לקראת טראמפ: יוזמה לגיבוי מידע סביבתי ממשלתי ועותק של ארכיון האינטרנט בקנדה » האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

סיפורה של הספרייה הגדולה של אלכסנדריה, יהיה מי שיהיה זה שהשמיד אותה, מלמד אותנו לקח חשוב לגבי שימור ידע: יש כאלו הרואים בו סכנה, וחשוב לגבות אותו. הלקח הזה מיושם עכשיו לקראת כניסתו לתפקיד של הנשיא-הנבחר של ארה”ב, דונלד טראמפ.

בעיית המידע הממשלתי הדיגיטלי הנעלם עם חילופי השלטון לא התחילה אצל טראמפ. מארק אי. פיליפס, משנה לדיקן לספריות דיגיטליות באוניברסיטת צפון טקסס, בדק 4.49 מיליון הפניות למסמכי PDF שונים מאתר סוף הקדנציה של הנשיא ברק אובמה מ-2012, וגילה שארבע שנים אחר כך, בתום הקדנציה השנייה של אובמה, רק 17% מההפניות עדיין פעלו. בניו יורק טיימס מסבירים שמידע דיגיטלי פדרלי הוא שביר, אין חוק שמגן עליו, אין מכונות אוטומטיות שמתעדות אותו עבור ההיסטוריה, והרשות הלאומית לארכיונים ופרוטוקולים הודיעה כבר ב-2008 שאין בכוונתה לקחת על עצמה את התפקיד.

מיזם שמנסה לשמר חלק מהמידע הוא End of Term Web Archive (ארכיון הווב של סוף הכהונה), ששותפים בו המלכ”ר ארכיון האינטרנט (The Internet Archive), גופים ממשלתיים (ספריית הקונגרס, משרד ההוצאה לאור של ממשלת ארה”ב) ואקדמיים (ספריות אוניברסיטאות צפון טקסס, סטנפורד, ג’ורג’ וושינגטון וקליפורניה). מטרתו לשמור עותקים של עמודים של אתרי ממשל לקראת סיום כהונת נשיא אחד ואחרי כניסתו לתפקיד של הנשיא שאחריו, כדי לאפשר בחינה של השינויים בהם. הציבור יכול לסייע על ידי הצעת עמודי אתרים פדרליים לאירכוב כאן. לצד הקציר התקיים באוניברסיטת טורונטו האקתון “אירוע אירכוב גרילה“, שנועד בין השאר לאתר מאגרים בלתי נגישים, למפותם, לבנות סקריפטים שינגישו אותם לזחלני-ווב (webcrawlers), שיוכלו לארכבם, ולשתף את הכלים הללו עם קבוצות אחרות. חוקרים באוניברסיטאות נוספות פועלים לקיים האקתונים ותוכניות שימור מידע אחרות, לפי דיווח של מאד’רבורד.

דונלד טראמפ. תמונה: Matt Johnson (cc-by-nc)

בעיית מחיקת המידע הממשלתי עם חילופי השלטון אמנם קדמה לטראמפ, אבל יש החוששים שהוא יחמיר אותה – למשל, מדענים שעוסקים באיכות הסביבה. טראמפ מכחיש את ההתחממות הגלובלית (“הרעיון של התחממות גלובלית נוצר על ידי ועבור הסינים כדי להפוך את הייצור האמריקאי לבלתי תחרותי”, צייץ בטוויטר ב-2012), ביקש פרטים של מדעני רשות הגנת הסביבה שעסקו בנושא (וחזר בו לאחר שסורב) ורוצה למנות את סקוט פרואיט, מכחיש התחממות גלובלית וידיד של תעשיית דלקי המאובנים, לראשות EPA (סוכנות הגנת הסביבה). בהקשר האלכסנדרי, חוששים המדענים שממשל טראמפ יעלים מאתרים ממשלתיים מסמכים מדעיים שלא תומכים בעמדה שלו בנושא.

לחשש הזה יש ביסוס – הנשיא הרפובליקני הקודם, ג’ורג’ וו. בוש נהג כך. לפי דוח שפרסם ה-Government Accountability Project ב-2007 (פדף), ממשל בוש באופן שיטתי שינה הודעות לעיתונות של מדענים, הציג באופן מטעה ממצאים מדעיים לבית הנבחרים ומחק מידע מאתרים ממשלתיים או הזניח את עדכונו, דבר שיכול לגרום למידע להפוך לבלתי נגיש.

פרופסורים שעוסקים בתחום, ואשר דיברו עם כתב Motherboard שלא לייחוס, אמרו שפקידים שעובדים במחלקות מדע ממשלתיות פונים באופן פרטי למדענים ומפצירים בהם להוריד עכשיו עותקים של כל המחקרים שהם יכולים, כדי שלא יאבדו גישה אליהם בהמשך. רוברט פטרסון, מנהל שותף של מעבדת המידע האורבני בפקולטה לארכיטקטורה באוניברסיטת טקסס, אמר למאד’רבורד: “המינויים [של טראמפ] עויינים לשינויי אקלים, אז אני חושב שיהיה חכם מצד אנשים להוריד את המידע המדעי שהם צריכים שיהיה זמין עכשיו, כי אחר כך אולי תצטרך להגיש [בקשת חופש מידע] להשיג אותו”.

שרתים של ארכיון האינטרנט. תמונה: Scott Beale / Laughing Squid (cc-by-nc-nd)

ארכיון האינטרנט, שכאמור שותף באירכוב המידע המדעי הפדרלי, מתכוון גם ליצור עותק גיבוי של ארכיון הווב שברשותו, שמכיל פטהבייטים רבים של עמודי רשת שנאספו במשך שני עשורים, ולשמור אותו בקנדה. בסוף נובמבר כתב בבלוג ארכיון האינטרנט מייסדו, ברוסטר קייל, על הלקחים של הארכיון מהסיפור של הספרייה הגדולה של אלכסנדריה: “השנה הצבנו לעצמנו יעד חדש: ליצור עותק של האוספים הדיגיטליים של הארכיון האינטרנט במדינה אחרת. אנחנו בונים את ארכיון האינטרנט של קנדה כי, אם לצטט את חברינו ב-LOCKSS, ‘הרבה עותקים שומרים את הדברים בטוחים'”.

הצורך בעותק הזה התחדד כשטראמפ נבחר, כפי שכתב קייל: “ב-9 בנובמבר באמריקה, התעוררנו לממשל חדש שמבטיח שינוי רדיקלי. זו תזכורת ברורה לכך שארגונים כמו שלנו, שנבנו לשרוד לאורך זמן, צריכים להיות ערוכים לשינויים. עבורנו, זה אומר לשמור את החומרים התרבותיים שלנו בטוחים, פרטיים ונגישים באופן מתמשך. זה אומר להתכונן לרשת שעשויה לעמוד בפני מגבלות גדולות יותר. זה אומר לשרת מבקרים בעולם שבו מעקב ממשלתי לא הולך לשום מקום; ואכן, נראה שהוא יתגבר. לאורך ההיסטוריה, ספריות נלחמו נגד הפרות איומות של פרטיות – היכן שאנשים נעצרו רק בגלל מה שהם קראו. בארכיון האינטרנט, אנחנו נלחמים להגן על פרטיות הקוראים שלנו בעולם הדיגיטלי”.

טראמפ הביע תמיכה בצעדים נגד חופש האינטרנט, כשבין השאר אמר שכדי להילחם בגיוס אמריקאים לדאע”ש, הוא ידבר עם אנשים כמו ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט: “אנחנו נדבר איתם על, אולי באזורים מסויימים, לסגור את האינטרנט הזה בדרכים מסויימות. מישהו יגיד, ‘או, חופש הביטוי, חופש הביטוי’. אלו אנשים מטופשים”. מידע שארכיון האינטרנט יאחסן בקנדה לא יהיה כפוף לחוקים של ארה”ב, וכך גופי האכיפה תחת טראמפ לא יוכלו, למשל, לדרוש מארכיון האינטרנט למסור להם פרטים על גולשי הארכיון או למחוק ממנו מידע. אולם חשוב לזכור גם שסימון אויב כמו טראמפ הוא כלי נשק במלחמה לגיוס כספי תורמים פטורים ממס לקראת סוף 2016.


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


טרולים תומכי טראמפ שלחו לעיתונאי התקף אפילפסיה בטוויטר » האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

“זמן קצר אחרי שכתבתי כתבה לניוזוויק על איך שהאינטרסים העסקיים של דונלד טראמפ עלולים לחתור תחת הבטחון הלאומי אם ייבחר לנשיא, אחד התומכים שלו תקף אותי. הוא השתמש באינטרנט לעשות זאת”, כתב העיתונאי קורט אייכנוולד בכתבה בניוזוויק באוקטובר השנה (זהירות, סרטון באוטופליי).

אייכנוולד סובל מאפילפסיה, עובדה שאינו מסתיר ושהיתה ידועה לתוקפו, שתקף באמצעות פרופיל טוויטר תחת הכינוי “Mike’s Deplorable AF” (“דיפלורבלז” – בזויים – הוא כינוי הגנאי שהמתמודדת הדמוקרטית לנשיאות, הילרי קלינטון, העניקה לתומכי טראמפ). “נשאתי את האייפד שלי”, תיאר אייכנוולד, “מביט בתמונת הסטיל שבווידאו, ומבלי לחשוב, לחצתי על כפתור הפליי. הסרטון היה איזשהו סוג של אור מהבהב, עם עיגולים מרצדים ותמונות של פפה [צפרדע קומיקס שאומץ ברשת על ידי תומכי תנועת האלט-רייט בארה”ב] עף לכיוון המסך. הוא מה שנקרא אפילפטוגני – דבר שגורם להתקפים. למזלי, מאחר שעמדתי, פשוט הפלתי את האייפד לרצפה ברגע שהבנתי מה מייק עשה. הוא נחת עם פניו כלפי מטה על רצפת חדר השירותים”.

התקפי אפילפסיה עלולים להיגרם אצל הסובלים מהמחלה בעקבות חשיפה לאורות מהבהבים, ואלו יכולים לעבור כמובן דרך מסכים. לפי דיווח של CNN מ-1997, לפחות 617 ילדים שצפו בפרק בסדרה “פוקימון” ששודר ביפן סבלו מהתקף אפילפסיה. דיווחים חדשותיים מאותה תקופה סיפרו שעלילת הפרק עסקה ב”פצצת חיסון” שהופעלה כדי להשמיד וירוס מחשב, ושאחריה הופיעו חמש שניות של אורות אדומים מהבהבים בעיניים של הדמות פיקאצ’ו. הסיפור הופיע באחד הפרקים של הסימפסונז:

גם המתקפה המכוונת של גרימת התקף אפילפסיה דרך הרשת אינה תקדימית, למרבה הצער. ב-2008 דווח בוויירד כי טרולים השתמשו בסקריפט כדי לפרסם מאות הודעות שמכילות גיפנימציות מהבהבות כדי לגרום למיגרנות ולהתקפים בקרב משתתפי קבוצת דיון באתר קרן האפילפסיה. אחר כך השתמשו בג’אווה סקריפט להעביר גולשים מהקבוצה לעמוד עם תמונה שנועדה לעורר התקפים הן אצל אפילפטים עם רגישות לתמונות והן אצל אלו עם רגישות לתבניות. הקרן נאלצה לסגור את האתר זמנית, למחוק את ההודעות הפוגעות ולחזק את האבטחה באתר.

“אני כותב זאת ביודעי שזה יעורר עוד התקפות מקוונות נתעבות ואלימות כלפיי”, סיכם אייכנוולד את טורו. “עכשיו כשחשפתי כמה קל לגרום לי נזק, עד שהבחירות יסתיימו אני לא אלחץ פליי על שום סרטון בלתי קרוא שאקבל. זה פשוט מסוכן מדי”.

הציוץ האפילפטוגני ש-@jew_goldstein צייץ לקורט אייכנוולד, בדיווח בלעדי של גוד מורנינג אמריקה

הציוץ האפילפטוגני של “ג’ו גולדסטין”, כפי שדווח ב”גוד מורנינג אמריקה”

התחזית של אייכנוולד התממשה לפני שבוע, כשהותקף על ידי הטוויטריסט @jew_goldstein, בהנפשה שלדברי אייכנוולד רצה מבלי שהוא אפילו הקליק עליה. אייכנוולד דיווח בשורת ציוצים: “להגנתי העצמית, אני נוטל חופשת טוויטר קצרה. אבלה את הזמן עם עורכי הדין שלי ורשויות אכיפת החוק במציאת 1 מכם. אמש, בפעם השניה, בזוי שמודע לכך שיש לי אפילפסיה צייץ אלי הבהוב ועליו המסר ‘מגיע לך התקף’. זה עבד. זה לא הולך לקרות שוב. אשתי מבועתת. אני… נגעל. כל מה שאצייץ בימים הקרובים הם העתקים של מסמכים מההתדיינות המשפטית, דוחות משטרה וכו’. ברגע שנגיש את התביעה, נוציא לטוויטר צו עשה למסירת מסמכים טוויטר כדי לקבל את זהות האדם שהיה מעורב במתקפה חוצת המדינות הזאת. כרגע, המשטרה מנסה לברר אם זו עבירה פדרלית כי נראה שהיא חוצת מדינות. מתקפה כזאת לעולם לא תקרה שוב בלי השלכות משמעותיות. האיש הזה ילך לבית המשפט, והוא ישלם מחיר. ואם מישהו מכם ינסה זאת שוב אי פעם, אני אדאג שזה יקרה לכם. אנונימיות מקוונת לא מגינה על פושעים. בשביל זה יש צווי הבאה. אתם עומדים בפני חקירה פלילית ותביעה. אז אם מישהו מהאחרים חושב לנסות את המתיחה ה’חמודה’ הזאת, חישבו על ההשלכות. הן יהיו חמורות”.

השבוע הגיש אייכנוולד בקשה לבית המשפט המחוזי של דאלאס להורות לטוויטר למסור לו את פרטיו של “ג’ו גולדסטין”, כדי שיוכל לתבוע אותו על תקיפה וסעיפים נוספים.


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


סרבני ההייטק נגד המאגר המוסלמטרי של טראמפ » האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

לפני שנתיים פרסמו גיל סלוביק ואסף וול ברכת חנוכה שבה ביג מק מוגש בסופגניה במקום בלחמניה. השנה בורגר קינג ישראל מוכרת את הדרעק הזה.

מקסופגניה. תמונה: nonews.co.il - גיל סלוביק ואסף וול בורגר קינג בסופגניה. תמונה: בורגר קינג ישראל

זו תזכורת שמה שרץ כבדיחת רשת ב-2014 יכול להפוך למציאות המפחידה של 2016.

ואפרופו דונלד טראמפ, הנשיא-הנבחר של ארה”ב הודיע במספר הזדמנויות שהוא מתכוון ליצור מאגר נתונים ובו מרשם של כל המוסלמים במדינתו – שמוסלמים יחוייבו להירשם בו. בתוכנית שחשף בטעות יועצו קריס קובאץ’ נחשפה כוונה ליצור מאגר מידע על מהגרים ממדינות מוסלמיות, כמו זה שפעל מאז פיגועי הטרור של 11 בספטמבר 2001, והושעה ברובו ב-2011.

האם חברות טכנולוגיה ישתפו פעולה עם הממשל האמריקאי החדש בהקמה ותחזוקה של מאגרי מידע כאלו, או שיסרבו בטיעון מוסרי? אתר החדשות אינטרספט פנה לתשע חברות טכנולוגיה ושאל: “האם [החברה], אם תקבל פנייה מממשל טראמפ, תמכור טובין, שירותים, מידע או ייעוץ מסוג כלשהו לסייע ביצירת מרשם מוסלמים לאומי, פרויקט שהועלה טנטטיבית על ידי צוות המעבר של הנשיא הנבחר?”

טוויטר היא החברה היחידה מבין התשע שהשיבה בשלילה מפורשת: “לא”. החברה הפנתה לפוסט בבלוג שלה, שמציין שיש לה מדיניות נגד שימוש של מפתחים חיצוניים ב”מידע של טוויטר למטרות מעקב. נקודה”.

מיקרוסופט מסרה: “אנחנו לא הולכים לדבר על השערות בשלב זה”. עוד מסרה החברה לינק לפוסט בבלוג של החברה, שבו נכתב כי “אנחנו מחוייבים לקדם לא רק גיוון בקרב כל הגברים והנשים שעובדים כאן, אלא […] תרבות משתפת. […] חשוב לאלו שבממשל ובמגזר הטכנולוגיה להמשיך לעבוד יחד כדי ליצור איזון שמגן על פרטיות ובטיחות ציבורית במה שהם עדיין זמנים מסוכנים”.

בוז אלן המילטון, המעסיקה לשעבר של מדליף מסמכי NSA אדוארד סנואודן, סירבה להשיב.

פייסבוק, גוגל, אפל, SRA International ו-CGI לא השיבו. לא השיבה גם IBM, חברה שההיסטוריה שלה, כפי שתוארה בספר “IBM והשואה”, היתה ההשראה להעלאת השאלה.

שלט בחירות של דונלד טראמפ. תמונה: Tony Webster (cc-by-nc-nd)

בינתיים, אנשי הייטק חותמים על עצומה שכותרתה Neveragain.tech (לעולם לא עוד.טק):

אנחנו החתומים מטה עובדים של ארגוני וחברות טכנולוגיה שמבוססים בארה”ב. אנחנו מהנדסים, מעצבים, מנהלים עסקיים, ואחרים שעבודתם כוללת ניהול או עיבוד מידע על אנשים. אנחנו בוחרים לעמוד בסולידריות עם מוסלמים אמריקאיים, מהגרים וכל האנשים שהחיים והפרנסה שלהם מאויימים על ידי מדיניויות איסוף המידע המוצעות של הממשל הנכנס. אנחנו מסרבים לבנות מאגר נתונים של אנשים המבוסס על אמונותיהם הדתיות המוגנות בחוקה. אנחנו מסרבים לתת יד לגירוש המוני של אנשים שהממשלה מאמינה שאינם רצויים.

השכלנו את עצמנו בהיסטוריה של איומים כאלו, ובתפקיד שטכנולוגיה וטכנולוגים מילאו במימושם. ראינו איך IBM שיתפה פעולה בדיגיטציה ובייעול של השואה, ותרמה למותם של שישה מיליון יהודים ומיליוני אחרים. אנחנו זוכרים את כליאתם של יפנים אמריקאים במלחמת העולם השנייה. אנחנו מכירים בגירושים ההמוניים שזירזו את הזוועה שהמילה ג’נוסייד נטבעה לתאר: רציחתם של 1.5 מיליון ארמנים בטורקיה. אנחנו יודעים שג’נוסיידים הם לא רק זכרון מהעבר הרחוק – בין השאר, רואנדים משבט הטוטסי ומוסלמים בוסניים היו קורבנות בימי חיינו.

החותמים מסרבים לקחת חלק ביצירת מאגרי הנתונים, ומתחייבים לפעול בחברות ובארגונים שלהם להקטין את איסוף ושמירת המידע שיאפשרו פילוח דתי או אתני, להקטין מאגרים קיימים, להשמיד מאגרים מסוכנים, לקדם נהלי אבטחת מידע ופרטיות, לדרוש הליכים חוקיים נדרשים מול בקשות מידע ממשלתיות, לפעול לתקן שימושים לא אתיים/לא חוקיים במידע, לדבר בפומבי או להלשין (whistleblow) אם התיקון לא מועיל, לפעול חוקית נגד שימושים כאלו, להתפטר ולא לציית לדרישות לשימושים כאלו, להעלות מודעות ולשאול שאלות על שימוש אחראי והוגן במידע ובאלגוריתמים מעבר לארגונים ולתעשיות הספציפיות שלהם.

בין מאות החותמים אפשר למצוא אנשים מגוגל, מיקרוסופט, לינקדאין, אקמאי, גיטהאב, סיילזפורס, אוטומטיק, אינדיגוגו, אדובי, אובר, סלאק, וויקימדיה, איירביאנבי, פטראון וציינג’.אורג.


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


אפלייה בוטה בארה”ב: בוטים לא יורשו לרכוש כרטיסים להצגות, הופעות ואירועי ספורט » האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

דקה אחרי שנפתחה מכירת הכרטיסים להופעה של יו2 במדיסון סקוור גרדן בניו יורק ב-2014, איש אחד הצליח לשים את היד על יותר מאלף כרטיסים – 1012 במספר, למרות שהמפיקים הגבילו את המכירה ל-4 כרטיסים לאדם. בסוף אותו היום, הוא ואדם נוסף, שניהם ספסרים, צברו יותר מ-15 אלף כרטיסים להופעות של הלהקה ברחבי ארה”ב. ב-2013 רכש ספסר 520 כרטיסים להופעה של ביונסה במרכז ברקליס בניו יורק בשלוש דקות. ספסר אחר רכש ב-2012 522 כרטיסים להופעה של וואן דיירקשן בג’ונז ביץ’ בחמש דקות. גם כרטיסים להופעתו של האפיפיור פרנסיס פרנציסקוס בסנטרל פארק ב-2015, שחולקו חינם, נשאבו על ידי ספסרים ונמכרו באלפי דולרים למעריצים נלהבים. שלושה ספסרים רכשו ב-2012-2014 יותר מ-140 אלף כרטיסים להופעות בניו יורק.

הנשק של הספסרים הללו ודומיהם הוא בוטים (bots), תוכנות שמחקות התנהגות אנושית, אשר מבצעות את הקניות במהירות על-אנושית, כשהן עוקפות הן את האנשים שרצו לקנות כרטיסים במחיר הנקוב, והן את האמצעים שנועדו למנוע עקיפות כאלו. עכשיו המחוקק האמריקאי מנסה למנוע מהם גישה לכרטיסים.

ספסרים בארה”ב מוכרים כרטיסים יד-שנייה במחירים שמגיעים בממוצע ל-150% מהמחיר המקורי, מגיעים לעתים ל-1000% מהמחיר המקורי – ובמקרה אחד ידוע על כרטיס שנמכר ב-7000% מהמחיר המקורי. גם כרטיסים לאירועים חינמיים נשאבים על ידי ספסרים, שמוכרים אותם אחר כך בכסף, והופכים את האירועים מכאלו המיועדים לכלל הציבור, לכל המקדים להירשם, לכאלו המיועדים רק למי שיכול להרשות לעצמו לשלם על כך, למרבה במחיר.

התופעה הנרחבת זכתה לדוח (פדף) של התובע הכללי של מדינת ניו יורק, אריק שניידרמן, בתחילת ינואר. “הבעיה היא לא פשוט שהביקוש לכסאות טובים גדול מההיצע, במיוחד לאירועים המבוקשים ביותר”, כתב שניידרמן בדוח, סיכום של חקירה שארכה שלוש שנים. “הכירטוס, אם לומר זאת בבוטות, הוא משחק מכור”. לצד הכרטיסים השמורים למקורבים ולמכירות מיוחדות, הבעיה הגדולה היא בוטים. לפי הדוח, לא רק שהספסרים עם הבוטים מייבשים את השוק של הקונים הראשוניים ומפקיעים מחירים מהקונים המשניים – הם כל כך בטוחים בהצלחתם שהם מציעים למכירה “כרטיסים ספקולטיביים” – כרטיסים שהם טרם קנו, משום שהמכירה טרם נפתחה. אלו מסכנים את כספם של הקונים ומעלים את המחירים בשוק.

“מוכרי הכרטיסים חייבים לטפל במגיפת הבוטים”, קבע הדוח של שניידרמן. “השימוש בבוטים הוא הסיבה העיקרית שניו יורקרים לא יכולים להשיג כרטיסים במחיר הנקוב. בעוד התעשייה מפתחת פתרונות טכנולוגיים ארוכי טווח לבעיה, צריך לנקוט בצעדים להפחית את השימוש בבוטים בטווח הקצר”. עוד כתב שניידרמן כי “על המחוקק לפעול. בעוד אין סיבה שהתעשייה תחכה לפעילות חקיקתית כדי ליישם את הרפורמות לעיל, המחוקק צריך לפעול להבטיח שהרפורמה תהיה משמעותית ומתמשכת”.

בין השאר, שניידרמן הציע לבטל את האיסור על “כרטיס נטול-נייר בלתי ניתן להעברה”, שכדי להיכנס איתו להופעה הלקוח חייב להציג תעודת זהות או את כרטיס האשראי שאיתו נרכש הכרטיס; לאכוף ענישה פלילית על שימוש בבוטים; ולהחזיר את מחירי המקסימום על כרטיסים מסופסרים כמכפלה של המחיר הנקוב, מגבלה שהיתה קיימת בניו יורק עד 2007 ובוטלה בתקווה להיטיב עם הלקוחות. מגבלה זו תגביל את מחיר המקסימום של הכרטיסים המסופסרים, ולא תאפשר לספסר בכרטיסים לאירועים חינמיים.

רכישת כרטיסים באמצעות בוטים כבר היתה בלתי חוקית בניו יורק, אולם העבריינים נענשו רק בקנסות קטנים. בחודש שעבר חתם המושל אנדרו קוומו על החוק S.8123/A.10713, שאוסר לא רק על רכישת כרטיסים באמצעות בוטים, אלא גם מכירת כרטיסים בידיעה שהם נרכשו על ידי בוטים, והופך זאת לעבירה מסוג עוון דרגה א’ (class A misdemeanor), שעלולה להביא למאסר ולקנס. מנואל-לין מירנדה, יוצר המחזמר הפופולרי “המילטון” שגם משחק בו, היה שותף לקידום החוק. “אני רוצה שאתם תוכלו להיות שם כשהמסך עולה”, כתב על כך במאמר בניו יורק טיימס, “אתם לא צריכים לריב עם רובוטים רק כדי לראות משהו שאתם אוהבים”.

ב-12 מדינות בארה”ב יש חוקים נגד בוטי-כרטיסים, וכעת יש נסיון לחוקק נגדם ברמה הפדרלית. הצעת החוק Better Online Ticket Sales Act of 2016 (ר”ת BOTS Act 2016) אושרה בבית הנבחרים ובסנאט, וכעת עושה את דרכה לאישורו של נשיא ארה”ב ברק אובמה.


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


ריגול בלי גבול – ארה”ב מרגלת אחרי המגיעים לגבולות ומסירה גבולות לריגול ברשת » האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

גבולות ללא גבולות

בתחילת אוקטובר הגיע צלם העיתונות הקנדי עטור הפרסים אד או (Ed Ou) לארה”ב, לסקר עבור רשות השידור הקנדית (CBC) את המחאה של הילידים-האמריקאיים נגד הנחת צינור הנפט דקוטה אקסס (Dakota Access Pipeline – DAPL). סוכני ה-CBP (רשות המכס והגנת הגבולות – U.S. Customs and Border Protection) עיכבו את או בגבול, החרימו את שני הטלפונים הניידים שלו ואמצעי דיווח אחרים ומנעו ממנו להיכנס למדינה.

הסוכנות לא היתה סגורה על הסיבה שנתנה לעיתונאי הקנדי כשביקש לדעת מדוע הוא נעצר. לדברי או בראיון לוושינגטון פוסט, סוכן אחד אמר לו ששמו היה מסומן כ”person of interest” ברשימת מעקב של ארגון אכיפת חוק ששמו לא צויין, אבל מאוחר יותר אמר שהימצאות שמו ברשימה הזאת לא היתה הסיבה הרשמית למניעת כניסתו. הסוכנים נתנו לאו טופס שמציין שכניסתו נאסרה לפי סעיף 212(a)(7)(A)(I)(I) לחוק ההגירה והאזרחות (Immigration and Nationality Act -INA), אולם סעיף כזה לא קיים. סעיף 212(a)(7)(A) עוסק בכלל במהגרים, ואו אינו מהגר ולא ביקש להגר למדינה, כך לפי מכתב (פדף) של ארגון זכויות האזרח ACLU, שמסייע לאו משפטית נגד ה-CBP.

במהלך העיכוב, הסוכנים דרשו מאו לפתוח את הסלולריים שלו כדי שיוכלו לבצע בהם חיפוש. הוא סירב, בנימוק שיש לו מחוייבות אתית להגן על מקורותיו העיתונאיים. הסוכנים לקחו את הטלפונים איתם למקום שבו לא ראה מה הם עושים בהם, וכשהוחזרו כמה שעות מאוחר יותר, ההיה ברור שהיה נסיון להתעסק עם כרטיסי הסים שלהם ואולי ליצור העתקים שלהם. הם היו מוצפנים, כך שלא ברור כמה מידע הסוכנים הצליחו להוציא מהם.

ה-ACLU פנה לרשות ודרש ממנה הסברים על מעשיה, השמדה של את ההעתקים של הסימים והתחייבות להימנע מהפרעה לאו בעבודתו בעתיד. במכתב מעו”ד יו הנדיסייד מ-ACLU נכתב: “אנחנו מאמינים שהרשות ניצלה את בקשת הכניסה של או כדי ליזום מסע דיג אופורטוניסטי של מידע רגיש וסודי שמר או אסף בפעילויות העיתונאיות שלו”.

המסקנה הזאת נובעת מכך שאם או כבר היה בתוך ארה”ב, סוכני רשויות חוק שהיו רוצים לחפש בסלולריים שלו היו צריכים להשיג צו בית משפט. אולם בגבולות של ארה”ב, המדינה טוענת שיש לה זכות לבצע חיפושים כאלו בלי צו או אפילו חשד למעשים אסורים, גם על זרים וגם על אמריקאים. וההגדרה של הגבולות בהקשר הזה היא רחבה – 100 מיילים מהגבול לתוך היבשת.

סייברספייס ללא גבולות

ובינתיים ביבשת: סמכויות החיפוש והפריצה של הרשויות למחשבים התרחבו בימים אלו. עד כה, שופטים פדרליים יכלו להוציא לבולשת הפדרלית (FBI) צווי חיפוש למחשבים שנמצאים בתחום השיפוט של בית המשפט שלהם בלבד. החל מיום חמישי נכנסו לתוקף שינויים בכלל 41 של סדר הדין הפלילי הפדרלי, והם מאפשרים לשופטים להוציא צווי חיפוש שמאפשרים רשות לגשת למחשבים מרחוק בכל תחום שיפוט, כולל מעבר לים. כך יתאפשר לחקור חשודים שמשתמשים בטכנולוגיית אנונימיזציה להסתיר את מיקום המחשב שלהם, וכן לחקירות של בוטנט/זומבים – רשתות של מחשבים שנפרצו בלי ידיעת בעליהם, ונשלטים על ידי קראקרים שמשתמשים בהם לבצע מתקפות שונות.

תומכי השינוי אומרים שהוא יסייע לחקירות מקוונות מורכבות. למשל, בחקירה בשם “Playpen” (“לול תינוקות”), שבה ה-FBI החדיר תוכנת מעקב למחשביהם של חשודים בפורנוגרפיית ילדים בכל רחבי ארה”ב, כמה מהחשודים הצליחו לפסול את הראיות בטענה שהם מתגוררים מחוץ לתחום השיפוט של הצו שאישר את המעקב. השינוי בכלל 41 ימנע מצבים כאלו בעתיד.

מתנגדי השינוי טוענים שהוא רחב מדי, מסכן את פרטיותם של אזרחים חפים מפשע; מסכן את המחשבים, הסמארטפונים ושאר ההתקנים האלקטרוניים נשואי המעקב, שכדי לחדור אליהם ולעקוב אחריהם צריך להשתמש בחולשות ופירצות אבטחה או להחדיר אליהן תוכנות כאלו, אשר עלולות לשמש גם גורמים עויינים; יאפשר לרשויות האכיפה לעשות שופינג ולבחור שופטים נוחים באזורים מרוחקים מאלו שבהם התבצע הפשע לכאורה; ויהווה הפרה של חוקים בינלאומיים בנוגע לסוברניות (אם המחשב שעליו מתבצע המעקב נמצא מחוץ לארה”ב).


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת ענבל תמיר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


אש, יא גולש? אתה עצור על הסתה להצתה » האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

גל שריפות שורף את המדינה ורבבות מפונים מבתיהם, אבל שר בטחון הפנים גלעד ארדן טען שלשום שגל השריפות “נמצא תחת שליטה”. ואם תחת הוא, למה לא להתפנות לתחביבו של השר, המלחמה בהסתה ברשת? ארדן הודיע שיבזבז משאבי ציבור על מעצר אנשים שהביעו שמחה על השריפה ברשתות החברתיות. לפי עידן אבני ברשת ב’, “השר לבטחון הפנים גלעד ארדן הנחה את המשטרה לעקוב אחר הרשתות החברתיות כדי לאתר גולשים שהסיתו להצית שריפות או הביעו שמחה על השריפות ולמצות עמם את הדין”. ארדן כתב אתמול בפייסבוק שלו: “‏בהנחייתי משטרת ישראל תעשה הכל כדי למצות את הדין עם המציתים ועם אלה שיסיתו ויביעו תמיכה בהצתות. זהו חלק מטרור היחידים שפועל בהשראת הסתה ברשת”.

חברות וחברים יקרים.
‏בהנחייתי משטרת ישראל תעשה הכל כדי למצות את הדין עם המציתים ועם אלה שיסיתו ויביעו תמיכה בהצתות.זהו חלק מטרור היחידים שפועל בהשראת הסתה ברשת.

שבת שלום.

Posted by ‎גלעד ארדן | Gilad Erdan‎ on Friday, November 25, 2016



אנס אבו דעאבס כתב פוסט על ההצתות. הנה הוא בתרגום יאסר אבו ערישה ונדב פרנקוביץ’ עבור אתר החדשות “שיחה מקומית”:

כחלק מהחגיגות שלנו (הפלסטינים) על מה שנקרא “#ישראל_נשרפת”, אני מציע סדרת צעדים אלו בדחיפות:

דבר ראשון – חרם על טורקיה וארדואן ששלח ראשון את מטוסיו לכיבוי השריפות בפלסטין.. איזו בגידה זו!

שנית, ישנן חורשות שלהבות האש לא הגיעו אליהן עד כה, אז נזמין את החוליגנים מצעירינו שיעשו את העבודה: איקרית, עמואס, תל ח’וויפה, עסקלאן (אשקלון), ביסאן (בית שאן), אל-פאלוג’ה, טנטורה, ח’ובייזה ועוד מחורשות ארצנו והכפרים העקורים.. העשב היבש נדלק במהירות ויותר משמח כפי שאתם יודעים!

שלישית – במקום התפילה בשישי לכך שירד הגשם שמאחר לבוא (לא שזו קללה –חו”ח-אלא זה חלק מעונשו של אללה לכול מי שמתנהג בחוסר צדק), נתפלל לרעם, ברק ויותר רוחות בלבד.

דבר רביעי – יישובים ערבים שמסביבם יש שריפות, או המאמינים המתגוררים בחיפה וירושלים ומי שהאש כיתרה אותם – מאחר ומה שקרה זה מן אללה, אז אתם בטוחים. כל שנותר הוא שתוסיפו חומרי בעירה בכיוון נגדי לבתיכם. הרי ההאשמה שמדובר ב”אינתיפאדת הצתות”, כבר מוכנה אצל המשטרה.

בעניין ההוראות שמצביאי המוסלמים בעבר היו נותנים לחיילים (כמו): “לא לעקור דקל, לא לשרפו, לא להרוג בהמה, לא לעקור עץ מניב, לא להרוס שוק, לא להרוג ילדים, זקנים או נשים…” אז כל זה מיותר כי דמוקרטיה מבטלת מונרכיה של נסיכים. ועל אף שבזמני מלחמה שימור עצים מגיע לפני שמירה על חיי אדם, אנו מזמינים את המסגדים לקרוא קריאות שמחה עקב הניצחון המובהק.

#סאטירה_ולא_ברצינות

#השטויות_של_הערבים

#העשן_מעוור_את_העיניים_והלב

פוסט של אנס אבו דעאבס נגד הצתת שריפות, 24.11.2016

אבו דעאבס פרסם את הגירסה הראשונה של הפוסט ביום חמישי ב-16:05, והיא לא כללה את שני הקטעים שהדגשתי בתרגום. חצי שעה אחר כך, ב-16:38, הוסיף אבו דעאבס את ההשתגית “#סאטירה_ולא_ברצינות” (במקור #تهكم_ومش_جد), כדי להבהיר לאנשים לא הכי מחודדים ולמשטרה כי מדובר בפוסט סאטירי שנכתב בסרקזם ויוצא נגד ההצתות. לרוע מזלו, במשטרה לא מבינים ערבית, סאטירה ו/או סרקזם, והם עצרו אותו באותו היום (עוד לפני ההצהרה של השר ארדן) להסתה להצתה.

שיח שריפות. תמונה: יוג'ניה לולי (cc-by-nc)

אם במשטרה לא היו מתקמצנים על חבילת הגלישה הסלולרית, הם היו מוצאים את הפוסט שפרסם אבו דעאבס ארבע שעות קודם לכן, ובו כתב נגד הצתות, והתאפק עם הסרקזם עד למשפט האחרון (ושוב התרגום של “שיחה מקומית”):

לאיזו רמה של בורות וחוסר מודעות הגענו?! ארצנו נשרפת, ומסתבר שיש ערבים בארצות האזור שעסוקים בלשבח את אלוהים ולהלל אותו על זה. מופלא בעיני איך השכל יכול להפסיק לחשוב ולהפוך לדבר כזה אידיוטי. ה’חגיגות’ האלו מעידות על קוצר ידנו ומראות עד כמה אנו רחוקים מהמקום בו אנו שואפים להיות!

איזה מין שבח לאל זה כשאומרים ‘ריבונו של עולם מעניש אותם על מניעת קריאת המואזין’? איזו חוצפה ‘אמונית’ צריכה להיות לבנאדם כדי לייחס לבורא ישתבח את השריפות ולטעון שזהו העונש שגוזר אלוהים על מי שחוקקו חוק שעוין את הקריאה לתפילה (ושעדיין לא נחקק)? הרי בארצנו שפיכות דמים הפכה לדבר שבשגרה, יש הרס בתים בכל פינה, התחוללו כאן גירושים ומעשי טבח… והרי ‘הרג המאמינים חמור יותר בעיני האל מהרס אבן הכעבה’, לא?! כמה טיפש צריך להיות כדי להאשים את אלוהים בכך שהוא משתתף בזילות אמונתנו בכתבי הקודש ורידודה לכדי התפישה שלפיה אדיקותנו תגרום לריבון העולמים לשפוך את חמתו על הארץ, כפיצוי על חולשתנו?!

נו, לו ידענו שאושרכם וחירות הארץ תלויים בהפיכת ארצנו ויערותינו לערימת גחלים, מזמן היינו משדלים את הפרחחים שלנו לשרוף את פלסטין וכל עציה…!

כרזה הקוראת לשחרור אנס אבו דעאבס, שנעצר בחשד להסתה בפייסבוק להצתת שריפות. גולשים פרסמו את הכרזה על קיר הפייסבוק של אבו דעאבס

כרזה שפרסם מתגלץ’ על קיר הפייסבוק של אנס אבו דעאבס, הקוראת לשחרורו ממעצר בחשד להסתה בפייסבוק להצתת שריפות

בוויינט דיווחו אתמול אלי סניור, רועי ינובסקי, אחיה ראב”ד, יואב זיתון, חסן שעלאן והילה ציאון:

בלשי ימ”ר נגב עצרו הבוקר (יום ו’) בן 24 מרהט, אחיינו של בכיר בתנועה האיסלאמית בחשד שקרא בפייסבוק לצעירים להצית יערות. “ישנן חלק מהחורשות שעוד לא הגיעה אליהן האש”, כתב החשוד בפייסבוק. “צריך לקרוא למופרעים מהצעירים שלנו שיעשו את אשר צריך”.

המעצר התאפשר בעזרת תיאום מהיר שבוצע עם הפרקליטות שאישרה מעצר של מסיתים בפייסבוק וברשתות החברתיות. החשוד יובא הבוקר לבית המשפט השלום בבאר שבע לדיון בהארכת מעצרו. השר לביטחון פנים גלעד ארדן, שהורה לפעול נגד המסיתים, אמר הבוקר: “אנחנו נמצאים תחת טרור המציתים”.

אמא של העצור מרהט אמרה: “אתמול בערב הגיעו לבית כוחות משטרה ועצרו את בני בגלל פוסט שכתב בפייסבוק. לבני אין שום קשר לשריפות שהתרחשו ברחבי הארץ. הוא כל הזמן בעבודתו וביחסים טובים עם כולם ולא חושב על דברים רעים. אני מקווה שהוא ישתחרר ויחזור לחיק המשפחה”.

תגובת המשטרה שהובאה ב”שיחה מקומית”: “חוקרי משטרת ישראל עצרו אתמול בלילה בחור כבן 24, תושב רהט, בחשד שהעלה בדף הפייסבוק שלו, דברי הסתה (בנושא השריפות). החשוד מובא כעת להארכת מעצר בבית המשפט בבאר שבע. החקירה נמשכת ונכון לשלב זה איננו מעוניינים לכנס לאי מפרטיה”.

בשיחה מקומית עדכנו כי אבו דעאבס הובא אתמול (ו’) לבית המשפט, שם הוארך מעצרו עד היום ב-19:00. פרקליטו אמר ל”שיחה מקומית” שהמעצר הוארך בגלל שבמשטרה צריכים לבדוק לעומק את הסטטוסים שכתב.

“במשטרה לא ממהרים לשחרר את הבדואי שכתב פוסט סרקסטי בפייסבוק על השריפות; ‘בודקים חשד שגנב את הבדיחה מיהודי'” (נמרוד צוק)

לפי משטרת ישראל ומשרד המשפטים, יהודים-ישראלים לא מסוגלים להסית כמעט בכלל, לכן הוגשו ב-15′-16′ בין 3-6 כתבי אישום נגד יהודים-ישראלים על הסתה, במקביל ל-80 כתבי אישום כאלו נגד ערבים. הפעם, העיסוק במעצרו של אבו דעאבס מנע מהמשטרה לעצור את כל הגולשים היהודים-ישראלים שהסיתו לשרוף ערבים. אבל זה בסדר, הם בטח היו סרקסטיים.

יהודים-ישראלים מסיתים לשריפת ערבים בפייסבוק, 2016. תמונה: "שיחה מקומית"


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


המרגלים שיתקעו אותנו » האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

ארה”ב: התובע הכללי ירחיב את המעקב

המועמד של הנשיא-הנבחר דונלד טראמפ לתפקיד התובע הכללי הוא ג’ף סשנז, סנאטור רפובליקני מאלבמה. המינוי הזה עלול לבשר על החמרה במדיניות המעקבים ובמלחמה נגד הצפנה של הממשל האמריקאי.

סשנז תמך ב-FBI כשהארגון דרש מאפל לספק לו גירסה של מערכת ההפעלה של אייפון שתאפשר לחדור לאייפון של המחבל מסן ברנדינו. אפל סירבה לדרישה הזאת ונאבקה בה בבית המשפט, בטענה שגירסה פרוצה כזאת תאפשר לחדור גם לטלפונים של משתמשים חפים מפשע. לבסוף גנז ה-FBI את דרישתו לאחר ששכר חברה, כנראה סלברייט הישראלית, וזו הצליחה לפרוץ את הטלפון, שעליו לא נמצא מידע שימושי.

שלט בחירות של דונלד טראמפ. תמונה: Tony Webster (cc-by-nc-nd)

התמיכה הזאת של סשנז ב-FBI מייצגת את תפיסתו בנוגע לביון ובטחון. בין השאר, וויירד מדווח שב-2015 סשנז התנגד לרפורמה בשירותי הביון, ה-USA Freedom Act, שנולדה אחרי הגילויים של המדליף אדוארד סנואודן על התנהלות סוכנות הביון NSA. סשנז ייצג קו קיצוני מזה של מפלגתו ואפילו של שירותי הביון – הרפורמה לא רק שעברה בבית הנבחרים ובסנאט בעלי הרוב הרפובליקני, אלא אף קודמה על ידי ראש ה-NSA מייקל רוג’רז.

סשנז גם הציע לשנות את חוק פרטיות התקשורת האלקטרונית (EPCA), כך שיאפשר לרשויות השלטון לקבל מחברות תקשורת, בלי צו, מידע על תקשורת אלקטרונית של אזרחים כולל תוכן התקשורת, אם הרשויות מודיעות כי מדובר במקרה חירום שעלול לגרום לפגיעה פיזית או למוות. זאת אף שחברות התקשורת נוהגות לשתף פעולה באופן וולונטרי כשמוצגת להן סכנה כזאת.

בריטניה: המשטרה תחטט בהיסטוריית הגלישה

מעבר לאוקיינוס, בבריטניה, צפויה גם כן הסלמה של אמצעי המעקב. ה-Investigatory Powers Act (חוק כלי החקירה), חוק שהתקבל ביום חמישי, מאפשר לרשויות לדרוש מספקיות תקשורת לשמור רשומות גלישה של כל המשתמשים שלהן למשך שנה. הרשומות יכולות לכלול כתובת IP, שם השירות שאליו נכנס המשתמש (למשל, גוגל או פייסבוק) או כתובת האתר, והמועד שבו בוצעה הכניסה הזאת.

במרץ השנה, כשהממשלה הגישה גירסה מתוקנת של הצעת החוק לפרלמנט, הסברתי פה מה הבעיה בשמירת רשומות כאלו: הן עלולות לחשוף מידע פרטי ואישי של המשתמשים. למשל, אם אזרח גלש לאתר תמיכה בחולי איידס ולא רוצה שאיש ידע שהוא חולה במחלה, או לחברת כוח אדם והוא לא רוצה שידעו שהוא מחפש/מובטל, או לשירות הכרויות והוא לא רוצה שידעו שהוא מחפש, או למפלגה ולא רוצה שידעו שהוא תומך בה, או לכנסיית הסיינטולוגיה והוא לא רוצה שידעו שהוא תחקירן שמנסה לחדור לשורותיה כדי לבצע תחקיר.

תריזה מיי בימיה כשרת פנים, 22 ביולי 2014. צילום: Russell Watkins/Department for International Development (cc-by)

ראייה לפגיעה בפרטיות ברשומות הללו הודגמה בתרגיל שעשה העיתון המקוון אינדיפנדנט למשרד הפנים הבריטי, כשהגיש בקשת חופש מידע לקבל את היסטוריית הגלישה של תריזה מיי, אז שרת הפנים ומגישת החוק והיום ראשת ממשלת בריטניה. משרד הפנים סירב למסור את המידע וטען כי הבקשה “קנטרנית”.

חוק כלי החקירה יאפשר לרשויות לקבל את המידע הזה בלי צו, כל עוד “אדם בכיר מורשה” יחתום על בקשה כזאת – כלומר, המשטרה תוכל לדרוש את המידע על סמך אישור של איש משטרה בכיר, בלי פיקוח של בית המשפט.


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


יום הזכרון של פייסבוק ומלחמתה במילה “קוקסינל” » האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

“אין לי מושג אם גם אתם רואים את הכיתוב שאני רואה עכשיו בראש הדף שלי, תחת הכותרת Remembering Meir Wieseltier”, כתב ביום שישי בפייסבוק המשורר מאיר ויזלטיר. “נראה לי שאיזה טרול עלוב הודיע לשלטונות פייסבוק שהלכתי לעולמי, והם מציעים ברוב טובם פרוצדורה להפיכת הדף שלי לדף זיכרון. אין לי ניחוש מיהו המנוול הזה, ואשמח אם מישהו שנתקל בתופעה דומה יודע מה עושים במקרה כזה”.

הפרופיל המונצח של מנכ"ל פייסבוק מארק זאקרברג, שהפך למונצח בעקבות תקלה באתר

לא רק ויזלטיר הוכרז כמת – מתגלצ’ים רבים אחרים נפלו חלל; ולא טרול עשה זאת, אלא פייסבוק עצמה. החברה הודיעה אתמול לעיתונאים שפנו אליה כי “במשך פרק זמן קצר היום, הודעה שמיועדת לפרופילים מונצחים פורסמה בטעות עבור חשבונות אחרים. זו היתה תקלה נוראית שעכשיו תיקנּו. אנחנו מאוד מצטערים שזה קרה ופעלנו במהירות האפשרית לתקן זאת”.

פוסט פייסבוק של מאיר ויזלטיר על הפיכת הפרופיל שלו לפרופיל מונצח

פרופילים מונצחים הם פרופילים שפייסבוק קיבלה דיווח שבעליהם מתו, וביצעה בהם שינויים – הם נחסמים לכניסה (לוגון) ולכתיבה והגדרות הפרטיות שלהם משתנות כך שרק חברבוקים שלהם יכולים לראותם ולפרסם להם הספדים על הקיר. בבלוג “אבק דיגיטלי” של ורד שביט אפשר לקרוא הסבר מפורט על פרופילים מונצחים.

"קוקסינל" נגד בוטים. תמונה: "אני לקבל יכול פלאפל"

“קוקסינל” נגד בוטים. תמונה: “אני לקבל יכול פלאפל”

ומי שלא מת, כדאי שישמור על הפה והמקלדת שלו. בימים האחרונים מחקה פייסבוק פוסטים שמכילים את המילים “קוקסינל”/”קוקסינלים”, וחסמה חלק מהמשתמשים שפרסמו אותם. המדיניות נגד המילים הללו חדשה, כך אפשר ללמוד מהעובדה שחלק מהנמחקים/נחסמים כתבו אותן לפני זמן רב. הבלוג “מזבלה” דיווח שהפוסטים “פורסמו בין שנתיים ל-7 שנים לאחור וכללו את המילה ‘קוקסינל’ על שלל הטיותיה: ‘קוקסינלים, קוקסינל, קוקס, קוקסינלית, קוקסי’ וכו'”. לפי מזבלה, נדב פריד, מנהל דף הפייסבוק “חיילים מצייצים, נחסם ל-30 יום בעקבות סטטוס עם המילה “קוקסינלים” שפרסם לפני שש שנים, כשהיה בכיתה י’.

רז ציפריס, משתמש פייסבוק שנחסם פעמים רבות בעבר, הוא בין החסומים בפשיטה הנוכחית – הוא נחסם על פוסט שלו שהכיל את המילה, אחר כך פייסבוק מחקה מפרופיל גיבוי שלו פוסט ביקורתי נגדה בנושא, וכשכתב ביקורת נוספת נחסם בפרופיל הגיבוי.

פוסט הביקורת הראשון של ציפריס:

רז ציפריס נחסם מפייסבוק בגלל פוסט ביקורתי על פייסבוק על הסרת פוסט שלו עם המילה "קוקסינל"

פוסט הביקורת השני של ציפריס:

סטטוס שני של רז ציפריס שנמחק מפייסבוק במסגרת מלחמתה במילה "קוקסינל"

פוסט הביקורת השלישי של ציפריס, שנכון לעכשיו טרם נמחק על ידי פייסבוק:

סטטוס שלישי של רז ציפריס שנמחק מפייסבוק במסגרת מלחמתה במילה "קוקסינל"

פייסבוק, באמצעות משרד היחץ שלום תל אביב, מוסרים לעתים לעיתונאים שהחברה אינה מגיבה למקרים ספציפיים, אף שהחברה הגיבה פעמים רבות על מקרים ספציפיים; במקרה של מחיקת פוסטים ביקורתיים על פייסבוק שפרסמו אנשי התקשורת רותם שטרקמן ושי גולדן, החברה, באמצעות שלום תל אביב, טענה שהיא בודקת את הנושא, אבל תשובה זו נועדה רק למסמס את הביקורת עליה, כששבועיים וחצי לאחר מכן מסרה החברה שאין בכוונתה למסור מידע בנושא.

במקרה הנוכחי, של חסימת הפוסטים עם המילים קוקסינל/ים, חברת פייסבוק, באמצעות שלום תל אביב, התעלמה מפנייתי במשך יומיים, ואחרי תזכורת מסרה לי היחצנית האחראית כי “לצערי כרגע אין תשובות לשאלותיך, יותר מאשמח לעדכן במידה ויהיו”, שמנסיון העבר אומר שבעוד שבועיים וחצי אקבל “אין תגובה”.

באנר תמיכה בזכויות טראנס, שמקדם ה-Transgender Law Center

במקרה או לא, פייסבוק מקדמת את בחודש המודעות הטרנסית שמצויין בימים אלו, ומעודדת משתמשים להוסיף לתמונת הפרופיל שלהם באנר תמיכה. שירלי צ’ארלי קליינמן סיכמ.ה זאת היטב: “בחודש המודעות הטרנסי, אין מילה ראויה יותר למלא את הפיד שלי מ’קוקסינל'”.

בחודש המודעות הטרנסי, אין מילה ראויה יותר למלא את הפיד שלי מ"קוקסינל".

Posted by Shirley Charlie Kleinman on Friday, November 11, 2016

האנטיתזה לצנזורשת של פייסבוק היא Gab. נמרוד צוק כתב עליה בכלכליסט: “בניגוד למסמכי המדיניות המפורטים והארוכים של הרשתות החברתיות הגדולות, שאוסרים על פרסומים כמו עירום, תוכני שנאה וגזענות, כללי ההתנהגות של טורבה קצרים מאוד: עמוד בן 300 מילה שמצהיר כי הסוג המקובל היחיד של צנזורה היא צנזורה עצמית, כזו שבמסגרתה המשתמשים בוחרים לא להיחשף לתכנים שמרגיזים אותם. ההגבלה היחידה היא לתכנים בלתי חוקיים שעלולים לסכן את האתר או משתמשיו: קידום טרור ואלימות, פורנו בלתי חוקי ופרסום מידע פרטי של אנשים בלי הסכמתם. “נסו להיות נחמדים ואדיבים אלו לאלו, כולנו בני אדם”, חותמת את המסמך בקשה קצרה”.


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


מרקל ויועץ המדיה החברתית של אובמה נגד האלגוריתם של פייסבוק » האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, קוראת לחברות אינטרנט להגביר את השקיפות ולשתף את הציבור בדרך שבה האלגוריתמים שלהם עובדים ובוחרים איזה מידע להציג לגולשים. בכנס תקשורת שמתקיים במינכן אמרה מרקל: “האלגוריתמים חייבים להיעשות ציבוריים, כך שאדם שהוא אזרח מתעניין יוכל לענות על שאלות כמו ‘מה משפיע על ההתנהגות שלי באינטרנט, ועל זו של אחרים?’. אלגוריתמים, כאשר אינם שקופים, יכולים להוביל לעיוות התפיסה שלנו, לכווץ את מרחב המידע שלנו”. היא לא נקבה בשמות של חברות, אבל אמרה כי “פלטפורמות האינטרנט הגדולות, באמצעות האלגוריתמים שלהן, הפכו לקוף המחט שדרכו תקשורת מגוונת חייבת לעבור”.

דובר מטעם מפלגתה של מרגל, המפלגה הנוצרית-הדמוקרטית, אמר לאתר שפיגל שהוא לא חושב שמרקל התכוונה שחברות כמו גוגל ופייסבוק יחשפו את האלגוריתמים שלהן, שהם סודות מסחריים, “אבל אנחנו צריכים יותר מידע מהשחקנים הללו לגבי איך האלגוריתמים שלהם עובדים באופן כללי”.

הגרדיאן מדווח שקבוצת עבודה חוצת-מפלגות בגרמניה מרכזת המלצות להגברת הפתיחות של פלטפורמות אינטרנטיות, ובהן ההמלצה להציג למשתמשים פרטים על הדרך שבה האלגוריתמים של הפלטפורמות אוספים, בוחרים, מעריכים ומציגים מידע. הקבוצה תשלח את ההמלצות למפקח הדיגיטלי של האיחוד האירופי, גונת’ר אטינגר, שיגבש מהן כללים מנחים.

דונלד טראמפ והילרי קלינטון, המתמודדים בבחירות לנשיאות ארה"ב 2015. תמונה: DonkeyHotey (cc-by-sa)

דונלד טראמפ והילרי קלינטון, המתמודדים בבחירות לנשיאות ארה”ב 2015. תמונה: DonkeyHotey (cc-by-sa)

מוקדם יותר החודש נשמעה אזהרה דומה מ”בועות הפילטרים” מפי יועץ המדיה החברתית לשעבר של נשיא ארה”ב ברק אובמה. היועץ, קיילב גרדנר, שבין השאר הפעיל את חשבון הטוויטר של אובמה, אמר בהרצאה באוניברסיטת נורת’ווסטרן שבאילינוי ש-44% מהבוגרים בארה”ב מקבלים את החדשות בפייסבוק, ו-61% מבני דור המילניאלז. “אם זה לא מפחיד אתכם, אתם לא יודעים מספיק על האלגוריתם של פייסבוק. […] אם יש לכם הורה שתומך בטראמפ, הוא רואה אוסף שונה לגמרי של ידיעות חדשותיות מאלו שאתם רואים”.

פייסבוק לא מסתפקת ביצירת בועות פילטרים עבור משתמשיה – סינון המידע כך שהם יקבלו רק מידע שתואם את השקפותיהם – אלא גם מחכירה את השירות לחברות ולפוליטיקאים. אתר פרופבליקה חשף כי פייסבוק מאפשרת למפרסמים בפלטפורמה שלה לפלח קהלי יעד לפי “זיקה אתנית” (ethnic affinity), ולהסתיר קמפיינים מקהלים כמו אפריקאים-אמריקאים, אסיאתים-אמריקאים והיספנים. בפרופבליקה ציינו שסינון כזה יכול לאפשר פרסומות שעומדות בניגוד לחוקים אמריקאים ותיקים נגד אפליה – החוק לאיסור אפליה בפרסום מודעות דרושים והחוק לאיסור אפליה בפרסום מודעות למגורים.

בפייסבוק הסבירו שהם בוחרים את הזיקה אתנית של המשתמשים לפי פוסטים ודפים שהמשתמשים מקיימים איתם אינטראקציה, ושזיקה אתנית אינה גזע, נתון שפייסבוק לא מבקשת ממשתמשיה. החברה אמרה שהיא אוסרת להשתמש בסינון הזה לאפליה, ותסיר כל מודעה שתעמוד בניגוד לחוק. לדברי החברה, המטרה של הסינון הזה היא לאפשר למפרסמים לבדוק ולייעל את הפרסומות שלהם, למשל, להריץ קמפיין באנגלית שלא מוצג לאנשים עם זיקה היספנית, כדי להשוות את ביצועיו לקמפיין בספרדית.

לפי כתבה בבלומברג, בקמפיין של דונלד טראמפ עשו שימוש בכלי פילוח כאלו (הם לא נקבו במפורש בכלי הזיקה האתנית, אבל כנראה שבו מדובר) כדי להניא תומכי הילרי קלינטון מלצאת להצביע. “יש לנו שלושה מבצעי דיכוי בוחרים בפעולה”, אמר בכיר בקמפיין – ליברלים לבנים אידיאליסטיים, נשים צעירות ואפריקאים-אמריקאים. הקמפיין שמיועד לקבוצה האחרונה משתמש באמירה מכלילה וגזענית של קלינטון מ-1996, שלפיה חלק מהגברים האפריקאים-אמריקאים הם “טורפי-על” (super predators). המודעה מוצגת לאפריקאים-אמריקאים בפייסבוק ב”פוסטים אפלים (dark posts), פוסטים לא-פומביים, שאינם מוצגים בפיד של דף הפייסבוק של טראמפ, אבל מקודמים לקהל היעד – “רק האנשים שאנחנו רוצים שיראו את זה רואים את זה”, הסביר אחד מאנשי הקמפיין, בראד פאראסקייל, שבין השאר הפעיל את פרופילי הפייסבוק והטוויטר של טראמפ.


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


הדברים שניסו להפיל את הווב » האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

האינטרנט של הדברים (IoT) שימש לסייברמתקפה הנרחבת ששיתקה גישה לאתרים גדולים, ובהם טוויטר, רדיט וגיטהאב. המתקפה, שנערכה בשלושה גלים, החלה בבוקר אתמול (ו’) שעון החוף המזרחי של הארה”ב. הסייברמתקפה כוונה כלפי חברת Dyn, שמספקת שירותי DNS, שמנתבים את את כתובת הדומיין של האתר שמוזנת בדפדפן לכתובות ה-IP של השרתים שמשמשים לאחסונו, וכך מאפשרים גלישה לאותם אתרים. הפרצנים ביצעו מתקפת DDoS, כלומר שליחת בקשות מידע מרובות שגרמו להאטה ולקריסה של השירות, ובכך פגעו ביכולת הניתוב שלהם, ומנעו גישה לאותם אתרים.

כדי לבצע מתקפה כזאת, יש צורך בכמות גדולה של מכשירים תוקפים, ונהוג להשתמש בבוטנט – רשת של מחשבים שהודבקו בנוזקה, אשר הופכת אותם לזומבים, כלומר למחשבים שערוכים ומוכנים לקחת חלק בסייברמתקפה כזו בלי ידיעת בעליהם. הבוטנט של המתקפה הנוכחית ייחודי משום שהוא הורכב מ”האינטרנט של הדברים”, כלומר לא ממחשבים, לפטופים, טאבלטים וסלולריים, אלא ממכשירים חשמליים בעלי פונקציונליות אחרת שיש להם גם חיבור לאינטרנט – ובהם מצלמות אבטחה, מכשירי וידאו דיגיטליים (DVR) ונתבים.

נוזקה בשם מיראי (Mirai) שימשה פרצנים להפעיל בוטנט של יותר ממיליון “דברים” – מכשירים מחוברים לרשת – כדי להפיל את האתר של עיתונאי הסייבראבטחה העצמאי בראיין קרבז בחודש ספטמבר, במתקפה חסרת תקדים בהיקפה. בתחילת אוקטובר פרסם פרצן בכינוי Anna-senpai את קוד המקור של הנוזקה, כך שמצד אחד מומחי סייבראבטחה ויצרני חומרה ותוכנה יכולים לכתוב קוד להתגוננות מפניה, ומצד שני פרצנים ופצחנים יכולים להשתמש בה לרעה.

קרנף המעקב. תמונה: Lefteris (cc-by-sa)

הבעיה היא שבניגוד למחשבים וסלולריים, חפצים שמחוברים לרשת לא מתוכנתים על ידי חברות גדולות ועשירות שמתמצאות באבטחת מידע, חלקם לא בנויים לעדכוני אבטחה תכופים (או לעדכוני אבטחה כלל), ההחלפה שלהם אינה תכופה (בניגוד להחלפת מחשבים וסלולריים), המודעות של בעליהם לצורך בעדכוני אבטחה כאלה נמוכה, ואלו גם לא מקפידים על סיסמאות קשות לפיצוח, כך שלנוזקה קל לחדור ולהשתלט עליהם, ולהפוך אותם לזומבים בצבא שלה.

רשת הבוטנט שבשליטת הנוזקה מיראי מחזיקה נכון לעכשיו כ-500 אלף מכשירים, ולטענת דייל דרו, סמנכ”ל אבטחה בחברת Level 3 Communications, בראיון למאד’רבורד, כ-10% מהם שימשו במתקפה הנוכחית על חברת דין. רק לפני שבוע הזהיר CERT-US, צוות המוכנות למצבי חירום מחשביים של המשרד להגנת המולדת האמריקאי, מפני מתקפות DDoS על ידי מיראי ובוטנטים אחרים, באמצעות האינטרנט של הדברים.


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


← לדף הקודםלדף הבא →