הראש השנה שלי

הלשינה: תמר עילם גינדין, שגם כתבה על זה פוסט בלשני בנושא יידוע.

6 בספטמבר, 2009 | בנושאים: 404, אבשלום קור, התיקונים, צילום | 5 תגובות

דרושה: תינוקת עם המלצות

מודעה בתל אביב:

31 באוגוסט, 2009 | בנושאים: 404, אבשלום קור, עירוניה | 3 תגובות

‘המלך ג’ורג

ותיקי הבלוג מכירים את פטיש קינג ג’ורג’ שלי (שעוד מחכה לפוסט מקיף עם כל השגיאות שאספתי בסיור לאורך כל הרחוב לילה אחד). בינתיים נצחק פה על המפות של אטלס סי.טי, שלא התמודדו עדיין עם בעיית הכיווניות (BiDi):

24 באוגוסט, 2009 | בנושאים: 404, אבשלום קור, התיקונים | 3 תגובות

עידוק איז: מתראיין לכתבה על סלנג אינטרנטי

כאן >>

בונוס לקוראי 404: הטקסט המלא שלי:

כמו כל קהילת אנשים, גם אומת האינטרנט פיתחה סלנג ייחודי. הסלנג הזה משמש לתאר דברים חדשים שצריך היה להמציא להם שם (טרולים, טוקבק, ספאם) ולהעביר בטקסט דברים שבעולם הפיזי עוברים באמצעים לא-מילוליים: אמוטיקונים כתחליף להבעות פנים, הרחבה של צורות השימוש בסימני פיסוק כתחליף לאינטונציה, LOL כתחליף לצחוק. חלק גדול מהסלנג מתחיל בצורך לקצר את הדיבור כדי להתאים אותו למדיום: קל ומהיר יותר להקליד קיצורים מאשר את הגירסה המלאה (LOL במקום laughing out loud), למשל בצ’ט, ונוח יותר להשתמש בקיצורים בפורמטים שמעודדים קיצור, כמו טוויטר שמגביל כל אמירה ל-140 תווים. מטרה נוספת של הסלנג האינטרנטי היא להיות שפת קודים ליודעי דבר שמגדירה, מאפיינת ומבדלת את אומת האינטרנט, כפי שמקובל בכל קהילה.

הסלנג האינטרנטי מתאפיין בכך שהוא שפה שקיימת קודם כל כטקסט, ורק אחר כך, אם בכלל, כמילים שנאמרות בקול. laughing out loud (“צוחק בקול רם”, ביטוי שמבהיר לצד השני שהדברים שאמר מצחיקים אותי) התקצר ל-LOL, הפך ל”לול” בסלנג האינטרנטי העברי, וחדר אצלנו גם לשפה המדוברת, כשגיק אינטרנטי אחד מספר לחברו בדיחה, וחברו, במקום לצחוק, אומר “לוֹל”.

הסלנג האינטרנטי מתפתח כמו סלנגים אחרים, אולי קצת יותר מהר מהם בזכות האופי של המדיום. מישהו משבש או ממציא מילה או ביטוי ומתחיל לעשות בהם שימוש. אחרים נחשפים למילה/ביטוי ובוחרים אם לאמץ אותם. מילים וביטויים מוצלחים מופצים כך בצורה ויראלית והופכים לחלק מהשפה של הקהילה. ביטויים ומילים גרועים מתים באופן טבעי.

אני אוהב מאוד את הסלנג האינטרנטי, ובפרט את הגירסה הישראלית שלו. במקום להיכנע לאנגלית ששולטת בעולם הזה, הסלנג האינטרנטי העברי משתמש במבנים הקיימים של העברית כדי לפתח ולאתגר אותה, ומוכיח שהיא לא איבדה את הרלוונטיות והחיוניות שלה.

10 באוגוסט, 2009 | בנושאים: 404, idok.is, אבשלום קור, חיי רשת ותרבות דיגיטלית | תגובה אחת

סיכוייו של האצטרובל להפוך לעץ אלון

בלוט הוא פרי עץ האלון, ואצטרובל הוא איבר רביה של עץ האורן.

הבעיה היא שהמילה האנגליתית acorn ~~משמעותה~~ מתורגמת במילונים מסויימים גם כבלוט וגם כאצטרובל (שנקרא גם strobile, pinecone ו-conifer cone), והמתרגמים לעברית לא תמיד בוחרים במשמעות הנכונה, כפי שמלשינה תמר עילם גינדין עם שתי דוגמאות:

1) בארוחת ילדים של מקדונלדס, המוקדשת לסרט “עידן הקרח”, נשאלים הילדים באיזה מסלול יוכל סקראט לאסוף את מירב האצטרובלים. באיור: בלוטים.

2) בספר “מתנת התרפיה” של ~~אברהם מסלו~~ ארווין יאלום, בתרגום כרמית גיא, מופיע הטקסט הבא:

בימים שבהם גיששתי וחיפשתי את דרכי כסטודנט צעיר לפסיכותרפיה, היה ספרה של קארן הורני, Neurosis and Human Growth, הספר המועיל ביותר שעמד לרשותי, ובמיוחד הועילה לי תפישת האדם בו כבעל נטייה מובנית להגשמה עצמית. אם מסירים מעל דרכו מכשולים, מאמינה הורני, סיכוייו של האדם להתפתח לכלל יצור בוגר ובשל המגשים את עצמו במלואו, הם בדיוק כסיכוייו של אצטרובל לצמוח ולהתפתח לכדי עץ אלון מפואר.

“בדיוק כסיכוייו של אצטרובל לצמוח ולהתפתח לכדי עץ אלון מפואר…” דימוי משחרר ובהיר להפליא!
זה שינה לעולמים את גישתי כלפי הפסיכותרפיה. מאז היה חזון חדש לעבודתי: המשימה שלי היא להסיר את המכשולים החוסמים את דרכו של המטופל שלי. אינני חייב להשלים את המלאכה עד תומה; לא עליי מוטלת המשימה להחדיר במטופל את התשוקה לצמוח מתוך סקרנות, רצון, תאווה לחיים, אכפתיות, נאמנות וכל אחד מאין ספור המאפיינים העושים אותנו בני אדם שלמים. לא, כל שעליי לעשות הוא לזהות את המכשולים ולהסירם. כל השאר יבוא מאליו, מונע על ידי כוחות המימוש הטמונים במטופל עצמו.

עילם גינדין מסבירה:

דבר ראשון, סיכוייו של אצטרובל להפוך לאלון הם אפס. אצטרובל יכול להפוך לברוש או לאורן, בטח לעוד עצי מחט שאין בארץ, אבל לא לאלון. זה פאק של המתרגמת.
דבר שני, בטבע סיכוייו של בלוט לגדול ולהפוך לאלון מפואר שואפים לאפס. רוב הבלוטים יהפכו למזון עבור סנאים, מעידן הקרח ומעידנים אחרים. חלק קטן גם יהפוך למשקה דומה לקפה וחלק סתם יתייבשו ויירקבו. זה פאק של ~~מסלו~~ יאלום בבחירת הדימוי.

(תודה ליעל ערד על איתור הציטוט בספר)

19 ביולי, 2009 | בנושאים: 404, אבשלום קור, התיקונים | 16 תגובות

שירות VIB

שלט באבו גוש:

27 ביוני, 2009 | בנושאים: 404, אבשלום קור, התיקונים, עירוניה | 7 תגובות

אפטר-שוס!

לפני כמה ימים ביקשתי סיוע במציאת מילה למצב שבו אדם מוצא תגובה שנונה למשהו שנאמר לו כשזה כבר מאוחר מדי. תודה לכל מי שהשתתף, ונדמה לי שאפשר להכריז על המילה הזוכה: אפטר שוס, שהגה אסי.

29 במאי, 2009 | בנושאים: 404, אבשלום קור, דורבנות | 4 תגובות

גרפיטי 404

האח אהודק (שלפי אייס “מלבד בבלוג שלו כותב גם בYnet”) הוזמן לאירוע בלוגרים לקראת עליית “הבלוק”, תוכנית שיפוצים בערוץ 10 [עדכון: הנה הפוסט שלו על האירוע והתוכנית].