שלילה-כפולה בשירות זכויות האזרח
ה-PATRIOT Act, חוק אמריקאי שהתקבל בחופזה אחרי ה-11 בספטמבר, נותן לממשל סמכויות מוגזמות במלחמה נגד הטרור. בין השאר, סוכנויות כמו ה-FBI יכולות לקבל צו סודי שמורה לגופים שונים למסור מידע על חשוד (למשל: ספק אינטרנט יכול להידרש לספק רשימת אתרים אליהם גלש החשוד), ואוסר עליהם לחשוף את העובדה שהמידע הועבר לממשל.
מה עושים נגד זה? הקוראת n מספרת שהספריות של האוניברסיטאות היותר שמאלניות בארה”ב מצאו פירצה בחוק. על קיר הספריה תלוי שלט שאומר: “ה-FBI לא היה כאן היום. שימו לב אם השלט הזה חסר”. הספריה לא עברה על החוק: היא לא סיפרה שה-FBI היה שם, אלא לא סיפרה שהוא לא היה שם.
רובופסיכודלי
ב-MySpace אפילו ה-CAPTCHA נראה כאילו עיצבו אותו על אקסטות:
הבצל
באמצע 2001 נחטף הזמר והשחקן ששי קשת על ידי כנופייה שדרשה כופר של מיליוני שקלים.
זה לא קרה באמת, אבל לקח לי בערך שבוע לגלות את זה באוויר הדליל של העיירה הפרואנית ווארז, ולהבין שמדובר היה במתיחת מוצ’ילרים מושלמת: סיפור גובל במופרך (רמזים: כנופייה, חטיפת סלב בישראל, מיליוני אלפי שקלים, ששי קשת) אבל אפשרי, מחסור בחדשות שוטפות בגלל הריחוק מישראל, וסלב שאינו מהשורה הראשונה, מה שהופך את היעדרות הידיעה משערי אתרי החדשות להגיונית.
סקופמייל בלתי שימושי שהגיע היום ביקש לעשות אני-חש-בר-מזל על [ששי קשת]. התוצאה: ידיעה לפיה “שתי ידיו של הזמר ששי קשת נכרתו בניתוח לאחר תאונת רכיבה”.
הידיעה מגיעה מאתר החדשות הפיקטיביות ג’בליה פוסט (בקרוב בגוגל ניוז ישראל?). אני לא אומר שנמצא ה-The Onion הישראלי, אבל זו התחלה לא רעה.
וזו הזדמנות טובה להזהיר את הגולשים מהדור החדש של הווירוסים, שמסתתרים בקבצי קול ועלולים לפגוע לא רק במחשבים, אלא גם בבני אדם.
האחד באפריל, הראשון באפריל
פאר פרידמן מזו-זע:
עוד בתיכון, המורה דיצה (באמא’שלי) לימדה אותנו כלל פשוט: נכון שאתם אומרים “אחד במאי”, “אחד באפריל”? כך יש לומר, ועם הכלל הזה להמשיך: אחד במאי, שניים במאי, שלושה במאי, שלושים וחמישה במאי. כלל פשוט והגיוני, ואפילו שיטה טובה לזכור אותו. מה רבה היתה תדהמתי כשאתמול והיום (יומיים) שמעתי פעמיים (פעם אחת בכל יום) אנשים מדברים על “הראשון באפריל”. הלו! הרי כל ילד בגן יודע לשיר “א-חאאאד ב-אפ-ריל, א-חאאאד ב-אפ-ריל!”, בכל פעם שהוא עובד על הגננת שלו. אז איך בשם כל הרוחות אפילו אחד באפריל הפך לראשון במאי?
מצטער, פאר, אני משתדל לדבר תקני, אבל אני לא איתך במאבק הזה. ויש לי גם הסבר די מוצלח: הטריק שמורתי האהובה ללשון, ציפי צברים (באמא’שלי), לימדה אותנו היה לחשוב שאנחנו סופרים ספרים. “(ספר) אחד באפריל, שני[ים] (ספרים) באפריל, שלושה (ספרים) באפריל” וכו’. מכך הסקתי שהספירה של התאריך מדברת על ימים – “שלושה (ימים) באפריל”. אבל מה אם אני מונה את הימים, וכשאני אומר “השלישי באפריל” אני מתכוון ל”(היום) השלישי באפריל” – מה לא נכון בזה?
אגב, אם תלך ליחידות הקטנות יותר, שעות ודקות, תגלה משהו מעניין. מה השעה עכשיו? נגיד “תשע ועשרה”. מה זה אומר? “תשע (שעות) ועשרה (רגעים)”. מכיר הרבה אנשים מתחת לגיל שמונים שמשתמשים ביחידת המידה “רגע” לציון “דקה”? לא, אבל ה”עשרה” נדבק לשפה שלנו עוד בימים שבדיסקט היה חור, וממשיך איתנו כמו האסימון שאין לו לאן לרדת והגרוש שאין לשנינו על התחת, וגם לו היה, לא היינו יכולים לשלם איתו.
תוכן שיווקי בישראבלוג
הפרסום בישראבלוג לא מוגבל רק לבאנרים בעמודי הבלוגים השונים – עכשיו יש שם גם פרסומות בממשק הניהול, אליו נכנסים הבלוגרים כדי לכתוב את הפוסטים שלהם.
וזה עוד נסבל, נניח. אבל בלתי נסבל להסוות מודעה מסחרית לתוכנת התרגום בבילון תחת התיאור המטעה “עזרים”. אלא אם המשורר התכוון שהתוכנה עוזרת ליריב חבוט לסגור את החודש עד שהוא יעשה את המכה.
ומה הכי עצוב? שפעם עוד יכולתי להגיד שלתכסיסים כאלה אני מצפה מתפוז , לא מישראבלוג. אבל אני אופתע 1.3 בסולם של 1 עד 100 לגלות שלא חבוט אלא נטוויז’ן שותפיו אחראים ל”עזרים” האלה. מתאים לאתיקה שלהם.
איצטדיון ענק מתמלא שלטים
מגלומניה? הביאוה הלום! באתר הזה, 1024 עובדים זרים יפנים ישמשו כפיקסלים אנושיים ויניפו שלטים שביחד ירכיבו את התמונה שלכם (GIF/JPEG/PNG, עד 500KB).
ככה נראים הברגים הקטנים:
והנה המכונה כולה, מציגה את הלוגו של חדר 404:
(ויה גוגל בלוגוסקופט)
–
(ויה אורי אשי)
זבל של בנאדם
Word חושב ש”דואר זבל” הוא שם של בן אדם. איירוניקלי, הוא מציע לי לשלוח לו דואר.
אתם לא מאמינים: צ’יזבורגר! על לחמניה כשרה לפסח!
פרס חדר 404 לידיעה הכי ישנה שכלי תקשורת הצליח למחזר מוענק ל”הארץ”, שגילה עכשיו שבפסח מגישים במקדונלדס צ’יזבורגר על לחמניות כשרות לפסח. ציטוט נבחר:
בפרץ היצירתיות שמאפיין את התעשייה, מצאנו מקרה ייחודי אחד, מקורי במיוחד, מבית מדרשה של רשת ההמבורגרים מקדונלדס: לקוחות שנכנסו בחג לסניפי הרשת הופתעו למצוא שם יצור כלאיים משעשע בדמותו של צ’יזבורגר (המבורגר עם גבינה צהובה) מונח בנון-שלנטיות בתוך לחמניה יהודיה כשרה העשויה מקמח תפוחי אדמה.
“הופתעו למצוא”? רק אם הם נרדמו בפריזר ב-1989 והופשרו בשבוע שעבר כדי לפנות מקום לפיתות.
פסח: הפגנה נגד העבדות מול שגרירות מצרים
פרטים נוספים באתר של פארש, מארגני ההפגנה.