קופי ופייסט בוואדי ניסנס

שרית סרדס-טרוטינו פרסמה באחרונה בידיעות אחרונות וב-ynet כתבה על סיור קולינרי בוואדי ניסנס. הכתבה, גילתה ניבה שושי, היא העתק כמעט מדויק של כתבה דומה שפורסמה שנתיים וחצי קודם לכן במגזין על השולחן ובוואלה על ידי פיני לוי. כל הפרטים מאחורי הסיפור המוזר הזה בכתבה ששושי ואני פרסמנו ב”העין השביעית”.

ובונוס לקוראי הבלוג – עוד שני טקסטים קולינריים דומים:

“על השולחן”, 7/2007:

החומוס עצמו עדין וחם ומשכשך בשלולית ירקרקה של שמן זית. מה שלולית? אמבט! מצד שני, השמן המיוחד הזה כל כך טעים, שאין מצב שלא תספגו את כולו באמצעות הפיתה. המלצה שלנו: קנו לכם בקבוק שמן הביתה, ותמשיכו להתפעל ממנו גם אחרי שתעזבו את עכו. לפול קוראים פה מחלוטה וגם הוא מעולה, והמסבחה נקראת משאוושה. אפשר לבקש כמה קומבינציות בצלחת אחת, ואיש לא ירים גבה. כשהמלצר יבחין שהצלחת שלכם מבריקה וריקה מחומוס, הוא ינחית על שולחנכם כוסות קפה קטנות ומהבילות. זה, אם טרם הבנתם, האות עבורכם להתחפף ולפנות את השולחן לבאים בתור.

השני מ-ynet, מ-23/10/2008:

המחירים נמוכים והחומוס החמים והעדין משכשך באמבט קטן של שמן זית ירקרק וריחני. המלצה שלנו: קנו בקבוק שמן מהמסעדה, כדי שתמשיכו להתפעל ממנו גם אחרי שתעזבו את עכו. כשהמלצר יבחין שהברקתם את הצלחת, הוא ינחית על שולחנכם כוסות קפה קטנות ומהבילות. וזה, אם טרם הבנתם, האות עבורכם להתחפף ולפנות את השולחן לבאים בתור.

במקרה הזה סרדס-טרוטינו חתומה על שני הטקסטים. ומיחזור הוא הרי צו השעה.

• מן הארכיב: קופיפייסט גיימר-netמגזיןשני עיתונאים, אותה כתבה על סין

הקופיפייסטיסט

כתבה על סרי נוסייבה וספרו החדש – 7 ימים, ידיעות אחרונות, 26/9/2008. ביקורת על הספר החדש – הארץ ספרים, 22/10/2008. הדמיון המוגבל של העורכים: שתי הכותרות מתכתבות עם “האופסימיסט”, ספרו של אמיל חביבי.

מן הארכיב: תיאום כותרותכותרות אינטרעיתוניות

אילתי-nrg (קופיפייסט)

nrg מעריב:

אילתי:

nrg מעריב:

אילתי:

• מן הארכיב: קופיפייסט רוטר-nrg

הכפילים הישראליים של אלסטיגרל, פונג, הדבורה מאיה ומר קו

ידידנו דורון פישלר, מנאייק במשטרת הפוטושופ, אזכר את הפרסום פה על הדמיון בין לארה קרופט לבין ברברה בלייד, הדמות שמפרסמת את ליידי ספיד סטיק. במסגרת התחקיר הוא גילה שמגה גימל, בת דמותה המצויירת והמחוטבת של ג’ יפית שמפרסמת את רשת הסופרמרקטים מגה, היא שיבוט של אלסטיגרל, אייקייאיי הלן פר, אייקייאיי מיסז אינקרדיבל, מהסרט The Incredibles.

פישלר לקח תמונת יחצנות של אלסטיגירל, הפך אותה בהיפוך ראי ודחס את הרגליים שלה, ואז הלביש אותה על מגה גימל והראה שמדובר באותן פרופורציות בדיוק:

מסטנגה, אולפן האנימציה שיצר את מגה גימל, נמסר בתגובה לפישלר: “דמותה של מגה גימל היא דמות ייחודית שנבנתה בכוונה ברוח דמויות סופר הירו מוכרות. הפרופורציות נעשו במיוחד לדמות ואינן תואמות דמות כלשהי. העמידה של הדמות היא עמידה קלאסית של דמות גיבורה”.

בכלל, סטנגה מאוד מקוריים. הדבורה הזאת של סטנגה? אינה תואמת את דמות הדבורה מאיה.

והמשחק הזה של סטנגה? זה לא פונג, זה סטנגה.

והאיש הזה של סטנגה? דמות ייחודית שנבנתה בכוונה ברוח דמויות שאינן מר קו.

• מן הארכיב: הפרסומת שפוגל לוין עשו לחברת אזורים מועתקת מהסימז.

[This post in English • הפוסט הזה באנגלית]

לוגואים שהופרדו בלידתם

דיאלוג חברת השמה בהייטק ו-Mac OS:

Product Red ובשן יחסי ציבור:

המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ו-RSS:

(הלשינו: אחיחי, יוני בראל)

ריח הסכנה

ליידי ספיד סטיק, רואים לך את ההשראה.

nrg, צרו קשר עם רוטר.נט

עמוד “כתבו לנו” הישן של nrg מעריב עדיין באוויר.

אבל זה בטח בטעות, לכן אני משוכנע שלא אכפת להם שרוטר.נט משתמש בעמוד הזה. נקווה שלפחות הפניות מגיעות למקום הנכון.

אז בזק העתיקו מדפי זהב או לא?

כשהושק אתר מודיעין 144 החדש של בזק, השוויתי בינו ובין האתר של דפי זהב, הוותיק יותר, וקראתי לזה “קופי פייסט של מבנה החיפוש באתר דפי זהב”: שני שדות בצד ימין, סיווג למעלה ושם עסק למטה, ושדה אחד בצד שמאל, העיר או הכתובת. לא שמתי לב לזה אז, אבל עכשיו אני רואה שגם הדוגמה שניתנה בשדה היישוב זהה, רמת גן, כשבמקרה של דפי זהב זה הגיוני כי משרדיה שוכנים שם, ובמקרה של בזק – נו, נקרא לזה מקריות מופלאה.

ממשק החיפוש באתר בזק 144 החדש

ממשק החיפוש באתר דפי זהב

לאחרונה פנה אלי דובר בזק, גיא הדס, בנוגע לדברים שונים שכתבתי על בזק בחדר 404, ובין השאר אמר: “העתקה של האתר מדפי זהב??? לכל האתרים הללו בעולם יש אותו מבנה, אתה מוזמן לבדוק”. ביקשתי ממנו לשלוח לי דוגמאות, והוא שלח מצגת שמראה אתרי דפי זהב בעולם.

מבין כל האתרים המוצגים במצגת, רק אחד הזכיר את המבנה המשולש הנ”ל, אתר YellowBook.com.

זה מאוד מאוד דומה לדפי זהב ישראל, מה שאומר שמישהו העתיק ממישהו. בכל מקרה, אני מתקן את הטענה המקורית שלי: בזק העתיקה את הפורמט, אבל לא בהכרח מדפי זהב ישראל.

הקשר בין אייפון לדואר ישראל

תיבת דואר ישראל ישנה וחלודה. צילום: טל ברייט, cc-by-nc-sa

תיבת דואר ישראל ישנה וחלודה. צילום: טל ברייט, cc-by-nc-sa

חברת דואר ישראל, שמאז הפיכתה מרשות לחברה ממשלתית עושה עבורנו דברים נפלאים כמו לעבוד במתכונת של חצי יום כל הקיץ ולהתחיל לגבות תשלום על חבילות שנשלחות אלינו מחו”ל, החליטה שהיא צריכה קמפיין יקר שיצדיק את הכסף הנוסף שהיא מקבלת על החבילות וחוסכת על שעות העבודה.

אז היא יצאה בקמפיין כזה, שהוויז’ואל במרכזו הוא גירסת דואר ישראל של הטלפון הסלולרי אייפון (ולא סתם – אייפון 3G, כפי שאפשר ללמוד מהשעה המוצגת בו), מה שוודאי יסייע לנצל את יתרת העודף התקציבי כשאפל תתבע את חברת הדואר על הפרת זכויות יוצרים.

קשה למצוא את הקשר בין אייפון לדואר ישראל, אבל לא בלתי אפשרי: שניהם, למשל, מאפשרים לשלוח דואר אלקטרוני בקלות ובזול, חוץ מדואר ישראל. מה עבר בראשם של קופירייטרי משרד הפרסום גליקמן נטלר סמסונוב כשבחרו באייפון כאייקון פרסומי לדואר, מלבד המוסכמה הפרסומאית שסקס (אייפון זה סקסי) מוכר, ושכדאי להתלבש על מותג נחשק ולהצמיד אליו את המותג שלך, בסגנון “דואר ישראל הוא האייפון של שירותי הדואר”?

אימצתי את מוחי, חשבתי וחשבתי, ונדמה לי שפיצחתי את הקשר: גם כדי לקנות אייפון וגם כדי לקבל שירות בדואר צריך לעמוד המון המון זמן בתור.

(נכתב במקור עבור חדר 404. פורסם בגירסה מקוצרת בכלכליסט)

העתק: פז וייסמן

פז, לא דיברנו על זה שאם אתה מעתיק ידיעות שלי אתה נותן קרדיט?

← לדף הקודםלדף הבא →