גפילטע נינט
עוגת אייטיז: פקמן, קוביה הונגרית, קסטה ועוד
לילך סקצר חגגה יום הולדת 30 וקיבלה עוגה שחוגגת את העשור שבו נולדה, האייטיז. חברתה יפעת לוי נוי אפתה את העוגה, שכוללת משחק פקמן, קוביה הונגרית, משקפי שמש תריס, טייפ קסטות, MTV ו”איי לאב אייטיז”. מזל טוב.
עוד עוגות גיקים: דוקטור הו, אייפון ורובוטריקים
סופרייז!! העיתונות הישראלית שוב מופתעת
פוסט של שוקי טאוסיג, העין השביעית
קונדסון. גם את ההפתעות שלו התקשורת הישראלית כשלה שוב ושוב לחזות מראש
כשחמאס זרק את פת”ח מעזה, פרשנינו הופתעו. כשפת”ח וחמאס חתמו על הסכם, פרשנינו הופתעו. כשפרצו המהפכות בעולם הערבי, פרשנינו הופתעו. כשאהוד ברק פרש ממפלגת העבודה, פרשנינו הופתעו. כשאובמה נבחר, פרשנינו הופתעו. כשליברמן גרף מנדטים, פרשנינו הופתעו. כשכיפת-ברזל הצליחה לפעול, פרשנינו הופתעו. כשהמשבר הכלכלי פרץ, פרשנינו הופתעו. כשהתבררו ממדיו בישראל, פרשנינו הופתעו (לטובה, לשם שינוי).
כמובן שאירועים בלתי צפויים הם אולי הדבר היחיד שאפשר לקבוע לגביו בוודאות שהוא צפוי, וגם מי שמקצועם הוא מעקב מדוקדק אחרי תחום מסוים יכולים לטעות מדי פעם (או גם לעתים מזומנות, כולם ביחד ובאופן בוטה ומהדהד). אבל בכל זאת, הצעה: מדוע העורכים לא יורו להכין, לצד החותמות העגולות והמרובעות, הצהובות והאדומות, הנושאות כיתובים כמו “חשיפה”, “תחקיר”, “בדיקה”, “מסמך” ו”בלעדי פרסום ראשון ומיוחד”, גם חותמת “הפתעה”, שתישלף ממחסן הגרפיקה כל אימת שפרשנינו יוכו בהלם. אפשר גם להכין לוגו עם בלונים.
________________________
שוקי טאוסיג הוא עורך אתר ביקורת התקשורת "העין השביעית", שם התפרסם הטקסט במקור ב-30.4.2011 כחלק מסקירת העיתונות היומית. העין השביעית בפייסבוק, בטוויטר ובפליקר
רענן ואני
לפני שבוע הצעתי חברות לרענן שקד, עיתונאי, אושיית אופליין ובחור שעיון בכרטיסו האישי בפייסבוק לימד אותי כי הוא מחזיק ב-411 חברים, ושהפעם האחרונה שהוא היה פעיל בפייסבוק היתה ב-17 באפריל, תגובה למישהו שהחמיא לו על כתבה. מצד אחד, זה היה מחמיא אם הוא היה מאשר אותי: אם בן אדם שיש לו רק 411 חברים ירגיש לפתע, בעיצומו של חול המועד פסח, שמישהו שהציע לו חברות ראוי להימנות על מתי המעט שהוא מחשיב כחבריו, ואף ראוי לאזכור בכתבה שהוא עשה ב-7 ימים על חברויות פייסבוק, והאדם הזה הוא, ובכן, אני – אם בן אדם כזה ירגיש ככה, מי אני שאתנגד? כלומר, תמיד ידעתי שאני מיוחד, אבל לא תיארתי לעצמי עד כמה.
מצד שני, הוא לא אישר אותי.
אני יודע מי צפה לכם בפייסבוק בקיץ האחרון
“אפליקציית ‘איך לראות מי צפה בפרופיל שלך’ תהיה הקריפטונייט שיהרוג את פייסבוק”, התנבאה חן ליברמן בפייסבוק. ניצן סדן הסביר ב-ynet למה זכותנו לדעת זאת, ולמה זה טוב. ובינתיים, בפייסבוק: הרשת החברתית לא מאפשרת לגולשים לדעת זאת, ומסירה אפליקציות שמבטיחות לספק את המידע הנחשק.
בשבוע החולף קיבלנו הוכחה לדרישה לפיצ’ר הזה. וירוס שהסתובב בפייסבוק הציף תיבות פייסמייל בהזמנות לאירוע בשם “How to see who viewed your profile!!” במקביל הוצפו קירות של משתמשים ברשימות של אנשים שצפו בפרופיל שלהם, לצד מספר הצפיות (אורון מזרחי בדק את זה ודיווח שזה מפוברק: “חלאס עם הסקריפטים של “מי באמת\ראסמי\אשקרה צפה לי בפרופיל”. השורות הראשונות בקוד מיצרות מספרים רנדומלים”).
מי צפה בדאחקות שלי?
אם יש נושא שאומת המולטיספירה אוהבת לעסוק בו, הרי זה היא עצמה.
דור צח: “אז אולי פשוט תודו שהצצתם בפרופיל שלי ועברתם תמונה תמונה בעודכם בוהים במסך בהתלהבות הולכת וגוברת במקום לשלוח לי את הווירוס המטופש הזה? אעאעאעאע”.
רינה שטיינגרט: “זה לא שלא מעניין אותי מי צפה לי בפרופיל. זה כן, כמו שמעניין אותי מי מסתכל עלי מחלונות הבניין ממול ומי עוקב אחריי ברחוב. אבל אני מכבדת סטוקרים. אני רוצה לאפשר להם לעקוב אחריי בפרטיות, בלי לפחד מעונש ומהיתפסות על חם. מה יישאר לנו בחיים האלה, אם יגזלו מאתנו את החופש לעקוב אחרי אנשים, לאסוף באובססיביות מידע על חייהם ולבנות להם מקדשים קטנים בחדר? לא שאני עושה את זה או משהו. איכס. מה פתאום”.
גיל ירדני: “לדרישת הקהל: בקרוב אפתח אפליקציה שקוראים לה ‘כמה פעמים בשבוע מסתכל האקס שלך בפרופיל שלך?’ וכשיכנסו אליה תודיע, ‘עברו כבר שנתיים ויש לו חברה חדשה, גט א לייף'”.
מעין ששון: “הצצת? שילמת”.
אירנה זברסקי: “אתם לא צריכים שום אפליקציה כדי לדעת מי חיטט לכם בפרופיל: זה ההוא שדלוק עליכם ואתם מסננים אותו בצ’ט ,2) ההוא שהתחלתם איתו והוא הסתקרן, 3) ההוא שכועס עליכם ולכן חווה מזה ריגוש, 4) מישהו שהיה לכם סיפור איתו לפני 6 שנים, 5) הקריפי ההוא שתמיד עומד בצד באירועים ובוהה בכולם. אגב, מספר 1,3 ו-5 מפנטזים עליכם באזיקים. אה, וההוא שאתם רוצים בסתר סביר להניח שלא נמצא פה הרבה. בקיצור, עדיין מסוקרנים?”
אני: “מחכה כבר לווירוס ההמשך: ‘הצצתי בפרופיל שלך. לא היה משהו. למה אין לך אלבום תאילנד?'”
דליה בורג: “גלה מי צפה לך בתחת”.
גדי נבון: “יותר משמעניין אותי מי צפתה לי בפרופיל מעניין אותי איפה היו האצבעות שלה באותו הזמן. עובדה.”
אודין שדמי: “חלאס להזמין אותי ל”מי צפה לי בפרופיל”! לא רק שזה לא ממש איכפת לי, זה גם בטח בולשיט. אם אתם כל כך רוצים, בכל פעם שאני מחטטת לכם בפרופיל אני אעשה לכם פוק, שתדעו”
רובי טלפוס: “לכל וירוס יש מוצאי וירוס”
איל רופא: “אני הצצתי לך בפרופיל”.
מיכה קראוס מציע להצטרף לקבוצה “מעניין לי את התחת מי צפה לי בפרופיל”.
מי הטמבל שצפה לי בפרופיל?
ענבר גרינברג: “אין וירוסים טיפשיים יש אנשים טיפשים”
שחר טל: “נחמדה האפליקציה החדשה בפייסבוק שאומרת מי מהחברים שלך אהבל.”
גל חן: “חברי פייסבוק יקרים: אנא, אל תזמינו אותי לאירוע המסביר לי איך לראות את כלל חברי בפיד. האמנו לי, אם אני לא רואה אתכם, יש לזה סיבה”.
גיל ירדני: “חברי פייסבוק יקרים: שלושה חברים כבר התלוננו על וירוסי ‘מי צפה בפרופיל שלי’ מצד חבריהם, ורק אצלי ברשימה אין אף אחד טיפש מספיק כדי ליפול בפח. ישר כוח והמשיכו בעבודה הטובה!”
מי צפה לי בפרופיל? שמישהו יזמין משטרה!
הווירוס היה כל כך מטריד, שמשטרת ישראל התגייסה למגרו בסטטוס שפרסמה בדפייסבוק שלה:
כמה מהתגובות המוצלחות:
“וגם ברחוב: תיזהרו מאנשים שלא נראים נורמליים” (אנה קלמרס)
“ההודעות האלה של משטרת ישראל נראות לי חשודות” (אייל בן גיאת)
“ממתי משטרת ישראל מטפלת בוירוסים? לכו תתפסו אנסי ילדים ורוצחים” (תמר געש)
“הצ’אט התחיל לכתוב בערבית,למי שלא ניתקל,ראו הוזהרתם !!!!” (מונה אוסמו ביטון)
“חבר”ה אני מוריד בפני משטרת ישראל את הכובע תמיד האמנתי בהם הם עושים את עבודתם נכונה ומי אמר שהם לא עושים פה כלום בפייסבוק יישר כוח לכם באמת!!! ותודה!!” (נתנאל מלכה)
“כל הכבוד על היוזמה , ישר כח למשטרת ישראל ! רק חבל שאין שיטור או פיקוח אינטרנטי בפייסבוק שיכול למנוע סוסי טרויינים או וירוסים זדונים שמשבשים מערכות הפעלה במחשבים ברחבי הארץ כמו שיש באתרים אחרים” (יגל בן יאיר)
“ושוב תודה רבה למשטרת ישראל שעושה עבודתה נאמנה. אולי תקחו יום חופש ותבואו להרגע אצלנו בימית 2000?” (ימית ספארק המים – העמוד הרשמי)
אהובה אדלרמן כתבה: “לי נראה שההודעה הזו זה וירוס, כילו מישהו פרץ לפייס של המשטרה”.
משטרת ישראל הגיבה: “אהובה- את יכולה להיות רגועה אף אחד לא פרץ לפייסבוק של המשטרה”.
אבל זה בדיוק מה שווירוס היה כותב.
עוד במולטיספירה: הפרצופים של טל שפיגל >>
המשכה של המולטיספירה בדרכים אחרות: ארכיון “מהנעשה במולטיספירה” ב-ynet מחשבים, המולטיספירה בפייסבוק, המולטיספירה בטוויטר, המולטיספירה בחדר 404.
רוצים לככב במולטיספירה? כתבתם/קראתם פוסט/סטטוס/ציוץ ששווה אזכור? ספרו לי בטוויטר, בפייסבוק, באימייל או בטופס. יש לכם תמונות למולטיספירה? שלחו אותן באימייל בצירוף טופס אישור פרסום הצילומים.
גוגל כופפה את סימן הקריאה של וואלה
אתר שירותי בריאות כללית, דוגמה טובה לניצול נכון של האינטרנט לשירות לקוחות וקידום תדמיתי, מבקש מהמשתמשים משוב על השימוש בו. אחת התשובות לשאלה האמריקאית “איך הגעת אלינו?” היא “מנוע חיפוש לועזי”.
התשובה המשעשעת הזאת, שכנראה נשתמרה שם מימיו המוקדמים של האתר, היא תזכורת נוסטלגית לימים שבהם תעשיית האינטרנט הישראלית ניסתה לתת פייט למנועי החיפוש האמריקאים, שלא תמיד התייחסו יפה לשפה המשונה וההפוכה שלנו. בספטמבר 2003, כשמייסדי גוגל חגגו בישראל את יום ההולדת של הנשיא האינטרקונטיננטלי שמעון פרס, וואלה הכריזה בחוצפה ישראלית על החלפת מנוע החיפוש הישן שלה, למעשה אינדקס אתרים מוגבל, במנוע חדש שפותח על ידי ארז פילוסוף, אחד ממייסדי הפורטל והמשנה למנכ”ל דאז, בשיתוף עם חברת פאסט, חברת בת של אוברצ’ור שנרכשה באותה שנה על ידי יאהו. פילוסוף הסביר אז שהמנוע של וואלה יהיה רלוונטי יותר לגולשים הישראלים, עם הצעות לשיפור החיפוש, תוצאות שיתחשבו בהקשר המקומי והעדפה לאתרים ישראליים.
וואלה המשיכה להתגרות בענק ממאונטן ויו. ב-1 באפריל 2004 הכריזה גוגל על השקת ג’ימייל, שירות אימייל עם תיבה בגודל הבלתי נתפס בזמנו של גיגה. אחרי שהובהר שלא מדובר במתיחה נכנסו בוואלה לפעולה. חודשיים אחר כך, כשג’ימייל עוד רץ בגירסת בטא מצומצמת, הכריזה וואלה על הגדלת כל תיבות וואלה מייל לגיגה. בסוף אותה שנה עקף גוגל לראשונה את וואלה והגיע למקום הראשון בסקר TIM, המודד זכירות של אתרים. מנכ”ל וואלה אז, אילן ישראלי, אמר בזלזול כי “זה אתר שהוא מנוע חיפוש, לא צריך לשכוח”, אבל בחברה הבינו היטב את הסכנה. בתחילת 2006 הכריזה גוגל רשמית על השקת הפעילות המקומית שלה בישראל, שהתרכזה אז בשיווק ומכירות, תחרות ישירה עם וואלה על שוק הפרסום האינטרנטי המקומי. בגוגל לא התאפקו והכניסו קטנה לוואלה, כפי שגילה אז הבלוגר חרמון. בעמוד ההסבר על חיפוש תמונות בגוגל הובאה הדוגמה הבאה: “כדי למצוא את כל התמונות של קופים בוואלה, השאילתה תהיה: site:walla.co.il קופים”.
בתחילת 2007 שדרגה וואלה שוב את מנוע החיפוש שלה ושילבה בו את מערכת הפרסום וואלה AdVantage, שמודעותיה עוצבו בדומה לאלו של גוגל. המנוע המחודש מותג בשם “וואלה! Search”, והגירסה המינימליסטית שלו בכתובת srch.co.il נראתה כמו עקיצה לגוגל, שהתגאתה תמיד בעמוד החיפוש המינימליסטי שלה, אך לאורך השנים ויתרה על עוד ועוד חלקים ממנו לטובת פיצ’רים ושירותים חדשים. זמן קצר לאחר ההשקה המחודשת פרש ארז פילוסוף מוואלה. הרשת החברתית שתכנן להקים, וואלה Sphere, מעולם לא ראתה אור, ונקברה סופית ביולי 2008 כשוואלה רכשה את הרשת החברתית “מקושרים”.
בתחילת 2008, אחרי שנה שבמהלכה התנהלו גם מגעים עם גוגל, בחרה וואלה להטמיע את טכנולוגיית החיפוש של יאהו במנוע שלה. המשנה למנכ”ל וואלה, דודו בקר, הסביר אז כי “בזמנו דובר עם גוגל על פתרון כולל, שכלל גם את תוצאות החיפוש הגנריות וגם את מערכות הפרסום סביבן, בעוד שההסכם עם יאהו הוא רשיון לתוצאות החיפוש ללא נגיעה במערכות הפרסום מסביב. אנחנו מאמינים במערכות הפרסום שלנו ומרוויחים מהן טוב, כך שלא רצינו להפוך גם את המרכיב הזה לחלק משיתוף הפעולה”. חודשיים לאחר מכן נפתח מרכז מחקר ופיתוח ראשון של יאהו בישראל, באותו בניין שבו נמצא מרכז המו”פ החיפאי של גוגל.
רמז ראשון לנסיגה של וואלה ממירוץ החיפוש הגיע באמצע החודש שעבר, באימייל ששלחה ללקוחותיה ואשר נחשף בבלוג “חופש החיפוש”: “הרינו להודיעך כי החל מיום 25.3.2011, יבוטל שירות הפרסום וואלה! Advantage”. בסוף החודש נפלה הפצצה: וואלה קברה את מנוע החיפוש שלה והטמיעה במקומו את זה של גוגל. מערכת הפרסום אדוונטג’ הוחלפה בגוגל אדסנס.
נדמה לי שאין עיתוי מתאים מזה להסיר מהלוגו של וואלה את סימן הקריאה הישראלי המתריס. אתם יודעים, מינימליזם.
_________________________
הפוסט התפרסם במקור כחלק ממדור "השרת" בגליון 4.2011 של מגזין פירמה של גלובס
מדרגות נחות
“אני אוהב מדרגות נעות כי מדרגות נעות לעולם לא יכולות להתקלקל, רק להפוך למדרגות. אף פעם לא יהיה שלט ‘המדרגות הנעות לא עובדות זמנית’, רק שלט ‘המדרגות הנעות הן מדרגות באופן זמני. סליחה על הנוחות'” – מיטש הדברג.
“לקראת חג העצמאות הגאדג’טים לובשים כחול לבן!!!”
קומוניקט שהגיע הבוקר לרשימת תפוצה של הודעות לעיתונות:
רעיון לאייטם לחג העצמאות
לקראת חג העצמאות הגאדג’טים לובשים כחול לבן!!!
היי שמי [הוסר], אני חדשה במשרד של שחר תקשורת שיווקית.לקראת יום העצמאות הקרב ובא ברצוני להציג בפניך גאדג’טים מטריפים בצבעי כחול לבן, כצבע דגלנו.
חשבתי על הצעה לכתבה-אייטם , שתסקור מוצרי גאדג’ט בצבעי כחול לבן, כגון [אין סיכוי, אבל יפה שניסית].
אשמח לדעת מה דעתך… המשך יום מקסים!
ואפילו עוד דברים שלמדתי מהטלוויזיה
פוסט של רותי שניידר,
"דברים שלמדתי מהטלוויזיה"יפים, אמיצים, ועלק-שוברי מוסכמות
הפרקים הקודמים בסדרה:
תחקירנים זה לחלשים, No Woman, No Cry, משרטטים את גבולות האפשר
מה? רגע. מה?, דברים שלמדתי מגורדון רמזי, A rebel without a clue, אבל בלי לחץ
________________________
רותי שניידר מתזמנת כתוביות לפרנסתה, אופה עוגיות לטובת הכלל וכותבת את הטאמבלר "דברים שלמדתי מהטלוויזיה" למען שפיותה
ועדות המדרוג
הקרן החדשה לישראל שלחה ברכה לחג הפסח, “מפת החופש“.
ההשראה היא כמובן המדור “ועדת המדרוג” של מוסף הארץ.
שהוא בנו הממזר של המדור Approval Matrix בניו יורק מגזין.
שנולד בהשראת המטריצות של פייר בורדיה, כפי שכתב יקי מנשנפרוינד ב”העין השביעית”.
איורים של יעל בוגן מאותה כתבה:
מכירים עוד גרסאות? ספרו לי.
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
-
לאחרונה בחדר 404
-
ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות
האחראי על האינטרנט בגלצ
-
שליחות קטלנית בלי ביטוח רפואי האחראי על האינטרנט בגלצ
-
ה-NFL מזייפים את אלישה קיז, קנדה אייר מאשימים את הצ’טבוט ומפסידים האחראי על האינטרנט בגלצ
-
שתיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
-
איך מדרגים בעברית?
- שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
-
זום מסתבכת עם העובדים והמשתמשים האחראי על האינטרנט בגלצ
- אילן מאסק ממשיך לחטוף יוזרים בטוויטר
- ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
- פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
- תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
-
זעם נגד תרגום המכונה האחראי על האינטרנט בגלצ
-
מתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים האחראי על האינטרנט בגלצ
-
תיק-תק לחסום את טיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
-
זו תרבות ביטול על כלום האחראי על האינטרנט בגלצ
-
ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות
