אהוד ברק לא
השיבוש הכי מתבקש לשלטי החוצות של אהוד ברק (ומכיוון שאני חנון, שיבשתי בתוכנה גרפית ולא על שלט ממש):
לא נורמלי. מנהיג??
שלט חוצות בקמפיין הכה-מתוחכם של אהוד ברק הושחת שובש בדרך אלוף שדה ברמת גן, מדווח ומצלם איתי נתניאל:
גם שלט של ציפי לבני הושחת שובש שם. כנראה שהגישה אל השלט הזה נוחה במיוחד.
בפריימריז של ש”ס לא יהיו תקלות
יוסי ורטר כותב היום ב”הארץ” על הבעיות בפריימריז הממוחשבות במפלגת העבודה ובליכוד, ומסכם:
משהו רע קורה למפלגות בישראל. אפילו יום פריימריז אי אפשר להתחיל ולסיים בלי נפילות. פעם המחשבים קורסים, פעם יש מעט מדי מהם. אצל הרב עובדיה יוסף ואיווט ליברמן דבר כזה לא היה קורה. שם, בש”ס וישראל ביתנו, יום בחירות זה יום בחירות, וארגון זה ארגון.
בישראל ביתנו ובש”ס באמת לא תהיה אף פעם תקלה בפריימריז, מהסיבה הפשוטה שהן לא עורכות פריימריז, אלא מקבלות רשימה מונחתת מהמנהיג.
משורה ישחרר רק המוות
כשאתם מתפקדים לליכוד, אל תשכחו למלא פרטים חשובים כמו תנועת נוער, קופת חולים ומחתרת. אצ”ל ולח”י סבבה, מחתרת בת עין והמחתרת היהודית אני מניח שקצת פחות.
להבדיל, אחת השאלות בטופס בקשת ויזה לארה”ב היא על השתייכות לארגון טרור או ארגון גזעני (ומי שיש לו צילום של טופס כזה, שיטקבק או ישלח באימייל). המטרה, אם ההסבר ששמעתי נכון, הוא שאי הכרזה על השתייכות כזאת יכולה להיות עילה לביטול הוויזה במקרה שמגלים שהמבקש אכן חבר בארגון כזה.
(הלשין: דורי בן-ישראל)
[עדכון 20:38]
דניס ויטצ’בסקי שלח לינק לטופס בקשת ויזה אמריקאית, ומוג לב אנונימי (“לא קיבלת את זה ממני, אני לא מתעסק עם ארה”ב”) שלח סריקה של הטופס. השאלות שם מעולות: האם אתה רוצה להיכנס לארה”ב לשם ביצוע פעולות טרור? האם אתה חבר בארגון טרור? האם השתתפת ברדיפות שבוצעו על ידי גרמניה הנאצית? האם אי פעם לקחת חלק ברצח עם?
Do you seek to enter the United States to engage in export control violations, subversive or terrorist activities, or any other unlawful purpose? Are you a member or representative of a terrorist organization as currently designated by the U.S. Secretary of State? Have you ever participated in persecutions directed by the Nazi government of Germany; or have you ever participated in genocide?
ציפי לבני לפני ואחרי
כתבה שלי במקו: הריטוש של ציפי לבני.
ציפי לבני מרוטשת, אבל השיער שלה נראה נפלא
1. בהמשך לדברים שכתבתי פה, שמחתי לקרוא שציפי לבני הורתה להחליף את השלטים ללא תמונתה, שנתלו באזורים עם אוכלוסיה חרדית, בשלטים עם תמונה, או להסירם לחלוטין. בכנסת הבאה, אולי היא תסייע לקדם אכיפה נגד האפליה הזו נגד נשים, שבין השאר מנעה הצגת שלטי בחירות של מועמדות נשים בבחירות המוניציפליות בירושלים.
2. האתר של לבני עובד על וורדפרס. הורֵיי!
3. העברית מוטה לטובת הגברים, כשברירת המחדל היא שימוש בלשון זכר כשמתייחסים לקבוצה מעורבת של זכרים ונקבות (“אלפי אזרחים הגיעו לכיכר”). הראקציה לכך היא שימוש מתריס בלשון נקבה, כמו שעושה מרב מיכאלי. אני לא מצפה מלבני לדבר בנקבה (אם כי זה יהיה מצחיק: “שלום לכל השרות, ישיבת הממשלה נפתחת”), אבל היא יכולה להימנע משימוש בציווי יחיד זכר (“פגוש את ציפי לבני ברשת”) ולהחליפו ברבים (“פגשו את ציפי לבני ברשת”) באתר שלה.
4. בשלטי החוצות ראינו ציפי לבני לא מרוטשת אבל מקוצצת שיער (דנה ספקטור ביקרה את זה בטענה שמדובר בנסיון למחוק את נשיותה של לבני). באתר שלה עשו לה שפכטל מטריד, אבל השיער מתבדר בגאווה אילנה דיינית.
מה שטוב למדינה הפלסטינית
מיכאל זילברמן איתר וצילם שיבוש שלט של ציפי לבני בדרך אלוף שדה ברמת גן:
את הסיסמה אני מבין, אבל מה זה חיוך הג’וקר המופרע הזה? ואם כבר ג’וקר, איפה הליפסטיק והאיפור הלבן?
נדבי נוקד מציע את “ציפי 5” לראשות הממשלה:
מן הארכיף: פוטו רצח פוליטי • לבני ציפורי • בליבני • הציפי הבוכה • ציפי שרון •
• מונה לבני
מכירת ניקסון ומכירת הליכוד
ב-1978 הוציא אלכס אנסקי את הספר “מכירת הליכוד” (הוצאת זמורה, ביתן, מודן). אנסקי היה חבר בצוות התעמולה של הליכוד, וחשף בספר את אחורי הקלעים של הקמפיין שהוביל למהפך 1977. ספר מרתק ומומלץ, אפשר למצוא אותו בחנויות ספרים משומשים ובאינטרנט (ככה אני קניתי אותו, מסוחר ספרים משומשים מקוון).
זהו שער הספר, שעיצב דוד טרטקובר:
צילום של מנהיג הליכוד מנחם בגין מניף את אגודלו בתנועת נצחון, מוטבע על פחית שימורים. המסר פשוט וברור: הליכוד ומנהיגו נמכרו כמוצר צריכה, כמו מלפפונים חמוצים.
עשור לפני כן, ב-1969, פרסם ג’ו מקגיניס ספר בשם “The Selling of the President 1968”, ובתרגום חופשי “מכירת הנשיא 1968” (הוצאת סיימון ושוסטר), שעסק פחות או יותר באותו נושא: אריזה, שיווק ומכירה של מועמד פוליטי כמוצר צריכה, במקרה הזה ריצ’רד ניקסון, שנבחר לראשונה לנשיאות ב-1968, נבחר לכהונה שנייה והתפטר בעקבות פרשת ווטרגייט.
הנה שער הספר, שלפי מה שאני מצליח ללקט באינטרנט, עוצב על ידי לורנס רצקין (Lawrence Ratzkin):
צילום של ריצ’רד ניקסון מוטבע על חפיסת סיגריות. המסר פשוט וברור: המנהיג נמכר כמו מוצר צריכה, אף שהוא מזיק לבריאות.
יש פה הרבה יותר מהשראה: שמו של הספר הישראלי ושערו כאילו הועתקו מהספר האמריקאי בשינויים קלים בלבד.
אנסקי וטרטקובר מכחישים
מצאתי דמיון עז בין העטיפה שעיצבת לספר “מכירת הליכוד” ובין העטיפה של ספר שפורסם עשור לפני כן, “The Selling of the President”, העוסק בקמפיין של ריצ’רד ניקסון. האם ראית את העטיפה של הספר האמריקאי לפני שעיצבת את שלך? האם מדובר בהשראה מודעת?
טרטקובר (באימייל): “אכן הדמיון בין שתי העטיפות ‘עז’, זאת הפעם הראשונה שאני רואה את עטיפת הספר האמריקאית שאני מניח שהיה מקור השראה לספרו של אנסקי.
“הפתרון שהבאתי היה הפתרון הטבעי והמתבקש לשמו של הספר ולקונספט שלו, אני מודה לך על שצרפת את העטיפה האמריקאית שבעיני יותר מוצלחת מקופסת השימורים הישראלית”.
***
תהיתי אם כתבת את הספר שלך בהשראת “The Selling of the President 1968”.
אנסקי (בשיחת טלפון): “לא. אם יש דמיון – יש דמיון, אבל אני באמת כתבתי אותו מיד אחרי הבחירות”.
ולא בהשראת הספר האמריקאי? כי גם השם וגם העטיפה דומים.
“לא, אין לזה.. ‘מכירת הליכוד’ זה שם שבדיוק בחרנו ממש לפני הסוף, כי אז השתמשו גם בתקשורת במילים ‘למכור את המפלגה, למכור את המועמד'”.
זו היתה הפעם הראשונה..
“”…שהשתמשו במילה ‘למכור’, ‘למכור’ בשפה העברית. ובאופן טבעי לקחנו את זה מן הפרסומים בעיתונים והדבקנו את זה לשם של הספר. ואחר כך זה היה מתוך דברים […] שהיו בישיבות”.
המונה ציפי
קוראים יקרים, אתם חופרים. וזה אחלה, כי אנחנו מתקרבים לתשובה.
אז למי דומה ציפי לבני בקמפיין החדש של קדימה? לילד הבוכה בעיבוד דודו גבע? לאריאל שרון מקמפיין קדימה 2006? לרנה זלווגר בשבתה כברידג’יט ג’ונס?
לא ולא! כותב לי אביתר סריזדה:
מצאתי מאיפה אדלר העתיק!
אם כבר אנו עוסקים בקמפיין של לבני, הבנתי מאיפה הוא מוכר לי: אדלר העתיק לא פחות ולא יותר מליאונרדו דה וינצ’י…
שים לב למבט המפורסם של המונה ליזה ולמבט של ציפי – התחכום המבריק כך שציפי תעקוב אחריך לאן שלא תלך… (ממש “האח הגדול” אבל בגירסת הריאליטי של ישראל)
ציטוט מויקיפדיה לגבי היצירה של המונה ליזה:
על סוד הקסם של התמונה נכתב הרבה, אך התחושה היא שהסוד לא פוענח עד הסוף. בין היתר הועלה, כי דמותה של ליזה שבמרכז הציור עוטה חיוך מסתורי או ספק-חיוך, הנובע מכך שלאונרדו השתמש בטכניקת הספומאטו (אפוף עשן, באיטלקית) בזוויות עיניה ופיה של הדמות המצוירת. הדבר מקנה תחושה כי הדמות מחייכת או עומדת לחייך. חיוכה המתעתע של ליזה עמד במוקד תיאורים רבים שהציגו אותה כ”עלמה נטולת רחמים” או “פאם פאטאל” בנוסח הרומנטי של המאה ה-19.
האמת, שאני מעדיף לדמיין את לבני כ”עלמה נטולת רחמים” (במובן “קשוחה”) מאשר פאם פאטאל (במובן סקסיסטי) :)
אני מקווה שבזה סגרנו את הנושא ואפשר לחזור לשגרת איתור שגיאות הכתיב המבורכת.
ציפי לבני 2008 = אריאל שרון 2006?
זה שתקוע בפיפטיז חושב שהוא איתר את המקור למבט המשונה של ציפי לבני בכרזות של קדימה. מדובר במבט שמחקה את זה של אריאל שרון מהקמפיין של קדימה ב-2003 ב-2006. ראו:
ובעקבות הגילוי של נירה ניסקי, שרון גפן הלחימה יחד את ציפי לבני והילד הבוכה:
(תודה מיוחדת לארכיון הלמו)
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
