אמנת רומא למאבק משותף נגד פייסבוק 📻 האחראי על האינטרנט, מוצ”ש 19:30 גלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

נושא ראשי

בשבוע האחרון התפרצה מגפת “אמנת רומא” בפייסבוקיה הישראלית, ומתגלצ’ים רבים שיתפו בפרופיל שלהם טקסט בעברית עילגת שבו הם מודיעים שחובה לפרסם את הטקסט הזה כהצהרה שתמנע מפייסבוק להשתמש בתכנים שלהם לפי “חוק רומא”, כשהפעם שולבה שם גם טענה שפייסבוק מגבילים את חשיפת התכנים של הגולשים ל-25 אנשים והסבר איך אפשר להגדיל את החשיפה הזאת.

אנשים ותיקים ומבינים יותר ברשת יודעים שלא רק שהדברים בהודעה המועתקת אינם נכונים, אלא שזה גם לא הסיבוב הראשון שלה. יש להם נטייה לזלזל באנשים שלא יודעים זאת ומשתפים את הטקסט, בדומה לזלזול באמונות טפלות, תרופות סבתא, אסטרולוגיה וכד’.

אזהרת זכויות יוצרים לפייסבוק שפרסם אחד המשתמשים (הסתרתי את פרטיו): "בשל העובדה כי פייסבוק בחרה לערב תוכנה שתאפשר לגנוב מידע אישי שלי, אני [שם המשתמשת] מצהירה בתאריך [תאריך הפרסום], בתגובה למדריך החדש של פייסבוק, ובהתאם לסעיפים L.111, 112, 113 של קוד הקניין הרוחני, כי הזכויות שלי תקפות לגבי כל הנתונים האישיים שלי ציורים, תמונות, טקסטים, מוסיקה, וכו ', המפורסמים בפרופיל שלי. לכל שימוש מסחרי נדרשת הסכמתי המפורשת בכתב. לפייסבוק יש איסור חמור לחשוף, להעתיק, להפיץ, לשדר, או לנקוט כל פעולה אחרת נגדי על בסיס פרופיל זה ו/או התוכן שלה. הפעולות שהוזכרו לעיל חלים גם על עובדים, תלמידים, סוכנים, או אנשים בניהולו של פייסבוק. התוכן של הפרופיל שלי מכיל מידע פרטי. הפרת הפרטיות שלי תגרור עונש על-פי החוק (UCC 1-308 1-308 1-103 ו רומא). פייסבוק הוא עכשיו ישות ההון פתוח. כל החברים מוזמנים לפרסם הודעה מסוג זה, ובאפשרותך להעתיק ולהדביק גירסה זו. אם לא פרסמת את ההצהרה הזו לפחות פעם אחת, בשתיקה תאפשר את השימוש אלמנטים כגון תמונות שלך, כמו גם את המידע הכלול בעדכון פרופיל"
הודעת “אמנת רומא” מ-2016

בפינה אנחנו מדברים עם חנן כהן, שטיפל כבר ב”אמנת רומא” בשבתו כבודק השמועות של אומת הרשת הישראלית עם אתרו “לא רלוונטי”. כהן מבקש מהמזלזלים להסתכל על ההודעה הזאת כהבעת חשש אותנטי ולא בלתי מבוסס מכוחם ומעשיהם של אנשי פייסבוק, ולהשתמש בה להיאבק יחד נגד פייסבוק:


בבסיסו של הטקסט הזה נמצאת ביקורת על פייסבוק. הוא מלא בשגיאות עובדתיות וניסוחים עילגים (כנראה תודות לתרגום גוגל). אבל כל מה שנכתב בו בצורה עילגת ושגויה הגיע מהכתבות הכתובות למשעי [שאליהן קישר כהן בתחילת הפוסט שלו; ע”ק] והופנם על ידי הכותבים האלמונים.
יש בטקסט:
• דאגה מפני כוחה של חברת פייסבוק לקבועה על דעת עצמה כללים חדשים
• דאגה מפני שליטתה של חברת פייסבוק בתכנים הפרטיים של המשתמשים
• תפיסה של חברת פייסבוק כפועלת נגד המשתמשים שלה
• שאיפה שפייסבוק תהיה “ישות ציבורית”, בפיקוח ושליטת הציבור
• ביקורת על כך שחברת פייסבוק קובעת את העדיפויות שעל פיהן המשתמשים יראו תכנים באתר
• נסיון להחזיר שליטה של המשתמשים על מקום שמהווה תשתית חיונית לחיי החברה של המצויים בו
אני מציע לכל החברים הטכנולוגים החכמים שלי לא ללעוג לטקסט הזה ולמי שמפיצים אותו. אני מציע להם לראות את המפיצים כשותפים לדאגות שלהם. לאשר להם שהתחושות שלהם נכונות. לשתף אותם במחשבה על אלטרנטיבות. לנסח יחד איתם את הדאגות, להציע מנגנונים להתמודדות בתוך ומחוץ לפייסבוק.
רק ככה, בשותפות, אפשר יהיה לשנות.


הקולוסיאום ברומא 🎨 Dimitra Tzanos (cc-by-nc-nd)

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

🖕 אם חשוד מסרב לפתוח את הנעילה הביומטרית של הסמארטפון שלו, השוטרים רשאים להשתמש בכוח לגרום לו לעשות זאת. כך פסקה השופטת טלי חיימוביץ’ מבית המשפט המחוזי בחיפה, כשהיא הופכת החלטה של בית משפט השלום בתל אביב.

💉 מאגר מידע סינגפורי על 14,000 נשאי HIV נגנב והודלף לרשת. המאגר, שעדכני לינואר 2013, מכיל שמות, כתובות, מצב הנגיף ומידע רפואי נוסף על 5400 נשאים סינגפוריים ו-8800 זרים. בפשע חשוד אמריקאי נשא HIV, שבן זוגו היה רופא בכיר בסינגפור. הפריצה התרחשה ב-2016, אולם הרשויות חשבו שהמשטרה הצליחה להשתלט על המאגר. בשנה שעברה נגנבו רשומות רפואיות של 1.5 מיליון סינגפוריים, כולל ראש הממשלה לי הסיין לונג.

😴 JesseDStreams שידר בערוץ Just Chatting של טוויץ’, פלטפורמה לשידורים חיים של גיימינג במשך כשעתיים, כשהוא אוכל וצופה בטלוויזיה. הוא נרדם, ישן שעתיים וכשהתעורר הבין שהוא עדיין משדר, וגילה להפתעתו שיש לו 200 צופים – כפול ממספר העוקבים שלו בטוויץ’. הסרטון שלו מתעורר, מסתכל על המסך ומחייך כשהוא מגלה זאת הפך ויראלי, והכפיל את מספר העוקבים שלו פי 10 תוך יום.

💰 פייסבוק הפעילו מאז 2016 תוכנית מעקב, שבמסגרתה שילמו לאנשים, כולל קטינים, עד 20$ לחודש תמורת התקנת רוגלת VPN שמאפשרת לפייסבוק גישה למידע פרטי על הרגלי השימוש שלהם, חשף תחקיר של טקקראנץ’. החברה פרסמה את הרוגלה דרך שירותי בדיקות בטא שהסוו את הקשר שלה אליה; וכלקח מההחלטה של אפל לעדכן את תנאי השימוש ולחסום את אפליקציית אונבו שפעלה באופן דומה, פייסבוק הפיצה את הרוגלה הנוכחית לאייפון לא באפליקציה בחנות האפליקציות, אלא כהתקנה חיצונית דרך Enterprise Developer Program, תוכנית של אפל שמיועדת להפצה פנימית של אפליקציות בתוך ארגונים. בעקבות פרסום התחקיר, פייסבוק הודיעה שתפסיק את התוכנית, אך הסתבר ששיקרה כי אפל הקדימה וחסמה את הגישה של פייסבוק לתוכנית EDP, מה שניטרל שירותים פנימיים אחרים של פייסבוק וגרם לכאוס בחברה. זמן קצר אח”כ גילו בטקקראנץ’ שגם גוגל הפיצה רוגלה דומה באופן דומה.


🛰️ ההדלפה של רוסיליקס 👎 לייק אינו השמצה 🤙 איחוד בין מסנג’ר, וואטסאפ ואינסטגרם 📻 האחראי על האינטרנט, מוצ”ש 19:30 גלצ

ספריפדיה

פעילי וויקיפדיה העברית הוותיקים לא תמיד ידידותיים כלפי תורמים מזדמנים. קבוצה של תורמים כאלו ביצעו בשבוע וחצי האחרון מאות עריכות, במסגרת קמפיין #1Lib1Ref העולמי, שבו ספרנים מעשירים ערכים וויקיפדיים. בשנה שעברה הגיעה וויקיפדיה העברית למקום הרביעי בקמפיין עם 356 עריכות, וכרגע, קצת לפני אמצע הקמפיין, 43 ספרנים בספרייה הלאומית ובספריות אחרות בארץ ביצעו כבר 578 עריכות. אנחנו מדברים על כך עם אורלי סימון, מנהלת אגף שירותי קהל בספרייה הלאומית.

ספרים 🎨 Combined Media, cc-by-nc-nd
ספרים 🎨 Combined Media, cc-by-nc-nd

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

📵 על רקע המתיחות המתגברת בין סין לארה”ב, מנוע החיפוש בינג של מיקרוסופט, שעדיין קיים, נחסם על ידי הממשל הסיני ביום רביעי. זאת במסגרת פעילות מסיבית של רשות הסייברספייס הסינית נגד שירותי אינטרנט, שמתנהלת בשנה האחרונה ואשר כללה חסימת 9300 אפליקציות ו-700 אתרים השבוע. הסינים הורו על החסימה למרות שמיקרוסופט נכנעה לשלטון הרודני וסיפקה בסין גירסה מצונזרת של מנוע החיפוש (ושל הרשת החברתית העסקית לינקדאין), בעוד המתחרה גוגל החליטה ב-2010 להפסיק לצנזר תוצאות ויצאה מהמדינה.

🛰️ 175 גיגהבייט של מסמכים רוסיים פנימיים, ובהם חומרים על המלחמה הרוסית באוקראינה, והתנהלות עסקית של אוליגרכים הודלפה אתמול לרשת (🔐) על ידי קבוצת פעילי שקיפות בשם Distributed Denial of Secrets, משחק מילים על DDoS, סוג של מתקפת סייבר מבוזרת. בין השאר, ההדלפה כוללת חומרים שנגנבו מהמשרד לעניינים פנימיים של רוסיה, שוויקיליקס סירבו לפרסם ב-2016 בטענה שהם לא מפרסמים חומרים שאינם יכולים לוודא את אמיתותם או שהם לא חשובים, ואשר חיזקו את הטענות שלפיהן המטרות של וויקיליקס ורוסיה חופפות. לפי הניו יורק טיימס, הדלפת המידע הרוסי נתפסת כתגובה סמלית להדלפת המידע מהמפלגה הדמוקרטית ומהקמפיין של הילרי קלינטון, שהרוסים חשודים שביצעו בבחירות 2016 בארה”ב.

🤙 מנכ”ל פייסבוק, מארק זאקרברג, רוצה לאחד עד תחילת 2020 את התשתיות שמאחורי אפליקציות המסרים המידיים וואטסאפ, פייסבוק מסנג’ר וזו של אינסטגרם, שביחד מחזיקות ב-2.6 מיליארד משתמשים (חלקם חופפים), ולהוסיף לשתי האחרונות הצפנה מקצה-לקצה, כך חשף הניו יורק טיימס. המטרה היא לחזק את השליטה של פייסבוק במשתמשים, והתוכנית מעוררת חששות לגבי פרטיותם והגידול באחיזה המונופוליסטית של פייסבוק בשוק המסרים המידיים.

👎 שיתוף פוסט משמיץ בפייסבוק עלול להיחשב כלשון הרע, אבל לייק/פיברוט לא, כך קובע היועמ”ש לממשלה. “מהותה ותכליתה של פעולת החיבוב כשלעצמה, מנקודת מבטו של המשתמש, אינה הפצת פרסום, אלא הבעת רגש כלפיו, ואילו הפצת התוכן, ככל שאכן מתרחשת, הינה תוצר נלווה ותלויה באלגוריתם שאינו בשליטתו או בידיעתו”, נקבע בעמדת היועמ”ש, שהוגשה לביהמ”ש המחוזי בת”א בנוגע לערעור על פסק דין מאוגוסט 2016 על בני זוג שנתבעו על השמצה פייסבוקית של מקומון.

🍿 נתניהו ורגב נאלצו להסיר סרטוני תעמולה 📽️ פרק אינטראקטיבי של “מראה שחורה” 📻 האחראי על האינטרנט, מוצ”ש 19:30 גלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

תקלת הפוש של עמוס עוז ב"ישראל היום"
תקלת הפוש של עמוס עוז ב”ישראל היום”

נושא ראשי

שר הבטחון בנימין נתניהו ושרת התרבות מירי רגב נדרשו להסיר סרטונים שהעלו לרשת, בעקבות פעילות של שני אקטיביסטים.

עמותת “מחזקים” של אורי קול עתרה לוועדת הבחירות המרכזית נגד רגב ומשרדה, בטענה שהסרטון בן שעתיים וחצי שמתעד את פסטיבל “כתר המזרח – מצדיעים לתושבי עוטף עזה” מהווה תעמולת בחירות, “אשר כל מטרתו לפאר ולרומם את [השרה רגב], לזקוף לזכותה הישגים, להציגה באופן מחמיא ולייצר קשר תודעתי עמוק בינה לבין עצם קיומו של הזמר המזרחי […] וכל זאת, במימון הציבור”. במשרד התרבות הודיעו לוועדה כי הסירו את הסרטון.

עו”ד שחר בן מאיר עתר לוועדת הבחירות בנוגע לסרטון קצר, שבו בנימין נתניהו צולם על ידי לע”ם כשהוא משוחח עם חיילים ומשבח אותם ואת צה”ל. היועץ המשפטי לממשלה מסר לוועדה את עמדת המדינה, לפיה “מתעוררים קשיים אל מול הוראת סעיף 2א לחוק דרכי תעמולה. זאת בין היתר בשל כך שהסרטון נערך על-ידי עובדי מדינה מחומרים שמקורם בלע”מ ומקורות ממשלתיים אחרים, ובשים לב למאפייניו של הסרטון; קרי כזה שהופק ונערך תוך שילוב דברים שנשא ראש הממשלה בפני החיילים בזמן הביקור בליווי מוסיקה ותמונות, אשר יוצרים אפקטים דרמטיים ומבליטים את חלקו האישי של ראש הממשלה בסרטון. לאור האמור, היועץ המשפטי לממשלה הנחה את הגורמים הבכירים במשרד ראש הממשלה, לפעול להסרת הסרטון מהעמוד הרשמי בפייסבוק ומכל דף רשמי אחר ברשתות החברתיות, ללא דיחוי. […] עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא כי יש להסיר את הסרטון האמור גם מן העמוד הפרטי-פוליטי בו עושה שימוש תנועת הליכוד. זאת, ראש ובראשונה לאור העובדה שמדובר בשימוש בסרטון שכאמור מעורר קשיים אל מול הוראת סעיף 2א לחוק דרכי התעמולה”.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

🤖 על תבונה ורגישות מלאכותית 📻 האחראי על האינטרנט, מוצ”ש 19:30 גלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

🚂 אלי גורנשטיין, ששר את שיר הפתיחה של “רכבת ההפתעות”, יצר גירסה חדשה שבה הוא מתלונן על הבעיות ברכבת ישראל. #ישראלכץהביתהבתחבץ

📺 יוטיוב פרסמה דוח שקיפות ל-Q3 2018, שלפיו חסמה 1.67 מיליון ערוצי יוטיוב, שמוקדשים לנושא שמפר את תנאי השימוש או הפרו את תנאי השימוש 3 פעמים בתקופה של 90 יום, ובכך הביאה להסרת 50.2 מיליון סרטונים. 79.6% מהערוצים הוסרו בגלל ספאם והטעיה, 12.6% בגלל עירום או מין ו-4.5% בגלל סיכון קטינים. בנוסף הסירה החברה ישירות 7.8 מילון סרטונים, 72.2% בגלל ספאם והטעיה, 10.2% בגלל סיכון קטינים ו-9.9$ בגלל עירום או מין.

מבין הסרטונים שהוסרו ישירות, 6.38 מיליון דווחו על ידי כלים אוטומטיים של פייסבוק (74.5% מהם לפני שמישהו בכלל צפה בהם), 878 אלף דווחו על ידי נאמנים, 547 אלף על ידי משתמשים רגילים, 32 אלף על ידי ארגונים לא-ממשלתיים ו-34 סרטונים בודדים על ידי רשויות ממשל.

החברה גם הסירה 224.4 מיליון תגובות, 99.5% בעקבות דיווח אוטומטי ו-0.5 בעקבות דיווח אנושי.

🍆 עוד במחיקת תכנים: מתנדבים פועלים לארכב 700 אלף חשבונות טאמבלר שנפחם 800 טרהבייט, אשר עומדים להימחק על ידי הרשת החברתית לאחר שזו אסרה על תכנים מיניים החודש. ההחלטה התקבלה לאחר שגילוי תכנים פדופיליים בטאמבלר הביא את אפל להסיר את האפליקציה מהאפסטור. האפליקציה הוחזרה בינתיים לחנות. מאמצי האירכוב מנוהלים על ידי Archive Team, גוף שהוקם על מנת לשמר את ההיסטוריה האינטרנטית.

🤳 בעקבות פרשת קיימברידג’ אנליטיקה, שבה נחשף בין השאר כי חברות חיצוניות השיגו גישה לפרטי עשרות מיליוני משתמשים של פייסבוק, ושאלו שימשו את קמפיין דונלד טראמפ להטות את דעת הקהל, הרשת החברתית פעלה השבוע לנקות את תדמיתה ולקדם את הטענה המופרכת שהיא דואגת לפרטיות הגולשים. החברה הקימה בבראיינט פארק בניו יורק דוכן פופ-אפ פרטיות שבו עובדים סייעו לציבור לתפעל את הגדרות הפרטיות שלהם בפייסבוק. בכירה בחברה, קרוליין אוורסון, סגנית נשיא לפתרונות שיווקיים, התראיינה בנושא לאתר השיווק דיגידיי ואמרה ש”למדנו הרבה לקחים אחרי פרשת קיימברידג’ אנליטיקה, אבל אחד החשובים שבהם הוא שיש לנו כמות עצומה של כלים עבור צרכנים לשלוט על הגדרות הפרטיות, אולם רוב הצרכנים, או רבים מהצרכנים, לא יודעים איך להשתמש בהם”. עוד אמרה אוורסון כי “אכפת לנו עמוקות, הכי עמוק שיכול להיות אכפת לחברה, לגבי פרטיות. אלו היסודות של החברה שלנו, ואנחנו רוצים שאנשים ידעו שאכפת לנו”.

ובינתיים, במציאות: למחרת הפעלת הדוכן הודיעה החברה שחסמה פירצת פרטיות חדשה, שבטעות נתנה למפתחי אפליקציות חיצוניים גישה לתמונות של 6.8 מיליון משתמשים, ובהן תמונות פרטיות – כאלו ששימשו בזירת המסחר של פייסבוק, מרקטפלייס, או בסטוריז שלהם. הפירצה היתה פתוחה במשך 12 יום בספטמבר.

👼 בנה של ג’יליאן בראקוול נולד מת, והרשתות החברתיות הציעו לה תכנים ופרסומות מאוד לא מותאמים. היא כתבה מכתב ל”חברות הטכנולוגיה היקרות”:

אני יודעת שאתן יודעות שהייתי בהריון. זו אשמתי, לא עמדתי בפיתוי להשתמש בהשתגים האלה באינסטגרם – #30weekspregnant, #babybump. וטפשונת שכמותי! אפילו הקלקתי פעם או פעמיים על מודעות לבגדי הריון שפייסבוק הציגה לי.

[…]

אבל לא ראיתן שגיגלתי “[צירי] ברקסטון היקס נ’ לידה מוקדמת” ו”תינוק לא זז”? לא ראיתן את שלושת ימי השתיקה שלי ברשתות החברתיות, שאינם אופיניים למשתמשת בתדירות גבוהה כמוני? ואז פוסט ההכרזה עם מילות מפתח כמו “שבורי לב” ו”בעיה” ו”עובר מת” ו-200 אמוטיקוני דמעות מהחברים שלי? זה לא משהו שאתן עוקבות אחריו?

[…]

תנו לי לספר לכן איך זה להשתמש ברשתות חברתיות כשאת סוף סוף חוזרת הביתה מבית החולים עם הזרועות הכי ריקות בעולם, אחרי שאת ובעלך ביליתם ימים בבכי במיטה, ואת מרימה את הטלפון לכמה דקות של הסחת דעת לפני הבכי הבא. זה בדיוק, באופן שובר לב, אותו דבר כמו שזה היה כשהתינוק שלך עדיין היה בחיים.

[…]

וכשמיליונים מאיתנו שבורות הלב מקליקות באופן מועיל על “אני לא רוצה לראות את המודעה הזאת”, ואפילו עונות לשאלתכן “למה?” עם התשובה האכזרית אך נכונה “זה לא רלוונטי לי”, האם אתן יודעות מה האלגוריתם שלכם מחליט, חברות טכנולוגיה? הוא מחליט שכבר ילדת, מניח תוצאה חיובית ומציף אותך במודעות לחזיות ההנקה הטובות ביותר (יש לי עלי כרוב על השדיים כי זה הפתרון הכי טוב שמדע הרפואה מציע להפסיק את החלב), דיוידים על איך לגרום לתינוק שלך לישון בלילה (הייתי נותנת הכל כדי לשמוע אותו בוכה בכלל), והעגלות הכי טובות לגידול התינוק שלך (שלי יישאר לנצח 1.84 קילו)”.

[…]

אנא, חברות טכנולוגיה, אני מפצירה בכן: אם האלגוריתמים שלכן חכמים מספיק להבין שהייתי בהריון, או שילדתי, אז הם ודאי יכולים להיות חכמים מספיק להבין שהתינוק שלי מת, ולפרסם לי בהתאם – או אולי, רק אולי, בכלל לא”.

חוכמה מלאכותית, בינה מלאכותית, דעת מלאכותית

🤖 אנחנו מדברים בפינה עם אורי אליאבייב, יועץ בתחום הבינה המלאכותית, על ההתמודדות עם דעות קדומות המובנות באלגוריתמים של בינה מלאכותית. למשל, השינויים שגוגל הכניסו בגוגל טרנסלייט כדי להיפטר מהטייה מגדרית. גם אצלנו בישראל מתחילים לעסוק בזה בצורה מסודרת, עם ועדה ממשלתית שיזם פרופ’ יצחק בן ישראל.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

🍑🍆 #ברזיק_צודק ונזקי המלחמה בפורנו ובזנות ברשת 📻 האחראי על האינטרנט, מוצ”ש 19:30 גלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

🔓 חקיקה שעברה בימים אלה באוסטרליה תחייב חברות טכנומידע לבנות בשירותים ובמוצרים שלהן דלתות אחוריות לעקיפת הצפנה. מטרת החוק היא לאפשר לרשויות האכיפה לקבל מהחברות מידע על משתמשים, גם אם המידע הזה מוצפן. המשמעויות של החוק מרחיקות לכת, משום שבניית שירותים מוצפנים והכנסת דלת אחורית אליהם מקבילה לבניית כספת פלדה ובטון מאובטחת והתקנת חלון זכוכית באחד הקירות שלה. לא רק משתמשים חשודים יהיו חשופים לסכנות הפריצה מהדלת האחורית אלא כל המשתמשים, ולא רק רשויות האכיפה יוכלו לחדור דרכה אלא גם האקרים ומדינות זרות. ולא רק אוסטרלים ייפגעו ממנה – חברות שירצו לציית לחוק יצטרכו להטמיע דלת אחורית שתפגע גם במשתמשים לא אוסטרליים, או להקים שירות נפרד לאוסטרלים וכך לפגוע ביכולת שלהם לתקשר עם המשתמשים משאר העולם.

🤬 מדיניות חדשה של פייסבוק, שנכנסה לתוקף באוקטובר וזכתה לתשומת לב בימים האחרונים, עוסקת ב”שידול למין”. דברי ההסבר למדיניות קובעים במפורש כי למשתמשים מותר לדבר על אלימות מינית וניצול מיני, אך אסור לדבר על “איפשור, עידוד או תיאום מפגשים מיניים בין בגירים” – כלומר לא רק מלחמה בשירותי מין בתשלום, אלא ביחסי מין בכלל – ולא רק בפורומים פומביים אלא גם בשיחות מסנג’ר פרטיות.

🤐 טאמבלר היא פלטפורמת בלוגים שנוסדה ב-2007 ומאופיינת בתכנים ויזואליים, ואשר ידועה במדיניות תוכן ליברלית. אבל זה הולך להשתנות: החברה הודיעה שהחל מה-17/12 תאסור על פרסום “תמונות, סרטונים או גיפים שמראים איברי מין אמיתיים של אנשים או פיטמות שנשים מציגות” או “מציגים פעילות מינית”. ההחלטה התקבלה אחרי שאפל הסירו את האפליקציה של טאמבלר מהאפסטור בעקבות גילוי פורנוגרפיית ילדים בבדיקה שגרתית. במסגרת יצירת “טאמבלר טובה וחיובית יותר”, ככותרת הפוסט שפרסם המנכ”ל, ג’ף דונופריו, הוא ציין כי “לא חסרים אתרים באינטרנט שמציגים תוכן למבוגרים. נשאיר את זה להם ונמקד את מאמצינו ביצירת הסביבה הכי מקבלת פנים שאפשר עבור הקהילה שלנו”.

🛏️ פייסבוק וטאמבלר הן רק שתיים מקורבנות חקיקת FOSTA-SESTA, שהתקבלה בארה”ב באפריל ותיכנס לתוקף בחודש הבא, ושמטרתה המוצהרת מלחמה בשירותי מין ברשת. אלא שבניגוד לסעיף 230 המפורסם בחוק ההגינות בתקשורת 1996, שמסיר אחריות מאתרים על תכנים שאחרים פרסמו בהם – סעיף שמאפשר למעשה את קיומן של פלטפורמות תוכן ורשתות חברתיות – חוק FOSTA-SESTA מטיל אחריות על אתרים אם מתפרסמות בהן מודעות לשירותי מין – גם אם בעלי האתר לא ידעו על המודעות. שרשור מעניין בנושא אפשר למצוא כאן.

#ברזיק_צודק ומלחמתו בסינון האתרים הכפוי

ח”כים מיקי זוהר ושולי מועלם יזמו חוק סינון אתרים כפוי, שיחייב צינזור תכני עירום ומין כברירת מחדל לכל גולשי ישראל ופתיחתם רק לבגירים שיבקשו זאת במפורש, בשיטות הזויות כמו הוספת עמוד נחיתה לאתרים קיימים והנגשת מרשם האוכלוסין של ישראל לספקיות האינטרנט כדי שיוכלו לוודא את גיל המשתמשים.

בפינה אנחנו מדברים עם רן בר-זיק, מפתח תוכנה, שרשם הישגים במאבק בחוק באמצעות פנייה ישירה לח”כים האחרים החתומים על החוק, ושורה של מומחים טכנולוגיים שהביעו תמיכה בעמדתו שהחוק בלתי ישים תחת התיוג #ברזיק_צודק, בעקבות ציוץ של חבר ליכוד שביקש הוכחות לכך שהטענות הטכניות של בר-זיק מדוייקות.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

🗣️ גוגלרים מפגינים 👨 מריו מת 🧠 מחשב מדמה מוח 📻 האחראי על האינטרנט, מוצ”ש 19:30 גלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

וויקיתרבות

קרן וויקימדיה ישראל, המפעילה של וויקיפדיה העברית, עורכת היום ובימים הקרובים את כנס GLAM (ר”ת של גלריות, ספריות, ארכיונים ומוזיאונים) לשיתופי פעולה בין פעילי הקרן ו-וויקיפדיה לבין מוסדות תרבות. אנחנו מדברים בפינה עם מיכל לסטר, מנכ”לית וויקימדיה ישראל. 

לוגו כנס GLAM של וויקימדיה ישראל
לוגו כנס GLAM של וויקימדיה ישראל

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

» כ-20 אלף עובדים ועובדי קבלן של גוגל ב-50 ערים בעולם, ובהן תל אביב, עזבו את העבודה שלשום ב-11:10 במחאה על טיפול החברה בהטרדות מיניות. הפגנת #GoogleWalkout נולדה בעקבות כתבה בניו יורק טיימס שסיפרה איך החברה הגנה על שלושה עובדים בכירים שהואשמו בהתנהגות מינית לא ראויה – שניים מהם עזבו עם פיצויים כבדים וללא איזכור רשמי של סיבת פרישתם (אחד מהם הוא אנדי רובין, יוצר מערכת ההפעלה הסלולרית המצליחה אנדרואיד), ואחד נשאר בחברה בתפקיד שמשלם היטב.

» מדענים באוניברסיטת מנצ’סטר פיתחו את SpiNNaker (קיצור של Spiking Neural Network Architecture), מחשב בעל מיליון מעבדים עם יכולת חישוב של 200 טריליון פעולות בשנייה, בתקציב של 15 מיליון פאונד (כ-70 מיליון₪). ספינקר נועד לסייע בחקר המוח על ידי חיקוי דרך התקשורת של המוח האנושי, במבנה רשת שבו נשלחות כמויות קטנות של מידע ליעדים שונים בו זמנית. אני מקבל בברכה את שליטנו המוח-מחשב.

מריו ארנולד סיגלי ומריו מריו, דמות משחקי הווידאו שנקרא על שמו 📸 JohnnyRRusso cc-by-sa; נינטנדו
מריו ארנולד סיגלי ומריו מריו, דמות משחקי הווידאו שנקרא על שמו 📸 JohnnyRRusso cc-by-sa; נינטנדו

» מריו ארנולד סיגלי היה איש נדל”ן איטלקי מוושינגטון שהשכיר מחסן לחטיבה האמריקאית של נינטנדו. בחברה החליטו לקרוא על שמו את מריו, דמות השרברב המשופם שבמקור נקראה Jumpman, כך סיפר לו נשיא נינטנדו אמריקה, מינורו ארקווה. “אפשר להגיד שאני עדיין מחכה לצ’ק התמלוגים”, צחק בראיון ב-1993. סיגלי מת בסוף החודש שעבר, ולא היה לו עוד שחקן.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

⌚ מה יודע האפל וואץ’ של חשוקג’י? 🤷 ראיון עם מייסד הקבוצה הרותחת “כל התשובות נכונות” 📻 האחראי על האינטרנט, מוצ”ש 19:30 גלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

קבוצת הפייסבוק החדשה “כל התשובות נכונות“, נותנת לאנשים אפשרות לשאול – ולענות על – שאלות שנעות בין המעניין למוזר לשולי לפרובוקטיבי לעצוב, כמו “סדרת טלוויזיה שאף אחד לא זוכר, חוץ מכם“, “מה הדעה הכי לא פוליטיקלי קורקט/מקובלת חברתית שאתם מחזיקים בה?” ו”מה הטעות הכי גדולה שההורים שלכם עשו איתכם? מה הסיכוי שתחזרו על הטעות בעצמכם?

אנחנו מדברים בפינה עם מייסד הקבוצה, דור צח. בראיון מקדים הוא הסביר:

פתחתי את “כל התשובות נכונות” בשבת שעברה, אחרי שהירהרתי בזה לאורך תקופה. בחודשים האחרונים התמכרתי ל-AskReddit, סאברדיט שבו גולש אחד שואל שאלה – לא התייעצות, לא של כן/לא, אלא כזו שבאמת יכולה להוליד תשובות מעניינות – והרבה מאוד אנשים עונים לו מנקודת מבטם. הרגשתי שהקהילה הזאת מביאה משהו שהיה חסר לי ברוב עולם הסושיאל של היום: לא ניסיון לתחזק פרסונה, לא ויכוחים והתנצחויות, לא פרקטיקה קרה, אלא איזושהי… חמימות. ניסיון אמיתי, כן ולא שיפוטי להכיר את נקודות המבט של אחרים ולשתף בחוויות שלך. היו לי בעבר כמה פוסטים עם שאלות בסגנון והם הניבו מאות תגובות, חלקן מרתקות, אז אמרתי “יאללה, נפתח, בטח אני אהיה היחיד ששואל משהו”. צירפתי כמה מאות אנשים וחשבתי לעצמי, here comes nothing.

שבוע עבר מאז. היום אנחנו על יותר מ-2,000 חברים. קצב השאלות בקבוצה פסיכי, ברמה שאנשים יוצאים ממנה כדי שהפיד שלהם יפסיק להיות מוצף. הדיונים, למרות כמות החברים, כנים ואינטימיים ברמות שמפתיעות אותי (ומצחיקים רצח במקרים אחרים). התגובות שאני מקבל נעות בין “הרסת לי את החיים, לקחת לי את כל הזמן הפנוי” ל”זה דבר מדהים שקרה” ל”זהו הקבוצה קפצה את הכריש אפשר לעבור הלאה”, שזו תגובה שלדעתי קיבלתי עוד לפני שבכלל פתחתי אותה. אני די המום מכל הסיפור ומקווה שזה לא ייגמר לעולם.

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

אייפון וואץ' וג'מאל חשוקג'י 📸 Alfagih cc-by-sa; צילומסך מאתר אפל; צילומסך מסרטון האבטחה של הקונסוליה הסעודית בטורקיה
אייפון וואץ’ וג’מאל חשוקג’י 📸 Alfagih cc-by-sa; צילומסך מאתר אפל ומסרטון האבטחה של הקונסוליה

» העיתונאי הסעודי ג’מאל חשוקג’י נכנס לפגישה בקונסוליה הסעודית בטורקיה ולא נראה מאז. ברויטרס דיווחו ששני בכירים טורקיים דיווחו שענד אפל וואץ’ אשר היה מחובר לאייפון שהשאיר אצל ארוסתו מחוץ לשגרירות. השעון עשוי היה לתעד מידע שיסייע לגלות מה עלה בגורלו, כמו מיקומו המדוייק ומדדי גופו. אולם השעון לא נמצא בידי הרשויות הטורקיות.

» העיתון הטורקי סבאח טוען שחשוקג’י הפעיל הקלטה באפל וואטץ’ שלו לפני כניסתו לקונסוליה, והקליט את תשאולו, עינויו ורציחתו. הרוצחים הצליחו להיכנס לשעון* באמצעות טביעות אצבעותיו ולמחוק חלק מהקבצים, אולם גיבוי נשמר בחשבון האייקלאוד שלו (*טענה לא ברורה, מאחר שאפל וואץ’ לא מכיל פד לזיהוי טביעות אצבעות)

» אבל זאק וויטקר מטקקראנץ’ טוען שהמידע כנראה לא עבר לאייפון או לאייקלאוד. בצילום של חשוקג’י הוא ראה על פרק ידו אפל וואץ’ מדור שלישי, שלא יכול להתחבר לרשת הסלולרית בטורקיה; חשוקג’י לא היה בטווח מספיק קרוב להעברת מידע מהשעון לסלולרי בבלוטות’; סביר להניח שהוא גם לא התחבר לווייפיי בקונסוליה; ובכל מקרה, מידע שעבר בין השעון לטלפון או לאייקלאוד מוגן בסיסמה, ולכן לא יהיה זמין לרשויות, וגם אפל לא תוכל להוציאו.

» בשישי בערב, הזמן שבו חברות מוציאות הודעות לעיתונות שהן רוצות שייקברו ואף אחד לא יקרא, עדכנה פייסבוק על הסרת 66 חשבונות, דפים ואפליקציות שמקושרים לחברות-האחיות הרוסיות  SocialDataHub ו-Fubutech, שבונות תוכנות זיהוי פנים עבור הממשל הרוסי. פייסבוק שלחה ביום שלישי מכתב לחברות, שבו טענה כי “לפייסבוק יש סיבה להאמין שעבודתכם עבור הממשל כללה השוואות תמונות מחשבונות רשת חברתית פרטיים של אנשים במטרה לזהותם”, ודרשה פירוט של המידע שנאסף ומחיקתו עד יום שישי. לדברי מנכ”ל שתי החברות, ארטור חצ’ויאן, בראיון לניו יורק טיימס, הסרת חשבונותיו אינה הוגנת, משום שהוא הוריד את התמונות דרך חיפושי גוגל, וכי השירות שהמוצר הראשי של סושיאלדייטההאב הציע, מערכת דירוג חברתי עבור חברות ביטוח ובנקים, מבקש אישור מהמשתמשים.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ


📵 אוּףליין 👮 מחשבים ואסירים 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

להתנתק מהרשת

בשנת 2013, כתבת מוסף הארץ נטע אלכסנדר הצטרפה לסדנת גמילה דיגיטלית (Digital Detox). אחר כך היא הלכה לשם שוב, עם מצלמה, ועשתה מזה סרט תיעודי קצר, Grounded (“מקורקעים”). אחד הדוברים הלא מזוהים בסרט אומר: “אני חושב שחשוב שנראה שלפני 1987, לפני האינטרנט, היה לנו זמן פנוי. לילדים של היום, שנולדו אחרי 1987, אין מושג מה זה שיש לך זמן פנוי”. בפינה אנחנו מדברים עם אלכסנדר על חוויית ההתנתקות.


עוד בנושא: מחנות הגמילה בכפייה מטכנולוגיה בסין, שבת דיגיטלית

אמוטיקונים מצויירים ביד 📸 עידו קינן
אמוטיקונים מצויירים ביד 📸 עידו קינן

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

» מונא אל-מזבוח -(منى مذبوح), בת 24 מלבנון, שהתה בחופשה במצרים ופרסמה ברשת סרטון בן עשר דקות שבו התלוננה על הטרדות מיניות שספגה שם מידי נהגי מונית וגברים צעירים ברחוב, וכן על שירות גרוע שקיבלה במסעדה במהלך הרמדאן וגניבת כספה בביקור קודם. היא כינתה את המדינה עלובה, מלוכלכת ו”בת כלבה”, ואת תושביה קבצנים, נוכלים, “סרסורים וזונות”, וטענה כי “מגיע לכם מה שסיסי [נשיא מצרים; ע”ק] עושה לכם. אני מקווה שאלוהים ישלל לכם מישהו יותר דכאני מסיסי”. הסרטון עורר סערה במצרים, ומתגלצ’ים מצרים הגיבו אצלה ודרשו שתסיר את הסרטון ותפרסם סרטון התנצלות. אל-מזבוח עשתה זאת, אך למחרת פרסום סרטון ההתנצלות נעצרה בשדה התעופה בקהיר כשעמדה לעזוב את המדינה, הועמדה לדין והורשעה אשמה בהפצה זדונית של שמועות שווא שיכולות לפגוע בחברה, פגיעה בדת וחוסר צניעות בציבור. בית המשפט גזר עליה 11 שנות מאסר, שקוצרו ל-8 לאחר שעו”דה הציג ראיות לכך שניתוח מוח שעברה פגע ביכולתה לשלוט בכעס. היא מערערת על פסק הדין, והדיון בערעור נדחה מסוף יולי ל-9 בספטמבר

סרטון ההתנצלות של מונא אל-מזבוח

» מאז תחילת העשור, אסירים בארה”ב זכאים לרכוש נגני מוזיקה וקובצי מוזיקה ולהאזין להם בכלא. אבל אלו שכלואים בפלורידה צפויים לאבד את אוספי המוזיקה שלהם, שאותם יצטרכו לקנות מחדש. הנגנים והמוזיקה מסופקים להם כיום על ידי חברת אקסס קורקשנז (Access Corrections), שגובה סכומים מונופוליסטיים של 100$ על נגן ו-1.70$ על כל שיר. בסך הכל קנו האסירים למעלה מ-30 אלף נגנים, ורכשו 6.7 מיליון שירים ב-11.3 מיליון דולר, כששירות בתי הסוהר הפלורידיאני גוזר ממכירת השירים עמלה של 1.4 מיליון דולר על גב האסירים. באפריל אשתקד חתם השירות על הסכם לאספקת טאבלטים לאסירים, שיחליפו את הנגנים. האסירים גילו שלא יורשו להעביר את השירים לנגנים החדשים, ואם ירצו להישאר עם הנגנים עד תום תקופת החוזה עם אקסס, לא יוכלו להחזיק במקביל טאבלט וליהנות מהשירותים הנוספים שהוא יציע. תמורת 25$, אקסס מציעה לאסירים הסרת נעילת הנגן או צריבת המוזיקה שעליו על דיסק ומסירתם למשפחותיהם – וגם במקרה הזה האסירים לא יוכלו לצרוך את המוזיקה.

את הטאבלטים תספק לאסירים חברת ג’ייפיי (JPay), הידועה לשמצה בניצול כספי של אסירים (בין השאר, גביית עמלות נשך על כל פעולה בנקאית ומכירת “בולים” לשליחת אימייל). לשב”ס-פלורידה יש אינטרס כספי בכך שהאסירים ירכשו את השירים מחדש ויכניסו עוד עמלות: בעוד הרווחים משירותי אקסס קורקשנז נכנסו לקופת המדינה, אלו משירותי ג’ייפיי ייכנסו ישירות לקרן נאמנות של השב”ס.

» ובינתיים, בישראל: שירות בתי הסוהר נדרש לפצות אסיר על מניעת גישה למחשב. א’, אסיר הכלוא על רצח, ביקש גישה של שעתיים בשבוע למחשב (שאינו מחובר לאינטרנט) כדי לקרוא על פקודות נציבות שירות בתי הסוהר ומאגרים משפטיים, כפי שמתירות לו פקודות שב”ס. לטענתו סורב בכל פעם בתירוצים מתחלפים: “כשלא נתנו לי מחשב אמרו לי שהמחשב באגף אחר, או באגף החינוך ולא מוצאים אותו. חודש ומשהו אמרו לי שלא מוצאים אותו. פעם הלך לעדכון פעם אחת לתיקון”. שב”ס טען כי אין תיעוד לבקשות שימוש במחשב שלא נענו, כי אספקת הגישה למחשב הינה מורכבת לוגיסטית, וכי בקשותיו הוגשו בחגים. א’ תבע 66 אלף שקל, והשופט יאיר חסדיאל פסק לו 3000 שקל פיצוי ו-1000 שקל הוצאות.

חופשה

הפינה “האחראי על האינטרנט” יוצאת לחופשה. היא תשוב ב-13.10.2018, אם ירצה האל(גוריתם).

עידו קינן ביחידת הסייבר 433 של המשטרה 📸 עידו קינן
עידו קינן ביחידת הסייבר 433 של המשטרה 📸 עידו קינן

הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ, השבוע בהגשת ניתאי ענבי

😱 מי מדברר את ישראל ברשת? 🔥 למה ורייזון הפריעה לכבאים לכבות שריפות? 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

מי האחראי על ההסברה באינטרנט?

מי מייצג את ישראל בזירה המקוונת? מי שמגיע ראשון. או בכלל. אנחנו מדברים בפינה עם נגה טרנופולסקי, כתבת הלוס אנג’לס טיימס שפרסמה כתבה בנושא.

לפי הכתבה, דייויד קיז, יועץ התקשורת הזרה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עומד מאחורי האסטרטגיה התקשורתית של נתניהו לתקשר עם הציבור כמעט רק דרך סרטונים רשמיים ברשתות חברתיות. בניגוד למסיבות עיתונאים וראיונות, שנתניהו ממעט לעשות (ובפרט עם התקשורת הישראלית), סרטונים הוא לא נדרש על ידי התקשורת לתת תשובות לסוגיות שעל סדר היום, ויכול לבחור לו סדר יום משלו, הזוי ומנותק ככל שיהיה. כך, בשליה יולי, עם ההסלמה במחאה נגד חוק הלאום ויום אחרי ששלושה פלסטינים נהרגו בידי חיילים בגבול עזה, נתניהו העלה סרטון על פאטמה, ילדת בית ספר איראנית מומצאת שסובלת תחת השלטון האיראני.

מי שממלא את החלל של הדוברות הישראלית הוא דובר צה”ל, תא”ל רונן מנליס, שאין לו נסיון תקשורתי קודם, ושלא אמור לדברר את ישראל האזרחית אלא את הצבא. באמצע מאי צייץ משרד החוץ חגיגית על חנוכת שגרירות ארה”ב בירושלים. למחרת, אחרי שהתקשורת העולמית דיווחה על הרג 60 פלסטינים על גבול עזה, הוציא דו”ץ הודעה לקונית שבעקבות פניות הוא מעדכן כי “לפחות 24 טרוריסטים עם רקע טרוריסטי מתועד נהרגו במהלך המהומות האלימות”. כתבים לא הורשו להתקרב לשטח מהצד הישראלי, אפילו לא כשהם מוטמעים בכוחות צבא.

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

» האקרים, כנראה מקבוצת Cobalt Dickens המקושרת לממשל האיראני, נמצאים במערכה לגניבת מידע מחקרי שטרם פורסם וקניין רוחני. לפי חוקרי חברת Secureworks, ההאקרים יצרו מתקפת דיוג שבה פתחו 300 אתרים שהתחזו לדפי הכניסה לאתרי 76 אוניברסיטאות ומכוני מחקר ב-14 מדינות בעולם, ביניהן ישראל, וגנבו את פרטי ההתקשרות של מי שנפל בפח והזין אותם באתרים הללו.

» בתחילת החודש חשף האינטרספט שגוגל מפתחים את פרוייקט דרגונפליי (שפירית), גירסה מצונזרת של מנוע החיפוש שלהם עבור השוק הסיני, שנים לאחר שהחליטו להפסיק לציית לצנזורה הסינית ונחסמו שם. מאות מעובדי החברה חתמו על מכתב מחאה נגד המהלך, ודרשו שקיפות מההנהלה בנוגע לעבודה שהם מבצעים, כדי שיוכלו “לקבל החלטות מושכלות אתית לגבי העבודה, הפרוייקטים והתעסוקה שלנו”. מנכ”ל גוגל, סונדר פיצ’אי, טען בשיחה עם העובדים כי גוגל “אינה קרובה להשיק מוצר חיפוש” בסין. כעת נחשף שגם וויימו, חברת-האחות של גוגל לטכנולוגיות עצמכוניות, פותחים נציגות בסין, זאת לצד מרכז מחקר של גוגל וקידום כלי התוכנה שלהם למפתחים בסין.

שיח שריפות 📸 יוג'ניה לולי (cc-by-nc)
כאן לא מדברים על שריפות 📸 יוג’ניה לולי (cc-by-nc)

ביטול כללי נייטרליות הרשת על ידי ה-FCC מאפשר לספקיות תקשורת לפגוע במהירות החיבור של לקוחות האינטרנט שלהן, מבלי שאלה יוכלו להתלונן ל-FCC, ותוך הגבלת יכולתם לתבוע את הספקיות. בחברת ורייזון ניצלו את הזכות הזאת והאטו את חבילות האינטרנט הסלולרי ה”בלתי מוגבל” של כבאים שנאבקו בשריפות שחרכו את קליפורניה הקיץ, מה שאילץ את הכבאות להכפיל את התשלומים שלהם לורייזון כדי להסיר את ההגבלה. “ורייזון הטילו את ההגבלות הללו למרות שנאמר להם שההאטה פוגעת באופן אקטיבי ביכולתם של שירותי הכיבוי של המחוז לספק תגובות-חירום ושירותי חירום חיוניים”, האשים ראש שירותי הכיבוי של מחוז סנטה קלרה, אנת’וני באודן. תצהירו הוגש במסגרת תביעה שהגישו 22 פרקליטי מדינה וגופים נוספים נגד ה-FCC בדרישה להחזיר את חוקי ניטרליות הרשת. בורייזון טענו שיש להם “נוהל להסיר מגבלות מהירות דאטה כשיוצרים איתנו קשר במצבי חירום”, וכי המקרה הנוכחי “היה טעות של שירות לקוחות”. עוד הם טענו כי “עשינו טעות בדרך שבה תיקשרנו עם הלקוח לגבי תנאי התוכנית שלו”.

בנושא דומה: אובר הפעילה “תמחור עומס” בעת אירוע טרור באוסטרליה

» היידי מארט הקדישה שלושה חודשים וחצי להכניס את כל המילים של “רפסודיה בוהמית” של להקת קווין לציוצים שלה. החל מה-7/5, היא פתחה כל ציוץ במילה מהשיר, החל מהמילה האחרונה ב-7/5, ועד לציוץ שלשום עם המילה הראשונה, כך שהשיר יופיע בסדר הנכון באקרוסטיכון מילים בפרופיל שלה.

blockquote class=”twitter-tweet” data-conversation=”none” data-lang=”en”>

ur amazing pic.twitter.com/eawpkK8bjk

— dak 🐝 (@dakotateske) August 25, 2018

(בונוס למתקדמים: פרנקנפורטר מחכה חמש שנים לאנטיסיפיישן)

רפליקה מ”מופע הקולנוע של רוקי” 📸 הטוויטר של פרנק פורטר

הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ. תודות: הדר בן יהודה, איתי נתנאל

👽 הקונספירציה נגד אלכס ג’ונס 🎉 פייסבוק חגגו בטעות רעידת אדמה קטלנית🎙️ האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

ג’ונזינג

ענקיות המדיהטק יצאו למלחמה. האויב: אלכס ג’ונס, איש תקשורת נערץ באלט-רייט, הימין הקיצוני והגזענות הלבנה*, שמפיץ בתוכניות הרדיו ובאתרים שלו קונספירציות מטורללות, מהקלאסיקה של זיוף הנחיתה על הירח ועד התועבה של הצגת הפיגוע הרצחני בסנדי הוק כזיוף שנוצר על ידי הממשלה ופעילים להגבלת נשיאת נשק. כשהוריו של נואה פוזנר, אחד הילדים שנרצחו בפיגוע, תבעו את ג’ונס על השמצה בגלל הנזקים שנגרמו להם בעקבות הפרסומים שלו – בין השאר, הם נאלצו לעבור 7 דירות בחמש שנים בגלל הטרדות מצד מאזיני ג’ונס – הוא תבע אותם בחזרה על הנזקים הכספיים שנגרמו לו בגלל תביעתם.

אלכס ג’ונס 📸 Sean P. Anderson (cc-by)

תובע נוסף של ג’ונס הוא ברנן גילמור, עובד מדינה שתיעדו בווידאו בהפגנת Unite the Right בשרלוטסוויל, ותיעד את הדריסה של מפגיני-הנגד, שאחת מהם מתה מפצעיה. אתר InfoWars (מלחמות המידע) של ג’ונס טען שגילמור מעורב בקנוניה לארגן את ההתנגשויות כדי לחתור תחת הנשיא דונלד טראמפ.

שרלוטסוויל היתה נקודת מפנה ביחס של הרשת לימין הקיצוני הגזעני והנאו-נאצי בארה”ב. פעילי רשת פעלו לחשוף את זהותם של מפגיני ימין קיצוני כדי לגרום לפיטוריהם ולהחרמתם על ידי סביבתם, ואילו חברות המדיהטק החלו לחסום אותם ואת אתריהם.

שנה עברה, ואלכס ג’ונס עלה על הכוונת שלהן. בחודש שעבר החלו חברות לחסום תכנים של ג’ונס, ובשבוע החולף החליטו מנכ”ל אפל טים קוק וסגן נשיא בכיר לענייני תוכנת אינטרנט ושירותים אדי קיו להעיף את הפודקאסטים של ג’ונס מאייטיונז. בעקבות אפל אזרו אומץ גם פייסבוק, יוטיוב, ספוטיפיי וחברות נוספות (אם כי גם אפל וגם גוגל החליטו לא להסיר את האפליקציות של ג’ונס מחנויות האפליקציות שלהן).

לעומת זאת, טוויטר הכריזו על התבדלות וסירבו להסיר את ג’ונס, משום שלא הפר את תנאי השימוש. מנכ”ל טוויטר, ג’ק דורסי, כתב: “אם נתקפל ופשוט נגיב ללחץ חיצוני על פני העקרונות הישירים שאנחנו אוכפים (ומפתחים) באופן בלתי תלוי בלי קשר לדעות פוליטיות, אנחנו נהפוך לשירות שבנוי על ההשקפות האישיות שלנו, שיכול לנוע בכל כיוון. זה לא מי שאנחנו”.

מצנזרים את אלכס ג'ונס 🎨 הטוויטר הרשמי של ג'ונס
מצנזרים את אלכס ג’ונס 🎨 הטוויטר הרשמי של ג’ונס

אנחנו מדברים על כך בפינה עם תומר שדמי, ד”ר למשפטים, חוקרת במרכז ספרא לאתיקה ובמרכז למחקר סייבר בינתחומי ע”ש בלווטניק, אוניברסיטת תל אביב. בראיון מקדים היא אמרה:

הסיפור על מחיקת התכנים של אלכס ג’ונס דווקא עכשיו מלמד בעיקר על הלחץ בו נמצאות ענקיות האינטרנט. ג’ונס לא אמר השבוע שום דבר חדש שלא אמר קודם – כבר מזמן הוא אמר שהנחיתה על הירח הייתה מזוייפת,שארה”ב יזמה את נפילת התאומים, ושהירי על ילדים בבית הספר סנדי הוק היה מתיחה, וההורים שילדיהם נרצחו בעצם מעמידים פנים שהם עצובים. את הדברים האלו יוטיוב הציגה והמליצה על הערוץ שלו, אפל פירסמה בפוד קאסטים שלה, ופייסבוק קידמה בפיד, והפכה לויראלי.

מה שהשתנה השבוע הוא שענקיות האינטרנט נמצאות במגננה מול גלים של לחץ ציבורי ומול איומים ברגולציה. זאת בגלל המודעות ההולכת וגוברת להשפעה של הפייק ניוז ושל החדירה של החברות האלו לפרטיות שלנו והינדוס החיים שלנו. החברות רוצות להוכיח שאין צורך בחקיקה חדשה או בנטישה של הפלטפורמות, כי הן בעצם המבוגר האחראי. לכן, ככל הנראה, הן החליטו דווקא עכשיו לחסום חלק מהתכנים של ג’ונס, ולאותת שהןשולטות במפלצות שהן יצרו.

החסימה של ג’ונס לא מדאיגה אותי, כי אם מחפשים אותו ספציפית אפשר למצוא למה הדברים שלו נכנסים פחות או יותר לגדר “דיבור שנאה” (hate speech, קטגוריה שאגב בישראל בכלל לא קיימת). אפשר לומר, למשל, שהטענה שלו השבוע שהמוסלמים אחראים ל-95% מהפשיעה באירופה, היא אכן דיבור שנאה כנגד מוסלמים.

הבעיה שלי היא השרירותיות של החסימה דווקא עכשיו, כשדברים דומים נאמרים על ידי דוברים אחרים, והפלטפורמות האלו ממשיכות לקדם ולהרוויח מהם. הבעיה שלי היא שאין שום קריטריונים ברורים לחסימות האלו, וגם אם יש, מי שקובע את הקריטריונים הן חברות הענק האלו ולא הציבור, בהליכים דמוקרטיים. מה שמפריע לי הוא שאין שום שקיפות, אין שום יכולת לערער על ההחלטות בפני גופים חיצוניים, וההחלטות לא נאכפות באופן סיסטמטי ושיוויוני, אלא באופן קפריזי בכפוף ללחצים כאלה ואחרים. מה שקורה פה הוא ש-3-4 חברות ענק אמריקאיות חולשות על חופש הביטוי והתקשורת של כולנו, ומחליטות לבדן מי יוכל לומר מה ומתי, ומי ייחשף, אם בכלל, למה שהוא אמר. ולא רק זה, אלא שהן מרוויחות הון חסר תקדים על חשבון הדיבור הזה של כולנו.

מה שהחברות האלו חוששות ממנו עכשיו הוא בין השאר שינוי סעיף 230 לחוק ההגינות בתקשורת האמריקני, שאחראי למעשה לאיך נראה האינטרנט היום לטוב ולרע. מצד אחד, הסעיף הזה מעניק לפלטפורמות האינטרנט הגדולות חסינות מאחריות משפטית ביחס לתכנים שהן מפרסמות. זה אומר שבניגוד לעיתון, שיכול להיתבע על מה שהוא מפרסם, אם מישהו מפרסם נגדך הסתה ואפילו הוצאת דיבה בפייסבוק ויוטיוב, והן מפרסמות את התכנים, מקדמות אותם, ממליצות עליהם ומרוויחות מהם, עדיין לכאורה אי אפשר לתבוע אותן. מצד שני, אותו סעיף עצמו, ששמו גם “השומרוני הטוב”, מעניק לפלטפורמות היתר לפקח על התכנים, לערוך אותם ולצנזר אם צריך – כדי למנוע ביטויי שנאה, אלימות וכדומה. הרציונל לסעיף הזה מאוד הגיוני. אנחנו רוצים לפטור את פייסבוק ויוטיוב מאחריות לתכנים כי אנחנו רוצים לאפשר את חופש הביטוי, אנחנו רוצים ליצור ‘שוק רעיונות חופשי’, אבל בו זמנית אנחנו כן רוצים סביבות מכבדות ובטוחות, ומכאן ההיתר לחברות להיות ‘השומרוני הטוב’ ולחסום תכנים בעייתיים מרצונן הטוב.

כשחוקקו את החוק הזה דימיינו שיהיה גם ‘שוק’ של כללי אסור ומותר. יהיה אתרים ורשתות חברתיות בהם יהיה מותר לומר דברים מסוימים, ובאחרים יהיה אסור, וכל אחד יבחר לו את הרשת המתאימה. מה שקרה בפועל הוא שהסעיף הזה הפך לרישיון וללגיטימציה של כמה מונופלים להדפיס כסף. הוא מאפשר להן לפרסם כל סוג של דיבור וכל סוג של קידום בכסף של התבטאויות, ומאידך איפשר להן ‘לערוך’ את התכנים – לקדם חלק ולהסתיר חלק ולמחוק חלק אחר – באמצעות כל מיני אלגוריתמים עלומים והחלטות לא שקופות. בסופו של יום הסעיף הזה העניק לגוגל, פייסבוק, אפל ואחרות סוג של שלטון ריבוני לקבוע באופן לא דמוקרטי מה מותר ומה אסור לומר. את הכללים האלו לא החברות האלו צריכות לקבוע; לכל הפחות צריך ליצור מנגנונים חיצוניים ודמוקרטיים שיאפשרו לדון בהחלטות ולערער עליהן.

בינתיים, ג’ונס ממשיך לעדכן בטוויטר, וגם, כפי שדווח בגיזמודו ביום שלישי, “פרסם 15 פעמים בגוגל פלוס ב-24 השעות האחרונות, מה שהופך אותו פוטנציאלית למשתמש הכי פעיל בשירות”.

* במקור כיניתי כאן את אלכס ג’ונס “אלט-רייט”, אבל בעקבות הערה של גולש קראתי עליו עוד ואני חושב שיהיה מדויק יותר לומר שהוא נערץ על אנשי אלט-רייט, ימין קיצוני וגזענות לבנה. בליגה נגד השמצה (ADL) אומרים ש”ג’ונס אינו אנטישמי במופגן, אבל מביע תכופות את סלידתו מ’גלובליסטים’, שיש הרואים ככינוי בקריצה (dog whistle term) ל’יהודים'”. בנוסף, הוא טוען שיש “מאפיה יהודית” וכי ג’ורג’ סורוס עומד בראשה במטרה לפגוע ביהודים, וטען שמפגיני הפגנת הגזענות הלבנה Unite the Right בשרלוטסוויל למעשה הורכבה בין השאר מ”יהודים שמאלנים בתחפושת”, שביקשו להוציא שם רע לאנשי הגזענות הלבנה: “הייתי באירועים האלה, הרבה מהחבר’ה של KKK שמורידים את הכובעים נראים כאילו הם מהקאסט של סיינפלד. הם סתם שחקנים יהודים, פשוטו כמשמעו”.

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

» הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים הודיעה על הפעלת מערך אכיפה שיבחן את יישום חוק ותקנות הגנת הפרטיות במשק. ראש הרשות להגנת הפרטיות, עו”ד אלון בכר, הודיע כי מטרת המערך לפקח על התנהלות גופים שמנהלים מידע אישי רב ורגיש במיוחד, ובהם מועדוני לקוחות, מכונים רפואיים ומוסדות טיפוליים, גופים המספקים פלטפורמות לניהול מידע על קטינים, מוסדות להשכלה גבוהה, ענף המלונאות, גופים המספקים פלטפורמות טכנולוגיות לשימוש במידע אישי לצרכי בחירות, וחברות המספקות שירותי עיבוד ואחסנת מידע.

» ראש רשות התקשורת הפדרלית (FCC), אג’יט פאי, טען במשך למעלה משנה שמתקפת האקרים מסוג DDoS (מניעת שירות מבוזרת) היא שגרמה להפלת אתר הרשות בזמן שזו ביקשה מהציבור הערות על ההחלטה לבטל את נייטרליות הרשת, שפאי תמך בה והצליח להעבירה. דוח של מבקר הפנים של הרשות מגלה כעת כי לא היתה שום מתקפה, אלא נסיונות אותנטיים של מתגלצ’ים להיכנס לאתר ולשלוח הערות בעקבות אייטם בנושא בתוכנית של ג’ון אוליבר. ביום השידור קפצה התעבורה לאתר יותר מפי 30, ובחמשת הימים שאחרי שידור התוכנית הועלו לאתר 2.1 מיליון הערות, שהן 10% מכלל ההערות שנשלחו בנושא. פאי, שהודיע על המתקפה יום אחרי שידור האייטם של אוליבר, לא התבלבל והאשים בדיווח השקרי את סמנכ”ל המידע הקודם, שמונה כמובן על ידי השלטון הקודם, וכבר אינו עובד שם.

» שני הליכים משפטיים חדשים מתנהלים נגד פייסבוק בישראל. באחד, עו”ד גיא אופיר הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה להפעלת פקודת בזיון בית המשפט כנגד חברת פייסבוק, מאחר שלטענתו לא עמדה בהסכם הפשרה שנחתם עמו ב-2016, שלפיו תספק אפשרות ישירה להמצאת כתבי אישום לחברה בכתובת israellegalprocess@fb.com. בשני, עו”ד איתי לשם תובע את פייסבוק, שהסירה ואז החזירה את המשתמש הפסבדונימי “אדם גולד“. לשם דיווח בפייסבוק שלו כי גולד “כתב עלי פוסט בו טען שהחסימה הקצרה שלו נעשתה בגלל שהפצתי לכולכם קונספירציות שקריות, הזויות וחסרות כל ביסוס או הבנה מצידי. תכלס הוא הוציא אותי אדם אידיוט, נבזי ושקרן. בהחזרתו של גולד לאוויר שעה לפני שנכתב עלי הפוסט העניקה לטענות השקריות שלו לגבי חותמת אמינות אולטימטיבית ורשמית. אז מבחינתי הם פעלו ביחד ומאחר ואין לי מושג מי זה גולד נשארתי עם לתבוע את פייסבוק”.

» הרשת החברתית פייסבוק ציינה את רעידת האדמה בעוצמה 6.9 באינדונזיה, שהרגה מאות אנשים, בהנפשה של בלונים וקונפטי. בפייסבוק יש כלי אוטומטי שמדגיש מילות ברכה (כגון “מזל טוב” ו”congratulations”) בצבע סלמון ומוסיף קונפטי ובלונים, שנחשפים ועפים כשמקליקים על המילה. הכלי עשה זאת עבור המילה selamat שמתגלצ’ים אינדונזיים כתבו בפוסטים. אחת המשמעויות של המילה האינדונזית היא אמנם “ברכות”, אבל משמעויות נוספת הן “מוגן”, “לא נפגע” ו”לשרוד” – וזו המשמעות הרלוונטית בפוסטים על רעידת האדמה. בפייסבוק התנצלו: “הפיצ’ר הזה (אנימציית טקסט שמופעלת על ידי הקלדת ‘ברכות’) זמינה באופן נרחב וגלובלי בפייסבוק. עם זאת, אנחנו מצטערים שהוא הופיע בהקשר המצער הזה וכיבינו את הפיצ’ר מקומית”.

פיצ'ר של פייסבוק חוגג רעידת אדמה קטלנית באינדונזיה
פיצ’ר של פייסבוק חוגג רעידת אדמה קטלנית באינדונזיה

(אגב, אפשר גם לבלבל את הפיצ’ר הזה בכוונה, כפי שגילתה מזל טוביאנסקי המסכנה)

פיצ'ר של פייסבוק חוגג את מותה של מזל טוביאנסקי
פיצ’ר של פייסבוק חוגג את מותה של מזל טוביאנסקי

הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

← לדף הקודםלדף הבא →