סינמבלוג
אחד השמות שעלו לי בראש, בימים שעוד היה לי כוח לנסות לפתות כותבים חדשים לבלוגיה הישראלית, היה עיתונאי הקולנוע יאיר רוה. כמות הטקסטים שהוא מנפיק ומגוון סוגי האייטמים (ביקורות סרטים, אבל גם מחאות על תרגומי שמות הסרטים, מיון בתי קולנוע לפי איכות הכסאות והקול, הארות על ההבדלים בין הפוסטרים של סרטים במדינות שונות ועוד כאלה) הבהירה חד-משמעית שהאיש אולי עוד לא יודע את זה, אבל הוא רק מחכה שמישהו ידחוף לו ליד פתק עם הטלפון של הבלוגיה ויגיד לו: “תתקשר אליה, תצאו לסרט, מה כבר יכול להיות?”
כבר לא מעט זמן אני מנסה לדחוף לו את הפתק הזה ביד. לקראת סוף 2004 הוא פתח את cinemascope.co.il להצבעה על הסרט הכי מוצלח של השנה, ומאמציי התגברו, כשהוא שואל למה אני מתעקש לקרוא לאתר אישי “בלוג”.
בסוף, אני שמח לספר, הוא הבין. באוגוסט שנה שעברה הוא התאהב בפלטפורמת וורדפרס, אותה זכה להכיר דרך בלוג המוזיקה חוק’נ’רול. אחר כך הוא ראה את הפנקס הפתוח של תומר ליכטש, גם בוורדפרס, ואמר לעצמו: “בדיוק כזה אני רוצה”.
כששלחתי לו באמצע דצמבר הודעה תכל’סית שאומר “בוא נעשה לך בלוג”, הוא השיב: “זה המייל הכי משמח שקיבלתי כבר שנים”. ב-6 בינואר, התשתית היתה באוויר, באדיבות האח אהוד.
הנה הודעת ההשקה הרשמית:
השבוע חוגג המדור “סינמסקופ” עשר שנות דפוס, מאז ינואר 1996 ב”זמן תל אביב”. לכן, זהו התזמון המושלם להשיק סוף סוף את האתר www.cinemascope.co.il.
מדובר בבלוג קולנוע כפייתי ועצבני, שינסה להניח אצבע על הדופק של כל מה שקורה ברחבי עולם הקולנוע. החל מהדברים הצפויים – לינקים לטריילרים (שיעמום…), הגיגים על ענייני קולנוע שוטפים – וכלה בדברים הקצת פחות צפויים: ביקורת הביקורת, חיטוט במבחר בלוגי הקולנוע בבלוגוספירה, פרסום ראשון של ידיעות קולנוע בלעדיות, הצצה אל אחורי הקלעים של עולם הביקורת הישראלי, ועוד (באמת, יש עוד). כמו כן, לאט לאט ובהדרגה אעלה לאתר את מיטב הביקורות מעשר שנות “סינמסקופ”.
בין לבין, זה יהיה גם מקום המפגש בינינו. המקום שלכם להגיב, לשאול, להתנצח, לתקן ולשכנע. האתר יעודכן כארבע פעמים בשבוע, לכן כדאי יהיה להיכנס אליו מדי יום (כן, שמרו את הכתובת במועדפים), לראות מה חדש, ואף להציע אייטמים משלכם.
הנה, למשל, מה צפוי לנו בשבועות הקרובים:
– מחר, בלילה בין שני לשלישי: דיווח חי מטקס גלובוס הזהב (בשידור ישיר מהספה שלי בתל אביב).
– שלישי בערב: פרסום ראשון ובלעדי של טבלת הסרטים הקופתיים ביותר בישראל (כן, בישראל. לא שוברי הקופות באמריקה, אלא שוברי הקופות בישראל).
– מיום חמישי, מעקב מקוון אחר מיטב הביקורות מפסטיבל סאנדאנס.
– החל ב-9 בפברואר ועד ה-19 בפברואר, דיווח חי ואישי מפסטיבל ברלין. הישר מברלין.
ולאורך השבועות הקרובים, עד תחילת מרץ, ננסה להמר יחד על הזוכים באוסקרים, ונעקוב אחר שלל הפרסים שיחולקו עד אז.בקיצור, אם תבואו יהיה אקשן. אם לא תבואו, יהיה משעמם. אז בואו. (ואל תשכחו לקרוא מדי יום רביעי את מדור הדפוס של “סינמסקופ”, שלא יעלה באתר, אלא מתפרסם ב”פנאי פלוס”. חלקו עולה גם ב-ynet מדי רביעי לפנות ערב).
הכתובת: www.cinemascope.co.il
שלכם,
יאיר רוה
די דיבורים. עכשיו קליק.
שני אירועי לשון
17/01/2006 ערב עיון “האינטרנט כמצע לפריחתן מחדש של היידיש והלדינו”
1/02/2005 יום עיון “דרכי הסלנג הישראלי”
______________
פרטים מלאים:
מכון נטוויז’ן לחקר האינטרנט עורך ערב עיון בנושא “האינטרנט כמצע לפריחתן מחדש של היידיש והלדינו”.
מרצים:
ד”ר מנחם קרן, המרכז ללימודי היידיש, אוניברסיטת בר-אילן.
משה שאול, סגן יו”ר הרשות לתרבות הלדינו בישראל.
מנחה:
אלי הכהן, מנהל מקצועי, מכון נטוויז’ן לחקר האינטרנט, אוניברסיטת תל-אביב.
17/01/2006, 17:00, אולם 405, בניין הפקולטה לניהול ע”ש רקנאטי, אוניברסיטת תל-אביב. הכניסה חפשית. יש להרשם מראש בדואל niis@post.tau.ac.il
—
המחלקה ללשון העברית וללשונות שמיות בפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר אילן והאגודה הישראלית לחקר שפה וחברה יערכו יום עיון בנושא “דרכי הסלנג הישראלי”.
9:30-11:15 ברכות:
אורה שורצולד – ראש החוג ללשון העברית ונשיאת האגודה
משה אורפלי – דקן הפקולטה למדעי היהדות
מהות הסלנג
יושבת ראש: אורה שורצולד
רפאל ניר: הסלנג – תת-לשון או אנטי-לשון
ניסן נצר: לדמותו של הסלנג הישראלי
רוביק רוזנטל: דילמות בכתיבת מילון סלנג ישראלי
11:45-13:15 סלנג בספרות העברית
יושבת ראש: מאיה פרוכטמן
רינה בן-שחר: הסלנג בספרות הישראלית אז ועכשיו
יעל רשף: השתקפותו של הסלנג בזמר ובפזמון
שמואל בולוצקי: המטפורה בסלנג ובספרות
14:15-15:45 השפעת שפות זרות על הסלנג
יושב ראש: ניסן נצר
רפיק אבו-בכר: השפעת הערבית על הסלנג הישראלי
יהודית רוזנהויז: השפה האנגלית והסלנג העברי כיום: ניתוח לשוני
אורה שורצולד: עקבות הלאדינו בסלנג העברי
16:00-17:30 עגות בחברה הישראלית
יושבת ראש: זהר לבנת
תומר עינת: סלנג של בתי כלא כמאפיין תת תרבות של אסירים
מלכה מוצ’ניק: הבדלי מגדר כמסר חברתי בביטויי סלנג
עמיר סנדר: כשסחבק ואחוק נפגשים בסופו של יום: הסלנג הצבאי כצוהר להבנת הארגון
17:45-19:30 רב שיח “מעמד הסלנג בתרבות הישראלית”
יו”ר: רוביק רוזנטל
משתתפים: עוז אלמוג, מאיה פרוכטמן, אורי אורבך, אבירמה גולן, אשכול נבו
1/02/2005, 9:00, אולם מינץ, אוניברסיטת בר אילן.
אהרוג את אמא בשביל אמא מולדת
הוא תמיד אומר לי, ‘אמא, אם אני אספר לך מה אני עושה אני אצטרך להרוג אותך’.
האמא והמנחה צוחקות.
ברוכים הבאים ל”קולה של אמא” בגל”צ, אחת התוכניות היותר דוחות ברדיוספרה הישראלית.
זק”א – Collecting people
סיפרתי כבר על הסלוגן הזה, טייק אוף על סלוגן של נוקיה.
עכשיו אני מקבל מדפנה המצוינת הלשנה שמישהו (אשמח לגלות מי) עשה לזה גם גירסה גרפית:
סוציאליסטמיליארדר וקצת מתבייש בזה
אם הונו של המועמד בפריימריז של מפלגת העבודה, אבי שקד, מסתכם בכ-400 מיליון דולר, שהם כ-1.8 מיליארד שקל, למה הסיסמה שלו היא “סוציאליסט מיליונר ולא מתבייש בזה”?
יכול להיות שהוא מתבייש להודות שהוא מיליארדר, כי בעוד מיליונר נתפס אצלנו כמצליחן, מיליארדר זה כבר בעל הון מרושע שמפטר מאות עובדים בזמן שהוא מדליק את הסיגר עם שטר של מאה דולר, ויקבל את טיפול השרי אריסון שלנו עד שיברח למיאמי?
לשזרג
בבלוג “מחשבות, מחשבים, ושאר דברי בלע” מוצג התחדיש “שזרוג” (שדרוג + זרג) לציון שִנמוך שפוגע באיכות, אם הבנתי נכון:
נראה שאינטרנט זהב שזרגו את שרתי הדוא”ל שלהם, ובעקבות כך נוצרו תקלות לחלק מהלקוחות.
אהבתי.
עדכון 14/01/2006
עמרי מ”מחשבות, מחשבים, ושאר דברי בלע” מתקן:
שזרוג הוא שדרוג שגורם לפגיעה באיכות השרות. לא לבלבל עם שדעוך או שנמוך, בה הפעולה היא לא פעולת שדרוג, אלא פעולה הפוכה – downgrade באנגלית.
הומור הורג
העמוד הפותח של מדריך הטלוויזיה “פנאי פלוס TV” מציין: “לא נתפלא אם חיים הכט עזר לדנה וייס לבחור את השם העדין והמרומז של סדרתה החדשה, ‘האנטיביוטיקה הזאת הורגת אותנו'”.
פאנץ’ ליין הו-כה-משעשע לא הורגים עם עובדות, גם אם ביום ראשון, הרבה לפני ירידת העיתון לדפוס, רשת דיווחה שבסופו של דבר הוחלט לקרוא לתוכנית “אנטי-אנטיביוטיקה”.
דיאגנוזה
“[סילביה] לוי היא חולת דיאליזה כבר 16 שנים”, מדווח היום ידיעות אחרונות. ואני מכיר מישהו שכבר שנים חולה בכימותרפיה.
ועוד בתיק הרפואי של ידיעות: הערכה שתבדוק את הנזק המוחי שנגרם לאריאל שרון. “הערכה”, מדווח העיתון, “תבדוק עד כמה ראש הממשלה מסגל להבין את מה שהוא רואה ואם הוא מבחין בין ימין לשמאל. האם הוא מסוגל לחשוב ולהסיק מסקנות, להבדיל בין עיקר לתפל”. ערכה נוספת תבדוק האם עורכי עיתונים יודעים את ההבדל בין “טפל” (לא חשוב) ל”תפל” (חסר טעם).
גאדג’ט במאות שקלים ימנע איבוד מפתחות
קשרתי את המפתחות שלי לסלולרי, וכשהם הולכים לאיבוד אני נותנת להם איזה צלצול לשאול מה נשמע. הם אף פעם לא עונים, אבל אני תמיד מוצאת אותם
עדכון
והנה הילד בכבודו (כפי שצולם, כמה מתאים, במצלמפון):
הסכנה שבלכתוב ביקורת טלוויזיה על סמך צפייה בקלטות
“רוב העבודה נעשית מול טלוויזיה בשידור חי, כדי לשמר את הטריות והמיידיות שמאפיינות צפייה בטלוויזיה”, סיפר פעם רוגל אלפר על שיטת העבודה שלו בכתיבת ביקורת הטלוויזיה ב”הארץ”.
אולי הקוֹ-מבקרת טלוויזיה של מעריב, נעה ידלין, תשקול לאמץ את זה, אחרי שכתבה ב-5 בינואר על שידורו ערב לפני כן של סרט התעודה “סכנין, חיי” “נפש צ’רקסי הומייה”, בו צפתה בווידאו/DVD.
איך אני יודע את הרגלי צריכת הטלוויזיה של ידלין? באותו ערב אושפז אריאל שרון בפעם השנייה, ושידור הסרט בוטל לטובת דיווחים שוטפים מבית החולים.
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
