הפוזה

דורון פישלר ~~ממשטרת האינטרנט~~ ממשטרת הפוטושופ גילה שלמצולמות על שערי קוסמופוליטן יש פוזה קבועה: יד ימין על המותן, יד שמאל על הירך:

וזה הזכיר לי משהו שגיליתי בדוכן עיתונים בארה”ב – הפוזה של שערי מגזיני הגברים:

7 בינואר, 2009 | בנושאים: 404, עיצוב, עיתונות ותקשורת | 5 תגובות

עוד היתקלויות בנושפת בסביון

הנושפת בסביון ממשיכה לצוץ.

איתן שלו מצא אותה באתר אורנג’:

יובל מצא אותה ב-kaleidoscope.co.uk:

וב-code-x.de:

רזי הרשנהורן מצא אותה בלוחות שנה “ישראל בשיר ובזמר” של המרכז הישראלי לטכנולוגיות מתקדמות בתקשורת:

מן הארכיף: הנושפת בסביון במשאלת לב, במרצ ובאגד

המשיכו לשלוח.

6 בינואר, 2009 | בנושאים: 404, הנושפת בסביון, עיצוב, פרסום ושיווק | 9 תגובות

הנושפת בסביון (מעקב)

הילדה הנושפת בסביון, המועסקת במרצ ואגד, מתנדבת גם במשאלת לב, מלשין ברק פיטוסי:

3 בינואר, 2009 | בנושאים: 404, הנושפת בסביון, עיצוב, פרסום ושיווק | 7 תגובות

שדרוג בגרפיקה של לשכת העיתונות הממשלתית

בשנה שעברה כתבתי פה על הגרפיקה המזעזעת של תעודת העיתונאי שמנפיקה לשכת העיתונות הממשלתית:

ובכן, אני שמח לדווח שהמצב השתפר. אבל ממש קצת:

30 בדצמבר, 2008 | בנושאים: 404, עיצוב, עיתונות ותקשורת | 9 תגובות

השמאל מתעגל

מה פשר טרנד ההתעגלות של לוגואי מפלגות השמאל התנועה החדשה מרצ וחד”ש?

29 בדצמבר, 2008 | בנושאים: 404, עיצוב, פוליטיקה | 6 תגובות

לוגואים שהופרדו בלידתם (3)

אוהד קצין מדווח על מייק וזאווסקי מ”מפלצות בע”מ” של פיקסר והלוגו של אתר Alljobs.

טל רוזנברג מלשין על אמות השקעות ורשת החנויות האמריקאית טארגט:

אני חשבתי שהלוגו של “המרכז האקדמי למשפט ולעסקים” דומה ללוגו של RSS. איתן שלו מצא את התאום האבוד האמיתי – The North Face.

נדבי נוקד רואה דמיון בין הלוגו של HOT Gold לזה של יוטיוב. ואני מוסיף: גם HOT דרמה, וביתר שאת.

4 בדצמבר, 2008 | בנושאים: לוגואים שהופרדו בלידתם, עיצוב, פרסום ושיווק, קופי-פייסט | 2 תגובות

לוגואים שהופרדו בלידתם (2)

בעקבות הפוסט לוגואים שהופרדו בלידתם הגיעו עוד כמה מועמדויות:

משחק המחשב Deus Ex ומרכז הצעירים באר שבע:

(ערן מ. גלבאור, הלשין אמיר)

ויז’ואל סטודיו של מיקרוסופט ובנק טפחות. זה יותר באווירת לוגואים בהשראת סימן האינסוף:
$בנק מזרחי טפחות ומיקרוסופט ויז\'ואל סטודיו$
(הלשין: אריה)

תלמה וכל ארגוני הספורט האמריקאיים:

רשת חנויות-הדלק Buy the Way ויוטיוב. דורון פישלר דיווח על זה, אבל אין לנו צילום של לוגו Buy the Way, אז אם מישהו נתקל (יש סניף בכפר סבא), שיצלם וישלח בבקשה.

RSS והחניון מול בניין כלכליסט מעבר לכיכר, מלשין תומר ליכטש. שוב, אם מישהו מזדמן לשם, יצלם וישלח נא.

26 בנובמבר, 2008 | בנושאים: 404, לוגואים שהופרדו בלידתם, עיצוב, פרסום ושיווק, קופי-פייסט | 8 תגובות

מכירת ניקסון ומכירת הליכוד

ב-1978 הוציא אלכס אנסקי את הספר “מכירת הליכוד” (הוצאת זמורה, ביתן, מודן). אנסקי היה חבר בצוות התעמולה של הליכוד, וחשף בספר את אחורי הקלעים של הקמפיין שהוביל למהפך 1977. ספר מרתק ומומלץ, אפשר למצוא אותו בחנויות ספרים משומשים ובאינטרנט (ככה אני קניתי אותו, מסוחר ספרים משומשים מקוון).

זהו שער הספר, שעיצב דוד טרטקובר:

צילום של מנהיג הליכוד מנחם בגין מניף את אגודלו בתנועת נצחון, מוטבע על פחית שימורים. המסר פשוט וברור: הליכוד ומנהיגו נמכרו כמוצר צריכה, כמו מלפפונים חמוצים.

עשור לפני כן, ב-1969, פרסם ג’ו מקגיניס ספר בשם “The Selling of the President 1968”, ובתרגום חופשי “מכירת הנשיא 1968” (הוצאת סיימון ושוסטר), שעסק פחות או יותר באותו נושא: אריזה, שיווק ומכירה של מועמד פוליטי כמוצר צריכה, במקרה הזה ריצ’רד ניקסון, שנבחר לראשונה לנשיאות ב-1968, נבחר לכהונה שנייה והתפטר בעקבות פרשת ווטרגייט.

הנה שער הספר, שלפי מה שאני מצליח ללקט באינטרנט, עוצב על ידי לורנס רצקין (Lawrence Ratzkin):

צילום של ריצ’רד ניקסון מוטבע על חפיסת סיגריות. המסר פשוט וברור: המנהיג נמכר כמו מוצר צריכה, אף שהוא מזיק לבריאות.

יש פה הרבה יותר מהשראה: שמו של הספר הישראלי ושערו כאילו הועתקו מהספר האמריקאי בשינויים קלים בלבד.

אנסקי וטרטקובר מכחישים

מצאתי דמיון עז בין העטיפה שעיצבת לספר “מכירת הליכוד” ובין העטיפה של ספר שפורסם עשור לפני כן, “The Selling of the President”, העוסק בקמפיין של ריצ’רד ניקסון. האם ראית את העטיפה של הספר האמריקאי לפני שעיצבת את שלך? האם מדובר בהשראה מודעת?
טרטקובר (באימייל): “אכן הדמיון בין שתי העטיפות ‘עז’, זאת הפעם הראשונה שאני רואה את עטיפת הספר האמריקאית שאני מניח שהיה מקור השראה לספרו של אנסקי.

“הפתרון שהבאתי היה הפתרון הטבעי והמתבקש לשמו של הספר ולקונספט שלו, אני מודה לך על שצרפת את העטיפה האמריקאית שבעיני יותר מוצלחת מקופסת השימורים הישראלית”.

***

תהיתי אם כתבת את הספר שלך בהשראת “The Selling of the President 1968”.
אנסקי (בשיחת טלפון): “לא. אם יש דמיון – יש דמיון, אבל אני באמת כתבתי אותו מיד אחרי הבחירות”.

ולא בהשראת הספר האמריקאי? כי גם השם וגם העטיפה דומים.
“לא, אין לזה.. ‘מכירת הליכוד’ זה שם שבדיוק בחרנו ממש לפני הסוף, כי אז השתמשו גם בתקשורת במילים ‘למכור את המפלגה, למכור את המועמד'”.

זו היתה הפעם הראשונה..
“”…שהשתמשו במילה ‘למכור’, ‘למכור’ בשפה העברית. ובאופן טבעי לקחנו את זה מן הפרסומים בעיתונים והדבקנו את זה לשם של הספר. ואחר כך זה היה מתוך דברים […] שהיו בישיבות”.

25 בנובמבר, 2008 | בנושאים: 404, עיצוב, פוליטיקה, קופי-פייסט | 14 תגובות

פוטו רצח פוליטי

אני לא מבינה את הכרזה של ציפי לבני.

כבר העירו על זה במזבלה שלשום, אבל למיטב הבנתי הנקודה שלהם היא שזו כרזה לא מספיק יצירתית ומושקעת. לי היא נראית איומה — ברמה שאם הייתי חובבת קונספירציות, הייתי שוקלת רעיון של חבלה מכוונת.

זו לא רק הססמה הריקה, הצבעים ששולחים מסר לא ברור, החיתוך האקראי למראה של התמונה (לא היה זמן להעביר פוטושופ על השיער, אז חתכו אותו החוצה?) והמיקום החובבני והצורם באופן מופגן של האלמנטים. זו גם התמונה עצמה.

לבני מסתכלת הצידה, לא מישירה מבט אמין ומשכנע אל הצופה. אם העיניים המצומצמות (באופן לא סימטרי, אגב) אמורות לשדר את הקשיחות הראויה לראש ממשלה, השפה התחתונה המשורבבת מבטלת את האפקט. הלחיים ורודות מדי. אין לה צוואר וכתפיים שיוכלו להתיישר כדי לרמוז שהיא מוכנה לשאת בעול. יש ללבני תמונות גרועות יותר, אבל לא הרבה.

מה שהכרזה הזו אומרת לי: נו באמת. לבחור בלבני? זו תהיה בדיחה. הרי עצם הרעיון צורם.

חיפשתי הסברים ברשת ומצאתי ראיון של יועץ התקשורת של לבני, אייל ארד, לגלובס: