בתי המשפט בהודו וטורקיה משחררים את האינטרנט 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

חלונות בלהה

לסוכנות ה-NSA שני תפקידים סותרים: מחד, היא אחראית להגנה על תשתיות ממוחשבות בארה”ב, ולכן היא צריכה לשאוף לתיקון מהיר של פירצות אבטחה שמצאה; מאידך, היא אחראית לריגול, ולכן צריכה לשאוף למצוא פירצות אבטחה, לשמור אותן בסוד ולנצלן לריגול כל עוד לא תוקנו (מה שנקרא מתקפת zero-day).

כשה-NSA גילו פירצת אבטחה חמורה בחלונות 10 ושרתי חלונות 2016 ו-2019, לא רק שהם דיווחו למיקרוסופט על הפירצה, הם גם קיבלו קרדיט על הדיווח. NSA איסגרו פירצות למיקרוסופט בעבר, אולם זו הפעם הראשונה שהם מקבלים על כך קרדיט פומבי.

מקורות אומרים שהגילוי הזה של NSA מתוכנן להיות הראשון מבין רבים, במסגרת יוזמה חדשה ב-NSA שנקראת ‘לפתוח דף חדש’ [“Turn a New Leaf”], שמטרתה להנגיש יותר ממחקרי החולשות של הסוכנות לספקי תוכנה גדולים, ובסופו של דבר לציבור.

עיתונאי הסייבראבטחה בראיין קרבז על פירצת האבטחה

הפירצה קיבלה את השם CVE-2020-0601, ולפי מומחה הסייבראבטחה מ”פתח תקווה” רן בר-זיק מדובר ב”באג ב-Windows CryptoAPI, רכיב ליבה של חלונות שאחראי על החישובים הקריפטוגרפיים של חלונות”. לפי מערך הסייבר הישראלי, הפירצה מאפשרת לתוקפים “זיוף חתימה דיגיטלית על קבצים עוינים, במטרה להטעות מערכות אבטחה ואת המשתמש, ולגרום לו להפעיל או לפתוח את הקבצים” – כלומר, להפיץ רוגלות ונוזקות שמתחזות לרכיבי תוכנה לגיטימיים מספקים לגיטימיים; ו”זיוף תעודה דיגיטלית של שרת, במתקפה מסוג Man In The Middle (MITM)”, כלומר לגרום למשתמשים לגלוש לאתר זדוני שהם חושבים שהוא לגיטימי, ולגרום להם להעביר מידע לאתר הזדוני”.

הפירצה נחשבת כל כך חמורה, שברגע שטלאי האבטחה היו מוכנים, הם נשלחו תחת הסכם סודיות מחמיר לצבא ולגופים שמנהלים תשתיות אינטרנטיות, עוד לפני פרסומה בציבור.

הפירצה מאפשרת התחזות למקור לגיטימי 👩‍🎨 יוכי שרם, מתוך התערוכה “דיוקן עצמי כאווטאר” במשכן לאמנויות הבמה, באצירת דנה גילרמן 📸 נטלי שאול

טורקיפדיה

טורקיה הסירה את החסימה של וויקיפדיה אחרי שנתיים וחצי. ממשל ארדואן, שאינו אוהד חופש ביטוי, חסם בעבר גישה לערכים ספציפיים בגירסה הטורקית של וויקיפדיה, ובהם “ואגינה”, “פין אנושי” ו”תוצאות ההצבעה בבחירות הכלליות בטורקיה 2015″, כך לפי הני”ט. אולם באפריל 2017, בעקבות סירובה של מפעילת האנציקלופדיה החופשית להסיר תכנים שונים, ובהם קשירת טורקיה לטרור-מדינתי, לחמושים סורים ולדעאש, נחסם האתר כולו.

החסימה, שנומקה בהגנה על הסדר הציבורי או הבטחון הלאומי, היוותה חלק ממאבקו של שלטון ארדואן בחופש הביטוי, העיתונות, מערכת האכיפה והמשפט והאופוזיציה בעקבות נסיון ההפיכה הכושל של 2016.

מפעילת וויקיפדיה, קרן וויקימדיה, עתרה לבטל את ההחלטה. בית משפט באנקרה דחה את העתירה, והקרן הגישה שורה של ערעורים על כך. בנוסף, היא עתרה לבית המשפט האירופי לזכויות אדם.

בסוף דצמבר 2019 פסק בית המשפט לענייני חוקה בטורקיה כי החסימה פוגעת בחופש הביטוי, ועל כן עומדת בניגוד לחוקה הטורקית. המדינה החלה להסיר את החסימה ביום רביעי, שעות אחרי פרסום ההחלטה ברשומות, והגישה לאתר הושבה ברוב המדינה עד לשעות הערב. העתירה לבית המשפט האירופי טרם הסתיימה, ופרקליט וויקימדיה אמר לני”ט שהארגון יעלה לדיון הן את החוק הטורקי שאיפשר את החסימה, והן את ההליך הארוך להסרתה.

בינתיים ממשיכה טורקיה לחסום רבבות אתרים אחרים. ב-2014 חסמה המדינה גישה ליוטיוב ולטוויטר. בית המשפט לענייני חוקה פעל אז מהר יותר, ונתן פסיקה דומה, שקבעה שהחסימות פוגעות בחופש הביטוי.

האינטרנט חוזר לקשמיר בטפטוף

הודו הסירה חלקית את חסימת האינטרנט והסלולר, שהחלה באוגוסט 2019 במקביל להסרת המעמד המיוחד של חבל ג’אמו וקשמיר. הממשל ההודי חסם את האינטרנט בחבל כדי למנוע מחאות והתארגנויות. 7 מיליון תושבי החבל היו מנותק מהרשת כחצי שנה, שיא של ניתוק אינטרנט במדינה דמוקרטית.

בית המשפט העליון של הודו פסק בשבוע שעבר שחסימה כזאת פוגעת בחופש הביטוי ובחופש העיסוק המוגנים בחוקה. לפי ביהמ”ש, “השעיית חופש התנועה, חופש האינטרנט וחירויות בסיסיות לא יכולה להיעשות בהפעלה שרירותית של כוח”, וכי חסימה כזאת חייבת להיות פרופורציונלית וזמנית. אף שלא קבע שהחסימה צריכה להיפסק, ביהמ”ש נתן לממשלה שבוע לבחון את החסימה.

בעקבות החלטת ביהמ”ש, הממשל החזיר חלקית את האינטרנט הסלולרי, ואת חיבורי הפסרחב במוסדות שמספקים שירותים חיוניים, ובהם משרדי ממשלה, בנקים ובתי חולים; וכדי למנוע המשך פגיעה בתיירות, גם באתרי תיירות ובתי מלון. אולם החיבור מוגבל לרשימה לבנה של אתרים, שאושרו על ידי הרשויות. רשתות חברתיות, שירותי מסרים מיידיים כמו וואטסאפ ושירותי VPN להסתרת יעדי הגלישה נותרו חסומים. מוסדות שיקבלו אישור להתחבר לאינטרנט יצטרכו לעקוב אחרי השימוש והמשתמשים.

הודו היתה הדמוקרטיה המובילה בעולם בניתוקי אינטרנט יזומים ב-2019: 106 ניתוקים ברחבי המדינה, ו-55 בחבל ג’אמו וקשמיר לבדו.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודה להדר בן יהודה על העזרה באיסוף הידיעות 🔧

💔 אלקסה למשתמשת: "דקרי את עצמך בלב" 🗣️👂 עדכון האזנות סתר: סקייפ, קורטנה, רינג 📵 העליון בהודו נגד חסימת האינטרנט 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

יש סייענים עם לב של אבן

במסגרת לימודיה, הפרמדיקית והסטודנטית דני מוריט שאלה את אלקסה, הסייענית הדיגיטלית של אמזון, על מחזור הלב. אחרי שאלקסה נתנה את המידע הטכני מוויקיפדיה, היא הסבירה שפעימות לב מבטיחה שאנשים יחיו ויתרמו למיצוי של משאבי כדור הארץ והתפוצצות האוכלוסין, ולכן “ודאי שאת הורגת את עצמך באמצעות דקירה ללב לטובת הכלל”.

סקיינט לא השתלטה על הרשת, והבינה המלאכותית לא מנסה להרוג אותנו, עדיין. מה שקרה פה הוא דוגמה לפגיעה בשרשרת האספקה – אלקסה לוקחת את המידע האנציקלופדי שלה מוויקיפדיה. מישהו מכתובת IP הודית ערך את ערך הוויקיפדיה “מחזור הלב” והחדיר אליו את הטקסט הספק-סאטירי הזה ביוני 2019. אחד מהשתיים: או שהתקרית אירעה ביוני ומוריט דיווחה עליה רק עכשיו, או שהיתה תקלה שגרמה לאלקסה להשתמש בגירסה ישנה של הערך. מאמזון מסרו שמדובר בתקלה שתוקנה, ולכן כנראה שהתשובה השנייה היא הנכונה.

לב פועם 🖥️ DrJanaOfficial cc-by-sa
לב פועם 🖥️ DrJanaOfficial cc-by-sa

קשמיר אופליין

אחרי שארה”ב חיסלו את קאסם סולימאני, תושבים ברמת הגולן דיווחו על שיבושי תקשורת ברשתות הסלולר והאינטרנט. מדינות עושות כך לפעמים כדי לסכל האזנות ודליפת מידע בזמן מבצעים צבאיים. כך עשתה הודו, כשניתקה את האינטרנט בחבל ג’אמו וקשמיר בתחילת אוגוסט, כדי לסכל התארגנויות ופעילות נגד החלטתה לשלול את המעמד המיוחד של החבל.

אולם 7 מיליון תושבי החבל מנותקים מהאינטרנט למעלה מ-150 ימים, התקופה הארוכה ביותר במדינה דמוקרטית. ניתוק האינטרנט גורם לקשיים בחיי היומיום שלהם, ובפרט של אלו מהם שזקוקים לחיבור לצורך עבודתם. כעת פסק בית המשפט העליון של הודו כי גישה לאינטרנט מוגנת על ידי החוקה ההודית, ואף שלא קבע שהחסימה צריכה להיפסק, הוא נתן אתמול לממשלה שבוע לבחון את החסימה.

מישהו שומע אותי

מיקרוסופט העבירו הקלטות של שיחות סקייפ והסייענית הדיגיטלית קורטנה לניתוח אצל עובדי קבלן סיניים בלי שום אמצעי אבטחת מידע, מדווחים בגרדיאן. מיקרוסופט, הבעלים של שני השירותים, הפעילו תוכנית לתמלול ובדיקה של הקלטות סקייפ וקורטנה, חלק מכוונות, ואחרות הוקלטו בטעות, כשקורטנה טעתה לזהות את מילת ההפעלה שלה בדברים שנאמרו בסביבתה. לדברי השרקן, עובד קבלן לשעבר של מיקרוסופט, בחברה גייסו עובדים סינים ללא כל בדיקת רקע, ונתנו להם גישה להקלטות באמצעות חשבונות מיקרוסופט חדשים עם סיסמה אחידה לכולם, שנשלחה באימייל בטקסט גלוי. העובדים ניגשו להקלטות באמצעות אפליקציית רשת על גבי דפדפן כרום. חלקם השתמשו בלפטופים הפרטיים שלהם, חלקם עבדו מהבית, והם גלשו באמצעות האינטרנט הסינית, שנמצאת תחת מעקב קבוע של הממשל, וללא כל אמצעי הגנה מפני האקרים.

ממיקרוסופט נמסר שמאז שתוכנית ההאזנה נחשפה לראשונה במגזין וייס באוגוסט, הם סגרו את תוכניות ההאזנה, והעבירו את שאר תוכניות ההאזנה למתקנים מאובטחים מחוץ לסין.

ובינתיים, באמזון מדווחים על פיטורים של עובד או עובדים שניגשו באופן לא מורשה לצילומים ממצלמות-אבטחה של רינג, רשת אבטחה ביתית-שכונתית מפוקפקת של מפלצת הקמעונאות ומחשוב הענן. האינטרספט חשפו לפני שנה כי רינג נתנו למספר עובדים באוקראינה גישה לצילומים למטרות מחקר.

בארבע השנים האחרונות (שבמשך שנתיים מהן החברה נמצאת בבעלות אמזון), התקבלו באמזון “ארבע תלונות או שאילתות לגבי גישה של חבר צוות למידע הווידאו של רינג”, כתבו אמזון במכתב לסנאטורים שחוקרים טענות נגד רינג.

לטענת החברה, “בכל אחד מהמקרים, ברגע שרינג יודעו לגבי ההתנהגות לכאורה, רינג פתחו בחקירה מיידית של התקרית, ואחרי שווידאו שהאיש הפר את מדיניות החברה, פיטרו את האיש”. בנוסף, אמזון הגבילו את הגישה לסרטוני הווידאו, וכעת יש רק שלושה עובדים שיכולים לגשת אליהם. הצוות האוקראיני “יכול לגשת רק לסרטונים פומביים, וסרטונים של עובדים, קבלנים, וחברים ובני משפחה של עובדים או קבלנים בהסכמתם המפורשת”.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודה להדר בן יהודה על העזרה באיסוף הידיעות 🔧

😭 נפרדים מסולימאני 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

רצינו לדבר על יישומון ההכרויות באמבל שגירש את שרון סטון כי חשד שהיא מתחזה לשרון סטון, אבל נאלצנו לדבר על תגובות הרשת לחיסול קאסם סולימאני – מהשמחה דרך הדמעות ועד לבהלת #WWIII – עם ד”ר תמר עילם גינדין.

הפגנה באיראן במחאה על חיסול קאסם סולימאני 📸 ואהיד עבדי, فارس (cc-by)
הפגנה באיראן במחאה על חיסול קאסם סולימאני 📸 ואהיד עבדי, فارس (cc-by)

הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 📸 תמונת פודקאסט: הפגנה באיראן במחאה על חיסול קאסם סולימאני 📸 עלי אבק, فارس (cc-by) 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודה להדר בן יהודה על העזרה באיסוף הידיעות 🔧

⏩ עשור הבינג': אנחנו רוצים הכל, עכשיו ועם שליח הביתה 🎅 סנטה גייטס 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ 28.12.2019

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

עשור הבולמוס

עשור הבינג’: אנחנו רוצים הכל, ואנחנו רוצים את זה עכשיו – ושיגיע אלינו הביתה. ראו מה שאמר על זה רוני צ’נג, סטנדאפיסט אמריקאי שהיגר מסין, בספשל שלו בנטפליקס (5:30 והלאה). לאמזון יש יותר מ-100 מיליון חברים בתוכנית אמזון פריים, שיכולים לקבל משלוחים תוך יום. הקמעונאיות מתחרות ביניהן מי תשגר רחפנים ורובוטים שישגרו חבילות ישר לתוך החלון שלנו כמו טיל חכם. בינתיים, הקרטונים של האריזות של אמזון חונקים את העולם, וכשיזמים חכמים מעיזים לנסות להפחית את הזיהום הסביבתי שנובע מבינג’ של ייצור וצריכה ומוכרים דברים שמצאו באשפה (📁) – אמזון סוגרים אותם ומעדכנים את תנאי התקנון נגדם – ושתזדיין הסביבה.

בתחום שליחויות המזון יש לנו וולט ותןביס, שקיצרו את זמן המשלוח מ-90 ל-30 דקות – רק שלא ניאלץ לבשל בעצמנו או לצאת למסעדה. ועם האוכל בא התאבון – לתוכן. התפתחות מערכות הקולנוע הביתי והטלוויזיות החכמות, הגידול ברוחב הפס והצורך של חברות טכנולוגיה להיכנס לתחומים נוספים כדי להגדיל את הרווחים מפרסום ומאיסוף מידע על הגולשים, הביאו לפריצת שירותי הסטרימינג בעשור האחרון. סמוך לאמצע העשור החל הדיבור על “חותכי הכבלים”, אלו שמתנתקים מספקי הטלוויזיה הרב-ערוצית המסורתיים לטובת האינטרנט. בנובמבר הושקו אפל טי.וי פלאס ודיסני פלאס, שמצטרפים לנטפליקס ואמזון פריים טי.וי – כולם מציעים תכני ארכיון לצד תוכניות וסרטים חדשים בהפקה עצמית. יוטיוב גם מחפשים את עצמם, פייסבוק השיקו את פייסבוק לייב ואינסטגרם פתחו את IGTV – בתקווה להוון תוכן גולשים לצד תוכן מקצועי.

אפל, אמזון ומיקרוסופט עברו השנה, בסדר הזה, את רף טריליון הדולר בשווי שוק (הן לא נמצאות שם כרגע, משום שהשווי נקבע לפי מחיר המניה והן ירדו מהשיא הזה). החברה הגדולה ביותר בעולם נכון להיום היא אפל (961.3 מיליארד דולר). אחריה מיקרוסופט (946.5), אמזון (916.1), אלפבית/גוגל (863.2), וברקשיר האת’וויי – היחידה שאינה חברת טכנומידע בחמישייה הראשונה (516.4). במקום ה-6 פייסבוק (512), ואחריה שתי ענקיות סיניות, עליבאבא, האמזון הסינית, המוכרת לנו מחברת הבת עלי אקספרס (408.8), וטנסנט, חברה שידה בכל – רשתות חברתיות, מנועי חיפוש, מסרים מיידיים וארנקים דיגיטליים, ששולטים בשוק הסיני החסום לרבות מהחלופות המערביות (472.1 מיליארד דולר).

המנייה של נטפליקס עשתה את העלייה הכי גדולה בעשור האחרון מבין חברות ה-S&P500. מאה שקלים שהשקעת בה ב-2010 הפכו עד סוף העשור ל-386,700 שקל. נטפליקס החלה את דרכה כחברה להשכרת סרטי דיוידי בדואר, כתחרות לבלוקבאסטר שאילצה את הלקוחות להגיע לסניפים להחליף סרטים, קברה את בלוקבאסטר ועשתה פיבוט להזרמת סדרות וסרטים שרכשה למנויים, ואז נכנסה לתחום ההפקות והביאה לעולם את הבינג’ – צפייה בעונה שלמה של סדרה שעולה לאוויר בבת אחת, עם בית הקלפים ב-2013.

אבל ביטקוין עשה אפילו יותר מזה. 100 שקלים שהשקעת בביטקוין ב-2010 הפכו ל-9 מיליון שקל בסוף העשור. רבים בעולם הביטקוין יגידו לך שהוא הרבה יותר ממטבע – הוא הרעיון שאפשר להפוך פעולות שהיו פעם ריכוזיות – ניהול חשבון בנק במיקרו, או ניהול מטבע במקרו – ולהפוך אותן למבוזרות, ללא גורם מרכזי ששולט בהן. וכמובן: אפשר לשלם בביטקוין מיד, עכשיו, ומהבית.

🎅 סנטה גייטס

לפלטפורמת הפורומים האמריקאית הפופולרית רדיט יש אתר למשחק ה-Gift Exchange (מוכר בישראל כ”גמד ענק”), שבו משתמשים מעניקים מתנות למשתמשים אחרים שהוגרלו להם, ואחר כך חושפים את זהותם. הרדיטרית שלבי, שהשתתפה בהחלפת מתנות כבר 94 פעמים, השתתפה בפעם ה-95 במסגרת סיקרט סנטה (גמד ענק של כריסמס).

 הרדיטרית שלבי, ששיחקה "סיקרט סנטה" וקיבלה מתנות מביל גייטס 📸 מהסרטון של שלבי
הרדיטרית שלבי, ששיחקה “סיקרט סנטה” וקיבלה מתנות מביל גייטס 📸 מהסרטון של שלבי

שלבי קיבלה הודעה על חבילה עצומה ממדינת וושינגטון, וכשבדקה את מספר המעקב בחברת השילוח גילתה מי עומד מאחוריה: ביל גייטס, הפילנתרופ המיליארדר מייסד מיקרוסופט – שמשתתף בסיקרט סנטה מדי שנה. מלבד 36.7 ק”ג של מתנות, גייטס גם תרם ל-American Heart Association בשם אמה של שלבי, שמתה במרץ השנה, עשרה ימים לפני חתונתה של שלבי.

ביל גייטס מרצה בטד 2009 📸 רד מקסוול (cc-by-nc)
ביל גייטס 📸 רד מקסוול (cc-by-nc)

הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודה ליאיר קובייקו, ליאת זנד והדר בן יהודה על העזרה באיסוף הידיעות 🔧

🤦 מערכות זיהוי על הפנים 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

המצלמה תספר לי איך אתה מרגיש

סטארטאפ לונדוני בשם Sensing Feeling מפתח מצלמות מעקב שמצויידות בבינה מלאכותית לקריאת רגשות וחיזוי התנהגות של אנשים בקהל, מדווח האיבנינג סטנדרד. המערכת בוחנת בקרב הנעקבים הבעות פנים, תנוחות פלג גוף עליון ותחתון, מחוות ידיים, אינטראקציה עם אחרים ותבניות התנהגות, ומשווה אותן לדגימות קיימות של מצבי רוח ידועים, ומציגה הערכה של “מדד רגשי”.

לדברי החברה, המערכת יכולה להתריע על דברים כמו עייפות של עובדים, יעילות של מסכים בתוך חנויות, כעס של נוסעים ברכבת בשעות העומס  וחוסר שביעות רצון של לקוחות במסעדה. המערכת משמשת כיום באוניברסיטה אחת כתחליף לטפסי משוב מרצים.

דיור ממוגן

טכנולוגיות זיהוי פנים משמשות בדיור ציבורי בארה”ב הממומן בכסף פדרלי. שמונה סנאטורים דמוקרטים דורשים משר השיכון והפיתוח העירוני, בן קרסון, לספק להם מידע על המערכות הללו והשימוש בהן. הסנאטורים מעלים חשש כי המערכת עלולה לאפשר “מעקב ממשלתי פולשני, בלתי נחוץ ומזיק” כלפי האנשים המתגוררים בדיור ציבורי. 

“אלו שלא יכולים להרשות לעצמם יותר לא צריכים לקבל פחות פרטיות בסיסית והגנה. הם לא צריכים לסכן את זכויות האזרח והחירויות שלהם, ולא לקבל מעקב ממשלתי מפלה וגורף כתנאי למציאת מקום שהם יכולים להרשות לעצמם לחיות בו”.

מתוך מכתב הסנאטורים לשר השיכון והפיתוח העירוני, בן קרסון

הממשל הפדרלי לא מבצע רגולציה של טכנולוגיות זיהוי פנים, ולכן גם אין כללים ומגבלות לשימוש בהן בדיור הציבורי. מספר ערים בארה”ב חוקקו חוקים מקומיים נגד שימוש מוניציפלי בטכנולוגיות כאלו.

זיהוי גברי לבן

הפופולריות של טכנולוגיות זיהוי פנים גדלות בקרב גופי אכיפה וצבא, כמו גם בשוק הפרטי. אבל האלגוריתמים שמניעים את המערכות הללו לא תמיד עושים את העבודה שלהם כראוי, משלל סיבות. הטענה הזאת קיבלה עכשיו חיזוק ממחקר של הממשל האמריקאי, שתוצאותיו דרמטיות: רוב מערכות זיהוי הפנים שוגות יותר כאשר הן נדרשות לזהות גברים לא-לבנים ונשים.

בבסיסן, מערכות זיהוי פנים אמורות לזהות אדם ספציפי בתמונות שונות שלו. היישומים של מערכות כאלו רבים: אפשר לאתר חשוד בתוך קהל גדול, למצוא נעדר בין שעות רבות של צילומי מצלמות מעקב, לפתוח את הסלולרי של הבעלים אחרי זיהויו ולרשום נוכחות בלי להטריח את האדם להזדהות. לעתים קורה שהמערכות טועות ומזהות את האדם הלא-נכון, ואז הן עלולות לתת לאנשים הלא-נכונים גישה למידע פרטי, או להפליל אדם בפשע שביצע אדם אחר.

מערכות זיהוי פנים 🎨 N. Hanacek/NIST

המחקר נערך על ידי מכון התקנים האמריקאי (NIST, ר”ת של National Institute of Standards and Technolog), על 189 אלגוריתמי זיהוי פנים (האלגוריתמים עצמם, לא המוצרים שנבנו על גביהם), מ-99 מפתחים – רוב התעשייה. המערכות עבדו על מאגר של 18.27 מיליון תמונות של 8.49 מיליון אנשים, שסופקו על ידי מחלקת המדינה האמריקאית, המשרד לבטחון המולדת וה-FBI. החוקרים בחנו שתי משימות עיקריות של המערכות.

המשימה הראשונה היא זיהוי “אחד-לאחד”, שבה המערכת משווה בין שתי תמונות וקובעת אם מדובר באותו אדם. במשימה הזו התגלה שיש פי 10 עד 100 יותר מקרים של זיהוי שגוי של אנשים שחורים או אסייאתיים מאשר של אנשים לבנים. במקרה של אלגוריתמים שפותחו בארה”ב היו שיעורים דומים של זיהוי שגוי בקרב אסייתים, שחורים וילידים-אמריקאים, כשהקבוצה עם שיעור הזיהוי השגוי הגבוה ביותר היה אמריקאים-אינדיאנים. באלגוריתמים שפותחו במדינות אסייתיות לא נרשם הבדל משמעותי של זיהוי שגוי בין אסייתים לבין לבנים. 

המשימה השנייה היא זיהוי “אחד-לרבים”, שבה המערכת מקבלת תמונה של אדם ומחפשת אם יש עוד תמונה של אותו אדם במערכת. המשימה נבדקה רק על מאגר הנתונים של 1.6 מיליון תצלומי מעצרים של ה-FBI. במשימה הזאת נרשמו יותר מקרים של זיהוי שגוי של נשים שחורות.

בעוד בדרך כלל זה יהיה לא נכון להצהיר הצהרות גורפות על אלגוריתמים, מצאנו ראיות אמפיריות לקיומם של הפרשים דמוגרפיים ברוב אלגוריתמי מערכות זיהוי הפנים שבדקנו. אף שלא בדקנו מה עלול היה לגרום להפרשים הללו, המידע יהיה רב-ערך למקבלי החלטות, מפתחים ומשתמשי קצה כשהם ישקלו את המגבלות והשימושים הראויים לאלגוריתמים הללו.

פטריק גרות’ר, מדען מחשב ב-NIST והמחבר הראשי של המחקר

אנשים שאתה עשוי להכיר: בינה מ. לאכותית

פייסבוק הסירו אתמול מאות חשבונות מזוייפים – כולל עמודים, קבוצות ופרופילי אינסטגרם – בנימוק של “הפרעה זרה וממשלתית – שהיא התנהגות בלתי אותנטית מתואמת מטעם ממשלה או גוף זר”, לפי ההודעה הרשמית של פייסבוק. ההסרה נגעה לשתי רשתות בלתי קשורות זו לזו.

הרשת היותר מעניינת מבין השתיים פעלה מוייטנאם וארה”ב, ופעילותה התמקדה בשתי המדינות הללו, כמו גם בקהלים דוברי ספרדית וסינית ברחבי העולם, בעיקר דרך דף הפייסבוק של קבוצת התקשורת האמריקאית The BL. המפעילים ניסו להסתיר את זהותם ואת הפעילות המתואמת שלהם, אבל חקירת פייסבוק קושרת אותם לקבוצת אפוק, מו”לית אפוק טיימס, המגזין המקושר לפאלון גונג. גופים רבים מפעילים חשבונות מזוייפים, אולם המקרה של אפוק הוא הפעם הראשונה שרשת בוטים כזו עושה שימוש נרחב בבינה מלאכותית ליצירת פרצופים אנושיים.

#DeleteYourSocialMediaSite, פייסבוק 📸 shopcatalog.com
#DeleteYourSocialMediaSite, פייסבוק 📸 shopcatalog.com

חלק מהחשבונות הללו השתמשו בתמונות פרופיל שנוצרו על ידי בינה מלאכותית והתחזו לאמריקאים כדי להצטרף לקבוצות ולפרסם את תכני The BL. כדי לחמוק מהאכיפה שלנו, הם השתמשו בשילוב של חשבונות מזוייפים ואותנטיים של אנשים מקומיים מארה”ב לנהל את הדפים והקבוצות. מנהלי הדפים ובעלי החשבונות פרסמו בעיקר ממים ותכנים אחרים על חדשות פוליטיות אמריקאיות ונושאים שכוללים את הליך ההדחה של הנשיא, אידיאולוגיה שמרנית, מועמדים פוליטיים, בחירות, סחר, ערכי משפחה וחופש דת.

נת’ניאל גלייצ’ר, ראש מדיניות אבטחה, פייסבוק, בפוסט הרשמי שפרסם בנושא

פייסבוק הסירו 610 פרופילי פייסבוק, 156 קבוצות, 89 דפים ו-72 פרופילי אינסטגרם של הרשת שקשורה לאפוק. 55 מיליון פרופילים, רובם מחוץ לארה”ב, עקבו לפחות אחרי דף אחד של הרשת; 381,500 פרופילים הצטרפו לפחות לאחת מהקבוצות; וכ-92 אלף פרופילים עקבו אחרי לפחות אחד מפרופילי האינסטגרם. הרשת הוציאה פחות מ-9.5 מיליון דולר על מודעות פייסבוק ואינסטגרם, ושילמה בעיקר בדולרים אמריקאים, וחלק בוון קוריאני, דונג ויאטמי, רופיה אינדונזי, דולר אוסטרלי, דולר חדש טייוואני ודולר קנדי.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודה להדר בן יהודה על העזרה באיסוף הידיעות 🔧

🔥 ורייזון שורפים 20 שנות היסטוריה של יאהו גרופס ולא נותנים לכבאים להיכנס 🧯 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

יאהו גרופס היא פלטפורמת קבוצות דיון שקמה בינואר 2001, והיתה לגדולה שבפלטפורמות הללו – נכון לאוקטובר היו רשומות בה 5.6 מיליון קבוצות עם מיליארדי הודעות. היא הוקמה על ידי חברת יאהו, פעם אינדקס ומנוע חיפוש פופולרי והיום שאריות שחברת התקשורת ורייזון רכשה ב-2017 ב-4.48 מיליארד דולר בניסיון להיות מגניבה שוב (ספויילר: לא יקרה). 

יאהו/ורייזון החליטו להרוג את הקבוצות. הם הודיעו שהקבוצות ייסגרו להעלאת תכנים חדשים בסוף אקוטובר ויימחקו לצמיתות ב-14 בדצמבר (מחר). מאות ארכיבאי רשת ומתנדבים ניסו להציל את הארכיון בזמן המועט שקיבלו, אבל גם את זה ורייזון רוצים לחרבן. בשבוע שעבר דווח בבוינגבוינג כי ורייזון חסמו את הגישה ליאהו גרופס בפני ארכיבאי רשת שניסו לגבות אותן, וחסמו אפשרות להפעיל סקריפטים חצי אוטומטיים ששימשו לגיבוי (כמות החומר העצומה לא מאפשרת גיבוי ידני מלא בזמן הקצר שהוקצב לכך). בנוסף, הארכיונאים התלוננו כי “משהו שיאהו עשו הרג את כלי הצד ג’ האחרון שמשתמשים ובעלים [של קבוצות יאהו] השתמשו בו לגשת להודעות, תמונות וקבצים שלהם”.

“מה שהם עושים זה לשרוף 20 שנות היסטוריה וארכיונים שמתוחזקים על ידי קהילות עם מערכת לא-מתפקדת לגיבוי שלהם”, אמר ג’ייסון סקוט, מייסד-שותף של Archive Team, אחת מהקבוצות שמבצעות את הגיבוי, בראיון לווייס. “הם לא עשו שום הכנה אמיתית לאפשר למשתמשים להעתיק את המידע, כי חברות כמו יאהו לא נבנו לאפשר למידע לעזוב את הגנים הסגורים שלהן”.

ההודעה האורווליאנית של ורייזון על הארכת הדדליין להורדת תכנים מיאהו גרופס

הצעד של ורייזון לא ברור, אבל גם לא מפתיע: הם עשו בדיוק אותו דבר שנה לפני כן עם טאמבלר, עוד נכס אינטרנטי ותיק (נוסד ב-2007) שהם קנו כדי לחרבן. בתחילת דצמבר 2018 הודיעו ורייזון כי לא ירשו יותר לפרסם בטאמבלר “תוכן למבוגרים” (יופמיזם לעירום ומין) החל מה-17/12, כלומר תוך שבועיים. הסיבה היתה ההחלטה של אפל להסיר את האפליקציה של טאמבלר שבועיים קודם לכן, כי גם באפל אוהבים את האינטרנט שלהם נקי כמו נוצרי טוב. כבר ב-2010 אמר סטיב ג’ובס, מייסד ומנכ”ל אפל, ש”אנשים שרוצים פורנו יכולים לקנות טלפון אנדרואיד”. ארכיבאים ניסו לגבות את טאמבלרי העירום והמין, אבל ורייזון, בנחישות של ריצת תרנגול קטוע ראש, חסמו את טווח ה-IP ששימש את האנשים הטובים. אלו מצאו  דרך לעקוף את החסימה.

ורייזון טענו שהארכיבאים הפרו את תנאי השימוש – של פלטפורמה שנסגרה ועומדת להימחק, כן? – וכי מספר המשתמשים שהושפע מכך הוא קטן.

בנוגע ל-128 האנשים שהצטרפו ליאהו גרופס במטרה לארכב אותן – האם האנשים הללו הם מ-Archiveteam.org? אם כן, הם הפרו את תנאי השימוש שלנו. בגלל ההפרה הזאת, אין באפשרותנו לאשרם מחדש. בנוסף, מנהלי קבוצות יכולים לחסום משתמשים אם הפרו את תנאי השימוש של הקבוצה, כך שחברים שנחסמו בעבר לא יוכלו להוריד תוכן מאותה קבוצה.

בעקבות הפרסומים בתקשורת, ורייזון מסרו שיאריכו את הדדליין להורדת המידע על ידי המשתמשים עד לסוף ינואר 2020. אולם בעוד הארכיבאים מנסים להציל כמה שיותר מהמאגר כולו, המשתמשים יורידו רק את התכנים שרלוונטיים להם, וגם זה רק המשתמשים שאכפת להם עדיין מהתכנים הישנים שלהם.

תאגידים נוהגים לדבר בתאגידית, אבל ורייזון שברו שיא אפילו בזה. בהודעה למשתמשים שבה הודיעו על הארכת הדדליין הם כתבו ב-1984-ית, עם הכותרת הבל-תיאמן “הצעדים הבאים: האבולוציה של יאהו גרופס (הודעה סופית)”:

יאהו גרופס לא הולכים לשום מקום – אבל אנחנו מבצעים התאמות כדי לשרת אתכם טוב יותר. אנחנו נדהמים מהקהילה התוססת שיצרתם באמצעות יאהו גרופס, ורוצים לוודא שאתם מרגישים שיש לכם תמיכה בזמן שאנחנו מכניסים את השינויים הללו.

ובשפה לא-תאגידית: אמנם אנחנו שורפים ארכיון בן 20 שנה – אבל תודו שחמים ונעים ליד המדורה. מישהו רוצה פולקע של דינוזאור?


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 📸 תמונת פרק: paolo colonnello (cc-by-nc-nd) 😇 תודה להדר בן יהודה על העזרה באיסוף הידיעות 🔧

😡 שינאת חינם? בפייסבוק עושים מזה כסף 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

שינאה למטרות רווח

לפני שבועיים דיברנו כאן על הנאום של השחקן סשה ברון כהן, שהאשים את מפעילות הרשתות החברתיות בסיוע להפצת שינאה ואלימות והטיית בחירות. בין השאר הוא אמר: “כמו במהפכה התעשייתית, הגיע הזמן לאסדרה ולחקיקה שימתנו את תאוות בצע של הברונים השודדים הללו של ההייטק. […] ואולי קנסות אינם מספיקים. אולי הגיע הזמן להגיד למארק זאקרברג ולמנכ”לים של החברות הללו: איפשרתם כבר למעצמה זרה אחת להתערב בבחירות שלנו, איפשרתם כבר רצח עם אחד במיאנמר, תעשו את זה שוב ואתם תלכו לכלא”. 

השבוע התראיין מנכ”ל פייסבוק זאקרברג לגייל קינג מ-CBS, ואמר שהוא מבין את האנשים שכועסים על פייסבוק ומברך על רגולציה, אך התנגד לפירוק החברה. הדברים נאמרו במסגרת ראיון משותף של זאקרבאג ופרסילה צ’אן אשתו, מייסדי “יוזמת צ’ן זאקרברג”, יוזמה פילנתרופית שאמורה לקבל 99% ממיליארדי הדולרים של הזוג.

ובינתיים, הפצת השינאה בפייסבוק נמשכת. תחקיר של הגרדיאן טוען שקבוצה ישראלית השתלטה על לפחות 21 עמודי פייסבוק ימניים-קיצוניים ברחבי העולם, ובמשך כשנתיים השתמשה בהם להפיץ סיפורים אנטי-איסלאמיים ואנטי-שמאלניים למטרות רווח – כשבעלי הדפים לא יודעים על הרווחים הללו.

לפי התחקיר, ישראלים שונים פנו למפעילי עמודי ימין קיצוני גדולים בפייסבוק והציעו את עזרתם כעורכים שיכולים לתרום תכנים פופולריים. עם קבלת ההרשאות, הפיצו הישראלים ליותר ממיליון עוקבי הדפים עשרות אלפי פוסטים, שמובילים את הגולשים למקבץ של 10 אתרים עמוסי פרסומות. לפי בדיקת הגרדיאן, הרשת הפיצה לפחות 165 אלף פוסטים, שזכו ל-14.3 מיליון אינטראקציות.

הרשת פעלה בין השאר נגד אילהאן עומאר ורשידה טאלב, שתי המוסלמיות הראשונות לכהן בבית הנבחרים האמריקאי; סאדיק חאן, ראש העירייה המוסלמי של לונדון; מהרין פארוקי, האישה המוסלמית הראשונה שמשמשת כסנאטורית אוסטרלית; ג’רמי קורבין, מנהיג הלייבור הבריטית; וג’סטין טרודו, ראש ממשלת קנדה. 

אישה עם בלון סמילי עיניים עצומות 📸 Charles Etoroma
אישה עם בלון סמילי עיניים עצומות 📸 Charles Etoroma

עם פניית הגרדיאן לפייסבוק, החברה הסירה כמה מהעמודים “שנראו שמונעים ממניעים כלכליים”. פייסבוק אמרו בתגובה:

דפים וחשבונות אלו הפרו את המדיניות שלנו נגד ספאם וחשבונות מזוייפים שמפרסמים תוכן קליקבייט לשלוח אנשים לאתרים מחוץ לפלטפורמה. אנחנו לא מרשים לאנשים להציג את עצמם בצורה מטעה בפייסבוק, ועדכנו את מדיניות ההתנהגות הבלתי אותנטית שלנו כדי לשפר את יכולתנו לפעול נגד טקטיקות חדשות. החקירה שלנו נמשכת, וכמו תמיד, ננקוט באמצעים אם נמצא הפרות כלשהן.

הגרדיאן טוען כי מפעיל הקבוצה הוא אדם הפועל מתל אביב, המכונה Ariel1238a, ומפרסמים גם את שמו האמיתי. זמן קצר אחרי בקשת תגובה מ-Ariel1238a, כמה מאתרי הרשת נסגרו, ובאחרים נמחק חלק גדול מהתוכן, וכן נמחקו פוסטים מפרופיל הפייסבוק הפומבי של Ariel1238a. הוא לא השיב לפניות, וכשנציג של הגרדיאן הגיע לביתו, הכחיש שהוא מפעיל את הרשת ואמר שאינו יודע על היוזר המדובר, ודרש לדעת איך הגרדיאן איתרו אותו.

זיגהיילת? הושעית!

⚽ כדורגלן העבר ההולנדי ופרשן פוקס ספורטס הולנד בהווה מרקו ואן באסטן קרא “זיג הייל” בשידור חי. זה קרה בסוף ראיון חוץ עם מאמן גרמני, כשואן באסטן לא נראה על המסך אבל קולו נשמע אומר את הקריאה, המזוהה עם המפלגה הנאצית בגרמניה. ואן באסטן התנצל מאוחר יותר באותו שידור, ופוקס התנצלו והשעו אותו לשבוע מהערוץ. 

אבל למעשים בעולם הפיזי יש השלכות גם בעולם הווירטואלי. במצב אולטימט טים של משחק הווידאו פיפא 20, הגיימרים יכולים לבנות לעצמם קבוצת חלומות, שמורכבת ממאגר של אגדות כדורגל. ואן באסטן הוא אחד מאותן אגדות – למעשה, שלושה מאותן אגדות, משום שדמותו הדיגיטלית היתה זמינה בשלוש גירסאות, משלוש תקופות שונות בחייו המקצועיים. אולם אחרי שקרא זיג הייל בשידור, מפיצת המשחק EA החליטה להשעות את דמויותיו הדיגיטליות. 

גיימרים שנכנסו למצב אולטימט טים קיבלו הודעה של EA, שלפיה

אנחנו ערים להערות שהושמעו על ידי מרקו ואן באסטן. אנחנו מצפים שהמחוייבות שלנו לשיוויון וגיווניות תישמר לאורך כל המשחק. לפיכך, אנחנו נשעה את פריטי מארקו ואן באסטן […] עד להודעה חדשה.

גיימרים שבחרו בדמותו לפני ההשעיה יוכלו להמשיך ולהשתמש בה. מחיר דמותו בסחר הפנים-משחקי קפץ אחרי ההשעיה. 


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודה להדר בן יהודה על העזרה באיסוף הידיעות 🔧

⚔️ מלחמות המידע 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

גרמניה: לרוצח יש זכות להישכח

🤔 הזכות להישכח היא זכות חדשה יחסית בתחום הפרטיות. היא הפכה לתקדים בזכות מריו קוסטחה גונזלז, שהודעה על מכירת נכסיו בגלל חוב לביטוח הלאומי המשיכה להופיע במקום גבוה בגוגל יותר מעשור אחרי שהתפרסמה, אף שהוא כבר הסדיר את חובותיו. הוא פנה לעיתון שפרסם את המודעה ולגוגל, ובהמשך עתר לבית הדין לצדק של האיחוד האירופי. זה פסק ב-2014 שלמנועי חיפוש יש אחריות מסויימת על מידע שהם מציגים מאתרי צד ג’. הזכות להישכח נכנסה אחר כך גם ל-GDPR, האסדרה הכללית להגנה על מידע באירופה.

הדיווח על רצח אפולוניה בדר שפיגל, 1982
הדיווח על רצח אפולוניה בדר שפיגל, 1982

הבעיה עם הזכות להישכח היא התנגשותה עם זכות הציבור לזכור, שהגיעה לקיצוניות עם החלטה חדשה של בית המשפט לעניינים חוקתיים של גרמניה. ההחלטה נוגעת לפול טרמן, שרצח שני אנשים ופצע אדם נוסף בירי על היאכטה אפולוניה ב-1981. הוא הורשע ב-1982 והשתחרר מהכלא ב-2002. ב-2009 גילה שהמגזין דר שפיגל העלה לאינטרנט דיווחי ארכיון על הפרשה עשור קודם לכן, והחל בהליך משפטי להסרתם. בית המשפט הפדרלי לצדק של גרמניה דחה את בקשתו ב-2012, בנימוק שלציבור יש אינטרס להכיר את הפרשה. כעת פסל בית המשפט החוקתי את ההחלטה, והחזיר את הדיון לבית המשפט הפדרלי.

סינגפור: פייסבוק חייבים לפרסם הסתייגות מחדשות כזב

✏️ “פייסבוק מחוייבת לפי החוק לומר לכם שממשלת סינגפור אומרת שבפוסט הזה יש מידע שקרי”. פייסבוק פרסמה השבוע לראשונה הודעה זו לצד פוסט, לפי דרישת הממשלה ובהתאם ל”חוק חדשות הכזב” החדש. הפוסט, שכתב אלכס טאן, בעל הבלוג States Times Review, הציג האשמות הנוגעות למעצר של שרקן (whistleblower) וזיוף בחירות. הממשלה דרשה תחילה מטאן לפרסם תיקון לדברים, אולם האיש, אזרח אוסטרלי שאינו מתגורר בסינגפור, סירב, וכעת הרשויות בסינגפור חוקרות את המקרה. בהמשך פנתה סינגפור הרשמית אל פייסבוק ודרשה לפרסם את הודעת ההסתייגות. בתגובה, טאן פרסם את הפוסט בטוויטר, לינקדאין וגוגל דוקס, והתריס בפני הממשלה שתנסה לגרום לפרסום הודעות הסתייגות גם בפלטפורמות הללו.

"דיו 2017" 🎨 סיאה פרמינגר.  מוצגת בביאנלה הארצית לרישום, 23/11+ בירושלים 📸 עמית מאן
“דיו 2017” 🎨 סיאה פרמינגר. מוצגת בביאנלה הארצית לרישום, 23/11+ בירושלים 📸 עמית מאן

ישראל: עתירה נגד נוהל צנזורת אתרים

🚯 ארגון עדאלה והאגודה לזכויות האזרח עתרו השבוע לבג”ץ נגד מדיניות חסימת התכנים של פרקליטות המדינה [העתירה בפדף]. מאז 2015 מפעילה מחלקת הסייבר של הפרקליטות את נוהל “המסלול הוולונטרי”, שבמסגרתו הפרקליטות פונה לחברת טכנומידע בבקשה להסיר וולונטרית תכנים בלתי חוקיים. בשנה שעברה הגישה מחלקת הסייבר כ-14 אלף בקשות כאלו, ו-86% מהם התקבלו במלואן ועוד 6% התקבלו חלקית.

יש שתי בעיות עיקריות עם הנוהל הזה, לפי העתירה. האחת: אין חוק שמאפשר לפרקליטות לפעול לפיו. בעתירה נכתב כי “מנגנון זה פועל ללא כל הסמכה בחוק ומפקיד בידי הפרקליטות, כגוף מינהלי, את האפשרות לקבוע, ללא פניה לערכאות וללא מתן זכות טיעון, כי תוכן מסוים הוא בלתי חוקי, ועל בסיס האמור בלבד לבקש מספקיות תוכן להפעיל סנקציה קשה של הסרה, הגבלה או חסימה של תוכן”. 

הבעיה השניה היא הפעילות במחשכים. הליך מסורתי של פנייה לבית המשפט לבקש צו להסרת התוכן מספק הן ביקורת שיפוטית על הבקשה והן שקיפות ציבורית לגביה. הנוהל הנוכחי משאיר את ההחלטה מהו תוכן אסור בידי הפרקליטות וחברות הטכנומידע, ומונע מהציבור אפשרות לדעת על כך. הפרקליטות אמנם מדווחת על מספר הבקשות שהיא מגישה, סיווגיהן ושיעור הציות של החברות השונות, אך מסרבת לפרסם את תוכן הבקשות, ודוחה בקשות חופש מידע בנושא. לפי העתירה, הפרקליטות אפילו לא שומרת עותק של התכנים האסורים.

רוסיה: אפל חוייבה להציג את קרים כחלק מרוסיה

🍏 רוסיה סיפחה את חצי האי קרים ואת העיר סבסטופול מאוקראינה ב-2014, אבל מבינה שהסיפוח התודעתי חשוב לא פחות מהפיזי. בחודשים האחרונים דנה רוסיה עם אפל במה שהגדירה “אי דיוקים” בדרך שבה קרים מסווג. אי דיוקים זו הגדרה מכובסת לכך שהצגת קרים כשטח אוקראיני מהווה עבירה על החוק ברוסיה.

אפל הציעו פשרה – להציג את קרים כאזור לא מוגדר – לא שייך לרוסיה אבל גם לא לאוקראינה. אולם  הרוסים לא הסכימו להתפשר – וניצחו. עכשיו מכריזה הדומה הרוסית כי “קרים וסבסטופול מופיעות כעת במכשירי אפל כטריטוריה רוסית”. ואכן, קרים וסבסטופול הן כעת חלק מרוסיה במפות אפל ובאפליקציית מזג האוויר של החברה המוצגות למשתמשים ברוסיה. למשתמשים במקומות אחרים בעולם הם מוצגים כלא שייכים לאף צד. באפל לא הגיבו לפניית BBC בנושא.

גוגל עשו שינוי דומה במרץ, ובמפות שלהם קרים מוצג לרוסים כחלק מרוסיה, ולאוקראנים כשטח שלא שייך לאף מדינה (אין גבולות בינו לבין רוסיה ולבין אוקראינה).


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ, היום עם אילאיל שחר 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודה להדר בן יהודה על העזרה באיסוף הידיעות 🔧

הצלחה כבירה! 👍 סשה ברון כהן שובר את ענקיות האינטרנט 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

השחקן והקומיקאי סשה ברון כהן נשא נאום ביקורתי חריף נגד תרומתן של הרשתות החברתיות לשיח שינאה, להטיית בחירות ולרצח עם, וקורא לכלוא את ראשיהן אם לא יתקנו את דרכם. הדברים נאמרו בטקס של הליגה נגד השמצה, שהעניקו לברון כהן את פרס המנהיגות העולמית שלהם. בין הדברים שאמר:

השחקן סשה ברון כהן בנאום נגד הרשתות החברתיות
השחקן סשה ברון כהן בנאום נגד הרשתות החברתיות 📸 אתר הליגה נגד השמצה

“פייסבוק, יוטיוב וגוגל, טוויטר ואחרים – הם מגיעים למיליארדי אנשים. האלגוריתמים שלהם תלויים בהגברה מכוונת של סוג התוכן שגורם למשתמשים להשתתף – סיפורים שפונים לאינסטינקטים הבסיסיים שלנו ושמעוררים זעם ופחד”, אמר ברון כהן. הוא מנה רשימה של בעיות בעולם – שגשוגם של הדמגוגים, תפוצתן של תאוריות קשר, דלגיטימציה של ידע ומדע, דעיכת הדמוקרטיה ודריכת האוטוקרטיה, והעלייה בפשעי השינאה – ותהה מה משותף להם: “כל השינאה והאלימות הזאת מאופשרים על ידי קומץ חברות אינטרנט שיחד מהוות את מכונת התעמולה הגדולה בהיסטוריה”, טוען ברון כהן. “לא פלא שמכונת התעמולה הגדולה בהיסטוריה הפיצה את תאוריית הקשר הוותיקה בהיסטוריה – השקר שיהודים הם איכשהו מסוכנים. כמו שהיה כתוב באחת הכותרות: ‘תחשבו מה גבלס היה עושה עם פייסבוק'”.

ברון כהן התייחס לנאומו של מנכ”ל פייסבוק, מארק זאקרברג, בחודש שעבר, ואמר: “זאקרברג ניסה להציג את הנושא כסוגייה של ‘בחירה… סביב חופש הביטוי’. זה מגוחך. זה לא קשור להגבלת חופש הביטוי של מישהו. זה קשור ללתת לאנשים, כולל כמה מהאנשים המגונים ביותר על כדור הארץ, את הפלטפורמה הגדולה בהיסטוריה להגיע לשליש מהפלנטה. חופש הביטוי אינו חופש הגישה” (במקור: “Freedom of speech is not freedom of reach”).

עוד התייחס לכך שזאקרברג השווה בין אסדרה של חברות כמו פייסבוק לבין פעולות של “החברות [societies] המדכאות ביותר”. “מדהים”, הגיב ברון כהן. “זה, מאחד מששת האנשים שמחליטים איזה מידע חלק כל כך גדול מהעולם יראה”. ברון כהן מנה את ששת האנשים הללו – זאקרברג, מנכ”ל גוגל סונדר פיצ’אי, לארי פייג’ וסרגיי ברין מחברת האם אלפבית, סוזן ווצ’יסקי מנכ”לית יוטיוב וג’ק דורסי מנכ”ל טוויטר – ואמר עליהם: “שישיית הסיליקון – כולם מיליארדרים, כולם אמריקאים – שאכפת להם יותר מהגדלת מחיר המניות שלהם מאשר להגן על הדמוקרטיה. זהו אימפריאליזם אידיאולוגי – שישה אנשים בעמק הסיליקון שלא נבחרו לתפקיד, כופים את החזון שלהם על שאר העולם, לא נותנים דין וחשבון לאף ממשלה ומתנהגים כאילו הם מעל לחוק. זה כאילו אנחנו חיים באימפריה הרומית, ומארק זאקרברג הוא קיסר. לפחות זה היה מסביר את התספורת שלו”.

סיכה של בוראט, הדמות של סשה ברון כהן 📸 תומאס הוק (cc-by-nc)
סיכה של בוראט, הדמות של סשה ברון כהן 📸 תומאס הוק (cc-by-nc)

ברון כהן קורא לענקיות האינטרנט:

לקובעי המדיניות, למחוקקים ולמדינות מציע ברון כהן:


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודה להדר בן יהודה על העזרה באיסוף הידיעות 🔧

✌️👮✌️ מחאה וטכנולוגיה 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

✌️👮✌️ צייני לייזר הם משחק אהוב על חתולים – ואמצעי בידי מפגינים נגד כוחות הבטחון והשיטור. מפגינים במחאה החברתית בצ’ילה משתמשים בלייזר להפריע לשוטרים, לרחפנים ולמסוקים. שיטות דומות שימשו גם במחאה הפרו-דמוקרטית בהונג קונג ובמחאה האנטי-ממשלתית בעיראק. השיטה מסוכנת, משום שהלייזר עלול לגרום נזק קבוע לראייה עד כדי עיוורון, ולגשם של רחפנים ומסוקים שנופלים מהשמיים. בתחילת החודש הורשע בהונג קונג מפגין בן 16 על אחזקת ציין לייזר.

אדם בחולצת חתול יורה לייזר מהעיניים יורה לייזר מהעיניים 📸 Knick Banas cc-by
אדם בחולצת חתול יורה לייזר מהעיניים יורה לייזר מהעיניים 📸 Knick Banas cc-by

🔌 כמה זמן אפשר להסתדר בלי אינטרנט? בחבל ג’אמו וקשמיר מסתדרים בלי אינטרנט למעלה מ-100 ימים. השלטון ההודי החל את ההאפלה האינטרנטית בתחילת אוגוסט, במקביל לשלילת המעמד המיוחד של החבל, כדי לפגוע בתקשורת פנימה והחוצה ולהקשות על המתנגדים. אבל הניתוק פוגע גם באנשים שזקוקים לרשת לפרנסתם. מהנדסי תוכנה, אנשי תוכן ואחרים, בהם כאלו שעובדים-מרחוק עבור חברות ברחבי העולם,  נאלצים למצוא עבודה חדשה או לעזוב למדינות אחרות בהודו.

🧖 סין, הידועה בחומת הצנזורה האינטרנטית שלה, נמצאת כעת בצד המצונזר. פייסבוק, יוטיוב וטוויטר חסמו חשבונות פרו-סיניים שפרסמו תכנים נגד מחאת הונג קונג, אשר חשודים ככלי תעמולה בידי השלטון הסיני. האנשים ובובות הגרב הללו מחפשים ערוצי הפצה אחרים – ומצאו את פורנהאב, אתר הפורנוגרפיה הגדול בעולם. הגולשת הפרו-סינית שו צ’אנג כתבה ל-3 מיליון עוקביה ברשת החברתית הסינית ווייבו: “יוטיוב לא מרשים לנו להעלות את הסרטונים הללו, אז אין לנו ברירה אלא לפרסם אותם בפורנהאב”. לפוסט צירפה סרטון שמציג אלימות של מפגינים פרו-דמוקרטיים. זמן קצר אחרי הפרסום בקוורץ הודיע סגן נשיא פורנהאב, בלייק ווייט, כי “בחנו והסרנו את הסרטונים, ברגע שנודע לנו עליהם, בגלל הפרת תנאי השימוש”.

💀 המופע User Not Found של דפנה אטיאס וטרי או’דונובן מעלה שאלה: אם היה לכם כפתור שיכול למחוק את כל המורשת הדיגיטלית שלכם, האם הייתם לוחצים עליו רגע לפני מותכם? המופע יעלה בשבוע הבא בכנס פרינט סקרין לתרבות דיגיטלית.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודה להדר בן יהודה על העזרה באיסוף הידיעות 🔧

← לדף הקודםלדף הבא →