאגידית”. דוגמה טרייה היא תביעה שהגישו 50 נשים בזנות נגד חברת סיילזפורס, בטענה לסיוע בסחר בנשים, זנות וניצול מיני. התביעה הוגשה תחת הפסבדונים “ג’יין דואו” לבית המשפט הגבוה של מחוז סן פרנסיסקו. לטענת התובעות, סיילזפורס, ספקי שירותי תוכנה ומחשוב עם שווי שוק של יותר מ-100 מיליארד דולר, סיפקו תשתית טכנולוגית ללוח המקוון בקפייג’, ששימש לתקשורת בין סוחרי נשים, סרסורים וזנאים. הקשר העסקי בין החברות החל ב-2013, בסמוך לתחילת המאבק המשפטי של 47 פרקליטי מדינה מרחבי ארה”ב נגד האתר, שהביא לחילוטו וסגירתו לפני שנה ולהעמדת מנכ”לו לדין. סיילזפורס סירבו להתייחס לגוף הטענות ומסרו רק כי “יש לנו מחוייבות עמוקה לשימוש אתי ואנושי במוצרים שלנו, ולוקחים את ההאשמות הללו ברצינות”.

אנחנו מדברים על כך עם ד”ר שני הורוביץ-רוזן, מומחית לתקשורת ושינוי חברתי ויועצת לעמותות ולעסקים חברתיים. בראיון מקדים הסבירה הורוביץ-רוזן:

כיום, אחריות תאגידית כבר לא מתבטאת רק בהתנדבות של חברה או בתרומת כסף. אחריות תאגידית מתבטאת גם בערך החברתי שהעובדים מייחסים לחברה. העובדים הפכו לסוג של שותפים בחברה מבחינת ההון החברתי שהיא מספקת להם. הם רואים במידת המוסריות והאתיקה של החברה חלק בלתי נפרד מהזהות שלהם עצמם. הם גם שותפים בהחלטות איפה להתנדב ולתרום וגם בהיבטים של פעילות החברה עצמה. העובדים מודעים לכח שיש להם בשוק ומבקשים להשפיע לטובה.

לכן ארגונים צריכים לענות על הצרכים הללו ולספק ערך מוסרי עבור העובדים. הם צריכים לענות על שאלות חשובות בנושאים כמו איזון מגדרי, איזון בין משפחה לקריירה, הטרדות מיניות, יחסי ניהול תקינים וכו’. אלה נושאים שהם חשובים באופן אובייקטיבי כמובן, אבל מהווים חלק גם מההגדרה העצמית של העובדים, שרוצים לראות את עצמם עובדים בחברה מוסרית ושיוויונית. מהבחינה הזאת, העובדים הם סוג של לקוחות שהארגון צריך לתקשר להם את הערכים הללו, ולדאוג שיהיו מרוצים ויביעו סולידריות.

לגבי סיילספורס, אם זה המקרה והפרטים נכונים, זה חמור מאד. יהיה מעניין לראות אם יקחו את הדיון לזירה המשפטית או שסיילספורס יכירו בחומרה של הנושא הזה, יסבירו איך זה קרה, ויציעו פתרון הלאה. ואפילו יתרמו לעמותות שמסייעות לשורדות זנות.
סיילספורס מתגאה מאד באחריות התאגידית שלה. הם תרמו לאחרונה 18 מליון דולר לארגוני הומלסים בסן פרנסיסקו. וגם בניוף תורם לא מעט. אבל פה זו באמת עוד דוגמה של האחריות המוסרית שחברות שצריכות למלא. בדיוק כמו נייקי וג’ילט, שמספרות את האחריות החברתית שלהן בפרסומות, חברות היום צריכות לעמוד בקנה מידה מוסרי קשוח יותר, ולא בטוח שזה רע.

באותו עניין, הפעולה של גוגל, ללכת לנשיא טראמפ כדי לדבר על שימוש מוסרי באינטליגנציה מלאכותית ולהצביע על הסכנה בשיתוף עם סין, היא חשובה. מלבד הפיקוח על הטכנולוגיה עצמה, יש פה אמירה מעניינת מאד של גוגל, שמשדרת את המסר שהיא רואה את העובדים שלה ומקשיבה להם, ולא מפחדת להיכנס להתייחס לשאלת “השימוש בטכנולוגיות”. גוגל גם הקימה ועדה לדון על המשמעויות האתיות של AI – גם פייסבוק מקימה מועצה דומה – וזה השלב הבא, שבו מנסים להתייחס למשמעויות האתיות שעולות מהטכנולוגיה, כמענה לתגובת הנגד הציבורית.

על מה לא נדבר בפינה

אוולדס רימסאוסקאס מליטא הודה בשבוע שעבר בגניבת כסף מגוגל ופייסבוק. איך פעל ההאקר המתוחכם הזה? הוא פתח בלטביה חברה בשם זהה לזה של יצרנית החומרה הטייוואנית קוונטה קומפיוטר, ובמשך שנתיים, בין 2013-2015, שלח בשם החברה אימיילים לעובדים בגוגל ובפייסבוק ולבנקים, וגרם להם להעביר לו כספים.

נוכלות מהסוג הזה, המכונה BEC (Business Email Compromise), גלגלה מסוף 2013 ועד אמצע 2018 סכום של 3 מיליארד דולר שנגנבו מחברות, לפי FBI. רימסאוסקאס הוא העובד המצטיין של הונאת ה-BEC, עם 99 מיליון דולר שגנב מפייסבוק ו-23 מיליון דולר מגוגל. העונש המקסימלי שהוא עומד בפניו עומד על 30 שנה בכלא.

פוסטים ישנים של מייסד ומנכ”ל פייסבוק, מארק זאקרברג, נמחקו, חשפו ביזנס אינסיידר. חלקם עסקו בנקודות חשובות בהיסטוריה של החברה, כמו רכישת אינסטגרם. בנוסף, החברה גם ביצעה בבלוג הרשמי שלה, כך שלינקים לפוסטים הפסיקו לעבוד ומובילים ל”חדר החדשות”, שבו לא כל הפוסטים מופיעים.

לדברי החברה, “לפני מספר שנים, חלק מהפוסטים של מארק נמחקו בטעות בגלל טעות טכנית”. בחברה אומרים שהם לא יודעים כמה פוסטים נמחקו, ושהחליטו לא לשחזרם מכיוון שגילו שזה ידרוש יותר מדי עבודה, שלא בטוח שתחזיר אותם.

זו לא הפעם הראשונה שפייסבוק עושים “מיניסטריון האמת” לתכנים של זאקרברג – ב-2016 נמחקו פוסטים של זאקרברג על תפקיד התקשורת ופייסבוק בבחירות של אותה שנה (“תקלה”, הפוסטים שוחזרו) וב-2018 מחקה החברה הודעות מסנג’ר ששלחו זאקרברג ובכירים אחרים (“להגן על התקשורת של הבכירים שלנו” אחרי גניבת האימיילים המסיבית בסוני).

השחקן רמי מאלק (“מיסטר רובוט” ו”רפסודיה בוהמית” שזיכה אותו באוסקר לשחקן הטוב ביותר) מפיק ומככב בפודקאסט תסכיתי חדש, “בלאקאאוט“. מאלק מגלם את הגיבור, סיימון איטאני, שדרן רדיו שמנסה להציל את העיירה הקטנה שלו אחרי קריסה מוחלטת של רשת החשמל.

---

הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ. תודה להדר בן-יהודה על סיוע באיסוף הסיפורים

עינב גנד גלילי נחקרת בתביעת הדיבה שהגישה, חלק ב’ הפרוטוקול המלא

הפרקים הקודמים

תלונה ראשונה לוועדת הבחירות על שימוש בבוטים מנהל המדיה החברתית של טראמפ זוהה כבוט מייספייס מתה האחראי על האינטרנט בגלצ

להאזנה לפינה

מייספייס פירמטה את עצמה

לאחרונה התגלה שבמייספייס, פעם רשת חברתית מפוארת מבוססת מוזיקה, איבדו 12 שנים של מוזיקה שיצרו המשתמשים בגלל תקלה במעבר שרתים. אנחנו מדברים על כך עם אילת יגיל, אשת תוכן ועיתונאית מוסיקה, כותבת ביקורות ב-ynet ומשדרת את הספיישל “פוליאסטר” ברדיו “הקצה”. לדבריה,

אובדן החומרים במייספייס הוא פשוט מסמר אחרון בארון הקבורה של מה שהיה פעם (2006) האתר עם הכי הרבה כניסות באינטרנט. כבר כשהושק מחדש, ב-2013, נשלח מייל לכל המנויים שבו נכתב שהם “מקימים את האתר מאפס”. פרופילים ישנים כבר היו בלתי נגישים, והדגש הושם על אמנים מוכרים – השמעת בכורה של ג’סטין טימברלייק (שהיה שותף במייספייס), הופעה חיה של פול מקרטני, וכיו”ב. אמני האינדי פנו לבאנדקאמפ.

אפרופו קידום מוזיקה עצמאית

פוליטיקה ובחירות

מומחי סייבראבטחה רבים טוענים שאי אפשר לסמוך על בחירות דיגיטליות, ושכדאי לשמור על שיטת הפתקים. כנס ההאקרים החשוב דפקון מפעיל “כפר הצבעה”, שבו האקרים מנסים (ומצליחים) לפרוץ למערכות הצבעה שנמצאות כבר היום בשימוש ברחבי ארה”ב. אולם בסוכנות הצבאית לפרויקטים מחקריים מתקדמים האמריקאית (DARPA) מפתחים כעת מערכת הצבעה שעשויה לשנות את המשחק. בסוכנות חתמו על חוזה של 10 מיליון דולר עם חברת גלואה (Galois), שם יפתחו את המערכת בתוכנת קוד פתוח על גבי חומרת קוד פתוח, כך שהאקרים יוכלו לבחון את המערכת ולמצוא בה פירצות אבטחה. דארפה מתכוונים להביא מכונות הצבעה כאלו לדפקון בשני הקיצים הקרובים, לבחינה מקרוב על ידי ההאקרים המשתתפים.

סרטון מערוץ התעמולה “ליכוד טי.וי”, שבו אלירז שדה מראיין חקיין של העיתונאי אמנון אברמוביץ’, עורר סערה ברשת. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהסרטון קודם בזמן אמת בפרופיל הפייסבוק הפוליטי שלו, טען שנודע לו על שידור המערכון באיחור של 24 שעות. במהלך הסופש הוסר הסרטון מפייסבוק תוך חילול שבת שאינו למטרות פיקוח נפש. יתכן שהסרת הסרטון היא החלטה פוליטית ואנושית נכונה, אבל היא גם פוגעת בתיעוד ההיסטורי של הבחירות, וזה נכון לכל דבר שמפרסמים פוליטקאים, ובפרט שרים וראשי ממשלה, דבר שארכיון המדינה צריך לקחת בחשבון כבר עכשיו.

נתניהו מחק מדף הפייסבוק שלו את הפוסט שמוכיח שהוא ידע, אישר, וקידם pic.twitter.com/ikt6lyyw9K

— Ilan Lukatch לוקאץ׳ (@IlanLukatch) March 23, 2019

פייסבוק חסמו את דן סקאווינו מלהגיב לתגובות בדף שלו, בחשד שהוא בוט. הטעות הזאת התבררה כנפיצה מאוד, כי סקאווינו הוא מנהל המדיה החברתית של הבית הלבן. “אני אבחן את זה! #די_להטייה”, צייץ טראמפ בתגובה לפרסום. פייסבוק התנצלו בפני סקאווינו ופרסמו גם התנצלות פומבית, שבה הסבירו: “כדי לעצור בוטים אוטומטיים, אנחנו מונעים פעילות זהה וחוזרנית שמגיעה מחשבון אחד בפרק זמן קצר, כמו @מינשון של אנשים. למגבלות הללו יש תוצאות בלתי רצויות שכוללות חסימת אנשים אמיתיים כמו דן סקאווינו מלהשתתף בפעילות כזאת, אבל היא מוסרת אחרי שעה או שעתיים, כמו מה שקרה במקרה הנוכחי”.

עתירה ראשונה נגד פרופילים מזוייפים הוגשה לוועדת הבחירות. ענת ציפקין אביבי, המועמדת במקום ה-17 ברשימת הימין החדש, עוקבת אחרי כ-400 פרופילי טוויטר שנוצרו בטווח של 4 ימים, בחלק מהמקרים לפני שהפרופילים הללו פרסמו ולו ציוץ אחד, טוענים חוקרי “פרוייקט הבוטים הגדול”, יובל אדם ונעם רותם (המגיש-השותף של הפודקאסט סייברסייבר). מ”הימין החדש” נמסר ל”הארץ” כי “לא היה ולא נברא”, וכן הטילו ספק במניעיו של מגיש העתירה, עו”ד שחר בן מאיר.

אלמונים שלו סמספאם בחירות נגד סרטון בושם הפאשיזם של השרה איילת שקד, והפנו בלינק לפוסט בנושא שפורסם ב”פוליטיקלי קוראת”, עיתון חדשותי יומי מקוון לנשים. בפוליטיקלי קוראת דיווחו כי “הסמס הנ״ל איננו מאיתנו, אינו קשור לפוליטיקלי ואינו מבטא את דעותינו”, והודיעו כי “אנו שוקלות נקיטת פעולה משפטית”.

---

---

פייסבוק, אמזון ויוטיוב בעד ונגד תומכי המגפות אחראי על האינטרנט, מוצ”ש 19:30 גלצ

להאזנה לפינה

פייסבוק בשירות מתנגדי-החיסונים

פייסבוק השעו ל-30 יום את ד”ר ליאור אונגר. סיבת החסימה המוצהרת היא שפוסט שפרסם “מפר את כללי הקהילה שלנו בנושא הטרדה ובריונות”. אונגר נלחם במתנגדי-חיסונים, ובכך עסק הפוסט שהביא לחסימתו. אנחנו מדברים איתו היום בפינה.

גולשת בשם ליטל יפתח כתבה בפייסבוק: “אני לא חושבת שיש סכנה מלחלות בשעלת בהריון. חברה שלי חוסנה בהריון והשתעלה את נשמתה וסדקה את הצלעות, אבל השיעול עצמו חוץ מלהציק לא גרם לבעיה”.

אונגר פרסם צילומסך של הפוסט שלה, כשמתחתיו תמונה של מיניונים שלועגים לה – אחד מהם אומר “מממ.. כן…” ואחר מחזיק גביע שעליו כתוב “אליפות העולם בהגיון”, ומעליו הכיתוב “ הגיון בריא, סך הכל.. וכן, מדובר במנהלת ‘בחיסונים מושכלת’… ”. במילים “בחיסונים מושכלת” כיוון אונגר לקבוצת הפייסבוק “חיסונים – בחירה מושכלת“, קבוצה אנטי-חיסונית ישראלית שיש בה יותר מ-40 אלף חברים.

מדוברות פייסבוק ישראל נמסר לנקסטר כי הפרופיל של אונגר נחסם זמנית בשל הפרות חוזרות ונשנות של כללי הקהילה של פייסבוק בכל הנוגע לבריונות ברשת, וכי העמוד עצמו (דף הפייסבוק שהוא מפעיל, “ד”ר ליאור אונגר“, שלו כ-30 אלף עוקבים, ושבו פרסם את הפוסט המפר) לא נחסם ועדיין פעיל.

ענקיות הרשת מתחסנות

מחקר שפרסמו האגודה המלכותית לבריאות הציבור (RSPH) סמוך לתחילת השנה גילה שמחית מההורים לילדים קטנים נחשפו ברשתות חברתיות למידע שקרי על חיסונים. תחקיר של הגרדיאן הראה איך חיפוש ביוטיוב ובפייסבוק של מידע על חיסונים מוביל למידע אנטי-חיסוני. בחנות הספרים המקוונת של אמזון, ספרי אנטי-חיסונים רבים הפכו לרבי מכר בקטגוריות רפואיות שונות והשתלטו על תוצאות החיפוש ועל הדירוגים החיוביים – כנראה שלא בצורה אורגנית. בפברואר כתב נציג בית הנבחרים האמריקאי אדם שיף (דמוקרט מקליפורניה) למנכ”לי גוגל, פייסבוק ואמזון בדרישה להילחם בדיסאינפורציה האנטי-חיסונית.

ענקיות הטכנולוגיה התגייסו למאבק. פייסבוק יחילו על תוכן אנטי-חיסוני צנזורה אפורה – יצמצמו את החשיפה שלו ויורידו אותו בדירוג בחיפוש, וכן יאסרו קידום שלו במודעות והמלצות. בחברה יבדקו גם דרכים לתת למתגלצ’ים הקשר לגבי חיסונים מפי ארגונים מתמחים. ובאינסטגרם של פייסבוק לא יקודמו עוד תכני מפיצי-מחלות בעמוד גילוי התכנים ובחיפושי ההשתגיות.

פינטרסט חסמו כליל את תוצאות החיפוש בנושא חיסונים, בין אם בעד או נגד, עד לגיבוש מדיניות ארוכת טווח נגד התכנים הללו. יוטיוב לא יאפשרו היוון של תכני אנטי-חיסונים, כלומר ימנעו הצגת פרסומות על סרטונים כאלו, בעקבות תלונות של מפרסמים שגילו שהם מממנים חובבי וירוסים. ביוטיוב גם הגדילו את תפוצת פאנל המידע שמוצמד לסרטוני אנטי-חיסונים, ובו הפניה לערך וויקיפדי שמתאר התנגדות לחיסונים כ”אחד מ-10 האיומים הבולטים על הבריאות העולמית ל-2019″, תואר שניתן לתופעה על ידי ארגון הבריאות העולמי.

אמזון החלו להסיר סרטי אנטי-חיסונים משירות הצפייה אמזון פריים וידאו. עם זאת, השבוע חשף הגרדיאן שאמזון מסייעים למלכ”רים של מתנגדי חיסונים באמצעות קרן אמזוןסמייל. הקרן מגייסת כספים דרך מנגנון שמאפשר לרוכשים באמזון לבחור מלכ”ר שאליו אמזון יעבירו תרומה של 0.5% ממחיר המוצר הנרכש. בין המלכ”רים המוצעים מופיעים מספר ארגוני הפצת-מגפות. אמזון התחמקו מתגובה ישירה לעניין וציינו קטגוריות של ארגונים שלא יוכלו לקבל תרומות – אף אחת מהן אינה רלוונטית לארגונים תומכי-חידקים. אמזון גם מאפשרים ללארי קוק, אנטי-חיסונאי ומייסד ארגון Stop Mandatory Vaccination (בטלו את חובת החיסונים), לגייס כספים באמצעות מכירת דיוידים וספרים אנטי-חיסוניים ותוספי מזון, כשהוא מקבל עמלה מההכנסות כחבר בתוכנית האפיליאייט למשפיענים. קוק מקדם את המכירות הללו בפייסבוק אחרי שיוטיוב חסמו בפניו את האפשרות להציג פרסומות בערוץ שלו.

---

---

טראמפ מסרב להתחייב להימנע משימוש במידע שהאקרים יגנבו בפייסבוק עסקים כרגיל בריגול אחראי על האינטרנט, מוצ”ש 19:30 גלצ

להאזנה לפינה

מגוונים את ההייטק הישראלי

בהייטק הישראלי נהוג לחשוב שאנשים בעשור החמישי לחייהם ומעלה הם כבר גופות תעסוקתיות, שאין מה לעשות מלבד לקבור. בקרן מיראז’ עורכים זו השנה השישית את תחרות היזמים 45+, שכפי שמעיד שמה מיועדת לבני 45 ומעלה, שיציגו את המיזמים שלהם ויתחרו על פרס של 100 אלף דולר והשתתפות בתוכנית Innovation Bridge של הקרן בקליפורניה.

אוכלוסיה נוספת שסובלת מייצוג נמוך בהייטק היא נשים. בתחרות היזמים עצמה זכתה לאורך השנים רק אישה אחת. בפינה אנחנו מדברים עם מנהל קרן מיראז’, ישי אייזיק, שאמר: “השנה החלטנו לחדש ולאפשר לנשים בכל הגילאים, המובילות מיזמים, להשתתף בתחרות, במטרה לקדם נשים ככלל בעולמות הסטארטאפ״.

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

פייסבוק החליטו לסגור את תוכנית המחקר הלא-משולמת שלהם, שבה הם מציעים למשתמשים להתקין את אונאבו. מדובר באפליקציית VPN שהיא למעשה רוגלה, שעקבה אחרי השימוש של המשתמשים בסמארטפון, ואפל חסמו את האפליקציה כבר ביוני השנה. בפייסבוק ימשיכו להפעיל את תוכנית המחקר בתשלום שלהם, שפועלת באמצעות אפליקציית Research VPN. זאת משום שבמקרה זה העיסקה – כסף תמורת פרטיות – ברורה יותר למשתמשים. לפני חודש נחשף בטקקראנץ’ שפייסבוק שילמו למשתמשים, ובהם קטינים, כדי שיתקינו על מכשיריהם את Research VPN. הרוגלה עשתה שימוש ב-Enterprise Developer Program, תוכנית של אפל שמיועדת להפצה פנימית של אפליקציות בתוך ארגונים. בעקבות התחקיר חסמה אפל את פייסבוק מהתוכנית, מה ששיבש פעילות של אפליקציות פנימיות אחרות בפייסבוק וגרם לכאוס בחברה.

אפליקציות סלולריות שמותקנות אצל עשרות מיליוני משתמשים אוספות עליהם מידע אינטימי ומעבירות אותו לתאגיד הריגול האזרחי פייסבוק, מחיפוש דירות דרך הדופק ועד למחזור החודשי – זאת דרך כלי ניתוח שימוש שפייסבוק מספקת למפתחי אפליקציות, כדי שיוכלו לראות סטטיסטיקות על פעילות משתמשיהם ולטרגט אותם עם מודעות פייסבוק. תחקיר של WSJ מגלה שפייסבוק אוספים את המידע הזה גם מאפליקציות שאינן עושות שימוש בחשבון פייסבוק לצורף התחברות אליהן, וגם אם המשתמש כלל אינו חבר בפייסבוק. פייסבוק מסרו שחלק משיתוף המידע עומד בניגוד לתנאים העסקיים שלה, שלפיהם נאסר על מפתחי אפליקציות לא לחלוק “מידע בריאותי, כלכלי או קטגוריות אחרות של מידע רגיש”, וכי תורה לאפליקציות להפסיק לשלוח לה מידע זה.

פייסבוק פיתחו טכנולוגיה לאיכון משתמשיהם באמצעות הטלפון הסלולרי והשוואת המידע לזיהוי של תאים סלולריים לצורך השקת שירותים עתידיים, וכמו כן התכוונו להעביר מידע על סינגלים לחברות שמוכרות שירותי הכרויות וארגונים שהתכוונו לטרגט אותם עם מודעות פוליטיות, כך לפי מסמכים סודיים שוועדת הדיגיטל, תרבות, תקשורת וספורט הבריטית החרימה מאדם שתבע את פייסבוק, ואשר נחשפו בקומפיוטר וויקלי.

מידע שהאקרים גנבו מהמפלגה הדמוקרטית ומהמועמדת לנשיאות דאז הילרי קלינטון שימש להשפיע על הבחירות לנשיאות ארה”ב ב-2016. לשאלת הדיילי ביסט, כל המועמדים הדמוקרטים הפוטנציאליים לנשיאות ארה”ב בבחירות הבאות, והמועמד העצמאי ברני סנדרס, התחייבו לא לפעול נגד יריביהם באמצעות מידע שהאקרים יגנבו. מדוברת קמפיין טראמפ נמסר, אחרי פרסום הכתבה, כי “אנחנו לא בעסק של הצהרה על התחייבויות שהומצאו על ידי התקשורת הליברלית המקוונת”.

← לדף הקודם — לדף הבא →

• מה זה פה?

  חדר 404 של עידו קינן הוא מגזין תרבות דיגיטלית, טכנולוגיה וחיי רשת. הקליקו למידע נוסף »

  Room 404 by Ido Kenan is an Israeli based digital culture magazine. Click for more info in English »

• רוצה להפיק פודקאסט?

  

• המלצת סייברסייבר (מ)

  

• פרנסה

  

• לאחרונה בחדר 404

  • ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שליחות קטלנית בלי ביטוח רפואי האחראי על האינטרנט בגלצ
  • ה-NFL מזייפים את אלישה קיז, קנדה אייר מאשימים את הצ’טבוט ומפסידים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שתיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
  • איך מדרגים בעברית?
  • שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
  • זום מסתבכת עם העובדים והמשתמשים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • אילן מאסק ממשיך לחטוף יוזרים בטוויטר
  • ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
  • פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
  • תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
  • זעם נגד תרגום המכונה האחראי על האינטרנט בגלצ
  • מתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • תיק-תק לחסום את טיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
  • זו תרבות ביטול על כלום האחראי על האינטרנט בגלצ

•