מביך משהו

העין השביעית // מציאות מוגברת // ב”דה-מרקר” צחקו על טעות של הבלוג “גיזמודו”. הבדיחה היא על חשבונם >>

כאן אפשר להגיב על האייטם.

בן כספית וסימה קדמון כמגהפונים של שיחות רקע

יובל דרור השווה בין טקסטים של בן כספית ממעריב וסימה קדמון מידיעות אחרונות מסופהשבוע האחרון, וגילה שהפרשנויות שלהם מורכבות מאותה שיחת רקע שקיבלו והעבירו הלאה לקוראיהם. זה קורה כל הזמן, אבל כששני פרשנים בכירים עושים את זה במקביל, אפשר לראות את התפרים:

בן כספית:

עכשיו נעבור לדובר צה”ל, תא”ל אבי בניהו. יחסיו עם אהוד ברק נמשכים למעלה מ-20 שנה. בניהו אוהב את ברק אהבת אמת. גם כשהוא נשאר אחרון בשטח, גם כשאף אחד – כולל כולם – לא מוכן להגיד על ברק מילה טובה, בניהו שם. בדרך כלל בהתנדבות. הוא בא מאותה שכונה של ברק. קיבוצניק…

סימה קדמון:

כל מי שעובד איתו (עם ברק) בעשרים השנים האחרונות… יודע שאין ולא היה לברק דובר נאמן יותר ממנו, גם אם זה לא תפקידו הרשמי…. בניהו, חבר קיבוץ להבות-חביבה… בינו ובין ברק התקיימו יחסי אמון וקירבה במשך 22 שנים.

בן כספית:

בשנתיים האחרונות פנה ברק לבניהו פעמיים והפציר בו שיתמנה לראש מטהו. בניהו סירב… אחר כך, לפני כמה חודשים, הגיע תורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. גם הוא פנה לבניהו והפציר בו שיהפוך לראש מטהו. כדי לפגוש את בניהו נזקק נתניהו לאישור של שר הביטחון. ברק היסס, לבסוף אישר, אבל אמר אז למי שאמר, שאם בניהו ייעתר לעזוב את תפקידו כדובר צה”ל, יש לו, לשר הביטחון “זכות סירוב ראשונה” על שירותיו.

סימה קדמון:

לפני חמישה חודשים, כשהציע נתניהו לבניהו להיות ראש הסגל שלו, אמר ברק לראש הממשלה שאם בניהו יעזוב את תפקידו כדובר צה”ל, יש לו, לברק, זכות סירוב ראשונה.

בן כספית:

אז מה קרה פתאום, דווקא בשלושת החודשים האחרונים, שאהוד ברק התהפך ב-180 מעלות והחליט שדובר צה”ל אינו אוהב אלא אויב?

סימה קדמון:

אז מה קרה שנשברו כל הכלים, ומסביבתו של שר הביטחון הוטחה יריקה כזאת בפניו של דובר צה”ל?

בן כספית:

לתשובה יש שם אחד. יוני קורן, ראש המטה החדש של שר הביטחון.

סימה קדמון:

התשובה היא יוני קורן. ראש המטה של אהוד ברק.

בסרטה המצוין “כל אנשי הקמפיין” על בחירות 2006 חשפה ענת גורן התרחשות דומה, רק שאצלה רואים גם את התהליך: (1) כספית מדבר עם גדעון סער ומקבל ממנו תדריך; (2) כספית פולט את התדריך המלא בשיחה עם גל”צ. שנים אחר כך, כספית הגיב לכך בבלוג שלו:

במסגרת הסרט נצמדו לגדעון סער. הוא נראה מדבר איתי בוקר אחד בטלפון, לפני שעליתי לשידור ב”פרשנינו” בגלי צה”ל. אחר כך הראו מה אני אומר בשידור, ואמרתי בשידור דברים שהוא אמר לי, פחות או יותר.

וואלה, איזו פאדיחה. באמת, איך לא התפטרתי באותו יום. ובכן, לא התפטרתי. אם יש לי שידור ב”פרשנינו” (שנעשה בהתנדבות מוחלטת, אגב), אני טורח לקום הרבה קודם, לעבור על כל העיתונים, גם לעשות טלפונים. ככה בהתנדבות. אני אוהב לדבר ברדיו כשאני מעודכן. זה עוזר לי מדי פעם גם לתת שם הערכות נכונות (ולפעמים לא נכונות). העובדה שאני נוהג לעשות את זה איפשרה לי להגיד ביום ראשון בבוקר לניב רסקין שיש מועד לפגישה בין ביבי לאובמה, ובאותן בחירות ב-2006 להעריך אצל רפי רשף בגלי צה”ל שהגימלאים יגמרו עם 7 מנדטים. הויכוח באותו בוקר היה אם הם יעברו את אחוז החסימה. היתרון שלי היה שדיברתי חצי שעה קודם עם מישהו ששמע על הסקר הלילי הגדול שעשה קלמן גאייר וסיפר בהתרגשות שהגימלאים המריאו בן לילה.

אני (שיר)

אני / עידו קינן וגוגל סג’סט

אני אוהב אותך
אני לדודי ודודי לי
אני אוהב אותך translate
אני מתגעגע אליך
אני אוהב שוקולד
אניה בוקשטיין
אני ואתה
אני תמיד נשאר אני
אני אוהב אותך לאה
אני אוהב את ישראל

סמסים מוכנים מראש ליום האהבה ועוד

בת הזוג מבקשת ב-SMS שתורידו את הזבל, תביאו משהו מהסופר, או תקפצו לרגע לקריית שמונה, כי אחותה גמרה את המצבר ואין לה כבלים להצתה?

חבר סיפר לי איך הוא צולח את אתגרי הזוגיות, באמצעות מערך מוקפד של SMSים מוכנים מראש. ה-SMSים שאפשר ליצור מתאימים במיוחד ליום האהבה \ חג האהבה \ ולנטיינ’ז דיי הבא עלינו לרעה (עוד קדוש נוצרי שמנוצל עד דק על ידי גורמים מסחריים* כדי לגרום רגשי אשם לגברים) ולשאר ימות השנה.

שימו עוד היום יד על כמה שורות מוכנות מראש, שיחסכו לכם את הצורך לומר לבת הזוג מה אתם באמת חושבים על אחותה, או על רשימת המכולת. להלן כמה כללים מנחים וכמה דוגמאות:

1. פתיחה טובה מתחילה במילים “כן יקירתי” (ברוח חוק שוויון הזדמנויות ברומנטיקה, ניתן להתאים את הנוסח ל”כן יקירי”, “כן יקירינו” ו”כן יקירותינו” בהתאם לכמות ולמגדר האנשים איתם אתם חולקים שקיות זבל באופן רומנטי).

2. ההמשך יהיה בדרך כלל “אני אשמח”.

3. כאן מגיע הקטע שמשתנה לפי ההקשר, להלן רשימה חלקית (מוזמנים להוסיף עוד בטוקבקים):

כן יקירתי, אני אשמח להוריד את הזבל
כן יקירתי, אני אשמח להסיר את גג האסבסט מהצריף בחצר של דוד שלך
כן יקירתי, אני אשמח לעשות לך נעים בגב
כן יקירתי, אני אנסה להקדים היום
כן יקירתי, אני אשמח, אבל אני לא בארץ
כן יקירתי, אני אשמח להביא לך כמהין לבנות מרובע המארה בפריס
כן יקירתי, אני אשמח לעשות שלום עם סוריה
כן יקירתי, אני אשמח, אבל לא בא לי כל כך הערב
כן יקירתי, אני אשמח, אבל זו הודעה אוטומטית – יצאתי מהטלפון הסלולרי, ולא אהיה בו עד יום רביעי הבא הבא, ט.ל.ח.
כן יקירתי, חזרתי, מה רצית? אהה, אני אשמח

*גילוי נאות – גם אני, בעבודה, מנצל את יום האהבה כבסיס איתן לייצור רגשי אשם. Mea Culpa.

_____________________
נדבי נוקד מנהל שיווק ביום, סטיריקן מזדמן בלילה וסונגרייטר לפני עלות השחר

השתלטו על הארץ

עוד מרכאות “מיותרות”

air quotes, צילום: serenae, cc-by-nc-sa; עיבוד מחשב

עשו לעצמכם “ברקוד”.

התקשרו ל”סמדר”.

אל תעקפו על “פס לבן” (נענע10, 3.2.10)

לכו לבית הכנסת “הגדול”.

סכמו על “עסקה” (yes).

ולמלשינים דקלה נחמני, aXe ועידו רוזנטל תהי תקווה.

“ארכיון” המרכאות המיותרות

אתיופי הדמיה

ידיעה שפורסמה ב-nrgמעריב (10.2.10) מספרת על מקונן סאומהום, שהורשע בעבירות מין כלפי ילדות ונערות. סאומהום, מציין הטקסט, הוא אתיופי. גם האיש הנראה בגבו למצלמה בצילום של נאור רהב, שהופיע בכתבה לפני שהוסר והוחלף בנפגעת-הדמיה (אישה יושבת בשדה ומליטה את פניה בידיה), הוא אתיופי. אני יודע זאת כי הכיתוב שנבחר לתמונה אמר בפשטות “אתיופי” (וגם: “צילום ארכיון”). אין פנים, הצילום הוא מן הארכיון והכיתוב הוא “אתיופי”, רוצה לומר: לא מדובר באתיופי ספציפי אלא באתיופי גנרי, צילום הדמיה של אתיופי. הכתבה עוסקת באתיופי, אז ניטול מן הארכיון צילום הדמיה של אתיופי, אחרת איך יבינו הקוראים שזו כתבה על אתיופי? וכדי שאף קורא לא יפספס שזו כתבה על אתיופי עם צילום הדמיה של אתיופי, נכתוב מתחתיו “אתיופי”. אתה אף פעם לא יכול להניח שהקוראים שלך יודעים לקרוא.

אתיופי הדמיה ב-nrgמעריב

(בתחילת השנה פורסמה באתר כתבה על גשאו סמאי, מתכנת בממר”ם, ולפי כותרת המשנה, “המתכנת האתיופי הראשון בצה”ל”. גם הוא אתיופי. אני יודע זאת כי כיתוב התמונה לצילום של נאור רהב, שמופיע בכתבה, אמר בפשטות “אתיופי”. הפעם זה לא היה אתיופי הדמיה, אלא סמאי עצמו. אולי בעקבות הפרסום בבלוג “ולווט אנדרגראונד”, מישהו ב-nrg קלט שהקוראים יבינו שמדובר באתיופי, והחליף את הכיתוב “אתיופי” בשמו של המצולם).

זהירות: גלילה רון פדר ויהורם טהרלב עלולים לחדור לסלולרי שלכם

כל סלולארי קינדל:
מהיום חברות הסלולאר יאפשרו הורדת ספרים שלמים מכל נייד;

מה בדיוק מורידים שם? PDF? נייר? ולאן מורידים את זה מהנייד?

שחר בורשטין ואיתי גדות, יזמי ה – “סלפר”: “כעת לא רק מחזיקי אייפון יוכלו לקרוא ספרים בסלולר. אנו מאמינים כי תוך שנה הסלולאר יוביל מהפיכה בצריכת הספרים בדומה למהפיכה בתחום המוסיקה”

כי צריכה פסיבית של מוזיקה באוזניות במקביל לפעילויות אחרות כמו הליכה או עבודה זהה לחלוטין לצריכה אקטיבית של טקסט על מסך זעיר במקביל לפעילויות אחרות כמו הליכה או עבודה.

מגלילה רון פדר ועד יהורם טהרלב – הכותרים של סלפר יתחרו על ליבם של הצעירים בשוק התכנים הסלולארי;

כל הילדים המגניבים קוראים גלילה רון פדר ויהורם טהרלב.

האם ה”סלפר” יהפוך לרינגטון החדש?

יורם טהרלב מזמזם משיריו? קליט.

עד היום יכלו רק בעלי מכשירי אייפון להנות מקריאת ספרים בנייד,

כמו כן, כל מי שיש לו סלולרי עם חיבור לאינטרנט.

אולם החל מהשבוע, יכולים כל מחזיקי טלפונים סלולאריים, מסוג דור – 3 ומעלה הנמכרים בישראל, לרכוש ספרים שלמים ולהורידם ישירות לנייד וליהנות מחווית קריאה המדמה קוראים דיגיטאליים מתוחכמים ויקרים כגון קינדל או iPad, בעלות של 14.90 ₪ בלבד.

על מסך בגודל של קופסת סיגריות. שאינו בהכרח מסך מגע. אבל חוץ מזה – שתי טיפות LCD אייפאד.

מדובר באפליקציה חדשה הנקראת “סלפר” (ספר + סלולר), בפיתוחם של הייזמים שחר בורשטין ואיתי גדות, המאפשרת הורדה מהירה ופשוטה של ספרים שלמים למכשיר הנייד, ישירות מהאתרים של חברות הסלולאר או ישירות מהחנות הספרים הסלולרית של סלפר ( www.cellfer.mobi).

קוראים לזה PDF/TXT, וזה קיים כבר שנים.

שלא כמו במיזמים קיימים אחרים

איזה מיזמים קיימים אחרים? עד היום יכלו רק בעלי מכשירי אייפון להנות מקריאת ספרים בנייד!

לאחר הורדת הספר הנבחר, ניתן לשמור אותו על הנייד,

יא רבי שמעון, איזה עוד חידושים טכנולוגיים צפויים לנו?

ולחזור ולקרוא בו בכל עת שרק רוצים

מכירים את הקטע שהספר אומר לכם שהוא ישמיד את עצמו חמש שניות אחרי שסיימתם לקרוא? אז קבלו ביטול.

ואפילו לסמן בסימנייה דיגיטאלית,

!

בדויק כמו ספר רגיל.

!!

היום ספריית הכותרים הסלולארית מונה 4 ספרים ובשבועות הקרובים יתווספו לרשימה עוד 6 כותרים חדשים.

ארבעה כותרים, ועוד שישה בשבועות הקרובים? ביחד זה יוצא כמעט 10 כותרים! זה ממש המון! לגלילה רון פדר לוקח כמעט שבוע לכתוב 10 כותרים!

מחקרים אחרונים שנערכו העלו כי כ – 11% בלבד מבני הנוער קוראים ספרים, בעוד ורובם המכריע צורכים את תכניהם העיקריים בסלולר ובאינטרנט ועל כן, יזמי ה – “סלפר” מאמינים כי האפשרות לקרוא ספרים בסלולארי יעודד צעירים לחזור ולצרוך ספרות ושירה.

מזל שהגעתם, מושיעי הדור, עד עכשיו לא היתה שום דרך להשיג ספרות ושירה בסלולר/אינטרנט.

בסקר שערכו בורשטין וגדות לצורך פיתוח ה – “סלפר” בקרב בני 12-18 הצהירו 58% מהם כי היו מורידים ספרים לנייד אם הייתה להם האפשרות.

כמו כן מסרו בני 12-18 כי הם גולשים באתרי פורנו בשביל המאמרים.

“הסלפר מהווה מדיה אידיאלית לספרי סיפורים קצרים, שירה, הומור, הדרכה וסאטירה עבור צעירים ומהווה פלטפורמה בעלת חשיפה אדירה ליצירת תכנים ספרותיים “, אומרים היזמים אשר גייסו לצורך כך שלל כותבים פופולאריים בקרב הצעירים כגון סמדר שיר, גלילה רון פדר, אופיר עוז וגם – יהורם טהרלב.

אולי צעירים באייטיז.

עוד מציינים ב”סלפר” כי האפליקציה יכולה לשמש את חברות ההוצאה לאור כפלטפורמה שיווקית לפיתוח ספרים יחודיים לסלולרי לצד הפיכת ספרים קיימים לפורמט סלולרי, ובאמצעות כך להגדיל משמעותית את היקף מכירות הספרים בקרב הצעירים.

יצויין כי בני 12-18 גם אמרו לבורשטין וגדות שהם משלמים על מוזיקה, סרטים וסדרות באינטרנט. אחר כך הם צחקו כל כך חזק שהפירסינג שלהם התחיל לדמם, אבל זה כי הם התפעלו מההומור בשירים של יהורם טהרלב.

“הכותרים הסלולריים עשויים להוביל למהפכה בצריכת הספרות, בדומה למהפיכה בצריכת המוסיקה בסלולר בשנים האחרונות”, הם מוסיפים.

דיברנו על זה כבר.

שוק הספרים הסלולאריים חדש יחסית אולם נחשב מהמתפתחים ביותר בעולם. כך למשל, חמישה מתוך עשרת רבי המכר ביפן הם ספרים שנכתבו במיוחד למדיה הסלולרית והנושא אף זוכה לסיוע ממשלתי. גם בארה”ב ובריטניה החלו בשנה האחרונה בשיווק מסיבי למכירת כותרים בסלולר. “חייבים להודות על האמת – הצעירים נמצאים בסלולארי, אז במקום שיורידו רק שירים, משחקים ובדיחות, צריך לאפשר להם גם להוריד ספרות ושירה, ועדיין להרגיש שהם – cool” מסכמים בורשטין וגדות.

– הורדתי את הסלפר של סמדר שיר, נכון שאני cool?
– ביוּש.

לעיון והורדה הקלק www.cellfer.mobi (גלישה באמצעות הדפדפן של המפעיל הסלולרי שלך).

הקלקתי, זה מה שיצא:

לא, אתם צודקים. למה שתעשו גירסה שעובדת על דפדפן רגיל, כדי שאני אוכל להיכנס לאתר שלכם ולראות הדגמה של השירות? עדיף הודעת שגיאה שאומרת לי שמשהו לא בסדר אצלי.

(ועוד מהכתבה עליהם בדה-מרקר:

יזמי החברה מודעים היטב לחששות של אנשים לקרוא ספרים בסלולר ולכן הם השקיעו בממשק שמאפשר גדלי פונטים שונים, צבעי טקסט ורקע שונים, שיטות דפדוף חלופיות ואפשרות של סימניה.

מרשים מאוד, הממשק המתוחכם שכולל:
1) אותיות.
2) בגדלים שונים.
3) וצבעים!
4) ודפדוף!!
5) וסימניה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1

אין, הם חשבו על הכל).

איך נפטרים מגוגל באז בארבעה שלבים פשוטים

Buzz off, Google!

הערת המערכת – זה לא ממש עובד… המממ.. בזזזזז….הממ….

_____________________
נדבי נוקד מנהל שיווק ביום, סטיריקן מזדמן בלילה וסונגרייטר לפני עלות השחר

קלינטון, ידיד אמת של ישראל

פאר פרידמן מדווח:

חייבים להעריץ אותו. האיש לא מפסיק לדאוג לנו לרגע (צילום מסך: ווינט).

← לדף הקודםלדף הבא →