קראתם ב-nrg את ה”ידיעה” על האישה שהפילה את העובר שלה כי הוא זכר? אולי תלמדו לקח לא להאמין לשטויות שכתובות ב-nrg
הרשת סוערת סביב כתבה שהתפרסמה באתר נרג, המספרת על פעילה פמיניסטית שבחרה להפיל את העובר שלה כי הוא זכר. נושא כואב, אבל נקודה אחת חשובה לא הוזכרה בכתבה: לא היו דברים מעולם.
אין אף פעילה פמיניסטית שעומדת מאחורי ההצהרות הללו. כל הסיפור כולו לקוח מתוך רשומה שנכתבה באופן אלמוני, בבלוג שמנוהל באופן אלמוני, שהוקם ייעודית לצורך מטרה זו – עד לפני פחות מחודש, הוא עוד לא היה קיים בכלל. 
כשהוא עלה, הרשומה שמספרת את סיפור ההפלה האלמוני הייתה הסיפור הראשון שהועלה אליו. מאז עלו אליו עוד כעשרה סיפורים אלמוניים נוספים, גם הם כתובים באותה רוח של להגחיך דיעות ליברליות (למשל, סיפור של אישה שמתלוננת שהיא איבדה משמורת על הילדים שלה בגלל הרגלי הסמים שלה). דף הפייסבוק של הבלוג זכה, בחודש בו הוא קיים, לארבעה לייקים שלמים (מרשים), ועד היום אף אדם לא עומד בגלוי מאחורי הבלוג, אף אדם לא מזדהה איתו ואף אדם לא ערב לכך שהסיפורים בו הם אמת – בעיקר מהסיבה שהם אכן לא אמת.
אבל, רגע, תגידו – העובדה שהסיפורים מובאים באופן אלמוני על-ידי בלוג שצץ למטרה זו לא אומר בוודאות שהם לא נכונים! אחרי הכל, יש אנשים שרוצים לפרסם דברים בצורה אלמונית! ובכן – אולי יש אנשים כאלו, אבל לא ניתן להתייחס אליהם כאל מקור עיתונאי רציני. אם מערכת נרג הייתה מוצאת פתק זרוק ברחוב שכתוב עליו “הפלתי את העובר שלי כי הוא זכר”, שלא ברור מי כתב אותו ולמה, האם היינו מתייחסים אל כך כאל מקור לידיעה? כמובן שלא. כלומר, אני לא יודע להגיד בהכרח לגבי מערכת נרג, אבל אף אדם מתחום העיתונאות לא היה מתייחס אליו כך. בימינו, בעידן האינטרנט, קל מאוד לתת תפוצה לשמועות כוזבת – להקים אתר זו לא בעיה, להעלות לתוכו איזה תוכן שאתה רק רוצה זו לא בעיה. העובדה שמשהו מופיע באינטרנט יכולה להקנות לו איזו אשליה של סמכות, אבל באמת שלפרסם טענה באינטרנט זה לא משהו שיותר קשה לעשות מאשר לכתוב אותה על קיר של שירותים ציבוריים. אם מחר יצוץ בלוג אלמוני שבו אדם אלמוני מתוודה “אני יהודי, והשתמשתי בדם של נוצרים כדי להכין ממנו מצות לפסח” יהיה ניתן להתייחס אליו בדיוק באותה מידה של רצינות כמו שניתן להתייחס לבלוג האלמוני שפירסם את הסיפור הזה.
אם נרג בכל-זאת מתעקשים להביא את הסיפור הזה, יושרה עיתונאית מחייבת אותם לספר שהמקור שלהם היא רשומה שאף-אחד לא חתום עליה ושאין דרך לוודא את האמיתות שלה. אבל הי, אם היו מציגים את הסיפור בצורה הזו, הוא לא היה יוצר כזה ידיעה עיתונאית מעניינת, כי העובדה שמדובר בבולשיט הייתה בולטת מדי.
דרך אגב, הפלה על בסיס מין היא דווקא תופעה מאוד נפוצה, שמתבצעת על-פי רוב על עוברות ממין נקבה. מי שרוצה לקרוא מידע על הנושא שגם מגובה בנתונים – יש ערך על כך בוויקיפדיה, אתר עם אתיקה עיתונאית מעט יותר גבוהה.
[עדכון] הידד! מאז פרסום הפוסט, נרג הכניסו תיקונים לפסקת הסופר של הכתבה וכעת היא מכילה את מילות ההסתייגות “אלא שכנראה מדובר בפיקציה”. קצת חבל שזה הגיע אחרי שרוב הנזק כבר נעשה, אבל זה יותר טוב מכלום. תודה לעודד שהביא את המידע לידיעתי.
דדי שי הוא סטודנט לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ופעיל בעמותת אנונימוס לזכויות בעלי-חיים. בואו לעקוב אחריו גם בפייסבוק, שם פורסם הפוסט במקור בגירסה שונה מעט
ארוחה רומנטית מול השקיעה* (*מיועד לשקיעות בין 13:00 ל-17:00 בלבד)
שמש בקיץ. איור: gst / Shutterstock
לאומי קארד מציעים ללקוחות ארוחה מוזלת במסעדה “כשמולכם השמש שוקעת במרינה הרצליה”. אם הלקוחות רוצים ללכת ביום שישי, הם צריכים לקוות שהשמש הקיצית תשקע עד 17:00, סוף טווח מימוש ההטבה.
קפה הנרייטה: טועים בשלוש שפות
בתפריט של “קפה הנרייטה” התל אביבי יש ציור של שלט רחוב של פינת הרחוב שבקרבתה נמצא בית הקפה, פינת הנרייטה סאלד וארלוזורוב. מעצב התפריט הצליח לשגות בשלוש שפות:
“רח’ הנרייטה סולד” – השם הוא “סאלד” (אם כי הנוסח “סולד” מופיע גם בשלט הרחוב עצמו).
“Henrietta Sold” – סאלד כותבים “Szold”.
“باعت هنرييت” – המילה باعت פירושה “מָכְרָה”, כך שנראה שמישהו ביצע תרגום ישיר של המילה Sold מאנגלית לערבית. את השם הנרייטה כותבים هنرييطاه (הנרייטה) ולא هنرييت (הנרייט), לפי שלט הרחוב ולפי איות פונטי.
רחוב ארלוזורוב תורגם לערבית כ”المقر”, שלפי גוגל טרנסלייט זה “המטה” או “המפלגה”.
“Arlozorov” – יש טענה שהשם אמור להיכתב Arlosoroff, אבל שני האיותים נפוצים.
דורון ברקת סיפר לי שהעיר להם על הערבית לפני שנה. מלצרית ששאלתי אמרה שהעירו להם כבר על כך, ושהם לא מתכוונים לתקן כי הם בדיוק הוציאו את התפריטים החדשים.
• תודה לדרור קמיר על העזרה בתרגום מערבית.
• הפוסט עודכן ב-30.1.2014 11:17
שרי אריסון הגבר וההורים החד-מיניים של אייל עופר
מדור התיקונים חוזר באתר “העין השביעית” המחודש. היום כתבתי שם על ההתייחסות לשרי אריסון כאל גבר. ג’וני הפנה את תשומת לבי לכיתוב הדו-משמעי של אייל עופר, שממנו אפשר להבין שהוא בנם של סמי עופר ואיש ספנות עלום.
מ-ביך: גוגל דודל של ט”ו באב חודש לפני הזמן
אופס: גוגל ישראל העלו הלילה דודל לכבוד יום האהבה ט”ו באב. התאריך היום הוא י”ג בתמוז, יותר מחודש לפני ט”ו באב. איתי ליברמן משער שמקור הטעות הוא בתאריך הלועזי – ט”ו באב יוצא ב-3.8, כלומר שהיום נכון אבל החודש שגוי.
תודה, יחזקאל רז.
[עדכון 14:37] אורלב צח עדכנה ב-1:37 שהדודל השגוי הוסר. מגוגל נמסר היום בתגובה: “אולי זו אווירת הקיץ והחום הקיצוני שעלה לו לראש, אבל כנראה האלגוריתם שלנו התרגש קצת יותר מדי הלילה, והקדים בחודש את חג האהבה למשך כמה שעות. מסתבר שלאלגוריתמים, כמו לבני אדם, האהבה תמיד באה באופן לא צפוי”.
דה-מרקר: בלי מילים
החשבון של חברת החשמל: 3.5 > 11
הלשין: שילה אסנפי.
סופר ויקטורי: Success FAIL
אבא’לה, שוב נתת לאחיין של הבנדוד שלך לבנות את האתר התאגידי?
לישון כמו קינג בשבע שגיאות
יותר מדי קריאייטיב ופחות מדי בדיקת עובדות הצליחו להחדיר מספר שגיאות גסות לקמפיין המשעשע “לישון כמו קינג” של מותג המזרנים קינג קויל – ואנחנו לא מדברים על המלך שמעון הראשון.
הקוראת שירן אבני ברמץ מלשינה שמי שמוצג במודעת הפרינט, בסרטון ובאתר של עמינח כמלך ריצ’רד השלישי מאנגליה הוא למעשה המלך האנגלי הנרי השמיני מרובה הנשים, תחביב שהוביל אותו לעימות עם הכנסיה הקתולית והקמת הכנסיה האנגליקנית. הנרי השמיני מופיע פעם נוספת במודעה, בפורטרט אחר, הפעם תחת שמו האמיתי. באתר נחיתה של הקמפיין באינטרנט מוצג הנרי השמיני בתור המלך ריצ’רד, כולל שגיאת כתיב (Richrd).
בנו של הנרי השמיני, אדוארד השישי, מוצג בפרינט תחת השם המלך ארתור השני, כנראה מיקס של המלך ארתור, הגיבור האנגלי המיתולוגי, ושל ארתור השני, דוכס ברטאן. כי כל האנגלים האלה אותו דבר.
גם כל הצרפתים אותו דבר בעיני אנשי הקמפיין: באתר של עמינח מופיע לואי ה-14, שמוצג כמלך ארתור ה-5 (אין חיה כזאת). כפי שפורסם ב”מזבלה”, בפרינט ובטלוויזיה הלוחית תחת תמונתו של המלך לואי ה-14, מלך השמש שהקים את ארמון ורסאי, מציגה אותו כלואי ה-16, המלך שהיה חביב העם עד שהתחיל לעשות צרות וחטף גיליוטינה בצוואר. . מישהו בחברת הפרסום לא ישן כמו שצריך.
_____________________
התפרסם במקור ב”מוסף הארץ”, 3.2.2012
אלא אם צוין אחרת (לא צוין אחרת)
למה טורחים לכתוב “כל המכוניות אוטומטיות, אלא אם כן צוין אחרת”, כשלא מצוין אחרת? (מעריב, 12.6.2009). הלשין: ניר ש.
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
