פרינס נגד האינטרנטים והולדן לנז, התינוק הרוקד » האחראי על האינטרנט בגלצ
המוזיקאי פרינס מת שלשום, והנסיונות של מעריציו ומוקיריו להספיד אותו במסורת העכשווית, שיתוף שירים שלו בליווי מילות פרידה ברשתות החברתיות, נתקלו במכשול – פרינס נאבק באדיקות, שלעתים גבלה באבסורד, בשימושים מקוונים לא מורשים בשיריו ובשאר תכנים ששייכים לו.
ב-1997 הוציא פרינס אלבום בשם “Crystall Ball”, שאותו הציע לגולשים לקנות ישירות מאתרו לפני שיגיע לחנויות, והחליף את חוברת מילות השירים באתר אינטרנט. כלומר, פרינס עשה מימון-קהל של אלבום מוזיקה לפני 20 שנה, כפי שציין איש הטכנולוגיה אייניל דאש. 
אם כי בסופו של דבר שליחת האלבום התעכבה, והגולשים שהזמינו אותו גילו ב-1998 שהאלבום הגיע לחנויות לפני שהגיע אליהם. פרינס גם התעניין בטכנולוגיות החדשות, והן מצאו את דרכן למוזיקה שלו, גם לתכנים שלה.
אבל פרינס לא קיבל באהבה את הדור המקוון של מעריצי המוזיקה, וב-2007 הכריז מלחמה על האינטרנט. הוא שכר את חברת ווב שריף למחוק מהרשת תכנים שפגעו לדעתו בזכויות היוצרים שלו, ולתבוע את מי שאחראי לכך. בהצהרה שפרסם בספטמבר אותה שנה ציין כי “יוטיוב […] בבירור יכולים לסנן חומר פורנוגרפי ופדופילי, אבל נראה שבוחרים שלא לסנן החוצה תוכן מוזיקלי וקולנועי לא מורשה, שהוא ליבת ההצלחה העסקית שלהם”. פרינס ציין כי בכוונתו לתבוע גם את זירת המכירות הפומביות איביי ואת פלטפורמת שיתוף הקבצים פיירטביי.
פרינס לא נלחם רק באתרים גדולים ובשיתוף לא מורשה של המוזיקה שלו. עו”דים מטעמו הורו לשלושה אתרי מעריצים גדולים שלו להסיר תמונות שלו, עטיפות אלבומים, מילות שירים ושאר תכנים שקשורים אליו – לטענת בעלי האתרים, אלו כללו צילומים של קעקועי פרינס של מעריצים ולוחיות זיהוי בהשראתו – ודרשו מהאתרים להודיע כיצד יפצו את המוזיקאי על הנזקים שגרמו לו. האתרים בתגובה הקימו חזית נגדו בשם “Prince Fans United”, וטענו שמדובר בנסיון “לחסל כל שיח ביקורתי על פרינס”; הוא דרש מאתר הסאטירה B3ta להסיר יצירות של גולשים שלעגו לו, בטענה לפגיעה בזכויות יוצרים, סימני מסחר, מוניטין וכיוצא בזה.
ב-2014–2015 הסיר פרינס את המוזיקה שלו משירותי הזרמת מוזיקה ומהפרופילים הרשמיים שלו ברשתות החברתיות. לפי כתבה שפורסמה השבוע בדיג’יטל מיוזיק ניוז, פרינס לא היה מרוצה מהתמלוגים ששירותי ההזרמה שילמו.
אבל המאבק המפורסם והמגוחך ביותר שלו היה נגד הולדן לנז. ביוני 2007, חברת המוזיקה יוניברסל מיוזיק קורפ. דרשה מיוטיוב להסיר סרטון בן 29 שניות שהועלה בפברואר אותה שנה, שבו נראה הולדן לנז רוקד לצלילי Let’s Go Crazy של פרינס, בטענה להפרת זכויות יוצרים. יוטיוב צייתה. אמו של לנז, סטפני, הגישה בקשה שכנגד ליוטיוב וטענה לשימוש הוגן (הולדן לא יכול היה להגיש בקשה כזאת משום שהיה בן עשרה חודשים). יוטיוב קיבלה את הבקשה והחזירה את הסרטון. ביולי תבעה לנז את יוניברסל במטרה לקבל פסק דין הצהרתי, שלפיו השימוש שלה היה שימוש הוגן.
בספטמבר פרסם פרינס, כאמור, הצהרה על תביעות נגד יוטיוב, איביי ופיירטביי. באוקטובר פרסמה יוניברסל הצהרה שלפיה בכוונת יוניברסל ופרינס להסיר, כעניין עקרוני, כל תוכן גולשים שקשור לפרינס. התיק נגרר ועלה ערכאת ערעור, ובספטמבר 2015 פסק בית המשפט לערעורים מהמעגל התשיעי כי על מחזיקי זכויות יוצרים “חלה חובה – בתום לב ולפני שליחת דרישות הסרה – לשקול אם חומר שלכאורה מהווה הפרה מהווה למעשה שימוש הוגן”.
שלום, פרינס. תמונה: ערן אלמגור
“האינטרנט לגמרי נגמר”, אמר פרינס בראיון ב-2010, ובראיון בנובמבר 2015 הסביר: “מה שהתכוונתי זה שהאינטרנט נגמר בשביל כל מי שרוצה לקבל תשלום, וצדקתי בקשר לזה. תן לי שם של מוזיקאי שהתעשר ממכירות דיגיטליות. אבל אפל דווקא די מצליחים, נכון?”
נעמי שמר נ’ האינטרנט
המשוררת נעמי שמר נלחמה גם היא באינטרנט, וב-2003 היתה למשוררת הישראלית היחידה שסירבה ששיריה יופיעו באתרי מילות השירים. חיפוש מילות שיריה באתר המילים “שירונט” החזיר הודעה: “נעמי שמר לא נתנה הסכמתה להצגת שיריה באינטרנט”. כך נוצר מצב שאתרים שפעלו בצורה מסודרת ושילמו תמלוגים לאקו”ם לא הציגו את שיריה, ואילו אתרים פיראטיים שלא שילמו תמלוגים כן הציגו אותם.
בראיון שערכתי איתה אז אמרה שמר: “אולי יהיה לך קשה להאמין, אבל אני לא מחוברת לאינטרנט בכ-לל, ואני לא אוהבת ששירים שלי מופיעים בכל מיני מקומות. יצא ספר חדש שלי, קוראים לו ‘סימני דרך’, ואני אוהבת שאנשים שמחפשים את שירי קונים את הספר”.
אבל השירים לא מופיעים רק באתר שיש לו רישיון מאקו”ם. באתרים אחרים הוא כן מופיע.
“אוקיי, אין לי שליטה על זה, אין לי יחס לזה, אין לי מושג בזה, אני לא מחוברת לזה, וכל מה שהיה לי להגיד לך – אמרתי”.
את לא מרגישה שמקומך נפקד מהדור הצעיר שמתחבר לתרבות שלו לא מעט דרך האינטרנט?
“זה ממש לא מדאיג אותי”.
לא מדאיג אותך שאין לך ייצוג בכלי תקשורת חשוב ומרכזי כזה?
“יכול להיות שבמשך הזמן אני אלמד להיות רגישה לדבר הזה, אבל הסברתי לך כבר שלוש פעמים, שלעת עתה זה לא קרה לי”.
שמר מתה ב-2004, וזמן מה לאחר מכן אישרו בני משפחתה את העלאת שיריה לרשת.
אפל מבקשת מ-FBI לגלות לה איך פורצים לאייפון • מתיחת 1 באפריל של גוגל השתבשה • האם מהתמונות המרגשות עם בתה המתה חשודה ברצח » האחראי על האינטרנט
אפל סירבה לעזור ל-FBI; מבקשת ממנו עזרה
הסתיים המאבק העקרוני והמסוקר בין FBI לאפל, כשאפל הצליחה לנצח ולהפסיד בו בו-זמנית.
FBI מחזיקה באייפון ששייך למחבל מאירוע הירי בסן ברנדינו. הסוכנות ביקשה להריץ אינספור סיסמאות אפשריות כדי למצוא את הסיסמה הנכונה, שתפתח בפניה את האייפון. הסוכנות חששה שבטלפון מופעל אחד ממנגנוני ההגנה מפני פריצה כזאת – האחד, השהיה אחרי כל סיסמה שגויה, מה שהיה מעכב את מאמצי הפריצה, והשני, מחיקת כל תכני המכשיר אחרי 10 נסיונות הזנה של סיסמאות שגויות.
FBI ביקשה מאפל שתיצור גירסת מערכת הפעלה לאייפון, שתעקוף את המנגנונים הללו. אפל סירבה, בטענה שמערכת הפעלה כזו עלולה לשמש לפריצת מכשירים נוספים, ולפגוע בפרטיות המשתמשים החפים מפשע.
FBI ביקשה מבית משפט לצוות על אפל לציית, אולם בסוף החודש שעבר הודיעה כי הצליחה לפרוץ את הטלפון. הסוכנות לא מסרה פרטים על הפריצה, אולם ב”ידיעות אחרונות” דווח כי הסוכנות נעזרה לשם כך בחברה הישראלית סלברייט, שסירבה להגיב על הפרסום.
כעת התהפכו היוצרות, כשאפל מבקשת מ-FBI לספר לה כיצד נפרץ האייפון. הנימוק: פירצה כזאת עלולה לסכן את פרטיות המשתמשים הלגיטימיים, ואפל צריכה לחסום אותה. אפל מצאה את עצמה בנעליים של FBI, כשהיא מחפשת נימוקים חוקיים לאלץ את FBI לחשוף בפניה את הפירצה.
הלוס אנג’לס טיימס מספר שההחלטה אם הממשל ישתף חברות טכנולוגיה בפירצות אבטחה שהוא יודע עליהן נקבעת בנוהל סודי של הבית הלבן, שנקרא Vulnerabilities Equities Process. במסגרת הנוהל, נציגי ממשל צריכים לשקול את חשיבות המידע שאפשר להשיג באמצעות הפירצה, אם יש לממשל דרכים חלופיות להשיג את המידע שלא באמצעות הפירצה, ואם גורמים זדוניים עלולים לגלות את הפירצה ולהשתמש בה לרעה.
איזה קטע, בתי מתה
ג’יני דיטי, שבתה בת השנתיים מתה בדצמבר אשתקד, פנתה בינואר לצלם סאני ג’ו, שיוצר תמונות מחווה משפחתיות למתים, שבהן הוא משלב בתמונות של בני המשפחה החיים תמונות של המת כשהוא מעוצב כרוח רפאים – חצי שקוף, עם הילה וכיוצא בזה. בתמונות מצולמת דיטי בבית הקברות לצד “רוח הרפאים” של בתה, אוחזת בידה, מקריאה לה ספר ומסתכלת איתה על קברה של הבת.
ג’ו ריחם על האם הצעירה, שסיפרה לו שבתה נחנקה בעת שאכלה בננה, ולא גבה ממנה תשלום על העבודה. בחודש שעבר נחרד לגלות שדיטי ובן זוגה, מייסי גרייס, עומדים לדין בחשד להזנחה פושעת ולרצח מדרגה שלישית. התינוקת הגיעה בדצמבר לבית חולים עם חבלות שתואמות להתעללות, ומתה תוך ימים ספורים, לדברי המשטרה.
גולשים ברשת ביקרו את ג’ו על התמונות, אולם הוא, כאמור, לא ידע שמדובר בחשד לרצח כשיצר אותן. “אני מצטער שקושרתי לסיטואציה כל כך מרושעת ומבחילה”, אמר לפוקס ניוז, “היא נראתה כמו אם באבל”.
גוגל, תגיד לי למה
לגוגל יש מסורת ארוכה של מתיחות ב-1 באפריל, שהמוצלחת בהן לדעתי היא השקת תיבת ג’ימייל בנפח גיגה אחת בתאריך זה, כדי לגרום לאנשים לפקפק אם מדובר במתיחה או במוצר אמיתי (מדובר במוצר אמיתי). אבל מתיחת ג’ימייל של החברה ב-1 באפריל הנוכחי גרמה לכעס ותסכול אצל המשתמשים.
במסגרת המתיחה, גוגל החליפה את כפתור “שליחה ואירכוב”, ששולח את הודעת התשובה שהמשתמש כתב ומארכב את כל התכתובת, בכפתור “mic drop” (הפלת מיקרופון, מטאפורה שמשתמשים בה אחרי טיעון מנצח, כמו הפלת מיקרופון בסוף באטל ראפ). לחיצה על הכפתור הוסיפה לגוף הודעת התשובה גיףהנפשה של מיניון מפיל מיקרופון, שלחה את ההודעה ושמה אותה על מיוט – כלומר מנעה מהמשתמשים לראות חיווי אם התקבלה תשובה.
איש הטכנולוגיה אנדי באיו דיווח על המרמור של אומת הרשת מהמתיחה. “אני לא מאמין כמה קצרת-רואי מתיחת 1 באפריל ‘נפילת מיקרופון’ של גוגל”, כתב באיו, ובאותיות גדולות (כלומר, צעקה) כתב: “איזו בדיחת 1 באפריל בלתי מזיקה, מה כבר יכול להשתבש”. להדגמת הנזק, העלה דוגמה לשיבוש אפשרי כזה – הודעה על סידורי הלוויה לאישה שמתה, עם המיניון מפיל המיקרופון בראשה.
WHAT A HARMLESS APRIL FOOL'S JOKE, WHAT COULD GO WRONG pic.twitter.com/Maw8a6VUSA
— Andy Baio (@waxpancake) April 1, 2016
באיו לינקק לחיפוש “mic drop” בפורום התמיכה של ג’ימייל, שבו משתמשים התלוננו על הבדיחה. אחד מהם כתב: “אז כרגע איבדתי את המשרה שלי בגלל ההתחכמות הזאת של ‘נפילת מיקרופון’. הא הא. אין שום דבר לא בסדר עם מתיחה, עד שהיא מפריעה לעסקים. נראה שאין מקום ליצור קשר עם צוות התמיכה של ג’ימייל. אז עכשיו אני רותח. אני רוצה ליצור קשר עם מישהו מהצוות שלהם בהקדם האפשרי. מי שיש לו את מספר הטלפון, נא לשתף”.
הביקורת הגיעה לגוגל, שהתנצלה, הסירה את הכפתור והחזירה את ההודעות ממיוט כדי שהמשתמשים יוכלו לקרוא אותן: “ובכן, נראה שמתחנו את עצמנו השנה. 😟 בגלל באג, פיצ’ר המייקדראפ בלי כוונה גרם ליותר כאבי ראש מאשר צחוקים. אנחנו באמת מתנצלים. הפיצ’ר כובה. אם אתם עדיין רואים אותו, טענו מחדש את עמוד הג’ימייל שלכם”. בגוגל התנצלו שהפעילו את הפיצ’ר בלי לבקש מהמשתמשים את אישורם, על כך שהכפתור היה קרוב מדי לכפתור השליחה ועל כך שבאג גרם בחלק מהמקרים לשליחת הגיףהנפשה גם כשהמשתמשים לא לחצו על כפתור המייקדראפ. החברה ציינה כי משתמשים עסקיים, חינוכיים או ממשלתיים של ג’ימייל דרך שירות Google Apps לא קיבלו את הכפתור הזה.
עצומת הטרלה קוראת להתיר נשיאת נשק בגלוי בוועידה שתבחר את המועמד הרפובליקני לנשיאות » האחראי על האינטרנט
בארה”ב מתנהל מזה מספר שנים מאבק של תומכי החופש לשאת נשק על הזכות לשאת נשק באופן גלוי, מה שמכונה באנגלית open carry. הרציונל הוא שמי שמשתמש בנשקו לרעה יעדיף להסתיר אותו, ואילו מי שנושא אותו בגלוי הוא משתמש לגיטימי שמעוניין להחצין את העובדה שהוא נושא נשק כדי להרתיע אנשים חורשי רע. לפני חודשיים תהיתי בציוץ סאטירי אם המועמדים הרפובליקנים התומכים בנשיאת נשק ואו בנשיאה פתוחה מוכנים להעמיד זאת למבחן חי: “בעצרות הבחירות של מועמדים לנשיאות שתומכים בחופש לשאת נשק מותר לשאת נשק? חבר עם כוונות תמימות שואל”.
ובכן. בחודש יולי תיערך הוועידה הרפובליקנית הלאומית, שבה תבחר המפלגה הרפובליקנית את מועמדה לנשיאות. הוועידה תתקיים באוהיו, מדינה שמתירה נשיאה גלויה, באצטדיון בשם Quicken Loans Arena, שאוסר נשיאה גלויה. “זוהי פגיעה ישירה בתיקון השני לחוקה, שמסכנת את כל המשתתפים”, נכתב בעצומה של ארגון “Americans For Responsible Open Carry” (“אמריקאים למען נשיאה גלויה אחראית”) באתר Change.org, שקוראת להתיר נשיאה גלויה בוועידה. מפרסם העצומה מציין ששלושת המתמודדים על המועמדות הרפובליקנית לנשיאות, דונלד טראמפ, טד קרוז וג’ון קייסיק, מושל אוהיו, מתנגדים לאזורים נקיים מנשק.
העצומה מונה חמש דרישות: (1) מהאצטדיון – להשעות את המדיניות נגד נשיאה גלויה החל מתאריך הוועידה. (2) מ-NRA, ארגון שנלחם למען החופש לשאת נשק – לגנות מיידית את הפירצה בחוק של אוהיו שמאפשרת אזורים נקיים מנשק, שהיא פגיעה בתיקון השני לחוקה; (3) מהמושל קייסיק – להשתמש בסמכותו לעקוף את הפירצה הזאת; (4) מהוועדה הרפובליקנית הלאומית ומיו”רה, ריינס פריבוס – שיסבירו איך מקום כל כך לא ידידותי לתיקון השני נבחר לארח את הוועידה, ותוכנית להעביר את הוועידה למקום אחר אם האצטדיון יסרב לכבד את זכותם של האורחים לשאת נשק בגלוי; (5) מכל המתמודדים הרפובליקנים – לקרוא לוועדה לפעול נגד הפגיעה בזכויות התיקון השני לחוקה ולהתעקש על השעיית פירצת האזורים הנקיים מנשק של האצטדיון.
הארגון שחתום על העצומה אינו מוכר, ואין לו זכר ברשת. מי שפתח את העצומה הוא כנראה טרול שרוצה להעמיד במבחן את התמיכה של המועמדים הרפובליקנים בנשיאה גלויה – יסכימו, יסכנו את חיי המשתתפים ואת חייהם עצמם; יסרבו, ייחשפו בצביעותם. העצומה, שנפתחה לפני חמישה ימים, הגיעה אתמול לעשרת אלפים חתימות וכרגע עומדת על כ-21.5 אלף חותמים, עם יעד של 25 אלף תומכים.
@idokius *חבר עם כוונות טלסקופיות שואל
— bgo (@noam_past) January 22, 2016
העיתונאי דן סאבג’ צייץ: “אם אקדחים מגינים עלינו – ויותר אקדחים מגינים עלינו יותר – הוועדה הרפובליקנית הלאומית לגמרי צריכה לתמוך ב#נשיאהגלויה בוועידת המפלגה הרפובליקנית”. משתמש בשם הבדוי גרי אופןקרי (“גרי נשיאה-גלויה”), שאולי לא הבין שמדובר בהטרלה, הגיב לעצומה: “החבר’ה האלה צריכים לעבוד עם ארגון הצדקה השני האהוב עלי – אמריקאים למען נהיגה אחראית בשכרות. גם הם עושים עבודה מעולה בתחום הרעיונות המחרידים”.
זה לא אומר שכל התומכים הם טרולים. ברט פוקילו, נשיא Ohio Carry, ארגון זכויות נשק באוהיו, אמר לאתר Guns.com שהוא תומך בדרישות העצומה, בהסתייגות קלה: “נשמח לראות את העצומה הזאת מתרוממת ואת הוועדה הרפובליקנית הלאומית מאפשרת לאזרחים שומרי חוק לשאת [נשק] באירוע. אנחנו מכבדים גם את זכויות הקניין הפרטי, ואם הבעלים של קוויקנז לואונז ארינה בוחרים לפרסם את המקום שלהם כ’חופשי מנשק’, אנחנו מכבדים זאת. נשמח להזדמנות לשבת איתם ולהסביר מדוע ‘אזורים נקיים מנשק’ הם פארסה שלא עוזרת להגן על איש, אבל בהחלט נמשיך לכבד את הזכויות שלהם כבעלי נכס לנהל את העסקים שלהם כפי שהם רואים לנכון”.
אתר החדשות Ohio.com מדווח כי NRA סירב להגיב על העצומה, המפלגה הרפובליקנית של אוהיו מסרה כי אינה מכירה אותה, וכמוה גם הוועדה הרפובליקנית הלאומית, שאמרה שהאחריות על אבטחת האירוע נמצאת בידי השירות החשאי ורשויות פדרליות, מדינתיות ומקומיות. “הם מתאמים את תוכניות האבטחה וימשיכו לשפרן לקראת הוועידה הלאומית”, אמרה דוברת מטעם הוועידה, אלי לוקמן.
השירות החשאי, שאסר נשיאת נשק בוועידה הרפובליקנית הלאומית ב-2012, מסר ל-newsnet5.com כי גם הפעם לא יתיר זאת.
שוטרים פרצו מאגר ביומטרי בבריטניה • מהנדסי אפל מאיימים בסרבנות אזרחית
סרבנות אזרחית באפל
מאמציו המשפטיים המתמשכים של FBI, לאלץ את חברת אפל לסייע לו בפריצת טלפון סלולרי שהיה ברשות אחד המחבלים במתקפה בסן ברנדינו בדצמבר 2015, עלולים להיתקל במכשול נוסף: סרבנות אזרחית.
שני הצדדים מתכתשים בבית המשפט, כש-FBI טוען שחוק מ-1789, ששמו All Writs Act, מחייב את אפל לשתף פעולה ולסייע לו לפרוץ לטלפון – באמצעות כתיבת גירסה של מערכת ההפעלה שתאפשר עקיפה של אמצעי הגנה שהמשתמש אולי הפעיל. אפל מסרבת, בטענה שהתוכנה עלולה לסייע ל-FBI בפריצת טלפונים נוספים, שאינם מעורבים בחקירה הזאת, ועל כן מסכנת את כל משתמשי אייפון.
כדי לפרוץ את הטלפון, אפל נדרשת לכתוב גירסה פגומה של מערכת ההפעלה שלה, שתנטרל את אמצעי ההגנה, ולחתום עליה בחתימה אלקטרונית – חתימה שמעידה שאפל אכן עומדת מאחורי מערכת ההפעלה הזאת. לטענת אפל, מדובר בפגיעה בחופש הביטוי שלה, משום שהדבר יאלץ אותה לאשר בחתימתה מערכת הפעלה שהיא יודעת שיש בה פירצת אבטחה.
עובדים באפל נוקבים בנימוק דומה, ואומרים שאם בית המשפט יקבל את בקשת FBI ויאלץ את אפל לסייע בפריצה – הם יסרבו לעשות זאת, ואפילו יתפטרו מהחברה אם יהיה צורך, כך מדווח הניו יורק טיימס, ששוחח עם יותר מחצי תריסר עובדים, בהם מהנדסים שמעורבים בפיתוח מוצרים ואמצעי סייבראבטחה לטלפונים הסלולריים, ועובדים לשעבר, בהם מהנדסי סייבראבטחה ובכירים בחברה. אפל סירבה להגיב על הדיווח.
“בהיררכיה של אי-ציות אזרחי, למדען מחשב שמתבקש לסכן משתמשים יש את הטיעון החזק ביותר שמחוייבותו המקצועית מונעת ממנו לציית”, אמר לטיימס מארק רוטנברג, מזכ”ל ארגון זכויות האזרח הדיגיטלי EPIC. “זה כמו לבקש מרופא לתת תרופה קטלנית”. לעומת זאת, ג’וסף דהמרקו, תובע פדרלי לשעבר שכתב תדריך ידיד בית המשפט בתמיכה בדרישת משרד המשפטים לקבל מאפל את הקוד, אומר שאם העובדים לא יתפטרו אלא רק יסרבו לכתוב את הקוד, ביהמ”ש עשוי להאשים את אפל בביזיון בית המשפט. אפשרות נוספת, שהעלתה ריאנה פפרקורן, עמיתת קריפטוגרפיה במרכז סטנפורד לאינטרנט וחברה, היא שבית המשפט יטיל קנס יומי על אפל עד שזו תציית לצו.
עוד בנושא: היום שבו הגדולות סירבו פקודה // סיפור
זו המשטרה, תרים ידיים ותראה לנו את טביעות האצבע שלך!
שוטרים חדרו למאגר הביומטרי המשטרתי ושיבשו אותו, כך שישמור נתונים ביומטריים על חשודים שאמורים היו להימחק על פי חוק, כך עולה מהדוח השנתי ל-2015 של המפקח הביומטרי של בריטניה (פדף), שהתפרסם החודש.
כאשר המשטרה משחררת עצור ללא ערבות, היא מעדכנת זאת במאגר המעצרים הממוחשב שלה על ידי סגירה או ביטול של רישום השחרור בערבות. בעקבות זאת, מאגר המעצרים הממוחשב מעדכן רישום “לא נדרשת פעולה נוספת” (No Further Action – NFA) במחשב המשטרה הלאומי (PNC), גם אם החקירה עצמה נמשכת. ברגע שנרשם רישום כזה, ה-PNC מתוכנת למחוק אוטומטית ובמהירות את הרשומות הביומטריות של העצור מהמאגרים הלאומיים הרלוונטיים.
המבקר גילה מספר מקרים של שוטרים שיבשו את פעולת המאגר כדי למנוע את המחיקה האוטומטית. לדבריו בדוח,
בעוד חלק מהכוחות כמעט בוודאות לא מודעים להשלכות ה’ביומטריות’ שעלולות לנבוע מתהליך שחרור העצירים שלא באמצעות ערבות משטרתית, כוחות אחרים נקטו בצעדים אקטיביים למנוע אותן. כך, בקרב הכוחות שאני יודע שמשחררים עצירים שלא באמצעות ערבות, בעוד החקירה נמשכת:
1. חלק ביצעו מניפולציה על הממשק בין מערכת המעצרים לבין ה-PNC כדי לוודא שסגירת תיקי המעצר לא תעדכן אוטומטית את רשומת ה-PNC הרלוונטית כ-‘NFA’;
2. חלק מאפשרים למערכת המעצרים לעדכן אוטומטית את ה-PNC עם בקשת סילוק NFA, אבל מיד לשנות אותה ידנית כדי להסיר את בקשת סילוק ה-PNC כדי להסיר את סילוק ה-NFA ולהציג את התיק ככזה שעדיין תלוי ועומד;
3. חלק מאפשרים למערכת המעצרים לעדכן אוטומטית את ה-PNC עם בקשת סילוק NFA, אבל מיד מוסיפים ‘סמן’ של ‘מפקח ביומטריה’ או סמן אחר לרשומת ה-PNC כדי להבטיח שהביומטריה תישמר.
משמעות סמן ‘מפקח הביומטריה’, שידוע גם כ”סמן UZ”, היא שהמחשב המשטרתי צריך להימנע ממחיקת המידע הביומטרי, משום שיתכן שהמידע הועבר לטיפול המפקח, שיכול לאשר הארכה של התקופה שבה המידע נשמר. אולם המפקח אומר שהיה מספר רב של שימושים לא-ראויים בסמן UZ, מיעוטן בגלל חוסר הבנה בקרב השוטרים של ייעודו של הסימון, ורובן שימוש שגוי מכוון. המפקח ציין שהוא מודיע לכוחות המשטרה על השימוש הלא-נכון, ואלו מוחקים אותו.
אולם באחד מכוחות המשטרה נעשה שימוש לא חוקי בסמן UZ בשלושה מקרים. המשטרה לא הודיעה למפקח על הסמן ולא שלחה לו שום בקשה לטיפול, והתעלמה מהנחיות חוזרות ונשנות של המפקח למחוק את הסמן. “אף שהסמנים הללו הוסרו כעת אחרי מספר הנחיות לכוח המשטרה האמור, נראה שזה כמעט ודאי שהביומטריה הרלוונטית נשמרה באופן לא חוקי במשך רוב התקופה הזאת”.
עוד טען המפקח שהמשטרה מחזיקה מידע ביומטרי בניגוד לחוק, ודיווחים למשרד הפנים בנושא לא הועילו.
הדוח המלא של המפקח הביומטרי:
אמזון מקרינה סרטונים על גניבות ממחסניה • הידיים הקטנות של עורך הכתבה על טראמפ » האחראי על האינטרנט
והיום בסינמה אמזון: “גנבתי ונתפסתי”
אמזון דואגת לעובדי המחסנים שלה – כדי שלא ישתעממו בזמן שהם ממתינים לבדיקות האבטחה ולהחתמת הכרטיס בכניסה לעבודה, הם מוזמנים לצפות בסרטוני שיימינג לעמיתים-לשעבר.
לפי הדיווח של בלומברג, בחלק מהמחסנים מוצבים מסכים שטוחים, שעליהם מוקרנים סרטונים שמתארים גניבות-בעבודה שביצעו עובדי מחסנים. הסרטונים לא חושפים את זהותם של העובדים שפוטרו, אלא מציגה צלליות גנריות עם פירוט המוצרים שנגנבו, ובהם מצית, אייפד, איפור, מיקרוגל, משחקי וידאו וארוחת צהריים של עמית לעבודה; מחיר הפריטים שנגנבו; שיטת הגניבה, מהכנסת מוצרים לגרב ועד להחלפת כתובת המשלוח על החבילה; והעונש שקיבל העובד הגונב, מפיטורים ועד מעצר בידי המשטרה. אמזון לא הגיבה לפרסום בבלומברג.
מלבד סרטוני התעמולה, עובדי המחסנים נדרשים לעבור בדיקת אבטחה בסיום יום העבודה, כדי שהחברה תוכל לוודא שלא גנבו דבר. עובדי מחסנים תבעו בעבר את החברה שדרכה הועסקו באמזון, משום שהבדיקות עיכבו אותם בעבודה עד 25 דקות, והם דרשו לקבל שכר עבור הזמן הזה.
בדצמבר 2014 הפך בית המשפט העליון האמריקאי החלטה של ערכאה נמוכה יותר ופסק פה אחד כי אמזון לא צריכה לשלם לעובדים על זמן הבדיקות.
היד הקטנה והנעלמה של טראמפ
במגזין הטכנולוגיה וויירד התפרסמה כתבה על דמותו מוכת היגון של כריס כריסטי, המתמודד על המועמדות הרפובליקנית לנשיאות ארה”ב, כשפרש והודיע על תמיכה בדונלד טראמפ. אולם במקור הכתבה לא נקבה בשמו של טראמפ, אלא בכינוי “מישהו בעל ידיים קטנטנות”, רפרור לדיון המטומטם שבו המתמודד הרפובליקני מרקו רוביו דיבר על ידיו הקטנות של טראמפ, כנראה ברמיזה לכך שגם הזין של טראמפ קטן, וטראמפ טרח להגיב ולהגיד שהכל בסדר אצלו.
אף שהתייחסות לעגנית לטראמפ אינה חריגה בסיקור הבחירות בארה”ב, וויירד לא עשו זאת בכוונה, כפי שהודיעו בהתנצלות שצירפו לכתבה שעתיים אחר כך:
בשל חוסר תשומת לב שכללה התקנה של אפליקציית כרום במהלך תהליך העריכה, השם דונלד טארמפ הוחלף בטעות בצירוף “מישהו בעל ידיים קטנטנות” כשהסיפור הזה פורסם לראשונה
הכתב, ג’ייסון טאנז, פרסם באותו ערב טור מאלף שבו, לצד ניתוח המשיכה שיש בתוספים כאלו והפסיכולוגיה שמאחוריהם, פירט איך התקלה התגלגלה – תוסף קומי שמחליף כל מופע של שמו של טראמפ במונח ההוא היה מותקן במחשבו של איש צוות הארט שעבד על הכתבה של טאנז, ואף הודה בכנות כי “צוות ההפקה שלנו חשב שהצירוף הוא בדיחת-מטא, ונתן לה לעבור”.
טאנז דיבר עם יוצר התוסף, דן סינקר, שאמר לו שהכוח של התוספים הללו הוא בכך שהם כל כך מעודנים, שאנשים שמתקינים אותם נוטים לשכוח מהם לגמרי, ואז מופתעים לרגע כשהם מופעלים בהקשרים משונים: “אם אתה חושב על דפדפן כעל חלון, זה איך שאנחנו רואים את העולם – ולפתע העולם לגמרי משתנה. זה כאילו שהייתי מסתכל על השמיים והם היו סגולים. זה אותו אפקט”.
אשתו של סינקר שימשה דוגמה חיה לכך. סינקר שלח לה לינק לכתבה מהשיקגו טריביון על הפאשלה של וויירד, והיא השיבה לו, “או מיי גאד, הם פישלו! גם הם אמרו ‘מישהו עם ידיים קטנטנות’!”. מסתבר שהם לא, אלא שהתוסף של סינקר היה מופעל גם על המחשב של אשתו.
הפנטגון ישלם להאקרים שימצאו אצלו פירצות אבטחה • בריטניה בוחנת חוקי ריגול מקומי חדשים » האחראי על האינטרנט
שרת הפנים של בריטניה, תריזה מיי, סירבה לומר לאילו אתרי אינטרנט היא גולשת. בקשת חופש מידע שהגיש העיתון המקוון אינדיפנדנט למשרד הפנים הבריטי, לקבל את היסטוריית הגלישה של השרה, נענתה בדצמבר שעבר בשלילה – המשרד טען כי מדובר בבקשה “קנטרנית”.
האינדי לא סתם ביקש לחטט בדפדפן של מיי, אלא כתגובה אקטיביסטית לחוק סמכויות החקירה (Investigatory Powers Bill) שהעלתה. לפי החוק הזה, ספקיות אינטרנט בבריטניה יחוייבו לשמור את היסטוריית הגלישה של לקוחותיהם לאתרים (אך לא לעמודים ספציפיים באתרים) למשך שנה, והמשטרה ושירותי הבטחון השונים יוכלו לחטט בהיסטוריה הזאת ללא צו. “היו כמה שהגדירו את הכוח הזה כגישה של רשויות האכיפה להיסטוריות הגלישה המלאות של אנשים. אני רוצה להבהיר: זה פשוט לא נכון”, אמרה השרה מיי בנאום בפרלמנט הבריטי. “‘רשומת חיבור אינטרנט’ היא רשומה של שירות תקשורת שאדם השתמש בו, לא של כל דף אינטרנט שהוא ניגש אליו. אם מישהו השתמש באתר רשת חברתית, רשומת חיבור אינטרנט תראה רק שהוא התחבר לאתר הזה, לא את העמודים הספציפיים שהוא גלש בהם או האנשים שאיתם הוא תיקשר או מה הוא אמר. זו פשוט המקבילה המודרנית לפירוט שיחות טלפון”. פירוטי שיחות טלפון, מציין האינדי, שוחררו בעבר תחת חוק חופש המידע. אם רשומות חיבור אינטרנט מקבילות להן, מדוע השרה מסתירה את שלה?
הן פירוט שירות והן פירוט גלישה מכילים מידע פרטי על אדם, שלמדינה לא צריכה להיות גישה חופשית אליו. למשל, אם התקשר למספר/גלש לאתר לתמיכה בחולי איידס ולא רוצה שאיש ידע שהוא חולה במחלה, או לחברת כוח אדם והוא לא רוצה שידעו שהוא מחפש/מובטל, או לשירות הכרויות והוא לא רוצה שידעו שהוא מחפש, או למפלגה ולא רוצה שידעו שהוא תומך בה, או לכנסיית הסיינטולוגיה והוא לא רוצה שידעו שהוא תחקירן שמנסה לחדור לשורותיה כדי לבצע תחקיר.
הממשל הבריטי נדרש לעדכן את חוקי המעקב והריגול הפנים-ארציים (כלפי אזרחים ותושבים), שנחקקו לפני כעשור וחצי, בגלל ההתפתחויות הטכנולוגיות והשימוש שטרוריסטים ופושעים עושים בהן וכתוצאה מהחשיפות של מדליף מסמכי NSA אדוארד סנואודן, והוא נדרש לעשות זאת לפני סוף השנה, אז יפוג חוק DRIPA, שחוקק בחופזה ב-2014 כדי לעקוף פסיקה של בית הדין האירופי לצדק ולהמשיך ולחייב את ספקיות התקשורת לשמור מידע על משתמשים.
השבוע הממשלה הבריטית הגישה את ההצעה מחדש לפרלמנט בגירסה מתוקנת, אחרי שספגה ביקורת רבה, בין השאר מצד גופי זכויות אזרח, מענקיות הטכנולוגיה גוגל, אפל ופייסבוק ושלוש ועדות פרלמנטריות. מלבד איסוף מידע על גלישה ושיחות טלפון, החוקים עוסקים גם בהרשאות פריצה (האקינג) של רשויות למכשירים של אזרחים, מחויבותן של ספקיות להסיר מחסומי הצפנה ויירוט מידע בהול במצבי חירום מידיים עם צו רטרואקטיבי.
הפנטגון סוף סוף ישלם להאקרים שמנסים לפרוץ אליו
משרד ההגנה האמריקאי קורא להאקרים למצוא פירצות אבטחה באתריו תמורת תשלום [📂] במסגרת תוכנית Hack the Pentagon. עד כה, רק צוותי סייבראבטחה פנימיים של הפנטגון עסקו באיתור פירצות כאלו.
תוכניות ציד באגים (bug bounties) מקובלות בחברות טכנולוגיה, שמציעות פרסים להאקרים מהציבור הרחב שימצאו אותן וידווחו עליהן לחברה. כך החברה משיגה כוח אדם איכותי בלי להעסיק אותו במשרה מלאה, ומתמרצת את ההאקרים לדווח לה על התקלות, כדי שתוכל לתקנן, במקום להשתמש בהן לרעה או לדווח עליהן לציבור הרחב, שעלול לנצלן לפני שהחברה תספיק להוציא תיקון.
וויירד מדווח שבמאמר שפרסמו הסרנים רוק סטיבנס ומייקל ווייגנד באוקטובר 2015 ב-Cyber Defense Review, הם קראו לצבא ארה”ב להקים תוכנית מרכזית לאיתור פירצות בתוכנות במערכות צבאיות. השניים כתבו בדוח שעובדי משרד ההגנה “מהססים לחשוף נקודות תורפה ידועות במערכות מחשש לפעולת תגמול”.
“אני בטוח שהיוזמה החדשנית הזאת תחזק את ההגנות הדיגיטליות שלנו ובסופו של דבר תגביר את הבטחון הלאומי שלנו”, אמר שר ההגנה אשטון קרטר בהשקת התוכנית. רויטרס מדווחים שבכנס הסייבראבטחה RSA אמר קרטר: “אנחנו לא יכולים פשוט להמשיך לעשות מה שאנחנו עושים. העולם משתנה מהר מדי; המתחרים שלנו משתנים מהר מדי”.
להבדיל מתוכניות ציד באגים אחרות, בתוכנית של הפנטגון ההאקרים יצטרכו להיות אזרחי ארה”ב לעבור בדיקה בטחונית לפני שיורשו להשתתף בה, והיא תוגבל למערכות מיחשוב ספציפיות, כך שהיא לא תנצל את מלוא היתרונות של תוכנית ציד באגים אמיתית.
Hack the Pentagon היא התוכנית הראשונה מסוגה עבור הממשל הפדרלי האמריקאי. אולם מאחורי הקלעים, הממשל הפדרלי הוא משתמש כבד של פירצות כאלו – מהצד השני. כפי שנחשף במסמכי סנואודן [📂], NSA שילמה מיליוני דולרים עבור מידע על פירצות אבטחה “יום אפס”, כלומר כאלו שעדיין לא נודעו לציבור הרחב ולחברות שבמוצריהן ניבעו הפירצות, וזאת במטרה לנצל את הפירצות למטרות ריגול.
זכות השתיקה של אפל • דמותה של נפרטיטי נגנבה מהמוזיאון! » האחראי על האינטרנט
זכות השתיקה של אפל
לשכת החקירות הפדרלית (FBI) רוצה לחדור לאייפון ששימש את אחד היורים במתקפת הטרור בסן ברנדינו בדצמבר שנה שעברה. השיטה שבה FBI מתכוון לנסות לחדור לטלפון היא הזנת סיסמאות ברצף, עד למציאת הסיסמה הנכונה, מה שמכונה מתקפת כוח-פראי (brute force attack). אלא שמערכת ההפעלה שעל הטלפון האמור מכילה מנגנון הגנה, שיגרום למכשיר למחוק את המידע השמור עליו אחרי עשרה נסיונות להיכנס עם סיסמאות שגויות. לא ידוע אם בעל הטלפון הפעיל את מנגנון ההגנה הזה או לא. אפל מסרבת לסייע ל-FBI, בטענה שהדבר צריך להיעשות, אם הוא צריך להיעשות, דרך חקיקה שתבהיר את חובתה לשתף פעולה בחדירה לטלפון של משתמש, תקדים מסוכן מבחינת פרטיות וזכויות אזרח.
FBI רוצה שאפל, יצרנית הטלפון, תכתוב לה מערכת הפעלה חדשה, שלא מכילה את ההגנה הזאת, ו-FBI תתקין אותה על הטלפון. כדי להתקין את מערכת ההפעלה הנכה על האייפון האמור, אפל תצטרך לחתום על מערכת ההפעלה באמצעות החתימה הדיגיטלית שלה, שמאשרת שהיא היוצרת של מערכת ההפעלה, והיא מאשרת שמערכת ההפעלה הזאת בטוחה לשימוש. בלי החתימה האלקטרונית, לא תתאפשר התקנה של מערכת ההפעלה על המכשיר.
הנקודה האחרונה היא זו שעלולה לסבך את FBI עם התיקון הראשון לחוקה האמריקאית. התיקון מגן על חופש הביטוי של אנשים, וגם של חברות. מאז תיק ברנסטין נגד משרד המשפטים, גם קוד מחשב, 
כולל תוכנות, נחשב לביטוי שיש עליו הגנה (התיק נגע למאמר מדעי על הצפנה, כולל אלגוריתם הצפנה ותוכנה שמיישמת אותו בשם Snuffle, שסטודנט בברקלי בשם דניאל ברנסטין רצה לפרסם ב-1995. משרד המשפטים ניסה להגביל זאת, בטענה שמדובר בעבירה על חוק יצוא נשק ותקנות המסחר הבינלאומי בנשק. ברנסטין ניצח עם הטיעון שמדובר בפגיעה בחופש הביטוי שלו).
הטיעון הוא ש-FBI מבקש מאפל לכתוב תוכנה שהיא לא מאמינה בה, כלומר להביע ביטוי מאולץ (compelled speech) – לומר דבר שהיא לא מסכימה לו, מה שמהווה פגיעה בחופש הביטוי שלה. הטיעון החלש יותר הוא עצם כתיבת התוכנה – בית המשפט כל הזמן מחייב אנשים וגופים לביטוי מאולץ כמו חשיפת שמות של שותפים לפשע, חשיפת קוד של כספת שיש בה מסמכים שקשורים לפשע וכד’. הטיעון החזק יותר הוא החתימה האלקטרונית. “המקבילה האנושית לחברה שחותמת על קוד היא להגיד, ‘אנחנו מאמינים שהקוד הזה בטוח להרצה עבורך’. לכן אני חושבת שכשאתה מכריח את אפל לחתום קריפטוגרפית על התוכנה, יש לזה היבט קומוניקטיבי, שאני חושבת שלהכריח אותם לעשות זאת מהווה אילוץ ביטוי”, אמרה לוויירד ג’ניפר גרניק, מנהלת זכויות אזרח במרכז לאינטרנט וחברה בבית הספר למשפט בסטנפורד, שכותבת תצהיר ידיד בית המשפט בתמיכה באפל, שיוגש לבית המשפט. “זו המשמעות של החתימה על הקוד – זה להגיד ‘אני חברת אפל ואנחנו תומכים בתוכנה הזאת ואנחנו חושבים שהתוכנה הזאת בטוחה עבורך להרצה’. אז חתימה כפויה בעיניי היא ביטוי מאולץ”.
נייט קרדוזו, עו”ד בארגון הזכויות הדיגיטליות EFF, שכותב גם הוא תצהיר ידיד ביהמ”ש בתמיכה באפל, מוסיף: “בעולם אבטחת המחשבים, החתימה הדיגיטלית היא אישור לא רק שהקוד אותנטי, אלא שהוא מכוון. כשמישהו, לדוגמה, חותם על אימייל עם מפתח ההצפנה PGP שלו ושולח את האימייל, הוא מאשר באמצעות חתימת ה-PGP שהאימייל לא רק נשלח ממנו, אלא גם שהוא התכוון לשלוח אימייל חתום שמיוצג ככזה שהגיע ממנו. אם אפל חותמת על זה, זו הגירסה הממוחשבת של אמירה של אפל, ‘כן, זה אנחנו; כן, התכוונּו לעשות את זה; וכן, זה ייצוג אמיתי של הרצון שלנו'”.
דמותה של נפרטיטי נגנבה מהמוזיאון!
הפרוטומה של נפרטיטי, אשתו הראשית של מלך מצרים פרעה אחנתון באמצע המאה ה-14 לפני הספירה, נוצרה כנראה לפני כ-3300 שנה, ב-1345 לפנה”ס, על ידי הפסל תותמוס (Thutmosis), פסל החצר של אחנתון. משלחת ארכיאולוגים גרמנית בראשות האגיפטולוג היהודי הגרמני לודוויג בורכהרד מצאה אותה ב-1912 בסדנה של תותמוס באל-עמארנה שבמצרים, ולקחה אותו איתה לגרמניה. כמו במקרים דומים אחרים, גם כאן יש עימות בינמדינתי, כשהמצרים דורשים מהגרמנים מאז שנות ה-1930 להחזיר את הפסל, שהוא חלק מהמורשת שלהם, משום שהוא נגנב בעורמה, והגרמנים טוענים שלקחו את הפסל כדין.
הפרוטומה של נפרטיטי נמצאת עד היום בגרמניה, ומוצגת כיום בחדר משלה במוזיאון החדש (Neues Museum) בברלין, שם נאסר על המבקרים לצלמה. האמנית הגרמניה-עירקית נורה אל-באדרי (Nora Al-Badri) והאמן הגרמני יאן ניקולאי נלס (Jan Nikolai Nelles) טוענים שנכנסו באוקטובר שנה שעברה נכנסו למוזיאון וסרקו בחשאי את הפסל – סרטון שפרסמו מציג אותם לכאורה נכנסים למוזיאון וסורקים אותו עם חיישון קינקט של אקבוקס 360, שמוצמד לגופה של אל-באדרי ומוסתר על ידי צעיף. שלושה חודשים אחר כך, הם שחררו לחופשי את קובץ סריקת התלת-ממד, שאותו יכול כל גולש להורידו ולהדפיס לעצמו נפרטיטי משלו, מאתר הפרויקט שלהם, “נפרטיטי האחרת“, או מקובץ הטורנט שלו.
האמנים השיקו את הפרויקט שלהם בכנס אבטחת המידע, הקריפטוגרפיה והפרטיות השנתי המפורסם Chaos Communication Congress. המטרה היתה למסגר את הפרויקט שלהם כמעשה של הדלפת מידע וכלשון אתרם, “התערבות אמנותית”, ולמתג את הנויס מוזיאום כמוסד שמרני שמנסה לשמור על המידע שבידיו מפני הציבור – המוזיאון סרק את נפרטיטי אך לא שחרר את הקבצים, בעוד המוזיאון הבריטי הזמין את הציבור לסריקתון כדי שיסייעו לו להנגיש את יצירותיו לקהל הרחב בתלת-ממד, הסמית’סוניאן מפעיל פורטל מודלי תלת-ממד של יצירות, והמטרופוליטן מספק חלק מהיצירות שלו לתלתפסה בקהילת התלת-מימד ת’ינגיוורס (#, #).
בעקבות חשיפת הפרויקט, האמנים קיבלו פניות מאנשי עסקים, שתהו אם מותר להם להשתמש בהדמיית התלת-ממד ליצור מזכרות בדמותה של נפרטיטי, ובאוניברסיטאות מצריות, שביקשו את המידע למטרות אקדמיות. בשני המקרים התשובה חיובית, לפחות מבחינת האמנים, ששחררו את הקבצים ברשיון החופשי CC. כפי שהבטיחו באתרם, “נפרטיטי חוזרת למקום שבו נמצאה. לראשונה מאז הפסל נחפר ונגנב לפני למעלה מ-100 שנה, הפריט האיקוני יוצג בקהיר” – עותק של הפסל תלותפס ומוצג באוניברסיטה האמריקאית בקהיר.
“הראש של נפרטיטי מייצג את כל שאר מיליוני הממצאים שנגנבו ונבזזו בכל רחבי העולם, מה שקורה כרגע, למשל, בסוריה, עירק ומצרים”, אמרה אל-באדרי לבלוג האמנות “הייפראלרג’יק”. “ממצאים ארכיאולוגיים כזכרון תרבותי מקורם על פי רוב מהדרום התרבותי; עם זאת, מספר רב של פריטים חשובים נמצאים במוזיאונים מערביים ואוספים פרטיים. עלינו להתמודד עם העובדה שמבנים קולוניאליים ממשיכים להתקיים היום וממשיכים לייצר את המאבקים הסימבוליים המובְנים”.
פול דוקרטי (Paul Docherty), אמן שיחזור היסטורי בתלת-ממד עם יותר מ-30 שנות נסיון אקדמי ומסחרי בתחום גרפיקת התלת-ממד, שיצר מודל תלת-ממד של פרוטומת נפרטיטי מתצלומים באמצעות פוטוגרמטריה, חושד שאל-באדרי ונלס לא סרקו את הפסל כפי שטענו, אולם טוען שהמודל שהפיצו מדויק מאוד. הוא נותן סקירה טכנית מעמיקה בבלוגו להוכיח את טענתו, ומעלה השערה שלפיה השניים השיגו קבצים מהסריקות המורשות של הפסל – באמצעות פריצה לשרת (מרמזת לכך כתובת אתר הפרויקט, “Nefertiti Hack”, אם כי האק לא חייב להיות במשמעות של פריצה אלא במשמעות של התעסקות של חובב בתחביבו) או קבלתם מגורם בעל גישה – והורידו את איכותם מהרמה של סורקים איכותיים של מוזיאון בתנאים אופטימליים לרמה שתואמת את איכות הסריקה של קינקט מוצמד לגוף שסורק פסל דרך מגן זכוכית תוך כדי תנועה של האדם הנושא את הסורק.
שודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30
הדלת האחורית של אפל • המרגלים מציצים דרך אינטרנט-של-דברים, אינטליגנציה מלאכותית ומציאות מדומה ורבודה // האחראי על האינטרנט
מרגלים פורצים לנו הביתה דרך המקרר החכם
מנהל המודיעין הלאומי האמריקאי, ג’יימס קלאפר, הציג “הערכת סכנות עולמית של קהילת הביון האמריקאית” בפני ועדת הסנאט לשירותים חמושים ב-9.2.2016 [פדף]. הפרק הראשון בה עסק בסייבר וטכנולוגיה.
האינטרנט-של-הדברים הוא חיבור של חפצים – ממקררים ושואבי אבק רובוטיים דרך רחפנים ועד מכוניות – לרשת, לשם הפעלה מרחוק, שימוש בחיישנים שלהם לאיסוף מידע ושיתוף מידע דו-כיווני. החיבור הזה כרוך, באופן טבעי, בסכנות אבטחת מידע ופרטיות, כמובן לא רק מפצחנים ופרצנים חובבים, עברייניים ומסחריים, אלא גם מאלו שעובדים בשירותי ביון. “אנליסטים של תעשיית האבטחה הדגימו שרבות מהמערכות החדשות הללו יכולות לסכן פרטיות מידע, שלמותת מידע והמשכיות של שירותים”, אמר קלאפר. “בעתיד, שירותי ביון עשויים להשתמש באינטרנט-של-דברים לזיהוי, מעקב, ניטור, איתור-מיקום ואיתור מגוייסים, או להשיג גישה לרשתות או הרשאות כניסה”. מה שקלאפר ניסח כתחזית פסימית אפשר לקרוא כהווה ריאלי – לא עשויים להשתמש אלא משתמשים, ולא סתם “שירותי ביון” אלא גם שירותי הביון האמריקאיים, כפי שאפשר לקרוא כמה משפטים קודם, בפיסקת האופק האסטרטגי – “ההתפתחויות הללו יהוו אתגר להגנות הסייבר ולסודות המקצוע המבצעיים שלנו, אבל גם ייצרו הזדמנויות חדשות לאוספי המודיעין שלנו”.
עוד דיבר קלאפר על אינטליגנציה מלאכותית, ממערכות למשימות מיוחדות כמו זיהוי דיבור ועד “‘אינטליגנציה מלאכותית כללית – שאולי אנחנו רחוקים עשורים מפיתוחה’ – שמכוונת לשכפל היבטים רבים של קוגניציה אנושית”. פרישה רחבה של מערכות כאלו עלולה לגרום בין השאר ל”פגיעוּת מוגברת למתקפות סייבר, […] סיוע בהתקדמות פיתוח מערכות נשק ומודיעין זרות, סכנת תאונות וסוגיות חבות נלוות, ואבטלה”. קלאפר הדגים את היתרונות והסכנות שבהסתמכות על מערכות אוטומטיות אלגוריתמיות – “מידע שגוי והתנהגויות בלתי-צפויות של אלגוריתמים גרמו לתנודות משמעותיות בשוק המניות בגלל ההסתמכות על מסחר אוטומטי בכלים פיננסיים”. הוא הזהיר כי “מערכות אינטליגנציה מלאכותית פגיעות למגוון טקטיקות משבשות וכוזבות, שעלול להיות קשה לחזות או להבין במהירות”.
טכנולוגיות נוספות שקלאפר הזהיר מפניהן הן מציאות רבודה (augmented reality) ומציאות מדומה (virtual reality), אך ללא פירוט לגבי הסכנות האפשריות.
לשכת החקירות הפדרלית (FBI) רוצה לחדור לאייפון 5c ששימש את אחד היורים במתקפת הטרור בסן ברנדינו בדצמבר שנה שעברה. האייפון מוגן על ידי סיסמה. סיסמה אפשר למצוא באמצעות מתקפת כוח-פראי (brute force attack) – הזנה של כל סיסמה אפשרית עד למציאת הסיסמה הנכונה. האייפון מוגן ממתקפת כוח-פראי על ידי שתי הגנות – האחת, עיכוב קל אחרי כל סיסמה שגויה, שאין לו משמעות כשמדובר במשתמש לגיטימי שטעה פעם או פעמיים, אבל יש לו משמעות כשפורץ מנסה אלפי או עשרות אלפי סיסמאות; השנייה, אופציה לקבוע שהמכשיר ימחק את כל המידע השמור עליו אחרי מספר מרובה של סיסמאות שגויות. FBI רוצה שאפל תכתוב לה תוכנה שתעקוף את ההגנות הללו, כדי שתוכל לחדור לטלפון. אפל מסרבת.
היכולת של אפל לכתוב תוכנה שתעקוף את ההגנות היא מה שנקרא “דלת אחורית”. היא זמינה לה כמו שהיא זמינה לגופים אחרים שיש להם מתכנתים, זמן וכסף, ובהם FBI (ייתכן שיש סוכנות ביון/אכיפה אמריקאית שכבר פתחה את הדלת האחורית הזאת, אך לא רוצה לחשוף את היכולת הזאת ולכן לא מספקת אותה ל-FBI). מומחה הסייבראבטחה ברוס שנייר הסביר: “אנחנו לא יכולים לבנות דלת אחורית שעובדת רק לסוג מסויים של ממשל, או רק בנוכחות צו בית משפט מסויים”. אפל, וחברות הטכנולוגיה הגדולות שתומכות בעמדתה, יכולות לנסות להציג את עצמן כלוחמת למען הזכות לפרטיות, אבל כדי להילחם באמת על הזכות לפרטיות, הן צריכות להעביר למשתמשים את השליטה המלאה על המידע של המשתמשים, לאטום את כל הדלתות האחוריות ולזרוק את המפתחות לים.
הפֿיטביט שלי לא שבור, אני סתם בהריון • אפליקציה נגד משטרת הצניעות באיראן // האחראי על האינטרנט
להאזנה לפינה:
YoungPTone התלונן בפורום ברדיט המוקדש לצמיד-הכושר פיטביט:
הפיטביט של אשתי מראה שהדופק שלה גבוה באופן עקבי ביומיים האחרונים. לפני יומיים, יום נורמלי למדי, היא רשמה 10 שעות במצב שריפת שומן, מה שנראה לי בלתי אפשרי בהתבסס על רמת הפעילות שלה. כמו כן הקלוריות ששרפה נראות מדויקות. אני חושב שאם היא היתה במצב שריפת שומן,
היא היתה שורפת מלא קלוריות, אז משהו לא מסתדר. אני לא בטוח אם משהו פגום בחיישן. יש דרך לאפס או לכייל את המכשיר? אני רוצה לנסות את זה לפני שאני פונה לשירות לקוחות בנוגע להחלפה אפשרית”.
בין התשובות שקיבל, חלקן רציניות וחלקן משועשעות, לגבי מצבה של אשתו ולגבי בעיות אפשריות במכשיר, היתה אחת מ-Thatwasunpleasant: “האם היא חוותה משהו מאוד מלחיץ בימים האחרונים או שיש אפשרות שהיא בהריון?”
“הריון הוא אפשרות בסבירות גבוהה”, השיב YoungPTone, “לא ידעתי שזה יכול להקפיץ את קצב הלב. אני עשוי להיות אבא, יאיקס. עכשיו אני צריך לשים לב לקצב הלב שלי לול”. למחרת שב לפורום וכתב: “אני הולך להיות אבא!”
מישהו שאל את Thatwasunpleasant: “האם את מהעתיד? האם נסעת אחורה בזמן להגיד למפרסם הפוסט שהולך להיות לו ילד בדרך הכי מעודנת שאפשר?”. מישהו אחר, שלא ידע את מינה של המשיבה נכונה, שאל: “האם אתה איש מקצוע רפואי? או שאתה כל כך רגיל לעבר נשים שאתה יכול לדעת באמצעות תיאור מעורפל של סימני החיים שלהן?”.
Thatwasunpleasant השיבה: “אני הרה וזה הופך אותי למחוברת באופן מטאפיזי לכל הנשים ההרות האחרות דרך המיסתורין של האינטרנטים. או שפרסמתי מוקדם יותר השבוע תמונה של איך קצב הלב שלי במנוחה מושפע על ידי ההריון שלי, כפי שמודגם על ידי עוקב קצב הלב של הפיטביט שלי. בהחלט אחד מהשניים”.
(דרך i100)
https://www.youtube.com/watch?v=HlO1VnykBBE
גרשאד (گرشاد) היא אפליקציית ביזור-קהל לאיתור, סימון והזהרה מפני משטרת הצניעות של איראן, גאשט ארשאד (گشت ارشاد). משטרת הצניעות מתנכלת לאנשים שמפירים את כללי ההתנהגות האיסלאמיים במקומות ציבוריים, בעיקר נשים, מאזהרות ונזיפות דרך עיכובים ועד קנסות והעמדה לדין.
גרשד, שזמינה לאנדרואיד, מאפשרת למשתמשים לדווח על גבי מפה על הימצאותם של שוטרי ארשד, ולהימנע מלעבור במקומות שבהם יש שוטרים כאלו. לוגו האפליקציה מעוצב כנעץ-מיקום לבן על רקע שחור שנראים יחד כמו ניקאב, הלבוש המכסה את כל גופה ופניה של האישה למעט העיניים. הגישה לאתר האפליקציה נחסמה יממה אחרי השקתה השבוע, אבל היא כבר הורדה 16 אלף פעמים ושימשה להעלאת 1500 דיווחים. יוצריה השתמשו לפיתוחה ב-psiphon, כלי לעקיפת צנזורשת מהסוג המופעל באיראן, והם מקווים שהמדינה לא תצליח לחסום את השימוש בה.
יוצרי האפליקציה רואים בה “התנגדות לא-אלימה” למשטרת הצניעות. בראיון אימייל לאתר ד’ה וורג’ אמר אחד מהמפתחים שלה, שביקש להישאר בעילום שם מחשש להתנכלות המשטר: “אנחנו יודעים כמה זה מביך, משפיל ולפעמים מפחיד להיות מעוכב על ידי הארשאד”.
נטפליקס למען חיילי ארה”ב בעולם • כך תהפכו 12$ ל-12,000$ בגוגל // האחראי על האינטרנט
תתגייס לויפיאן יא בנזונה!
נטפליקס פתחה החודש את שירות הטלוויזיה המקוון שלה לרוב מדינות העולם, 190 במספר. אבל בעוד מחיר השירות נשאר זהה, כמות התכנים שונה, לרעת המדינות שאינן ארה”ב, בגלל הסכמי זכויות של ספקי תכנים קולנועיים וטלוויזיוניים (ונטפליקס ביניהן) עם חברות קולנוע וטלוויזיה רב-ערוצים במדינות השונות. למשל, אם HBO או נטפליקס מכרו להוט זכויות שידור על סדרה שלהן, ההסכם עשוי לכלול בלעדיות על השידור בישראל לתקופה מסויימת, והסדרה תוסר מהגירסה הישראלית של נטפליקס. יתכן גם מצב שבו HBO מכרה את הזכות להציג סדרה שלה לצופי נטפליקס בארה”ב בלבד, בתקווה למכור בעתיד את הסדרה לזכיין טלוויזיה ישראלי.
ההפרש בין כמות התכנים הזמינה לאמריקאים ולגולשים במקומות אחרים עשוי להיות משמעותי, והוא אכן כזה במקרה של ישראל. בעוד למשתמשי נטפליקס בארה”ב יש גישה ל-5676 כותרים (4561 סרטים ו-1115 סדרות), לישראלים יש גישה לכ-11% מהקטלוג בלבד, 633 כותרים (479 סרטים ו-154 סדרות), מה שמציב אותה במקום ה-40 מהסוף בסרטים ו-8 מהסוף בסדרות, כך לפי בדיקה של ההאקר ים מסיקה, שאת תוצאותיה המלאות והמתעדכנות אפשר לראות כאן.
הסרת התכנים מהמדינות השונות מתבצעת באמצעות גאוחסימה – זיהוי מיקומו הגאוגרפי של הגולש וחסימת התכנים שלא מיועדים לו. אחרי פתיחת נטפליקס לעולם, החברה הודיעה שתגביר את מאמצי החסימה שלה של שירותי מעקף גאוחסימה.
חסימות כאלו עלולות להשפיע לרעה על חיילים אמריקאים שמוצבים מחוץ לארה”ב, והטלוויזיה האמריקאית היא עבורם דרך להפיג את הגעגוע. אולם אין להם מה לדאוג – כל עוד הם מוצבים בבסיס אמריקאי, הם יקבלו את הנטפליקס שלהם במלואו. דוברת מטעם נטפליקס, אן מרי סקאו, מסרה למגזין הצבאי “כוכבים ופסים” כי “נטפליקס תמיד פוטרת בסיסי צבא אמריקאיים ברחבי העולם. הם יוכלו להמשיך ולגשת לקטלוג האמריקאי”.
כך תהפוך 12 דולר ל-12,000 דולר באמצעות גוגל בלי לצאת מהבית!
גוגל כמעט הפסידה את האתר שלה. בספטמבר אשתקד, סנמיי וד, עובד לשעבר של גוגל, בחן את שירות רישום הדומיינים “גוגל דומיינים”, והזין לתוכו את google.com. לתדהמתו, ואני לא משתמש במילה הזאת בקלות ראש, הוא גילה שהדומיין פנוי לרישום. ויש רק דבר אחד שאתה עושה כשאתה מגלה שהדומיין הכי פופולרי בפאקינג יקום המוכר לאדם פנוי – אתה משלם 12 דולר ורושם אותו על שמך.
“קיוויתי שאקבל [הודעת] שגיאה מתישהו שאומרת שהעיסקה לא אושרה, אבל הצלחתי להשלים את הרכישה, וכרטיס האשראי שלי חויב!”, כתב אז וד בלינקדאין שלו, שם סיפר על המקרה. הוא אומר שהוא לא יודע איך קרה שהדומיין היה פנוי, אבל שדקה אחר כך הוא קיבל הודעה שהרישום בוטל וכמוהו גם חיוב האשראי.
גוגל יכולה היתה לבטל את הרישום באופן מיידי משום שהיא זו שמנהלת את “גוגל דומיינים”, שהוא שירות רישום דומיינים, שמתווך בין אנשים שרוצים לקנות דומיינים לבין הגוף שמנהל את מרשם הדומיינים. אם הרישום היה מתבצע באמצעות שירות רישום דומיינים אחר, או ישירות אצל מרשם הדומיינים (במקומות שבהם הדבר מתאפשר), היא היתה צריכה לפנות לוד בבקשה או בתביעה משפטית להחזיר לה את הדומיין, או לבקש ממנהלי המרשם לבטל את הרישום.
וד פנה לגוגל סקיורטי, מחלקת האבטחה של גוגל, והודיע על התקלה. הם חזרו אליו, הודיעו שהם בודקים מה קרה וביקשו לתת לו פרס כספי. הוא אמר שלא עשה זאת בשביל הכסף, וביקש שיתרמו את הפרס לקרן Art of Living India, שמפעילה מאות בתי ספר בהודו ומספקת חינוך חינם לעשרות אלפי ילדים נזקקים. גוגל הודיעה שתכפיל את סכום התרומה.
בפוסט לסיכום פרסי האבטחה שחילקה ב-2015, גוגל חשפה את הסכומים – היא הציעה לוד פרס של 6,006.13 דולר – הספרות נראות כמו המילה “Google”, והכפילה ל-12012.26 כשהסכום הפך לתרומה.
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
